Rakovsky ב־18:30, 2 במרץ 2020

2020-03-02T18:30:45Z

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:תקנת השבים; תקנת מריש לשם אנציקלופדיה תלמודית:תקנת השבים

2020-01-30T07:13:30Z

Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:תקנת השבים; תקנת מריש לשם אנציקלופדיה תלמודית:תקנת השבים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:13, 30 בינואר 2020
(אין הבדלים)

Wikiboss: Added new Talmudit entry

2020-01-28T12:35:52Z

Added new Talmudit entry

דף חדש

{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
'''הגדרת הערך - '''תקנת חכמים שבאופנים מסויימים אין הגזלן חייב להשיב את הגזילה אלא רק את דמיה

=== התקנה וגדרה ===

הגוזל מריש – קורה<ref>רש"י גיטין נה א.</ref> - ובנאו בבירה, ורוצה לשוב בתשובה, העיד רבי יוחנן בן גודגדא, שאין אומרים לו שיקעקע את הבירה ויחזיר את המריש – כדין גזילה שצריך להשיב אותה אם היא קיימת<ref>ע"ע גזל ציון 93 ואילך.</ref> - אלא מחזיר רק את דמי המריש<ref>גיטין שם.</ref>, שאם תצריכו להחזיר את המריש, ימנע ולא יעשה תשובה<ref>רש"י שם.</ref>, ויעלים את הגזילה שגזל<ref>לבוש חו"מ שס א. ועי' פתחי חושן ח"ה פ"ב הערה לה, שנסתפק באופן שבנה בית שכולו מעצים גזולים.</ref>. בברייתא נחלקו בדבר בית שמאי ובית הלל, שבית שמאי אומרים שיקעקע את הבירה ויחזיר את המריש, ובית הלל אומרים שאינו מחזיר אלא דמי מריש<ref>ברייתא גיטין שם.</ref>.

להלכה נתקנה תקנת השבים, ואין לגזלן להשיב אלא את דמי המריש<ref>רמב"ם גזילה פ"א ה"ה; טוש"ע חו"מ שס א.</ref>.

גדר התקנה

גדר תקנת מריש הוא, שתיקנו חכמים שיש לדון כאילו הסכים הנגזל למכור לגזלן את החפץ הגזול<ref>שער המלך גזילה פ"ב ה"ו.</ref>.

אופנים מלבד קביעה בבנין

הגוזל חפץ באופן שיש הוצאות מרובות להשיבו, וכגון שמכרו לגוי או שנמצא במקום מרוחק, כתבו אחרונים שדינו כמריש שקבעו בבנין, שחלה בו תקנת השבים ואינו מחזיר אלא דמיו<ref>ערך שי סי' שס ס"א.</ref>.

כח חכמים

אף על פי שמן התורה גזלן חייב להשיב את הגזילה עצמה<ref>עי' ציון 2.</ref>, יש כח ביד חכמים לתקן תקנה כזו, כיון שהפקר-בית-דין-הפקר*<ref>מאירי סוכה כז ב; מ"ב תקלז ס"ק טו.</ref>. ואף על פי שתקנה זו מיטיבה עם הגזלן ומחסירה את הנגזל, תיקנו חכמים תקנת השבים, כיון שתקנה זו היא טובה גם לנגזל, שאם יקרה לו דבר דומה – וכגון שעבדיו יגזלו קורה ויבנוה בבנין שלו - תקנה זו תעמוד לטובתו שלא יצטרך להרוס את הבירה<ref>התעוררות תשובה ח"א סי' קמז; מקראי קודש סוכות סי' יח.</ref>.

בגזילת גוי

גוי שגזל, יש שמהראשונים שכתבו שנוהגת בו תקנת השבים<ref>מאירי תענית טז א. ולא נתבאר אם היינו גוי שגזל מגוי או אף אם גזל מישראל, ועי' התעוררות תשובה ח"א סי' קמז שדן אם נאמרה תקנת השבים בגוי, ולא חילק בין גוי שגזל מגוי לגוי שגזל מישראל.</ref>, ויש מהאחרונים שהסתפקו בדבר<ref>מקראי קודש סוכות סי' יח, ושם שיש לדון אם שייכים הטעמים שנאמרו בתקנת השבים, עי' ציון 11 ואילך. ועי' תענית שם באנשי נינוה שהיו מקעקעים הבירה ומחזירים המריש;</ref>.

בקרקע

גזל קרקע ובנה עליו בנינים גדולים, חייב לסתור הכל ולהשיב את הקרקע, שלא תיקנו תקנת השבים בקרקע<ref>שו"ת הרשב"א ח"ג סי' קפח, הובא בב"י שעו; רי"ו מישרים נל"א ח"ו, הובא בב"י שעא; רמ"א שם. ועי' תשוה"ג שערי צדק דף פ סי' יא, ועי' מל"מ גנבה פ"ח הי"א.</ref>. ובטעם הדבר כתבו אחרונים, לפי שלא נאמרה תקנת השבים אלא בגזילה שהגזלן קונה אותה ונשארת בידו, אבל קרקע אינה נגזלת וסופה לשוב לבעליה<ref>ט"ז שם.</ref>; ויש שכתבו בטעם הדבר, לפי שגזילת קרקע אינה שכיחה, ולא תיקנו חכמים תקנות בדבר שאינו שכיח<ref>שפ"א סוכה לא א בפי' הא'.</ref>; ויש שכתבו בטעם הדבר, לפי שקרקע היא דבר החשוב לבעליו, ולכן לא תיקנו שישלם לנגזל רק את דמיה<ref>שפ"א שם בפי' הב'.</ref>; ויש שכתבו שעיקר טעם התקנה הוא כדי שלא יעלים הגזלן את הגזילה, וקרקע שאי אפשר להעלימה לא תיקנו<ref>לבוש חו"מ שס א, הובא בפת"ש שם.</ref>.

קנה קרקע גזולה ובנה עליה, כתבו אחרונים שחייב להשיבה לפי שלא נאמרה תקנת השבים בקרקע<ref>עי' לעיל.</ref>, ואף שלא הוא גזלה, מכל מקום הקונה מן הגזלן היה צריך לדעת שהקרקע גזולה, ולא היה עליו לקנותה<ref>סמ"ע חו"מ סי' שס סק"ו. ועי' באה"ט שם ס"ק ב שתמה, ועי' נתיה"מ שם סק"א שכתב שכוונת הסמ"ע שלא היה לו לבנותה.</ref>.

גזל קרקע ואינו יודע שגזל ובנה עליה – וכגון שהפועלים שלו השיגו גבול של חבירו<ref>שו"ת המבי"ט דלהלן.</ref>, או שקנה קרקע מהגזלן ולא ידע שהיא גזולה<ref>ערוה"ש שס ס"ד.</ref> - יש שכתבו שנאמרה בו תקנת השבים ואינו משלם אלא דמי הקרקע<ref>שו"ת המבי"ט ח"ג סי' קמג, הובא במל"מ דלהלן.</ref>. ויש חולקים וסוברים שבכל אופן לא נאמרה תקנת השבים בקרקע, וחייב לסתור הכל ולהשיב הקרקע<ref>משנה למלך גניבה פ"ז הי"א.</ref>.

קבע את המריש בבית של אחר

הגוזל מריש וקבעו בבית של אחר, נסתפקו אחרונים אם נאמרה תקנת השבים על בעל הבירה<ref>עי' להלן.</ref>, וצדדי הספק הם האם לא נאמרה התקנה אלא על הגזלן, או אפשר שלא חילקו חכמים בדבר, וכל שצריך להרוס את הבית כדי להחזיר את המריש אין מחייבים אותו להרוס<ref>התעוררות תשובה ח"ב סי' לח אות ג, וע"ש ח"ג סי' ב שהכריע שנוהגת תקנת השבים גם במי שאינו הגזלן.</ref>.

במקום הפסד מועט

באופן שאם יצטרך להחזיר את החפץ עצמו יגרם לו רק הפסד מועט, יש מהאחרונים שכתבו שחייב להחזירו, ולא נאמרה בזה תקנת השבים<ref>חסדי דוד ב"ק פ"י.</ref>.

החיבור לבנין

החיבור לבנין שחלה עליו תקנת השבים הוא כשחיברו לבנין בטיט<ref>שו"ע חו"מ שס א.</ref>. ונסתפקו אחרונים בחיבור במסמרות או יתידות<ref>פתחי חושן ח"ה הערה לג. ועי' דברי מלכיאל ח"ד סי' קלח. ועי' להלן: בסוכה, שבסוכה תיקנו אע"פ שאין עושים אותה בטיט.</ref>.

נפל הבנין

נפל הבנין לאחר שבקע בו את המריש, יש מהאחרונים שנסתפקו אם חייב להחזיר את המריש עצמו או שחלה עליו תקנת השבים ויכול להפטר בממון<ref>דברי חיים דיני מתנה סי' ב.</ref>. ויש שהכריעו שודאי יכול לפטור עצמו בדמים, שבשעה שקבעו בבנין כבר נפטר מלהשיבו<ref>פתחי חושן ח"ה פ"ב הערה לב בשם הד"ח, ושמוכח כן מהריטב"א. ועי' ציון 61 ואילך.</ref>.

כשהתייקר החפץ

התייקר החפץ ממה שהיה שווה בשעה שקבעו בבנין, כתבו אחרונים שחייב לשלם כפי מה שהיה שווה בשעה שקבעו בבנין – שהיא שעת הגזילה<ref>צור יעקב דלהלן, וע"ע גזל ציון 189 ואילך.</ref> – לפי שתקנת השבים היא כאילו נתרצה הגזלן למכור את החפץ<ref>עי' ציון 8.</ref>, ולכך יש לדון כאילו מכרה בשעה שנגזלה<ref>שו"ת צור יעקב סי' עג.</ref>.

=== בסוכה ===

הגוזל עצים ובנה בהם סוכה – שמדיני סוכה שאין יוצאים בסוכה גזולה<ref>עי' שו"ע או"ח תרלז ג וחו"מ שס א, וע"ע סוכה.</ref> - יצא ידי חובה<ref>עי' להלן. ועי' חלקת יואב סי' כז בטעם שאין בזה פסול משום תעשה ולא מן העשוי, וע"ע בספר סוכה וארבעת המינים עמ' 239 מאחרונים רבים.</ref>, לפי שתקנת חכמים שאין לבעל העצים אלא את דמי העצים<ref>שו"ע שם. ועי' תיקון משה ח"ה הלכה למשה אות טו, שדן באופן שעצים לסוכה נמכרים ביוקר, ואם יתן לו דמי עצים כשווים אחר החג ערכם מועט.</ref>, והיינו תקנת השבים<ref>מ"ב שם, ושם שאף שמן התורה אינה שלו, מ"מ אחר שקבעו חכמים תקנת השבים והפקר ב"ד הפרק, יצא ידי חובת סוכה.</ref>. וכתבו אחרונים, שאף על פי שמי שבנה סוכה בשאר ימות השנה – או שבנה סוכת רועים וכדומה שאינה עומדת למצוה<ref>חלקת יואב דלהלן.</ref> - אינו יכול לשלם דמי העצים, אלא צריך להשיבם, מכל מקום בסוכה הקלו חכמים<ref>חלקת יואב או"ח סי' כז.</ref>. ואף על פי שתקנת השבים היא מתקנת חכמים ואילו סוכה גזולה אסורה מן התורה – ואפילו לדעות הסוברים שקנין מתקנת חכמים אינו מועיל למצוות מן התורה<ref>עי' שער המלך דלהלן.</ref> – מכל מקום כיון שתיקנו חכמים שישיב רק את דמי העצים, אם כן מחויב הנגזל למכור לגזלן את העצים, וקנין אף שנעשה באונס קנין הוא<ref>שער המלך לולב פ"ח ה"ט; מנ"ח מ' שכה.</ref>.

ברכה

כיון שתיקנו תקנת השבים בסוכה, יכול לברך עליה<ref>מג"א שם סק"ד; שו"ע הרב שם ס"ה.</ref>. ויש סוברים שלא יברך עליה כיון שבגזילה באה לידו<ref>מאמר מרדכי שם ס"ק ד; עמק שמעתתא שמעתתא ה אות ג.</ref>. ויש שחילקו בדבר, שאם כבר נתרצו הבעלים לקבל את דמי העצים, יכול לברך, אבל קודם שנתרצו לכך לא יברך<ref>כף החיים שם ס"ק כט.</ref>.

לאחר החג

בא בעל העצים לתובעו לאחר סוכות, אינו יכול לפטור עצמו בממון, אלא צריך להחזיר לו העצים עצמם<ref>רמב"ם גזילה פ"א ה"ה; שו"ע חו"מ שס א.</ref>, מלבד באופן שנשתנו או שבנאם בבנין<ref>רמב"ם ושו"ע שם.</ref>.

אמר שישיב אחרי החג

בא בעל העצים לתבוע את הממון, ואמר לו הגזלן שישיב לו את העצים אחר החג, כתבו אחרונים שהסוכה גזולה, שהרי משתמש בעצים בגזילה<ref>אור הלכה סי' תרלז ס"ק ג.</ref>. ויש סוברים שיצא<ref>שמן המור סי' ה.</ref>. אבל אם אמר לו שישיב לו דמים רק אחרי החג, אינה סוכה גזולה<ref>ריטב"א סוכה לא א.</ref>.

נתבע קודם החג

נתבע קודם החג, יש סוברים שאינו צריך להשיב את העצים אלא יכול לשלם דמיהם<ref>חלקת יואב או"ח סי' כז; שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' שכא.</ref>, שאף על פי שקיום המצוה הוא רק בסוכות, מכל מקום מזמן שבנה את הסוכה הרי זה הכשר מצוה, ותיקנו שלא ישלם אלא דמים<ref>חלקת יואב שם.</ref>. ויש חולקים וסוברים שחייב לסתור את הסוכה ולהשיב את העצים הגזולים<ref>תיקון משה ח"ה דף קסב ושו"ת ובחרת בחיים סי' ב, הובאו בספר סוכה וארבעת המינים עמ' 240.</ref>, שלא תיקנו תקנת השבים בסוכה אלא בחג עצמו.

במי שאינו מחויב במצות סוכה

הגוזל עצים ובנה סוכה ואינו מחויב במצות סוכה - כגון אשה הפטורה מסוכה<ref>ע"ע ישיבת סוכה, ועי' מהר"ם שיק דלהלן שכתב לגבי אשה, שכיון שיכולה לברך על מצות עשה שהזמן גרמא לסוברים כן, ע"ע אשה ציון 334 ואילך, לכן ודאי נוהג בה תקנת השבים.</ref> - יש מהאחרונים שנסתפק אם תיקנו בה תקנת השבים של סוכה<ref>תיקון משה ח"ה הלכה למשה עמ' קסג ועמ' קפ.</ref>. ועוד נסתפקו באופן שהגזלן עצמו פטור מסוכה, אבל יש בני בית הסמוכים על שולחנו החייבים בסוכה<ref>תיקון משה שם.</ref>. ויש מהאחרונים שהכריעו שודאי תיקנו גם בה תקנת השבים, לפי שטעם תקנת השבים הוא כדי לא למנוע את הגזלן מלשוב בתשובה<ref>עי' ציון 4.</ref>, וטעם זה שייך גם במי שאינו מחויב במצוה<ref>מהר"ם שיק או"ח סי' שכא.</ref>.

סוכה שנפלה באמצע החג

סוכה שבה עצים גזולים שנפלה באמצע החג, נסתפקו אחרונים אם חיב להחזיר את העצים עצמם לנגזל, או שמאחר שהיו קבועים בסוכה יכול לבנותה שנית עם עצים אלו<ref>ברכי יוסף תרלז ס"ק ה; עי' כף החיים שם ס"ק ל.</ref>. ויש מהאחרונים שהכריעו שאף בזה תיקנו תקנת השבים ואינו חייב לשלם אלא דמי העצים ולכן יכול לבנותם שנית<ref>שו"ת שמן המור סי' ב; רוב דגן קונטרס לטובה אות מד.</ref>. ואחרונים אחרים חולקים והכריעו שלא נאמרה בזה תקנת השבים, לפי שלא נאמרה התקנה אלא כדי שלא יצטרך לסתור סוכתו, וזה שכבר נפלה סוכתו חייב להשיב את העצים<ref>כסא אברהם סי' תרלו. ועי' ציון 32.</ref>.

מי שאינו רוצה לשלם

גזל עצים ובנה סוכה ואינו רוצה שלם לנגזל, כתבו ראשונים שהסוכה סוכה גזולה<ref>העיטור, הובא בטור או"ח תרלז; שבלי הלקט סי' שלח; מהר"י וייל סי' קצא; מג"א שם ס"ק ה; אליה רבה שם ס"ק ח; מ"ב שם ס"ק טז.</ref>, שלא תיקנו תקנת השבים להכשיר את הסוכה ולחייבו דמים בלבד, אלא במי שרוצה לשוב בתשובה, אבל אם אינו שב לא חלה עליו התקנה<ref>ב"י וב"ח שם.</ref>, אמנם כתבו אחרונים שאם רוצה לשלם אלא שדוחה את הנגזל מיום ליום, הרי זה בכלל השבים וחלה עליו התקנה<ref>מחצית השקל סי' תרלז ס"ק ה; שער הציון שם. ועי' תיקון משה הלכה למשה ד, קסג ודף קפ, שנסתפק באופן שאינו רוצה לשלם ויש אחר שרוצה לשלם במקומו.</ref>. ויש מהאחרונים שחולקים וסוברים בדעת ראשונים שאף אם אינו שב בתשובה חלה עליו תקנת השבים ואין הסוכה גזולה<ref>ביכורי יעקב סי' תרלז ס"ק ט בדעת כמה ראשונים שטרחו לדון כיצד יתכן סוכה גזולה ולא פירשו באופן שאינו רוצה להשיב את העצים. ועי' מאירי סוכה לא א.</ref>.

==הערות שוליים==

אנציקלופדיה תלמודית:תקנת השבים - היסטוריית גרסאות

Rakovsky ב־18:30, 2 במרץ 2020

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:תקנת השבים; תקנת מריש לשם אנציקלופדיה תלמודית:תקנת השבים

Wikiboss: Added new Talmudit entry