https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%A8%D7%A2 2026-04-24T23:50:07Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%A8%D7%A2&diff=152836&oldid=prev 2021-06-06T14:57:29Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - אדם הנמצא על ערש דוי.&lt;/span&gt; ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמו ומהותו&lt;/span&gt; ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - אדם הנמצא על ערש דוי.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמו ומהותו&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קראו רבותינו זכרונם לברכה למי שהוא חולה* על ערש דוי שכיב מרע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ס&#039; התשבי ע&#039; שכב; עי&#039; צמח דוד לר&amp;quot;ד בן יצחק מלות נכריות ע&#039; שכיב מרע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. תרגום אביך חֹלֶה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בראשית מח א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- שהיה חולה יעקב אבינו קודם מיתתו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ב&amp;quot;מ פז א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; חולי אפיסת הכוחות הקודמת למוות הטבעי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פי&#039; ר&amp;quot;א בן הרמב&amp;quot;ם בראשית שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- אבוך מרע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אונקלוס שם, לגירסתנו וגי&#039; פהמ&amp;quot;ש לרמב&amp;quot;ם פאה פ&amp;quot;ג מ&amp;quot;ז וגי&#039; אוהב גר שם בשם כל הנסחאות הקדומות, ועי&#039; ציון הבא שי&amp;quot;ג בע&amp;quot;א. ס&#039; התשבי שם; צמח דוד שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש המתרגמים: אבוך שכיב מרע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אונקלוס שם, לגי&#039; אוהב גר שם בשם מס&#039; חומשים, ודחה, ולגי&#039; נפש הגר שם, ועי&#039; ציון הקודם שי&amp;quot;ג בע&amp;quot;א; תיוב&amp;quot;ע שם. ועי&#039; לחם ושמלה בלחם אבירים שם, שהגיה ע&amp;quot;פ ר&amp;quot;ה טז א, שצ&amp;quot;ל &amp;quot;מריע&amp;quot; ולא &amp;quot;מרע&amp;quot;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד ותאמר חֹלֶה הוא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמ&amp;quot;א יט יד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, תרגומו: שכיב מרע הוא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ת&amp;quot;י שם, לגירסתנו וגי&#039; נפש הגר בראשית שם. בתיוב&amp;quot;ע שם, לגי&#039; מקראות גדולות הכתר: ממרע הוא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;כלומר הוא חולה ששוכב על המיטה ולא יכול לילך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נפש הגר שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. &amp;quot;שכיב&amp;quot; הוא תרגום שכיבה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; אונקלוס בראשית כו י וכח יג ועוד; עי&#039; ת&amp;quot;י שופטים ה כז ושמ&amp;quot;א ג ב ועוד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ו&amp;quot;מרע&amp;quot; הוא תרגום של חולה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; אונקלוס דברים כח סא; עי&#039; ת&amp;quot;י מל&amp;quot;א ח לז ויד א ועוד; מהרש&amp;quot;א נדרים מט ב בח&amp;quot;א; עי&#039; נפש הגר בראשית שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והוא מלשון תשישות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רש&amp;quot;י ר&amp;quot;ה שם ד&amp;quot;ה אקצירי ואמריעי, ע&amp;quot;פ נדרים שם; עי&#039; מאירי נדרים שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; וחולשה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; פי&#039; הרא&amp;quot;ש שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שתשש כוחו ונופל על המיטה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גרש ירחים גיטין יג ב. ועי&#039; ציון הבא ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;החולה, שתשש כח כל גופו וכשל מחמת החולי עד שאינו יכול להלך על רגליו בשוק, והרי הוא נופל על המיטה, הוא הנקרא שכיב מרע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם (קאפח) זכיה פ&amp;quot;ח ה&amp;quot;ב (ע&amp;quot;פ ברייתא ב&amp;quot;ב קמו ב: הרי שהיה חולה ומוטל במטה כו&#039;, ועי&#039; גמ&#039; שבע&#039; חולה ציון 2 וראשונים שבע&#039; הנ&amp;quot;ל ציון 3 ואילך), וכעי&amp;quot;ז ברמב&amp;quot;ם שם, לגירסתנו; עי&#039; טור חו&amp;quot;מ סי&#039; רנ ס&amp;quot;ח, בשמו; עי&#039; שו&amp;quot;ע שם ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- בניגוד לבריא שהולך על רגליו בשוק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע חולה ציון 8 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- וכל החולה המושכב על מיטתו נקרא שכיב מרע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ב&amp;quot;י שם סי&#039; לב ס&amp;quot;ו: ונ&amp;quot;ל, והובא בד&amp;quot;מ הארוך שם וש&amp;quot;ך שם סי&#039; פא סק&amp;quot;ז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אבל מי שאינו חלש כי אם באבר אחד ולא נתפשטה חולשתו בכל גופו, אינו בכלל שכיב מרע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; סמ&amp;quot;ע סי&#039; לב ס&amp;quot;ק יח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהחושש באבר אחד ואין החולי כולל כל הגוף, הרי הוא כבריא לכל דבריו, ועל כך ע&amp;quot;ע חולה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 19 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;המסוכן, אף על פי שהולך על רגליו, נקרא שכיב מרע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ב&amp;quot;י חו&amp;quot;מ סי&#039; לב ס&amp;quot;ו: ונ&amp;quot;ל, והובא בד&amp;quot;מ הארוך שם וש&amp;quot;ך סי&#039; פא סק&amp;quot;ז. ועי&#039; רש&amp;quot;י גיטין יג ב ד&amp;quot;ה אף המסוכן, וגרש ירחים שם.&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ועי&#039; נפש הגר בראשית מח א, ע&amp;quot;פ ת&amp;quot;י שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;8 ות&amp;quot;י מל&amp;quot;ב ח ז וכט, שמ&amp;quot;מ בת&amp;quot;י שכיב מרע הוא דוקא כשהוא שוכב על מיטתו, אבל מסוכן היכול לילך אינו נקרא שכיב מרע אלא &amp;quot;מרע&amp;quot;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ועדיף יותר מסתם שכיב מרע, שדבריו אינו בכלל דברי-שכיב-רע-ככתובים-וכמסורים*, אלא כדין המצווה בפירוש מחמת מיתה, ועל כך ע&amp;quot;ע דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 73 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מטבעו של אדם לומר שהוא חייב לאחרים, שלא להראות את עצמו שבע ועשיר, ולכן שכיב מרע שהודה דרך שיחה לפני מיתתו שחייב לפלוני, ולא אמר תנו, אף על פי שאין-אדם-משטה-בשעת-מיתתו*, מכל מקום אדם עשוי שלא להשְׂביע את יורשיו, ולכן אין חייבים יורשיו לשלם, ועל כך ע&amp;quot;ע אדם עשוי שלא להשביע את עצמו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 10 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שכיב מרע, שאמר בשעת מיתה לחבירו שחייב לו ממון, שאין דרכו של אדם לומר כן בשעת מיתה דרך שחוק והשטאה*, וחייבים יורשיו לשלם, ע&amp;quot;ע אין אדם משטה בשעת מיתתו. ושם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 4 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שנחלקו הפוסקים בשכיב מרע שהבריא, אם יכול לומר משטה הייתי בך. על שכיב מרע, שאין אחרים משטים בו בשעת מיתה, ואם תבע לאחרים והודו לו, חייבים לשלם ליורשיו, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 6 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שכיב מרע שאמר לאשתו הרי זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה ועמד והלך בשוק וחלה ומת, אומדים אותו אם מחמת חולי הראשון מת הרי זה גט ואם לאו אינו גט, ועל כך ע&amp;quot;ע אומד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 67 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים ולא השאיר לעצמו כלום, אם עמד מחוליו יכול לחזור בו, אפילו כשקנו מידו בקנין גמור, שאומדים דעתו שעל דעת כן נתן שאם ימות תתקיים המתנה ואם יעמוד מחוליו תחזור אליו, ועל כך ע&amp;quot;ע אומדנא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 4.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי, נאמן, ואין אנו חושדים שהשכיב מרע עשה קנוניא עם פלוני לגבות מן ההקדש* שלא כדין, כדרך שאנו חושדים כשבא לגבות מלוה בשטר מן הבריא שהקדיש כל נכסיו, שאינו גובה אלא בשבועה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע אין אדם עושה קנוניא על הקדש ציון 26 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכיון שעומד למות אין-אדם-חוטא-ולא-לו*, ועל כך ע&amp;quot;ע אין אדם חוטא ולא לו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 3 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; אין אדם עושה קנוניא על הקדש: בשכיב מרע, וע&#039; יורש (ב)&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 272 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. מתנת שכיב מרע שנתחלקה ליורשים שהם אנוסים* שלא על פי דין תורה, אפילו אם כבר זכה כל אחד בחלקו, חוזרים ונותנים לכל אחד את חלקו המגיע לו על פי דין תורה, ועל כך ע&amp;quot;ע אנוסים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 44.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על לשון המועיל בשכיב מרע לעשות אפוטרופוס* לבניו הקטנים, ע&amp;quot;ע אפוטרופוס&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 14 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שכיב מרע שציוה ליתן מנה סתם או שדה סתם לפלוני בחובו, שמעמידים לבניו הקטנים אפוטרופוס על כך, שיהפוך בזכותם לידע אם פרע לו, או כדי שיברר להם חלק יפה ויגבה החוב מן הזיבורית, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 202 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שכיב מרע שגירש את אשתו ואחר כך עמד מחוליו, שמדין תורה יכול לחזור בו מהגט, שלא גירשה אלא אם ימות, וחכמים תיקנו שאינו חוזר והפקיעו את הקידושין על ידי גט זה, ועל כך ע&amp;quot;ע אפקעינהו רבנן לקדושין מניה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 5 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; וע&#039; גט שכיב מרע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 88 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על אדם סמוך למיתתו, שהוא בנשימותיו האחרונות, ע&amp;quot;ע גוסס. על גט* ששכיב מרע נותן לאשתו לטובתה, שלא תיזקק ליבום* וחליצה* כשימות, ע&amp;quot;ע גט-שכיב-מרע*. על איסור יחוד* שכיב מרע עם אשתו לאחר נתינת הגט, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 164 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; יחוד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 948 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על גר* שנתן במתנת שכיב מרע את נכסיו לאחר, ע&amp;quot;ע גר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 447 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שכיב מרע, שתקף עליו החולי בשבת* ורוצה לגרש את אשתו, כדי שלא תזדקק ליבום וחליצה, שהתירו לו לגרש אם הגט כבר כתוב מערב שבת, ועל כך ע&amp;quot;ע גרושין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 457.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שכיב מרע שאמר ידור פלוני בבית זה שדר בו עכשיו, וכבר היה דר בדירה זו, ע&amp;quot;ע דבר שאין בו ממש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 148.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שכיב מרע שציוה כל מה שיוציא אילן זה לעניים, או כל שכר בית זה לעניים, ע&amp;quot;ע דבר שלא בא לעולם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 191 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על מתנת-שכיב-מרע*, שיש לה תוקף - לסוברים כן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים ציון 6. ושם, ציון 1 ואילך, שי&amp;quot;ח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן הלכה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 7.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- כאילו היא כתובה בשטר ומסורה ליד המקבל, ע&amp;quot;ע דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים וע&#039; מתנת שכיב מרע. על כך שנחלקו תנאים אם היינו דוקא בשבת, שאינו יכול להקנות ולכתוב, או אף בחול, ע&amp;quot;ע דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 11 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; מתנת שכיב מרע וע&#039; כל הראוי לבלה בלה מעכבת בו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 410 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על דייתקי, שהיא צוואת שכיב מרע, ע&amp;quot;ע דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 198.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על המפרש בים והיוצא בשיירה והיוצא בקולר והמסוכן, שדבריהם ככתובים וכמסורים, ועדיפים יותר מסתם שכיב מרע, שדינם כדין המצוה בפירוש מחמת מיתה, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 73 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. מתנת שכיב מרע אינה נקנית אלא לאחר מיתתו, ועל כך ע&amp;quot;ע דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 44 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; מתנת שכיב מרע, ונחלקו ראשונים אם היינו שאינה נקנית כלל, או שלמפרע נקנתה משעת אמירה ואינה נקנית היינו שיכול לחזור בו, ועל כך ע&amp;quot;ע דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 48 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; למפרע; מכאן ולהבא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 589 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; מתנת שכיב מרע. על שכיב מרע, שנחלקו ראשונים אם לאחר שלושה ימים הראשונים מחוליו, יש לו דין מצוה לקיים דברי המת, אבל לא מתנת שכיב מרע, או שיש לו דין מתנת שכיב מרע, ע&amp;quot;ע דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 127 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; מצוה לקיים דברי המת. מתנה ששכיב מרע נותן לאחר, שאם נותן כל נכסיו, או שנותן מקצת אך מפרש שעושה כן מחמת מיתה, תיקנו חכמים שאינו צריך קנין*, שלא תיטרף דעתו עליו, אלא כל דבריו ככתובים וכמסורים, ועל כך ע&amp;quot;ע דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים וע&#039; מתנת שכיב מרע. בשכיב מרע אנו אומרים הולך כזכי, ואם אמר הולך מנה לפלוני שאני חייב לו, הולך מנה לפלוני פקדון שיש לו בידי, אם בא לחזור אינו חוזר, ועל כך ע&amp;quot;ע דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 52 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; מתנת שכיב מרע. על שכיב מרע שאמר נכסי אלו לפלוני, שאם היה מוחזק לנו שאין לו עוד נכסים אין חוששים שמא יש לו, ודינה כמתנת שכיב מרע בכולה, אם צריך עדות גמורה שאין לו או שדי בחזקה בעלמא, ע&amp;quot;ע דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 117 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שכיב מרע, שצריך להתוודות, ועל פרטי הוידוי, ע&amp;quot;ע ודוי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציונים 509 ואילך, 531.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שטר מתנה, שהכותב אומר שכיב מרע הייתי ויכול לחזור בי, והמקבל אומר בריא היית ואינך יכול לחזור בך, ע&amp;quot;ע חזקה (ב)&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 898 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; חזקת ממון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 321 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; מתנת שכיב מרע. שכיב מרע שציוה לבניו שישחררו את עבדו, אף על פי שאסור לשחרר עבד כנעני&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע שחרור.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כופים את היורשים לשחררו, ואומדים שמשחררו באחד מאופני ההיתר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שמעמידים את המוריש בחזקת-כשרות*, ועל כך ע&amp;quot;ע חזקת כשרות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 113 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; מצוה לקיים דברי המת. שכיב מרע שנתן נכסיו לאחרים ועמד מחוליו, והדבר ספק אם יש לו עוד נכסים, ואינו יכול לחזור בו, או שאין לו עוד נכסים, ויכול לחזור בו, אינו יכול לחזור בו, ועל כך ע&amp;quot;ע חזקת ממון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 241 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הקדש.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אם יכול לחזור בו כשעמד מחוליו, ע&amp;quot;ע חזקת מרא קמא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 273 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; מתנת שכיב מרע. שכיב מרע שנתן לחבירו שטר חוב שיש לו על אחרים, אין היורש יכול למחול, ועל כך ע&amp;quot;ע חכמים עשו חזוק לדבריהם וע&#039; מתנת שכיב מרע. על תקנת הקהילות שיבם וביבמה שנתרצו בחליצה* חולקים כל הנכסים שהניח המת, אבל אינה נוטלת יותר מכדי כתובתה, ומנכים לה מחלקה כל מה שבזבזה בחיי בעלה, מלבד מה שנתן הבעל במתנת שכיב מרע, ע&amp;quot;ע חלוצה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 27 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על הנותן טובת-הנאה* לחבירו במתנת שכיב מרע, ע&amp;quot;ע טובת הנאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 464 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. מי שנתן חלק מנכסיו במתנת-שכיב-מרע* לאחרים, והניח השאר ליורשיו, ומת, ויצא עליו שטר חוב, בעל חוב גובה מהיורשים ולא ממקבלי המתנה, ועל כך ע&amp;quot;ע יורש (א)&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 308 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שכיב מרע שאמר שכל מה שיוציא אילן זה ינתן לעניים, היורשים חייבים לתתו, ועל כך ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;462 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שכיב מרע שאמר אל תקברוני מנכסי, אם שומעים לו, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 866 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שכיב מרע שאמר לשלוחו הולך מנה לפלוני, ומת המקבל בחיי הנותן, יתן השליח ליורשי המקבל, ועל כך ע&amp;quot;ע יורש (ב)&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 188 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; ירושה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 835 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שכיב מרע שציוה ממון לבנו, ואמר &amp;quot;ואחריך לפלוני&amp;quot;, ע&amp;quot;ע ירושה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציונים 840 ואילך, 1650 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שכיב מרע האומר על פלוני &amp;quot;זה בני&amp;quot; או אחד משאר יורשים, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 1335 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על מתנת שכיב מרע, שיש בה ספק, כגון שאין הדבר ידוע אם מת המוריש מתוך חולי זה שציוה בו, ומתנתו מתנה היא, או שהבריא ומת אחר כך, ומתנתו בטלה, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 1395 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שכיב מרע שציוה להוריש את נכסיו למי שאינו ראוי ליורשו על פי דין, לא עשה כלום, ועל כך ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 1585 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. אם יכול אדם להפקיע במתנת שכיב מרע ירושתו מתורת ירושה לתורת מתנה על ידי מתנה ליורש עצמו, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 1654 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שכיב מרע שנתן מקצת נכסיו בלא קנין והיה המקבל מן הראויים ליורשו, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 1811 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שכיב מרע שהנחיל לאחד מיורשיו, אימתי צריך קנין, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 1827 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שכיב מרע שנתן גט לאשתו, והתנה שיחול שעה אחת קודם מותו, כדי לפוטרה מחליצה, ומתה בחייו, הרי זה יורשה, ועל כך ע&amp;quot;ע ירושת הבעל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 326 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שכיב מרע שנתן גט לאשתו ומתה לפני הבעל, אם הבעל יורשה, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 905 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על קטן* שנתן מתנה במטלטלים, שמתקנת חכמים נתינתו מתנה - לסוברים כן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע כדי חייו ציון 37 ואילך וע&#039; קטן. וע&amp;quot;ע כדי חייו ציון 35 ואילך וע&#039; קטן שי&amp;quot;ח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן הלכה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע כדי חייו ציון 39 וע&#039; קטן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- אף במתנת שכיב מרע, ע&amp;quot;ע כדי חייו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 37 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; קטן. שטר מתנה שלא כתבו בו אם היא מתנת ברי או מתנת שכיב מרע, יכולים העדים לפרש הדבר, ואינו חשוב כיון שהגיד, שעדיין לא הגידו, ועל כך ע&amp;quot;ע כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 639 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שכיב מרע שנתן במתנה לאחרים נכסיו, והבריא, אם שייר שיור* כל-שהוא*, גילה דעתו שחושב שיקום מחוליו, ולכן יכול חזור בו, ועל כך ע&amp;quot;ע כל שהוא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 107 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; מתנת שכיב מרע. על מחלוקת האמוראים בשיעור כל שהוא במתנת שכיב מרע, ע&amp;quot;ע כל שהוא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 111 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; מתנת שכיב מרע. הכותב נכסיו לבניו במתנת שכיב מרע וכתב לאשתו קרקע כל שהוא, איבדה כתובתה, ועל כך ע&amp;quot;ע כתובה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 1509 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שטר מתנת שכיב מרע, שלא נכתב בו שהנותן מת מתוך חוליו, ובאו עדים הדרים באותה חצר ואמרו שלא ראו שעמד הנותן מחוליו, ע&amp;quot;ע לא ראינו אינה ראיה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציונים 18 ואילך, 99 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על עדים המעידים על שכיב מרע שנתן מתנת שכיב מרע ועמד מחוליו, שאין לו נכסים נוספים מלבד הנכסים הידועים לנו, ולכן בטלה מתנתו, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 42 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שנים שהעידו על שכיב מרע שציוה ליתן מתנה לפלוני, ובאו שנים ואמרו היינו שם באותה שעה ולא שמענו שציוה, הרי זו הכחשה, ועל כך ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 77.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שכיב מרע, שציוה לשחרר את עבדו הכנעני&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע עבד כנעני.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כופים את היורשים ומשחררים אותו, אף על פי שאסור לשחרר עבד-כנעני*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע שחרור.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ועל כך ע&amp;quot;ע לא תחנם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 79 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שכיב מרע, שהולכים במתנתו אחר לשון-בני-אדם*, ע&amp;quot;ע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציונים 91 ואילך, 192 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שכיב מרע שאמר תנו מנה לפלוני שאני חייב לו, אין היורשים נאמנים לומר שחזר בו האב ואמר להם שפרע את החוב, במיגו שהם עצמם פרעו, שאנו עדים (&amp;quot;אנן-סהדי*&amp;quot;) שלא היה אומר תנו אם כבר פרע, ועל כך ע&amp;quot;ע מגו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 881.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על כך שמצוה-לקיים-דברי-המת*, ע&amp;quot;ע. שכיב מרע שנתן כל נכסיו לאחרים, אם עמד מחוליו יכול לחזור בו אף על פי שנתנם בקנין גמור, ועל כך ע&amp;quot;ע מתנת שכיב מרע. על שכיב מרע שהפקיר כל נכסיו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הפקר.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אם יכול לחזור בו כשעמד מחוליו, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל. אם יכול המוריש להפסיק את ירושתו במתנת שכיב מרע, כגון שמצווה לאחרים את נכסיו זמן מסוים לאחר מיתתו, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל. על הכותב כל נכסיו לאחד מבניו, שפעמים שאומדים דעתו שכוונתו רק למנותו כאפוטרופוס* ולא להנחילו בכל הנכסים, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל. שכיב מרע שנתן נכסיו לאחרים במתנת שכיב מרע, אם נידונים כמשועבדים, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל. על מתנת שכיב מרע, שנחלקו ראשונים אם מפקיעה מירושת בנין דכרין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע כתובת בנין דכרין.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&amp;quot;ע כתובת בנין דכרין ציון 208 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שכיב מרע שציוה לתת מתנת חינם לגוי, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל. במקום שהפקיעו את ירושת הבעל, על ידי תקנת הקהל ומנהג או על ידי סילוק ותנאי, וציותה האישה את הנכסים לאחרים במתנת שכיב מרע, אם הצוואה חלה, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל וע&#039; סילוק וע&#039; צַואה. על המשייר במתנה, באופן שאין השיור מועיל אלא מפני שהמשייר לעצמו בעין יפה הוא משייר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; טוש&amp;quot;ע חו&amp;quot;מ רט ז. וע&amp;quot;ע שיור.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אם במתנת שכיב מרע שאינה חלה עד המיתה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים ציון 44 ואילך, וע&#039; יורש (ב) ציון 189 ואילך וע&#039; מתנת שכיב מרע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואין השיור לעצמו אלא ליורשיו, אף הם במקומו וכגופו ומשייר להם בעין יפה, ע&amp;quot;ע שיור.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== הערות שוליים ====<br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky