https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90אנציקלופדיה תלמודית:שעיר נשיא - היסטוריית גרסאות2026-04-24T17:07:02Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90&diff=139948&oldid=prevRakovsky: יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - מלך* שחטא בשגגה בחטא שחייבים עליו חטאת*, מביא שעיר לכפרה. כל המצוות שבתורה..."2020-08-04T14:25:41Z<p>יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - מלך* שחטא בשגגה בחטא שחייבים עליו חטאת*, מביא שעיר לכפרה. כל המצוות שבתורה..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''הגדרת הערך''' - מלך* שחטא בשגגה בחטא שחייבים עליו חטאת*, מביא שעיר לכפרה.<br />
<br />
כל המצוות שבתורה שחייבים על זדונם כרת* ועל שגגתם חטאת* - דהיינו עבירה של חיבי-כריתות* שיש בה לא תעשה<ref> ע&quot;ע חטאת ציון 37. סמ&quot;ג עשין ריג, אף לגבי נשיא; רלב&quot;ג ויקרא ד כב, לגבי נשיא.</ref> - הנשיא ששגג בהם מביא עליהם שעיר<ref> עי' משנה הוריות ט א; עי' רמב&quot;ם שגגות פ&quot;א ה&quot;ד ופט&quot;ו ה&quot;א; עי' סמ&quot;ג שם; עי' מאירי שם; עי' רלב&quot;ג שם.</ref> - מלבד עבודה-זרה*, שאף הנשיא מביא על שגגתה שעירה<ref> ע&quot;ע נשיא, ושם, הטעם.</ref> - שנאמר: אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות ה' אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשֵׁם, או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים<ref> ויקרא ד כב-כג. סמ&quot;ג שם. ועי' ראב&quot;ע ורמב&quot;ן שם כב, שנחלקו בביאור המילה &quot;אשר&quot; (ועי' מלבי&quot;ם שם, ועי' ביאור ע&quot;פ הדרש בתו&quot;כ ויקרא דבורא דחובה פר' ה, והובא ברש&quot;י שם), ועי' רבינו בחיי שם. ועי' ס' השרשים לר&quot;י ן' ג'נאח שורש או (ומשם ברלב&quot;ג שם כג) ורש&quot;י ורשב&quot;ם וראב&quot;ע שם, שנחלקו בביאור המילים &quot;או הודע&quot;, ועי' רבינו בחיי שם.</ref>. כתוב כאן: ועשה אחת מכל מצות ה', וכתוב בציבור: ועשו אחת מכל מצות ה'<ref> שם יג.</ref>, מה ציבור דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת<ref> ע&quot;ע חטאת ציון 26 ואילך.</ref>, אף נשיא דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת<ref> עי' הוריות ח א.</ref>. ושעיר נשיא במקום כשבה או שעירה של הדיוט<ref> ע&quot;ע חטאת ציון 202.</ref> הוא עומד<ref> רמב&quot;ם שגגות פט&quot;ו ה&quot;ח.</ref>.<br />
<br />
חטאת* זו אינה נמנית במנין-המצות* כמצוה בפני עצמה, אלא נמנית בכלל מצות הבאת חטאת*<ref> עי' סמ&quot;ג עשין ריג. וכ&quot;מ משאר מוני המצוות שמנו חטאת (ע&quot;ע חטאת ציון 29), ולא הזכירו את שעיר נשיא.</ref>.<br />
<br />
על נשיא, שעבר על אחת מחמש חיובי אשמות, שהעובר עליהם חייב אשם* ודאי<ref> ע&quot;ע אשם ציון 2 ואילך.</ref>, שמביא אשם ודאי כשאר הדיוטות, ע&quot;ע אשם<ref> ציון 10 ואילך.</ref>. על נשיא שנסתפק בשגגת הוראה, שמביא אשם-תלוי* כשאר הדיוטות, שאין שגגתו תלויה בהוראתו, ע&quot;ע אשם תלוי<ref> ציון 32 ואילך.</ref>. אמרו לו שני עדים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי, נחלקו תנאים אם חייב חטאת*, ועל כך ע&quot;ע חטאת<ref> ציון 131 ואילך, לגבי כל אדם. ושם, ציון 133, שלד' חכמים שפוטרים הנלמד מהל' או הודע אליו חטאתו (ויקרא ד כח), ועי' ויקרא ד כג, ל' זו לגבי נשיא, ועי' רלב&quot;ג שם, הלומד מכך שאם אינו סומך על העדים, פטור.</ref>. על כך שאדם רגיל מישראל החוטא בשגגה באחת ממצוות לא תעשה שיש בה מעשה שחייבים עליה כרת*, מביא כשבה או שעירה, ע&quot;ע חטאת, ושם, כל הפרטים. על נשיא* שעבד בשגגה עבודה-זרה*, שמביא שעירה, כהדיוט המביא שעירי-עבודה-זרה*, ע&quot;ע נשיא, ושם, הטעם. על כך שכהן-גדול* שנמשח בשמן-המשחה* וחטא בשגגה, על פי הוראתו או הוראת אחרים, בתנאים מסויימים, באחת ממצוות לא תעשה שיש בה מעשה שחייבים עליה כרת, מביא פר-כהן-משיח*, ע&quot;ע, ושם, כל הפרטים. על חיוב נשיא בקרבן-עולה-ויורד*, ע&quot;ע.<br />
<br />
== '''הטעם''' ==<br />
<br />
בטעם שנשתנה שעיר נשיא מחטאת של הדיוט שהיא כשבה או שעירה<ref> ע&quot;ע חטאת ציון 202.</ref>, כתבו ראשונים שנשתנה קרבנו לזכר, למעלת הנשיא<ref> ראב&quot;ע ויקרא ד כב.</ref>. וכתבו אחרונים, שגדולתו של הנשיא גרמה לו לשנות גוף קרבנו משל הדיוט, ואין לומר שהיא משום קדושה, שהרי קרבנו נעשה בחוץ כמו של הדיוט, ולא כמו פר-כהן-משיח* שטעון הזאה על הפרוכת<ref> עי' גבו&quot;א יומא יב ב. וע&quot;ע פר כהן משיח.</ref>. ויש מהאחרונים סוברים שמשום שהוא נשיא חסה התורה על כבודו וצותה שיביא שעיר זכר, שיסברו שעולה* הוא - שאינה באה נקבה<ref> ע&quot;ע עולה.</ref> - מפני שכבודו כבוד העם כולו<ref> משך חכמה ויקרא שם, ע&quot;פ סוטה לב ב.</ref>.<br />
<br />
== '''בכלל הנשיא''' ==<br />
<br />
איזהו נשיא, זה מלך*<ref> משנה הוריות י א; רמב&quot;ם שגגות פט&quot;ו ה&quot;ו.</ref>, שנאמר: מכל מצות ה' אלהיו<ref> ויקרא ד כב.</ref>, שאין על גביו אלא ה' אלהיו<ref> משנה שם.</ref>, שאין על המלך רשות מאדם מישראל ואין למעלה ממנו במלכותו אלא ה' אלהיו<ref> רמב&quot;ם שם.</ref>. והמלך יקרא נשיא, כאומרו: ודוד עבדי נשיא להם לעולם<ref> יחזקאל לז כה. רלב&quot;ג ויקרא שם.</ref>. ואף על פי שאף נשיא השבט יקרא נשיא, יתבאר במה שיבוא זה המאמר בזה המקום, הוא במי שהוא מלך, לא בנשיא השבט<ref> עי' רלב&quot;ג שם.</ref>, שכבר לקח מן הכהנים מי שאין שם כהן עליו גדול ממנו, והוא הכהן המשיח - כהן-גדול* המשוח בשמן-המשחה*<ref> ע&quot;ע פר כהן משיח.</ref> - ולקח מהבתי דין בית-דין-הגדול*, שאין עליו בית דין<ref> ע&quot;ע פר העלם דבר של צבור.</ref>, וראוי שיקח בכאן הנשיא שאין עליו אדם מישראל, והוא המלך<ref> רלב&quot;ג שם.</ref>.<br />
<br />
נשיא שבט, כנחשון בן עמינדב<ref> עי' במדבר ב ג.</ref>, אינו בכלל נשיא<ref> עי' תוספ' הוריות פ&quot;ב; עי' תו&quot;כ ויקרא דבורא דחובה פר' ה; עי' ברייתא הוריות יא א; עי' ירו' הוריות פ&quot;ג ה&quot;ב; עי' ילק&quot;ש ויקרא רמז תסט; מאירי שם.</ref>, שנאמר: מכל מצות ה' אלהיו<ref> ויקרא ד כב.</ref>, ולהלן הוא אומר - לגבי מלך<ref> עי' רש&quot;י הוריות יא ב ד&quot;ה מה להלן.</ref> - למען ילמד ליראה את ה' אלהיו<ref> דברים יז יט. תו&quot;כ שם; ברייתא שם ב; ירו' שם; ילק&quot;ש שם; עי' פסי&quot;ז ויקרא שם.</ref>, &quot;אלהיו&quot; &quot;אלהיו&quot; לגזרה-שוה*<ref> ירו' שם.</ref>, מה להלן מלך שאין על גביו אלא ה' אלהיו, אף נשיא האמור כאן שאין על גביו אלא ה' אלהיו<ref> עי' תו&quot;כ שם; עי' ברייתא שם; עי' ירו' שם; עי' ילק&quot;ש שם; עי' פסי&quot;ז שם.</ref>, מלך, ולא נשיא שבט<ref> פסי&quot;ז שם.</ref>, ואפילו נחשון בן עמינדב שהיה ראש וראשון לנשיאים אינו מתחייב בשעיר<ref> חס&quot;ד לתוספ' שם.</ref>.<br />
<br />
יש מהאחרונים המצדד שנשיא שבט לא התמעט אלא היכן שיש מלך על גביהם, אבל אם אין מלך, אפילו נשיא שבט מביא שעיר, שבשבטו אין על גביו אלא ה' אלהיו, ואין צורך במלך דוקא<ref> קר&quot;א הוריות יא א: נראה, ע&quot;פ גמ' שם ב: בעא מיניה רבי וכו'.</ref>, ולכן נקטה התורה לשון &quot;נשיא&quot;<ref> עי' ויקרא ד כב.</ref> ולא לשון מלך<ref> עי' קר&quot;א שם יא א.</ref>, ואין צורך שימשול על כל ישראל, אלא כל שהוא מושל בשבטו ואין עליו מושל אחר נקרא נשיא לענין זה<ref> קר&quot;א שם: שיהיה מושל, ע&quot;פ ברייתא שבציון 49.</ref>.<br />
<br />
על מלך*, שכתבו אחרונים שתלוי ברצון העם, ואם רצו העם להורידו מגדולתו, אינו מלך, ע&quot;ע מלך. על נשיא*, ככינוי לראש בית-דין-הגדול*, ע&quot;ע נשיא. ושם, שנחלקו ראשונים להלכה, אם יש לו שררת תורה על כל ישראל, אם מביא שעיר נשיא.<br />
<br />
== '''כשאינו מבית דוד''' ==<br />
<br />
מלך זה המביא שעיר נשיא אין בו חילוק בין שהוא מבית דוד בין שיהיה משאר שבטי ישראל<ref> עי' תוספ' וברייתא שבציון 49; רמב&quot;ם שגגות פט&quot;ו ה&quot;ו; מאירי הוריות יא א.</ref>.<br />
<br />
== '''כשכפוף תחת האומות''' ==<br />
<br />
מלך זה המביא שעיר נשיא הוא אפילו היה כפוף תחת האומות<ref> מאירי שם ומגן גבורים שם י א, ע&quot;פ גמ' שם יא ב: בעא מיניה רבי וכו'; מגן גבורים שם י א, בד' רמב&quot;ם שבציון 23; עי' חס&quot;ד לתוספ' הוריות פ&quot;ב.</ref>, כגון מלכי בית שני, שהיו משועבדים למלכי האומות<ref> חס&quot;ד שם: למלכי פרס וכו'.</ref>, שנשיא הוא שאין על גביו אלא ה' אלהיו<ref> עי' משנה שבציון 22.</ref>, שאין על המלך רשות מאדם מישראל<ref> עי' רמב&quot;ם שבציון 23. מגן גבורים שם.</ref>, להוציא אומות העולם, אלא ה' אלהיו<ref> עי' חס&quot;ד שם.</ref>. ויש מהאחרונים המצדד שכשכפוף תחת האומות אינו מביא שעיר נשיא<ref> עי' עליות אליהו תחי' מעלות הסולם (עמ' לה במהד&quot;ח) בהערה, בשם רד&quot;ל, ע&quot;פ כפו&quot;פ פי&quot;ב, שרבי ששאל מר' חייא בהוריות יא ב: כגון אני מהו בשעיר, היינו מפני שהיה פשוט לו שאבותיו לא נתחייבו בשעיר, שהיו כפופים למלכי רומי, ורק הוא עצמו שהיה חבר לאנטונינוס נסתפק בזה.</ref>.<br />
<br />
== '''כשיש מספר מלכים''' ==<br />
<br />
מלכי ישראל ומלכי בית דוד, אלו מביאים לעצמם ואלו מביאים לעצמם<ref> עי' תוספ' הוריות פ&quot;ב; ברייתא הוריות יא ב.</ref>, שאינם כפופים זה לזה<ref> גמ' שם: התם לא כייפי אהדדי.</ref>, ואין לאחד גדולה על חבירו, ואנו קוראים בשניהם: שאין על גביו אלא ה' אלהיו<ref> עי' משנה שבציון 22. פ&quot;מ לירו' הוריות פ&quot;ג ה&quot;ב.</ref>. וכל שהיו מלכים רבים מישראל ואין אחד מהן עובד את חבירו, כל אחד ואחד מהן מביא שעיר עזים על שגגתו<ref> עי' רמב&quot;ם שגגות פט&quot;ו ה&quot;ו, ע&quot;פ ברייתא שבציון 49 וגמ' שבציון הקודם; עי' תועלות לרלב&quot;ג פ' ויקרא שורש לג.</ref>.<br />
<br />
בירושלמי אמרו שמלך ישראל ומלך יהודה שניהם שוים, שנאמר: ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יֹשבים איש על כסאו מלֻבשים בגדים בגֹרן<ref> מל&quot;א כב י. ירו' הוריות פ&quot;ג ה&quot;ב, ופ&quot;מ שם.</ref>, וכי בגורן היו יושבים, אלא כבגורן<ref> ירו' שם, לפי פ&quot;מ שם.</ref>, שהם שוים כאותם היושבים כגורן והם סנהדרין, שהם יושבים כחצי גורן עגולים וכולם היו שוים זה לזה<ref> פ&quot;מ שם.</ref>. ואמרו על זה בירושלמי שאין הדברים אמורים אלא עד יהוא בן נמשי<ref> עי' ר' יוסי בי רבי בון בירו' שם.</ref>, דהיינו עד דורות של יהוא שמלכו אחריו מזרעו, לאותם מלכי ישראל בלבד יש להם דין מלך ומתכפרים בשעיר<ref> פ&quot;מ שם.</ref>, מכאן ואילך, בליסטייא היו נוטלים אותה<ref> ר' יוסי בי רבי בון בירו' שם.</ref>, שהיו הורגים זה את זה וקם תחתיו, ולא היה להם דין מלך<ref> פ&quot;מ שם.</ref>. ואע&quot;פ שגם יהוא הרג את יורם ומלך תחתיו<ref> פ&quot;מ שם.</ref>, נאמר - בנבואה על יהוא בידי יונה<ref> סע&quot;ר פי&quot;ט; רד&quot;ק מל&quot;ב י ל, בשמו; רש&quot;י ור&quot;י קרא שם.</ref> - בני רבִעים ישבו לך על כסא ישראל<ref> מל&quot;ב שם.</ref>, שעל פי הדיבור הרג את יורם<ref> עי' מל&quot;ב ט ז-ח (וצ&quot;ב מדוע הירו' אינו מביא כתוב זה). פ&quot;מ שם.</ref>. וכתבו אחרונים שהבבלי חלוק וסובר שכל זמן שאינם כפופים זה לזה מביאים שעיר, ואף לאחר יהוא<ref> מה&quot;פ לירו' שם, ע&quot;פ הגמ' שבציון 50.</ref>, ושכן הלכה<ref> מה&quot;פ שם, בד' רמב&quot;ם שבציון 52.</ref>.<br />
<br />
== '''עבר מנשיאותו''' ==<br />
<br />
נשיא שעבר מנשיאותו, הרי הוא כהדיוט<ref> רמב&quot;ם שגגות פט&quot;ו ה&quot;ט; עי' תועלות לרלב&quot;ג פ' ויקרא שורש לג; קרי&quot;ס שם.</ref>, שאם עבר מגדולתו ואחר כך חטא, הנשיא כהדיוט<ref> רש&quot;י הוריות י א ד&quot;ה שאין מביא.</ref>, שנאמר: אשר נשיא יחטא<ref> ויקרא ד כב.</ref>, כשהוא נשיא, ולא כשהוא הדיוט<ref> עי' ברייתא בגמ' שם.</ref>, כשיחטא והוא נשיא ולא כשיחטא והוא הדיוט<ref> קרי&quot;ס שם.</ref>, ולשון &quot;אשר&quot; דורש, בשעה שהוא נשיא שגורם שיחטא מצד נשיאותו, להוציא כשהוא הדיוט<ref> מרומי שדה שם.</ref>. ואף על פי שכהן-גדול* מביא פר-כהן-משיח* גם משעבר<ref> ברייתא שם. וע&quot;ע פר כהן משיח.</ref>, זהו מפני שנשתנה קרבנו משל הדיוט משום קדושתו, אבל נשיא שגדולתו גרמה לו לשנות גוף קרבנו<ref> עי' ציון 17.</ref>, כיון שעבר, דינו כהדיוט<ref> גבו&quot;א יומא יב ב.</ref>.<br />
<br />
נשיא שחטא ואחר כך עבר מגדולתו, מביא שעיר<ref> משנה הוריות ט ב; עי' רמב&quot;ם שגגות פט&quot;ו ה&quot;ט.</ref>. אם משום שנאמר בפר-כהן-משיח*: על חטאתו אשר חטא<ref> ויקרא ד ג.</ref>, כשעת חטאתו הוא מביא<ref> רמב&quot;ם שם ופהמ&quot;ש שם; רע&quot;ב שם פ&quot;ג מ&quot;א. ועי' תוי&quot;ט שם, שתמה, ובתחי' דבריו ניסה ליישב שכוונתם ללמוד כעי&quot;ז מויקרא שם כג: חטאתו אשר חטא, אבל דחה, מכיון שלא נמצא דרש זה בתו&quot;כ ובגמ'. ועי' קרי&quot;ס שם, וצ&quot;ב.</ref>. או שאין צורך בלימוד מהכתוב לזה<ref> תוי&quot;ט שם, בסו&quot;ד.</ref>.<br />
<br />
אכל ספק חלב כשהוא הדיוט, ונודע לו על ספיקו אחר שנתמנה למלך, שנחלקו תנאים אם מביא אשם-תלוי*, ע&quot;ע<ref> ציון 34 ואילך.</ref>. על נשיא שחטא חטא שחייבים עליו חטאת* עד שלא נתמנה, שנחלקו תנאים בדינו, ונחלקו אמוראים וראשונים בפירוש המחלוקת, ע&quot;ע אשתני גופא<ref> ציון 29 ואילך.</ref>. על נשיא שחטא עד שלא נתמנה, והפריש שעיר לחטאתו, אם יקדש השעיר, ע&quot;ע חטאת<ref> ציון 237 ואילך.</ref>. ושם<ref> ע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 238.</ref>, אם הפריש שעירה, אם מתקדשת.<br />
<br />
== '''נצטרע''' ==<br />
<br />
נשיא שנצטרע עבר מנשיאותו והרי הוא כהדיוט<ref> עי' ברייתא וגמ' שבציון הבא; עי' רמב&quot;ם שגגות פט&quot;ו ה&quot;ט; עי' תועלות לרלב&quot;ג פ' ויקרא שורש לג; עי' קרי&quot;ס שם. ביחס שבין דין זה לד' ריה&quot;ג שנשיא פטור מקרבן-עולה-ויורד (ע&quot;ע), עי' רש&quot;י הוריות ט א ד&quot;ה נשיא שנצטרע וי א ד&quot;ה וישב בבית החפשית ותוס' רא&quot;ש ובאר שבע ומרומי שדה שם ומה&quot;פ לירו' הוריות פ&quot;ב ה&quot;ו ופ&quot;ג ה&quot;ב.</ref>, שנאמר: אשר נשיא יחטא<ref> ויקרא ד כב.</ref>, פרט לנשיא שנצטרע<ref> ברייתא הוריות י א, לפי רב אבדימי בר חמא בגמ' שם (והובא בילק&quot;ש ויקרא רמז תסט).</ref>, שנעשה חופשי מן המלכות<ref> עי' ראשונים שבציון 92.</ref>. יש מהאחרונים סוברים שכשנצטרע עבר ממלכותו<ref> עי' מה&quot;פ לירו' הוריות פ&quot;ג ה&quot;ב; עי' תפא&quot;י הוריות פ&quot;ג מ&quot;א יכין סק&quot;ד.</ref>, והוא הדין של נשיא שעבר מנשיאותו<ref> עי' ציון 66 ואילך. עי' מה&quot;פ שם; כ&quot;מ מתפא&quot;י שם.</ref>. ויש מהאחרונים סוברים שכשנצטרע הוא עדיין מלך, ואין על גביו אלא ה' אלהיו, וחייבים באימתו כמלך, אלא שמכיון שכתוב: אשר נשיא יחטא, היינו שראוי להיות נשיא, וכיון שכשהוא מצורע אינו עובד את הציבור, הרי שאם היה מצורע קודם שמלך לא היו ממנים אותו למלך, אינו מביא שעיר נשיא<ref> עי' העמק שאלה שאי' ל סק&quot;א, וכ' ההכרח לזה, שאל&quot;כ היינו הדרשה על נשיא שעבר מגדולתו ומדוע כפלה הגמ' הברייתות.</ref>.<br />
<br />
ומנין שהמצורע חופשי מן המלכות<ref> כ&quot;מ מהראשונים שבציון 92, בד' רב אבדימי בר חמא בהוריות י א (והובא בילק&quot;ש ויקרא רמז תסט).</ref>, שנאמר: וינגע ה' את המלך ויהי מצֹרע עד יום מֹתו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית<ref> מל&quot;ב טו ה, וכעי&quot;ז בדהי&quot;ב כו כא. רב אבדימי בר חמא בגמ' שם.</ref>, בבית החפשית, שנעשה חופשי מן המלכות<ref> עי' רש&quot;י שם ד&quot;ה וישב בבית החפשית; עי' פסי&quot;ז ויקרא יד ח, בשם רבותינו. ועי' רד&quot;ק מל&quot;ב שם, שפי' שחפשית היינו בית א' לבדו, ונקרא כן שנעשה חופשי מן העבודה שהיה בה, וסותר לרד&quot;ק דלהלן, וצ&quot;ב. ועי' רש&quot;י מל&quot;ב שם ודהי&quot;ב שם ור&quot;י קרא מל&quot;ב שם ורד&quot;ק דהי&quot;ב שם, בשם הירו' (ועי' ירו' כלאים פ&quot;ט ה&quot;ג), שפי' &quot;בית החפשית&quot; בע&quot;א (וסותר הרד&quot;ק לרד&quot;ק דלעיל, וצ&quot;ב). ועי' רלב&quot;ג מל&quot;ב שם, שפי' בע&quot;א.</ref>, שהיא עבדות לו<ref> גמ' שם, ורש&quot;י ד&quot;ה מכלל דעד השתא; עי' רד&quot;ק מל&quot;ב שם.</ref>, לפי שמוטל עליו עול רבים<ref> רש&quot;י הוריות שם.</ref>, שהרי הוא צריך לשאת כל משא העם עליו ולשמוע אליהם ולשפוט משפטיהם, בין ברצונו בין שלא ברצונו<ref> רד&quot;ק שם.</ref>, וכשנעשה חופשי מן המלכות דומה להדיוט ואינו מביא שעיר<ref> רש&quot;י הוריות שם ד&quot;ה וישב בבית החפשית.</ref>.<br />
<br />
== '''כשאינו מחזיק במלכותו''' ==<br />
<br />
בירושלמי אמרו שכל אותם שישה חודשים שהיה דוד בורח מפני אבשלום, בשעירה היה מתכפר לו, כהדיוט<ref> רב חונא בירו' ר&quot;ה פ&quot;א ה&quot;א והוריות פ&quot;ג ה&quot;ב; מאירי הוריות יא א, בשם הירו'.</ref>. וביארו ראשונים ואחרונים הטעם, שאין לו דין נשיא אלא בעוד שהוא מחזיק במלכותו<ref> מאירי שם; כ&quot;מ מקה&quot;ע לירו' ר&quot;ה שם.</ref>. ויש מהאחרונים סוברים הטעם, משום שדרשו חכמים שבאותם שישה חודשים נצטרע<ref> עי' סנהדרין קז ב.</ref>, ונשיא שנצטרע, מתכפר בשעירה<ref> עי' ציון 83 ואילך. גיה&quot;ש לירו' שם; עמודי ירושלים תנינא שם, בשם פרשת דרכים (עי' בציון הבא).</ref>. ויש מהאחרונים סוברים שלא היה לו דין נשיא, הן משום שברח והן משום שנצטרע<ref> עי' פרשת דרכים סוף דרוש יב.</ref>.<br />
<br />
להלכה יש מהראשונים מצדדים לענין שעיר נשיא<ref> עי' מאירי הוריות יא א.</ref>, שאין למלך דין אלא בעוד שהוא מחזיק במלכותו<ref> מאירי שם: ויראה, ע&quot;פ ירו' שבציון 97, לשיטתו שבציון 98.</ref>.<br />
<br />
אם כשאינו מחזיק במלכותו הופקע ממנו דין מלך*, ע&quot;ע.<br />
<br />
== '''העלם דבר''' ==<br />
<br />
נשיא שעשה עם הציבור בהוראת בית-דין* הרי זה מתכפר לו בכלל העם, שאם היו בית דין הם שהקריבו על שגגתם - ומביאים פר-העלם-דבר-של-צבור* - כל העם והמלך פטורים מן הקרבן, ואם היו העושים על פי בית דין הם שחייבים בקרבן והיה המלך מן העושים, הרי זה מביא שעיר<ref> רמב&quot;ם שגגות פט&quot;ו ה&quot;ח, ע&quot;פ ברייתא הוריות ז א וי א.</ref>, ששעיר נשיא במקום כשבה או שעירה של הדיוט<ref> ע&quot;ע חטאת ציון 202.</ref> הוא עומד<ref> רמב&quot;ם שם.</ref>.<br />
<br />
== '''סמיכה ושחיטה''' ==<br />
<br />
שעיר נשיא דינו לענין הקרבתו כחטאת*, שטעון סמיכה*<ref> ע&quot;ע חטאת ציון 365 ואילך.</ref>, שנאמר: וסמך ידו על ראש השעיר<ref> ויקרא ד כד. וע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 373 ואילך, שנכפל אף בשעיר נשיא, לרבות שעירי חנוכת הנשיאים שלא באו על חטא. ושם, ציון 377 ואילך, שלד' ר&quot;ש נכפל אף בשעיר נשיא לרבות שעירי-עבודה-זרה (ע&quot;ע) לסמיכה, ושם ציון 382 ואילך, שר&quot;י חולק וסובר ששעירי ע&quot;ז אין בהם סמיכה, ושכן הלכה.</ref>, ונשחט בצפון<ref> ע&quot;ע חטאת ציון 386 ואילך.</ref>, שנאמר: ושחט אֹתו במקום אשר ישחט את העֹלה<ref> ויקרא שם.</ref>, בצפון, שהוא מפורש בעולה*<ref> רש&quot;י שם. וע&quot;ע עולה.</ref>, והשחיטה שם מעכבת<ref> ע&quot;ע חטאת ציון 389 ואילך.</ref>.<br />
<br />
על כך שנכפל בשעיר נשיא שישחט בצפון, אף על פי שכבר נאמר כאן בחטאת* של הדיוט<ref> עי' ויקרא ו יח.</ref>, ללמדנו שהשחיטה בצפון מעכבת, ע&quot;ע חטאת<ref> ציון 389 ואילך.</ref>. על סדר ההקרבה של חטאות-החיצונות*, ע&quot;ע<ref> ציון 10 ואילך.</ref>.<br />
<br />
== '''מתן דמים''' ==<br />
<br />
שעיר נשיא הוא מחטאת-החיצונות*, שדם* השעיר דינו במתן-דמים* על ארבע קרנות של מזבח-החיצון*<ref> עי' רלב&quot;ג ויקרא ד כה.</ref>, שנאמר: ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנֹת מזבח העֹלה<ref> ויקרא שם.</ref>, ואינו במתן דמים על מזבח הפנימי - ובהזאה* על הפרוכת<ref> עי' חזקוני שם.</ref> - כפר-כהן-משיח*<ref> עי' ויקרא שם ו וז.</ref> ופר-העלם-דבר-של-צבור*<ref> עי' ויקרא שם יז ויח. עי' רשב&quot;ם וחזקוני שם כה.</ref>, שכהן משיח וציבור קרובים וחשובים לפני הקדוש ברוך הוא, ונשיא אינו קרוב ואינו חשוב כל כך<ref> חזקוני שם.</ref>.<br />
<br />
על כך שמהכתוב בשעיר נשיא אנו למדים לקבלה* שהיא בימין, לסוברים כן, ע&quot;ע קבלה.<br />
<br />
== '''שפיכת שירים''' ==<br />
<br />
שירי-הדם* שופך על יסוד מזבח החיצון<ref> עי' רש&quot;י ויקרא ד כה; עי' רלב&quot;ג שם.</ref>, שנאמר: ואת דמו ישפֹּך אל יסוד מזבח העֹלה<ref> ויקרא שם. וע&quot;ע שפיכת שירים.</ref>.<br />
<br />
על שפיכת שירי-הדם*, ע&quot;ע, ושם הפרטים.<br />
<br />
== '''לשם חטאת ולשם בעלים''' ==<br />
<br />
שעיר נשיא, צריך שתהא שחיטה* - קבלה*, הולכה* וזריקה*<ref> ע&quot;ע חטאת ציון 463 ואילך.</ref> - לשם חטאת<ref> עי' רלב&quot;ג ויקרא ד כד.</ref>, שנאמר בו: חטאת הוא<ref> ויקרא שם.</ref>, ודרשו: לשמו כשר, שלא לשמו פסול<ref> עי' תו&quot;כ ויקרא דבורא דחובה פ&quot;ח; עי' תוספ' זבחים פ&quot;א; עי' ברייתא זבחים י ב, ורש&quot;י ד&quot;ה נאמר בה ושם ה ב ד&quot;ה מיעט; רש&quot;י ויקרא שם. ועי' ברייתא שם י ב: חטאת נאמר בה היא, ועיי&quot;ש ה ב: מיעט רחמנא היא, ומנחות ד א: משום דכתיב בה היא. ועי' רש&quot;י פסחים סג א ד&quot;ה חוץ. ועי' תוס' שם ד&quot;ה מיעט.</ref>, ש&quot;הוא&quot; משמע בהוייתו יהא, אם בהוייתו יהא כשר ואם לאו פסול<ref> רש&quot;י זבחים ה ב שם.</ref>. וביארו אחרונים שמכיוון שחסה התורה על כבודו של נשיא וציותה שיביא שעיר זכר שיסברו שעולה הוא<ref> עי' ציון 18 ואילך.</ref>, ודינו כשאר חטאות שנשחט במקום עולה, כדי שלא ידעו הבריות שחטאת היא<ref> ע&quot;ע חטאת ציון 386 ואילך.</ref>, הייתי חושב שישחט לשם עולה, כדי להחזיק לכל הבריות שעולה הוא, לכן השמיעה התורה: חטאת הוא, שאם שינה פסול, וצריכה להישחט לשם חטאת דוקא<ref> משך חכמה שם כב.</ref>.<br />
<br />
הכפרה צריכה להיות לשם הבעלים<ref> רלב&quot;ג ויקרא ד כו.</ref>, שנאמר: וכפר עליו הכהן מחטאתו<ref> ויקרא שם.</ref>.<br />
<br />
== '''הנקרב והנאכל''' ==<br />
<br />
אמורים* של שעיר נשיא נקרבים על גבי מזבח החיצון<ref> ע&quot;ע אמורים וע' הקטרה (א): אימורים ושם ציון 314 ואילך.</ref>, שנאמר: ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים<ref> ויקרא ד כו.</ref>, כאותם אימורים המפורשים בעז האמור אצל שלמים<ref> עי' ויקרא ג יד-טו. רש&quot;י שם ד כו.</ref>. שאר הבשר נאכל לכהנים<ref> ראב&quot;ע ויקרא ד כב; ר&quot;י בכור שור שם ג; חזקוני שם כה.</ref>, ואינו כפר-כהן-משיח* ופר-העלם-דבר-של-צבור* שהם פרים-הנשרפים* חוץ לשלוש מחנות<ref> עי' ויקרא ד יב וכא. וע&quot;ע פרים הנשרפים.</ref>, שסרחונם דחק לשרוף חטאתם חוץ לשלוש מחנות, שהם קרובים וחשובים לפני הקדוש ברוך הוא ולפי גודלם עונשם, אבל נשיא אינו קרוב ואינו חשוב כל כך<ref> עי' חזקוני שם כה.</ref>.<br />
<br />
על מצות אכילת-קדשים* והלכותיה, ע&quot;ע.<br />
<br />
== '''קדימה בהקרבה''' ==<br />
<br />
בסדר הקדימה בהקרבת הקרבנות* שנינו: שעירי-עבודה-זרה* קדומים לשעיר של נשיא, ושעיר של נשיא קודם לחטאת* של יחיד<ref> עי' תוספ' הוריות פ&quot;ב וזבחים פ&quot;י; עי' ברייתא הוריות יג א.</ref>, וביארו בתלמוד הטעם ששעירי עבודה זרה קודמים לשעיר נשיא, שזה של ציבור וזה של יחיד, והטעם ששעיר נשיא קודם לחטאת של יחיד, שזה מלך* וזה הדיוט<ref> הוריות יג א.</ref>.<br />
<br />
== '''הפריש שתי חטאות לאחריות''' ==<br />
<br />
לדעת ר' שמעון שאם הפריש שתי חטאות לאחריות - שאם תאבד האחת יביא חברתה<ref> רש&quot;י פסחים צז ב ד&quot;ה לאחריות.</ref> - השניה תמות, כדין חטאת שכיפרו בעליה<ref> ע&quot;ע חטאת ציון 321. ושם, ציון 320, שי&quot;ח. ועיי&quot;ש ציון 322 ואילך, ביאור המחלוקת.</ref>, אם הפריש הנשיא שתי חטאות לאחריות, מכיון שהשניה ראויה לעולה*, אם הקריבה בחוץ חייב<ref> משנה זבחים קיא ב: למה הדבר דומה, לפי גמ' שם קיב א, במסקנה.</ref>.<br />
<br />
הפריש שתי חטאות על חטא אחד, יקריב איזו שירצה והשניה תרעה עד שיפול בה מום ותימכר ויפלו דמיה לנדבה, ועל כך ע&quot;ע חטאת<ref> ציון 316 ואילך.</ref>.<br />
<br />
== '''הערות שוליים''' ==<br />
<br />
<references /></div>Rakovsky