https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%90%D7%97%D7%93אנציקלופדיה תלמודית:שני כתובים הבאים כאחד - היסטוריית גרסאות2026-04-18T21:41:24Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%90%D7%97%D7%93&diff=138265&oldid=prevRakovsky ב־09:52, 2 במרץ 20202020-03-02T09:52:32Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:52, 2 במרץ 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני כתובים - או שלשה כתובים – הבאים כאחד - כלומר בענין אחד<ref>יד רמ&quot;ה סנהדרין סז ב. ועי' גאוניקה עמ' פד: תרין קראי דמפרשין חד פירושא וחד מלתא. ועי' ציון 67 ואילך, אם דוקא כשדיניהם שוים.</ref> - אין מלמדים, כלומר דבר שנכתב בתורה בשני מקומות, אין למדים מהם לשאר דיני התורה, לפי שהיה ניתן לכותבו במקום אחד, והשני ילמד ממנו, וכיון שהוצרך להיכתב, יש ללמוד שבענין זה אין לומדים מהכתוב לשאר דיני התורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני כתובים - או שלשה כתובים – הבאים כאחד - כלומר בענין אחד<ref>יד רמ&quot;ה סנהדרין סז ב. ועי' גאוניקה עמ' פד: תרין קראי דמפרשין חד פירושא וחד מלתא. ועי' ציון 67 ואילך, אם דוקא כשדיניהם שוים.</ref> - אין מלמדים, כלומר דבר שנכתב בתורה בשני מקומות, אין למדים מהם לשאר דיני התורה, לפי שהיה ניתן לכותבו במקום אחד, והשני ילמד ממנו, וכיון שהוצרך להיכתב, יש ללמוד שבענין זה אין לומדים מהכתוב לשאר דיני התורה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א. </del>הכלל וגדרו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הכלל וגדרו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ב וג' כתובים ===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' </ins>וג' כתובים ===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דבר שנכתב בתורה מספר פעמים, אי אפשר ללמוד מכתובים אלו לשאר מקומות, במידות שהתורה נדרשת בהם<ref>עי' להלן. ועי' ציון 104 ואילך, באיזה דרכים לא ניתן ללמוד.</ref>, שגלתה תורה בענין זה שלא ללמוד לשאר מקומות, שאם כן היה ניתן לכתוב רק כתוב אחד, והשני ילמד ממנו, וכיון שנכתבו שניהם, בהכרח שלא היה יכול להלמד מהראשון<ref>עי' פסחים מה א: לכתוב רחמנא בנזיר כו'. ר&quot;ח קדושין כד א; רש&quot;י פסחים מה א ד&quot;ה מצרך וקדושין שם ד&quot;ה אין ומנחות ט ב ד&quot;ה אלא וחולין סא ב ד&quot;ה אין. וכ&quot;כ הרבה ראשונים, ועי' גמ' שבציון 54, שדוקא כשכתוב אחד היה יכול להלמד מהכתוב השני.</ref>. ונחלקו תנאים בדבר: חכמים סוברים שאף שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים<ref>עי' פסחים כו א ומה א ויומא ס א ונזיר לז ב וגיטין עו א וקדושין כד א ולד ב ולה א ולז ב ומב ב ומג א ונח א וסנהדרין מה ב וסז ב ועב ב ושבועות כו ב וע&quot;ז נד ב וזבחים כד א ומו א ונז א וחולין סא ב וקיג ב וקיז א ובכורות מט א וערכין יד ב וכריתות ו א ומעילה יא ב. ועי' קדושין לה א, שכן סובר ר&quot;מ (אך עי' נובי&quot;ת או&quot;ח סי' קכה ומלא הרועים ע' שני כתובים אות יב, שלמסקנא אין ראיה בדעתו, ועי' אלון בכות הארמלין זבד טוב אות פד), ושם לז ב משמע שכן סובר ר' ישמעאל (ועי' חיבת הקודש זבחים מו א ונז א ובמערכה ה שבסוה&quot;ס '''ועי' עדות ביעקב''' סופר ח&quot;א סי' מט), וגיטין שם שכן סובר רשב&quot;ג, ובכורות שם שכן סובר ר&quot;ע (ועי' הגהת בהמ&quot;ח בנובי&quot;ת או&quot;ח סי' קכה, שר&quot;י הסובר שמלמדים, סובר כן אף בדעת ר&quot;ע רבו, ועי' חיבת הקודש מערכה שם, ושם ובחות יאיר חדש עמ' שפג, בד' ר&quot;ש).</ref>, ור' יהודה סובר שדבר שנכתב בשני מקומות, למדים מהם<ref>קדושין לה א וסנהדרין סז ב. והובאה דעה זו בפסחים פסחים כו א ויומא שם וקדושין לד ב ומג א ונח א ושבועות כו ב וע&quot;ז נד ב (ועי' ציון 68) וזבחים כד א ומו א ונז א וחולין קיג ב וקיז א וערכין יד ב וכריתות ו א ומעילה יא ב. ועי' על&quot;נ ושמחת יהודה כריתות ב א, שאין שום תנא שסובר כן מלבד ר' יהודה, ועי' פאר הלכה עמ' שו שכ&quot;מ ברש&quot;י סנהדרין סז ב ד&quot;ה קסבר, ועי' זכר יהוסף סי' קפא אות ב ואולם וסי' רטז דף טו ע&quot;ג ומשיב שלום רצג ג בדעת ר' אליעזר, ואהל דוד ר&quot;ה ב א בדעת רבי, ורמב&quot;ן ב&quot;מ נד ב בדעת ריב&quot;ל, ומראה יחזקאל חולין צט בדעת אביי. ועי' ירושלמי כלאים פ&quot;ח ה&quot;א ושבת פ&quot;ז ה&quot;א וסנהדרין פ&quot;ז ה&quot;ה, ופ&quot;מ במקומות הנ&quot;ל ומה&quot;פ סנהדרין שם. ועי' דברי סופרים ח&quot;ג עמ' סג ב.</ref>, ודוקא שלשה כתובים הבאים כאחד – וכל שכן ארבעה כתובים ויותר<ref>עי' תוס' יבמות קא ב ד&quot;ה וקראו, ועוד מקומות.</ref> - אין מלמדים<ref>קדושין לה א וזבחים נז א. ועי' הפליאה (מהד' קורץ עמ' קב ב) להיפך, שאף למ&quot;ד שני כתובים אין מלמדים, ג' כתובים מלמדים, שאילו אין מלמדים היה מספיק שני כתובים, והשלישי נכתב ללמד לשאר התורה, וכ&quot;כ בית לוי מנחות יט ב ומקום שמואל שער התירוצים למגילה יא, וצ&quot;ב שהוא להיפך מהמבואר בגמ' שג' כתובים לכו&quot;ע אין מלמדים, ועי' שד&quot;ח מערכת שי&quot;ן אות לט. ועי' לימודי ה' לימוד קמז, שבאופן שהכתובים היה יכולים להלמד זה מזה בק&quot;ו, אף בשלשה כתובים אין מלמדים ע&quot;ש, ועי' ציון 48 ואילך.</ref>, ונסתפקו אמוראים בדעת שמאי הזקן, אם סובר ששני כתובים מלמדים או לא<ref>עי' קדושין מג א, ב' תירוצים בגמ'. ועי' שו&quot;ת בית יצחק יו&quot;ד ב נו אות ג ופרי עץ הדר (אתרוג) ח&quot;ז עמ' כה וראשית ביכורים ח&quot;ב סי' ז וחשק שלמה בסיום לש&quot;ס הנד' בסוף טהרות, שלסוברים בדעת ב&quot;ש ששני כתובים מלמדים, מן הסתם גם ב&quot;ש סוברים כן, ע&quot;פ תוס' יבמות קיז א ד&quot;ה ב&quot;ה שמסתמא אין ב&quot;ה חולקים על הלל, וה&quot;ה שב&quot;ש אין חולקים על שמאי, ועי' שו&quot;ת משיב שלום סי' רצג אות ג, שאינו מוכרח.</ref>. הלכה כחכמים ששני כתובים אין מלמדים<ref>עי' רי&quot;ף קדושין סוף פ&quot;ב; עי' פהמ&quot;ש קדושין פ&quot;ב מ&quot;ט: ואין מלמדין לפי כללי המידות אצלינו; מהר&quot;ם אלשקר סי' ל בשם הרמ&quot;ה; כס&quot;מ ע&quot;ז ח א וב&quot;י יו&quot;ד קמה (ועי' ישרי לב עמ' קכ שכ&quot;מ בב&quot;י או&quot;ח שמג); עי' גן המלך אות ז, ע&quot;פ תוס' חגיגה י א ד&quot;ה לאפוקי ורש&quot;י חולין צח ב ד&quot;ה לטעם וספר הכריתות לשון לימודים שער א. ועי' גו&quot;ר יו&quot;ד כלל ה סי' י (וע&quot;ש סי' ז ופנים יפות דברים כז), שאע&quot;פ שר&quot;מ ור&quot;י הלכה כר&quot;י, ע&quot;ע הלכה ציון 750, מכ&quot;מ הלכה שאין מלמדים, שכ&quot;מ מסתימת הגמ' בכל המקומות שבציון 4, וכעי&quot;ז בכפות תמרים סוכה מ ב ונובי&quot;ת או&quot;ח סי' קכה וחיבת הקודש בסוה&quot;ס מערכה ה שכ&quot;מ בדעת שאר התנאים, ועי' גן המלך וכפות תמרים שם, שאין הלכה כר&quot;י משום שר&quot;ע רבו סובר שאין מלמדים, עי' ציון הנ&quot;ל, ועי' ר&quot;ש כהנא בקובץ יגדיל תורה סלוצק שנה ב' עמ' 238, שכ&quot;מ משבת כה א, שפסק רב אשי שאין עשה דוחה ל&quot;ת ועשה, והיינו כמ&quot;ד שני כתובים אין מלמדים, עי' תוס' יבמות ה א ד&quot;ה שכן. ועי' גו&quot;ר שם שהטועה בזה הוא כטועה בדבר משנה (אך לענין אבילות שהלכה כדברי המקל באבל, ע&quot;ע אבלות ציון 369, יש לסמוך על מ&quot;ד שמלמדים). אך עי' העיטור הל' שחיטה דף מד טור א, שהביא בשם הגאון שסובר שג' כתובים מלמדים (נדטס&quot;ה וצ&quot;ל ב' כתובים), וחלק עליו, ועי' ר&quot;י פיק בנוב&quot;י שם שכן יש לפסוק משום שר&quot;מ ור&quot;י הלכה כר&quot;י, ועי' דברי מלכיאל בהדרן להוריות אות כב ולג שהביא מנוב&quot;י שם שלהלכה מלמדים, וצ&quot;ב.</ref>, ויש סוברים בדעת הירושלמי שהלכה שמלמדים<ref>עי' מה&quot;פ שביעית פ&quot;ו ה&quot;א ונזיר פ&quot;ו ה&quot;א וסנהדרין פ&quot;ז ה&quot;ה. ועי' בית דוד פאה פ&quot;א מ&quot;ב ופתח הדביר או&quot;ח שמג אות ב.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דבר שנכתב בתורה מספר פעמים, אי אפשר ללמוד מכתובים אלו לשאר מקומות, במידות שהתורה נדרשת בהם<ref>עי' להלן. ועי' ציון 104 ואילך, באיזה דרכים לא ניתן ללמוד.</ref>, שגלתה תורה בענין זה שלא ללמוד לשאר מקומות, שאם כן היה ניתן לכתוב רק כתוב אחד, והשני ילמד ממנו, וכיון שנכתבו שניהם, בהכרח שלא היה יכול להלמד מהראשון<ref>עי' פסחים מה א: לכתוב רחמנא בנזיר כו'. ר&quot;ח קדושין כד א; רש&quot;י פסחים מה א ד&quot;ה מצרך וקדושין שם ד&quot;ה אין ומנחות ט ב ד&quot;ה אלא וחולין סא ב ד&quot;ה אין. וכ&quot;כ הרבה ראשונים, ועי' גמ' שבציון 54, שדוקא כשכתוב אחד היה יכול להלמד מהכתוב השני.</ref>. ונחלקו תנאים בדבר: חכמים סוברים שאף שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים<ref>עי' פסחים כו א ומה א ויומא ס א ונזיר לז ב וגיטין עו א וקדושין כד א ולד ב ולה א ולז ב ומב ב ומג א ונח א וסנהדרין מה ב וסז ב ועב ב ושבועות כו ב וע&quot;ז נד ב וזבחים כד א ומו א ונז א וחולין סא ב וקיג ב וקיז א ובכורות מט א וערכין יד ב וכריתות ו א ומעילה יא ב. ועי' קדושין לה א, שכן סובר ר&quot;מ (אך עי' נובי&quot;ת או&quot;ח סי' קכה ומלא הרועים ע' שני כתובים אות יב, שלמסקנא אין ראיה בדעתו, ועי' אלון בכות הארמלין זבד טוב אות פד), ושם לז ב משמע שכן סובר ר' ישמעאל (ועי' חיבת הקודש זבחים מו א ונז א ובמערכה ה שבסוה&quot;ס '''ועי' עדות ביעקב''' סופר ח&quot;א סי' מט), וגיטין שם שכן סובר רשב&quot;ג, ובכורות שם שכן סובר ר&quot;ע (ועי' הגהת בהמ&quot;ח בנובי&quot;ת או&quot;ח סי' קכה, שר&quot;י הסובר שמלמדים, סובר כן אף בדעת ר&quot;ע רבו, ועי' חיבת הקודש מערכה שם, ושם ובחות יאיר חדש עמ' שפג, בד' ר&quot;ש).</ref>, ור' יהודה סובר שדבר שנכתב בשני מקומות, למדים מהם<ref>קדושין לה א וסנהדרין סז ב. והובאה דעה זו בפסחים פסחים כו א ויומא שם וקדושין לד ב ומג א ונח א ושבועות כו ב וע&quot;ז נד ב (ועי' ציון 68) וזבחים כד א ומו א ונז א וחולין קיג ב וקיז א וערכין יד ב וכריתות ו א ומעילה יא ב. ועי' על&quot;נ ושמחת יהודה כריתות ב א, שאין שום תנא שסובר כן מלבד ר' יהודה, ועי' פאר הלכה עמ' שו שכ&quot;מ ברש&quot;י סנהדרין סז ב ד&quot;ה קסבר, ועי' זכר יהוסף סי' קפא אות ב ואולם וסי' רטז דף טו ע&quot;ג ומשיב שלום רצג ג בדעת ר' אליעזר, ואהל דוד ר&quot;ה ב א בדעת רבי, ורמב&quot;ן ב&quot;מ נד ב בדעת ריב&quot;ל, ומראה יחזקאל חולין צט בדעת אביי. ועי' ירושלמי כלאים פ&quot;ח ה&quot;א ושבת פ&quot;ז ה&quot;א וסנהדרין פ&quot;ז ה&quot;ה, ופ&quot;מ במקומות הנ&quot;ל ומה&quot;פ סנהדרין שם. ועי' דברי סופרים ח&quot;ג עמ' סג ב.</ref>, ודוקא שלשה כתובים הבאים כאחד – וכל שכן ארבעה כתובים ויותר<ref>עי' תוס' יבמות קא ב ד&quot;ה וקראו, ועוד מקומות.</ref> - אין מלמדים<ref>קדושין לה א וזבחים נז א. ועי' הפליאה (מהד' קורץ עמ' קב ב) להיפך, שאף למ&quot;ד שני כתובים אין מלמדים, ג' כתובים מלמדים, שאילו אין מלמדים היה מספיק שני כתובים, והשלישי נכתב ללמד לשאר התורה, וכ&quot;כ בית לוי מנחות יט ב ומקום שמואל שער התירוצים למגילה יא, וצ&quot;ב שהוא להיפך מהמבואר בגמ' שג' כתובים לכו&quot;ע אין מלמדים, ועי' שד&quot;ח מערכת שי&quot;ן אות לט. ועי' לימודי ה' לימוד קמז, שבאופן שהכתובים היה יכולים להלמד זה מזה בק&quot;ו, אף בשלשה כתובים אין מלמדים ע&quot;ש, ועי' ציון 48 ואילך.</ref>, ונסתפקו אמוראים בדעת שמאי הזקן, אם סובר ששני כתובים מלמדים או לא<ref>עי' קדושין מג א, ב' תירוצים בגמ'. ועי' שו&quot;ת בית יצחק יו&quot;ד ב נו אות ג ופרי עץ הדר (אתרוג) ח&quot;ז עמ' כה וראשית ביכורים ח&quot;ב סי' ז וחשק שלמה בסיום לש&quot;ס הנד' בסוף טהרות, שלסוברים בדעת ב&quot;ש ששני כתובים מלמדים, מן הסתם גם ב&quot;ש סוברים כן, ע&quot;פ תוס' יבמות קיז א ד&quot;ה ב&quot;ה שמסתמא אין ב&quot;ה חולקים על הלל, וה&quot;ה שב&quot;ש אין חולקים על שמאי, ועי' שו&quot;ת משיב שלום סי' רצג אות ג, שאינו מוכרח.</ref>. הלכה כחכמים ששני כתובים אין מלמדים<ref>עי' רי&quot;ף קדושין סוף פ&quot;ב; עי' פהמ&quot;ש קדושין פ&quot;ב מ&quot;ט: ואין מלמדין לפי כללי המידות אצלינו; מהר&quot;ם אלשקר סי' ל בשם הרמ&quot;ה; כס&quot;מ ע&quot;ז ח א וב&quot;י יו&quot;ד קמה (ועי' ישרי לב עמ' קכ שכ&quot;מ בב&quot;י או&quot;ח שמג); עי' גן המלך אות ז, ע&quot;פ תוס' חגיגה י א ד&quot;ה לאפוקי ורש&quot;י חולין צח ב ד&quot;ה לטעם וספר הכריתות לשון לימודים שער א. ועי' גו&quot;ר יו&quot;ד כלל ה סי' י (וע&quot;ש סי' ז ופנים יפות דברים כז), שאע&quot;פ שר&quot;מ ור&quot;י הלכה כר&quot;י, ע&quot;ע הלכה ציון 750, מכ&quot;מ הלכה שאין מלמדים, שכ&quot;מ מסתימת הגמ' בכל המקומות שבציון 4, וכעי&quot;ז בכפות תמרים סוכה מ ב ונובי&quot;ת או&quot;ח סי' קכה וחיבת הקודש בסוה&quot;ס מערכה ה שכ&quot;מ בדעת שאר התנאים, ועי' גן המלך וכפות תמרים שם, שאין הלכה כר&quot;י משום שר&quot;ע רבו סובר שאין מלמדים, עי' ציון הנ&quot;ל, ועי' ר&quot;ש כהנא בקובץ יגדיל תורה סלוצק שנה ב' עמ' 238, שכ&quot;מ משבת כה א, שפסק רב אשי שאין עשה דוחה ל&quot;ת ועשה, והיינו כמ&quot;ד שני כתובים אין מלמדים, עי' תוס' יבמות ה א ד&quot;ה שכן. ועי' גו&quot;ר שם שהטועה בזה הוא כטועה בדבר משנה (אך לענין אבילות שהלכה כדברי המקל באבל, ע&quot;ע אבלות ציון 369, יש לסמוך על מ&quot;ד שמלמדים). אך עי' העיטור הל' שחיטה דף מד טור א, שהביא בשם הגאון שסובר שג' כתובים מלמדים (נדטס&quot;ה וצ&quot;ל ב' כתובים), וחלק עליו, ועי' ר&quot;י פיק בנוב&quot;י שם שכן יש לפסוק משום שר&quot;מ ור&quot;י הלכה כר&quot;י, ועי' דברי מלכיאל בהדרן להוריות אות כב ולג שהביא מנוב&quot;י שם שלהלכה מלמדים, וצ&quot;ב.</ref>, ויש סוברים בדעת הירושלמי שהלכה שמלמדים<ref>עי' מה&quot;פ שביעית פ&quot;ו ה&quot;א ונזיר פ&quot;ו ה&quot;א וסנהדרין פ&quot;ז ה&quot;ה. ועי' בית דוד פאה פ&quot;א מ&quot;ב ופתח הדביר או&quot;ח שמג אות ב.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שלשה כתובים הבאים כאחד, יש שכתבו שלדברי הכל מלמדים להיפך<ref>עי' בירורי המידות ערך ו פ&quot;א אות ג עמ' 176.</ref>, אף לסוברים ששני כתובים מלמדים ושלשה אין מלמדים<ref>שם.</ref>, ויש סוברים להיפך, שכיון ששני כתובים מלמדים, אף ששלשה אין מלמדים, מכל מקום אינו מיעוט לומר להיפך, אף לדעת הראשונים ששני כתובים הם מיעוט<ref>דברי מלכיאל בהדרן להוריות אות לב.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שלשה כתובים הבאים כאחד, יש שכתבו שלדברי הכל מלמדים להיפך<ref>עי' בירורי המידות ערך ו פ&quot;א אות ג עמ' 176.</ref>, אף לסוברים ששני כתובים מלמדים ושלשה אין מלמדים<ref>שם.</ref>, ויש סוברים להיפך, שכיון ששני כתובים מלמדים, אף ששלשה אין מלמדים, מכל מקום אינו מיעוט לומר להיפך, אף לדעת הראשונים ששני כתובים הם מיעוט<ref>דברי מלכיאל בהדרן להוריות אות לב.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב. </del>הנכלל בשני כתובים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הנכלל בשני כתובים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== לימודם זה מזה ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== לימודם זה מזה ===</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l92">שורה 92:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 92:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני כתובים הבאים כאחד, לסוברים שמלמדים<ref>עי' ציון 5.</ref>, אם נאמר בשניהם מיעוט שמשמעו שדוקא בכתובים אלו ולא במקומות אחרים, אין למדים מהם<ref>עי' פסחים כו א ויומא ס א וזבחים מו א וחולין קיג ב וקיז ב וכריתות ו א ומעילה יא ב.</ref>. נאמר רק באחד משני הכתובים מיעוט, יש סוברים שמלמדים, ואף על פי שבהצטרף המיעוט הרי הם שלשה כתובים הבאים כאחד, שלדברי הכל אין מלמדים<ref>עי' ציון 7.</ref>, כיון שנכתבו שני מיעוטים במקום אחד, הרי זה כמעוט-אחר-מיעוט*, שבא לרבות<ref>תוס' יומא ס א ד&quot;ה תרי.</ref>, ויש סוברים שאף במיעוט אחד אין מלמדים<ref>עי' תוס' מעילה שם ד&quot;ה תרי (ועי' זבחי צדק ושערי ציון ותקנת עזרה שם). ועי' תוס' חולין קיג ב ד&quot;ה עזים וזבחים שם ד&quot;ה תרי וחי' הר&quot;ן פסחים שם, שתמהו למה הוצרכו בגמ' לשני מיעוטים, ועי' פנים מאירות ומים קדושים זבחים שם וחת&quot;ס ובאר יצחק ודור רביעי ועקבי יעקב חולין שם, ועי' צ&quot;ק שבציון 20, שמלמד על שני כתובים בכל התורה שמלמדים.</ref>, ויש שכתבו שלומדים כל הדומה למלמדים, ומפרשים המיעוט לדבר שאינו דומה<ref>תוס' פסחים שם ד&quot;ה כתיב. ועי' כעי&quot;ז לב אריה חולין שם ושדה יצחק סי' יא ותקנת עזרה שם ד&quot;ה ועוד י&quot;ל.</ref>, ומסרו הכתוב לחכמים איזה דבר למעט ואיזה לרבות<ref>ריטב&quot;א חולין שם, וביאר שכיון ששני כתובים הם, הרי הם ככתוב אחד, וכשכתוב מיעוט רק באחד משני הכתובים הרי&quot;ז כחצי מיעוט, ויש למעט רק חלק מהדברים.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני כתובים הבאים כאחד, לסוברים שמלמדים<ref>עי' ציון 5.</ref>, אם נאמר בשניהם מיעוט שמשמעו שדוקא בכתובים אלו ולא במקומות אחרים, אין למדים מהם<ref>עי' פסחים כו א ויומא ס א וזבחים מו א וחולין קיג ב וקיז ב וכריתות ו א ומעילה יא ב.</ref>. נאמר רק באחד משני הכתובים מיעוט, יש סוברים שמלמדים, ואף על פי שבהצטרף המיעוט הרי הם שלשה כתובים הבאים כאחד, שלדברי הכל אין מלמדים<ref>עי' ציון 7.</ref>, כיון שנכתבו שני מיעוטים במקום אחד, הרי זה כמעוט-אחר-מיעוט*, שבא לרבות<ref>תוס' יומא ס א ד&quot;ה תרי.</ref>, ויש סוברים שאף במיעוט אחד אין מלמדים<ref>עי' תוס' מעילה שם ד&quot;ה תרי (ועי' זבחי צדק ושערי ציון ותקנת עזרה שם). ועי' תוס' חולין קיג ב ד&quot;ה עזים וזבחים שם ד&quot;ה תרי וחי' הר&quot;ן פסחים שם, שתמהו למה הוצרכו בגמ' לשני מיעוטים, ועי' פנים מאירות ומים קדושים זבחים שם וחת&quot;ס ובאר יצחק ודור רביעי ועקבי יעקב חולין שם, ועי' צ&quot;ק שבציון 20, שמלמד על שני כתובים בכל התורה שמלמדים.</ref>, ויש שכתבו שלומדים כל הדומה למלמדים, ומפרשים המיעוט לדבר שאינו דומה<ref>תוס' פסחים שם ד&quot;ה כתיב. ועי' כעי&quot;ז לב אריה חולין שם ושדה יצחק סי' יא ותקנת עזרה שם ד&quot;ה ועוד י&quot;ל.</ref>, ומסרו הכתוב לחכמים איזה דבר למעט ואיזה לרבות<ref>ריטב&quot;א חולין שם, וביאר שכיון ששני כתובים הם, הרי הם ככתוב אחד, וכשכתוב מיעוט רק באחד משני הכתובים הרי&quot;ז כחצי מיעוט, ויש למעט רק חלק מהדברים.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג. </del>הדרכים שאין מלמדים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del> ==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הדרכים שאין מלמדים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins> ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== בקל וחומר ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== בקל וחומר ===</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l119">שורה 119:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 119:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הערות שוליים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-136903:rev-138265:php=table -->
</table>Rakovskyhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%90%D7%97%D7%93&diff=136903&oldid=prevWikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:שני כתובים הבאים כאחד. דבר שנכתב בתורה שני פעמים, אם למדים מהם לשאר מקומות. לשם אנציקלופדיה תלמודית:שני כתובים הבאים כאחד2020-01-30T07:11:54Z<p>Wikiboss העביר את הדף <a href="/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%90%D7%97%D7%93._%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A4%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D,_%D7%90%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%94%D7%9D_%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A8_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA.&action=edit&redlink=1" class="new" title="אנציקלופדיה תלמודית:שני כתובים הבאים כאחד. דבר שנכתב בתורה שני פעמים, אם למדים מהם לשאר מקומות. (הדף אינו קיים)">אנציקלופדיה תלמודית:שני כתובים הבאים כאחד. דבר שנכתב בתורה שני פעמים, אם למדים מהם לשאר מקומות.</a> לשם <a href="/wiki/index.php/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%90%D7%97%D7%93" title="אנציקלופדיה תלמודית:שני כתובים הבאים כאחד">אנציקלופדיה תלמודית:שני כתובים הבאים כאחד</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:11, 30 בינואר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-134760:rev-136903 -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%90%D7%97%D7%93&diff=134760&oldid=prevWikiboss ב־10:58, 25 באוגוסט 20192019-08-25T10:58:48Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:58, 25 באוגוסט 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">LoadWithMetadata</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אנציקלופדיה_תלמודית}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אנציקלופדיה_תלמודית}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרת הערך - '''שני כתובים הבאים כאחד. דבר שנכתב בתורה שני פעמים, אם למדים מהם לשאר מקומות. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרת הערך - '''שני כתובים הבאים כאחד. דבר שנכתב בתורה שני פעמים, אם למדים מהם לשאר מקומות. </div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%90%D7%97%D7%93&diff=134745&oldid=prevMicropedia bot: Added new Talmudit entry2019-08-25T10:16:38Z<p>Added new Talmudit entry</p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%90%D7%97%D7%93&diff=134745">הצגת שינויים</a>Micropedia bot