אנציקלופדיה תלמודית:תפלה קצרה - היסטוריית גרסאות

Rakovsky ב־18:15, 2 במרץ 2020

2020-03-02T18:15:48Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:15, 2 במרץ 2020
שורה 1:		שורה 1:
	{{אנציקלופדיה_תלמודית}}		{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
	'''הגדרת הערך - '''~~תפלה קצרה.~~ תפילה להולך במקום סכנה		'''הגדרת הערך - '''תפילה להולך במקום סכנה.

	== א. מהותה ודינה ==		== '''מהותה ודינה''' ==

	תפילה קצרה היא תפילה שתיקנו עבור ההולך במקום סכנה, שאין דעתו מיושבת עליו כלל להתפלל תפילה כדרכה – ואפילו לא תפילת הביננו*<ref>לבוש סי' קי ס"ג. וע"ע הביננו, אימתי מתפלל הביננו.</ref> - ולא הצריכוהו להתפלל תפלת שמונה-עשרה כדרכה, כיון שמתירא להתעכב בתפלה<ref>עי' מאירי ברכות כט ב.</ref>, ואין דעתו מיושבת עליו להתפלל<ref>שטמ"ק שם ל א.</ref>, וכמו שאמרו, לעולם ימוד אדם אם יכול לכוין בתפילה – לפחות בברכה ראשונה<ref>סמ"ג דלהלן. וע"ע תפילה.</ref> - ואם אינו יכול לא יתפלל<ref>ברכות ל ב, ועי' רמב"ם תפילה פ"ד הט"ו, וע"ע תפילה, ושם אם נוהג בימינו. סמ"ג עשין יט.</ref>. ותיקנו חכמים תפלה זו כדי שלא ילך בלא תפילה<ref>עי' רא"ה ושטמ"ק ברכות ל א. ועי' ערוה"ש סי' קי ס"ח, שחששו שלא יגיע למקום שיכול להתפלל בו עד שיעבור זמן התפילה (ועי' ציון 19 ואילך).</ref>, אבל אם כבר התפלל, אינו מתפלל תפלה קצרה<ref>עי' רא"ה ושטמ"ק שם; עי' תוס' רא"ש שם כט ב; עי' נמוק"י שם. וכ"מ ברמב"ם תפילה פ"ד הי"ט: והגיע זמן תפלה.</ref>. ויש מן הראשונים שסוברים שתקנו תפלה זו לכל הולך במקום סכנה, אפילו התפלל כבר<ref>עי' או"ז סי' מח: מהלך במקום חיה ולסטים וכו' ואע"פ שלא התפלל, וכ"כ מהר"ח או"ז סי' מז, ועי' ביה"ל סי' קי ד"ה ההולך.</ref>.		תפילה קצרה היא תפילה שתיקנו עבור ההולך במקום סכנה, שאין דעתו מיושבת עליו כלל להתפלל תפילה כדרכה – ואפילו לא תפילת הביננו*<ref>לבוש סי' קי ס"ג. וע"ע הביננו, אימתי מתפלל הביננו.</ref> - ולא הצריכוהו להתפלל תפלת שמונה-עשרה כדרכה, כיון שמתירא להתעכב בתפלה<ref>עי' מאירי ברכות כט ב.</ref>, ואין דעתו מיושבת עליו להתפלל<ref>שטמ"ק שם ל א.</ref>, וכמו שאמרו, לעולם ימוד אדם אם יכול לכוין בתפילה – לפחות בברכה ראשונה<ref>סמ"ג דלהלן. וע"ע תפילה.</ref> - ואם אינו יכול לא יתפלל<ref>ברכות ל ב, ועי' רמב"ם תפילה פ"ד הט"ו, וע"ע תפילה, ושם אם נוהג בימינו. סמ"ג עשין יט.</ref>. ותיקנו חכמים תפלה זו כדי שלא ילך בלא תפילה<ref>עי' רא"ה ושטמ"ק ברכות ל א. ועי' ערוה"ש סי' קי ס"ח, שחששו שלא יגיע למקום שיכול להתפלל בו עד שיעבור זמן התפילה (ועי' ציון 19 ואילך).</ref>, אבל אם כבר התפלל, אינו מתפלל תפלה קצרה<ref>עי' רא"ה ושטמ"ק שם; עי' תוס' רא"ש שם כט ב; עי' נמוק"י שם. וכ"מ ברמב"ם תפילה פ"ד הי"ט: והגיע זמן תפלה.</ref>. ויש מן הראשונים שסוברים שתקנו תפלה זו לכל הולך במקום סכנה, אפילו התפלל כבר<ref>עי' או"ז סי' מח: מהלך במקום חיה ולסטים וכו' ואע"פ שלא התפלל, וכ"כ מהר"ח או"ז סי' מז, ועי' ביה"ל סי' קי ד"ה ההולך.</ref>.
שורה 28:		שורה 28:
	ההולך במקום סכנה, שצריך להתפלל תפלה קצרה, אם מתפלל גם תפלת-הדרך*, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שמתפלל תפלת הדרך<ref>רא"ה ברכות כט ב. וכ"ה פשטות הסוגיא ברכות שם. וכ"מ קצת בראבי"ה סי' פו, שכ' שההולך במקום גדודי חיה יכול להוסיף בקשה בתפלת הדרך, ומ' שהיא מלבד תפלה קצרה. ועי' דברי דוד ברכות שם, שלד' הרמב"ם תפלת הדרך היא תפלה קצרה, ואינה אלא נוסחה שונה (ועי' ציון 34, וע"ע תפלת הדרך), ופשוט שלד' זו לא שייך כל הנידון.</ref>, ששתי תפילות אלו שונות במהותן, שתפלה קצרה היא במקום תפלת שמונה עשרה, ותפלת הדרך היא תפלה שלא ינזק בדרכו<ref>עי' רא"ה שם. וכ"מ פשטות הסוגיא. וע"ע תפלת הדרך.</ref>, ולכן, הוא הדין אם אמר תפלת הדרך, צריך להתפלל גם תפלה קצרה, מחמת חיוב תפלה שעליו<ref>עי' הערות רי"ש אלישיב ברכות שם.</ref>. ויש סוברים שאינו אומר תפלת הדרך<ref>ביה"ל סי' קי ד"ה ההולך, עפ"י או"ז סי' מז; עי' אהא"ז תפילה פ"ד הי"ט בד' רמב"ם שם.</ref>, שלדעתם תפלה קצרה היא גם תפילה להצלחת דרכו<ref>עי' או"ז שם, שתפלה קצרה היא תפלת הדרך במקום סכנה (ועי' ציון 8).</ref>, או שלדעתם התנאים שתקנו תפלה קצרה, חולקים על התנאים שתקנו את תפלת הדרך<ref>עי' אהא"ז שם, בד' רמב"ם שהשמיט דין תפלת הדרך מהל' תפלה (ע"ע תפלת הדרך). אמנם יל"ע, שהרמב"ם הזכיר תפלת הדרך בהל' ברכות פ"י הכ"ה, ונ' שסובר שתפלת הדרך ותפלה קצרה הן שני ענינים, ועי' פר"ח שם בד' רמב"ם, וצ"ב אם לפי"ד תפלה קצרה פוטרת תפלת הדרך, ולהיפך.</ref>, ולדעה זו, הוא הדין אם כבר אמר תפלת הדרך אינו מתפלל תפלה קצרה<ref>עי' ביה"ל שם; עי' אהא"ז שם. ועי' ביה"ל שם שהוסיף, כיון שבתפלת הדרך אמר לשון בקשה על הדרך "והצילנו מכל אויב וכו'" (ע"ע תפלת הדרך), ונכלל בזה תפלה קצרה, וצ"ל בכוונתו, שסובר שתפלה קצרה היא גם תפלה על הצלתו מהסכנה, שאל"כ, מה מועיל שהזכיר בתפלת הדרך "והצילנו וכו'", ועי' הערות רי"ש אלישיב שם, שתמה, שאע"פ שמצד תפלה על הצלתו מהסכנה די בתפלת הדרך, מ"מ, עדיין מצד חיוב תפלה שעליו מדוע מועילה לו תפלת הדרך (אמנם, אפשר שדברי הביה"ל שם אמורים דוקא לאחר שכבר התפלל שמונה-עשרה, כפי שכ' שם קודם לדין זה, אבל אם לא התפלל, צריך להתפלל תפלה קצרה ולא תפלת הדרך).</ref>.		ההולך במקום סכנה, שצריך להתפלל תפלה קצרה, אם מתפלל גם תפלת-הדרך*, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שמתפלל תפלת הדרך<ref>רא"ה ברכות כט ב. וכ"ה פשטות הסוגיא ברכות שם. וכ"מ קצת בראבי"ה סי' פו, שכ' שההולך במקום גדודי חיה יכול להוסיף בקשה בתפלת הדרך, ומ' שהיא מלבד תפלה קצרה. ועי' דברי דוד ברכות שם, שלד' הרמב"ם תפלת הדרך היא תפלה קצרה, ואינה אלא נוסחה שונה (ועי' ציון 34, וע"ע תפלת הדרך), ופשוט שלד' זו לא שייך כל הנידון.</ref>, ששתי תפילות אלו שונות במהותן, שתפלה קצרה היא במקום תפלת שמונה עשרה, ותפלת הדרך היא תפלה שלא ינזק בדרכו<ref>עי' רא"ה שם. וכ"מ פשטות הסוגיא. וע"ע תפלת הדרך.</ref>, ולכן, הוא הדין אם אמר תפלת הדרך, צריך להתפלל גם תפלה קצרה, מחמת חיוב תפלה שעליו<ref>עי' הערות רי"ש אלישיב ברכות שם.</ref>. ויש סוברים שאינו אומר תפלת הדרך<ref>ביה"ל סי' קי ד"ה ההולך, עפ"י או"ז סי' מז; עי' אהא"ז תפילה פ"ד הי"ט בד' רמב"ם שם.</ref>, שלדעתם תפלה קצרה היא גם תפילה להצלחת דרכו<ref>עי' או"ז שם, שתפלה קצרה היא תפלת הדרך במקום סכנה (ועי' ציון 8).</ref>, או שלדעתם התנאים שתקנו תפלה קצרה, חולקים על התנאים שתקנו את תפלת הדרך<ref>עי' אהא"ז שם, בד' רמב"ם שהשמיט דין תפלת הדרך מהל' תפלה (ע"ע תפלת הדרך). אמנם יל"ע, שהרמב"ם הזכיר תפלת הדרך בהל' ברכות פ"י הכ"ה, ונ' שסובר שתפלת הדרך ותפלה קצרה הן שני ענינים, ועי' פר"ח שם בד' רמב"ם, וצ"ב אם לפי"ד תפלה קצרה פוטרת תפלת הדרך, ולהיפך.</ref>, ולדעה זו, הוא הדין אם כבר אמר תפלת הדרך אינו מתפלל תפלה קצרה<ref>עי' ביה"ל שם; עי' אהא"ז שם. ועי' ביה"ל שם שהוסיף, כיון שבתפלת הדרך אמר לשון בקשה על הדרך "והצילנו מכל אויב וכו'" (ע"ע תפלת הדרך), ונכלל בזה תפלה קצרה, וצ"ל בכוונתו, שסובר שתפלה קצרה היא גם תפלה על הצלתו מהסכנה, שאל"כ, מה מועיל שהזכיר בתפלת הדרך "והצילנו וכו'", ועי' הערות רי"ש אלישיב שם, שתמה, שאע"פ שמצד תפלה על הצלתו מהסכנה די בתפלת הדרך, מ"מ, עדיין מצד חיוב תפלה שעליו מדוע מועילה לו תפלת הדרך (אמנם, אפשר שדברי הביה"ל שם אמורים דוקא לאחר שכבר התפלל שמונה-עשרה, כפי שכ' שם קודם לדין זה, אבל אם לא התפלל, צריך להתפלל תפלה קצרה ולא תפלת הדרך).</ref>.

	== ב. נוסחתה ==		== '''נוסחתה''' ==

	=== שלוש ברכות לפניה ושלוש לאחריה ===		=== שלוש ברכות לפניה ושלוש לאחריה ===
שורה 43:		שורה 43:


	==הערות שוליים==		=='''הערות שוליים'''==

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:תפלה קצרה. תפילה להולך במקום סכנה לשם אנציקלופדיה תלמודית:תפלה קצרה

2020-01-30T07:12:48Z

Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:תפלה קצרה. תפילה להולך במקום סכנה לשם אנציקלופדיה תלמודית:תפלה קצרה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:12, 30 בינואר 2020
(אין הבדלים)

Wikiboss ב־10:58, 25 באוגוסט 2019

2019-08-25T10:58:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:58, 25 באוגוסט 2019
שורה 1:		שורה 1:
	~~LoadWithMetadata~~
	{{אנציקלופדיה_תלמודית}}		{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
	'''הגדרת הערך - '''תפלה קצרה. תפילה להולך במקום סכנה		'''הגדרת הערך - '''תפלה קצרה. תפילה להולך במקום סכנה

Micropedia bot: Added new Talmudit entry

2019-08-25T10:16:53Z

Added new Talmudit entry

דף חדש

LoadWithMetadata
{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
'''הגדרת הערך - '''תפלה קצרה. תפילה להולך במקום סכנה

== א. מהותה ודינה ==

תפילה קצרה היא תפילה שתיקנו עבור ההולך במקום סכנה, שאין דעתו מיושבת עליו כלל להתפלל תפילה כדרכה – ואפילו לא תפילת הביננו*<ref>לבוש סי' קי ס"ג. וע"ע הביננו, אימתי מתפלל הביננו.</ref> - ולא הצריכוהו להתפלל תפלת שמונה-עשרה כדרכה, כיון שמתירא להתעכב בתפלה<ref>עי' מאירי ברכות כט ב.</ref>, ואין דעתו מיושבת עליו להתפלל<ref>שטמ"ק שם ל א.</ref>, וכמו שאמרו, לעולם ימוד אדם אם יכול לכוין בתפילה – לפחות בברכה ראשונה<ref>סמ"ג דלהלן. וע"ע תפילה.</ref> - ואם אינו יכול לא יתפלל<ref>ברכות ל ב, ועי' רמב"ם תפילה פ"ד הט"ו, וע"ע תפילה, ושם אם נוהג בימינו. סמ"ג עשין יט.</ref>. ותיקנו חכמים תפלה זו כדי שלא ילך בלא תפילה<ref>עי' רא"ה ושטמ"ק ברכות ל א. ועי' ערוה"ש סי' קי ס"ח, שחששו שלא יגיע למקום שיכול להתפלל בו עד שיעבור זמן התפילה (ועי' ציון 19 ואילך).</ref>, אבל אם כבר התפלל, אינו מתפלל תפלה קצרה<ref>עי' רא"ה ושטמ"ק שם; עי' תוס' רא"ש שם כט ב; עי' נמוק"י שם. וכ"מ ברמב"ם תפילה פ"ד הי"ט: והגיע זמן תפלה.</ref>. ויש מן הראשונים שסוברים שתקנו תפלה זו לכל הולך במקום סכנה, אפילו התפלל כבר<ref>עי' או"ז סי' מח: מהלך במקום חיה ולסטים וכו' ואע"פ שלא התפלל, וכ"כ מהר"ח או"ז סי' מז, ועי' ביה"ל סי' קי ד"ה ההולך.</ref>.

=== בתורת תפילה ===

תפלה קצרה, אינה חשובה כתפילת שמונה-עשרה*, או מעין שמונה עשרה, שהרי אינו מזכיר בה כלום מתפילת שמונה עשרה<ref>עי' להלן: נוסחתה. ועי' ירוש' ברכות פ"ד ה"ד שי"ג: תפלה קצרה מעין שמונה עשרה, אמנם עי' רבנו יונה ברכות כח ב (כ א בדפי הרי"ף) שכ' ע"ז: ואינו כלום שאין זה מעין שמונה עשרה, וכ"כ ברא"ה שם, וכן בהרבה דפוסי ירוש' לא גרסו כך.</ref>, ולכן אינו יוצא בה ידי חובת תפילה<ref>עי' רא"ה ברכות ל א; שטמ"ק שם; ערוה"ש סי' קי ס"ח; מ"ב שם ס"ק יג וטו. ועי' להלן ציון 24.</ref>. ויש מן האחרונים שנראה מדבריהם שבדיעבד יוצא בה ידי חובת תפילה<ref>עי' או"ש שבציון 29 (ואפשר שסובר, שאם נמצא במקום סכנה כל זמן התפילה, אין עליו חיוב לתפלה כדרכה, אלא רק לתפילה קצרה, ודוקא אם הגיע למקום ישוב בתוך זמן התפילה, חל עליו חיוב תפילה כדרכה); עי' הערות רי"ש אלישיב ברכות כט ב.</ref>, וכעין זה, יש מן הראשונים שכתבו שבתפלה קצרה - לסוברים שיש מצות תפילה מן התורה בכל יום, ע"ע תפלה - מקיים מצות תפילה מן התורה<ref>החינוך מצוה תלג.</ref>. בדעת הירושלמי, יש מן האחרונים שנראה מדבריהם שתפלה קצרה חשובה כתפלה<ref>עי' ציון 46, שי"ס שמזכיר בתפלה קצרה ג' ראשונות ואחרונות.</ref>.

=== מקום התפילה ===

מקום סכנה שאמרו<ref>משנה ברכות כח ב.</ref>, היינו כגון מקום גדודי חיות<ref>ברייתא ברכות כט ב; רמב"ם תפילה פ"ד הי"ט; טוש"ע או"ח קי ג.</ref> ולסטים<ref>ברייתא שם; תוספתא דלהלן; רמב"ם שם; טוש"ע שם.</ref>. וכתבו ראשונים, שאין מתפללים תפלה קצרה אלא דוקא במקום סכנה<ref>עי' רא"ה ברכות ל א, ותוס' רא"ש שם כט ב ד"ה זו, וכ"ה פשטות כל הסוגיא בגמ' וראשונים ואחרונים.</ref>. ויש מן האחרונים שכתבו, שלדעת הירושלמי כל הדרכים בחזקת סכנה, וכל יוצא לדרך יש לו להתפלל תפלה קצרה<ref>עי' ירוש' ברכות פ"ד ה"ד: כל הדרכים בחזקת סכנה, ועי' שדה יהושע ופנ"מ שם, שמדובר לענין תפלה קצרה, אמנם שאר ראשונים ואחרונים פי' את הירוש' שם לענין ברכת הגומל (ע"ע ברכות הודאה) או תפלת הדרך (ע"ע). ועי' פנ"מ שם, שגם דברי ר' יהושע בן לוי בירוש' שם: כל החולי בחזקת הסכנה, אמורים לענין תפלה קצרה, אמנם שא"ר ואחרונים פי' לענין ברכת הגומל (עי' רמב"ם ברכות פ"י ה"ח, וטוש"ע או"ח ריט ונו"כ שם).</ref>.~

=== השלמתה ===

המתפלל תפלה קצרה, כשיגיע לביתו<ref>כ"ה בגמ' דלהלן שלפנינו, ורא"ה שם, וטור דלהלן.</ref>, או למקום ישוב<ref>כ"ה ברי"ף שם (כב ב בדפיו), וברמב"ם דלהלן, ופרי"ד שם.</ref>, ותתיישב דעתו<ref>עי' רמב"ם ושו"ע דלהלן: ותתקרר דעתו; עי' שו"ע הרב שם ס"ג: ותתברר דעתו.</ref> מהפחד<ref>ערוה"ש שם ס"ח. ועי' פי' ר' אליהו מלונדריש ברכות שם: וכשינוח מעצבו ומרוגזו. ועי' בני ציון (שפירא) סי' קי ס"ק ה, שאפשר שלפי המנהג כיום שמתפללים אפי' כשאין הדעת מיושבת (ע"ע תפלה, ושו"ע סי' צח), אי"צ אלא שיצא מכלל סכנה, ומיד חייב להשלים תפלתו.</ref> - כשעדיין זמן תפילתה<ref>פיהמ"ש שם (פ"ד מ"ד); שו"ע הרב סי' קי ס"ג; מ"ב שם ס"ק יד.</ref> - צריך לעמוד ולהתפלל תפלת שמונה עשרה<ref>ברכות ל א; רמב"ם תפילה פ"ד הי"ט; טוש"ע או"ח קי ג. וכ"ה בהגהו' אשר"י שם פ"ד סי' יח. ועי' ציון הבא, ועי' ציון 46 שי"ס שלד' הירושלמי תפלה קצרה מזכירים בה ג' ברכות ראשונות ואחרונות, ויל"ע אם לד' אינו צריך לחזור ולהתפלל, שהרי הזכיר חלק מתפלת שמונה עשרה.</ref>, שהרי לא התפלל כלום מתפילת שמונה עשרה<ref>רש"י שם ד"ה וכי מטי. ועי' דרישה שם (אות ד) ומג"א שם ס"ק ח ושו"ע הרב שם, שאפילו התפלל תפילה קצרה במעומד (על תפילה בסתם שהתפללה כשהוא מהלך, שי"ס שחוזר ומתפלל, ע"ע תפלה).</ref>.

התפלל תפלה קצרה, וכשהגיע למקום ישוב לא עמד להתפלל – בשוגג, כגון ששכח או שלא ידע שמשהגיע למקום ישוב צריך להתפלל, או שהגיע למקום ישוב לאחר זמן התפילה<ref>עולת תמיד סי' קי ס"ק ה; עי' שו"ע הרב שם; מ"ב שם ס"ק טו. ועי' ערוה"ש שם ס"ח.</ref> - כתבו ראשונים ואחרונים, שמתפלל בתפילה הבאה תפילת תשלומין*<ref>רא"ה ברכות ל א; שטמ"ק שם; ד"מ סי' קי ודברי חמודות ברכות פ"ד סי' יח (אות ס) בד' ב"י שם; רמ"א שם. ועי' בני ציון סי' קי ס"ק ו, שצידד כן גם בד' הרמב"ם שבציון 29.</ref>, כדין כל טועה בתפילה שלא התפלל, שמשלים את תפילתו בתפילה הבאה<ref>ע"ע תשלומין. רא"ה שם; שטמ"ק שם.</ref>, ויש אחרונים שכתבו בדעת ראשונים, שאינו צריך להשלים תפילתו, שתפלה קצרה שהתפלל כבר, בדיעבד עולה לו לתפילה<ref>או"ש תפילה פ"ד הי"ט, בד' רמב"ם שם ופיהמ"ש ברכות פ"ד מ"ד (וע"ש שכ"כ גם בד' רמ"א שם, וצ"ב).</ref>. עבר זמן שתי תפילות, לדעת הכל אין לתפילתו הראשונה תשלומין, ככל טועה בתפילה שאינו יכול להשלימה עוד<ref>ב"י שם; מ"ב שם.</ref>.

=== צורת אמירתה ===

תפלה קצרה, מותר לאומרה גם כשהוא מהלך<ref>ברכות ל א; רמב"ם תפילה פ"ד הי"ט; טוש"ע קי ג. ועי' ציון 46 שי"ס שלד' הירושלמי תפלה קצרה מזכירים בה ג' ברכות ראשונות ואחרונות, ויל"ע אם לד' אין מתפללין תפלה קצרה אלא במעומד.</ref>, וגם כשיושב<ref>הגהו' אשר"י שם.</ref>, כיון שאינה חשובה ממש תפילה<ref>עי' רא"ה שם; עי' שטמ"ק שם.</ref>. ויש מן הראשונים והאחרונים שכתבו, שנחלקו אמוראים בדבר, והלכה שיכול לאומרה כשהוא מהלך<ref>רשב"א שם; כס"מ שם וצל"ח שם ובהגר"א שם ודברי דוד שם, בד' רמב"ם שם. אבל בשא"ר שם העמידו את מחלו' האמוראים דוקא לענין תפלת-הדרך (ע"ע), ועי' צל"ח וראש יוסף שם (וא"ר דלהלן), שהדבר תלוי אם גורסים בגמ' שם "והלכתא וכו". ועי' פר"ח שם. ועי' ראשון לציון שם. ועי' אהא"ז שם.</ref>. ומכל מקום, אם יכול לעמוד - כגון שאנשי חבורתו מתעכבת<ref>רשב"א שם.</ref> - יעמוד ויתפלל<ref>רמב"ם שם; רשב"א שם; שו"ע שם. ועי' שו"ת פרי יצחק ח"ב ס"א.</ref>, משום "מהיות טוב אל תקרא רע"<ref>רשב"א וכס"מ וצל"ח שם, ולשיטתם הוא עפ"י גמ' שם. ועי' נחלת צבי שם (ס"ק ג), בד' רמב"ם שם, שהוא עפ"י הגי' שם "אפילו מהלך", ועי' א"ר שם (ס"ק ז).</ref>.

=== ביחס לתפילת הדרך ===

ההולך במקום סכנה, שצריך להתפלל תפלה קצרה, אם מתפלל גם תפלת-הדרך*, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שמתפלל תפלת הדרך<ref>רא"ה ברכות כט ב. וכ"ה פשטות הסוגיא ברכות שם. וכ"מ קצת בראבי"ה סי' פו, שכ' שההולך במקום גדודי חיה יכול להוסיף בקשה בתפלת הדרך, ומ' שהיא מלבד תפלה קצרה. ועי' דברי דוד ברכות שם, שלד' הרמב"ם תפלת הדרך היא תפלה קצרה, ואינה אלא נוסחה שונה (ועי' ציון 34, וע"ע תפלת הדרך), ופשוט שלד' זו לא שייך כל הנידון.</ref>, ששתי תפילות אלו שונות במהותן, שתפלה קצרה היא במקום תפלת שמונה עשרה, ותפלת הדרך היא תפלה שלא ינזק בדרכו<ref>עי' רא"ה שם. וכ"מ פשטות הסוגיא. וע"ע תפלת הדרך.</ref>, ולכן, הוא הדין אם אמר תפלת הדרך, צריך להתפלל גם תפלה קצרה, מחמת חיוב תפלה שעליו<ref>עי' הערות רי"ש אלישיב ברכות שם.</ref>. ויש סוברים שאינו אומר תפלת הדרך<ref>ביה"ל סי' קי ד"ה ההולך, עפ"י או"ז סי' מז; עי' אהא"ז תפילה פ"ד הי"ט בד' רמב"ם שם.</ref>, שלדעתם תפלה קצרה היא גם תפילה להצלחת דרכו<ref>עי' או"ז שם, שתפלה קצרה היא תפלת הדרך במקום סכנה (ועי' ציון 8).</ref>, או שלדעתם התנאים שתקנו תפלה קצרה, חולקים על התנאים שתקנו את תפלת הדרך<ref>עי' אהא"ז שם, בד' רמב"ם שהשמיט דין תפלת הדרך מהל' תפלה (ע"ע תפלת הדרך). אמנם יל"ע, שהרמב"ם הזכיר תפלת הדרך בהל' ברכות פ"י הכ"ה, ונ' שסובר שתפלת הדרך ותפלה קצרה הן שני ענינים, ועי' פר"ח שם בד' רמב"ם, וצ"ב אם לפי"ד תפלה קצרה פוטרת תפלת הדרך, ולהיפך.</ref>, ולדעה זו, הוא הדין אם כבר אמר תפלת הדרך אינו מתפלל תפלה קצרה<ref>עי' ביה"ל שם; עי' אהא"ז שם. ועי' ביה"ל שם שהוסיף, כיון שבתפלת הדרך אמר לשון בקשה על הדרך "והצילנו מכל אויב וכו'" (ע"ע תפלת הדרך), ונכלל בזה תפלה קצרה, וצ"ל בכוונתו, שסובר שתפלה קצרה היא גם תפלה על הצלתו מהסכנה, שאל"כ, מה מועיל שהזכיר בתפלת הדרך "והצילנו וכו'", ועי' הערות רי"ש אלישיב שם, שתמה, שאע"פ שמצד תפלה על הצלתו מהסכנה די בתפלת הדרך, מ"מ, עדיין מצד חיוב תפלה שעליו מדוע מועילה לו תפלת הדרך (אמנם, אפשר שדברי הביה"ל שם אמורים דוקא לאחר שכבר התפלל שמונה-עשרה, כפי שכ' שם קודם לדין זה, אבל אם לא התפלל, צריך להתפלל תפלה קצרה ולא תפלת הדרך).</ref>.

== ב. נוסחתה ==

=== שלוש ברכות לפניה ושלוש לאחריה ===

בתפלה קצרה, אינו מזכיר לפניה ולאחריה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונות שבתפלת שמונה עשרה<ref>ברכות ל א; עי' רמב"ם תפילה פ"ד הי"ט: ברכה אחת; טוש"ע או"ח קי ג.</ref>. בדעת הירושלמי, נחלקו המפרשים: יש סוברים שאומר ברכות אלו<ref>ר"ש סיריליאו ירוש' שם פ"ד ה"ד; פנ"מ שם.</ref>, ויש סוברים שאינו אומרם<ref>כ"ה לפי פי' מהר"א פולדא שם, שהעמיד דברי הירוש' לענין תפלת שמונה עשרה (ע"ע תפלה), וכן צידד בשדה יהושע שם.</ref>.

על טעם שתפלה קצרה אינה פותחת ב"ברוך", ע"ע ברכות<ref>ציון 71א. ושם שי"ס שהוא משום שאינה תפלה קבועה.</ref>.

תפילה קצרה, יש שכתבו שצריך לאומרה בלשון רבים<ref>עי' ויאמר שמואל ברכות ל א, בד' רש"י שם ד"ה לישתף, שדברי אביי שם אמורים על תפילה קצרה, אמנם ע"ע תפילת הדרך, שהרבה פירשוהו על תפילת הדרך. (ועי' נתיבי מאיר עמ' 66 הערה 11).</ref>, שמתוך כך תפילתו נשמעת<ref>עי' רש"י שם, ועי' ויאמר שמואל שם.</ref>.

=== הנוסח ===

בנוסח תפילה קצרה, מצינו כמה דעות תנאים: א) במשנה אמרו: הושע - או: הושיעה<ref>כ"ה במשנה בירושלמי ברכות פ"ד ה"ד.</ref> - ה' את עמך את – שארית<ref>כ"ה במשנה בבבלי דלהלן, אבל בירוש' שם שלפנינו אינו. ועי' תיו"ט שם (פ"ד מ"ד) שהוא עפ"י הפסוק בירמיה לא ו.</ref> - ישראל, בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך, ברוך אתה ה' שומע תפלה<ref>משנה ברכות כח ב. ועי' צל"ח שם שהנוסח במשנה אמורה לענין סתם מקום סכנה, והנוסחאות שבברייתא להלן, אמורים דוקא במקום גדודי חיות ולסטים, ועי' אמת ליעקב (קמינצקי) ברכות שם, ועי' בני ציון סי' קי ס"ק ד.</ref>, או: שומע תפלה ותחנונים<ref>כ"ה בירוש' שם שלפנינו, אמנם בדפוסים אחרים אינו.</ref>. בביאור "בכל פרשת העבור" אמרו בתלמוד שהוא או מלשון עברה וכעס, והיינו שמבקש שאפילו כשהקב"ה מתמלא כעס על ישראל, יספק להם צרכיהם<ref>ברכות כט ב, ללשון ראשון, ושם "כאשה עוברה", ובפי' הדברים עי' מהרש"א שם.</ref>, או מלשון עבירה, והיינו שהקב"ה יספק צרכיהם אפילו כשעוברים על דברי תורה<ref>ברכות שם, ללשון שני. ועי' שטמ"ק שם, בטעם שאין מזכירים בפירוש את שני הפירושים האלו בנוסח התפילה, אלא רק ברמז.</ref>. ובירושלמי אמרו, שבכל מה שהשליח צבור עובר לפני התיבה ותובע צרכי עמך לפניך<ref>ירוש' שם. ועי' פי' ר"ש סיריליאו שם, ורש"ש ויפה עינים ברכות כט ב. ועי' מהר"א פולדא ופנ"מ שם שפי' בע"א, וצ"ב.</ref>. ב) בברייתא יש שאומר: עשה רצונך בשמים ממעל, ותן נחת רוח ליראיך מתחת, והטוב בעיניך עשה, ברוך אתה ה' שומע תפלה<ref>ברכות שם.</ref>. ג) ויש שאומר: שמע שועת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם, ברוך אתה ה' שומע תפלה<ref>ברכות שם.</ref>. ד) ויש שאומר: שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם, ברוך אתה ה' שומע תפלה<ref>ברכות שם.</ref>. ה) ויש אומרים: צרכי עמך - בית<ref>כ"ה בפי' ר' אליהו מלונדריש ברכות שם (עמ' סז), אבל בבבלי שם וירוש' שם אינו.</ref> - ישראל<ref>כ"ה בגמ' שם שלפנינו ובשא"ר, אבל בראבי"ה ברכות שם (סי' פה), חסר לתיבת "ישראל".</ref> מרובין ודעתם קצרה - אלא<ref>כ"ה בירוש' שם לפנינו.</ref> - יהי רצון מלפניך ה' אלקינו - או: אלוקי<ref>טור קי.</ref>, ואלוקי אבותינו<ref>כ"ה בירוש' שם, ובפי' ר' אליהו מלונדריש שם.</ref> - שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו - או: לכל בריה ובריה צרכיה<ref>כ"ה בירוש' שם.</ref> - ולכל גויה וגויה די מחסורה - והטוב בעיניך עשה<ref>כ"ה ברמב"ם תפילה פ"ד הי"ט וטור שם, וכ"ה בעוד ראשונים, אבל בגמ' שם לפנינו אינו. ועי' דרישה שם מה שביאר.</ref>, ברוך ה' כי שמעת קול תחנוני<ref>כ"ה בירוש' שם, אבל בבבלי אינו.</ref> - ברוך אתה ה' שומע תפלה<ref>ברכות שם. ועי' ס' הלכה ברורה או"ח שם, שיש מוסיפים קודם התפלה תיבות "רבון העולמים".</ref>. וכן הלכה<ref>ברכות שם וירוש' שם; רמב"ם שם; טוש"ע קי ג. ועי' מאירי שם, שמ"מ בדיעבד, אם התפלל כשאר הנוסחאות דלעיל יצא ידי חובת תפלה קצרה.</ref>.

==הערות שוליים==