https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99_%D7%A0%D7%96%D7%A7 2026-04-24T13:55:12Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99_%D7%A0%D7%96%D7%A7&diff=160664&oldid=prev 2023-12-18T15:33:01Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - ממון שחייב המזיק לחבירו לשלם לו עבור נזקו.&lt;/span&gt; === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פתיחה&lt;/...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - ממון שחייב המזיק לחבירו לשלם לו עבור נזקו.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פתיחה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;החובל בחבירו חייב לשלם לו חמישה דברים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; משנה ב&amp;quot;ק פג ב; רמב&amp;quot;ם חומ&amp;quot;ז פ&amp;quot;א ה&amp;quot;א; עי&#039; טור חו&amp;quot;מ סי&#039; תכ ס&amp;quot;ג; שו&amp;quot;ע שם ג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שבמקום שיש נזק משלמים כולם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ברייתא שם פה א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אם החבלה בענין שיש בה כל החמישה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ברייתא בירו&#039; ב&amp;quot;ק פ&amp;quot;ח ה&amp;quot;א, והובאה ברי&amp;quot;ף שם (ל א) ורא&amp;quot;ש שם פ&amp;quot;ח סי&#039; א; עי&#039; טוש&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואם אין בה אלא ארבעה, משלם ארבעה, ואם שלושה שלושה, ואם שנים שנים, ואם אחד אחד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ברייתא בירו&#039; שם, והובאה ברי&amp;quot;ף ורא&amp;quot;ש שם; טור שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ואלו הם: א) נזק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה שם פג ב: בנזק; רמב&amp;quot;ם שם; טוש&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ועל כך הנידון בערך שלנו; ב) וצער*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה שם: בצער; רמב&amp;quot;ם שם; טוש&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ועל כך ע&amp;quot;ע; ג) ורִפוי*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה שם: בריפוי; רמב&amp;quot;ם שם; טוש&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ועל כך ע&amp;quot;ע; ד) ושבת*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה שם: בשבת; רמב&amp;quot;ם שם; טוש&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ועל כך ע&amp;quot;ע; ה) ובושת*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה שם; רמב&amp;quot;ם שם; טוש&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ועל כך ע&amp;quot;ע.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מקור החיוב&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עין תחת עין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות כא כד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, קבלת רבותינו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם חומ&amp;quot;ז פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ו; עי&#039; סמ&amp;quot;ג עשין ע; רמב&amp;quot;ן שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רב מפי רב עד משה מסיני&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שם; סמ&amp;quot;ג שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שפירושו ממון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; מכילתא משפטים נזיקין פ&amp;quot;ח; עי&#039; תו&amp;quot;כ אמור פ&amp;quot;כ; עי&#039; מס&#039; ברייתות בב&amp;quot;ק פג ב ופד א; עי&#039; מס&#039; אמוראים בגמ&#039; שם פד א; עי&#039; ירו&#039; ב&amp;quot;ק פ&amp;quot;ח ה&amp;quot;א. ועי&#039; ר&#039; אליעזר בברייתא שם: עין תחת עין ממש, וגמ&#039; שם, שודאי אינו חלוק על הכלל הנ&amp;quot;ל, ויש לפרשו בע&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שביארה הקבלה שכוונת המקרא דמי עין תחת עין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; פי&#039; ר&amp;quot;א בן הרמב&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ומספר לימודים לדבר: א) הרי הוא אומר: מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא כד כא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הקיש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע הקש.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכתוב נזקי אדם לנזקי בהמה ונזקי בהמה לנזקי אדם, מה נזקי בהמה לתשלומים, אף נזקי אדם לתשלומים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ר&#039; ישמעאל במכילתא שם. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) הרי הוא אומר: אם כֹּפר יושת עליו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות כא ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והרי דברים קל-וחֹמר*, מה במקום שענש הכתוב מיתה לא ענש אלא ממון, כאן שלא ענש מיתה, דין הוא שלא יענש אלא ממון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ר&#039; יצחק במכילתא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ג) אף על פי שנאמר: עין תחת עין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות כא כד. עי&#039; גמ&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, יכול סימא את עינו מסמא את עינו, קטע את ידו מקטע את ידו, שיבר את רגלו משבר את רגלו, תלמוד לומר: מכה אדם ומכה בהמה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; תו&amp;quot;כ שם; ברייתא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כלומר, שהכתוב אומר: ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נָפש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא כד יח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וסמוך לו: ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יֵעשה לו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שם יט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש ללמוד גזרה-שוה*, מה הכאה האמורה בבהמה לתשלומים, אף הכאה האמורה באדם לתשלומים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; תו&amp;quot;כ שם; עי&#039; גמ&#039; שם, בפי&#039; הברייתא שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;21, ודוחה האפשרות לפרש בברייתא כדרשה שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;15 ואילך, שכן הכתוב שנמצא בציון הנ&amp;quot;ל כתוב בהרג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וזה שנאמר בתורה כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא כד כ. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אינו לחבול בזה כמו שחבל בחבירו אלא שהוא ראוי לחסרו אבר או לחבול בו כמו שעשה ולפיכך משלם נזקו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רמב&amp;quot;ם חומ&amp;quot;ז פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ג. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואף על פי שלא נאמר בשני הפסוקים &amp;quot;הכאה&amp;quot; דורשים לגזרה שוה אף כשמשמעות שתי המילים היא אחת, אף על פי שעצם המילים אינן שוות - לסוברים כן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע גזרה שוה ציון 119 ואילך. ושם, ציון 123 ואילך, שי&amp;quot;ח. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- וניתן ללמוד בכי יתן מום כאילו נכתב בו &amp;quot;הכאה&amp;quot;, שמום על ידי הכאה בא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רש&amp;quot;י ב&amp;quot;ק שם ד&amp;quot;ה הכאה הכאה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ואם נפשך לומר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תו&amp;quot;כ שם; ברייתא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מדוע למדת ממכה בהמה, שנאמר בו תשלומים למכה אדם, שדנים ניזקים מניזקים, אדרבה תלמד מכה אדם ממכה אדם, שנאמר בו: ומכה אדם מות יומת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא כד כא. עי&#039; גמ&#039; שם, בפי&#039; הברייתא שבציון הקודם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הרי הוא אומר: ולא תקחו כֹפר לנפש רֹצח אשר הוא רשע למות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; במדבר לה לא. תו&amp;quot;כ שם; ברייתא שם; רמב&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לנפש רוצח אי אתה לוקח כֹּפר*, אבל אתה לוקח כופר לראשי איברים שאין חוזרים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; תו&amp;quot;כ שם; ברייתא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שלרוצח בלבד הוא שאין כופר, אבל לחסרון איברים או לחבלות יש כופר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רמב&amp;quot;ם שם. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ד) עין תחת עין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות כא כד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ממון, אתה אומר ממון או אינו אלא עין ממש, אמרת הרי שהיתה עינו של זה גדולה ועינו של זה קטנה, היאך אני קורא בו עין תחת עין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ר&#039; דוסתאי בן יהודה בברייתא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואין לומר שבמקרה כזה יטלו ממון, ובמקרה שהעינים שוים יטלו העין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; גמ&#039; שם, בפי&#039; הברייתא שבציון הבא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, התורה אמרה: משפט אחד יהיה לכם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא כד כב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, משפט השווה לכולכם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ר&#039; דוסתאי בן יהודה בברייתא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ה)&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עין תחת עין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ממון, או אינו אלא עין ממש, אמרת הרי שהיה סומא וסימא קיטע וקטע היאך אני קורא בזה עין תחת עין, והתורה אמרה: משפט אחד יהיה לכולכם, משפט השווה לכולכם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רשב&amp;quot;י בברייתא שם פד א, ועי&#039; גמ&#039; שם מה שתמהה, ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;3636.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ו) נאמר: כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא כד כ.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואין נתינה אלא ממון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דבי ר&#039; ישמעאל בגמ&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והלימוד הוא מכתוב מיותר, שכיון שנאמר: ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יֵעשה לו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא שם יט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מדוע נצרך הכתוב לשוב ולומר: כן ינתן בו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שם כ.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אלא ללמדך שהמדובר בממון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; גמ&#039; שם, בפי&#039; דבי ר&#039; ישמעאל שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;42 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ז) נאמר בעדים-זוממים*: יד ביד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים יט כא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, דבר הניתן מיד ליד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דבי ר&#039; חייא תנא בגמ&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והיינו ממון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; גמ&#039; שם, בפי&#039; דבי ר&#039; חייא שבציון הקודם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והלימוד הוא מכתוב מיותר, שכיון שנאמר: ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים שם יט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אם &amp;quot;יד ביד&amp;quot; היינו יד ממש, הרי זה מיותר, אלא על כרחך בא ללמד שהוא ממון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; גמ&#039; שם, בפי&#039; דבי ר&#039; חייא שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;46 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ח) נאמר: נפש תחת נָפש, עין תחת עין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות כא כג-כד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש לדרוש: עין תחת עין, נפש תחת נפש, ולא נפש ועין תחת עין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; תני דבי חזקיה בגמ&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואם עין ממש, לעיתים נמצאנו עונשים עין ונפש תחת עין, שבזמן שבית דין יעוור את המזיק תצא נשמתו, אלא עך כרחך שהכתוב מדבר בממון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; אביי בגמ&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ט) נאמר: פצע תחת פָּצע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות שם כה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ליתן צער במקום נזק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רב זביד משמיה דרבה בגמ&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שחייב לשלם על צערו אף במקום שקטע ידו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רש&amp;quot;י שם פה א ד&amp;quot;ה צער במקום נזק.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואם תאמר שעין תחת עין הוא ממש, לא ניתן לצערו באותה המידה שציער את חבירו, אלא על כרחך שהכוונה לממון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רב זביד משמיה דרבה בגמ&#039; שם פד ב, ועי&#039; גמ&#039; שם, מה שתמהה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. י) נאמר: ורפֹּא ירפא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות שם יט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ליתן רפואה במקום נזק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רב פפא משמיה דרבא בגמ&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואם תאמר שעין תחת עין הוא ממש, לא יתכן שרפואתו של האחד תהיהבאותה המידה של רפואתו של השני&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רב פפא משמיה דרבא בגמ&#039; שם, ועי&#039; גמ&#039; שם, מה שתמהה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. יא) הדבר נלמד בגזרה שוה &amp;quot;תחת&amp;quot; &amp;quot;תחת&amp;quot;, נאמר כאן: עין תחת עין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות שם כד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ונאמר להלן: ונתן האיש וגו&#039; חמשים כָּסף וגו&#039; תחת אשר עִנָּהּ&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים כב כט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מה להלן ממון אף כאן ממון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רב אשי בגמ&#039; שם, במסקנה. ועי&#039; רב אשי שם בהו&amp;quot;א שיש ללמוד גז&amp;quot;ש משמות שם לו: שלם ישלם שור תחת השור, ועי&#039; גמ&#039; שם, בדחייה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. יב) נאמר בעדים זוממים: ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים יט יט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הרי שהיה סומא וסימא את עינו קיטע וקטע את ידו האיך זה מתקיים, אלא מגיד שאינו משלם אלא ממון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ברייתא בירו&#039; שם, לגירסתנו: שאם היה סומא וכו&#039;, ועי&#039; פ&amp;quot;מ שם, שהוא ברייתא חדשה, ואינו המשך האמור לעיל, ועי&#039; מה&amp;quot;פ שם, שהוא כעין דרשת רשב&amp;quot;י שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;39 ואילך. בברייתא בירו&#039; שם, לגי&#039; נתיבות ירושלים שם: כתיב עין תחת עין וגו&#039; שאם היה סומא וכו&#039;, ופי&#039; שהוא דרשת רשב&amp;quot;י שבציון הנ&amp;quot;ל ואילך. ועי&#039; פ&amp;quot;מ שם, שהלימוד מהכתוב של ועשיתם לו, הוא ל&amp;quot;ד, שאין הכרח ללומדו מעדים זוממים, ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;40.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש מהראשונים שכתבו לימוד אחר לכך שעין תחת עין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות כא כד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין פירושו אלא ממון: מנין שזה שנאמר באיברים עין תחת עין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תשלומים הוא, שנאמר: חבורה תחת חבורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שם כה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ובפירוש נאמר: והכה איש את רעהו באבן או באגרֹף וגו&#039; רק שבתו יתן ורפֹּא ירפא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שם יח-יט. רמב&amp;quot;ם חומ&amp;quot;ז פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ה: וכי יכה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הרי למדת ש&amp;quot;תחת&amp;quot; שנאמר בחבורה תשלומים, והוא הדין ל&amp;quot;תחת&amp;quot; הנאמר בעין ובשאר איברים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רמב&amp;quot;ם שם: הא למדת. ועי&#039; לח&amp;quot;מ שם, שדרשה זו לא נזכרה בגמ&#039;, ועיי&amp;quot;ש ומער&amp;quot;ק שם, בטעם שהרמב&amp;quot;ם הביאה. ועי&#039; לח&amp;quot;מ שם, ביחס שבין דרשה זו ללימוד שהביא הרמב&amp;quot;ם בציונים&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;26,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;31,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;33.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכתבו גאונים שודאי אין לפרש הכתוב כפשוטו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ראב&amp;quot;ע (הארוך) שם כא כד, בשם רב סעדיה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כי אם אדם היכה עין חבירו, וסרה שלישית אור עינו, איך יתכן שיוכה מכה כזאת בלי תוספת ומגרעת, אולי יחשיך אור עינו כולו, ויותר קשה הכויה והפצע והחבורה, כי אם היו במקום מסוכן, אולי ימות, ואין הדעת סובלת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ראב&amp;quot;ע שם, בשם רב סעדיה. ועי&#039; רלב&amp;quot;ג שם, ראיות נוספות מסברא לזה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;. &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וכתבו ראשונים שכן הפסוקים מוכיחים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ר&amp;quot;י בכור שור שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכשאדם ממית אדם, אין לפייסו בממון, ומשום כך נהרג, אבל באיבריו מה יועיל אם יטלו כמו כן מום בחבירו, מוטב לו שיתן לו ממון לפרנס את עצמו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ר&amp;quot;י בכור שור שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. והראיה לדברי חכמים מה שאמר למעלה: רק שבתו יתן ורפֹּא ירפא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות שם יט. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואם נעשה באיש אשר יכה את רעהו כאשר עשה בו, מה ישלם אחרי כן, והוא גם כן צריך שבת ורפוי, ואין טענה מפני המתרפא מהרה, כי אין זה פשוטו של מקרא, אבל הכתוב ידבר בכל אדם. וגם אם נתרפא יותר מהר, כבר לקחנו נקמתו ממנו כי עשינו לו כאשר עשה בשוה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רמב&amp;quot;ן שם כד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אף מה שנאמר: כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא כד כ.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אין הכוונה לחבול בזה כמו שחבל בחבירו, אלא הכוונה שהוא ראוי לחסרו איבר או לחבול בו כאשר עשה, ולפיכך משלם נזקו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם חומ&amp;quot;ז פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ג; ערה&amp;quot;ש חו&amp;quot;מ סי&#039; תכ ס&amp;quot;ד. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;25 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן זה שנאמר בחובל בחבירו ומזיקו: ולא תחוס עינך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים יט כא. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הכוונה שלא תחוס בתשלומים, שמא תאמר עני הוא זה ושלא בכוונה חבל בו ארחמנו, לכך נאמר: לא תחוס עינך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שם ה&amp;quot;ד; ערה&amp;quot;ש שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כמו שנאמר על אישה המצלת את אישה מיד מכהו: ושלחה ידה והחזיקה במבֻשיו, וקצֹתה את כפה לא תחוס עינך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים כה יא-יב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שפשוט שאינו קציצת כפים ממש, שאין זה רק בושת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ערה&amp;quot;ש שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ועל כרחך מדבר בממון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ערה&amp;quot;ש שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שיעור הנזק&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;כיצד משערים הנזק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; משנה ב&amp;quot;ק פג ב; עי&#039; טור חו&amp;quot;מ סי&#039; תכ ס&amp;quot;ו; עי&#039; שו&amp;quot;ע שם טו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הגע עצמך ששבר את רגלו או סימא את עינו אם אתה אומר לחייבו בנזק מה שאתה דן עליו בכמה לא היה רוצה בחסרון זה הרי אתה מכחיש את המזיק, שאפילו נותנין לו כמה אינו רוצה בכך, אלא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מאירי שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;סימא את עינו, קטע את ידו, שיבר את רגלו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כל שחיסרו איבר או חבל חבורה שאין סופה לחזור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; טור שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, רואים אותו כאילו הוא עבד ונמכר בשוק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה וטוש&amp;quot;ע שם: נמכר; מאירי שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ושמים כמה היה יפה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה שם; מאירי שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קודם שחבל בו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; מאירי שם; טוש&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וכמה הוא יפה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה שם; מאירי שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנחבל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מאירי שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, דהיינו כמה נפחתו דמיו אחר החבלה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; טוש&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהרי הזיקו והפסידו ממון זה, שאם היה נצרך היה מוכר עצמו בעבד-עברי*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה וכמה הוא יפה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכתבו ראשונים שהדברים אמורים בסתם בני אדם שאינם בני אומנות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רא&amp;quot;ש שם פ&amp;quot;ח סי&#039; ה: ונראה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אבל אם היה בעל מלאכה שמים אותו לפי אותה מלאכה שיכול לעשות אחר שיתרפא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רא&amp;quot;ש שם; עי&#039; טור שם, בשמו; עי&#039; רמ&amp;quot;א בשו&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שאם היה נוקב מרגליות ושבר רגלו שמים עבד נוקב מרגליות כמה יפחתו דמיו בחסרון רגלו והוא דבר מועט, ואם קטע ידו דבר מרובה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רא&amp;quot;ש שם; עי&#039; טור שם, בשמו; עי&#039; רמ&amp;quot;א שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ומכל מקום הדברים אמורים רק להוסיף בשומא על שומת עבד, ולא לפחות ממנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רא&amp;quot;ש שם; עי&#039; טור שם, בשמו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שמסתבר שלא יפסיד באומנתו ומעלתו, שאם ירצה לא ישתמש במלאכה זו ויהיה כשאר כל אדם הנמכר לכל מיני תשמיש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רא&amp;quot;ש שם; טור שם, בשמו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הנכסים שמשלם מהם&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בתשלומי נזק המזיק משלם מהעידית&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע עדית בינונית וזבורית. עי&#039; משנה גיטין מח ב; עי&#039; רמב&amp;quot;ם נז&amp;quot;מ פ&amp;quot;ח ה&amp;quot;י; עי&#039; טור חו&amp;quot;מ סי&#039; שפט ס&amp;quot;ב; עי&#039; שו&amp;quot;ע שם ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מהיפה שבנכסיו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רמב&amp;quot;ם חומ&amp;quot;ז פ&amp;quot;א ה&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שנאמר: מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות כב ד. עי&#039; ברייתא שם; עי&#039; גמ&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עידית זו, כיצד שמים אותה, נחלקו אמוראים בדעת תנאים:&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;א) לדעת רבינא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רבינא בגיטין מט א, שפי&#039; המשנה שם מח ב, המפרשת הטעם שהמזיק משלם מהעידית מפני תקון-העולם (ע&amp;quot;ע), שהיא כר&#039; עקיבא שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;115 ואילך, ובאה לפרש טעמא-דקרא (ע&amp;quot;ע) של דין התורה (ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;123, שי&amp;quot;מ המשנה בע&amp;quot;א), לפי יש&amp;quot;ש ב&amp;quot;ק פ&amp;quot;א סי&#039; ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מחלוקת תנאים בדבר: א) ר&#039; ישמעאל סובר ששמים על פי קרקעותיו של ניזק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רב אחא בר יעקב בגמ&#039; שם מט א וב&amp;quot;ק ו ב; עי&#039; ב&amp;quot;ק ז ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שאם היתה עידית של ניזק שווה כזיבורית של מזיק, נותן לו זיבורית&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע עדית בינונית וזבורית. עי&#039; רב אחא בר יעקב בגמ&#039; שם ושם; עי&#039; רש&amp;quot;י ב&amp;quot;ק ז ב ד&amp;quot;ה דאמר בדניזק שיימינן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שלדעתו מה שנאמר: מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות כב ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, היינו מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ר&#039; ישמעאל בברייתא ב&amp;quot;ק ו ב וגיטין מח ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכן יש ללמוד גזרה-שוה*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ב&amp;quot;ק שם וגיטין מט א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;במה שנאמר שם: ובִער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות שם. עי&#039; ראשונים שבציונים&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;110 ואילך,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;112 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, נאמר שדה למטה - לענין תשלומים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י גיטין שם ד&amp;quot;ה ונאמרה שדה למטה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;: מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות שם. עי&#039; ר&amp;quot;ח ב&amp;quot;ק שם; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה נאמרה שדה למטה; רש&amp;quot;י גיטין שם. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- ונאמר שדה למעלה - לענין נזק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה נאמרה שדה למעלה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;: ובִער בשדה אחר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות שם. ר&amp;quot;ח ב&amp;quot;ק שם; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה ונאמרה שדה למעלה; רש&amp;quot;י גיטין שם. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- מה שדה האמור למעלה של ניזק, אף שדה האמור למטה של ניזק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; גמ&#039; ב&amp;quot;ק שם; גמ&#039; גיטין שם, לגירסתנו. וכעי&amp;quot;ז בגמ&#039; שם, לגי&#039; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה נאמרה שדה למעלה וד&amp;quot;ה ונאמרה שדה למטה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) ור&#039; עקיבא סובר, ששמים לענין תשלומי נזק בקרקעותיו של מזיק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רב אחא בר יעקב בגיטין מט א וב&amp;quot;ק שם; עי&#039; ר&#039; אבא בב&amp;quot;ק ז ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שאם היתה עידית של ניזק שווה כזיבורית של מזיק, נותן לו זיבורית&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רב אחא בר יעקב בגמ&#039; שם ושם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שלדעתו מה שנאמר: מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות כב ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, היינו מיטב שדהו של המשלם, דהיינו המזיק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; גמ&#039; שם ושם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואינו בא אלא ללמד שגובים לנזקים מן העידית&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ר&#039; עקיבא בברייתא ב&amp;quot;ק ו ב וגיטין מח ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;של מזיק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י ב&amp;quot;ק שם ד&amp;quot;ה לא בא הכתוב. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שאם אין לו מעות ורוצה לפרוע לו קרקע בשומא צריך ליתן לו מקרקע מעולה שלו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רש&amp;quot;י שם; רש&amp;quot;י גיטין שם ד&amp;quot;ה מן העידית; עי&#039; רש&amp;quot;י שמות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ב) ולדעת אביי, הכל מודים ששמים על פי קרקעותיו של מזיק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; גיטין מח ב, לפי יש&amp;quot;ש ב&amp;quot;ק פ&amp;quot;א סי&#039; ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ומחלוקת התנאים מתפרשת בענין אחר: לר&#039; ישמעאל השומא על פי קרקעותיו של מזיק היא מתקנת-חכמים*, מפני תיקון העולם*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; אביי בגמ&#039; שם, בפי&#039; המשנה שם, המפרשת הטעם שהמזיק משלם מהעידית מפני תקון-העולם (ע&amp;quot;ע), שהיא כר&#039; ישמעאל שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;104 ואילך, ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;103, שי&amp;quot;מ המשנה בע&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אבל מדין תורה השומא היא על פי קרקעותיו של ניזק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; אביי בגמ&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ולדעת ר&#039; עקיבא אף מדין תורה השומא על פי קרקעותיו של מזיק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; אביי בגמ&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;להלכה פסקו ראשונים שכשגובים תשלומי נזק מקרקע, גובים מן הקרקע המעולה שבנכסי המזיק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רי&amp;quot;ף ב&amp;quot;ק ז א (ב א); עי&#039; רמב&amp;quot;ם נז&amp;quot;מ פ&amp;quot;ח ה&amp;quot;י; עי&#039; רא&amp;quot;ש שם פ&amp;quot;א סי&#039; ב; עי&#039; טור חו&amp;quot;מ סי&#039; תיט ס&amp;quot;א; שו&amp;quot;ע שם א. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואפילו אם זיבורית של מזיק טובה כעידית של ניזק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רי&amp;quot;ף שם; עי&#039; רא&amp;quot;ש שם; טור שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או טובה ממנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; שו&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אינו מקבל ממנו, אלא מגבים לו מעידית שבנכסי המזיק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רי&amp;quot;ף שם; עי&#039; רא&amp;quot;ש שם; עי&#039; טור שם; שו&amp;quot;ע שם. הרמב&amp;quot;ם השמיט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שאף על פי שהם סוברים כרבינא שמחלוקת תנאים בדבר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;103 ואילך. יש&amp;quot;ש ב&amp;quot;ק פ&amp;quot;א סי&#039; ט, בד&#039; הראשונים שבציון הבא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ההלכה כר&#039; עקיבא מחבירו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע הלכה: כר&#039; עקיבא מחברו. רי&amp;quot;ף שם; רא&amp;quot;ש שם; הגמ&amp;quot;י שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אף נגד ר&#039; ישמעאל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל: שם ציון 621, ושם ציון 622, שי&amp;quot;ח. עי&#039; ראשונים שבציון הקודם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky