https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D אנציקלופדיה תלמודית:שלמים - היסטוריית גרסאות 2026-05-11T05:40:12Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=148998&oldid=prev Rakovsky: יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - קרבן שלמים. ==== מהותו ==== נצטוינו שיעשו הכהנים מעשה קרבן השלמים, כמשפט הכת..." 2021-01-18T14:56:19Z <p>יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - קרבן שלמים. ==== מהותו ==== נצטוינו שיעשו הכהנים מעשה קרבן השלמים, כמשפט הכת...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - קרבן שלמים.<br /> <br /> ==== מהותו ====<br /> <br /> נצטוינו שיעשו הכהנים מעשה קרבן השלמים, כמשפט הכתוב בפרשה, שנאמר: ואם זבח שלמים קרבנו וגו&#039;&lt;ref&gt; ויקרא ג א.&lt;/ref&gt;, ואמר עוד להשלמת המלאכה: וזאת תורת זבח השלמים אם על תודה יקריבנו&lt;ref&gt; עי&#039; ויקרא ז יא-יב. עי&#039; ספה&amp;quot;מ לרמב&amp;quot;ם מ&amp;quot;ע סו; חינוך מ&#039; קמא.&lt;/ref&gt;. ארבעה מינים הם השלמים, האחד שלמי ציבור והשלושה שלמי יחיד&lt;ref&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם מעה&amp;quot;ק פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;ג; חינוך מ&#039; קמא. &lt;/ref&gt;: שלמי ציבור הם קדשי-קדשים*&lt;ref&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שם ה&amp;quot;ד; עי&#039; חינוך שם.&lt;/ref&gt;, ואין לציבור שלמים כי אם קרבן אחד, והוא שני כבשים הבאים עם שתי-הלחם* בעצרת&lt;ref&gt; חינוך שם.&lt;/ref&gt;. שלמי יחיד הם קדשים-קלים*&lt;ref&gt; עי&#039; משנה זבחים נה א; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שם ה&amp;quot;ד וה&amp;quot;ה; עי&#039; חינוך שם.&lt;/ref&gt;, ושלושה מינים הם&lt;ref&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שם ה&amp;quot;ה; עי&#039; חינוך שם. &lt;/ref&gt;: האחד קרבן השלמים הבא בלא לחם* עימו&lt;ref&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שם; חינוך שם.&lt;/ref&gt;, וזהו הנקרא בסתם שלמים&lt;ref&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שם; עי&#039; סמ&amp;quot;ג עשין קפג.&lt;/ref&gt;, והם שלמי חגיגה*&lt;ref&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שם; עי&#039; סמ&amp;quot;ג שם; עי&#039; חינוך שם.&lt;/ref&gt; ושלמי-שמחה*&lt;ref&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שם; עי&#039; סמ&amp;quot;ג שם; עי&#039; חינוך שם.&lt;/ref&gt; - ושלמים הבאים עם הבכורים*&lt;ref&gt; ע&amp;quot;ע בכורים 298 ואילך.&lt;/ref&gt;, ושלמי נדבה, שהאדם נודר להביא&lt;ref&gt; עי&#039; ציון 32 ואילך.&lt;/ref&gt; - השני, שלמים הבאים עם לחמי-תודה*, והם הנקראים תודה*&lt;ref&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שם; עי&#039; חינוך שם.&lt;/ref&gt;, והשלישי, שלמים שמקריב הנזיר ביום מלאת ימי נזרו, והם באים גם כן עם לחם, ואלו השלמים נקראים איל-נזיר*&lt;ref&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שם; חינוך שם.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> על שלמים שמקריב הנזיר ביום מלאת ימי נזרו, ע&amp;quot;ע איל נזיר. על האוכלים שלמי יחיד, ומי האוכל כל חלק, ע&amp;quot;ע אכילת קדשים&lt;ref&gt; ציון 24א ואילך. &lt;/ref&gt;. ושם&lt;ref&gt; ציון 104 ואילך. &lt;/ref&gt;, על זמן אכילתם. על שלמים הבאים יחד עם הבכורים*, ע&amp;quot;ע בכורים&lt;ref&gt; ציון 298 ואילך.&lt;/ref&gt;. על אימורי השלמים, הקרבים על גבי המזבח, ע&amp;quot;ע אמורים. על הקטרת האימורים על גבי המזבח, ע&amp;quot;ע הקטרה (א)&lt;ref&gt; ציון 49 ואילך.&lt;/ref&gt;. על הפשט-ונתוח* של השלמים, ע&amp;quot;ע. על זריקת הדם, ע&amp;quot;ע זריקה. על חזק-ושוק* של שלמים, המונפים וניתנים לכהן, ע&amp;quot;ע חזה ושוק. על קבלת הדם, ע&amp;quot;ע קבלה. על שחיטת השלמים שהיא בכל מקום בעזרה, ע&amp;quot;ע שחיטה (ב). על שלמי חגיגה*, ע&amp;quot;ע. על שלמי-שמחה*, ע&amp;quot;ע. על שלמים הבאים עם לחמי-תודה*, ע&amp;quot;ע תודה. על תנופת חזה ושוק של השלמים, ע&amp;quot;ע תנופה. על שני כבשים הבאים עם שתי-הלחם* בחג השבעות*, ע&amp;quot;ע כבשי עצרת<br /> <br /> ==== טעם השם ====<br /> <br /> בטעם השם שלמים, נאמרו מספר טעמים: א) יש מהתנאים סוברים שכל המביא שלמים מביא שלום לעולם&lt;ref&gt; עי&#039; ר&#039; יהודה בתו&amp;quot;כ ויקרא דבורא דנדבה פרק טז ופסי&amp;quot;ז ומדרש אגדה (בובר) ויקרא ג א.&lt;/ref&gt;, ונקראו שלמים, שמטילים שלום בעולם&lt;ref&gt; עי&#039; רש&amp;quot;י שם, בפי&#039; הא&#039;.&lt;/ref&gt;, שכל קרבן נגזר ונקרא מהפעולה אשר בעבורו יקרב, החטאת* על שם החטא שבא עליו, העולה* על העולֶה על הלב והוא ההרהור, האשם* על אשם הנפש, ואם כן גם שם שלמים יורה על הבאת השלום בעבורם&lt;ref&gt; קרבן אהרן לתו&amp;quot;כ שם.&lt;/ref&gt;, ולכן כל המביא שלמים מביא שלום לעולם, שזה שמם יורה עליהם&lt;ref&gt; עי&#039; קרבן אהרן שם.&lt;/ref&gt;. ב) ויש מהתנאים סוברים שנקראים שלמים, שהכל שלום בהם, הדם והאימורים למזבח, החזה-והשוק* לכהנים, העור והבשר לבעלים&lt;ref&gt; ד&amp;quot;א בתו&amp;quot;כ שם ופסי&amp;quot;ז שם; עי&#039; רש&amp;quot;י שם, בפי&#039; הב&#039;; עי&#039; רשב&amp;quot;ם שם, בשם רבותינו; עי&#039; ר&amp;quot;י בכור שור שם.&lt;/ref&gt;, וזהו דרך שלום, שכולם אוכלים יחד&lt;ref&gt; ר&amp;quot;י בכור שור שם.&lt;/ref&gt;, שקרבן שלמים יבוא אחרי היות שלום בין האדם למקום, ולזה היה עניינו שיאכלו בו על שולחן אחד, הבעלים והכהנים והשם יתעלה&lt;ref&gt; רלב&amp;quot;ג שם.&lt;/ref&gt;, מה אין כן בשאר הקרבנות שמהם כולם למזבח ומהם למזבח ולכהנים אבל לא לבעלים&lt;ref&gt; קרבן אהרן שם.&lt;/ref&gt;. ולדעתם אין לפרש שהוא על שם שהמביא שלמים מביא שלום לעולם, שאין דרך הכתוב לגזור השם לדבר מהדבר הנמשך ממנו אלא ממה שבו בעצמו&lt;ref&gt; עי&#039; קרבן אהרן שם.&lt;/ref&gt;. ג) ויש מהראשונים שנתנו טעם לשם, שהוא לשון תשלומים, שמשלם את נדרו&lt;ref&gt; עי&#039; ציון 32 ואילך. עי&#039; רשב&amp;quot;ם שם; חזקוני שם.&lt;/ref&gt;. ד) ויש מהראשונים שנתנו טעם לשם, שהוא מלשון וכל חפצי ישלִם&lt;ref&gt; ישעיהו מד כח.&lt;/ref&gt;, אבנים שלמות&lt;ref&gt; דברים כז ו. רמב&amp;quot;ן ויקרא שם.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==== נדר ונדבה ====<br /> <br /> הנודר בעת צרתו להביא שלמים, או שנדבה רוחו אותו, להביא שבח לשם, לא לנדר ולא לתודה, מביאו&lt;ref&gt; עי&#039; ראב&amp;quot;ע ויקרא ז טז.&lt;/ref&gt;, שנאמר: וזאת תורת זבח השלמים וגו&#039;&lt;ref&gt; ויקרא שם יא.&lt;/ref&gt; ואם נדר או נדבה זבח קרבנו&lt;ref&gt; שם טז.&lt;/ref&gt;, וזהו הנקרא &amp;quot;שלמי נדבה&amp;quot;&lt;ref&gt; עי&#039; אלשיך שם טז.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> היחיד מביא שלמי נדבה, ואין הציבור מביאים שלמי נדבה&lt;ref&gt; תו&amp;quot;כ ויקרא דבורא דנדבה פרק טז: שלמים נדבה; חזקוני ויקרא כא כב.&lt;/ref&gt;. אם משום שנאמר: מן הבקר הוא מקריב&lt;ref&gt; ויקרא ג א. עי&#039; תו&amp;quot;כ שם ופסי&amp;quot;ז שם.&lt;/ref&gt;, ומילה יתירה היא, שהיה לו לומר: &amp;quot;אם מן הבקר מקריב&amp;quot;, ופירוש הפסוק &amp;quot;הוא&amp;quot; שהוא יחיד יקריב, אבל לא ציבור&lt;ref&gt; קרבן אהרן לתו&amp;quot;כ שם.&lt;/ref&gt;. או משום שנאמר: ואיש כי יקריב זבח שלמים לה&#039; לפלא נדר או לנדבה&lt;ref&gt; ויקרא כא כב. עי&#039; חזקוני שם.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==== הבהמות שמביאים שלמים מהם ====<br /> <br /> השלמים - מלבד שני הכבשים הבאים עם שתי-הלחם* ואיל-נזיר* - באים מן הכבשים ומן העזים ומן הבקר&lt;ref&gt; רמב&amp;quot;ם מעה&amp;quot;ק פ&amp;quot;א הי&amp;quot;א; סמ&amp;quot;ג עשין קפג; חינוך מ&#039; קמא.&lt;/ref&gt;, שנאמר: ואם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב&lt;ref&gt; ויקרא ג א.&lt;/ref&gt;, ונאמר: ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים&lt;ref&gt; שם ו.&lt;/ref&gt;, ונאמר: ואם עז קרבנו&lt;ref&gt; שם יב. עי&#039; כס&amp;quot;מ שם.&lt;/ref&gt;. ואין העוף בא שלמים&lt;ref&gt; עי&#039; תו&amp;quot;כ שבציון 46; רמב&amp;quot;ם שם; סמ&amp;quot;ג שם; חינוך שם.&lt;/ref&gt;, שנאמר: ואם מן העוף עֹלה&lt;ref&gt; ויקרא א יד. עי&#039; תו&amp;quot;כ שבציון הבא. &lt;/ref&gt;, עוף עולה, ואין העוף זבחי שלמים&lt;ref&gt; ר&#039; שמעון בתו&amp;quot;כ ויקרא דבורא דנדבה פרשה ו. וכעי&amp;quot;ז לר&#039; יהודה בתו&amp;quot;כ שם: העוף עולה ואין העוף שלמים. עי&amp;quot;ש הק&amp;quot;ו השונה לכ&amp;quot;א מהתנאים שאותו בא הדיוק לדחות, ועי&#039; קרבן אהרן שם.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> השלמים באים מזכרים ומנקבות&lt;ref&gt; רמב&amp;quot;ם מעה&amp;quot;ק פ&amp;quot;א הי&amp;quot;א; סמ&amp;quot;ג עשין קפג; חינוך מ&#039; קמא.&lt;/ref&gt;, שנאמר: אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה&lt;ref&gt; ויקרא ג א.&lt;/ref&gt;, ונאמר: ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים לה&#039; זכר או נקבה&lt;ref&gt; שם ו. עי&#039; כס&amp;quot;מ שם.&lt;/ref&gt;. ומכל מקום לא כשרו לבוא טומטום* ואנדרוגינוס*&lt;ref&gt; תו&amp;quot;כ ויקרא דבורא דנדבה פרשה ג.&lt;/ref&gt;, שנאמר: אם זכר אם נקבה&lt;ref&gt; ויקרא ג א.&lt;/ref&gt;, מי שהוא זכר ודאי או נקבה ודאי, יצא טומטום ואנדרוגינוס&lt;ref&gt; רלב&amp;quot;ג שם; עי&#039; קרבן אהרן לתו&amp;quot;כ שם.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> על שלמים, שאינם באים מבהמה שאינה בת שמונת ימים, ע&amp;quot;ע מחֻסר זמן. על שלמים, שאינם באים מצאן שהוא יותר משתי שנים שלימות מיום ליום, ובבקר שלוש שנים, ע&amp;quot;ע קרבנות.<br /> <br /> ==== במנין המצוות ====<br /> <br /> מצות עשיית שלמים נמנית במנין-המצות*&lt;ref&gt; עי&#039; אזהרות &amp;quot;אתה הנחלת&amp;quot; (מחזור (גולדשמידט) שבועות עמ&#039; 618); עי&#039; גאונים וראשונים שבציון 55 ואילך.&lt;/ref&gt;. ממוני המצוות המונים פרשיות במנין המצוות&lt;ref&gt; ע&amp;quot;ע מנין המצות.&lt;/ref&gt;, יש המונים אותה כפרשה בפני עצמה&lt;ref&gt; עי&#039; אזהרות ר&amp;quot;א הזקן &amp;quot;אמת יהגה חכי&amp;quot; (מחזור (גולדשמידט) שבועות עמ&#039; 667): שלמים וכו&#039; ירצו לעושיך; עי&#039; אזהרות הר&amp;quot;י ברצלוני &amp;quot;איזה מקום בינה&amp;quot; (נד&#039; במחזורי צפון אפריקה לשבועות) בפרשיות: זריזות שלמים.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ויש המונים אותה הן בכלל פרשת עולות מנחות ושלמים&lt;ref&gt; בה&amp;quot;ג פרשה ז.&lt;/ref&gt;, והן בכלל מצות עשה של נדרים ונדבות ועולות ושלמים&lt;ref&gt; בה&amp;quot;ג מ&amp;quot;ג קעב.&lt;/ref&gt;. ויש ממוני המצוות המונים פרשיות במנין המצוות, שלא מנאוה בכלל פרשה, אלא בשתי מצוות עשה: להביא שלמי בקר, ולהביא שלמי צאן&lt;ref&gt; רס&amp;quot;ג באזהרות &amp;quot;את ה&#039; אלהיך תירא&amp;quot; (סדור רס&amp;quot;ג עמ&#039; קסא): גם שלמי בקר וצאן, לפי רי&amp;quot;פ פערלא לספה&amp;quot;מ לרס&amp;quot;ג מ&amp;quot;ע קי, ובאזהרות &amp;quot;אנכי אש&amp;quot; (סדור רס&amp;quot;ג עמ&#039; קצד): הביאני ערוך וכו&#039; שלמי צאן ובקר.&lt;/ref&gt;, וביארו אחרונים בדעתם שלא מנאוה במצות עשה אחת, לפי שכל אחת באה בכתוב פרשה מיוחדת בפני עצמה&lt;ref&gt; עי&#039; ויקרא ג א-ה, ו-יז.&lt;/ref&gt;, לכן יש למנות כל אחת מצוה בפני עצמה&lt;ref&gt; עי&#039; רי&amp;quot;פ פערלא שם מ&amp;quot;ע קז.&lt;/ref&gt;. ורוב מוני המצוות מונים מצוה זו כמצות עשה אחת&lt;ref&gt; אזהרות ר&#039; שלמה ן&#039; גבירול (נד&#039; במחזורי הספרדים לשבועות) &amp;quot;שמור לבי מענה&amp;quot; עשין קלה; רמב&amp;quot;ם מעה&amp;quot;ק פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;ג וספה&amp;quot;מ מ&amp;quot;ע סו; חינוך מ&#039; קמא; סמ&amp;quot;ג עשין קפג; ועוד. &lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==== הערות שוליים ====</div> Rakovsky