https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96 2026-04-19T06:06:31Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=138269&oldid=prev 2020-03-02T10:48:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:48, 2 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אנציקלופדיה_תלמודית}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אנציקלופדיה_תלמודית}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרת הערך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </del>'''החודש* הרביעי למנין החודשים  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרת הערך''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </ins>החודש* הרביעי למנין החודשים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ערך זה עוסק בחודש תמוז. על תקופת תמוז ועל הדינים הנוהגים בה, ע&amp;quot;ע תקופות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ערך זה עוסק בחודש תמוז. על תקופת תמוז ועל הדינים הנוהגים בה, ע&amp;quot;ע תקופות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">= </del>שמו, זמנו וקביעותו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>שמו, זמנו וקביעותו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== שמו ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== שמו ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>חודש תמוז נזכר במקרא בשם החודש הרביעי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>&lt;ref&gt;ירמיהו לט ב, ונב ו, ועי' אברבנאל מלכים ב כה וירמיהו לט שהוא חודש תמוז. וכ&amp;quot;ה בברייתא ר&amp;quot;ה יח ב ותענית כח ב וספרי דברים פיס' לא. ובשם תמוז אינו מוזכר במקרא. ועי' יחזקאל ח יד: מבכות את התמוז וחומת אנך יחזקאל שם בשם מפרשים, שפי' שהוא חודש תמוז, ועי' אברבנאל שם שצידד לומר כן, ועי' הגהות חלק לשבעה לרי&amp;quot;ש נתנזון על נחלת שבעה שטרות סי' ד אות יב שכ&amp;quot;כ בד' מו&amp;quot;נ ורד&amp;quot;ק שבציון 8, ועי' בקרבן העדה לירושלמי סנהדרין פ&amp;quot;י ה&amp;quot;ה ד&amp;quot;ה עתה, ועי' רש&amp;quot;י יחזקאל שם וס' חסידים (מהד' מרגליות) סי' קעח ומאירי חיבור התשובה מאמר ב פ&amp;quot;ה שפי' בע&amp;quot;א, ועי' ציון 8, ועי' מלבי&amp;quot;ם יחזקאל שם. ועי' פי' ר' ישעיה מטראני יחזקאל שם, ועי' ע&amp;quot;ז ח א.&lt;/ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>, או רביעי, סתם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>&lt;ref&gt;יחזקאל א א, ועי' תרגום יונתן ורד&amp;quot;ק ואברבנאל שם שהוא תמוז, ועי' זוהר חדש יתרו דף סג א: הא אוקמוה אבל יומא דא דשבועות, ועי' חומת אנך יחזקאל שם ומחזיק ברכה או&amp;quot;ח ס'י תצד סק&amp;quot;ג, בשם ר&amp;quot;מ זכות בכת&amp;quot;י; עי' זכריה ח יט: צום הרביעי, ועי' בברייתא ר&amp;quot;ה שם ובירושלמי תענית פ&amp;quot;ד ה&amp;quot;ה ורש&amp;quot;י זכריה שם, שרביעי היינו חודש תמוז, ועי' בה&amp;quot;ג הל' ט&amp;quot;ב ותעניות ורמב&amp;quot;ם תעניות פ&amp;quot;ה ה&amp;quot;ד ותורת האדם לרמב&amp;quot;ן שער האבל ענין אבלות ישנה אות קא (ד&amp;quot;ה תניא) ועוד: שהוא בחודש רביעי, ונ' שהוא כדברי הגמ' שלפנינו (ולא שרביעי היינו הצום), וכך הוא בכל הנוסחאות.&lt;/ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>, לפי שהוא רביעי למנין החדשים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>&lt;ref&gt;עי' ברייתא ר&amp;quot;ה שם וספרי דברים פיס' לא.&lt;/ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>, שמונים אותם מניסן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>&lt;ref&gt;אבודרהם סדר תפלת התעניות (ד&amp;quot;ה ועתה אפרש); עי' מהרי&amp;quot;ל (מנהגים) הל' שבעה עשר בתמוז ותשעה באב אות א. ועי' ברייתא ר&amp;quot;ה ז א ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה לחדשים, שמונים את החודשים מניסן, וע&amp;quot;ע זכירת-יציאת-מצרים ציון 114 ואילך, וע' ניסן.&lt;/ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>. השם &amp;quot;תמוז&amp;quot; הוא כשאר שמות החדשים שעלו מבבל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>&lt;ref&gt;עי' דברי רבי חנינא בירושלמי ר&amp;quot;ה פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ב ובב&amp;quot;ר פמ&amp;quot;ח ט. ועי' שו&amp;quot;ת שם משמעון (פאללאק) או&amp;quot;ח סי' כג, שנתקשה שאף בספר יצירה (פ&amp;quot;ה) מצינו את שמות החדשים, אף על פי שנתחבר קודם שעלו מבבל, עי&amp;quot;ש תירוצו. ועי' אמת ליעקב (קמינצקי) שבציון 8, בטעם שהעלו עמהם שמות החדשים מבבל.&lt;/ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>, שהם מלשון הכשדים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>&lt;ref&gt;אבן עזרא שמות יב ב ודברים טז א.&lt;/ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>, או מלשון הפרסים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>&lt;ref&gt;רמב&amp;quot;ן שמות יב ב; ריטב&amp;quot;א ר&amp;quot;ה ג א ד&amp;quot;ה חדא.&lt;/ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>, שקראו אותו על שם עבודה-זרה* ששמה תמוז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>&lt;ref&gt;רכב אלקים (מהד' רצאבי, עמ' 53); אמת ליעקב (קמינצקי) פר' בא שמות יב ב. ועי' יחזקאל ח יד: מבכות את התמוז, ובמו&amp;quot;נ ח&amp;quot;ג פכ&amp;quot;ט על מנהג קדמון אצל הצאב&amp;quot;ה לקונן ולבכות בחודש תמוז על נביא ע&amp;quot;ז ששמו תמוז, והובא ברד&amp;quot;ק ואברבנאל יחזקאל ח יד. ועי' ציון 1.&lt;/ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>. ויש שכתבו שהשם תמוז הוא על שם שבו עשו בני ישראל את העגל, והשם תמוז הוא שמו של אחד ממשמשי עבודה-זרה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>&lt;ref&gt;מדרש שמות החדשים, נדפס בספר תורה שלמה במילואים לפרשת בא כרך י-יא עמ' קעז, ועי&amp;quot;ש סיום דבריו מהפסוק (יחזקאל ח יד) הנשים ישבות מבכות את התמוז. ועי' ציון 8.&lt;/ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חודש תמוז נזכר במקרא בשם החודש הרביעי&lt;ref&gt;ירמיהו לט ב, ונב ו, ועי' אברבנאל מלכים ב כה וירמיהו לט שהוא חודש תמוז. וכ&amp;quot;ה בברייתא ר&amp;quot;ה יח ב ותענית כח ב וספרי דברים פיס' לא. ובשם תמוז אינו מוזכר במקרא. ועי' יחזקאל ח יד: מבכות את התמוז וחומת אנך יחזקאל שם בשם מפרשים, שפי' שהוא חודש תמוז, ועי' אברבנאל שם שצידד לומר כן, ועי' הגהות חלק לשבעה לרי&amp;quot;ש נתנזון על נחלת שבעה שטרות סי' ד אות יב שכ&amp;quot;כ בד' מו&amp;quot;נ ורד&amp;quot;ק שבציון 8, ועי' בקרבן העדה לירושלמי סנהדרין פ&amp;quot;י ה&amp;quot;ה ד&amp;quot;ה עתה, ועי' רש&amp;quot;י יחזקאל שם וס' חסידים (מהד' מרגליות) סי' קעח ומאירי חיבור התשובה מאמר ב פ&amp;quot;ה שפי' בע&amp;quot;א, ועי' ציון 8, ועי' מלבי&amp;quot;ם יחזקאל שם. ועי' פי' ר' ישעיה מטראני יחזקאל שם, ועי' ע&amp;quot;ז ח א.&lt;/ref&gt;, או רביעי, סתם&lt;ref&gt;יחזקאל א א, ועי' תרגום יונתן ורד&amp;quot;ק ואברבנאל שם שהוא תמוז, ועי' זוהר חדש יתרו דף סג א: הא אוקמוה אבל יומא דא דשבועות, ועי' חומת אנך יחזקאל שם ומחזיק ברכה או&amp;quot;ח ס'י תצד סק&amp;quot;ג, בשם ר&amp;quot;מ זכות בכת&amp;quot;י; עי' זכריה ח יט: צום הרביעי, ועי' בברייתא ר&amp;quot;ה שם ובירושלמי תענית פ&amp;quot;ד ה&amp;quot;ה ורש&amp;quot;י זכריה שם, שרביעי היינו חודש תמוז, ועי' בה&amp;quot;ג הל' ט&amp;quot;ב ותעניות ורמב&amp;quot;ם תעניות פ&amp;quot;ה ה&amp;quot;ד ותורת האדם לרמב&amp;quot;ן שער האבל ענין אבלות ישנה אות קא (ד&amp;quot;ה תניא) ועוד: שהוא בחודש רביעי, ונ' שהוא כדברי הגמ' שלפנינו (ולא שרביעי היינו הצום), וכך הוא בכל הנוסחאות.&lt;/ref&gt;, לפי שהוא רביעי למנין החדשים&lt;ref&gt;עי' ברייתא ר&amp;quot;ה שם וספרי דברים פיס' לא.&lt;/ref&gt;, שמונים אותם מניסן&lt;ref&gt;אבודרהם סדר תפלת התעניות (ד&amp;quot;ה ועתה אפרש); עי' מהרי&amp;quot;ל (מנהגים) הל' שבעה עשר בתמוז ותשעה באב אות א. ועי' ברייתא ר&amp;quot;ה ז א ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה לחדשים, שמונים את החודשים מניסן, וע&amp;quot;ע זכירת-יציאת-מצרים ציון 114 ואילך, וע' ניסן.&lt;/ref&gt;. השם &amp;quot;תמוז&amp;quot; הוא כשאר שמות החדשים שעלו מבבל&lt;ref&gt;עי' דברי רבי חנינא בירושלמי ר&amp;quot;ה פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ב ובב&amp;quot;ר פמ&amp;quot;ח ט. ועי' שו&amp;quot;ת שם משמעון (פאללאק) או&amp;quot;ח סי' כג, שנתקשה שאף בספר יצירה (פ&amp;quot;ה) מצינו את שמות החדשים, אף על פי שנתחבר קודם שעלו מבבל, עי&amp;quot;ש תירוצו. ועי' אמת ליעקב (קמינצקי) שבציון 8, בטעם שהעלו עמהם שמות החדשים מבבל.&lt;/ref&gt;, שהם מלשון הכשדים&lt;ref&gt;אבן עזרא שמות יב ב ודברים טז א.&lt;/ref&gt;, או מלשון הפרסים&lt;ref&gt;רמב&amp;quot;ן שמות יב ב; ריטב&amp;quot;א ר&amp;quot;ה ג א ד&amp;quot;ה חדא.&lt;/ref&gt;, שקראו אותו על שם עבודה-זרה* ששמה תמוז&lt;ref&gt;רכב אלקים (מהד' רצאבי, עמ' 53); אמת ליעקב (קמינצקי) פר' בא שמות יב ב. ועי' יחזקאל ח יד: מבכות את התמוז, ובמו&amp;quot;נ ח&amp;quot;ג פכ&amp;quot;ט על מנהג קדמון אצל הצאב&amp;quot;ה לקונן ולבכות בחודש תמוז על נביא ע&amp;quot;ז ששמו תמוז, והובא ברד&amp;quot;ק ואברבנאל יחזקאל ח יד. ועי' ציון 1.&lt;/ref&gt;. ויש שכתבו שהשם תמוז הוא על שם שבו עשו בני ישראל את העגל, והשם תמוז הוא שמו של אחד ממשמשי עבודה-זרה&lt;ref&gt;מדרש שמות החדשים, נדפס בספר תורה שלמה במילואים לפרשת בא כרך י-יא עמ' קעז, ועי&amp;quot;ש סיום דבריו מהפסוק (יחזקאל ח יד) הנשים ישבות מבכות את התמוז. ועי' ציון 8.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>על תמוז, שנכתב בגט מלא וי&amp;quot;ו, ע&amp;quot;ע גט: מטבע הגט ונוסחו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>&lt;ref&gt;ציון 417. ועי' רד&amp;quot;ק יחזקאל ח יד שתמוז המוזכר ביחזקאל שם נכתב ברוב הנוסחאות בשני וי&amp;quot;וין, ועי' ציון 1 שיש סוברים שהוא חודש תמוז, ועי' הגהות חלק לשבעה לרי&amp;quot;ש נתנזון על נחלת שבעה שטרות סי' ד אות יב שלפנינו אין נוסחאות כאלו.&lt;/ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על תמוז, שנכתב בגט מלא וי&amp;quot;ו, ע&amp;quot;ע גט: מטבע הגט ונוסחו&lt;ref&gt;ציון 417. ועי' רד&amp;quot;ק יחזקאל ח יד שתמוז המוזכר ביחזקאל שם נכתב ברוב הנוסחאות בשני וי&amp;quot;וין, ועי' ציון 1 שיש סוברים שהוא חודש תמוז, ועי' הגהות חלק לשבעה לרי&amp;quot;ש נתנזון על נחלת שבעה שטרות סי' ד אות יב שלפנינו אין נוסחאות כאלו.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== קביעותו ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== קביעותו ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>בזמן הזה שקביעות החדשים היא על פי חשבון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>&lt;ref&gt;ע&amp;quot;ע קדוש החודש.&lt;/ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>, ראש חודש תמוז הוא לעולם שני ימים, היינו בימים השלושים והשלושים ואחד לחודש סיון*, שחודש סיון* לעולם מלא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>&lt;ref&gt;עי' רמב&amp;quot;ם קידוש החודש פ&amp;quot;ח ה&amp;quot;ד וה&amp;quot;ה; עי' טור או&amp;quot;ח תכח; עי' מהרי&amp;quot;ל (מנהגים) הל' שבעה עשר בתמוז ותשעה באב אות א; עי' ערך לחם או&amp;quot;ח תכח ב; עי' לבוש או&amp;quot;ח שם א; עי' פר&amp;quot;ח או&amp;quot;ח תכח א; עי' ביאור הלכה או&amp;quot;ח שם א ד&amp;quot;ה אלו. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל וע' חודש ציון 69 וע' לוח-השנה ציון 148.&lt;/ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>. הימים שאפשר שיחול בהם א' בתמוז, הם א' ג' ה' ו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>'&lt;ref&gt;ס' האורה ח&amp;quot;א סי' קכו; אבודרהם סימני המועדים; עי' מהרי&amp;quot;ל (מנהגים) שם אות א ובהע' המהדיר במהד' מ&amp;quot;י מכת&amp;quot;י, ועי&amp;quot;ש אות ד; שו&amp;quot;ע או&amp;quot;ח תכח ב; לבוש או&amp;quot;ח תכח ב. ועי' טור או&amp;quot;ח תכח שכ' א' ג' ה' ז', ונ' שהוא ט&amp;quot;ס. וע&amp;quot;ע לוח השנה ציון 476.&lt;/ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזמן הזה שקביעות החדשים היא על פי חשבון&lt;ref&gt;ע&amp;quot;ע קדוש החודש.&lt;/ref&gt;, ראש חודש תמוז הוא לעולם שני ימים, היינו בימים השלושים והשלושים ואחד לחודש סיון*, שחודש סיון* לעולם מלא&lt;ref&gt;עי' רמב&amp;quot;ם קידוש החודש פ&amp;quot;ח ה&amp;quot;ד וה&amp;quot;ה; עי' טור או&amp;quot;ח תכח; עי' מהרי&amp;quot;ל (מנהגים) הל' שבעה עשר בתמוז ותשעה באב אות א; עי' ערך לחם או&amp;quot;ח תכח ב; עי' לבוש או&amp;quot;ח שם א; עי' פר&amp;quot;ח או&amp;quot;ח תכח א; עי' ביאור הלכה או&amp;quot;ח שם א ד&amp;quot;ה אלו. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל וע' חודש ציון 69 וע' לוח-השנה ציון 148.&lt;/ref&gt;. הימים שאפשר שיחול בהם א' בתמוז, הם א' ג' ה' ו'&lt;ref&gt;ס' האורה ח&amp;quot;א סי' קכו; אבודרהם סימני המועדים; עי' מהרי&amp;quot;ל (מנהגים) שם אות א ובהע' המהדיר במהד' מ&amp;quot;י מכת&amp;quot;י, ועי&amp;quot;ש אות ד; שו&amp;quot;ע או&amp;quot;ח תכח ב; לבוש או&amp;quot;ח תכח ב. ועי' טור או&amp;quot;ח תכח שכ' א' ג' ה' ז', ונ' שהוא ט&amp;quot;ס. וע&amp;quot;ע לוח השנה ציון 476.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>חודש תמוז - כשהקביעות על פי חשבון – לעולם הוא כ&amp;quot;ט ימים (&amp;quot;חסר&amp;quot;)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>&lt;ref&gt;רמב&amp;quot;ם קידוש החודש פ&amp;quot;ח ה&amp;quot;ד וה&amp;quot;ה; טור או&amp;quot;ח תכח; לבוש או&amp;quot;ח שם א; באוה&amp;quot;ל או&amp;quot;ח שם א ד&amp;quot;ה אלו. וע&amp;quot;ע לוח השנה ציון 148.&lt;/ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חודש תמוז - כשהקביעות על פי חשבון – לעולם הוא כ&amp;quot;ט ימים (&amp;quot;חסר&amp;quot;)&lt;ref&gt;רמב&amp;quot;ם קידוש החודש פ&amp;quot;ח ה&amp;quot;ד וה&amp;quot;ה; טור או&amp;quot;ח תכח; לבוש או&amp;quot;ח שם א; באוה&amp;quot;ל או&amp;quot;ח שם א ד&amp;quot;ה אלו. וע&amp;quot;ע לוח השנה ציון 148.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== יציאת השלוחים ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== יציאת השלוחים ====</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על מזלו של החודש, שהוא מזל סרטן, ע&amp;quot;ע מזלות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על מזלו של החודש, שהוא מזל סרטן, ע&amp;quot;ע מזלות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">= </del>דיני החודש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>דיני החודש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== יום שנתבטל בו ספר הדינים של הצדוקים ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== יום שנתבטל בו ספר הדינים של הצדוקים ====</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על הפטרות שבשבתות שאחר י&amp;quot;ז בתמוז, שמפטירים בנביא לפי הזמן ולפי המאורע, ע&amp;quot;ע הפטרה&lt;ref&gt;ציון 173 ואילך וציון 342 ואילך.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על הפטרות שבשבתות שאחר י&amp;quot;ז בתמוז, שמפטירים בנביא לפי הזמן ולפי המאורע, ע&amp;quot;ע הפטרה&lt;ref&gt;ציון 173 ואילך וציון 342 ואילך.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הערות שוליים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> &lt;references /&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-136834:rev-138269:php=table --> </table>

Rakovsky https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=136834&oldid=prev 2020-01-28T12:57:15Z

<p></p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&amp;diff=136834&amp;oldid=136818">הצגת שינויים</a>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=136818&oldid=prev 2020-01-28T12:35:41Z

<p>Added new Talmudit entry</p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&amp;diff=136818&amp;oldid=136690">הצגת שינויים</a>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=136690&oldid=prev 2020-01-23T07:49:49Z

<p>Added new Talmudit entry</p> <p><b>דף חדש</b></p><div><br /> {{אנציקלופדיה_תלמודית}}<br /> &#039;&#039;&#039;הגדרת הערך - &#039;&#039;&#039;החודש* הרביעי למנין החודשים <br /> <br /> ערך זה עוסק בחודש תמוז. על תקופת תמוז ועל הדינים הנוהגים בה, ע&amp;quot;ע תקופות.<br /> <br /> === שמו, זמנו וקביעותו ===<br /> <br /> ==== שמו ====<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;חודש תמוז נזכר במקרא בשם החודש הרביעי&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;ירמיהו לט ב, ונב ו, ועי&#039; אברבנאל מלכים ב כה וירמיהו לט שהוא חודש תמוז. וכ&amp;quot;ה בברייתא ר&amp;quot;ה יח ב ותענית כח ב וספרי דברים פיס&#039; לא. ובשם תמוז אינו מוזכר במקרא. ועי&#039; יחזקאל ח יד: מבכות את התמוז וחומת אנך יחזקאל שם בשם מפרשים, שפי&#039; שהוא חודש תמוז, ועי&#039; אברבנאל שם שצידד לומר כן, ועי&#039; הגהות חלק לשבעה לרי&amp;quot;ש נתנזון על נחלת שבעה שטרות סי&#039; ד אות יב שכ&amp;quot;כ בד&#039; מו&amp;quot;נ ורד&amp;quot;ק שבציון 8, ועי&#039; בקרבן העדה לירושלמי סנהדרין פ&amp;quot;י ה&amp;quot;ה ד&amp;quot;ה עתה, ועי&#039; רש&amp;quot;י יחזקאל שם וס&#039; חסידים (מהד&#039; מרגליות) סי&#039; קעח ומאירי חיבור התשובה מאמר ב פ&amp;quot;ה שפי&#039; בע&amp;quot;א, ועי&#039; ציון 8, ועי&#039; מלבי&amp;quot;ם יחזקאל שם. ועי&#039; פי&#039; ר&#039; ישעיה מטראני יחזקאל שם, ועי&#039; ע&amp;quot;ז ח א.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;, או רביעי, סתם&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;יחזקאל א א, ועי&#039; תרגום יונתן ורד&amp;quot;ק ואברבנאל שם שהוא תמוז, ועי&#039; זוהר חדש יתרו דף סג א: הא אוקמוה אבל יומא דא דשבועות, ועי&#039; חומת אנך יחזקאל שם ומחזיק ברכה או&amp;quot;ח ס&#039;י תצד סק&amp;quot;ג, בשם ר&amp;quot;מ זכות בכת&amp;quot;י; עי&#039; זכריה ח יט: צום הרביעי, ועי&#039; בברייתא ר&amp;quot;ה שם ובירושלמי תענית פ&amp;quot;ד ה&amp;quot;ה ורש&amp;quot;י זכריה שם, שרביעי היינו חודש תמוז, ועי&#039; בה&amp;quot;ג הל&#039; ט&amp;quot;ב ותעניות ורמב&amp;quot;ם תעניות פ&amp;quot;ה ה&amp;quot;ד ותורת האדם לרמב&amp;quot;ן שער האבל ענין אבלות ישנה אות קא (ד&amp;quot;ה תניא) ועוד: שהוא בחודש רביעי, ונ&#039; שהוא כדברי הגמ&#039; שלפנינו (ולא שרביעי היינו הצום), וכך הוא בכל הנוסחאות.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;, לפי שהוא רביעי למנין החדשים&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;עי&#039; ברייתא ר&amp;quot;ה שם וספרי דברים פיס&#039; לא.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;, שמונים אותם מניסן&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;אבודרהם סדר תפלת התעניות (ד&amp;quot;ה ועתה אפרש); עי&#039; מהרי&amp;quot;ל (מנהגים) הל&#039; שבעה עשר בתמוז ותשעה באב אות א. ועי&#039; ברייתא ר&amp;quot;ה ז א ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה לחדשים, שמונים את החודשים מניסן, וע&amp;quot;ע זכירת-יציאת-מצרים ציון 114 ואילך, וע&#039; ניסן.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;. השם &amp;quot;תמוז&amp;quot; הוא כשאר שמות החדשים שעלו מבבל&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;עי&#039; דברי רבי חנינא בירושלמי ר&amp;quot;ה פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ב ובב&amp;quot;ר פמ&amp;quot;ח ט. ועי&#039; שו&amp;quot;ת שם משמעון (פאללאק) או&amp;quot;ח סי&#039; כג, שנתקשה שאף בספר יצירה (פ&amp;quot;ה) מצינו את שמות החדשים, אף על פי שנתחבר קודם שעלו מבבל, עי&amp;quot;ש תירוצו. ועי&#039; אמת ליעקב (קמינצקי) שבציון 8, בטעם שהעלו עמהם שמות החדשים מבבל.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;, שהם מלשון הכשדים&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;אבן עזרא שמות יב ב ודברים טז א.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;, או מלשון הפרסים&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;רמב&amp;quot;ן שמות יב ב; ריטב&amp;quot;א ר&amp;quot;ה ג א ד&amp;quot;ה חדא.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;, שקראו אותו על שם עבודה-זרה* ששמה תמוז&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;רכב אלקים (מהד&#039; רצאבי, עמ&#039; 53); אמת ליעקב (קמינצקי) פר&#039; בא שמות יב ב. ועי&#039; יחזקאל ח יד: מבכות את התמוז, ובמו&amp;quot;נ ח&amp;quot;ג פכ&amp;quot;ט על מנהג קדמון אצל הצאב&amp;quot;ה לקונן ולבכות בחודש תמוז על נביא ע&amp;quot;ז ששמו תמוז, והובא ברד&amp;quot;ק ואברבנאל יחזקאל ח יד. ועי&#039; ציון 1.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;. ויש שכתבו שהשם תמוז הוא על שם שבו עשו בני ישראל את העגל, והשם תמוז הוא שמו של אחד ממשמשי עבודה-זרה&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;מדרש שמות החדשים, נדפס בספר תורה שלמה במילואים לפרשת בא כרך י-יא עמ&#039; קעז, ועי&amp;quot;ש סיום דבריו מהפסוק (יחזקאל ח יד) הנשים ישבות מבכות את התמוז. ועי&#039; ציון 8.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;על תמוז, שנכתב בגט מלא וי&amp;quot;ו, ע&amp;quot;ע גט: מטבע הגט ונוסחו&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;ציון 417. ועי&#039; רד&amp;quot;ק יחזקאל ח יד שתמוז המוזכר ביחזקאל שם נכתב ברוב הנוסחאות בשני וי&amp;quot;וין, ועי&#039; ציון 1 שיש סוברים שהוא חודש תמוז, ועי&#039; הגהות חלק לשבעה לרי&amp;quot;ש נתנזון על נחלת שבעה שטרות סי&#039; ד אות יב שלפנינו אין נוסחאות כאלו.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> ==== קביעותו ====<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בזמן הזה שקביעות החדשים היא על פי חשבון&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;ע&amp;quot;ע קדוש החודש.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;, ראש חודש תמוז הוא לעולם שני ימים, היינו בימים השלושים והשלושים ואחד לחודש סיון*, שחודש סיון* לעולם מלא&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;עי&#039; רמב&amp;quot;ם קידוש החודש פ&amp;quot;ח ה&amp;quot;ד וה&amp;quot;ה; עי&#039; טור או&amp;quot;ח תכח; עי&#039; מהרי&amp;quot;ל (מנהגים) הל&#039; שבעה עשר בתמוז ותשעה באב אות א; עי&#039; ערך לחם או&amp;quot;ח תכח ב; עי&#039; לבוש או&amp;quot;ח שם א; עי&#039; פר&amp;quot;ח או&amp;quot;ח תכח א; עי&#039; ביאור הלכה או&amp;quot;ח שם א ד&amp;quot;ה אלו. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל וע&#039; חודש ציון 69 וע&#039; לוח-השנה ציון 148.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;. הימים שאפשר שיחול בהם א&#039; בתמוז, הם א&#039; ג&#039; ה&#039; ו&#039;&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;ס&#039; האורה ח&amp;quot;א סי&#039; קכו; אבודרהם סימני המועדים; עי&#039; מהרי&amp;quot;ל (מנהגים) שם אות א ובהע&#039; המהדיר במהד&#039; מ&amp;quot;י מכת&amp;quot;י, ועי&amp;quot;ש אות ד; שו&amp;quot;ע או&amp;quot;ח תכח ב; לבוש או&amp;quot;ח תכח ב. ועי&#039; טור או&amp;quot;ח תכח שכ&#039; א&#039; ג&#039; ה&#039; ז&#039;, ונ&#039; שהוא ט&amp;quot;ס. וע&amp;quot;ע לוח השנה ציון 476.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;חודש תמוז - כשהקביעות על פי חשבון – לעולם הוא כ&amp;quot;ט ימים (&amp;quot;חסר&amp;quot;)&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;רמב&amp;quot;ם קידוש החודש פ&amp;quot;ח ה&amp;quot;ד וה&amp;quot;ה; טור או&amp;quot;ח תכח; לבוש או&amp;quot;ח שם א; באוה&amp;quot;ל או&amp;quot;ח שם א ד&amp;quot;ה אלו. וע&amp;quot;ע לוח השנה ציון 148.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> ==== יציאת השלוחים ====<br /> <br /> בזמן שקידשו את החודש על פי הראייה&lt;ref&gt;ע&amp;quot;ע קדוש החודש.&lt;/ref&gt;, שבחדשים שיש בהם מועדות היו שלוחי בית דין יוצאים למקומות הרחוקים מירושלים כדי להודיע באיזה יום קידשו בית דין את החודש&lt;ref&gt;עי&#039; משנה ר&amp;quot;ה יח א, וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל.&lt;/ref&gt;, לא היו יוצאים על ראש חודש תמוז, אף על פי שיש בו צום של שבעה-עשר-בתמוז*, לפי שאמרו שבזמן שאין שמד ואין שלום, אם רצו מתענים ואם רצו אין מתענים&lt;ref&gt;עי&#039; ר&amp;quot;ה שם ב. וע&amp;quot;ע שבעה-עשר-בתמוז.&lt;/ref&gt;, וכיון שרשות הוא לא מטריחים שלוחים עליו&lt;ref&gt;רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה רצו; ריטב&amp;quot;א שם ד&amp;quot;ה והנכון; עי&#039; חי&#039; הר&amp;quot;ן שם ד&amp;quot;ה רצו.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==== קיץ ====<br /> <br /> חודש תמוז הוא עיקר זמן הקיץ שנזכר בכתוב: עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו&lt;ref&gt;בראשית ח כב. ר&amp;quot;מ ועוד תנאים בתוספתא תענית פ&amp;quot;א ובברייתא בגמ&#039; ב&amp;quot;מ קו ב, ועי&#039; שם ושם מתנאים אחרים, שהוא תחילת הקיץ או סופו. ועי&#039; משנה נדרים סא ב, לענין נדר (ע&amp;quot;ע), ועי&#039; פרשת נדרים שם (ד&amp;quot;ה עד). ועי&amp;quot;ש בב&amp;quot;מ נפ&amp;quot;מ לדינא לענין זמן הזרע, וע&amp;quot;ע חוכר ציון 259. ועי&#039; פרקי דר&amp;quot;א פ&amp;quot;ח שתקופת תמוז היא חום המוזכר בבראשית שם, וע&amp;quot;ע תקופות.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> על מזלו של החודש, שהוא מזל סרטן, ע&amp;quot;ע מזלות.<br /> <br /> === דיני החודש ===<br /> <br /> ==== יום שנתבטל בו ספר הדינים של הצדוקים ====<br /> <br /> בתמוז נתבטל ספר הגזירות של הצדוקים – והוא ספר שבו כתבו אלו הם הנסקלים או הנשרפים או הנהרגים או הנחנקים, לפי גזירתם&lt;ref&gt;מגילת תענית פ&amp;quot;ד.&lt;/ref&gt; – ונזכר במגילת-תענית* שעשאוהו יום טוב&lt;ref&gt;מגילת תענית שם. וע&amp;quot;ע מגילת-תענית ציון 41 ואילך.&lt;/ref&gt;, וכמה גירסאות יש באיזה יום בתמוז היה הדבר: יש גורסים שהיה זה בד&#039; בו&lt;ref&gt;מגילת תענית מהד&#039; ליכטנשטין.&lt;/ref&gt;, ויש גורסים בז&#039;&lt;ref&gt;צדה לדרך על מגילת תענית שם ד&#039; למברג. ועי&#039; ציון 26.&lt;/ref&gt;, ויש גורסים בי&#039;&lt;ref&gt;מגילת תענית לגי&#039; כת&amp;quot;י אוקספורד (נדפס במהד&#039; נעם).&lt;/ref&gt;, ויש גורסים בי&amp;quot;ד&lt;ref&gt;מגילת תענית דפוס ורשה ודפוס וילנא פ&amp;quot;ד.&lt;/ref&gt;, ויש גורסים בי&amp;quot;ז&lt;ref&gt;צדה לדרך על מגילת תענית שם ד&#039; ורשה, ועי&#039; בפי&#039; האשל שם שהוא ט&amp;quot;ס. ועי&#039; ציון 23.&lt;/ref&gt;. על דינו משחרב בית המקדש, ע&amp;quot;ע מגילת-תענית: ביטולה&lt;ref&gt;ציון 294 ואילך.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==== ו&#039; בתמוז ====<br /> <br /> ו&#039; בתמוז, יש מהראשונים שכתב שנהגו בצרפת להתענות בו, לפי שביום זה נשרפו ספרים בצרפת&lt;ref&gt;פי&#039; ר&amp;quot;ח פלטיאל במדבר יט א. וע&amp;quot;ע תענית וע&#039; תענית-יחיד.&lt;/ref&gt;, ויש מהראשונים והאחרונים שכתבו שנהגו יחידים להתענות בערב שבת פרשת חקת על אותה השריפה&lt;ref&gt;שבה&amp;quot;ל סי&#039; רסג; תניא רבתי סי&#039; נח ענין ארבעה צומות; מג&amp;quot;א סי&#039; תקפ סוס&amp;quot;ק ט; מ&amp;quot;ב סי&#039; תקפ ס&amp;quot;ק טז.&lt;/ref&gt;, ועל שתי קהילות גדולות שנחרבו ביום זה בשנת ת&amp;quot;ח&lt;ref&gt;מג&amp;quot;א שם, ע&amp;quot;פ סליחות לבעל הש&amp;quot;ך (ולפנינו לא נמצא כן בסליחות לש&amp;quot;ך, ואולי י&amp;quot;ל במג&amp;quot;א שהוא על כ&#039; בסיון שהוזכר לאחר מכן).&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==== ט&#039; בתמוז ====<br /> <br /> על ט&#039; בתמוז, שנתקנה בו תענית לאחר חורבן בית ראשון – שהובקעה העיר ירושלים בסוף ימי בית ראשון&lt;ref&gt;ע&amp;quot;ע שבעה-עשר-בתמוז, ועי&amp;quot;ש שנחלקו אמוראים אם הובקעה העיר ירושלים בט&#039; בתמוז או בי&amp;quot;ז בו.&lt;/ref&gt; – ועל שלאחר שהובקעה העיר ירושלים בשנית בסוף ימי בית שני בי&amp;quot;ז בתמוז תיקנו להתענות בי&amp;quot;ז בו – שחורבן בית שני חמור יותר – ועל שיש סוברים שבעל נפש יתענה אף בט&#039; בתמוז, ע&amp;quot;ע שבעה-עשר-בתמוז&lt;ref&gt;ועי&amp;quot;ש לדעות שאין צריך להתענות בט&#039; בתמוז.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==== י&amp;quot;ז בתמוז ====<br /> <br /> י&amp;quot;ז בתמוז, חל בו צום שבעה-עשר-בתמוז*, ומתחילים בו בין-המצרים*. על דיני שבעה-עשר-בתמוז ועל דברים שאירעו בו, ע&amp;quot;ע, ועל דיני בין-המצרים, ע&amp;quot;ע.<br /> <br /> ==== כ&#039; בתמוז ====<br /> <br /> כ&#039; בתמוז הוא אחד מתשעה ימים בשנה שבהם היו משפחות מיוחדות מהכהנים והעם מתנדבים להביא עצים למקדש, והיו מקריבים באותם הימים קרבן (&amp;quot;זמן עצי כהנים והעם&amp;quot;)&lt;ref&gt;עי&#039; משנה תענית כו א, ועי&amp;quot;ש שכ&#039; בתמוז היה יום טוב של בני דוד בן יהודה, וע&amp;quot;ע מגילת-תענית ציון 127 ואילך, וע&#039; קרבן-עצים.&lt;/ref&gt;, ואפילו היו עצים הרבה למערכה היו אלו מתנדבים ומקריבים&lt;ref&gt;רש&amp;quot;י תענית שם ד&amp;quot;ה תשעה. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל.&lt;/ref&gt;, ואותם הימים היו ימים טובים לאותן משפחות&lt;ref&gt;עי&#039; ערובין מא א ותענית יב א, ועי&#039; ציון דלהלן.&lt;/ref&gt;, ואסורים בו בהספד ובתענית ובמלאכה, ודבר זה מנהג&lt;ref&gt;רמב&amp;quot;ם כלי המקדש פ&amp;quot;ו ה&amp;quot;ט.&lt;/ref&gt;, ונראה מדברי ראשונים שאף הם מן הימים שנקבעו במגילת תענית&lt;ref&gt;תוס&#039; ערובין שם ד&amp;quot;ה שאני ותוס&#039; ר&amp;quot;פ ותוס&#039; הרא&amp;quot;ש שם, ועי&#039; תוס&#039; תענית שם ד&amp;quot;ה התם, לענין י&#039; באב, שהוא יום טוב למשפחת בני סנאב בן בנימין (עי&#039; משנה תענית כו א), ונ&#039; שה&amp;quot;ה לשאר הימים שהם זמן עצי כהנים, וכ&amp;quot;מ מדברי המצפה איתן תענית יב א. ועי&#039; קר&amp;quot;א תענית יח א, שיסוד ימים טובים אלו הוא במה שקיבלו אותן משפחות עליהן ועל זרען, לעשות יום טוב ביום שבו התנדבו העצים, ועי&#039; מצפה איתן שם בד&#039; הרא&amp;quot;ש פסחים פ&amp;quot;ד סי&#039; א, שלד&#039; ר&amp;quot;א בר&#039; צדוק בערובין מא א ובתענית יב א, ימים אלו אסורים מהתורה בזמן שביהמ&amp;quot;ק קיים, ולדעת ר&#039; יוסי בתוספתא תענית פ&amp;quot;ג אסורים מדרבנן.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==== הקזת דם ====<br /> <br /> הקזת דם, יש מן הראשונים שכתבו שאין לעשותה בחודש תמוז&lt;ref&gt;ראבי&amp;quot;ה הל&#039; שבת סי&#039; רעו; ראב&amp;quot;ן שבת סי&#039; שעא; ס&#039; חסידים (מהד&#039; מרגליות) אזהרות נוספות לצוואת ר&amp;quot;י החסיד אות יא; מהר&amp;quot;ם מרוטנבורג ח&amp;quot;ג (סיני וליקוטים) סי&#039; תצג, ועי&amp;quot;ש בהערת המהדיר במהד&#039; מ&amp;quot;י. ועי&#039; בראבי&amp;quot;ה שם שלא שמע טעם ברור לכך. ועי&#039; שבת קכט א, וע&amp;quot;ע תקופות.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==== דברים שיש להיזהר בהם משום קטב מרירי ====<br /> <br /> דברים שיש להיזהר בהם בימי בין-המצרים* משום קטב מרירי, כגון שלא לילך יחידי מד&#039; שעות עד ט&#039; שעות ביום, וכן שלא לילך בין חמה לצל, וכן שלא יכו מלמדי תינוקות את התלמידים&lt;ref&gt;ע&amp;quot;ע בין-המצרים ציון 39 ואילך, ע&amp;quot;פ מדרש תהלים פצ&amp;quot;א אות ו ואיכ&amp;quot;ר פ&amp;quot;א סי&#039; כט ותנחומא פ&#039; נשא סי&#039; כג ובמדבר רבה פי&amp;quot;ב סי&#039; ג.&lt;/ref&gt;, כתבו אחרונים שיותר יש להיזהר בהם מא&#039; בתמוז עד ט&amp;quot;ז בו&lt;ref&gt;פתחי עולם (קאראסיק) סי&#039; תקנא ס&amp;quot;ק ס&amp;quot;ג, ע&amp;quot;פ גמ&#039; דלהלן, והובא בבאוה&amp;quot;ל סוס&amp;quot;י תקנא ד&amp;quot;ה צריך.&lt;/ref&gt;, שקטב מרירי ודאי מצוי בימים אלו&lt;ref&gt;פסחים קיא ב. פתחי עולם שם.&lt;/ref&gt;. ויש מן האחרונים שכתבו שאין צריך להיזהר בהם בימים אלו, לפי שאין לחשוש לקטב מרירי אלא בימים שהורע מזלם של ישראל, כגון בימי בין-המצרים&lt;ref&gt;זרע יצחק (לומברוזו) דרושים בהעלותך ד&amp;quot;ה ט&amp;quot;ב (כט א), הובא בשיורי ברכה או&amp;quot;ח סי&#039; תקנא אות א. ועי&amp;quot;ש שלכך לא הוזכר בראשונים ובשו&amp;quot;ע או&amp;quot;ח תקנא יח. ועי&#039; יפה נוף לאיכה רבה פ&amp;quot;א סי&#039; כט, הובא בברכ&amp;quot;י או&amp;quot;ח סי&#039; תקנא אות טז, שהקשה שדברי המדרשים הנ&amp;quot;ל אינם כדברי הגמ&#039; הנ&amp;quot;ל.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> על מח של גדיים וטלאים, ששכיח בו מים בחודש תמוז, שיש סוברים מחמת כן להצריכו בדיקה בחודש תמוז או בשאר ימות השנה, ע&amp;quot;ע מח.<br /> <br /> על ברכת-החמה* בתקופת תמוז, שיש מן הראשונים שמפרשים שזהו שאמרו הרואה חמה בתקופתה אומר: ברוך עושה מעשה בראשית, ע&amp;quot;ע ברכת החמה&lt;ref&gt;ציון 14א.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> על הפטרות שבשבתות שאחר י&amp;quot;ז בתמוז, שמפטירים בנביא לפי הזמן ולפי המאורע, ע&amp;quot;ע הפטרה&lt;ref&gt;ציון 173 ואילך וציון 342 ואילך.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> <br /> <br /> ==הערות שוליים== <br /> &lt;references /&gt;</div>

Wikiboss