Rakovsky: יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - קרבן תודה. ==== שמו ומהותו ==== התודה היא קרבן שלמים* כ"מ מברייתא שבציון..."

2021-01-18T15:53:06Z

יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - קרבן תודה. ==== שמו ומהותו ==== התודה היא קרבן שלמים*<ref> כ"מ מברייתא שבציון..."

דף חדש

'''הגדרת הערך''' - קרבן תודה.

==== שמו ומהותו ====

התודה היא קרבן שלמים*<ref> כ"מ מברייתא שבציון 68 ואילך; כ"מ מתו"כ שבציון 70 ואילך; עי' רמב"ם מעה"ק פ"ט ה"ה; עי' ס' השרשים לרד"ק שורש ידה; עי' סמ"ג עשין קפג; עי' חינוך קמא; אבודרהם משנת איזהו מקומן; עי' יבין שמועה לרשב"ץ על איזהו מקומן.</ref>, שנאמר: וזאת תורת זבח השלמים וגו' אם על תודה יקריבנו<ref> ויקרא ז יא-יב. עי' תו"כ שבציון 70 ואילך.</ref>, ונאמר: ובשר זבח תודת שלמיו<ref> ויקרא ז טו. עי' ברייתא שבציון 68 ואילך; עי' רש"י מנחות מו א ד"ה רחמנא קרייה שלמים.</ref>, שזבח התודה קראה אותו התורה שלמים<ref> עי' גמ' שם; רי"פ פערלא לספה"מ לרס"ג מ"ע קי.</ref>. לסוברים שהתודה באה משום ההודאה על הנס<ref> עי' ציונים 21 ואילך, 42 ואילך.</ref>, הוא לשון הודאה<ref> רבינו בחיי ויקרא ו ב.</ref>, שקרבן זה בא על ענין נתינת הודאה לה' במה שהשפיע מהטובות, ולזה נקרא "תודה"<ref> רלב"ג שם ז טו.</ref>, שהיה מודה לאל על הנס שנעשה לו<ref> ס' השרשים לרד"ק שם, בשם י"א; עי' מלבי"ם פ' ויקרא סי' שיט.</ref> ושנמלט מצרה<ref> ראב"ע שם ב.</ref>, כמו שכתוב: יודו לה' חסדו<ref> תהלים קז כא.</ref>, והוא שמפרסם בפיו שאין הדבר בדרך הטבע, אלא תולה הדבר בקדוש ברוך הוא, ונקרא תודה, מפני שגדר הוידוי הוא היפך הכפירה וההכחשה, והוא שמפרסם בפיו דבר שטבע בני אדם להעלימהו<ref> עי' מלבי"ם ויקרא שם.</ref>. ויש שפירשו שזבח תודה נקרב על הודיית עסק טוב שכבר בא עליו, לכן נקרא שמו תודה, שהוא מהלל ומודה ומברך את המקום על הטובות שקיבל הימנו<ref> מדרש תדשא פי"ט.</ref>. לסוברים שהתודה באה משום הודוי* על עוון<ref> עי' ציון 46.</ref>, נקרא תודה על שם הוידוי<ref> עי' ס' השרשים לרד"ק שם.</ref>.

על המביא קרבן תודה, שחייב להביא עם הקרבן ארבעים לחם, ע"ע לחמי תודה<ref> על המזמור שהיו הלוים אומרים בזמן הקרבת קרבן תודה, שנחלקו ראשונים מהו, ע"ע שיר; שירה.</ref>. על אמירת מזמור לתודה<ref> תהלים ק.</ref> בפסוקי-דזמרה*, שנחלקו ראשונים אם נתקן כנגד קרבן תודה, ע"ע פסוקי דזמרה. ושם, שלסוברים שנתקן כנגד קרבן תודה, אינו נאמר בימים שאין מקריבים בהם קרבן תודה, ונאמר בעמידה*. על שאר דיני התודה, שהם כשאר השלמים*, ע"ע.

==== חיוב הבאתו ====

בזמן שמוסיפים על העיר ירושלים<ref> ע"ע תוספת העיר והעזרות.</ref> מקריבים שתי תודות<ref> עי' משנה שבועות יד א; עי' רמבם בהב"ח פ"ו הי"ב.</ref>, שנאמר: ואעמידה שתי תודֹת גדולות<ref> נחמיה יב לא. עי' גמ' שם טו א.</ref>, ותודה זו חובה היא<ref> עי' שטמ"ק ערכין יא ב אות ו, בשם גליון בשם ר"י בתוס'.</ref>, ועל כך ע"ע תוספת העיר והעזרות. ושם, על סדר הולכת התודה לבית המקדש.

בקרבן תודה המובא שלא בתוספת-העיר-והעזרות*, ואם הדבר בתורת חיוב, נחלקו ראשונים:

א) יש סוברים שמביאים תודה על דבר הודאה על נס שנעשה לו<ref> רש"י ויקרא ז יב, וסותר לרש"י שבציון 46, וצ"ב; עי' או"ז ח"ב סי' רנב ואלשיך שם, בשמו, והסכימו לו; עי' ראב"ד לתו"כ צו פרק יא; ס' השרשים לרד"ק שורש ידה, בשם י"א; ע' סמ"ג עשין קפג; עי' רבינו בחיי שם ו ב; יבין שמועה לרשב"ץ על איזהו מקומן.</ref> מאתו יתברך<ref> אלשיך שם ז יב.</ref>, שניצול מצרותיו<ref> רשב"ם שם. </ref>, כמו יורדי הים והולכי מדברות וחבושי בית האסורים וחולה שנתרפא, שהם צריכים להודות<ref> רש"י שם; עי' או"ז שם ואלשיך שם, בשמו, והסכימו לו; ראב"ע תהלים קז כב, לפי רי"פ פערלא לספה"מ לרס"ג מ"ע נט, ועי' ציון 44, שי"מ בע"א; עי' סמ"ג שם; פי' ר"ש מפלייזא לאזהרות אלהי הרוחות לכל בשר שבאו"ז ח"ב סי' רנו: אבותינו יצאו מבית האסורין ואילו אחד ממביאי תודה, לפי רי"פ פערלא שם.</ref>, כמו שאמרו חכמים: ארבעה צריכים להודות<ref> ע"ע ברכות הודאה ציון 1. עי' רש"י זבחים ז א ד"ה לא דידיה; רשב"ם ויקרא שם; עי' או"ז שם; תורי"ד (תנינא) ר"ה ה ב; עי' אבודרהם ברוך שאמר ופסוד"ז; עי' יבין שמועה שם.</ref> - ולברך ברכת הגומל<ref> ע"ע הנ"ל ציון 1 ואילך.</ref> -וכתוב בהם: יודו לה' חסדו ויזבחו זבחי תודה<ref> עי' תהלים קז כא-כב. רש"י ויקרא שם; או"ז שם, בשמו; סמ"ג שם; עי' תורי"ד שם; עי' יבין שמועה שם.</ref>, שברכת הגומל<ref> ע"ע ברכות הודאה: ברכת הגומל.</ref> במקום תודה נתקנה<ref> רא"ש ברכות פ"ט סי' ג.</ref>. ולאו דוקא על ארבעה הדברים הללו<ref> עי' ראשונים שבציון 24; גבו"א תענית כג א.</ref>, אלא על כל צרה גדולה שעברה חייבים להודות<ref> גבו"א שם. וע"ע ברכות הודאה ציון 70 ואילך, מח' ראשונים אם הניצול משאר צרות שאינן בכלל ד' אלה צריך לברך ברכת הגומל, ולכאו' ה"ה כאן.</ref>, ולכן חוני המעגל הביא פר הודאה, כשירדו רוב גשמים<ref> עי' תענית שם; עי' ירו' תענית פ"ג ה"ט.</ref>, דהיינו קרבן תודה<ref> רש"י שם ד"ה פר הודאה, לפי מצפה איתן שם (ועי' להלן, שי"מ בע"א); גבו"א שם; קה"ע לירו' שם; העמק דבר במדבר טו ח. ועי' רש"י שם, לפי גבו"א שם וקה"ע שם, שפי' בע"א (ועי' לעיל, שי"מ רש"י בע"א).</ref>, שאין לך צרה גדולה מזו שעבר רוב אדר ולא ירדו גשמים<ref> גבו"א שם.</ref>. וכן יכול לנדור ולהביא אף כהודאה על שאר דברים<ref> עי' תורי"ד ר"ה שם; כ"מ מרבינו בחיי שבציון הבא.</ref>, כגון על שמחת חתן וכלה<ref> רבינו בחיי שם ו ב.</ref>, שנאמר: קול ששון וקול שמחה וגו' מבִאים תודה בית ה'<ref> ירמיהו לג יא. רבינו בחיי ויקרא שם. ועי' רד"ק ירמיהו שם, שנ' שפי' בע"א. ועי' אברבנאל שם, שפי' בע"א.</ref>. לדעה זו נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שחובה על הארבעה החייבים להודות להביא קרבן תודה<ref> רש"י ויקרא ז יב וטז וזבחים ז א ד"ה לא דידיה, לפי רי"פ פערלא לספה"מ לרס"ג מ"ע נט (ועי' מזרחי שם טז), ועי' בציון הבא, שי"מ בע"א; רש"י כת"י מנחות עט ב ד"ה לאחר כפרה (ושטמ"ק שם אות י, בשמו), בל"א; ראב"ע תהלים קז כב, לפי רי"פ פערלא שם; סמ"ג עשין קפג, לפי רי"פ פערלא שם; תורי"ד (תנינא) ר"ה ה ב; ר"ש מפלייזא שבציון 24, לפי רי"פ פערלא שם; מלבי"ם פ' צו סי' קיב.</ref>. ויש סוברים שהרשות בידם לעשות כן<ref> רש"י ויקרא ז יב, לפי שד"ח אסי"ד מע' ברכות סי' ב ס"י, ועי' בציון הקודם, שי"מ בע"א; כ"מ מרש"י מנחות שם ד"ה ד"ה אילימא אחליפי; עי' טור עה"ת בפי' הארוך ויקרא ז ב; עי' מושב זקנים שם; עי' שטמ"ק שם; שטמ"ק ערכין יא ב אות ו, בשם גליון בשם ר"י בתוס', לפי רי"פ פערלא שם; ערה"ש העתיד קדשים ח"ב סי' פט ס"ד.</ref>, שהכתוב ויזבחו זבחי תודה<ref> תהלים שם כב.</ref> אינו ציווי, אלא דיבר בהווה שמן הסתם הוא כן<ref> שד"ח שם, ע"פ רד"ק שם.</ref>.

ב) ויש מהראשונים הסוברים שמביאים תודה על הנס<ref> רבינו בחיי ויקרא ו ב.</ref>, שנמלט מצרה<ref> ראב"ע שם ז ב.</ref>, אלא שנראה מדבריהם שאין חיוב להביא תודה אלא על חולה שנתרפא<ref> ראב"ע תהלים קז כב, לפי שירת דוד (גולדברג) ויקרא שם ור"א שנדורפי במעלין בקודש גליון ד עמ' 78, ועי' ציון 24, שי"מ בע"א; ראב"ע ויקרא שם, לפי ר"א שנדורפי שם; רבינו בחיי ויקרא ו ב, לפי ר"א שנדורפי שם עמ' 79 (ומסתפק בזה).</ref>, כי התועה והשבוי הוא בריא בגופו והחולה קרוב ממת<ref> ראב"ע תהלים שם. ועי' ר"א שנדורפי שם עמ' 78, שהגיה שצ"ל למות. </ref>.

ג) ויש מהראשונים סוברים שהזבח שמתודה עליו עוונותיו נקרא תודה<ref> עי' רש"י תהלים נ יד וכג, וסותר לרש"י שבציון 21, וצ"ב; עי' רד"ק בס' השרשים שם ותהלים שם ושם, וסותר לרד"ק ירמיהו לג יא, וצ"ב. ועי' תנחומא צו סי' ו: אם על תודה יקריבנו והקריב ראה היאך הקדוש ברוך הוא סולח לעונותיהם של ישראל. ועי' ויק"ר פ"ט סי' א: תודה אינה באה על חטא.</ref>, ואינו חיוב אלא בתורה נדר ונדבה<ref> עי' רד"ק תהלים נ יד.</ref>.

ד) ויש מהראשונים שנראה מדבריהם שאין התודה באה על דבר מסויים<ref> כ"מ מרמב"ם ברכות פ"י ה"ח, שהביא הדין שבע' ברכות הודאה ציון 1 רק לגבי ברכת הגומל ולא הזכיר קרבן תודה.</ref>, אלא בנדר או נדבה<ref> רמב"ם ברכות שם ובפהמ"ש בהקדמה לסדר קדשים ומנחות פ"ז מ"א, לפי רי"פ פערלא לספה"מ לרס"ג מ"ע נט; כ"מ מרמב"ם מעה"ק פ"ט ה"ה; עי' חינוך מ' קמא.</ref>.

ויש מהאחרונים הסובר שהולכי מדברות וחבושי בית האסורים וחולה שנתרפא מביאים קרבן תודה<ref> עי' שו"ת חת"ס או"ח סי' נא.</ref>, שכן אחר שלוש אלו סיים - בספר תהלים - ויזבחו זבחי תודה<ref> תהלים קז כב. שו"ת חת"ס שם.</ref>, אבל יורדי הים אין מברכים אלא ברכת הגומל אבל אין מביאים קרבן תודה<ref> עי' שו"ת חת"ס שם. ועי' שו"ת אבנ"ז או"ח סי' לט ס"ב, שתמה מרש"י זבחים ז א ד"ה לא דידיה: ששחט תודה בשעת עלייתו מן הים, ועי' שו"ת שמן למאור (רבינוביץ) סי' יג ס"ג, שתמה מרש"י שם, ומרש"י שבציון 24.</ref>, שלא נזכר לגביו "זבחי תודה", אלא רק וירוממהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו<ref> תהלים שם לב. עי' שו"ת חת"ס שם.</ref>, שהיורד בים הוא עצמו הכניס עצמו אל הסכנה וגם נמסר לדין שמים, כי רבים רחמיו, על כן אינו חייב קרבן אלא לרומם בקהל עם<ref> שו"ת חת"ס שם.</ref>. וכתב שאף הולכי מדברות וחבושי בית האסורים וחולה שנתרפא אינם חייבים בקרבן תודה, אלא<ref> עי' שו"ת חת"ס שבציון הבא.</ref> שראוי לנדור עליהם זבח תודה<ref> שו"ת חת"ס שם.</ref>.

==== במנין המצוות ====

במנין-המצות* אין הבאת קרבן התודה נמנה בפני עצמו, אלא הוא בכלל מצות הקרבת שלמים*<ref> ע"ע. ועיי"ש, שיש ממוני המצוות שמנה לחוד שלמי בקר ושלמי צאן.</ref> הכוללת את הקרבת שלמי תודה<ref> עי' סמ"ג עשין קפג; עי' חינוך מ' קמא. ועי' רי"פ פערלא לספה"מ לרס"ג מ"ע קי.</ref>.

==== נדר ונדבה ====

התודה באה בנדר ונדבה<ref> מזרחי ויקרא ז טז; ערה"ש העתיד קדשים ח"ב סי' פט ס"ב.</ref>, שהאומר הרי עלי תודה, חייב בתודה<ref> עי' משנה מנחות פא א; מזרחי שם.</ref>, והאומר הרי זו תודה חייב להקריבה<ref> עי' רמב"ם פסוה"מ פי"ב הי"א; מזרחי שם.</ref>. ומנין שהיא באה בנדר ונדבה, שהרי היא קרואה שלמים<ref> עי' ציון 68 ואילך.</ref>, ואם כן כשאומר: ואם זבח שלמים קרבנו<ref> ויקרא ג א.</ref>, גם תודה בכלל והרי באה נדבה<ref> ערה"ש העתיד שם.</ref>. לסוברים שאין התודה באה אלא בנדר ונדבה<ref> עי' ציונים 47, 49, 56.</ref>, נאמר טעם נוסף, שכל דבר שבא לחובה, הרי פירשה תורה סיבת החוב, וכא לא פירשה כלום, ופשוט שהוא רק נדבה ולא חובה<ref> ערה"ש העתיד שם.</ref>.

==== שחטה לשם שלמים ====

תודה ששחטה לשם שלמים* כשרה<ref> עי' תו"כ צו פרשה ו; אבא חנין משום ר' אליעזר בברייתא זבחים ד א.</ref>, אם משום שנאמר: ובשר זבח תודת שלמיו<ref> ויקרא ז טו.</ref>, תודה קרויה שלמים<ref> עי' אבא חנין משום ר' אליעזר בברייתא שם, ורש"י ד"ה תודה קרויה שלמים; עי' רבינו הלל שם.</ref>, או משום שנאמר: תורת זבח השלמים אם על תודה<ref> עי' ויקרא ז יא-יב. עי' תו"כ שם.</ref>, פתח בשלמים ומפרש תודה, ללמדך שהתודה קרויה שלמים<ref> עזרת כהנים שם.</ref>, ונשחטת לשם תודה ולשם שלמים<ref> תו"כ שם.</ref>, ואין כאן שינוי קודש ועלתה לבעלים<ref> עזרת כהנים שם.</ref>.

==== דיניה כשלמים ====

תודה טעונה סמיכה* ונסכים* ותנופה* וחזה-ושוק*<ref> עי' תו"כ צו פרשה ו.</ref>. ואף על פי שהתודה היא בכלל השלמים, נצרך הכתוב ללמדנו דין זה<ref> עי קרבן אהרן לתו"כ שם.</ref>, מפני שיצאת לידון בדבר החדש<ref> תו"כ שם.</ref>, שטעונה ארבעים חלות<ref> ע"ע לחמי תודה.</ref>, מה שאין כן בשלמים<ref> רבינו הלל שם; עי' קרבן אהרן שם.</ref>, יכול אין לה אלא חידושה<ref> תו"כ שם.</ref> לבד<ref> רבינו הלל שם; קרבן אהרן שם.</ref>, ותצא מכלל דין השלמים<ref> קרבן אהרן שם.</ref>, ולא תהא טעונה סמיכה ונסכים ותנופה וחזה ושוק<ref> רבינו הלל שם.</ref>, תלמוד לומר: תורת זבח השלמים אם על תודה<ref> עי' ויקרא ז יא-יב. עי' תו"כ שם.</ref>, מה שלמים טעונים סמיכה ונסכים ותנופה וחזה ושוק, אף תודה טעונה סמיכה ונסכים ותנופה וחזה ושוק<ref> תו"כ שם. ועי' תו"כ שם, והג' הגר"א שם.</ref>.

תודה באה מן המעשר - פדיון מעשר-שני*<ref> עי' רבינו הלל לתו"כ צו פרשה ו; עי' קרבן אהרן שם.</ref> - שנאמר: תורת זבח השלמים אם על תודה<ref> עי' ויקרא ז יא-יב. עי' תו"כ שם.</ref>, מה שלמים באים מן המעשר אף תודה באה מן המעשר<ref> תו"כ שם.</ref>. יכול אף על פי שלא פירש - בשעת נדרו שיביא מן המעשר אלא נדר סתם<ref> רבינו הלל שם.</ref> - תלמוד לומר: תורת זבח השלמים<ref> ויקרא שם. תו"כ שם.</ref>, מה שלמים פירש מן המעשר מביא מן המעשר, לא פירש מן המעשר אין מביא אלא מן החולין, אף תודה פירש מן המעשר מביא מן המעשר, לא פירש מן המעשר אין מביא אלא מן החולין<ref> תו"כ שם.</ref>, ופירוש הפסוק תורת זבח השלמים תהיה גם כן אם על תודה יקריב<ref> ויקרא שם. </ref>, שאף על פי שאנו דורשים הכתוב לסמיכה ותנופה וכו'<ref> עי' ציון 83 ואילך.</ref>, הכל נשמע כאחד, כיון שאמר שהתורה אשר בזבח השלמים יהיה אם על תודה יקריבנו, כל תורה במשמע, וזה אחד מתורותיו<ref> קרבן אהרן שם.</ref>.

תודה שנפסלה, ויכולה עדיין להיאכל בתורת שלמים, הרי היא שלמים<ref> עי' מנחות מו א, ורש"י ד"ה רחמנא קרייה שלמים; שו"ת מוצל מאש (אלפנדרי) ח"ב סי' יז, בד' רמב"ם חגיגה פ"ב הי"ג, ע"פ גמ' שם; רי"פ פערלא לספה"מ לרס"ג מ"ע נט, בשמו, והסכים לו.</ref>.

==== זמן אכילתו ====

שונה התודה מהשלמים* בזמן אכילתו, שהשלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד<ref> ע"ע שלמים.</ref>, והתודה מן התורה נאכל ליום ולילה, שנאמר: ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בֹּקר<ref> ויקרא ז טו. עי' תו"כ צו פרק יב.</ref>, אבל אוכל הוא כל הלילה<ref> תו"כ שם.</ref>, ותיקנו חכמים שהתודה אינו נאכל אלא ליום ולילה עד חצות<ref> עי' משנה ברכות ב א וזבחים נה א; עי' תו"כ שם.</ref>, כדי להרחיק את האדם מן העבירה<ref> עי' משנה ברכות שם; עי' תו"כ שם.</ref>.

==== הערות שוליים ====

אנציקלופדיה תלמודית:תודה - היסטוריית גרסאות

Rakovsky: יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - קרבן תודה. ==== שמו ומהותו ==== התודה היא קרבן שלמים* כ"מ מברייתא שבציון..."