https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94 2026-04-24T22:56:39Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=160717&oldid=prev 2023-12-19T17:13:19Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - מיני עופות הכשרים להקרבה.&lt;/span&gt; == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דיניהם&lt;/span&gt; == === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - מיני עופות הכשרים להקרבה.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דיניהם&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשרותם לקרבן&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תורים ובני יונה הם העופות היחידים הכשרים לקרבן, שכן דרשו בספרא: יכול כל העוף כולו יהיה כשר, תלמוד לומר: ואם מן העוף עולה קרבנו לה&#039; והקריב מן התֹרים או מן בני היונה את קרבנו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא א יד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אין לך בעוף אלא תורים ובני יונה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשה ו תחי&#039; פ&amp;quot;ח אותיות ג וז. ועי&#039; ב&amp;quot;ק צג א: אמר רבי אבהו לעולם יהא אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפין, שאין לך נרדף בעופות יותר מתורים ובני יונה, והכשירן הכתוב לגבי מזבח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על במה*, שהגוים מותרים להקריב בה אף עופות אחרים ע&amp;quot;ע במה.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קרבנות שמביאים מהם&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמה קרבנות מביאים מן התורים או מבני היונה, ואלו הם: א) עולת נדבה, שנאמר: ואם מן העוף עֹלה קרבנו לה&#039; והקריב מן התֹרים או מן בני היונה את קרבנו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא א יד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על פרטי דיני הקרבן ע&amp;quot;ע עולה. ב) קרבן-עולה-ויורד*, שנאמר: והביא את אשמו אשר חטא שתי תֹרים או שני בני יונה לה&#039; אחד לחטאת ואחד לעֹלה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא ה ז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על פרטי דיני הקרבן ע&amp;quot;ע קרבן עולה ויורד. ג) קרבן יולדת*, שנאמר: תביא כבש בן שנתו לעֹלה ובן יונה או תֹר לחטאת וגו&#039; ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תֹרים או שני בני יונה אחד לעֹלה ואחד לחטאת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא יב ו – ח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על פרטי דיני הקרבן ע&amp;quot;ע יולדת: קרבנה. ד) קרבן זבה*, שנאמר: תקח לה שתי תֹרים או שני בני יונה וגו&#039; ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עֹלה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא טו כט – ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על פרטי דיני הקרבן ע&amp;quot;ע זבה: קרבנה. ה) קרבן נזיר טמא, שנאמר: יבִא שני תֹרים או שני בני יונה וגו&#039; ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעֹלה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; במדבר ו י – יא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על פרטי הדינים ע&amp;quot;ע נזיר: קרבנו. ו) קרבן גר*, שמביא עולת בהמה, או שני תורים או שני בני יונה ושניהם לעולה, על פרטי הדין ומקורו ע&amp;quot;ע גרות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ציון 160 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבאתם זה כנגד זה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין מביאים תורים כנגד בני יונה ולא בני יונה כנגד תורים, כלומר שהמביא קן של שתי צפרים, אחת חטאת ואחת עולה, מביא שניהם מן התורים או שניהם מבני היונה, ולא אחד מזה ואחד מזה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; קינים פ&amp;quot;ב מ&amp;quot;ה; עי&#039; ספרא תזריע פרשה א פ&amp;quot;ד אות ג; עי&#039; רמב&amp;quot;ם פסוהמ&amp;quot;ק פ&amp;quot;י ה&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. הביא חטאתו תור ועולתו בן יונה, או להפך, יחזור ויביא עד שיהיו חטאתו ועולתו מאותו המין, אלא שנחלקו תנאים איזה מין יחזור ויביא: תנא קמא אומר שהולכים אחר החטאת, שאם הקריב לחטאת בן יונה, יביא אף את העולה מבני היונה, ואם לחטאת הקריב תור, יקריב אף את העולה מן התורים, ובן עזאי אומר שהולכים אחר הראשון, שאם הראשון היה מן התורים, בין אם היה חטאת ובין אם היה עולה, יביא אף את השני מן התורים, ואם הראשון היה מבני היונה, יביא אף את השני מבני היונה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה קינים שם; ספרא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;המינים&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;המינים&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תורים ובני יונה הם שתי משפחות נפרדות של עופות מאותו מין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מלבי&amp;quot;ם תחי&#039; ויקרא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש כמה הבדלים ביניהם, שהתור דרכו להתרחק בעת הסתיו לארצות החמות, ולשוב אחר החורף, שנאמר: ותור וסוס – וסיס קרי - ועגור שמרו את עת בואנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ירמיהו ח ז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן נאמר: הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שה&amp;quot;ש ב יב. מלבי&amp;quot;ם תחי&#039; ויקרא ובשה&amp;quot;ש שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואילו היונה אינה נודדת אלא היא שומרת תמיד את קנה ולא תסור ממנו בשום זמן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מלבי&amp;quot;ם ישעיהו לח יד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והבדל נוסף יש, שהיונה נוחה להכנע, והתור הוא חופשי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מלבי&amp;quot;ם תחי&#039; ויקרא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תסיל&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עוף הנקרא תסיל, אמר רחבה בשם רבי יהודה שהוא פסול משום תורים וכשר משום בני יונה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; חולין סב א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על דינו של תסיל לענין פסילת מי-חטאת* ע&amp;quot;ע.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דאציפי&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דאציפי – מין תורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י חולין סב א ד&amp;quot;ה דאציפי.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- אמר רחבה בשם רבי יהודה שהם כשרים משום תורים ופסולים משום בני יונה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; חולין סב א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תורים של רחבה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תורים של רחבה, אמר רחבה בשם רבי יהודה שהם כשרים משום תורים ופסולים משום בני יונה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; חולין סב א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואמר רב יהודה שהם העופות הנקראים כופשני צוצייני&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; חולין סב ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שיעור גדילתם&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;זמן כשרות תורים&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תורים אינם כשרים להקרבה אלא כשהם גדולים, ולא כשהם קטנים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; משנה חולין כב א וברייתא בגמ&#039; שם; ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשה ו תחי&#039; פ&amp;quot;ח אות ג; רמב&amp;quot;ם אסורי מזבח פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואף על פי שהיה נראה להכשיר את הקטנים מקל-וחומר*: ומה בני יונה, שלא הוכשרו בגדולים, הוכשרו בקטנים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;42.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, תורים שהוכשרו בגדולים, אינו דין שהוכשרו בקטנים, אין אומרים כן, לפי שדורשים: תורים, גדולים ולא קטנים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ברייתא חולין כב ב; ספרא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואף על פי שתיבת תורים בסתם כוללת בין גדולים ובין קטנים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; חולין שם: אי בעי גדולים לייתי אי בעי קטנים לייתי, ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה ואימא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כאן אין הכוונה אלא לגדולים, לפי שמדמים תורים לבני יונה, מה בני יונה, קטנים ולא גדולים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כלומר שהם אינם כשרים בהכשר תורים, אף תורים, גדולים ולא קטנים, כלומר שהתורים אינם כשרים בהכשר בני יונה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; גמ&#039; חולין שם: דומיא דבני יונה וגו&#039;, ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה מה בני וד&amp;quot;ה אף תורים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והתורים הקטנים פסולים אפילו בדיעבד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה ואימא. ועי&#039; תוס&#039; שם ד&amp;quot;ה ומה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מאימתי תורים נחשבים גדולים, והם כשרים להקרבה, משיזהיבו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ברייתא חולין כב ב; ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשה ו תחי&#039; פ&amp;quot;ח אות ג; רמב&amp;quot;ם אסורי מזבח פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ב. ועי&#039; תוספתא שם פ&amp;quot;א: משיפריחו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כלומר שיהיו כנפי גופם גדולים ואדומים ומזהיבים כזהב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה משיזהיבו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תורים שלא הגיע זמנם נחשבים מחוסרי זמן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רמב&amp;quot;ם מעה&amp;quot;ק פי&amp;quot;ח ה&amp;quot;ח; החינוך מ&#039; רצג. וע&amp;quot;ע מחוסר זמן ציון 149 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על דין הקרבת מחוסר-זמן* ע&amp;quot;ע. על דינים נוספים בתורים שלא הגיע זמנם ע&amp;quot;ע פסולי המקודשים.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תורים כשרים אפילו כשהם זקנים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תוספתא חולין פ&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תחילת זמן כשרות בני יונה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בני יונה, יש ראשונים שכתבו שמיד כשהם נולדים הם פסולים להקרבה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ברייתא חולין כב ב: תני יעקב קרחה מאימתי בני יונה כשרים, ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה מאימתי ותוס&#039; מנחות כה א ד&amp;quot;ה ואימא עון בעל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, עד שיעלעו דם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תני יעקב קרחה בחולין שם, ורש&amp;quot;י שם ותוס&#039; מנחות שם בדעתו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כלומר שכשומטים ממנו כנף יוצא דם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אביי בחולין שם, ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה הוא תני לה בבאור דבריו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מצלעותיו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תוס&#039; שם ד&amp;quot;ה יעלעו. ועי&#039; תוס&#039; שם פירוש נוסף. על גדר הפסול בבני יונה קודם שיעלעו דם, ושיש סוברים שהוא בכלל מחוסר זמן, ע&amp;quot;ע מחוסר זמן ציון 159.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. בטעם הדבר יש שכתבו שעד אז הם מאוסים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י חולין שם; עי&#039; ר&amp;quot;י מלוניל חולין שם. וע&amp;quot;ע הקריבהו נא לפחתך, על פסול קרבן משום מיאוס. וע&amp;quot;ע אפרוח ציון 21 ואילך, שאפרוח שלא גדלו כנפיו אסור באכילה, וע&amp;quot;ע משקה ישראל, שמה שאסור לישראל לאכילה פסול לקרבן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש שכתבו שהוא מהלכה-למשה-מסיני*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ר&amp;quot;י מלוניל שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. בדיעבד, כתבו אחרונים שמאחר והפסול אינו אלא מחמת מיאוס, אם הקריבום לפני זמנם, הורצו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ערוה&amp;quot;ש העתיד אסו&amp;quot;מ סי&#039; נג ס&amp;quot;ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויש חולקים וסוברים שבני יונה כשרים אפילו ביום שנולדו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;50, שפי&#039; את ד&#039; אביי בחולין שם בע&amp;quot;א, וערוה&amp;quot;ש העתיד אסו&amp;quot;מ סי&#039; נג ס&amp;quot;ט בדעתו, שאין מקור להגבלה בתחילת כשרותם של בני יונה, ועי&#039; רמב&amp;quot;ם מעה&amp;quot;ק פי&amp;quot;ח ה&amp;quot;ח, שמ&#039; כן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כל שנפתחו עיניהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ערוה&amp;quot;ש שם. על מקור הדין ע&amp;quot;ע אפרוח: כשלא נפתחו עיניו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על הסוברים שעוף פסול להקרבה קודם שיעברו עליו שמנה ימים משנולד ע&amp;quot;ע מחוסר-זמן*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ציון 154 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;סוף זמן כשרות בני יונה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בני יונה אינה כשרים להקרבה אלא כשהם קטנים, ולא כשהם גדולים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; משנה חולין כב א וברייתא בגמ&#039; שם; ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשה ו תחי&#039; פ&amp;quot;ח אות ד; רמב&amp;quot;ם אסורי מזבח פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואף על פי שהיה נראה שיש להכשיר גדולים מקל-וחומר*: מה תורים שלא הוכשרו בקטנים, הוכשרו בגדולים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;21.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, בני יונה שהוכשרו בקטנים, אינו דין שהוכשרו בגדולים, אין אומרים כן, לפי שדורשים: בני יונה, קטנים ולא גדולים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ברייתא חולין שם; ספרא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שבכל המקומות שהוזכרו, נכתב בני יונה, ולא יונים, משמע שהם דוקא קטנים ולא גדולים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ד&#039; רבא בחולין שם, ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה לא לישתמיט. ועי&#039; תוס&#039; שם ד&amp;quot;ה לא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכשהם גדולים הם פסולים אף בדיעבד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה מאי תלמודא וד&amp;quot;ה ואימא, ועי&#039; תוס&#039; שם ד&amp;quot;ה ומה תורים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ומאימתי בני יונה פסולים, משיצהיבו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ברייתא חולין כב ב; ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשה ו תחי&#039; פ&amp;quot;ח אות ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, היינו שיצהבו הכנפים שסביב צוארם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רש&amp;quot;י חולין שם ד&amp;quot;ה תחלת הצהוב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על הדין בתחילת הציהוב עי&#039; להלן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;52 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ובתוספתא נראה, וכן יש אחרונים שכתבו בדעת ראשונים שמחלוקת תנאים היא מאימתי הם נפסלים, שיש סוברים משיצהיבו, ויש סוברים משיעלעו, היינו שכשישמטו את כנפיהם יתמלא מקום העיקר דם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; תוספתא חולין פ&amp;quot;א: בני יונה משיעלעו או עד שיצהיבו, וערוה&amp;quot;ש העתיד אסו&amp;quot;מ סי&#039; נג ס&amp;quot;ח בבאורה; עי&#039; רמב&amp;quot;ם אסו&amp;quot;מ פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ב, וערוה&amp;quot;ש שם בדעתו, שהברייתא בחולין כב ב: תני יעקב קרחה וגו&#039; סוברת שהם כשרים עד שיעלעו, וחולקת על הברייתא שם: משיצהיבו, ושם שלדעת הרמב&amp;quot;ם הלכה עד שיעלעו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על הדין במי שהקריב בני יונה שעבר זמנם ע&amp;quot;ע פסולי המוקדשים.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תחילת הציהוב&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תחילת הציהוב - היינו כשמתחילים להביא נוצה יפה צהובה סביב לצואר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י חולין כב א ד&amp;quot;ה ה&amp;quot;ג. ועי&#039; רש&amp;quot;י שם ב ד&amp;quot;ה תחלת הצהוב: כשמתחילין לצהב כנפים שסביבות צוארם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- פסול בתורים ובבני יונה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה חולין כב א; רמב&amp;quot;ם איסורי מזבח פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכן דרשו: יכול יהיו כל התורים וכל בני היונה כשרים, תלמוד לומר מן התֹרים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא א יד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולא כל התורים, מן בני היונה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולא כל בני יונה, פרט לתחילת הציהוב שבזה ושבזה שפסול&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ברייתא חולין כב ב; ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשה ו תחי&#039; פ&amp;quot;ח אות ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ודרשה זו, לצד שבתחילת הציהוב הם בריה בפני עצמה, כלומר שיצאו מכלל קטנים ולכלל גדולים לא באו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;63.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, היא דרשה גמורה, אבל לסוברים שבתחילת הציהוב הם במצב של ספק גדול ספק קטן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אינה דרשה גמורה, לפי שהתורה אינה ממעטת ספיקות, שאין ספק לפני הקדוש ברוך הוא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; חולין כב ב, ורש&amp;quot;י שם א ד&amp;quot;ה איצטריך. ועי&#039; תוס&#039; שם כג א ד&amp;quot;ה כי איצטריך, לפי הביאור הראשון, שלמסנת הסוגיה אף לסוברים שתחילת הציהוב הוא בריה בני עצמה, הכתוב אינו אלא אסמכתא, והמקור לזה שתחילת הציהוב פסול הוא מסברא, שמאחר והוא בריה בפ&amp;quot;ע אינו גדול ואינו קטן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אלא היא אסמכתא* בלבד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י שם כג א ד&amp;quot;ה למעוטי ותוס&#039; שם ד&amp;quot;ה כי איצטריך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ומאימתי התורים כשרים, משיזהיבו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ברייתא חולין כב ב; ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשה ו תחי&#039; פ&amp;quot;ח אות ה; רמב&amp;quot;ם אסורי מזבח פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ב. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;28.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כלומר שיהיו כנפי גופם גדולים ואדומים ומזהיבים כזהב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה משיזהיבו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ומאימתי בני היונה פסולים, משיצהיבו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ברייתא חולין שם; ספרא שם. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;47 ואילך, ושם שי&amp;quot;ח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גדרם בתחילת הציהוב&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תורים ובני יונה בזמן של תחילת הציהוב, נסתפק רבי זירא בגדרם, אם הם במצב של ספק גדול ספק קטן, או שהם בריה בפני עצמה, כלומר שיצאו מכלל קטנים ולכלל גדולים לא באו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; חולין כב ב. ועי&#039; רש&amp;quot;י חולין כב א ד&amp;quot;ה תחלת הציהוב ושם ב ד&amp;quot;ה תחלת הציהוב, שסתם שהם בריה בפ&amp;quot;ע, ועי&#039; רמב&amp;quot;ם מעה&amp;quot;ק פט&amp;quot;ז ה&amp;quot;ב, ועי&#039; ראש יוסף חולין שם א על ד&#039; רש&amp;quot;י שם. ועי&#039; החינוך מ&#039; רצג, שסתם שהוא בריה בפ&amp;quot;ע, ועי&#039; מנ&amp;quot;ח שם שתמה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ותלה בספק זה את דינו של מי שאמר הרי עלי עולה מן התורים או מן בני היונה, מאיזה מהם שארצה, והביא תחילת הציהוב שבזה ותחילת הציהוב שבזה, שלצד שבתחילת הציהוב הם במצב של ספק גדולים ספק קטנים, יצא ידי חובתו ודאי, שאם הם גדולים יצא בתורים ואם הם קטנים יצא בבני יונה, אבל לצד שהם בריה בפני עצמה, הרי אינם לא גדולים ולא קטנים, וודאי שלא יצא לא בתורים ולא בבני יונה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; בעי רבי זירא בחולין כב ב. ועי&#039; רמב&amp;quot;ם שם שכ&#039; שספק הוא אם יצא. ועי&#039; תוס&#039; חולין שם ד&amp;quot;ה והביא, אם יתכן שהיה מותר לו להביא תחילת הציהוב שבזה ושבזה, או שאסור היה לו להביא משום שודאי אחד פסול, ומדובר שעבר והביא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דין נוסף, כתבו באחרונים שתלוי בספק זה, במי שהביא עוף לחטאת בתחילת הציהוב, שלצד שהוא ספק גדול ספק קטן, הוא קרב מספק ואינו נאכל, כדין חטאת-העוף-הבאה-על-הספק*, אבל לצד שהיא בריה בפני עצמה, היא ודאי פסולה ואינה קרבה כלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ערוה&amp;quot;ש העתיד אסו&amp;quot;מ סי&#039; נג ס&amp;quot;ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky