אנציקלופדיה תלמודית:תשובה - היסטוריית גרסאות

Rakovsky ב־18:40, 2 במרץ 2020

2020-03-02T18:40:29Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:40, 2 במרץ 2020
שורה 1:		שורה 1:
	{{אנציקלופדיה_תלמודית}}		{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
	'''הגדרת הערך - '''~~תשובה.~~ מצוה על החוטא לשוב מחטאיו		'''הגדרת הערך - '''מצוה על החוטא לשוב מחטאיו.

	== א. המצוה ==		== '''המצוה''' ==

	מצוה על אדם שחטא שישוב בתשובה<ref>עי' להלן.</ref>, התשובה נזכרה בתורה, שנאמר: בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו<ref>דברים ד ל.</ref>, וכן נזכרה בדברי הנביא בכמה מקומות, כגון שנאמר: שובו בנים שובבים ארפה משובותיכם<ref>ירמיה ג כב.</ref>, ונאמר: השיבנו ה' אליך ונשובה<ref>איכה ה כא.</ref>, ועוד.		מצוה על אדם שחטא שישוב בתשובה<ref>עי' להלן.</ref>, התשובה נזכרה בתורה, שנאמר: בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו<ref>דברים ד ל.</ref>, וכן נזכרה בדברי הנביא בכמה מקומות, כגון שנאמר: שובו בנים שובבים ארפה משובותיכם<ref>ירמיה ג כב.</ref>, ונאמר: השיבנו ה' אליך ונשובה<ref>איכה ה כא.</ref>, ועוד.
שורה 20:		שורה 20:
	על חובת הודוי* כששב בתשובה, ע"ע.		על חובת הודוי* כששב בתשובה, ע"ע.

	== ב. זמן התשובה ==		== '''זמן התשובה''' ==

	=== המעוררים לתשובה ===		=== המעוררים לתשובה ===
שורה 50:		שורה 50:
	על חובת התשובה בתעניות ע"ע, על חובת התשובה בבה"ב, ע"ע.		על חובת התשובה בתעניות ע"ע, על חובת התשובה בבה"ב, ע"ע.

	== ג. מעלת התשובה ==		== '''מעלת התשובה''' ==

	=== תשובה מכפרת על הכל ===		=== תשובה מכפרת על הכל ===
שורה 78:		שורה 78:
	על עוונות חמורים שאין קרבנות מכפרים עסק התורה מכפר<ref>עי' זוהר צו לה א; נפש החיים ש"ד לא.</ref>, ויש שכתבו שבדורות אלו שהמזגים חלושים, ואי אפשר לקיים תשובה על ידי סיגופים וכדומה, אין לנו אלא להתעורר בתורה<ref>הקדמה לספר מעלות התורה; עי' נובי"ק או"ח לה.</ref>. וכן יש שכתבו שלא נאמרו סיגופים ויסורים לתקן החטא אלא למי שאינו עוסק בתורה, אבל מי שתורתו אומנותו תקנתו שלא יחלש ולא יבטל מלימודו<ref>חרדים מצות התלויות בארץ פ"ג. ועי' של"ה יומא פנ"ד מפ"ט.</ref>, ואפילו על עבירות שלתקנתם צריך להתענות כמה ימים, אם הוא תלמיד חכם לא יסגף עצמו כל כך<ref>ביאור הלכה תקעא, ושם שאם אפשר יתענה בכל שבוע יום אחד או עכ"פ כל בה"ב עד חצות.</ref>. תיקון חטא לשון הרע הוא על ידי התורה<ref>הגר"א משלי טו ז.</ref>.		על עוונות חמורים שאין קרבנות מכפרים עסק התורה מכפר<ref>עי' זוהר צו לה א; נפש החיים ש"ד לא.</ref>, ויש שכתבו שבדורות אלו שהמזגים חלושים, ואי אפשר לקיים תשובה על ידי סיגופים וכדומה, אין לנו אלא להתעורר בתורה<ref>הקדמה לספר מעלות התורה; עי' נובי"ק או"ח לה.</ref>. וכן יש שכתבו שלא נאמרו סיגופים ויסורים לתקן החטא אלא למי שאינו עוסק בתורה, אבל מי שתורתו אומנותו תקנתו שלא יחלש ולא יבטל מלימודו<ref>חרדים מצות התלויות בארץ פ"ג. ועי' של"ה יומא פנ"ד מפ"ט.</ref>, ואפילו על עבירות שלתקנתם צריך להתענות כמה ימים, אם הוא תלמיד חכם לא יסגף עצמו כל כך<ref>ביאור הלכה תקעא, ושם שאם אפשר יתענה בכל שבוע יום אחד או עכ"פ כל בה"ב עד חצות.</ref>. תיקון חטא לשון הרע הוא על ידי התורה<ref>הגר"א משלי טו ז.</ref>.

	מצוות שעושה קודם חזרה בתשובה		=== מצוות שעושה קודם חזרה בתשובה ===

	מצות שעושה אדם קודם ששב בתשובה אינם עולים לרצון, שנאמר ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חקי<ref>תהלים נ טז.</ref>, ואדרבה מוסיף כח לטומאה<ref>הקדמת ביה"ל לתורה.</ref>.		מצות שעושה אדם קודם ששב בתשובה אינם עולים לרצון, שנאמר ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חקי<ref>תהלים נ טז.</ref>, ואדרבה מוסיף כח לטומאה<ref>הקדמת ביה"ל לתורה.</ref>.

	== ד. קיום המצוה ==		== '''קיום המצוה''' ==

	=== תשובה לפי העוונות ===		=== תשובה לפי העוונות ===
שורה 112:		שורה 112:
	מיד כשמהרהר בתשובה הרי זה צדיק גמור<ref>עי' קידושין מט ב.</ref>, ואף על פי שעדיין לא נתכפר חטאו, מכל מקום מיד כשהרהר הרי זה צדיק גמור<ref>עי' או"ז ח"א סי' קיב; מנ"ח מ' שסד.</ref>.		מיד כשמהרהר בתשובה הרי זה צדיק גמור<ref>עי' קידושין מט ב.</ref>, ואף על פי שעדיין לא נתכפר חטאו, מכל מקום מיד כשהרהר הרי זה צדיק גמור<ref>עי' או"ז ח"א סי' קיב; מנ"ח מ' שסד.</ref>.

	== ה. אופנים שאין תשובה מתקבלת ==		== '''אופנים שאין תשובה מתקבלת''' ==

	=== תשובה להפטר ממיתת בית דין ומלקות ===		=== תשובה להפטר ממיתת בית דין ומלקות ===
שורה 136:		שורה 136:


	==הערות שוליים==		=='''הערות שוליים'''==
	~~<references />~~

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:תשובה. מצוה על החוטא לשוב מחטאיו לשם אנציקלופדיה תלמודית:תשובה

2020-01-30T07:13:52Z

Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:תשובה. מצוה על החוטא לשוב מחטאיו לשם אנציקלופדיה תלמודית:תשובה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:13, 30 בינואר 2020
(אין הבדלים)

Wikiboss ב־10:58, 25 באוגוסט 2019

2019-08-25T10:58:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:58, 25 באוגוסט 2019
שורה 1:		שורה 1:
	~~LoadWithMetadata~~
	{{אנציקלופדיה_תלמודית}}		{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
	'''הגדרת הערך - '''תשובה. מצוה על החוטא לשוב מחטאיו		'''הגדרת הערך - '''תשובה. מצוה על החוטא לשוב מחטאיו

Micropedia bot: Added new Talmudit entry

2019-08-25T10:16:56Z

Added new Talmudit entry

דף חדש

LoadWithMetadata
{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
'''הגדרת הערך - '''תשובה. מצוה על החוטא לשוב מחטאיו

== א. המצוה ==

מצוה על אדם שחטא שישוב בתשובה<ref>עי' להלן.</ref>, התשובה נזכרה בתורה, שנאמר: בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו<ref>דברים ד ל.</ref>, וכן נזכרה בדברי הנביא בכמה מקומות, כגון שנאמר: שובו בנים שובבים ארפה משובותיכם<ref>ירמיה ג כב.</ref>, ונאמר: השיבנו ה' אליך ונשובה<ref>איכה ה כא.</ref>, ועוד.

=== המצווה ===

במצוה לשוב בתשובה, נחלקו ראשונים, יש סוברים שהמצווה היא הוידוי* כששב בתשובה<ref>עי' סהמ"צ עשין עג, וע"ע ודוי.</ref> - על פרטי ודיני הוידוי ע"ע - ויש שנראה מדבריהם שמלבד המצווה להתוודות כששב בתשובה, יש גם מצווה בפני עצמה לשוב בתשובה<ref>עי' רמב"ן דברים ח יא, ועי' משנת יעבץ או"ח נד א; עי' סמ"ק מ' נג; עי' דרשות הר"ן דרוש ו. ועי' שע"ת לר"י שער א אות א.</ref>. אמנם לא מנו מצוה זו במנין המצוות<ref>עי' מוני המצוות שלא מנו, ועי' בית יצחק אה"ע צלעות הבית דרוש ג, ז ונזר הקודש תמיד דף טז א וערוגת הבשם שער עבודה שבלב מאמר ח, א, בטעם שלא מנו מצוה זו.</ref>.

=== ברכה ===

אין מברכים על מצוות התשובה<ref>עי' אחרונים דלהלן.</ref>, בטעם הדבר, יש שפירשו שהוא לפי שאין לה זמן קבוע, אלא בכל זמן שחטא מתחייב בה<ref>רב חסד עב, בשם או"ז.</ref>. ויש שפירשו שאין מברכים על התשובה כיון שהיא מצווה הבאה על ידי עבירה<ref>ברכת אהרן ברכות מאמר לח.</ref>.

=== תשובה על עבירות שאין בהם מעשה ===

תשובה היא בין על עבירות שיש בהם מעשה ובין על עבירות שאין בהם מעשה<ref>רמב"ם תשובה פ"ז ה"ג.</ref>, והיינו שצריך אדם לשוב מדעותיו הרעות, ומן הכעס והאיבה והקנאה וההתול ומרדיפת הממון והכבוד, ומרדיפת המאכלות וכיוצא בהן<ref>רמב"ם שם.</ref>.

על חובת הודוי* כששב בתשובה, ע"ע.

== ב. זמן התשובה ==

=== המעוררים לתשובה ===

אם רואה אדם שיסורים באים עליו, יפשפש במעשיו, שנאמר נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'<ref>איכה ג מ. ברכות ה א.</ref>.

=== גיל עשית התשובה ===

מעלה היא לשוב בתשובה על חטאיו קודם ימי הזקנה<ref>רש"י ע"ז יט א.</ref>, שנאמר אשרי איש ירא את ה'<ref>תהלים קיב א.</ref>, ודרשו אשרי העושה תשובה כשהוא איש<ref>ע"ז שם.</ref>, דהיינו שאינו זקן<ref>רש"י שם.</ref>.

=== תשובה בכל יום ===

אף על פי שאדם נידון על מעשין בראש השנה<ref>עי' ר"ה טז א.</ref>, מכל מקום לעולם יהיו עיניו של אדם נשואות בתשובה, לפי שאדם נידון גם בכל יום<ref>מאירי שם. ועי' ראב"ן דף קנ, על חילוק הדין בר"ה מהדין שבכל יום, ועי' שפ"א שם.</ref>, ובכל יום ויום יוצאת בת קול ומכריזה לשוב בתשובה<ref>זוהר נשא קכו א.</ref>. ואמר ר' אליעזר: שוב יום אחד לפני מיתתך, וכיון שאינו יודע איזה יום ימות ישוב בכל יום שמא ימות למחר<ref>שבת קנג ב.</ref>.

=== המאחר לשוב בתשובה ===

המאחר לשוב בתשובה עונשו גדול, כי הוא יודע שיצא הקצף עליו ואיש לו מנוס לנוס שמה, והוא עומד במרדו<ref>שערי תשובה א ב.</ref>.

=== זמנים מסוגלים לתשובה ===

זמן התשובה שנזכר בתורה הוא יום-הכיפורים*, שנאמר: כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו<ref>ויקרא טז ל.</ref>, ומצות עשה שיעיר רוחו לשוב בתשובה ביום הכיפורים<ref>שערי תשובה ש"ד אות יד.</ref>, והכל חייבים לשוב בו בתשובה<ref>רמב"ם תשובה פ"ב ה"ז.</ref>. על פרטי התשובה ביום זה ע"ע יום הכיפורים<ref>ושם: התשובה וכפרת היום.</ref>.

וכן ראש-השנה* הוא זמן מיוחד להעיר בו לתשובה<ref>מאירי ר"ה טז א.</ref>, וגם חודש אלול* הוא זמן מסוגל לתשובה<ref>מאירי חיבור התשובה משיב נפש ב ב; מורה באצבע סי' ח; חיי אדם קלח א. וע"ע סליחות.</ref>.

בעשרת-ימי-תשובה* התשובה והצעקה יפה לעולם, שנאמר דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב<ref>ישעיה נה ו. רמב"ם תשובה פ"ב ה"ו.</ref>. אמנם בציבור בכל שעה שצועקים נענים, שנאמר כה' אלוקינו בכל קראנו אליו<ref>דברים ד ז. רמב"ם שם.</ref>, ויש לכל אדם לחפש ולפשפש במעשיו בעשרת ימי תשובה<ref>רמ"א או"ח תרג א.</ref>. על יתר דיניו ע"ע עשרת ימי תשובה.

יש מקומות שנוהגין בשנת העיבור לקבוע תענית בכל יום חמישי לפרשיות שובבי"ם ת"ת, והם פרשיותי ש'מות ו'ארא ב'א ב'שלח י'תרו מ'שפטים ת'רומה ת'צוה, ונוהגים כן מפני שהשנה ארוכה שיש יותר מחצי שנה בין בה"ב* שבמרחשון לבה"ב שבאייר שהם ימי תענית וכפרה לישראל<ref>לבוש או"ח תרפה; מג"א שם. ועי' פמ"ג שם שיש נוהגים בשנה פשוטה בשובבי"ם.</ref>.

על חובת התשובה בתעניות ע"ע, על חובת התשובה בבה"ב, ע"ע.

== ג. מעלת התשובה ==

=== תשובה מכפרת על הכל ===

אמרו חכמים גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, שנאמר שובה ישראל עד ה' אלוקיך<ref>הושע יד ב. יומא פו א.</ref>, ופירשו ראשונים שאפילו גדלה חטאתו עד כסא הכבוד התשובה מכפרת<ref>ר"ח שם ע"ב.</ref>.

=== החוטא ===

מצינו תשובה גם אצל חוטאים שחטאו הרבה, וכעין שמצינו אצל ר' אלעזר בן דורדיא, שחטא הרבה, וכששב יצאה בת קול ואמרה שהוא מזומן לחיי העולם הבא<ref>עי' ע"ז יז א.</ref>.

=== סגולת ומעלת התשובה ===

מאמרים רבים נאמרו בדברי חכמים על מעלת התשובה, וכגון מה שאמרו חכמים: גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם<ref>יומא פו א.</ref>; עוד אמרו: גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו<ref>יומא שם ב. ועי' בית הלוי בראשית פ"ו, שכיון שאדם חוטא הוא מרבה יצר הרע בעולם, וכיון שכך ראוי לו להענש גם על מה שהם חטאו, ולכך כשעושה תשובה מוחלים לכולם כדי שלא יענש הוא.</ref>; עוד אמרו: גדולה תשובה שמביאה את הגאולה<ref>יומא שם.</ref>; עוד אמרו: גדולה תשובה מן התפילה<ref>תד"א זוטא פכ"ב.</ref>, ועוד.

=== מעלת בעל התשובה ===

מאמרים רבים נאמרו בדברי חכמים על מעלתו על החוזר בתשובה, וכגון שאמרו שלא די שמקלים אותו בתשובה אלא שוקראים אותו "רבי"<ref>ע"ז יז א, ועי' מהרש"א שם שהבת קול אמרה שקוראים אותו רבי.</ref>; עוד אמרו: במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים<ref>ברכות לד ב, וע"ש שי"ח, ועי' מהרש"א שם שהיינו כשרצה לעבור עבירה והתגבר וכבש את יצרו.</ref>, ועוד. וכתבו ראשונים, שאל ידמה בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העוונות והחטאות שעשה, אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו<ref>רמב"ם תשובה פ"ז ה"ד.</ref>.

=== תשובה מאהבה או מיראה ===

שני מיני תשובה יש, תשובה מאהבה ותשובה מיראה<ref>עי' להלן. ועי' חי' רב"ב דלהלן, שבתשובה מאהבה שב מעצם החטא, אבל בתשובה מיראה אינו שב אלא מחמת שירא מהעונש.</ref>, וכמה חילוקים ביניהם: בתשובה מיראה זדונות נעשים כשגגות ובתשובה מאהבה זדונות נעשים כזכויות<ref>יומא פו ב. ועי' צל"ח ברכות ד ב. ועי' חי' רב"ב ח"א בפתיחה, שכיון שאי אפשר לשוב בתשובה בלא העבירות, א"כ כששב העבירות נעשות כמכשירי מצוה.</ref>; עוד יש שכתבו שתשובה מיראה אינה מועילה על עבירות חמורות ותשובה מאהבה מועילה אף על החמורות<ref>מנ"ח נשא מ' שסד.</ref>.

אף בתשובה מיראה יש שכתבו שיש שני מינים, יש מי שבאו עליו יסורים ושב מחמתם, והיא התשובה הגרועה שבכולם, ויש מי שירא שמא יבואו עליו יסורים ושב<ref>צל"ח ר"ה ח א.</ref>.

=== התורה מכפרת ===

על עוונות חמורים שאין קרבנות מכפרים עסק התורה מכפר<ref>עי' זוהר צו לה א; נפש החיים ש"ד לא.</ref>, ויש שכתבו שבדורות אלו שהמזגים חלושים, ואי אפשר לקיים תשובה על ידי סיגופים וכדומה, אין לנו אלא להתעורר בתורה<ref>הקדמה לספר מעלות התורה; עי' נובי"ק או"ח לה.</ref>. וכן יש שכתבו שלא נאמרו סיגופים ויסורים לתקן החטא אלא למי שאינו עוסק בתורה, אבל מי שתורתו אומנותו תקנתו שלא יחלש ולא יבטל מלימודו<ref>חרדים מצות התלויות בארץ פ"ג. ועי' של"ה יומא פנ"ד מפ"ט.</ref>, ואפילו על עבירות שלתקנתם צריך להתענות כמה ימים, אם הוא תלמיד חכם לא יסגף עצמו כל כך<ref>ביאור הלכה תקעא, ושם שאם אפשר יתענה בכל שבוע יום אחד או עכ"פ כל בה"ב עד חצות.</ref>. תיקון חטא לשון הרע הוא על ידי התורה<ref>הגר"א משלי טו ז.</ref>.

מצוות שעושה קודם חזרה בתשובה

מצות שעושה אדם קודם ששב בתשובה אינם עולים לרצון, שנאמר ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חקי<ref>תהלים נ טז.</ref>, ואדרבה מוסיף כח לטומאה<ref>הקדמת ביה"ל לתורה.</ref>.

== ד. קיום המצוה ==

=== תשובה לפי העוונות ===

העובר על מצות עשה* ושב, אינו זז משם עד שמוחלים לו, שנאמר שובו בנים שובבים<ref>ירמיה ג כב. יומא דלהלן, ושבועות יב ב; רמב"ם דלהלן.</ref>, עבר על לא-תעשה* ועשה תשובה, תשובה תולה ויום-הכיפורים* מכפר, שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם<ref>ויקרא טז ל. יומא דלהלן; רמב"ם דלהלן.</ref>, עבר על כרת* ומיתת-בית-דין* תשובה ויום הכיפורים תולים ויסורים ממרקים, שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם<ref>תהלים פט לג. יומא דלהלן; רמב"ם דלהלן.</ref>, אבל מי שיש חילול-השם* בידו אין לו כח בתשובה לתלות, ולא ביום הכפורים לכפר, ולא ביסורין למרק, אלא כולן תולין, ומיתה ממרקת, שנאמר ונגלה באזני ה' צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון<ref>ישעיה כב יד. יומא פו א; רמב"ם תשובה פ"א ה"ד.</ref>.

=== עיקר התשובה ===

עיקר התשובה שיתחרט על מעשיו<ref>רמב"ם תשובה פ"ב ה"ב.</ref>, ויבין לבבו שרע ומר עזבו את ה', וישיב אל ליבו כי יש עונש ונקם ושילם על העוון<ref>שערי תשובה שער א אות י.</ref>.

=== תנאי התשובה ===

עשרים תנאים כתבו ראשונים בתשובה: א. החרטה; ב. עזיבת החטא; ג. היגון; ד. הצער במעשה; ה. הדאגה; ו. הבושה; ז. הכניעה; ח. ההכנעה במעשה; ט. שבירת התאוה הגשמית; י. להיטיב דרכיו בדבר שחטא; יא. חפוש דרכיו; יב. יחקור גודל העונש על עוונותיו; יג. שיהיו העבירות הקלות חמורות בעיניו; יד. וידוי; טו. תפילה; טז. תיקון המעוות; יז. רדיפת חסד ואמת; יח. שתהיה חטאתו נגדו תמיד; יט. עזיבת חטאו; כ. רבים ישיב מעוון<ref>שערי תשובה שער א.</ref>. וכתבו אחרונים שאף אם קיים חלק מהתנאים, הועיל לו קצת<ref>בית אלוקים להמבי"ט שער התשובה פי"ב.</ref>. וכתבו אחרונים שמן התורה התשובה היא חרטה ועזיבת החטא וקבלה להבא, ומדברי חכמים שיוסיף צום ובכי ומספד ושאר דברים<ref>כתר ראש אות קל.</ref>.

=== התשובה השלמה ===

בעל תשובה כיצד? זה שבאה לידו העבירה שעבר, וניצל ממנה פעם ראשונה ושניה<ref>יומא פו ב.</ref>, והיינו שניצל ממנה כשבאה לידו באופן דומה לעבירה שעבר, דהיינו כגון באותה אשה ובאותו מקום, ומתגבר על יצרו ואינו עובר<ref>עי' גמ' שם וברש"י. ועי' נתיבות עולם נתיב התשובה פ"ג, שאין הכוונה שתזדמן לו בפועל, שהרי אפשר שתמות אותה אשה שחטא בה, אלא אם מצטער על החטא באותו אופן שעבר עליו הרי זה בעל תשובה. ועי' כלי יקר דברים ל יא.</ref>. וכתבו ראשונים שהיינו באופן שהעבירה מזומנת לידו, ואינו נמנע ממנה מחמת בושה או מחמת שיצרו לא בתוקף, אלא רק מחמת התשובה<ref>עי' רמב"ם תשובה פ"ב ה"א; עי' מאירי שם. ועי' לח"מ שם אם די שתזדמן העבירה לידו פעם אחת או שצריך פעמיים.</ref>. יש שכתבו שלא אמרו כן אלא במי שעבר עבירה בקום ועשה, אבל העובר עבירה בשב ואל תעשה, מיד כשחזר בתשובה מתקבלת תשובתו<ref>משך חכמה שמות טז ל.</ref>. כתבו אחרונים, שמי שהוא בעל תשובה באמת, מזמינים לו מהשמים את אותה העבירה, כדי שיתגבר על יצרו וידע שנתקבלה תשובתו<ref>שפ"א יומא פו ב; צדקת הצדיק אות עג. ועי' שערי תשובה שער א אות מט.</ref>.

=== התשובה השלמה בליבו ===

התשובה הגמורה היא שיעזוב חטאו עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם<ref>רמב"ם תשובה פ"ב ה"ב. ועי' לח"מ שם ונחלת יעקב אבות פ"ג ותקנת השבין עמ' פט, כיצד אפשר להעיד על מה שעדיין לא היה.</ref>. ואם לאחר מכן שב ועבר על אותה העבירה, אין תשובתו נפסדת, אלא ימחלו לו העוונות שהיו קודם התשובה<ref>האמונות והדעות לרס"ג מאמר ה פ"ה; מאירי חיבור התשובה משיב נפש מאמר א פ"ט; בית אלוקים להמבי"ט שער התשובה פ"ו. ועי' מדבר קדמות מערכת ת אות כד.</ref>.

=== הכוונה בתשובה ===

הכוונה התשובה צריכה להיות לעשות רצון קונו בלבד<ref>ספורנו דברים ל ב.</ref>.

=== הרהור בתשובה ===

מיד כשמהרהר בתשובה הרי זה צדיק גמור<ref>עי' קידושין מט ב.</ref>, ואף על פי שעדיין לא נתכפר חטאו, מכל מקום מיד כשהרהר הרי זה צדיק גמור<ref>עי' או"ז ח"א סי' קיב; מנ"ח מ' שסד.</ref>.

== ה. אופנים שאין תשובה מתקבלת ==

=== תשובה להפטר ממיתת בית דין ומלקות ===

אין התשובה מועילה להפטר ממיתת בית דין וממלקות<ref>עי' להלן, וע"ע חיבי מיתת ב"ד וחיבי מלקיות.</ref>. וכמה טעמים נאמרו בדבר: יש שכתבו שהוא לפי שגזירת הכתוב היא<ref>נובי"ק או"ח לה.</ref>, שאלמלא כן בטלו כל דיני העונשים, שהרי כל אחד יאמר ששב בתשובה<ref>נובי"ק שם.</ref>. ויש שכתבו שהטעם הוא מפני שאין אנו יודעים אם באמת שב בתשובה, ולכן אין התשובה מועילה אלא לפני בוחן ליבות ולא לפני בית דין<ref>שו"ת טוב עין סי' ו.</ref>. ויש שכתבו שהטעם הוא כיון שבזמן שהיו בית דין מענישים, חלק מדרכי התשובה היא העונש, ולכן אף אם שב באמת אינו יכול להיות בעל תשובה גמור אם לא יענש<ref>חת"ס כתובות ל א.</ref>, אמנם כתבו שאפשר שאם שב לפני ה' ונתכפר לו לא יזמין ה' עדים שיעידו כנגדו, ואם יבואו ויעידו לא יעמדו בחקירתם<ref>חת"ס שם.</ref>. ויש שכתבו הטעם, שאין אנו יכולים לדעת שעשה תשובה, שמאחר שחטא איבד את נאמנותו, ואפילו אם אומר שעשה תשובה אינו נאמן<ref>דובב מישרים ח"א סי' כא.</ref>. ויש שכתבו הטעם, שהוא לפי שענין התשובה לא נתחדש אלא בבית דין של מעלה, אבל בבית דין של מטה לא נתחדש כל דין של תשובה, ואפילו שב באמת בתשובה אין חטאו מתכפר<ref>נתיבות עולם נתיב התשובה פ"ב.</ref>.

=== האומר אחטא ואשוב ===

האומר אחטא ואשוב, אין מספיקים בידו לעשות תשובה<ref>משנה יומא פה ב; רמב"ם תשובה פ"ד ה"א.</ref>. אחטא ויום הכיפורים מכפר, אין יום הכיפורים מכפר<ref>משנה שם; רמב"ם שם.</ref>. וכתבו ראשונים בטעם הדבר, לפי שהתשובה היא גורמת לחטאו, שכיון שמסתמך עליה אינו חושש לחטוא<ref>מאירי חיבור התשובה משיב נפש א. ועי' צל"ח חגיגה טז א.</ref>. עוד אמרו חכמים: החוטא על מנת לשוב אין לו סליחה<ref>אבות דר"נ פל"ט.</ref>.

=== אין סליחה ===

יש דברים שאין עליהם סליחה: המרבה לשוב, והמרבה לחטוא, והחוטא בדור זכאי, והחוטא על מנת לשוב, וכל מי שיש בידו חילול השם<ref>אבות דר"נ פל"ט.</ref>.

=== מחטיא הרבים ===

המחטיא את הרבים אין מספיקים בידו לעשות תשובה<ref>אבות פ"ה מי"ח.</ref>. ויש מהאחרונים שפירשו שהיינו שאין מסייעים לו מלמעלה לשוב בתשובה, אלא צריך להתחזק בעצמו ולשוב בתשובה<ref>שיורי קומץ מנחה דרוש כב.</ref>.

=== גוי ===

אין התשובה מועילה לגוי<ref>עי' פסיקתא דר"כ נספחים ז; המבי"ט שער התשובה פי"ד; רמ"ע מפאנו שער חיקור הדין ב יא.</ref>, לפי שכל שאינו מצווה במצוות התשובה אין התשובה מועילה לו<ref>רמ"ע מפאנו שם.</ref>. ויש שכתבו שאין התשובה מועילה לעולם הבא, אבל בעולם הזה מועילה לו<ref>המבי"ט שם, וע"ש שהוכיח כן מאנשי נינוה, ועי' ציון 89.</ref>. אמנם יש שכתבו שפעמים שתשובה מועילה לגויים רבים ששבו יחדיו בתשובה<ref>רמ"ע מפאנו שם, והוכיח כן מאנשי נינוה ועי' ציון 88.</ref>.

==הערות שוליים==
<references />