Wikiboss: Added new Talmudit entry

2020-01-28T12:35:55Z

Added new Talmudit entry

דף חדש

{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
'''הגדרת הערך - '''חיוב תשלומים של זר שאכל תרומה בשוגג

=== האכילה ===

הדין ומקורו

זר – שאסור באכילת תרומה<ref>ע"ע תרומה.</ref> - שאכל תרומה בשוגג חייב לשלם קרן וחומש<ref>משנה תרומות פ"ו מ"א; רמב"ם תרומות פ"י ה"א.</ref>, שנאמר ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש<ref>ויקרא כב יד.</ref>, וקודש זה הוא תרומה<ref>רש"י ויקרא שם.</ref>. ולא תרומה בלבד אלא גם זר האוכל תרומת-מעשר* וחלה* וביכורים* חייב קרן וחומש<ref>משנה ב"מ נה ב; רמב"ם שם ה"ד.</ref>, לפי ששם תרומה עליהם<ref>רש"י ב"מ שם.</ref>.

על פרטי דיני החומש, ע"ע<ref>ושם: בתשלומי תרומה.</ref>. על הפרשת תרומה שמחייבת בתשלומים אם אכל ממנה בשוגג, ע"ע תרומה.

האוכל תרומה מדרבנן

האוכל תרומה שחיובה מדרבנן, כגון תרומה ירקות – שחיובה מדרבנן<ref>ע"ע טבל וע' תרומה.</ref> – או תרומה של פירות האילן – לסוברים שחיובם מדרבנן<ref>ע"ע הנ"ל ושם מח' ראשונים.</ref> - כתבו אחרונים שחייב קרן וחומש מדרבנן<ref>ערוך השלחן העתיד סי' פ ס"ד.</ref>. על תרומה שגדלה בעציץ שאינו נקוב ועל תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין ונעשה הכל מדומע, ע"ע חומש<ref>ושם ציון 40 ואילך.</ref>.

תרומות חוץ לארץ

האוכל תרומת חוץ לארץ משלם קרן ואינו משלם חומש<ref>משנה תרומות פ"ז מ"ג; רמב"ם תרומות פ"י הי"א.</ref>.

לחמי תודה

בתרומת לחמי-תודה* נסתפקו בתלמוד אם דינה כתרומה שחייבת בקרן וחומש, או שכיון שנאמר בתרומה ויסף חמשיתו<ref>ויקרא כב יד.</ref>, בא הכתוב לומר שרק בתרומה מוסיף חמישיתו ולא בתרומת מעשר<ref>מנחות עז ב, ולא נפשט.</ref>. וכיון שלא פשטו הספק, כתבו ראשונים שמספק אינו משלם חומש<ref>רמב"ם מעשה הקרבנות פ"ט ה"ג.</ref>. ויש שכתבו בדעת ראשונים שמספק יפריש, אלא שאינו חייב ליתנו לכהן<ref>משנה למלך שם ע"פ תוס' כתובות ל ב.</ref>.

תרומה טמאה

בין תרומה טהורה ובין תרומה טמאה חייב האוכל לשלם תשלומי תרומה<ref>משנה תרומות פ"ו מ"א; רמב"ם תרומות פ"י ה"א.</ref>.

לקט שכחה ופאה

אין משלמים קרן וחומש לא על הלקט ולא על השכחה ולא על הפאה ולא על מעשר ראשון שנטלה תרומתו<ref>משנה תרומות פ"ו מ"ה.</ref>. על מעשר שני והקדש שנפדו נחלקו חכמים, לדעת ר' מאיר אין משלמים עליהם ולדעת חכמים משלמים עליהם<ref>עי' משנה שם.</ref>.

גידולי תרומה

גידולי-תרומה* – שמן התורה אינם קדושים, וחכמים גזרו עליהם שיהיו כתרומה<ref>ע"ע גדולי תרומה.</ref> – זר האוכלם פטור מתשלומי תרומה<ref>תוספתא תרומות פ"ח ה"ב לגי' הגר"א שם, ועי' במנ"ב שם.</ref>.

תרומה שתרם גוי

גוי שתרם – שתרומתו תרומה<ref>ע"ע גוי וע' תרומה.</ref> - נחלקו תנאים אם זר האוכלה חייב בתשלומי תרומה, חכמים מחייבים ור' שמעון פוטר<ref>משנה תרומות פ"ג מ"ט; תו"כ דלהלן.</ref>, לפי שנאמר ולא יחללו את קדשי בני ישראל<ref>ויקרא כב טו.</ref>, על קדשי בני ישראל חייבים בחומש, ואין חייבים בחומש על קדשי גוי<ref>תו"כ אמור פ"ו.</ref>.

קנס או כפרה

בגדר תשלומי החומש, אמרו בירושלמי שהוא משום קנס<ref>ירו' תרומות פ"ז ה"א. ועי' או"ז ב"ק תכב שכ"ה מסקנת הירושלמי.</ref>. אבל הראשונים כתבו שהחומש הוא לכפרה<ref>תוס' פסחים כט א וכתובות ל ב.</ref>, וכן תשלומי הקרן הם לכפרה<ref>תוס' שם ושם.</ref>, ולשיטתם אם מסופק אם אכל חייב לשלם כדי להתכפר<ref>עי' תוס' שם ושם, ועי' מנ"ח דלהלן עוד נפק"מ אם התשלומים הם כפרה או קנס או חיוב ממון.</ref>. ויש שכתבו בדעת ראשונים שהחומש אינו לכפרה אלא הוא ככל חיוב ממון<ref>ר"ש תרומות פ"ו מ"א, ועי"ש בפ"ז מ"א, ועי' מנ"ח מצוה רפא בד' הר"ש שהחומש אינו כפרה. ועי' משנה ראשונה תרומות פ"ג מ"א, שהחומש אינו מעכב את הכפרה.</ref>.

במזיד

האוכל במזיד אינו חייב בתשלומי תרומה<ref>עי' להלן.</ref>, ולכך אינו משלם אלא את הקרן, והיא חולין, ואינו משלם את החומש, ואם רצה הכהן למחול מוחל<ref>משנה תרומות פ"ז מ"א.</ref>.

השגגה

בשגגה המחייבת בתשלומי תרומי של קרן וחומש, נחלקו אמוראים, אביי אמר שאם שגג בלאו – שהיה סבור שהם חולין ואין כאן לאו<ref>רש"י לגמ' דלהלן.</ref> - חייב בקרן וחומש, ורבא סובר שאף אם שגג בחיוב מיתה – שידע שהיא תרומה אבל לא ידע שחייבים עליה מיתה<ref>עי' רמב"ם דלהלן.</ref> – הרי זו שגגה שמחייבת בתשלומי תרומה<ref>שבת סט ב.</ref>. הלכה כרבא<ref>רמב"ם תרומות פ"י ה"א.</ref>.

האכילה

חיוב תשלומי תרומה הוא בין האוכל ובין השותה ובין הסך תרומה<ref>משנה תרומות פ"ו מ"א ותוספתא שם פ"ז ה"ג.</ref>. בתוספתא מצינו שר' שמעון אומר הסך שמן של תרומה משלם קרן ואינו משלם חומש<ref>שם ה"א.</ref>. והלכה כחכמים<ref>רמב"ם תרומות פ"י ה"ב.</ref>.

לא כדרך אכילה

אין חייב קרן וחומש אלא האוכל דבר שדרכו לאכול והשותה דבר שדרכו לשתות, אבל האוכל דבר שאין דרכו לאכול – כגון הכוסס את השעורים<ref>רמב"ם דלהלן.</ref> – אינו חייב חומש<ref>עי' יומא פא א; רמב"ם תרומות פ"י ה"ח.</ref>. על גדרי דרך אכילה, ע"ע אכילה.

האוכל תרומה כשהיא מחוברת לקרקע, אינו חייב חומש<ref>מנחות ע א; רמב"ם תרומות פי"א הכ"ה.</ref>, לפי שאין דרך בני אדם בכך, ובטלה-דעתו-אצל-כל-אדם*<ref>רמב"ם שם.</ref>, ועוד שאין זו דרך אכילה<ref>רש"י שם. וצ"ב אם מפרש טעם אחר מהרמב"ם או שמוסיף על דבריו.</ref>.

מזיק

אין האוכל חייב אלא כשאוכל, ולא כשהוא מזיק<ref>עי' להלן.</ref>, ולכך השותה את השמן וסך את היין פטור מחומש<ref>תוספתא תרומות פ"ז ה"א; ברייתא ברכות לה ב בשמן; רמב"ם תרומות פ"י הי"א.</ref>, שנאמר ואיש כי יאכל<ref>ויקרא כב יד.</ref>, פרט למזיק<ref>יומא פא א ועי' ברכות שם; רמב"ם שם ה"ח. ועי' מנ"ח מצוה רפא, שדן אם יש לימוד מיוחד בתרומה שמזיק פטור או שדין מזיק הוא מטעם של אכילה שלא כדרך, עי' ציון 41.</ref>, וזה מזיק את התרומה<ref>רש"י יומא פ ב.</ref>, או שמזיק את גופו<ref>רמב"ם שם. ועי' מאירי יומא שם ופסחים לב ב שהביא ב' הפירושים.</ref>. וכן האוכל אכילה-גסה* פטור מחומש, כיון שהוא מזיק<ref>יומא שם.</ref> את עצמו ואת התרומה<ref>רש"י שם; רמב"ם שם ה"ח.</ref>.

הכוסס חיטה והגומע את החומץ נחלקו בהם תנאים: חכמים סוברים שמשמלם את הקרן ואינו משלם את החומש, ורבי סובר שמשלם אף את החומש<ref>ירו' שבת פי"ד ה"ד ויומא פ"ח ה"ג, ובירו' תרומות פ"ו ה"א רק לענין חיטה.</ref>. להלכה יש פוסקים כרבי<ref>רמב"ם תרומות פ"י ה"ז, ועי' ר"י קורקוס וכ"מ ורדב"ז בטעם שפסק כיחיד נגד רבים.</ref>, ויש שפסקו כחכמים<ref>ראב"ד שם.</ref>.

אכילה מסוכנת ואכילה אסורה

האוכל תרומה האסורה משום סכנה, כגון האוכל פרי נקור או שותה יין מגולה – שאסורים משום סכנה<ref>ע"ע גלוי.</ref> - חייב בתשלומי תרומה קרן וחומש<ref>תוספתא תרומות פ"ו ה"א; רמב"ם תרומות פ"י ה"ז.</ref>, וכן האוכל תרומה האסורה באכילה, כגון האוכל ביום הכיפורים משלם קרן וחומש<ref>שם ושם.</ref>, וכן האוכל תרומת חמץ בפסח משלם קרן וחומש<ref>משנה פסחים לא ב.</ref>. אמנם בנזיר ששתה יין נחלקו ראשונים, יש סוברים שאינו משלם את החומש<ref>רמב"ם שם.</ref>, שלדעתם מאחר שאסור ביין נפשו קצה עליו בשתייתו ואינה חשובה שתיה<ref>ק"ס שם; חסד"ד שם; שו"ת דברי מלכיאל ח"א סי' כז. ועי' רדב"ז שם הי"א ותוס' רעק"א למשנה פסחים פ"ב מ"ד ושו"ת זכר יצחק סי' ז, בביאור החילוק בין נזיר ששתה יין לשאר איסורים.</ref>, ויש סוברים שמשלם<ref>ראב"ד שם.</ref>.

פחות מכזית ופחות משוה פרוטה

האוכל תרומה פחות מכזית ופחות משוה פרוטה אינו משלם תשלומי תרומה<ref>עי' ציונים 63 ואילך ו66 ואילך.</ref>. וכשם ששיעור אכילה בכזית כך שיעור שתיה בכזית<ref>תוספתא תרומות פ"ו; רמב"ם תרומות פ"י ה"ב.</ref>.

פחות מכזית ויותר משוה פרוטה

האוכל פחות מכזית אמרו במשנה שפטור מתשלומי תרומה<ref>עי' משנה דלהלן.</ref>, לפיכך משלם את הקרן ואינו משלם את החומש, והתשלומים חולין, ואם רצה הכהן למחול מוחל<ref>משנה תרומות פ"ז מ"ג.</ref>. בברייתא נחלקו בזה תנאים, חכמים סוברים שהאוכל פחות מכזית פטור מתשלומי תרומה<ref>ברייתא פסחים לב ב.</ref>, שנאמר ואיש כי יאכל<ref>ויקרא כב יד.</ref>, ואין אכילה פחות מכזית<ref>גמ' שם, וע"ע אכילה.</ref>, בין אם שווה פרוטה ובין אם לא<ref>גמ' שם.</ref>, ואבא שאול סובר שהאוכל פחות מכזית אם יש בו שוה פרוטה חייב<ref>גמ' שם.</ref>, שנאמר ונתן<ref>ויקרא שם.</ref>, ואין נתינה פחות משוה פרוטה<ref>גמ' שם.</ref>. הלכה כחכמים<ref>רמב"ם שם ה"ב והכ"ד.</ref>.

פחות משוה פרוטה ויותר מכזית

אכל כזית שאין בו שוה פרוטה, נחלקו ראשונים, יש סוברים שלדעת חכמים חייב ולדעת אבא שאול פטור כיון שאין בו שוה פרוטה<ref>רש"י שם.</ref>, ויש סוברים שבין לדעת חכמים ובין לדעת אבא שאול לחכמים משלם תשלומי תרומה<ref>מאירי שם בדיעה הא'; כ"מ תרומות פ"י הכ"ד בדעת הרמב"ם.</ref>, ויש סוברים שבין לדעת חכמים ובין לדעת אבא שאול פטור<ref>מאירי פסחים שם בשם י"א; מהר"ם חלאווה שם.</ref>.

על יתר דיני האכילה, ועל דיני שתיה ואם מצטרפים זה עם זה, ע"ע אכילה וע' שתיה.

צירוף לשיעור

האוכל כמה מיני תרומה מצטרפים זה עם זה לשיעור<ref>עי' להלן, ועי' לעיל מה השיעור המחייב.</ref>, וכגון האוכל תרומה ותרומת מעשר – בין תרומת מעשר של ודאי ובין תרומת מעשר של ספק<ref>רמב"ם דלהלן.</ref> - וחלה וביכורים, חייב בתשלומי תרומה<ref>משנה מעילה טו ב; רמב"ם תרומות פ"י ה"ד.</ref>, שכולם שם תרומה עליהם<ref>גמ' שם, ועי' ציון 5.</ref>. בצירוף לחמי תודה – שנסתפקו בדינו אם חייב בתשלומי תרומה<ref>עי' ציון 14.</ref> - יש מהאחרונים שכתבו שאף לפי הצד שחייבים בתשלומי תרומה, מכל מקום אין מצטרפים עם אחרים לשיעור<ref>מקור ברוך ח"א סי' טו.</ref>.

המאכיל אחרים

המאכיל את פועליו או את אורחיו בתרומה, נחלקו תנאים, ר' מאיר סובר שהוא משלם את הקרן והם משלמים את החומש, וחכמים סוברים שהם משלמים קרן וחומש – מפני שהם כשוגגים<ref>רמב"ם דלהלן.</ref> - והוא חייב לשלם להם את דמי הסעודה<ref>משנה תרומות פ"ו מ"ג, ועי' מפרשי המשנה שם, שנמצא שהמח' בין ר"מ לחכמים, שלר"מ בעה"ב חייב לשלם להם דמי הסעודה כשל תרומה, ולחכמים משלם להם דמי הסעודה כשל חולין.</ref>. הלכה כחכמים<ref>רמב"ם תרומות פ"י ה"י.</ref>.

המאכיל את בנין הקטנים או עבדיו

המאכיל את בניו הקטנים או את עבדיו – שאינם בני חיוב<ref>רע"ב למשנה דלהלן. ועי' פי' הרא"ש למשנה שם שאף עבדים אינם בני חיוב כיון שאין להם מה לשלם.</ref> - אינו חייב בתשלומי תרומה<ref>עי' משנה ורמב"ם דלהלן.</ref>, לפיכך משלם קרן ואינו משלם חומש והתשלום חולין ואם רצה הכהן למחול מוחל<ref>משנה תרומות פ"ז מ"ג; רמב"ם תרומות פ"י הי"א.</ref>. בתורת כהנים דרשו דרשו מהפסוק ואיש כי יאכל<ref>ויקרא כב יד.</ref>, פרט לקטן<ref>תו"כ אמור פ"ו.</ref>, ופירשו אחרונים שדרשה זו באה לפטור את המאכיל שאף הוא אינו חייב בתשלומי תרומה<ref>תוס' רעק"א למשנה שם; זי"ר לתו"כ שם. ועי' עשירית האיפה שם שפי' בע"א, שהדרשה באה למעט תרומה שהפריש קטן.</ref>.

כהן שאכל תרומת חברו

כהן שאכל תרומת חברו אינו משלם חומש, שנאמר וכל זר לא יאכל בו ואיש כי יאכל קדש בשגגה<ref>ויקרא כב יג-יד.</ref>, למעט כהן שאינו זר<ref>תו"כ שם פ"ו.</ref>. ואפילו אכל תרומה טמאה, כתבו אחרונים שפטור מן החומש<ref>ערוה"ש העתיד סי' פ סי"ג.</ref>.

=== התשלום ===

למי משלמים

תשלום הקרן והחומש הוא לכהנים, והיינו אם אכל תרומה לאחר שזכה בה הכהן משלם קרן לאותו כהן וחומש לכל מי שירצה, ואם אכל תרומה קודם שזכה בה כהן מסויים, משלם קרן וחומש לכל כהן שירצה<ref>משנה תרומות פ"ו מ"ב; רמב"ם תרומות פ"י הט"ו.</ref>.

האוכל תרומת עצמו

האוכל תרומת עצמו בשוגג – כגון שירש את אבי אמו הכהן, או שגבה בחובו מכהן פירות של תרומה – נחלקו אמוראים למי משלם, ר' יוחנן אמר שמשלם לשבט הכהנים, וריש לקיש אמר שמשלם לעצמו<ref>עי' ירו' תרומות פ"ו ה"א, ושם: גזל תרומה של אבי אמו כהן.</ref>. להלכה מוכר את הקרן לכהן<ref>תוספתא תרומות פ"ז; רמב"ם תרומות פ"י הכ"ב.</ref>, ונותן את החומש חינם לאיזה כהן שירצה<ref>עי' תוס' כתובות ל ב. ועי' מקד"ד זרעים סי' יא, שר"ל שלדעת הרמב"ם יכול לגבות ממון על החומש. ועי' או"ש תרומות פ"י הכ"ו, שהדבר תלוי במח' אמוראים.</ref>.

למי מידה או דמים

נסתפקו בתלמוד אם חיוב תשלומי תרומה הוא לפי מידה או לפי דמים<ref>פסחים לב א.</ref>, וכגון שבתחילה – כשאכל – היה שווה זוז, ובשעת התשלום שווה ארבעה זוזים, האם משלם זוז או ארבעה זוזים<ref>גמ' שם.</ref>. ופשטו שהדין תלוי במחלוקת תנאים, שלדעת ר' עקיבא משלם לפי דמים, ולדעת ר' יוחנן בן נורי משלם לפי ממון<ref>שם ע"ב.</ref>. להלכה נחלקו ראשונים, יש סוברים שהלכה כר' עקיבא<ref>רמב"ם תרומות פ"י ה"ו.</ref>, ויש שכתבו שלא הוכרעה ההלכה ולכן ישלם לפי דמים<ref>עי' ראב"ד שם.</ref>.

דין הקרן והחומש לאחר הפרשתם

הקרן והחומש לאחר הפרשתם הרי הם קודש כתרומה<ref>משנה תרומות פ"ו מ"א.</ref>. ולכך האוכל את תשלומי התרומה בשוגג חייב לשלם גם עליהם קרן וחומש, דהיינו להוסיף חומש על החומש<ref>עי' משנה שם.</ref>. שנאמר ויסף חמישיתיו – לשון חמישיות הרבה<ref>עי' גמ' ב"מ נד ב, וע"ע גורעין ומוסיפין ודורשין ציון 21 ואילך באופן הלימוד ושיש שלומדים באופן אחר.</ref> – מלמד שמשלם חומש אף על החומש<ref>גמ' שם וברש"י.</ref>. נתן את הקרן ולא את החומש, אין החומש מעכב על הקרן, והקרן קדושה בקדושת תרומה<ref>גליוני הש"ס לר"י ענגיל תרומות פ"ו מ"ח</ref>.

התשלום

חיוב התשלום הוא מפירות חולין ולא מתרומה<ref>משנה תרומות פ"ו מ"א.</ref>, מתוקנים<ref>משנה שם.</ref>, דהיינו לאחר שהפרישו מהם תרומות ומעשרות<ref>מפרשי המשנה שם.</ref>, ולא הקרן בלבד אלא גם החומש צריך להיות מפירות מתוקנים<ref>מסקנת הגמ' ב"מ נד א; רמב"ם תרומות פ"י הט"ו.</ref>, שנאמר ויסף חמשיתו עליו<ref>ויקרא כב יד.</ref>, מלמד שהחומש כמותו<ref>גמ' שם ע"פ תוס' שם.</ref>.

בת ישראל שנישאה לכהן

בת ישראל שאכלה בשוגג תרומה, ונישאה לכהן, משלמת קרן וחומש לעצמה<ref>משנה תרומות פ"ו מ"ב.</ref>. ואם אכלה מתרומה לאחר שזכה בה כבר כהן, משלמת לאותו- כהן את הקרן<ref>עי' משנה שם ועי' ציון 96.</ref>, ואת החומש לעצמה<ref>משנה שם.</ref>. וע"ע אשת כהן<ref>ושם: בתשלומי תרומה.</ref>.

בת ישראל הארוסה לכהן

בת ישראל הארוסה לכהן – וכן שומרת-יבם* לכהן – אין משלמת את החומש<ref>ירו' יבמות פ"ז ה"ד.</ref>.

בת כהן שנישאה לישראל

בת כהן שנישאה לישראל ואחר כך אכלה תרומה, אינה משלמת את החומש אלא רק את הקרן<ref>משנה תרומות פ"ז מ"ב; רמב"ם תרומות פ"י הי"ב.</ref>, שנאמר וכל זר לא יאכל קדש, והיא אינה זרה, שהרי אם ימות בעלה חוזרת ואוכלת בתרומה<ref>ע"ע אשת כהן. רש"י סנהדרין נא א; ר"ש שם; רע"ב שם.</ref>.

מת בעלה והניחה מעוברת – שהעובר פוסלה מלאכול בתרומה<ref>ע"ע בת כהן וע' אשת כהן.</ref> – אינה משלמת חומש, כיון שאינה זרה<ref>ירו' יבמות פ"ז ה"ד.</ref>, וכל שכן אם ילדה לו בן ישראל לאחר מכן<ref>ירו' שם.</ref>. ויש מהראשונים שכתבו שאם הניחה בעלה מעוברת משלמת חומש<ref>רש"י יבמות סט ב; ריטב"א שם. ועי' שו"ת אבני נזר יו"ד סי' תלט בביאור הטעם.</ref>.

בת כהן שנבעלה לפסול

בת כהן שנבעלה לאחד מהפסולים לה – כגון חלל או נתין או ממזר<ref>מפרשי המשנה שם.</ref>, ואסורה לאכול בתרומה<ref>ע"ע זונה: איסורה בתרומה.</ref> - נחלקו תנאים, ר' מאיר סובר שמשלמת קרן וחומש, כיון שעתה היא זרה<ref>עי' כריתות ז א וברש"י.</ref>, וחכמים סוברים שמשלמת קרן ואינה משלמת את החומש<ref>משנה תרומות פ"ז מ"ב.</ref>, שאין משלם אלא מי שהיה זר מתחילתו<ref>כריתות שם וברש"י.</ref>. הלכה כחכמים<ref>רמב"ם תרומות פ"י הי"ב.</ref>.

ממין על שאינו מינו

בתשלום ממין על שאינו מינו נחלקו תנאים, ר' אליעזר אומר שיכול לשלם ממין על שאינו מינו, ובלבד שישלם מן היפה על הרע<ref>משנה תרומות פ"ו מ"ו.</ref>, שנאמר ונתן לכהן את הקדש<ref>ויקרא כב יד.</ref>, משמע כל שראוי להיות קודש<ref>משנה שם.</ref>. ור' עקיבא סובר שאינו יכול לשלם אלא ממין על מינו<ref>משנה שם.</ref>, שנאמר ונתן לכהן את הקדש<ref>ויקרא שם.</ref>, משמע את הקודש שאכל<ref>משנה שם.</ref>. להלכה יכול לשלם אף ממין על שאינו מינו<ref>ב"מ נד א.</ref>, בין את הקרן ובין את החומש<ref>גמ' שם.</ref>.

מחילת הכהן

מחל כהן לאוכל תרומה, אין מחילתו מועילה<ref>משנה תרומות פ"ו מ"א; רמב"ם תרומות פ"י הט"ו.</ref>, לפי שצריך להתפיסו בקדושת תרומה, ואם ימחל הכהן אינו נפטר אלא מחיוב הממון אבל הפירות לא יהיו תרומה<ref>ר"ש תרומות פ"ו מ"א, ועי' קו"ש ב"ב אות ב בדעתו.</ref>, או לפי שתשלומי התרומה הם לכפרה לסוברים כן<ref>עי' ציון 27.</ref>, ואם ימחל לו לכהן הרי לא נתכפר<ref>תוס' פסחים כט א וכתובות ל ב.</ref>. בין על הקרן ובין על החומש<ref>משנה ורמב"ם שם.</ref>.

אם נפטר מתשלומי קרן וחומש באופן שיש קם-ליה-בדרבה-מיניה*, ע"ע.

==הערות שוליים==

אנציקלופדיה תלמודית:תשלומי תרומה - היסטוריית גרסאות

Rakovsky ב־19:53, 2 במרץ 2020

Wikiboss: Added new Talmudit entry