Rakovsky: יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - יום חורבן בית המקדש, לענין הדינים הנוהגים בו ערך זה עוסק ביום תשעה באב עצ..."

2020-08-04T15:05:05Z

יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - יום חורבן בית המקדש, לענין הדינים הנוהגים בו ערך זה עוסק ביום תשעה באב עצ..."

דף חדש

'''הגדרת הערך''' - יום חורבן בית המקדש, לענין הדינים הנוהגים בו

ערך זה עוסק ביום תשעה באב עצמו, על הימים הקודמים לתשעה באב, ע"ע בין המצרים. על ערב תשעה באב, ע"ע ערב תשעה באב.

== '''מהותו''' ==

חמשה דברים אירעו לאבותינו בתשעה באב<ref> משנה תענית כו א.</ref>, נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ; וחרב הבית בראשונה; ובשניה; ונלכדה ביתר; ונחרשה העיר<ref> תענית שם.</ref>, וכבר בדברי הנביא נזכר שיום זה נקבע לצום: צום הרביעי וצום החמישי – היינו תשעה באב<ref> רש"י ושאר מפרשים זכריה דלהלן.</ref> - כו' יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים כו'<ref> זכריה ח יט.</ref>.

==== האיסור ====

אסור לאכול ולשתות בתשעה באב<ref> טוש"ע או"ח תקנ.</ref>. וכל האוכל ושותה בתשעה באב אינו רואה בשמחת ירושלים<ref> שו"ע או"ח תקנד כה.</ref>.

==== מעוברות ומניקות ====

מעוברות ומניקות חייבות לצום בתשעה באב כשם בחייבות ביום-הכיפורים*<ref> ע"ע יום הכיפורים, ושם האופנים שפטורות. פסחים נד א; רמב"ם תענית פ"ה ה"י; טושו"ע או"ח תקנד ה. באופן שיש חשש אצל מניקה שישתנה החלב, עי' ברכ"י סי' תקנד סק"ה, שאף שביוהכ"פ חייבת לצום, מ"מ בת"ב יש להקל.</ref>.

==== חולים ====

חולה שצריך לאכול, וכן יולדת כל שלושים יום, אינם חייבים להתענות – אף באופן שמתענים ביום הכיפורים – כיון שבמקום חולי לא גזרו חכמים תענית<ref> שו"ע או"ח תקנד ו.</ref>, ויש שכתבו שמכל מקום נוהגים שיתענו כל זמן שאין לחשוש לסכנה<ref> רמ"א שם.</ref>, והמיקל- לא הפסיד<ref> רמ"א שם.</ref>. ויש שכתבו שבדורות האחרונים שנחלשו לא תתענה יולדת בתוך שלושים כלל<ref> ערוה"ש שם ס"ח. ועי' פת"ש שם מתשובות מהר"ם מרוטנבורג.</ref>.

בתשעה באב שנדחה, כתבו אחרונים שאין להחמיר, וחולים לא יתענו<ref> מג"א תקנד סק"ט, וכן הכריע המ"ב ס"ק יד.</ref>. ויש סוברים שאין לחלק בדבר, ואף בתשעה באב נדחה נוהגים שיתענו כל זמן שאין לחשוש לסכנה<ref> א"ר שם.</ref>. ויש שכתבו שיתענו עד מנחה, ויתפללו מנחה ואחר כך יאכלו<ref> פמ"ג שם בדעת המג"א שם. ועי' שבות יעקב ח"ג סי' לז שבמקום הצורך יאכלו אף קודם חצות.</ref>.

חולים שאינם מתענים, כתבו אחרונים שמכל מקום אם יכולים יתענו כמה שעות<ref> בית הלל יו"ד סי' רסה ס"ד, הובא בא"ר או"ח תקנד ובשע"ת שם ס"ק ז.</ref>, ואם גם זה קשה להם לא יתענו כלל<ref> מ"ב שם ס"ק יד.</ref>.

חולים האוכלים בתשעה באב, אין צריכים לאכול פחות פחות מכשיעור<ref> ערוה"ש או"ח סי' תקנד ס"ז, שלא נאמר דין שיעורים אלא ביום הכיפורים, ע"ע. ועי' ביאור הלכה שם בשם הפתחי עולם, שבזמן המגיפה יאכלו פחות פחות מכשיעור, ועי' מרחשת סי' י, שכתב שהיה חולה ואכל פחות מכשיעור כדי לא לעקור שם תענית וכדי שיוכל לעלות לתורה.</ref>, אבל מכל מקום מי שאינו מתענה לא יאכל אלא פת חריבה ומים כפי צורכו – וכן יולדת ומניקה כפי צורכה וצורך העובר<ref> רמב"ם דלהלן.</ref> – כדי להתאבל עם הציבור<ref> עי' ירו' תענית פ"א ה"ה; עי' רמב"ם תענית פ"ג ה"ה.</ref>.

==== עישון ====

יש שכתבו שאסור לעשן בתשעה באב<ref> שיירי כנה"ג או"ח סי' תקסז; חיי אדם סי' קלה.</ref>, לפי שמשיב את נפשו<ref> שיירי כנה"ג שם.</ref>, ועוד שגורם לו לשובע<ref> שיירי כנה"ג שם.</ref>. ויש שכתבו שהעובר על זה מנדים אותו<ref> חיי אדם שם.</ref>. ויש הסוברים שיש שאפשר להקל אחרי חצות בצנעה<ref> מ"ב שם.</ref>.

== '''שאר איסורים''' ==

==== הדברים האסורים בתשעה באב ====

תשעה באב אסור בחמשה דברים, אכילה ושתיה – על דיניהם עיין לעיל<ref> בפרק: התענית.</ref> - רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה<ref> שו"ע או"ח תקנד א.</ref>. וכן אסור בתלמוד תורה<ref> שו"ע שם.-</ref>, לפי שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב<ref> תהלים יט ט. שו"ע שם.</ref>. וכן אסור בשאילת שלות ועשיית מלאכה, ועוד<ref> עי' להלן בהמשך פרק זה.</ref>.

תשעה באב לילו כיומו, וכל האסור ביום אסור גם בלילה<ref> פסחים נד ב; רמב"ם תענית פ"ה הי"א; טוש"ע או"ח תקנג ב. ועי' עמק הנצי"ב שאילתות סי' קסז סק"ב אם יש דין תוספת תענית כשם שיש תוספת יום טוב, ושם שתלה במח' ראשונים. ועי' הגהות רע"א לשו"ע שם בשם גאון , שאם התפלל ערבית אסור באכילה ובשתיה.</ref>.

דיני רחיצה סיכה נעילת הסנדל ותשמיש המיטה, הרי הם כדיני איסורים אלו ביום הכיפורים, כל פרטי דיניהם ע"ע יום הכיפורים<ref> ושם כל איסור בפרק המיועד לו.</ref>.

==== תלמוד תורה ====

אסור לקרות בתורה נביאים וכתובים ולשנות במשנה ומדרש וגמרא והלכות ואגדות בתשעה באב<ref> תענית ל א; רמב"ם תענית פ"ה הי"א; טוש"ע או"ח תקנד א.</ref>, ואפילו תינוקות של בית רבן בטלים בו<ref> שו"ע שם.</ref>. אבל מותר ללמוד בדברים הרעים, כגון באיוב ובדברים הרעים שבירמיה<ref> שו"ע או"ח תקנד א.</ref>, וכן מדרש איכה ופרק אלו מגלחין ופירוש איכה ופירוש איוב<ref> שם ס"ב. ועי' כלבו הל' ת"ב שלא יקרא פירושי איוב לפי שהוא עמוק, ולא התירו אלא קריאה בעלמא. אמנם בשו"ת מהרי"ל סי' כא התיר אף לימוד פירושי איוב.</ref>. ואף הלומד דברים אלו, אם במקום שקורא יש פסוקי נחמה, צריך לדלג עליהם<ref> שו"ע שם.</ref>. ולא הותר ללמוד דברים אלו אלא בסתם, אבל אין לעיין ולפלפל בדברים לפי שמביאים לידי שמחה<ref> מג"א שם ס"ק ה; ט"ז שם ס"ק ג. ועי' הל' חג בחג בין המצרים עמ' קמט, שהביא מר"ח מבריסק שמותר אף לימוד בעיון, שכיון שהתירו ללמוד דברים אלו ודאי הכוונה אף בעיון, שהרי לימוד שאינו בעיון אינו חשוב לימוד כלל.</ref>.

תינוקות של בית רבן, יש שכתבו שבטלים לגמרי מלימוד, ואין לומדים עמהם אף בדברים הרעים<ref> ב"ח שם.</ref>, שהתינוקות אינם מצטערים בלימוד דברים הרעים, אלא שמחים שיודעים לקרות<ref> ב"ח שם.</ref>, או שאסור ללמדם מחמת השמחה שיש למלמד בשמלמדם<ref> מג"א שם.</ref>. ויש סוברים שלומדים עמהם דברים הרעים<ref> ט"ז שם.</ref>.

==== לימוד בהרהור ====

ללמוד בהרהור, יש סוברים שאסור בתשעה באב<ref> האגודה הל' ת"ב בשם מהרי"ל; שו"ע או"ח תקנד ג.</ref>, משום שאף לימוד בהרהור משמח את הלב<ref> מג"א ובהגר"א שם.</ref>.

==== הוראת הלכה ====

מותר להורות הלכה בתשעה באב אם יש צורך בהוראה עכשיו, אבל לא יבאר טעמי הפסק<ref> מג"א או"ח תקנד ס"ק ה.</ref>.

==== פסוקים שעל סדר התפילה ====

מותר לקרוא את כל סדר היום, ופרשת הקרבנות, ומשנת איזהו מקומן ומדרש רבי ישמעאל<ref> שו"ע או"ח תקנד ד. ועי' תוה"א להרמב"ן שער האבל ענין אבילות ישנה, שנהגו קצת העם שלא לקרוא קרבנות ואיזהו מקומן וכו', ודחה דבריהם. ועי' ד"מ או"ח תקנט, שנוהגים שלא לומר פיטום הקטורת.</ref>. וכן מצינו מהאחרונים שהתירו לומר תהלים למי שרגיל בכך תמיד<ref> הל' חג בחג בין המצרים עמ' קנה בשם החזו"א.</ref>, וכן סדר קריאת שמע שעל המיטה<ref> זרע אמת ח"ג סי' סא. ועי' בא"ח דברים אות כה, שלענין תיקון חצות אין לומר אלא תיקון רחק.</ref>. אבל יש שהקפידו שלא לומר תהלים, אלא הרגילים בכך יאמרו למחר את פרקי היום<ref> מג"א או"ח תקנד ס"ק ו, שכ"ה המהנהג בפוזנא. לענין שאר אמירות, עי' ברכ"י שם הובא בשע"ת שם ס"ק ד, שאין לומר, ועי' הל' חג בחג עמ' קנו, שהביא משלחן גבוה שאין לומר י"ח פרקי משניות, אף לרגילים לומר בכל יום, וע"ש מהזכור לאברהם שאין לומר חק לישראל אף הרגילים בכך.</ref>.

==== לחזור הפרשה ====

מותר לקורא בתורה לחזור על הפרשה לצורך קריאתה<ref> רמ"א או"ח תקנד ד לפי' המג"א והמ"ב שם, והט"ז שם פי' שמותר למי שרגיל לחזור על הפרשה ביום ה', לקרוא אותה אם חל ת"ב ביום ה.</ref>.

==== שאילת שלום ====

אין שואלים בשלום אדם בתשעה באב<ref> תוספתא תענית פ"ג הי"א; רמב"ם תענית פ"ה הי"א; שו"ע או"ח תקנד כ. ועי' רמב"ם שם, שמ' שהאיסור הוא דוקא לתלמידי חכמים, ועי' ב"ח שם.</ref>, ואם הדיוט שאינו יודע נתן לו שלום ישיב לו בשפה רכה ובכובד ראש<ref> עי' תוספתא שם; שו"ע שם.</ref>, וכל מיני שאילת שלום – כגון צפרא טבא וכיוצא בזה<ref> אחרונים דלהלן.</ref> - אסורות<ref> חיי אדם כלל קלה סי"ג; מ"ב תקנד ס"ק מו.</ref>. איסור זה נוהג עד לאחר שישלימו העם אמירת הקינות<ref> תוה"א להרמב"ן שער האבל ענין אבילות ישנה.</ref>.

==== מתנה ====

אין לשלוח לחבירו דורון בתשעה באב אם אינו נצרך לו בו ביום<ref> מג"א תקנד ס"ק סא; חיי אדם כלל קלה סי"ג; מ"ב שם ס"ק מא.</ref>.

==== טיול ====

טיול בתשעה באב יש סוברים שאסור<ref> שו"ע או"ח תקנד כא.</ref>, כדי שלא יבוא לידי שחוק וקלות והיתול<ref> שו"ע שם.</ref>.

==== עשיית מלאכה ====

עשיית מלאכה בתשעה באב, במקומות שנהגו שלא לעשות אסור, ובמקומות שנהגו לעשות עושים, ותלמידי חכמים בטלים בכל מקום<ref> פסחים נד ב; רמב"ם תענית פ"ה ה"י; טוש"ע או"ח תקנד כב.</ref>, ורשאי כל אדם לנהוג בזה כתלמיד חכם<ref> גמ' שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.</ref>. ואף במקום שנהגו לעשות מלאכה, ימעט בה<ref> שו"ע שם.</ref>. וכל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה<ref> שו"ע שם כד.</ref>.

בזמן הזה נהגו שלא לעשות מלאכה בתשעה באב<ref> ב"י או"ח תקנד; ביאה"ל שם.</ref>.

איסור עשיית מלאכה הוא בין בלילה ובין ביום<ref> מג"א תקנד ס"ק כג; פמ"ג שם; מ"ב שם ס"ק מג.</ref>. ויש שכתבו שאין האיסור אלא ביום<ref> רש"י תענית יג א, וע"ש שאין מפרסמים הדבר; סדור יעבץ הל' ת"ב. ועי' רש"י פסחים נד ב, ומג"א שם.</ref>. יש שכתבו שאיסור עשיית מלאכה אינו אלא עד חצות<ref> ד"מ ורמ"א שם. ועי' קש"ע סי' קכד סט"ו, שראוי לכל יר"ש להחמיר שלא לעשות מלאכה כל היום.</ref>.

אפילו אין לו מה לאכול לא יעשה מלאכה בתשעה באב, אלא יתפרנס מן הצדקה<ref> שע"ת תקנד ס"ק יז בשם שיירי כנה"ג; מ"ב שם ס"ק מו.</ref>.

==== על ידי גוי ====

עשיית מלאכה על ידי גוי, מותרת אפילו במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, ואפילו בביתו<ref> שו"ע או"ח תקנד כב. ועי' כה"ח שם אות נא בשם ערך השלחן, שאף בתשעה באב עצמו מותר לתת לגוי מלאכה לעשותה.</ref>.

==== פרקמטיה ====

במקום שנהגו לא לעשות מלאכה, גם אין עושים פרקמטיה<ref> שו"ת הרשב"א סי' תקנא; שו"ע או"ח תקנד כב.</ref>. ויש שכתבו שאחרי חצות מותר<ref> חיי אדם כלל קלה; מ"ב שם ס"ק עט.</ref>.

==== מלאכה שאין בה שיהוי ====

מלאכה הנעשית מיד ואין בה שיהוי, מותרת<ref> תרוה"ד סי' קנג; רמ"א או"ח תקנד כב.</ref>.

==== כתיבה ====

כתיבה, יש שכתבו שמותרת<ref> באה"ט או"ח תקנד.</ref>.

==== חליבת פרות ====

מותר לחלוב פרות בתשעה באב<ref> עי' רמ"א או"ח תקנד כב.</ref>, ומכל מקום אם יכול לעשות על ידי גוי מוטב<ref> רמ"א שם. ועי' מ"ב שם, שלדעת הגר"א מותר אף לכתחילה בעצמו.</ref>.

==== דבר האבד ====

מלאכת דבר האבד מותרת<ref> שו"ת הרשב"א סי' תקנא; שו"ע או"ח תקנד כג. ועי' ביאה"ל שם, שהיינו אפי' אם אפשר ע"י גוי, מותר לעשות בעצמו.</ref>. אבל יש שכתבו שדבריםש נעשים בפרהסיא, יש לעשותם על ידי גוי<ref> מטה משה סי' תשמב; מ"ב תקנד ס"ק כח וביאה"ל שם.</ref>.

==== טלית ותפילין ====

נוהגים שלא להתעטף בטלית ולא להניח תפילין בתשעה באב בשחרית<ref> שו"ע או"ח תקנה א.</ref>, ובמנחה מתעטפים ומניחים ומברכים עליהם<ref> שו"ע שם.</ref>. ויש סוברים שאפשר להתעטף בהם מיד אחרי חצות, אף קודם מנחה<ref> חיי אדם כלה קלה ס"ח בשם הגר"א.</ref>. ויש סוברים שאפילו קודם חצות לאחר גמר הקינות<ref> מעשה רב בדעת הגר"א.</ref>.

==== טלית קטן ====

טלית קטן לובש בשחרית תחת בגדיו, ואינו מברך עליה<ref> רא"ש סוף מתענית בשם מהר"ם מרוטנבורג; שו"ע או"ח תקנה א.</ref>. ויש שכתבו שאם פשט את הטלית בלילה, חייב בבוקר לברך עליה<ref> מ"ב שם ס"ק א.</ref>.

==== תפילין של רבינו תם ====

הנוהגים להניח תפילין של רבינו תם, יניחום לאחר מנחה<ref> באה"ט או"ח תקנה ס"ק ב; שע"ת שם; מ"ב שם ס"ק ד.</ref>. ויש סוברים שלא יניחום כלל בתשעה באב<ref> ערוה"ש שם.</ref>.

==== שינה על הארץ ====

נוהגים לישן בליל תשעה באב מוטה על הארץ<ref> עי' תוס' תענית ל ב; כלבו הל' ת"ב; שו"ע או"ח תקנה ב.</ref>, ויש נוהגים להניח אבן תחת ראשם<ref> מרדכי מו"ק פ"ג; שו"ע שם.</ref>, זכר למה שנאמר ויקח מאבני המקום<ref> בראשית כח יא.</ref>, שיעקב אבינו הניח אבן למראשותיו כשראה את החורבן<ref> רמ"א שם.</ref>. ואם רגיל אדם לשכב עם שני כרים לא ישכב אלא עם אחד<ref> רמ"א שם.</ref>. מעורבות ומניקות – וכן אדם חולה וחלוש<ref> מ"ב שם ס"ק ו וס"ק ז.</ref> – אינם חייבים לצער עצמם בכך<ref> תוס' שם.</ref>.

==== כבוד והנאה ====

ימעט אדם מכבודו והנאתו בתשעה באב בכל מה שאפשר<ref> תוס' תענית ל ב; רמ"א או"ח תקנה ב.</ref>.

==== הכנת צרכי סעודה ====

נוהגים שלא לשחוט ולא להכין צרכי סעודה – של מוצאי תשעה באב – עד חצות<ref> רא"ש סוף מסכת תענית בשם מהר"ם מרוטנבורג; שו"ע או"ח תקנט י.</ref>.

==== כיבוד הבית ====

יש נשים הנוהגות לכבד את הבית בתשעה באב, להראות חוזק אמונתן בגאולה<ref> ברכ"י או"ח תקנט ס"ק ז.</ref>. ויש שכתבו שמכל מקום ללא יכבדו לפני חצות<ref> ערוה"ש או"ח תקנד סכ"א.</ref>.

על דין ישיבה על הארץ ולא על ספסל, עיין להלן<ref> ציון 99 ואילך.</ref>.

==== בגדים פשוטים ====

נוהגים ללבוש בתשעה באב בגדים קרועים ובלויים<ref> סידור יעב"ץ הל' ת"ב.</ref>.

== '''סדר היום''' ==

על דיני סעודה מפסקת, ע"ע.

==== קודם ערבית ====

קודם תפילת ערבית נהגו להסיר את הפרוכת מארון הקודש<ref> רמ"א או"ח תקנט ב.</ref>., שנאמר בצע אמרתו<ref> איכה ב יז. רמ"א שם.</ref>.

==== ישיבה על הארץ ====

בליל תשעה באב וביומו יושבים בבית הכנסת על הארץ עד תפילת מנחה<ref> הגמ"י תענית פ"ה בשם מהר"ם; שו"ע או"ח תקנט ג. ועי' מסכת סופרים פי"ח ה"ז במקור הדין שיושבים על הארץ.</ref>, וסמך לדבר שנאמר ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון<ref> איכה ב י. האשכול הל' ת"ב.</ref>. ויש שכתבו שמותר לישב מיד כשיצא מבית הכנסת לאחר שחרית<ref> רמ"א שם, וע"ש שנהגו לומר קינות עד מעט קודם חצות.</ref>. ומיד לאחר אמירת ברכו, יושבים לארץ<ref> מ"ב שם ס"ק יא.</ref>, ויכול להניח תחתיו שק או כר קטן, ואם קשה לו יכול לישב על כסא נמוך<ref> מג"א שם; פמ"ג שם; מ"ב שם.</ref>. ויש שהחמירו לשבת על הארץ ממש<ref> שע"ת שם, שכן נהג המהרי"ל; חוות יאיר מקור חיים סי' מג סוס"א וסימן תקנט ס"ג.</ref>, אבל יש שכתבו שעל פי הסוד אין לשבת על הקרקע ממש<ref> ברכ"י או"ח תקנח ס"ק ח, הובא בשע"ת שם ס"ק ח.</ref>.

ישיבה זו על הארץ, כתבו ראשונים ואחרונים שאינם חובה מעיקר הדין, אלא מנהג חסידות היא<ref> תוה"א להרמב"ן שער האבל ענין אבילות ישנה; ריטב"א תענית ל א; ראבי"ה הל' ת"ב; ב"ח או"ח תקנט.</ref>.

==== נרות ====

אין מדליקים נרות בלילה אלא רק נר אחד לצורך אמירת קינות ואיכה<ref> שו"ע או"ח תקנט ג.</ref>.

==== אופן התפילה ====

מתפללים בנחת דרך בכי, כדרך אבלים<ref> רמ"א תקנט א.</ref>.

==== מגילת איכה ====

בליל תשעה באב אומרים קינה וקוראים איכה<ref> רמ"א או"ח תקנט ב.</ref>.

==== אופן קריאת איכה ====

כשקורא איכה מגביה קולו יותר<ref> רמ"א או"ח תקנט א.</ref>.

==== פסוק השיבנו ====

כשמגיע הקורא לפסוק השיבנו אומרים אותו הקהל בקול רם, ואחר כך מסיים אתה קריאה ואומרים שנית השיבנו בקול רם, וחוזר הקורא ואומר שנית השיבנו בקול רם<ref> רמ"א או"ח תקנט א.</ref>.

==== סדר קדושה ====

לאחר הקינות ואיכה אומרים סדר קדושה, ומתחיל מואתה קדוש<ref> שו"ע או"ח תקנט ב.</ref>.

==== נחם ועננו ====

בברכת בונה ירושלים מוסיפים ואומרים נחם ה' אלוקינו את אבלי ציון וכו'<ref> שו"ע או"ח תקנז.</ref>. ויש בזה מנהגים חלוקים, יש שנוהגים לומר רק במנחה<ref> ב"י שם, ועי' ציון 117.</ref>, ומנהג הספרדים לומר בכל התפילות<ref> פר"ח שם; ברכ"י שם.</ref>.

בברכת שומע תפילה אומרים עננו<ref> שו"ע שם. לענין אמירת עננו בשחרית, עי' פרדס סי' קסג ורמ"א שם תקסה ג ומעשה רב ומ"ב תקנז ס"ג, שאומר הש"ץ בשחרית, ועי' ט"ז תקסה ס"ק ב שחולק וסוברים שאין אומרים בשחרית.</ref>, ואם שכח אין מחזירים אותו<ref> שו"ע שם.</ref>. ויש שכתבו שאין אומרים אלא בתפילת מנחה, כיון שאז הציתו אש במקדש<ref> רמ"א שם.</ref>. ומנהג הספרדים לומר עננו בשחרית מנחה וערבית<ref> חיי אדם כלל קלה סכ"א.</ref>.

==== נחם בברכת המזון ====

מי שאכל בתשעה באב יאמר בברכת המזון נחם<ref> רמ"א או"ח תקנז.</ref>. ויש סוברים שלא יאמר<ref> בהגר"א שם; שע"ת שם בשם כנה"ג.</ref>.

==== תחנון למנצח ופיטום הקטורת ====

אין אומרים תחנון ולא נופלים על פניהם<ref> מרדכי מו"ק פ"ג; רמ"א או"ח תקנט ד.</ref>, כיון שתשעה באב נקרא מועד<ref> מרדכי שם; רמ"א שם.</ref>, ולא אומרים אל ארך אפים, ולא למנצח ולא פיטום הקטורת<ref> רמ"א שם.</ref>. ואם מת אדם בתשעה באב אין אומרים צידוק הדין<ref> רמ"א שם י.</ref>.

==== קריאת התורה ====

קוראים בתורה בפרשת כי תוליד בנים, ומפטירים בירמיה אסוף אסיפם<ref> רמ"א או"ח תקנט ד.</ref>.

==== קדיש תתקבל ====

אין אומרים קדיש תתקבל בתשעה באב בכל הקדישים, מלבד קדיש שאחרי ערבית<ref> עי' רמ"א או"ח תקנט ד.</ref>.

==== קינות ביום ====

נוהגים לומר קינות ביום, ומאריכים בהם עד סמוך לחצות<ref> רמ"א או"ח תקנט ג.</ref>.

==== אופן אמירת הקינות ====

בשעת הקינות אסור לספר או לצאת החוצה, כדי שלא יפסיק לבו מהאבלות<ref> שו"ע או"ח תקנט ה.</ref>.

==== לאחר הקינות ====

לאחר הקינות נהגו לומר קצת פסוקי נחמה<ref> רמ"א או"ח תקנט ה.</ref>.

==== אבל ====

אבל – שאסור לו לבוא לבית הכנסת בזמן אבילותו<ref> ע"ע אבילות.</ref> – מותר לו לבוא לבית הכנסת בתשעה באב בלילה וכן ביום עד אחרי אמירת הקינות<ref> שו"ע או"ח תקנט ו.</ref>.

==== ברית מילה ====

אם יש תינוק למול, מלים אותו לאחר שמסיימים הקינות<ref> שו"ע או"ח תקנט ז בדיעה הא'.</ref>. ויש נוהגים לחכות עד אחרי חצות<ref> שו"ע שם בדיעה הב'.</ref>.

==== שתית הכוס ====

בשתית הכוס, אם היולדת נמצאת במקום הברית, יברך על הכוס ותשתה ממנו היולדת<ref> שו"ע או"ח תקנט ז, ושם שלא תפסיק בין הברכה לשתיה.</ref>. ואם אינה שם יברך ויתן לתינוקות לשתות<ref> שו"ע שם.</ref>.

==== בגדי בעל הברית ====

מותר לבעל ברית – דהיינו אבי הבן והמוהל והסנדק<ref> רמ"א לשו"ע דלהלן.</ref> - ללבוש בגדים אחרים, אבל לא לבנים ממש<ref> שו"ע או"ח תקנט ח.</ref>, ולאחר שגמרו הקינות כשבאים למול התינוק מותרים ללבוש בגדי שבת, אבל לא ילבשו לבנים<ref> רמ"א שם.</ref>.

==== הליכה לקברות ====

נהגו ללכת על הקברות מיד כשיוצאים מבית הכנסת<ref> רמ"א או"ח תקנט י.</ref>.

== '''כשחל בשבת''' ==

==== נדחה ====

תשעה באב שחל בשבת נדחה ליום ראשון<ref> טוש"ע או"ח תקנ ג.</ref>.

==== תשמיש המיטה ====

תשעה באב שחל בשבת – שהתענית נדחית – מותר לשמש מיטתו בשבת<ref> שו"ע או"ח תקנד יט.</ref>, ויש אוסרים<ref> רמ"א שם, ושם: וכן נוהגים.</ref>.

==== בעל הברית ====

תשעה באב שנדחה ליום ראשון, בעל ברית מתפלל מנחה בעוד היום גדול, ורוחץ, ואינו משלים תעניתו לפי שיום טוב שלו הוא<ref> שו"ע או"ח תקנט ט.</ref>.

== '''כשחל במוצאי שבת''' ==

כשחל תשעה באב ביום ראשון, מפסיקים לאכול לפני שקיעת החמה<ref> עירובין מא א; רמ"א או"ח תקנב י ותקנג ב; חיי אדם כלל קלו ס"א.</ref>. על דיני הפסקת אכילה בשבת קודם שקיעת החמה, ע"ע סעודה מפסקת. ובשעת סעודה שלישית לא ינהג בשמחה אלא ישב בדאבון נפש<ref> מג"א שם תקנב ס"ק ד.</ref>. אבל אין צריך לחלוץ מנעליו אלא רק לאחר ששליח ציבור אומר ברכו<ref> ב"י שם; רמ"א שם.</ref>, לפי שאין לנהוג מנהגי אבילות בשבת<ref> בהגר"א שם.</ref>.

==== צדקתך ====

תשעה באב שחל במוצאי שבת, אין אומרים בשבת במנחה צדקתך צדק<ref> שו"ע או"ח תקנט א.</ref>.

==== ויהי נועם ====

תשעה באב שחל במוצאי שבת אין אומרים ויהי נועם<ref> שו"ע או"ח תקנט ב.</ref>, ולא למנצח בזמירות ולא ויתן לך<ref> רמ"א שם.</ref>.

==== הבדלה ====

מבדילים בלילה בתפילה כשאר מוצאי שבת<ref> רמ"א או"ח תקנט א. ועי' שע"ת תקנו ס"ק א, שאם שכח לאומרו אינו אומרו אף לא למחרת כשמבדיל על הכוס, כיון שעבר זמנו.</ref>.

תשעה באב שחל במוצאי שבת, כשמבדיל במוצאי שבת יברך על הנר, אבל לא יברך על הבשמים<ref> אבודרהם הל' ת"ב; שו"ע או"ח תקנו. ועי' ט"ז שם ס"ק א, שמברך על האש קודם איכה, שנאמר באיכה במחשכים הושיבני כמתי עולם.</ref>, ומוצאי תשעה באב יברך על הכוס, ולא יברך אז לא על הנר ולא על הבשמים<ref> שו"ע שם.</ref>, ויכול לשתות בעצמו את הכוס<ref> דגמ"ר סי' תקנו; מ"ב שם ס"ק ג. ועי' ערוה"ש שם שלא ישתה בעצמו אלא יתן לקטן לשתות.</ref>.

==== חולה האוכל ====

חולה האוכל בתשעה באב שחל במוצאי שבת, צריך להבדיל על הכוס<ref> ברכ"י תקנו ס"א בשם כנה"ג, והובא בשע"ת שם סק"א, ושם שלא יבדיל על יין אלא על חמר מדינה. ועי' שו"ת זכר שמחה סי' סט, שמעוברות ומניקות שאוכלות מוטב שישמעו הבדלה מחולה ולא יעשו בעצמן.</ref>. ויכול להוציא את כל בני ביתו בהבדלה<ref> ברכ"י או"ח תקנו ס"ק ג; שע"ת שם ס"ק א.</ref>.

==== קטן האוכל ====

קטן האוכל בתשעה באב שחל במוצאי שבת, יש שכתבו שנהגו שלא יבדילו<ref> עי' הלכות חג בחג תעשה באב עמ' קל בשם ארחות רבינו בשם החזו"א.</ref>. ויש שהסתפקו בדבר<ref> מהרי"ל דיסקין סי' ה קו"א סי' רע.</ref>.

== '''עשירי באב''' ==

==== אכילת בשר ====

מנהג כשר שלא לאכול בשר במוצאי תשעה באב ולא בעשירי באב<ref> שו"ע או"ח תקנח.</ref>, לפי שהאש דלקה במקדש ביום עשירי<ref> שו"ע שם.</ref>. ויש סוברים שאין להחמיר בזה אלא עד חצות יום עשירי<ref> רמ"א שם.</ref>. ואם היה תשעה באב בשבת ונדחה ליום ראשון, מותר לאכול בשני בשר מיד, אבל במוצאי תשעה באב לא יאכל<ref> רמ"א שם.</ref>.

== '''הערות שוליים''' ==

<references />

אנציקלופדיה תלמודית:תשעה באב - היסטוריית גרסאות

Rakovsky: יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - יום חורבן בית המקדש, לענין הדינים הנוהגים בו ערך זה עוסק ביום תשעה באב עצ..."