https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94 2026-05-11T01:51:31Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&diff=157307&oldid=prev 2022-06-23T12:39:47Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:39, 23 ביוני 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - מיני דגן כשהם שיבולים.&lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - מיני דגן כשהם שיבולים.&lt;/span&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== &lt;span dir="rtl"&gt;מהותה&lt;/span&gt; ==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== &lt;span dir="rtl"&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>מהותה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>&lt;/span&gt; ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תבואה היא אחת מחמשת המינים: חטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל, ושיפון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם ברכות פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;א וכלאים פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ח; רמב&amp;quot;ם בפיהמ&amp;quot;ש כלאים פ&amp;quot;ב מ&amp;quot;ב; רא&amp;quot;ש כלאים שם; כפו&amp;quot;פ פנ&amp;quot;ו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הכוסמין הוא ממין חיטין ושבולת שועל ושיפון הם ממין שעורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם ברכות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. חמשת המינים כשהם שבלים נקראים תבואה בכל מקום, ואחר שדשים וזורים אותם נקראים דגן*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם ברכות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכתבו אחרונים שעיקר שם תבואה, היא על פירות שאוצרים אותם באוצר לקיום כמו: ואכלתם מן התבואה ישן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויקרא כה כב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן: כתבואת גרן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;במדבר יח ל. מלבי&amp;quot;ם דברים יד כב ושם שאף אורז ודוחן בכלל לענין זה, וע&amp;quot;ע אורז ציון 6 שי&amp;quot;ס שאורז בכלל דגן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תבואה היא אחת מחמשת המינים: חטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל, ושיפון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם ברכות פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;א וכלאים פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ח; רמב&amp;quot;ם בפיהמ&amp;quot;ש כלאים פ&amp;quot;ב מ&amp;quot;ב; רא&amp;quot;ש כלאים שם; כפו&amp;quot;פ פנ&amp;quot;ו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הכוסמין הוא ממין חיטין ושבולת שועל ושיפון הם ממין שעורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם ברכות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. חמשת המינים כשהם שבלים נקראים תבואה בכל מקום, ואחר שדשים וזורים אותם נקראים דגן*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם ברכות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכתבו אחרונים שעיקר שם תבואה, היא על פירות שאוצרים אותם באוצר לקיום כמו: ואכלתם מן התבואה ישן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויקרא כה כב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן: כתבואת גרן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;במדבר יח ל. מלבי&amp;quot;ם דברים יד כב ושם שאף אורז ודוחן בכלל לענין זה, וע&amp;quot;ע אורז ציון 6 שי&amp;quot;ס שאורז בכלל דגן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-157306:rev-157307:php=table --> </table>

Rakovsky https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&diff=157306&oldid=prev 2022-06-23T12:39:13Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - מיני דגן כשהם שיבולים.&lt;/span&gt; == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהותה&lt;/span&gt; == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תבואה...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - מיני דגן כשהם שיבולים.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהותה&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תבואה היא אחת מחמשת המינים: חטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל, ושיפון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם ברכות פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;א וכלאים פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ח; רמב&amp;quot;ם בפיהמ&amp;quot;ש כלאים פ&amp;quot;ב מ&amp;quot;ב; רא&amp;quot;ש כלאים שם; כפו&amp;quot;פ פנ&amp;quot;ו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הכוסמין הוא ממין חיטין ושבולת שועל ושיפון הם ממין שעורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם ברכות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. חמשת המינים כשהם שבלים נקראים תבואה בכל מקום, ואחר שדשים וזורים אותם נקראים דגן*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם ברכות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכתבו אחרונים שעיקר שם תבואה, היא על פירות שאוצרים אותם באוצר לקיום כמו: ואכלתם מן התבואה ישן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויקרא כה כב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן: כתבואת גרן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;במדבר יח ל. מלבי&amp;quot;ם דברים יד כב ושם שאף אורז ודוחן בכלל לענין זה, וע&amp;quot;ע אורז ציון 6 שי&amp;quot;ס שאורז בכלל דגן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תבואה בתוספת שם&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תבואה בתוספת שם, יכולה לכלול אף ענבים וזיתים, שנאמר: כתבואת יקב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;במדבר שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויקב היינו ענבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רש&amp;quot;י ר&amp;quot;ה יב ב ד&amp;quot;ה התבואה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וזיתים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; ר&amp;quot;ה שם ד&amp;quot;ה התבואה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן אמר הכתוב: ותבואת הכרם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים כב ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. &#039;תבואת השדה&#039;, שאמר הכתוב: ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש וכל תבואה שדה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דהי&amp;quot;ב לא ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, היינו כל דבר הגדל בשדה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; נדרים נה ב והמפרש שם ד&amp;quot;ה ותבואת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גמר בישולו&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שם תבואה אינו בבוסר אלא בשנגמר בישולו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; להלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן אמרו לענין הכתוב ברבעי*: להוסיף לכם תבואתו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויקרא יט כה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מלמד שאינו נפדה אלא תבואה, מכאן אמרו אין פודים את הרבעי עד שיגיע לעונת-המעשרות*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תו&amp;quot;כ שם סוף פרק י.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שתבואה היינו פרי הנגמר והגיע העת לאוספו מן השדה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מלבי&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;טבעה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;התבואה אינה נאכלת לאדם אלא לאחר טחינתה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; משנה ביצה יד ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפיכך אין שולח אדם לחבירו תבואה ביום טוב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חכמים שם; רמב&amp;quot;ם יו&amp;quot;ט פ&amp;quot;ה ה&amp;quot;ז; טוש&amp;quot;ע או&amp;quot;ח תקטז א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שביום טוב אין המקבל יכול לטחנו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם שם; שו&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; התבואה יונקת בקרקע יותר מירקות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לבוש יו&amp;quot;ד רצז טז וערוה&amp;quot;ש שם לד, בתבואה שיונקות ג&#039; טפחים, ולבוש שם יז וערוה&amp;quot;ש שם, בירק שיונקות חצי טפח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש שפירשו שלפיכך בכלאי-זרעים* שיעור ההרחקה מן התורה בתבואה גדול יותר מההרחקה בשל ירקות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע כלאי זרעים ציון 1024 ואילך. לבוש שם וערוה&amp;quot;ש שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שהוסיפו שתבואה אינה ממהרת להתבשל, ונמצאת בקרקע זמן רב ויונקת יותר מירקות, ולפיכך שיעור ההרחקה בהם יותר גדול&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חזו&amp;quot;א כלאים סי&#039; ח אות ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; התבואה דרך לזורעה בשדות גדולים יותר משל ירקות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מקד&amp;quot;ד זרעים כלאים סי&#039; כד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש שפירשו שלפיכך בכלאי זרעים שיעור ההרחקה מדרבנן בתבואה גדול יותר מההרחקה בשל ירקות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 1081. מקד&amp;quot;ד הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דיניה&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תבואה נזכר בתורה לענין שביעית: ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות כג י.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויקרא כה ז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולא נאסף את תבואתנו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויקרא שם כ.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ולענין יובל: מן השדה תאכלו את תבואתה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויקרא שם יב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ולענין רבעי: להוסיף לכם תבואתו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויקרא יט כה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ולענין תרומות ומעשרות: כתבואת גרן וכתבואת יקב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;במדבר יח ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן: עשר תעשר את כל תבואת זרעך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים יד כב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן: כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים כו יב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דינים שהם דוקא בשל תבואה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ישנם דינים הנוהגים בשל תבואה בלבד: איסור חדש* נוהג בתבואה בלבד, ועל כך ע&amp;quot;ע חדש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 3 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. אם נוהג דוקא בתבואה שנעשה ממנו לחם או קלי או כרמל, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 48, ועי&#039; ר&amp;quot;י סלנט בקובץ תבונה סי&#039; מג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; איסור חמץ* נוהג בתבואה בלבד, ועל כך ע&amp;quot;ע חמץ&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציונים 3 ואילך, 279 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. חיוב תרומות ומעשרות, יש סוברים שמן התורה הוא דוקא בשל תבואה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע דגן ציון 5, וע&#039; תרומות ומעשרות.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. מצות חלה*, הוא דוקא בפת משל תבואה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 14, וע&#039; חלה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. מצות אכילת מצה, הוא דוקא במצה ממין תבואה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 12, וע&#039; מצה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דינים שהם אף בשל תבואה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ישנם דינים הנוהגים אף בתבואה: לקט* נוהג אף בתבואה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע לקט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שנאמר: ולקט קצירך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויקרא כג כב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והיינו תבואה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חולין קלא ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; שכחה* נוהג אף בתבואה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע שכחה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שנאמר: ושכחת עמר בשדה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים כד יט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והיינו תבואה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חולין שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; פאה נוהגת אף בתבואה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע פאה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שנאמר לענין פאה: ובקצרכם את קציר ארצכם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויקרא יט ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והיינו תבואה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חולין שם וירושלמי פאה פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; כלאי-זרעים* נוהגים אף בתבואה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע כלאי זרעים ציון 674.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אם איסורו מן התורה או מדרבנן, ע&amp;quot;ע כלאי זרעים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 679 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ושם על שיעור ההרחקה של תבואה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ועי&#039; לעיל ציונים&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;20,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;21.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ראש השנה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ראש השנה לתבואה, לענין שאין מעשרים מתבואה של קודם ראש השנה לשל אחר ראש השנה, שהרי אין מעשרים משל שנה אחת לשל חברתה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הפרשת תרומות ומעשרות: בחדש ובישן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הוא באחד בתשרי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוספתא ר&amp;quot;ה פ&amp;quot;א וברייתא ר&amp;quot;ה יב א: למעשרות, וגמ&#039; שם: מעשר דגן; רמב&amp;quot;ם תרומות פ&amp;quot;ה הי&amp;quot;א; שו&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד שלא נז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן בחשבון השנים למעשרות - שבשנה הראשונה והשניה משנות השמיטה, וכן בשנה הרביעית והחמישית, מפרישים מעשר-שני*, ובשלישית ובששית מפרישים מעשר-עני*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ערכיהם, וע&amp;quot;ע הפרשת תרומות ומעשרות ציון 291 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- ראש השנה שלהם הוא באחד בתשרי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוספתא שביעית פ&amp;quot;ב; רמב&amp;quot;ם מע&amp;quot;ש פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ב; שו&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד שם קכה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. בטעם הדבר, יש מן הראשונים שכתבו שדין תורה הוא, שלמדים בגזירה שוה מהכתוב: עשר תעשר את כל תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים יד כב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולמדים בגזירה שוה &#039;שנה שנה&#039; מהכתוב: מרשית השנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים יא יב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהוא באחד בתשרי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; ר&amp;quot;ה ח א ד&amp;quot;ה מה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או שלמדים מעשרות משביעית, שבשביעית ראש השנה שלה באחד בתשרי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; להלן. תו&amp;quot;י בתוס&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן הראשונים סוברים שחכמים קבעו הזמן בתשרי, שנמסר לחכמים לקבוע הזמן כרוב דינים של תורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ריטב&amp;quot;א ר&amp;quot;ה יב ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולא קבעו אותו בחמשה עשר בשבט כבפירות האילן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 880, וע&#039; חמשה עשר בשבט: בתרומות ומעשרות, שכ&amp;quot;ד ב&amp;quot;ה ושכן הלכה, ושם ציון 4 שי&amp;quot;ס שהוא באחד בשבט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שבאילן שגדל על רוב גשמי שנה, שבט הוא זמן של רוב גשמי השנה, אבל בתבואה שצריכה לבישולה היטב את כל גשמי השנה, קבעו לה הזמן בתשרי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ריטב&amp;quot;א שם. ועי&#039; חי&#039; הר&amp;quot;ן שם יד א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שביעית, שראש השנה שלו לענין קדושת הפירות בין לענין תבואה בין לכל פירות, הוא באחד בתשרי, ע&amp;quot;ע פירות שביעית&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ועי&#039; רמב&amp;quot;ם שמיטה פ&amp;quot;ד ה&amp;quot;ט והי&amp;quot;ג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבאת שליש&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בתבואה הולכים לכל הדינים התלוים בשנה, כגון לענין שביעית ועונת המעשרות, אחר השנה שהביאה בו שליש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הבאת שליש. ועי&#039; קרית מלך מע&amp;quot;ש פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ב בד&#039; הזוהר משפטים קכ ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולא אחר חנטה לסוברים כן בפירות האילן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע חנטה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והטעם לפי שבאילן שהגיע לחנטה כבר קבל כל יניקתו הצריכה להביא הפרי לכלל שלימות ומעצמו הוא ממשיך יניקתו וגומר פריו מכאן ואילך מאחר שניטע שרשו בארץ, אבל תבואה שאין לה גוף עיקרי ניטע בארץ אין לה יניקה ושרף מעתה לגמור בהם פרי שלה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ריטב&amp;quot;א ר&amp;quot;ה יב ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ספיחין&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;איסור ספיחי-שביעית*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, נוהג בתבואה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; תוספתא שביעית פ&amp;quot;ב: אסורין בשביעית; רמב&amp;quot;ם שמיטה פ&amp;quot;ד ה&amp;quot;י.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בנדר&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הנודר מן התבואה אסור בחמשת מיני דגן* בלבד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&amp;quot;מ במשנה נדרים נה א, וברייתא שם, ור&#039; יוחנן שם שאף חכמים סוברים כן; רמב&amp;quot;ם נדרים פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;ט; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד ריז יח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. הנודר מן &#039;תבואת הארץ&#039; אסור בכל דבר הגדל בשדה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; נדרים נה ב ותפארת למשה יו&amp;quot;ד שם הובא בפתחי תשובה שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עיבור השנה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שנה שלא נתבשלה התבואה בה בניסן מעברים את השנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוספתא סנהדרין פ&amp;quot;ב; ברייתא סנהדרין יא ב; עי&#039; פרד&amp;quot;א פ&amp;quot;א וביאור הרד&amp;quot;ל שם אות נו; רמב&amp;quot;ם קדוה&amp;quot;ח פ&amp;quot;ד ה&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ועל כך ע&amp;quot;ע אביב: אביב של תבואה, וע&#039; עבור השנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 81 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky