https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D 2026-04-24T18:55:41Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=158916&oldid=prev 2023-02-02T14:52:12Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:52, 2 בפברואר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בערך זה ידון מהות תקנות חכמים שאינן נוגעות לאיסור דבר המותר. על איסור של חכמים בדבר המותר מצד הדין, משום סייג* וגדר, ע&amp;quot;ע גזרה. על מקומות שבהם חכמים עשו סייגים נוספים מעבר לתקנה שלהם, ועל מקומות שלא עשו כן, ע&amp;quot;ע חכמים עשו חזוק לדבריהם. על כך שכל שתיקנו חכמים, הושווה בגדריו ופרטיו לדיני התורה, ע&amp;quot;ע כל דתקון רבנן כעין דאוריתא. על מצוות העשה שראשוני חכמי התורה שבעל פה הוסיפו על תרי&amp;quot;ג המצוות הנזכרות בתורה, ע&amp;quot;ע מצוה דרבנן. על הפרטים בתקנות החכמים השונות, עי&#039; כל אחד ואחד בערכו.&lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בערך זה ידון מהות תקנות חכמים שאינן נוגעות לאיסור דבר המותר. על איסור של חכמים בדבר המותר מצד הדין, משום סייג* וגדר, ע&amp;quot;ע גזרה. על מקומות שבהם חכמים עשו סייגים נוספים מעבר לתקנה שלהם, ועל מקומות שלא עשו כן, ע&amp;quot;ע חכמים עשו חזוק לדבריהם. על כך שכל שתיקנו חכמים, הושווה בגדריו ופרטיו לדיני התורה, ע&amp;quot;ע כל דתקון רבנן כעין דאוריתא. על מצוות העשה שראשוני חכמי התורה שבעל פה הוסיפו על תרי&amp;quot;ג המצוות הנזכרות בתורה, ע&amp;quot;ע מצוה דרבנן. על הפרטים בתקנות החכמים השונות, עי&#039; כל אחד ואחד בערכו.&lt;/span&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== &lt;span dir="rtl"&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהותם</del>&lt;/span&gt;  ===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== &lt;span dir="rtl"&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהותה</ins>&lt;/span&gt;  ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הדינים העשויים על דרך חקירה והסכמה בדברים הנוהגים בין בני אדם, שאין בהם תוספת במצוה ולא גרעון, או בדברים שהם תועלת לבני אדם בדברי תורה, שתוקנו בידי חכמים, הם הנקראים תקנות חכמים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; פהמ&amp;quot;ש לרמב&amp;quot;ם בהק&#039;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ותקנות אלה רבות מאוד נזכרו בתלמוד ובמשנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פהמ&amp;quot;ש (קאפח) שם. וכעי&amp;quot;ז בפהמ&amp;quot;ש שם, לגירסתנו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מהם בענין איסור והיתר, ומהם בענין הממונות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פהמ&amp;quot;ש שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הדינים העשויים על דרך חקירה והסכמה בדברים הנוהגים בין בני אדם, שאין בהם תוספת במצוה ולא גרעון, או בדברים שהם תועלת לבני אדם בדברי תורה, שתוקנו בידי חכמים, הם הנקראים תקנות חכמים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; פהמ&amp;quot;ש לרמב&amp;quot;ם בהק&#039;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ותקנות אלה רבות מאוד נזכרו בתלמוד ובמשנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פהמ&amp;quot;ש (קאפח) שם. וכעי&amp;quot;ז בפהמ&amp;quot;ש שם, לגירסתנו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מהם בענין איסור והיתר, ומהם בענין הממונות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פהמ&amp;quot;ש שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== &lt;span dir="rtl"&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוקפם</del>&lt;/span&gt;  ===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== &lt;span dir="rtl"&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוקפה</ins>&lt;/span&gt;  ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בסמכות יושבי בית-דין-הגדול* לתקן תקנות מחודשות, שאין להן עיקר בתורה, נחלקו הדעות: א) יש מהראשונים סוברים שהדבר תלוי במחלוקת אמוראים, שלדעת רב אויא שפירש שהטעם שמברכים ברכת-המצוות* על מצוות דרבנן, ואומרים בהן &amp;quot;וציונו&amp;quot;, אף על פי שלא נצטוינו עליהן בתורה, הוא משום שמצוות דרבנן הן בכלל איסור &amp;quot;לא-תסור*&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים יז יא. ע&amp;quot;ע מצוה דרבנן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אף תקנות דרבנן מחודשות שאין להן עיקר בתורה, הן בכלל איסור &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, ולדעת רב נחמן בר יצחק, שפירש שהטעם שמברכים על מצוות דרבנן, הוא שהן בכלל הכתוב: שאל אביך ויגדך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים לב ז. ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, תקנות מחודשות אינן בכלל לא תסור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רמב&amp;quot;ן בהשגות לספה&amp;quot;מ שורש א, לסוברים שאין לא-תסור (ע&amp;quot;ע) מה&amp;quot;ת בדרבנן (ע&amp;quot;ע לא תסור ציון 218 ואילך); דרשות הר&amp;quot;ן דרוש ז ד&amp;quot;ה ואם תקשה ודרוש יג ד&amp;quot;ה ומה שאמרו, לסוברים שיש לא תסור מה&amp;quot;ת בדרבנן (ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 213 ואילך); ריטב&amp;quot;א שבת כג א; מיוחס לר&amp;quot;ן שם; כללי המצוות ע&#039; חכמים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שלדעתו, &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, לא נאמר אלא בתקנות שהוסיפו חכמים במצוות התורה, כגון איסורי שבות מדבריהם בשבת*, שחכמים אמרו, שכל שבות היא בכלל &amp;quot;מלאכה&amp;quot; שנאסרה בשבת, ודברים אלו שהוסיפו, הם כעין פירוש התורה, אבל לא בתקנות מחודשות שאי אפשר להסמיכן על לאו של לא תסור, שאין זה בכלל תחילת הכתוב: כי יפלא ממך דבר למשפט&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים יז ח. רמב&amp;quot;ן שם; דרשות הר&amp;quot;ן שם ושם. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או שלא נאמר לא תסור, אלא על גזירות ותקנות שהן סייג לתורה, והן מעין של תורה, ולא על תקנות מחודשות מדרבנן שאינן סייג לתורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; כללי המצוות שם. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן הראשונים מוסיפים, שאף רבה בר בר חנה שאמר בשם רבי יוחנן שאין מברכים כלל על מצוות דרבנן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, טעמו, שהוא סובר שתקנות מחודשות דרבנן שאין להן עיקר בתורה, אינן בכלל &amp;quot;לא תסור&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ן שם. ועי&#039; ראבי&amp;quot;ה ח&amp;quot;ג סי&#039; תתמג, שביאר דעה זו באופ&amp;quot;א. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) ויש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים, שלא נחלקו אמוראים על תקנות מחודשות דרבנן שאין להן עיקר בתורה, ולדברי הכל הן בכלל &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, ואף האמוראים שלא פירשו שמברכים עליהן משום &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, אינו משום שאין בהן לא תסור, אלא מטעמים אחרים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מגילת אסתר לספה&amp;quot;מ שם, בד&#039; הרמב&amp;quot;ם שם, וכעי&amp;quot;ז בליקוטי חבר בן חיים ח&amp;quot;ב עמ&#039; מח א ד&amp;quot;ה רב נחמן ועמ&#039; מח ב ד&amp;quot;ה רב איקלע ושו&amp;quot;ת לבושי מרדכי (וינקלר) יו&amp;quot;ד תליתאי סי&#039; יג ד&amp;quot;ה מ&amp;quot;ש; קנאת סופרים לספה&amp;quot;מ שם ד&amp;quot;ה והנה וחי&#039; חת&amp;quot;ס שבת שם ד&amp;quot;ה רב ותורת נביאים מאמר לא תסור ד&amp;quot;ה ואולם; עי&#039; כלי חמדה האזינו סי&#039; ד אות ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ג) ויש מהאחרונים שכתבו, שלדברי הכל תקנות שאין להן עיקר בתורה אינן בכלל &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, ולא אמר רב אויא שמברכים על מצוות דרבנן משום &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, אלא בהדלקת נר חנוכה, שלדעתו יש לה עיקר בתורה, שהוא סובר שחובה מן התורה לעשות זכרון לנס*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע. חי&#039; חת&amp;quot;ס שם ד&amp;quot;ה והיכן, ע&amp;quot;פ מגילה יד א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ד) ויש מן האחרונים מחלקים להיפך, שתקנות ומצוות מחודשות דרבנן, יש בהן איסור תורה &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, ואיסורים ומצוות דרבנן שנעשו לסייג לא אמרו בהם אלא אסמכתא* מ&amp;quot;לא תסור&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פמ&amp;quot;ג פתיחה כוללת לאו&amp;quot;ח ח&amp;quot;ג אות ל, בד&#039; רשב&amp;quot;א מגילה יט ב; אהבת דוד קונ&#039; הספיקות כלל כה סק&amp;quot;ב; ועי&#039; אורח משפט סי&#039; לד ס&amp;quot;ג ד&amp;quot;ה והנה דעת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בסמכות יושבי בית-דין-הגדול* לתקן תקנות מחודשות, שאין להן עיקר בתורה, נחלקו הדעות: א) יש מהראשונים סוברים שהדבר תלוי במחלוקת אמוראים, שלדעת רב אויא שפירש שהטעם שמברכים ברכת-המצוות* על מצוות דרבנן, ואומרים בהן &amp;quot;וציונו&amp;quot;, אף על פי שלא נצטוינו עליהן בתורה, הוא משום שמצוות דרבנן הן בכלל איסור &amp;quot;לא-תסור*&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים יז יא. ע&amp;quot;ע מצוה דרבנן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אף תקנות דרבנן מחודשות שאין להן עיקר בתורה, הן בכלל איסור &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, ולדעת רב נחמן בר יצחק, שפירש שהטעם שמברכים על מצוות דרבנן, הוא שהן בכלל הכתוב: שאל אביך ויגדך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים לב ז. ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, תקנות מחודשות אינן בכלל לא תסור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רמב&amp;quot;ן בהשגות לספה&amp;quot;מ שורש א, לסוברים שאין לא-תסור (ע&amp;quot;ע) מה&amp;quot;ת בדרבנן (ע&amp;quot;ע לא תסור ציון 218 ואילך); דרשות הר&amp;quot;ן דרוש ז ד&amp;quot;ה ואם תקשה ודרוש יג ד&amp;quot;ה ומה שאמרו, לסוברים שיש לא תסור מה&amp;quot;ת בדרבנן (ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 213 ואילך); ריטב&amp;quot;א שבת כג א; מיוחס לר&amp;quot;ן שם; כללי המצוות ע&#039; חכמים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שלדעתו, &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, לא נאמר אלא בתקנות שהוסיפו חכמים במצוות התורה, כגון איסורי שבות מדבריהם בשבת*, שחכמים אמרו, שכל שבות היא בכלל &amp;quot;מלאכה&amp;quot; שנאסרה בשבת, ודברים אלו שהוסיפו, הם כעין פירוש התורה, אבל לא בתקנות מחודשות שאי אפשר להסמיכן על לאו של לא תסור, שאין זה בכלל תחילת הכתוב: כי יפלא ממך דבר למשפט&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים יז ח. רמב&amp;quot;ן שם; דרשות הר&amp;quot;ן שם ושם. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או שלא נאמר לא תסור, אלא על גזירות ותקנות שהן סייג לתורה, והן מעין של תורה, ולא על תקנות מחודשות מדרבנן שאינן סייג לתורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; כללי המצוות שם. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן הראשונים מוסיפים, שאף רבה בר בר חנה שאמר בשם רבי יוחנן שאין מברכים כלל על מצוות דרבנן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, טעמו, שהוא סובר שתקנות מחודשות דרבנן שאין להן עיקר בתורה, אינן בכלל &amp;quot;לא תסור&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ן שם. ועי&#039; ראבי&amp;quot;ה ח&amp;quot;ג סי&#039; תתמג, שביאר דעה זו באופ&amp;quot;א. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) ויש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים, שלא נחלקו אמוראים על תקנות מחודשות דרבנן שאין להן עיקר בתורה, ולדברי הכל הן בכלל &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, ואף האמוראים שלא פירשו שמברכים עליהן משום &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, אינו משום שאין בהן לא תסור, אלא מטעמים אחרים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מגילת אסתר לספה&amp;quot;מ שם, בד&#039; הרמב&amp;quot;ם שם, וכעי&amp;quot;ז בליקוטי חבר בן חיים ח&amp;quot;ב עמ&#039; מח א ד&amp;quot;ה רב נחמן ועמ&#039; מח ב ד&amp;quot;ה רב איקלע ושו&amp;quot;ת לבושי מרדכי (וינקלר) יו&amp;quot;ד תליתאי סי&#039; יג ד&amp;quot;ה מ&amp;quot;ש; קנאת סופרים לספה&amp;quot;מ שם ד&amp;quot;ה והנה וחי&#039; חת&amp;quot;ס שבת שם ד&amp;quot;ה רב ותורת נביאים מאמר לא תסור ד&amp;quot;ה ואולם; עי&#039; כלי חמדה האזינו סי&#039; ד אות ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ג) ויש מהאחרונים שכתבו, שלדברי הכל תקנות שאין להן עיקר בתורה אינן בכלל &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, ולא אמר רב אויא שמברכים על מצוות דרבנן משום &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, אלא בהדלקת נר חנוכה, שלדעתו יש לה עיקר בתורה, שהוא סובר שחובה מן התורה לעשות זכרון לנס*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע. חי&#039; חת&amp;quot;ס שם ד&amp;quot;ה והיכן, ע&amp;quot;פ מגילה יד א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ד) ויש מן האחרונים מחלקים להיפך, שתקנות ומצוות מחודשות דרבנן, יש בהן איסור תורה &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, ואיסורים ומצוות דרבנן שנעשו לסייג לא אמרו בהם אלא אסמכתא* מ&amp;quot;לא תסור&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פמ&amp;quot;ג פתיחה כוללת לאו&amp;quot;ח ח&amp;quot;ג אות ל, בד&#039; רשב&amp;quot;א מגילה יט ב; אהבת דוד קונ&#039; הספיקות כלל כה סק&amp;quot;ב; ועי&#039; אורח משפט סי&#039; לד ס&amp;quot;ג ד&amp;quot;ה והנה דעת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-158915:rev-158916:php=table --> </table>

Rakovsky https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=158915&oldid=prev 2023-02-02T14:50:09Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - תקנה של חכמים שאינה נוגעת לאיסור דבר המותר.&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בערך זה...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - תקנה של חכמים שאינה נוגעת לאיסור דבר המותר.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בערך זה ידון מהות תקנות חכמים שאינן נוגעות לאיסור דבר המותר. על איסור של חכמים בדבר המותר מצד הדין, משום סייג* וגדר, ע&amp;quot;ע גזרה. על מקומות שבהם חכמים עשו סייגים נוספים מעבר לתקנה שלהם, ועל מקומות שלא עשו כן, ע&amp;quot;ע חכמים עשו חזוק לדבריהם. על כך שכל שתיקנו חכמים, הושווה בגדריו ופרטיו לדיני התורה, ע&amp;quot;ע כל דתקון רבנן כעין דאוריתא. על מצוות העשה שראשוני חכמי התורה שבעל פה הוסיפו על תרי&amp;quot;ג המצוות הנזכרות בתורה, ע&amp;quot;ע מצוה דרבנן. על הפרטים בתקנות החכמים השונות, עי&#039; כל אחד ואחד בערכו.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהותם&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הדינים העשויים על דרך חקירה והסכמה בדברים הנוהגים בין בני אדם, שאין בהם תוספת במצוה ולא גרעון, או בדברים שהם תועלת לבני אדם בדברי תורה, שתוקנו בידי חכמים, הם הנקראים תקנות חכמים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; פהמ&amp;quot;ש לרמב&amp;quot;ם בהק&#039;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ותקנות אלה רבות מאוד נזכרו בתלמוד ובמשנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פהמ&amp;quot;ש (קאפח) שם. וכעי&amp;quot;ז בפהמ&amp;quot;ש שם, לגירסתנו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מהם בענין איסור והיתר, ומהם בענין הממונות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פהמ&amp;quot;ש שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוקפם&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בסמכות יושבי בית-דין-הגדול* לתקן תקנות מחודשות, שאין להן עיקר בתורה, נחלקו הדעות: א) יש מהראשונים סוברים שהדבר תלוי במחלוקת אמוראים, שלדעת רב אויא שפירש שהטעם שמברכים ברכת-המצוות* על מצוות דרבנן, ואומרים בהן &amp;quot;וציונו&amp;quot;, אף על פי שלא נצטוינו עליהן בתורה, הוא משום שמצוות דרבנן הן בכלל איסור &amp;quot;לא-תסור*&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים יז יא. ע&amp;quot;ע מצוה דרבנן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אף תקנות דרבנן מחודשות שאין להן עיקר בתורה, הן בכלל איסור &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, ולדעת רב נחמן בר יצחק, שפירש שהטעם שמברכים על מצוות דרבנן, הוא שהן בכלל הכתוב: שאל אביך ויגדך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים לב ז. ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, תקנות מחודשות אינן בכלל לא תסור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רמב&amp;quot;ן בהשגות לספה&amp;quot;מ שורש א, לסוברים שאין לא-תסור (ע&amp;quot;ע) מה&amp;quot;ת בדרבנן (ע&amp;quot;ע לא תסור ציון 218 ואילך); דרשות הר&amp;quot;ן דרוש ז ד&amp;quot;ה ואם תקשה ודרוש יג ד&amp;quot;ה ומה שאמרו, לסוברים שיש לא תסור מה&amp;quot;ת בדרבנן (ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 213 ואילך); ריטב&amp;quot;א שבת כג א; מיוחס לר&amp;quot;ן שם; כללי המצוות ע&#039; חכמים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שלדעתו, &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, לא נאמר אלא בתקנות שהוסיפו חכמים במצוות התורה, כגון איסורי שבות מדבריהם בשבת*, שחכמים אמרו, שכל שבות היא בכלל &amp;quot;מלאכה&amp;quot; שנאסרה בשבת, ודברים אלו שהוסיפו, הם כעין פירוש התורה, אבל לא בתקנות מחודשות שאי אפשר להסמיכן על לאו של לא תסור, שאין זה בכלל תחילת הכתוב: כי יפלא ממך דבר למשפט&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים יז ח. רמב&amp;quot;ן שם; דרשות הר&amp;quot;ן שם ושם. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או שלא נאמר לא תסור, אלא על גזירות ותקנות שהן סייג לתורה, והן מעין של תורה, ולא על תקנות מחודשות מדרבנן שאינן סייג לתורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; כללי המצוות שם. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן הראשונים מוסיפים, שאף רבה בר בר חנה שאמר בשם רבי יוחנן שאין מברכים כלל על מצוות דרבנן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, טעמו, שהוא סובר שתקנות מחודשות דרבנן שאין להן עיקר בתורה, אינן בכלל &amp;quot;לא תסור&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ן שם. ועי&#039; ראבי&amp;quot;ה ח&amp;quot;ג סי&#039; תתמג, שביאר דעה זו באופ&amp;quot;א. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) ויש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים, שלא נחלקו אמוראים על תקנות מחודשות דרבנן שאין להן עיקר בתורה, ולדברי הכל הן בכלל &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, ואף האמוראים שלא פירשו שמברכים עליהן משום &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, אינו משום שאין בהן לא תסור, אלא מטעמים אחרים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מגילת אסתר לספה&amp;quot;מ שם, בד&#039; הרמב&amp;quot;ם שם, וכעי&amp;quot;ז בליקוטי חבר בן חיים ח&amp;quot;ב עמ&#039; מח א ד&amp;quot;ה רב נחמן ועמ&#039; מח ב ד&amp;quot;ה רב איקלע ושו&amp;quot;ת לבושי מרדכי (וינקלר) יו&amp;quot;ד תליתאי סי&#039; יג ד&amp;quot;ה מ&amp;quot;ש; קנאת סופרים לספה&amp;quot;מ שם ד&amp;quot;ה והנה וחי&#039; חת&amp;quot;ס שבת שם ד&amp;quot;ה רב ותורת נביאים מאמר לא תסור ד&amp;quot;ה ואולם; עי&#039; כלי חמדה האזינו סי&#039; ד אות ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ג) ויש מהאחרונים שכתבו, שלדברי הכל תקנות שאין להן עיקר בתורה אינן בכלל &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, ולא אמר רב אויא שמברכים על מצוות דרבנן משום &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, אלא בהדלקת נר חנוכה, שלדעתו יש לה עיקר בתורה, שהוא סובר שחובה מן התורה לעשות זכרון לנס*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע. חי&#039; חת&amp;quot;ס שם ד&amp;quot;ה והיכן, ע&amp;quot;פ מגילה יד א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ד) ויש מן האחרונים מחלקים להיפך, שתקנות ומצוות מחודשות דרבנן, יש בהן איסור תורה &amp;quot;לא תסור&amp;quot;, ואיסורים ומצוות דרבנן שנעשו לסייג לא אמרו בהם אלא אסמכתא* מ&amp;quot;לא תסור&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פמ&amp;quot;ג פתיחה כוללת לאו&amp;quot;ח ח&amp;quot;ג אות ל, בד&#039; רשב&amp;quot;א מגילה יט ב; אהבת דוד קונ&#039; הספיקות כלל כה סק&amp;quot;ב; ועי&#039; אורח משפט סי&#039; לד ס&amp;quot;ג ד&amp;quot;ה והנה דעת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;להלכה, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים, מצוות דרבנן מחודשות, שאין להן עיקר בתורה, הן בכלל לא תסור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ן בהשגות לספה&amp;quot;מ שורש א, בד&#039; רמב&amp;quot;ם שם ובהק&#039; לרמב&amp;quot;ם סוף מנין המצוות; עי&#039; אבנ&amp;quot;ז יו&amp;quot;ד סי&#039; קכז אות ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש סוברים שאינן בכלל לא תסור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ן שם; עי&#039; קרי&amp;quot;ס ממרים פ&amp;quot;א ופמ&amp;quot;ג פתיחה כוללת לאו&amp;quot;ח ח&amp;quot;א אות מ ושו&amp;quot;מ רביעאה ח&amp;quot;ב סי&#039; נז, בד&#039; רמב&amp;quot;ם שם ה&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אף במקור החיוב לשמוע בקול תקנות חכמים, לאחר שבטלה הסמיכה* ואין לנו בית דין הגדול, נחלקו הדעות: א) יש סוברים שבכלל מצות-עשה* לשמוע להוראת יושבי בית-דין-הגדול*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע ציון 187 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שנאמר: על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים יז יא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אף החיוב לשמוע בקול תקנות חכמים, ובכלל מצות לא-תעשה* שלא לסור ממה שהורו יושבי בית דין הגדול&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 196 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שנאמר: לא תסור מן הדבר אשר יגיעו לך ימין ושמאל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אף האיסור שלא לעשות כפי תקנת חכמים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ן בהשגות לספה&amp;quot;מ לרמב&amp;quot;ם שורש א (לפי מצות המלך (כהן, קנא א) הידור מצוה אות שסה) וקרי&amp;quot;ס בהק&#039; פ&amp;quot;ה ולחם יהודה (עייאש) ממרים פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ב (קט א ואילך), בד&#039; רמב&amp;quot;ם בספה&amp;quot;מ שורש א וממרים שם, ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;26, שי&amp;quot;מ בע&amp;quot;א; עי&#039; חינוך מ&#039; תצה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכן אמרו שכל דברי חכמים הסמיכו אותם על לאו של לא-תסור*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רב כהנא בברכות יט ב. עי&#039; תורה תמימה דברים שם. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ובכלל המצוה גם כן לשמוע ולעשות בכל זמן וזמן כמצות השופט, כלומר החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמננו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; חינוך שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שנאמר שם: ואל השֹּׁפט אשר יהיה בימים ההם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים שם ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ודרשו: יפתח בדורו כשמואל בדורו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ברייתא ר&amp;quot;ה כה ב. עי&#039; חינוך שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כלומר שמצוה עלינו לשמוע בקול יפתח בדורו כמו לשמואל בדורו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; חינוך שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) ויש סוברים שאין מקור בתורה לשמוע בקול תקנות חכמים, ואין אלא סמך לדבר, ממה שנאמר: שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים לב ז. רמב&amp;quot;ן שם, לפי מצות המלך שם; קנאת סופרים ומרגניתא טבא ולב שמח לספה&amp;quot;מ שם, בד&#039; רמב&amp;quot;ם שם ושם, לפי מצות המלך שם, ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;20, שי&amp;quot;מ הרמב&amp;quot;ם בע&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שלדעה זו, הסמכות של חכמים היא בשבועה שקיבלו עליהם בני ישראל במעמד הר סיני לשמור את התורה שבעל פה, הכוללת גם דברי חכמינו זכרונם לברכה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; חקר ועיון ח&amp;quot;א עמ&#039; ל, בד&#039; הרמב&amp;quot;ן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ג) ויש הסוברים שהחיוב לשמוע בקול תקנות חכמים הוא משום הסכמת האומה עליהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; פהמ&amp;quot;ש לרמב&amp;quot;ם שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;30; עי&#039; חי&#039; ברוך טעם שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;41&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אסור לעבור על תקנות חכמים - בשום פנים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פהמ&amp;quot;ש לרמב&amp;quot;ם (קאפח) בהק&#039;, ובגירסתנו ליתא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הואיל והסכימה עליהם כל האומה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פהמ&amp;quot;ש לרמב&amp;quot;ם (קאפח) שם, ובגירסתנו ליתא; עי&#039; חי&#039; ברוך טעם שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;41.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; - וכבר הזהיר שלמה עליו השלום על העובר עליהם: ופֹרץ גדר ישְּׁכֶנו נחש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; קהלת י ח. עי&#039; תוספ&#039; חולין פ&amp;quot;ב; עי&#039; ברייתא ע&amp;quot;ז כז ב; עי&#039; ברייתא בירו&#039; שבת פי&amp;quot;ד ה&amp;quot;ד וע&amp;quot;ז פ&amp;quot;ב ה&amp;quot;ב; עי&#039; ירו&#039; ברכות פ&amp;quot;א ה&amp;quot;א; עי&#039; בר&amp;quot;ר פע&amp;quot;ט סי&#039; ו וקה&amp;quot;ר פ&amp;quot;י סי&#039; ו; פהמ&amp;quot;ש שם. וע&amp;quot;ע שבת קי א. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהעובר על דברי חכמים חייב מיתה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ירו&#039; שם ה&amp;quot;ד וסנהדרין פי&amp;quot;א ה&amp;quot;ד וע&amp;quot;ז פ&amp;quot;ב ה&amp;quot;ז; עי&#039; בר&amp;quot;ר שם וקה&amp;quot;ר שם; עי&#039; רש&amp;quot;י קהלת שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בידי שמים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רש&amp;quot;י שם. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכל הפורץ גדרם של חכמים לסוף פורענות בא עליו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ר&#039; ישמעאל בתוספ&#039; שם; עי&#039; מס&#039; שמחות דר&#039; חייה פ&amp;quot;ד; עי&#039; מדרש תנאים דברים יא כב. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בטעם העונש כתבו ראשונים, שהעמוד החזק שהתורה נשענת בו היא עצת הגדולים שבדור בחכמות התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; חינוך מ&#039; תצה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;המתקנים&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש מהתקנות שתוקנו בידי הנביאים, כגון משה שתיקן לישראל ברכת הזן, ויהושע שתיקן ברכת הארץ&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; פהמ&amp;quot;ש לרמב&amp;quot;ם בהק&#039;. וע&amp;quot;ע ברכת המזון ציון 45 ואילך. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש תקנות שתוקנו בידי חכמים בדורות מאוחרים יותר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון הבא ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. יש מהתקנות שתוקנו בידי הרבים, כגון תקנת-אושא*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; פהמ&amp;quot;ש שם. וע&amp;quot;ע תקנת אושא, שתוקן בידי בית-דין-הגדול (ע&amp;quot;ע) בעת שישבו באושא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש תקנות שתוקנו בידי יחידים מן החכמים, כגון פרוזבול*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; פהמ&amp;quot;ש שם. וע&amp;quot;ע פרוזבול, שתוקן בידי הלל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על תקנות מיוחדות שתוקנו בידי חכמים, ע&amp;quot;ע חרם דרבנו גרשום וע&#039; תקנות הגאונים וע&#039; תקנות הראשונים וע&#039; תקנות יהושע וע&#039; תקנות עזרא וע&#039; תקנות שו&amp;quot;ם וע&#039; תקנת אושא וע&#039; תקנת הלל.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אף לבני-העיר* סמכות לתקן תקנות למקומם, על פי הרוב החשוב במנין ובחכמה שבהם, ועל כך ע&amp;quot;ע בני העיר: כחם בתקנות העיר וע&#039; תקנות הקהל. וכן לטובי-העיר* סמכות לתקן תקנות למקומם, ועל כך ע&amp;quot;ע טובי העיר: תקנותיהם לטובת העיר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; על שינוי טובי העיר ממה שהיה נהוג קודם לכן בידי בני העיר, ע&amp;quot;ע בני העיר ציון 71 ואילך. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;כח בידי הקהל שלא לקבל התקנה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש שכתב שיש כח ביד הקהל לפקפק שלא לקבל על עצמם תקנת חכמים עד שנים עשר חודש מיום התקנה, וכאשר כבר נתפשט בקיומו משך שנה, שוב אין ביד אדם, ואף ביד בית-דין* לבטלו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; חי&#039; ברוך טעם ר&amp;quot;ה כח א. וע&amp;quot;ע גזרה ציון 68 ואילך. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ספק&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשיש ספק* בתקנת חכמים, אנו מעמידים הדין על דין התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תומים סי&#039; קג סק&amp;quot;י וקצה&amp;quot;ח שם סק&amp;quot;ו, בד&#039; הרא&amp;quot;ש ב&amp;quot;מ פ&amp;quot;ט סי&#039; כד, ועי&#039; דברי משפט שם סק&amp;quot;א, שפי&#039; הרא&amp;quot;ש בע&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש המצדדים שאין הדברים אמורים אלא בספק במציאות, אבל כשיש ספק מחמת מחלוקת בין הפוסקים, אין אומרים שהולכים בזה אחר דין תורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; קצה&amp;quot;ח שם, בסו&amp;quot;ד: ואולי יש לחלק, בד&#039; השו&amp;quot;ע, שלא יסתור שו&amp;quot;ע חו&amp;quot;מ קג ט לשו&amp;quot;ע שם קעה ז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דבר שאינו שכיח&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש שחכמים תיקנו תקנות אף בדבר שאינו שכיח&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע חכמים עשו חזוק לדבריהם ציון 4 ואילך וע&#039; כל דתקון רבנן כעין דאוריתא תקון ציון 39 ואילך. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky