https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A9%D7%A2%D7%94 2026-05-11T02:48:15Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%A2%D7%94&diff=157282&oldid=prev 2022-06-19T10:09:00Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - אחת מעשרים וארבע חלקים מהיממה.&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;היממה נחלקת לעשרים ו...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - אחת מעשרים וארבע חלקים מהיממה.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;היממה נחלקת לעשרים וארבעה חלקים, שכל חלק נקרא שעה, שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ע&amp;quot;ז כה א, שיממה הינו עשרים וארבע שעות, וסנהדרין לח ב וע&amp;quot;ז ג ב: י&amp;quot;ב שעות הוי היום, ותנחומא ויחי סי&#039; ט&amp;quot;ז ופסיקתא רבתי פיסקא ד, י&amp;quot;ב שעות ביום י&amp;quot;ב שעות בלילה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וחלוקתה מן התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; חזו&amp;quot;א יו&amp;quot;ד סוס&amp;quot;י פה: ענינו מכונת התורה ולא הסכם מדיני.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שמפשוטי המקראות היממה נחלקת לשתים עשרה שעות כנגד הילוך שנים עשר מזלות*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע מזלות ציון 113 ואילך. פנ&amp;quot;י ברכות ג א במהדו&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דינים התלוים בשעות&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;השעה כשיעור זמן ביממה נזכרת לראשונה בדברי תנאים לענין מצוות ודינים שמצוותם בשעות ידועות של היום, כגון קריאת-שמע* של שחרית&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע קריאת שמע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שנינו שזמנה עד שלש שעות ביום&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה ברכות ט ב, וע&amp;quot;ע קריאת שמע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן לענין תפלת שחרית*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שנינו שזמנה לדעת ר&#039; יהודה עד ארבע שעות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה שם כו א. וע&amp;quot;ע שחרית, ושם שכן הלכה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן לענין תפלת מוסף*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שנינו שזמנה לדעת ר&#039; יהודה עד שבע שעות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה ברכות שם וכז א, וע&amp;quot;ע מוסף.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן לענין סוף זמן אכילת חמץ* בערב-פסח*, שנינו שלדעת ר&#039; מאיר מדרבנן אוכלים כל חמש ושורפים בתחילת שש, ולדעת ר&#039; יהודה אוכלים כל ארבע ותולים - לא אוכלים ולא שורפים - כל חמש, ושורפים בתחילת שש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה פסחים יא ב, וע&amp;quot;ע ביעור חמץ ציון 109, וע&#039; חמץ ציון 174 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שעות שוות&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;השעה המקובלת בעולם, היא השעה השוה בכל ימות השנה כשהיממה מתחלקת לעשרים וארבע שעות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;25.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. תחילת מנין השעות השוות לסוברים ששעות האמורות בהלכה הם שעות השוות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ציון הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, נחלקו אחרונים בדבר: יש סוברים שמונים מתחילת הלילה שנים עשר שעות ללילה, בין שהלילה קצר ובין שהלילה ארוך, ואחר כך מונים שנים עשר שעות ליום&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; מ&amp;quot;א סי&#039; רלג ס&amp;quot;ק ד בשם יש מי שכתב. ועי&#039; מ&amp;quot;א שם שדחה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש סוברים שמשש שעות קודם חצות היום מתחילים למנות שעות היום ושש שעות קודם חצות הלילה מתחילים למנות שעות הלילה, ונמצא כשהיום ארוך מיב&#039; שעות, העודף של קודם שעה ראשונה והעודף של אחר שעה יב&#039;, נמנים עם שעות הלילה, וכן בחורף כשהלילה ארוכה מיב&#039; שעות העודף נמנה עם שעות היום&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לחם שמים ברכות פ&amp;quot;א מ&amp;quot;ב ומור וקציעה או&amp;quot;ח סי&#039; א, והגהות יעב&amp;quot;ץ ערובין נו א. ועי&#039; נקוה&amp;quot;כ יו&amp;quot;ד סי&#039; קפד לט&amp;quot;ז ס&amp;quot;ק ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שעות זמניות&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ישנם &amp;quot;שעות זמניות&amp;quot;, שהם חלוקה של היום מתחילתה לסופה לשתים עשרה, וכל חלק היא שעה, וכן מחלקים את הלילה מתחילתה לסופה לשתים עשרה וכל חלק היא שעה. ויוצא שבימי הקיץ הארוכים השעה של יום ארוך מהשעה של הלילה, ואילו בימי החורף הקצרים השעה של הלילה ארוך מהשעה של היום&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; פיהמ&amp;quot;ש לרמב&amp;quot;ם ברכות פ&amp;quot;א מ&amp;quot;ה, ותרוה&amp;quot;ד סי&#039; א, ועוד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וקראו אותם חכמי התכונה שעות זמניות כי משתנה לפי הזמן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שו&amp;quot;ת הרמב&amp;quot;ם סי&#039; קלד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תחילת היום והלילה&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בגדר היום והלילה שבהם מונים את השעות הזמניות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; לעיל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, נחלקו הפוסקים בדבר: יש סוברים שהיום נחשב מעמוד-השחר* עד צאת-הכוכבים*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; תרוה&amp;quot;ד סי&#039; א, ולבוש או&amp;quot;ח סי&#039; רסז א ומג&amp;quot;א סי&#039; רלג ס&amp;quot;ק ג, בדעתו; עי&#039; מנחת כהן מבוא השמש מאמר ב פ&amp;quot;ו שכ&amp;quot;ד התוס&#039; פסחים יא ב ד&amp;quot;ה אחד והרמב&amp;quot;ן והרשב&amp;quot;א; ב&amp;quot;ח או&amp;quot;ח סי&#039; תלא ומג&amp;quot;א סי&#039; תמג ס&amp;quot;ק ג בדעתו, ועי&amp;quot;ש סי&#039; נח ס&amp;quot;ק א שבק&amp;quot;ש לד&amp;quot;ה מונים מעלות השחר, ושכ&amp;quot;נ מברכות ג א ותוד&amp;quot;ה למאן, ובבאור הגר&amp;quot;א סי&#039; תנט ב שדחה ראייתו; נחלת צבי או&amp;quot;ח סי&#039; תמג סוס&amp;quot;ק ב; פר&amp;quot;ח או&amp;quot;ח סי&#039; תמג סו&amp;quot;ס א. ועי&#039; שו&amp;quot;ע הרב שם סי&#039; נח ג שכ&#039; כהמג&amp;quot;א בק&amp;quot;ש, אבל בפסקי הסידור סוף הל&#039; תפילין וק&amp;quot;ש נ&#039; שחזר בו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והיינו צאת הכוכבים המאוחר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; פסחים צד ב, וע&amp;quot;ע צאת הכוכבים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהוא שיעור הילוך ד&#039; מילין מזמן שקיעת-החמה*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל. עי&#039; ר&amp;quot;ז קורן בס&#039; זכרון אש תמיד עמ&#039; תשנח, והמקורות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש חולקים וסוברים שנחשב מהנץ החמה עד שקיעתה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לבוש או&amp;quot;ח סי&#039; רלג ס&amp;quot;א ורסז ס&amp;quot;ב; שלט&amp;quot;ג על המרדכי ברכות פ&amp;quot;ד אות ג, הובאו במג&amp;quot;א סי&#039; רלג ס&amp;quot;ק ג והוכיח כן מפסחים צג ב; מעדני יום טוב ברכות פ&amp;quot;א סי&#039; י אות ט; בהגר&amp;quot;א שם; סידור הרב שם. ועי&#039; מנחת כהן שם שהוכיח שכ&amp;quot;ד הגאונים והרמב&amp;quot;ם לענין שיעור מיל (ע&amp;quot;ע) ורבינו יונה והגמ&amp;quot;י והמרדכי ומהרי&amp;quot;ק ועוד, ובקונ&#039; דבי שמשי להפר&amp;quot;ח (בסוף ס&#039; שמן למאור) האריך לדחות.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שוות או זמניות&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;השעות שנזכרו בדברי תנאים לעניני הלכה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; לעיל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, נחלקו ראשונים ואחרונים, אם הם שעות &amp;quot;שוות&amp;quot;, או &amp;quot;זמניות&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; להלן, וע&amp;quot;ע חמץ ציון 200 ואילך, וע&#039; מנחה וע&#039; פלג המנחה וע&#039; קריאת שמע וע&#039; תפילה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;: יש מן הראשונים והאחרונים שכתבו שהם שעות &amp;quot;זמניות&amp;quot;, ועד שלש שעות שאמרו, היינו רביע היום, ועד ארבע שעות היינו שליש היום, והוא הדין לשאר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פהמ&amp;quot;ש להרמב&amp;quot;ם ברכות פ&amp;quot;א מ&amp;quot;ה ושו&amp;quot;ת הרמב&amp;quot;ם סי&#039; קלד (ועי&#039; פנ&amp;quot;י דלהלן); עי&#039; תרוה&amp;quot;ד סי&#039; א בשם תוס&#039; בברכות ובשם תשובה מאחד מהגדולים; שו&amp;quot;ע או&amp;quot;ח נח א ופט א, וב&amp;quot;י או&amp;quot;ח סי&#039; תלא ד&amp;quot;ה ומה שכתב; רמ&amp;quot;א או&amp;quot;ח סי&#039; רלג א, ותמג א דעה א; לבוש או&amp;quot;ח סי&#039; רלג ס&amp;quot;א ורסז ס&amp;quot;ב; ט&amp;quot;ז או&amp;quot;ח סי&#039; תמג ס&amp;quot;ק ג; בהגר&amp;quot;א או&amp;quot;ח סי&#039; רלג אות ג, שכ&amp;quot;מ בפסחים ד ב ויב ב, וע&amp;quot;ז כה א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שאין לומר שהיינו שעות שוות, שאין מוזכר בתורה שעות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ט&amp;quot;ז שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש חולקים וסוברים שהם שעות שוות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; תוס&#039; הרא&amp;quot;ש ברכות ג ב (ותוס&#039; ר&#039; יהודה משירלאון שם) ודע&amp;quot;ת או&amp;quot;ח סי&#039; נח ס&amp;quot;א ואג&amp;quot;מ או&amp;quot;ח ח&amp;quot;ב סי&#039; כ ד&amp;quot;ה ולכן, בדעתו; תרוה&amp;quot;ד סי&#039; קכא, הובא ברמ&amp;quot;א או&amp;quot;ח תמג א דעה ב, ועי&#039; ט&amp;quot;ז שם ס&amp;quot;ק ג (ועי&#039; ב&amp;quot;י שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;24 בדעתו); עי&#039; פנ&amp;quot;י ברכות ג א מהדו&amp;quot;ב, שיש שעות במשנה שהם זמניות ויש שהם שוות, וכל אחד לפי ענינו, ומצדד בד&#039; הרמב&amp;quot;ם עדות פ&amp;quot;ב ה&amp;quot;ה, שחזר בו בדבריו שפיהמ&amp;quot;ש דלעיל (ועי&#039; אג&amp;quot;מ שם סוהס&amp;quot;י שדחה); מור וקציעה סי&#039; א ונח וקנז ורלג ותלא ותמג, ושאילת יעבץ ח&amp;quot;א סי&#039; מ וח&amp;quot;ב סוס&amp;quot;י י; מעשה ארג למשניות ברכות פ&amp;quot;א מ&amp;quot;ב; עי&#039; דע&amp;quot;ת שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שעה שמנו לזמן של עמוד-השחר*, אם הוא של שעות השוות או זמניות, ע&amp;quot;ע עמוד השחר. על שעה שמנו לזמן של צאת הכוכבים אם הוא של שעות השוות או זמניות, ע&amp;quot;ע צאת הכוכבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ועי&#039; ב&#039; דעות בזה בבאוה&amp;quot;ל סי&#039; רסא ס&amp;quot;ב ד&amp;quot;ה שהוא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על חצות* שאמרו שהוא בסוף שעה שישית, שהיינו של שעות זמניות, ע&amp;quot;ע חצות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 7א לענין חצות היום. ושם ציון 12 ואילך לענין חצות הלילה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky