https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%AA%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D 2026-04-24T20:04:18Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=157266&oldid=prev 2022-06-19T07:39:57Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - בגדים שמלבישים בהם את המתים.&lt;/span&gt; == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דיניהם&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; == ==== &lt;sp...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - בגדים שמלבישים בהם את המתים.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דיניהם&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מצותם&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;המת, אין קוברים אותו ערום&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; שבת יד א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אלא מלבישים אותו בגדים, הנקראים תכריכים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; משנה מעשר שני פ&amp;quot;ה מי&amp;quot;ב; עי&#039; משנה שבת קנא א; עי&#039; משנה סנהדרין מו א. ועי&#039; ציונים&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;15,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;22,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;33, ועוד להלן, מקורות רבים ממשניות וגמרות.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואין לדבר מקור מן התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; או&amp;quot;ש אבל פי&amp;quot;ד הכ&amp;quot;א: לא מצאנו בשום מקום שיהא תכריכי המת מן התורה, וע&amp;quot;ש שהביא מאיוב א כא: ערֹם יצאתי מבטן אמו וערֹם אשוב שמה, שמ&#039; שא&amp;quot;צ תכריכים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אלא שמצינו שהבאת תכריכים למת חשובה דבר מצוה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; משנה שבת קנא א, ורמב&amp;quot;ם שבת פכ&amp;quot;ד ה&amp;quot;ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן אמרו שיש בה משום כבוד-המת*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה סנהדרין מו א. ועי&#039; שו&amp;quot;ת שבו&amp;quot;י ח&amp;quot;ב סי&#039; קג, שאע&amp;quot;פ שאסור לפתוח את הקברים, ע&amp;quot;ע כבוד המת, מ&amp;quot;מ מת שהפשיטוהו מתכריכיו, מותר לפתוח קברו על מנת להלבישו כראוי, שזהו כבודו. ועי&#039; שו&amp;quot;ת ר&amp;quot;ד אופנהיים בסוף ספר חו&amp;quot;י, סי&#039; א, ושו&amp;quot;ת חכ&amp;quot;צ סי&#039; מז, ושו&amp;quot;ת רע&amp;quot;א תנינא סי&#039; יז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהותם&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;באלו בגדים מלבישים את המת, כתבו ראשונים שלסוברים שלעתיד לבא המתים יקומו לבושים בתכריכים שנקברו בהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ד&#039; ר&#039; נתן במס&#039; שמחות סוף פ&amp;quot;ט ובירושלמי כלאים פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;ג וכתובות פי&amp;quot;ב ה&amp;quot;ג, וד&#039; חכמים בירושלמי שם ושם. ועי&#039; כתובות קיא ב: אמר רבי חייא בר יוסף עתידין הצדיקים שיעמדו בלבושיהן, קל וחומר מחטה, ומה חטה שנקברת ערומה יוצאה בכמה לבושין, צדיקים שנקברין בלבושיהן על אחת כמה וכמה. וע&amp;quot;ע תחית המתים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מלבישים את המת בגדים ממש, כתונת, ועליה חלוק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהרי&amp;quot;ל מנהגים הל&#039; שמחות אות טז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אבל לסוברים שלעתיד לבא המתים לא יקומו בתכריכים שנקברו בהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ירושלמי שם ושם, שכן דעת רבי, ועי&#039; תוס&#039; כתובות שם, וע&amp;quot;ע תחית המתים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אין קוברים את המת בבגדים ממש, אלא עוטפים אותו בסדין אחד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מהרי&amp;quot;ל שם. ועי&#039; ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;16, שר&#039; ינאי או ר&#039; יוחנן הזכירו את בגדי התכריכים בלשון רבים: אל תקברוני בכלים לבנים ולא בכלים שחורים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכן מצאנו ברבי, שסבר שהכסות שנקבר בה אינה עולה עמו, ואמרו עליו שנקבר בסדין אחד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ירושלמי כלאים פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;ג וכתובות פי&amp;quot;ב ה&amp;quot;ג. מהרי&amp;quot;ל שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכתבו ראשונים שאנו, כדי לקיים דברי כל השיטות, מלבישים כתונת וחלוק, ועליהם עוטפים בסדין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהרי&amp;quot;ל שם. ועי&#039; רמ&amp;quot;א בשו&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד שסד ד, וע&amp;quot;ע קבורה. ועי&#039; גשר החיים ח&amp;quot;א סי&#039; י, שנהגו בשמונה לבושים. ועי&#039; יבמות קד א, ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה ושל זקן, וערוך ע&#039; זקן, שהיה מנהג לקבור אף בסנדלים, וע&amp;quot;ע חליצה ציון 12 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. הסדין שמעל המלבושים, כתבו ראשונים שעושים אותו כגולם, בלי צורת חיתוך האיברים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהרי&amp;quot;ל שם בשם ר&#039; זלמלין מאירפורט, ע&amp;quot;פ ביצה ו א: למיגז ליה גלימא, והיינו בגד שאין לו צורה, עי&#039; שבת עז ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לעשותם נאים&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מאחר והמת עתיד לקום כשהוא לבוש בתכריכים שנקבר בהם, לסוברים כן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;6 ואילך, מחלוקת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כתבו ראשונים שהעושה את התכריכים נאים וחשובים, תבא עליו ברכה, לפי שעל ידי כן מכירים בו שהוא מודה בתחית-המתים*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נמוק&amp;quot;י מו&amp;quot;ק (יז א), הובא בדרכ&amp;quot;מ יו&amp;quot;ד שנב אות א ובש&amp;quot;ך שם סק&amp;quot;א. ועי&#039; ש&amp;quot;ך שם, שהכוונה שבגד הפשתן יהיה נאה, אבל בבגדים חשובים יותר מדאי אסור, עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;22 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן מצינו אמוראים שהורו שילבישום תכריכים מגוהצים ונאים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; צוואות רבי יאשיה ור&#039; ירמיה בירושלמי פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;ג וכתובות פי&amp;quot;ב ה&amp;quot;ג: אלבשוני חיוורין חפיתין, ופנ&amp;quot;מ שם ושם שהכוונה מגוהצים ונאים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;צבעם&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בצבעם של התכריכים, יש מן האמוראים שהקפידו שלא יהיו לבנים ואף לא שחורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; שבת קיד א ונדה כ א: אמר להו רבי ינאי וגו&#039; אל תקברוני לא בכלים לבנים, שמא לא אזכרה ואהיה כחתן בין אבלים, ולא בשחורים שמא אזכרה ואהיה כאבל בין חתנים, וכעי&amp;quot;ז בירושלמי כלאים פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;ג וכתובות פי&amp;quot;ב ה&amp;quot;ג בשם ר&#039; יוחנן. ועי&#039; רש&amp;quot;י נדה שם, בבאור דבריו, שהצדיקים בגן עדן לבושים לבנים, ורש&amp;quot;י שבת שם, שהנידונים לגיהנם דומים לשולי קדרה, ועי&#039; ר&amp;quot;ה יז א. ועי&#039; ראב&amp;quot;ד תשובה פ&amp;quot;ח ה&amp;quot;ב, וטור יו&amp;quot;ד שנב, שהכוונה לעתיד לבא, שהכסות היורדת עם המת לקבר היא העולה עמו לעתיד לבא, לסוברים כן, עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;6.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אלא אדומים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; שבת שם ונדה שם: אלא בכלים האוליירים הבאים ממדינת הים, ושבת שם: סומקי נינהו. ועי&#039; טור שם: צבועים קצת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או בצבע כמראה התכלת, שהוא ממוצע בין השחור והלבן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ירושלמי שם ושם: בורדיקא, ופנ&amp;quot;מ שם ושם ומהר&amp;quot;א פולדא כלאים שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן יש מן הראשונים שכתבו שנהגו לעשותם אדומים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהרי&amp;quot;ל מנהגים הל&#039; שמחות אות טו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש מן האמוראים שציוו שיקברום בתכריכים לבנים דוקא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רב יאשיה ורב ירמיה בירושלמי שם ושם: חיוורין חפיתין.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן נתפשט המנהג לקבור בלבנים, וכתבו ראשונים שכן ראוי לעשות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם אבל פ&amp;quot;ד ה&amp;quot;א: ומלבישים אותו תכריכים וגו&#039; לבנים; עי&#039; תוה&amp;quot;א לרמב&amp;quot;ן שער הסוף ענין ההוצאה, וטור שם: עכשיו נהגו העם בלבנים, וכן ראוי לעשות; מהרי&amp;quot;ל שם בשם רוב פוסקים; עי&#039; שו&amp;quot;ע שם: נהגו לקבור בבגדים לבנים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שויָם&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בראשונה היו מוציאים הוצאות רבות על תכריכים, והיתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו מניחים אותו ובורחים, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מו&amp;quot;ק כז ב, ורש&amp;quot;י שם; טור יו&amp;quot;ד שנב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואמר רב פפא שהיום נוהגים העולם אפילו בבגד קנבוס הנקנה בזוז&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; מו&amp;quot;ק שם: צרדא בר זוזא, ורש&amp;quot;י שם; טור שם: צרדא בר זוזא. וע&amp;quot;ע הלבנת פנים ציון 97. ועי&#039; ברכות יח ב, שמתה אחת נקברה במחצלת של קנים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן כתבו ראשונים שנוהגים בבגדים זולים התפורים בחוט פשתן, ונהגו בסודר שוה זוז&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם אבל פ&amp;quot;ד ה&amp;quot;א. ועי&#039; שו&amp;quot;ע שבציון הבא. ועי&#039; פתחי תשובה שם אות ב בשם אחרונים, וכעי&amp;quot;ז בערוה&amp;quot;ש שם, שיש סוד גדול בלבישת בגד שכולו פשתן. ועי&#039; שו&amp;quot;ת חדות יעקב (מייזלש) תנינא סי&#039; צט, שמצדד לומר שבמקום שהיוקר מאמיר ואין יד העניים משגת לא לפשתן ולא לקנבוס, מותר לקברם בתכריכים של נייר.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכתבו ראשונים שאסור לקבור בתכריכים של משי ובגדים מרוקמים, אפילו לנשיא שבישראל, שזו גסות הרוח והשחתה ומעשה נכרים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם שם ב, הובא בטור שם; שו&amp;quot;ע שם א. וע&amp;quot;ע חקות הגוים ציון 184א. ועי&#039; רדב&amp;quot;ז אבל שם, שבזמנו היה מנהג רע כזה במקומו, ובפרט בנשים, ולא היה כח ביד החכמים לבטלו. ועי&#039; תוס&#039; ע&amp;quot;ז יא א ד&amp;quot;ה עוקרין, שמעיקר הדין מותר אפ&#039; בתכריכים של מאה מנה, ועי&#039; ירושלמי כלאים פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;א, לגי&#039; מהר&amp;quot;א פולדא ורש&amp;quot;ס והגר&amp;quot;א: זבנית למת, שמשמע שבגד בשלשים ריבוא דינרי זהב ראוי לתכריכי מת (ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;22, שכן נהגו בראשונה) וע&amp;quot;ע בל תשחית ציון 79. ועי&#039; באה&amp;quot;ט יו&amp;quot;ד שם, שהכל לפי מה שהוא אדם, ואם הוא משופע בעושר, אין איסור להלבישו בפשתן חשוב, שהוא כבוד למת. וע&amp;quot;ש שבני אדם שמצווים דברים בעינן התכשיטים, מצוה לקיים דברי המת, אם אפשר, ואם אינו נגד הדין, ועי&#039; ב&amp;quot;ח שם, שעשיר שצוה להוציא הוצאות מרובות בתכריכיו, אין שומעים לו, לעבור על תקנת ר&amp;quot;ג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלא להרבות&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מלמדים את האדם שלא יהא חבלן, לתת כלים רבים על המת ולאסרם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; להלן על איסור הנאתם. מס&#039; שמחות סוף פ&amp;quot;ט, הובא ברי&amp;quot;ף מו&amp;quot;ק (יז א) ובתוה&amp;quot;א לרמב&amp;quot;ן שער הסוף ענין ההוצאה וברא&amp;quot;ש מו&amp;quot;ק פ&amp;quot;ג סי&#039; עט; רמב&amp;quot;ם אבל פי&amp;quot;ד הכ&amp;quot;ד; טור יו&amp;quot;ד שמט. ועי&#039; צואת רבי בירושלמי כלאים פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;ג וכתובות פי&amp;quot;ב ה&amp;quot;ג: אל תרבו עלי תכריכין.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ומוטב לתתם לעניים מאשר להשליכם לרמה ותולעה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכל המרבה כלים על המת, הרי זה עובר משום בל-תשחית*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רבי מאיר במס&#039; שמחות שם, הובא בראשונים הנ&amp;quot;ל; שו&amp;quot;ע שם ד. וע&amp;quot;ע בל תשחית ציון 14.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וגורם לניוול המת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רבי אלעזר בן רבי צדוק במס&#039; שמחות שם, הובא בראשונים הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהכלים נרקבים עליו, ומרבה על פניו רפש וטיט&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נמוק&amp;quot;י מו&amp;quot;ק שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ומרבה עליו רמה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רבן שמעון בן גמליאל במס&#039; שמחות שם, הובא בראשונים הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהעש אוכל הבגדים, ואותה רימה נוספת על הרימה שיוצאת מגופו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נמוק&amp;quot;י שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;המלביש&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;האיש כורך ומקשר את האיש אבל לא את האשה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מס&#039; שמחות פי&amp;quot;ב ה&amp;quot;י, הובאה בתוה&amp;quot;א לרמב&amp;quot;ן שער המיחוש, ושער הסוף ענין ההוצאה; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד שנב ג. ועי&#039; ערוה&amp;quot;ש שם ס&amp;quot;ב, שראה שמצוים לבן לכרוך החגורה של תכריכים לאמו, וכן הבעל לאשתו, ואין נכון לעשות כן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, משום הרהור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לבוש שם ס&amp;quot;ג; ש&amp;quot;ך שם ס&amp;quot;ק ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והאשה כורכת ומקשרת את האיש ואת האשה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מס&#039; שמחות שם, הובאה בתוה&amp;quot;א שם; טוש&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שבה אין הרהור כל כך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לבוש שם; ש&amp;quot;ך שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;כלאים&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תכריכי המת אין בהם משום כלאים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;כלאים פ&amp;quot;ט מ&amp;quot;ד; רמב&amp;quot;ם כלאים פ&amp;quot;י הכ&amp;quot;ה; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד שנא א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולפיכך בגד שאבד בו כלאי&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ם, מותר לעשותו תכריכים למת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ברייתא פסחים מ ב וע&amp;quot;ז סה ב ונדה סא ב. ועי&#039; ע&amp;quot;ז שם: למת מצוה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ונחלקו אמוראים: רבי ינאי אמר שלא התירו אלא לספדו בהם, אבל לקברו אסור, ורבי יוחנן אמר שהתירו אף לקברו בהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נדה שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על טעמי המחלוקת, ופרטים נוספים ע&amp;quot;ע כלאי בגדים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 791 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; &lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על איסור לועג-לרש* בתכריכים שיש בהם כלאים, ע&amp;quot;ע לועג לרש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 352 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציצית&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תכריכים שיש להם ארבע כנפות, קודם שנותנים אותם על המת - אף לסוברים שכלי קופסא חייבים בציצית&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע ציצית.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- הם פטורים מציצית, לפי שנאמר בציצית: כסותך אשר תכסה בה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים כב יב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ותכריכים אינם עשויים להתכסות בהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מנחות מא א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על פרטי הדין ע&amp;quot;ע ציצית. וכשנותנים את התכריכים על המת, יש ראשונים שפרשו בגמרא שנותנים בהם ציצית, משום: לועג לרש חרף עושהו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משלי יז ה. מנחות שם, ורש&amp;quot;י שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על ביאורים שונים בטעם הדבר, ושיטות שונות כיצד נותנים את הציצית בתכריכים, ועד אימתי משאירים אותה, ושיטות שאין נותנים ציצית, והמנהג למעשה, ע&amp;quot;ע לועג לרש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 296 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; ציצית.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבאתם לצורך מודר הנאה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבאת תכריכים נמנית בין צרכי המת, שמותר למדיר הביא למודר-הנאה*, לפי שאין הנאה למתים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוספתא נדרים פ&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על פרטי הדין ע&amp;quot;ע מודר הנאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 102 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מטפחות ספר תורה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על מטפחות ספר-תורה*, שעושים אותן תכריכים למת-מצוה*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מגילה כו ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ע&amp;quot;ע גניזה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 80 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; ספר תורה וע&#039; מת מצוה.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על הלבשת תכריכים להרוג, ולמי שנהרג בידי גוים, וליולדת שמתה, ע&amp;quot;ע קבורה.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על הלבשת תכריכים למאבד-עצמו-לדעת* ע&amp;quot;ע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 287 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על הלבשת תכריכים להרוגי-בית-דין*, ע&amp;quot;ע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 39.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על תפירת תכריכים בחול-המועד*, ע&amp;quot;ע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 877.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; על תפירת תכריכים ביום-טוב-שני* ע&amp;quot;ע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 750 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על גוסס* שאין מכניסים אליו תכריכים עד שימות, ע&amp;quot;ע גוסס&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 34.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על אסור קניית תכריכים ממעות מעשר שני, והזכרתם בוידוי-מעשר*, ע&amp;quot;ע מעשר שני וע&#039; ודוי מעשר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 77 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על תכריכים, אם מקבלים טומאה, ע&amp;quot;ע כלים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 926 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על החשכה על התחום בשבת כדי להביא תכריכים במוצאי שבת, שהיא מותרת, בדומה להחשכה לשאר צרכי מצוה, ע&amp;quot;ע שבת&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על הלנת-המת* לצורך הבאת תכריכים, שהיא מותרת משום כבוד המת, ע&amp;quot;ע הלנת המת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 79 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; כבוד המת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 133.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;איסור הנאה מהם&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;איסור הנאה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תכריכי המת אסורים בהנאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; יבמות סו ב: קנייה מיתנא, ורש&amp;quot;י שם; ב&amp;quot;ב קלז א: לשוינהו איסורי הנאה; עי&#039; סנהדרין מז ב, מחלוקת באורג בגד למת, אם נאסר מחמת ההזמנה למת (ע&amp;quot;ע הזמנה ציון 1 ואילך) ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה מלתא היא, שאחר שכרכו את המת לדברי הכל אסורים; רש&amp;quot;י פסחים מ ב; רמב&amp;quot;ם אבל פי&amp;quot;ד הכ&amp;quot;א; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד שמט א. ועי&#039; שו&amp;quot;ת הב&amp;quot;ח (ישנות) סי&#039; קיב, שתכריכים שנמכרו, או שנחתכו לקרעים רבים, אסורים אף הם. ועי&#039; שו&amp;quot;ת בית דוד יו&amp;quot;ד סי&#039; קעב, שתכריכים שהוסרו מעל מת, מותר לתתם על מת אחר, שזה אינו חשוב הנאה, וע&amp;quot;ש שתלה במחלוקת הראשונים בענין קבורת מת בקבר שפונה ממת אחר, אם אסור משום איסור הנאה מקבר, ע&amp;quot;ע קבר.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. במקור הדין נראה בגמרא בדעת אביי שכל משמשי המת אסורים בהנאה מגזרה-שוה* &amp;quot;שם שם&amp;quot; מעגלה-ערופה* - שהיא אסורה בהנאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע אסורי הנאה ציון 39 וע&#039; עגלה ערופה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- שבמיתה נאמר: ותמת שם מרים ותקבר שם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;במדבר כ א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ובעגלה ערופה נאמר: וערפו שם את העגלה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים כא ד. עי&#039; סנהדרין מז ב, שאביי למד מהגז&amp;quot;ש שתכריכים נאסרים אפ&#039; בהזמנה בלבד, ע&amp;quot;ע הזמנה, ורש&amp;quot;י יבמות סו ב ד&amp;quot;ה קנייה, וכעי&amp;quot;ז רש&amp;quot;י עירובין לא א ד&amp;quot;ה אסור וסנהדרין מז ב ד&amp;quot;ה אמרו ליה, שלמדים משם גם על עצם איסור ההנאה; לבוש יו&amp;quot;ד שמט א; ש&amp;quot;ך שם ס&amp;quot;ק א. וע&amp;quot;ע אסורי הנאה ציון 34. וע&amp;quot;ע מת, שלמדים מג&amp;quot;ש זו אף על איסור ההנאה מהמת עצמו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ובדעת רבא נראה בגמרא שלמדים גזרה שוה &amp;quot;שם שם&amp;quot; מעבודה-זרה* - שאף היא אסורה בהנאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע אסורי הנאה ציון 35 ואילך וע&#039; עבודה זרה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- שנאמר בעבודה זרה: אשר עבדו שם הגוים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים יב ב. עי&#039; סנהדרין שם, ורש&amp;quot;י יבמות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן האחרונים שכתבו שאיסור הנאה מתכריכים אינו אלא מדרבנן, כדי שלא ינהגו בהם קלות ראש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שו&amp;quot;ת מהרשד&amp;quot;ם יו&amp;quot;ד סי&#039; ר, והסכים עמו בשו&amp;quot;ת בית דוד (שאלוניקי) יו&amp;quot;ד סי&#039; קע. וע&amp;quot;ע קבר.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;התכריכים אסורים בהנאה אף שלא כדרך הנאתם, ואפילו לצורך חולה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; שו&amp;quot;ת גינת ורדים יו&amp;quot;ד כלל א סי&#039; ד, הובא ברע&amp;quot;א על שו&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד סי&#039; שמט ס&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בגד שאבד בו כלאים - שהוא אסור בהנאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע כלאי בגדים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- אף על פי שאסור למכרו לנכרי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא פסחים מ ב וע&amp;quot;ז סה ב ונדה סא ב&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שמא יחזור וימכרנו לישראל, והישראל לא ידע שיש בו כלאים, ויהנה ממנו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גמ&#039; פסחים שם וע&amp;quot;ז שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מותר לעשותו תכריכים למת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא שם ושם ושם. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;/span&gt;38&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שמאחר והתכריכים אסורים בהנאה, אין חשש שישראל יהנה מהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רש&amp;quot;י פסחים שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על בגד שהוזמן למת, ולא ניתן עליו, או שניתן עליו בלא שהוזמן לכך, אם נאסר, ע&amp;quot;ע הזמנה.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תכריכי גוי&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לסוברים שמת גוי אסור בהנאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע גוי ציון 140 ואילך, וע&#039; מת, מחלוקת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, תכריכיו אסורים אף הם בהנאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שו&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד שמט א. ועי&#039; ב&amp;quot;י שם שמ&#039; שהוא ע&amp;quot;פ שו&amp;quot;ת רשב&amp;quot;א ח&amp;quot;א סי&#039; שסה. ועי&#039; שו&amp;quot;ת בית דוד (שאלוניקי) יו&amp;quot;ד סי&#039; קע, שמצדד לומר שאף לסוברים שגוי אסור בהנאה, לסוברים שאיסור תכריכים הוא מדרבנן, תכריכי גוי מותרים, לפי שבהם לא גזרו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בגדים שניתנו על מיטת המת&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בגדים שנזרקו על המת, כגון שאביו ואמו, מחמת צערם, היו מזרקים בגדיהם עליו, כדי לאסור את ממונם, רבן שמעון בן גמליאל אומר שהבגדים שנגעו במיטה - שנושאים אותה בו לקבורה, וקוברים אותה עמו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עולא בסנהדרין מח ב, בבאור ד&#039; רשב&amp;quot;ג דלהלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- אסורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא סנהדרין שם, ומס&#039; שמחות ברייתות מאבל רבתי פ&amp;quot;ד ה&amp;quot;ט ופ&amp;quot;ה ה&amp;quot;ז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מדרבנן, משום שהם מתחלפים בתכריכי המת, ויבואו לומר שתכריכי המת מותרים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עולא בסנהדרין שם, ורש&amp;quot;י שם בבאור דבריו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן אמרו במסכת שמחות שכל המציל כלים מן המת הרי זה גוזל את המתים, ופרשו שם שיש שמצילים ויש שאין מצילים, שעד שלא הגיע לארון, מצילים, ומשהגיע לארון אין מצילים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מס&#039; שמחות סוף פ&amp;quot;ט, וכעי&amp;quot;ז שם ברייתות מאבל רבתי פ&amp;quot;ד ה&amp;quot;ט: וקולטין ומצילין מאויר עד שלא יזכה בהם המת, הובאו ברי&amp;quot;ף מו&amp;quot;ק (יז א) ובתוה&amp;quot;א שער הסוף ענין ההוצאה וברא&amp;quot;ש מו&amp;quot;ק פ&amp;quot;ג סי&#039; עט; טור יו&amp;quot;ד שמט. וע&amp;quot;ע זכין לאדם שלא בפניו ציון 659.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ובדעת חכמים יש ראשונים שכתבו שבגדים שנזרקו על המת מתוך מרירות, אף על פי שנגעו במיטה הנקברת עמו, אינם נאסרים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ריא&amp;quot;ז קונטרס הראיות סנהדרין שם, וערל&amp;quot;נ שם, בד&#039; חכמים בברייתא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;להלכה כתבו ראשונים ואחרונים שבגדים שנגעו במיטה נאסרים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רי&amp;quot;ף מו&amp;quot;ק שם וסנהדרין שם (יד ב); רמב&amp;quot;ם אבל פי&amp;quot;ד הכ&amp;quot;ב, כג; תוה&amp;quot;א שם; רא&amp;quot;ש מו&amp;quot;ק שם וסנהדרין פ&amp;quot;ו סי&#039; ו; טוש&amp;quot;ע שם ג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש שפסקו שאינם נאסרים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ריא&amp;quot;ז שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבגדים שנאסרים כשנגעו במיטה, כתבו ראשונים שאינם אלא אותם שזורקים על המת במרירות הלב כדי שיקברו עמו, ונגעו במיטה, אבל מצע או כר או כסת שתחתיו, או סדין וטלית שעל הארון או על המיטה, שלא ניתנו שם על דעת להקבר עמו, אינם נאסרים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רא&amp;quot;ש מו&amp;quot;ק פ&amp;quot;ג סי&#039; עט; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד שמט ג. ועי&#039; ב&amp;quot;י שם סוף סי&#039; שמט, שמדייק כן מד&#039; רש&amp;quot;י סנהדרין מח א ד&amp;quot;ה במטה. ועי&#039; רא&amp;quot;ש שם שהמעשה ביבמות סו ב, בבגד שפרסו על המת ונאסר, היה בפריסה לשם קבורה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על תכריכים שלא נגעו במיטה, או שנגעו במיטה שאינה נקברת עמו, ע&amp;quot;ע הזמנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 29 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; מת; על המצוה להציל כלים שאביו ואמו של המת זרקו על המת, שלא יאסרו, ע&amp;quot;ע השבת אבדה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 658 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קבורתם&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבגדים שנגעו במיטה ונאסרו, כתבו ראשונים שמסתבר שהם נקברים, אבל אינם נקברים עם המת ממש, שאין כבודו בכך, אלא נקברים עמו בתפוסתו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוה&amp;quot;א לרמב&amp;quot;ן שער הסוף ענין ההוצאה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דבר שאינו שלו&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הנותן על המת בגד שאינו שלו, הבגד אינו נאסר, לפי שאין אדם אוסר דבר-שאינו-שלו*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; יבמות סו ב: והאמר רבא אמר ר&#039; נחמן הלכה כרב יהודה; תוה&amp;quot;א לרמב&amp;quot;ן שער הסוף ענין ההוצאה; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד שמט ג. וע&amp;quot;ע דבר שאינו שלו ציון 268.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky