Micropedia bot: Added new Talmudit entry

2018-11-04T09:25:22Z

Added new Talmudit entry

דף חדש

{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
'''הגדרה'''
- מצות שילוח הקן

==המצווה==

הרואה קן ציפור והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, מצוות לא תעשה מן התורה לקחת את האם על הבנים, שנאמר "לא תקח האם על הבנים"<ref>דברים כב ו.</ref>, ומצות עשה לשלח את האם שנאמר "שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך"<ref>שם.</ref>.

===חיזור אחר המצווה===

אין חיוב לחזור אחר מצווה זו, שנאמר "כי יקרא"<ref>דברים כב ו.</ref>, שנקרה לפניך<ref>חולין קלט ב.</ref>. ומכל מקום יש שכתבו שצריך להשתדל לקיים מצווה זו<ref>ברכי יוסף יו"ד רצב ס"ו.</ref>, אבל יש שכתבו שאין לחזר אחרי מצוה זו בהרים וגבעות, אלא רק אם תבוא לידו יקיימנה<ref>שו"ת תורה לשמה סי' רע"ז.</ref>.

===הלוקח אם על הבנים===

הלוקח את האם על הבנים, נחלקו תנאים בדינו, ר' יהודה אומר שלוקה, ואינו משלח, וחכמים אומרים שמשלח ואינו לוקה<ref>משנה חולין קמא א.</ref>, לפי שהוא לאו-הניתק-לעשה*<ref>עי' משנה שם. וע"ע לאו הניתק לעשה אם לוקים עליו.</ref>. בביאור המחלוקת אמרו שתלמוד, שנחלקו אם העשה "שלח תשלח את האם", נאמר כתיקון ללאו, אם עבר ולקח, או שאינו שייך ללאו, אלא מצווה לשלח, אבל אם לקח בלי לשלח אין העשה מתקן את הלאו<ref>גמ' שם. ועי' כס"מ שחיטה פי"ג הי"ט, שנקט שלחכמים אין מצות עשה לשלוח את הבנים מלכתחילה, ולא נאמר העשה אלא לתיקון הלאו, ועי' מגילת ספר על הסמ"ג לאווין ק"נ ד"ה שם לא יקח, שנחלק עליו, וסובר שאף לחכמים יש מלכתחילה מצות עשה, אלא שסוברים שגם בדיעבד העשה מתקן את הלאו, ועי' ציון 127 ואילך אם מצוה זו היא חיובית או קיומית. </ref>. הלכה כחכמים, שאם נטל האם על הבנים ולא שילחה ישלחנה, ופטור ממלקות<ref>שו"ע יו"ד רצב ו.</ref>, ואף אם לא שילחה מיד אינו מתחייב במלקות אלא אם מתה או ברחה וכיוצא בזה<ref>בהגר"א שם.</ref>. קטן שעבר ולקח אם על בנים, כתבו אחרונים שכשהגדיל חייב לשלח<ref>מנ"ח מ' תקמה.</ref>.

===זכיה באם באיסור===

עבר ולקח אם על בנים, נסתפקו אחרונים אם זכה באם, או שמאחר שחייב לשלחה הרי שאינה שלו<ref>מנ"ח מ' תקמה.</ref>.

===נטלה על מנת לשלחה===

נטל את האם על מנת לשלחה, ונמלך בדעתו ולא שילחה, ביטל את העשה<ref>חולין קמא א.</ref>, אבל אינו עובר על הלאו של "לא תיקח האם על הבנים"<ref>רש"י שם ד"ה ע"מ לשלחה.</ref>, וכתבו אחרונים שהוא הדין אם מתה האם אחר כך, או אפילו שחטה בידים, לא עבר על הלאו<ref>מנ"ח מ' תקמה אות ט. </ref>.

===היכן נוהג===

שילוח הקן נוהג בין בארץ ובין בחוץ לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית<ref>חולין קלח ב.</ref>, בזכרים ובנקבות<ref>חינוך מ' תקמה.</ref>. ואף על פי שכתבו אחרונים שאין לקיים מצוה זו בשבת<ref>מהרי"ט קידושין כט א; שאלת יעב"ץ סוס"י לו. וע"ע צד וע' מוקצה.</ref>, מכל מקום אין מצוה זו חשובה כמצוה עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות מהן<ref>ע"ע אשה: במצוה עשה שהזמן גרמא.</ref>, כיון עצם המצוה נוהגת בכל זמן, ורק מחמת שהדבר כרוך באיסור אי אפשר לקיימה בשבת<ref>מהרי"ט שם; שאלת יעב"ץ שם.</ref>.

===ברכה===

אם נתקנה ברכה על מצוה זו, נחלקו הראשונים, יש סוברים שאין לברך כיון שבתחילה כשלוקח את האם על מנת לשלחה עובר עבירה, ורק כשמשלחה עושה את המצוה, והרי זו מצוה הבאה מתוך עבירה ולכך אין מברכים עליה<ref>שו"ת הרשב"א סי"ח. </ref>, ויש סוברים שאם נטלה על מנת לשלחה אין כאן עבירה כלל, ויש לברך על המצוה<ref>השגת הראב"ד על האבודרהם (תפילות של חול שער השלישי). </ref>. להלכה כתבו אחרונים שכיון שנחלקו בזה הראשונים לכך יברך בלא שם ומלכות<ref>בית לחם יהודה יו"ד רצ"ב ס"א.</ref>. נוסח הברכה: ברוך וכו' אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לשלח הקן<ref>נחל איתן סי' ה' ס"ק א.</ref>, ויש שכתב שנוסח הברכה על מצות שילוח הקן<ref>שו"ת מהר"ם שי"ק סי' רצ.</ref>. מלבד הברכה על שילוח הקן יש שכתב שיברך גם ברכת שהחיינו<ref>פתחי תשובה יו"ד סי' רצ"ב ס"ק ב.</ref>, אך דעת הרבה פוסקים שאין לברך שהחיינו<ref>ברכי יוסף סי' רצ"ב ס"ב; ערוך השולחן סי' רצב ס"י.</ref>.

===לצורך מצוה===

אסור לקחת האם על הבנים אף לצורך מצוה<ref>עי' להלן.</ref>, וכגון אם צריך את האם לטהרת-מצורע* אסור לו לקחת את האם על הבנים<ref>חולין קמב א. וע"ע צפורי מצורע.</ref>. עבר ונטל אם על בנים כדי לטהר בהן את המצורע חייב לשלחה<ref>רמב"ם שחיטה פי"ג הי"ט.</ref>. ואם לא שילח, נחלקו ראשונים, יש סוברים שלוקה<ref>רמב"ם שחיטה פי"ג הי"ט.</ref>, ויש סוברים שאינו לוקה<ref>תוס' חולין קמא א ד"ה לא צריכא.</ref>.

===במוקדשין===

שילוח הקן אינו נוהג במוקדשין<ref>משנה חולין קלח ב. ועי' גמ' שם קלט א, שנח' אמוראים באופן המדובר, שהרי אם היה הקן שלו פטור משילוח, מדין מזומן, עי' ציון 99, וע"ש שרב פי' שהיינו שהקדיש גוזלים למזבח, ומרדו וברחו, ושמואל ור' יוחנן פי' שהקדיש לבדק הבית, ועי' רמב"ם שחיטה פי"ג ה"כ שכתב כשמואל ור' יוחנן.</ref> - בין קדשי-מזבח* ובין קדשי-בדק-הבית*<ref>עי' תוס' דלהלן.</ref> - שנאמר שלח תשלח את האם<ref>דברים כב ז.</ref>, אין המצוה נוהגת אלא במי שאתה מצווה לשלחו, יצא זה שאי אתה מצווה לשלחו<ref>גמ' חולין שם. ועי' ציון 43.</ref>, ויש מהראשונים שפירשו, שלא אמרה תורה שלח לתקלה<ref>תוס' שם ד"ה יצא בשם רש"י, וברש"י שלפנינו אינו, וע"ש שדחו דבריו. </ref>. בקדשי בדק הבית אין שילוח הקן נוהג מטעם נוסף, שנאמר ואת הבנים תקח לך<ref>דברים שם.</ref>, יצאו אלו שאסורים בהנאה ואינם לך<ref>תוס' חולין קלח ב ד"ה יצא; לח"מ שמיטה פי"ג ה"כ. ועי' מנ"ח מ' תקמה, שמשלח תשלח יש ללמוד לאופן שהאם הקדש והביצים או האפרוחים חולין, שאין מצות שילוח, ומתקח לך יש ללמוד לאופן שהביצים או האפרוחים הקדש והאם חולין, שאין מצות שילוח.</ref>.

===עוף שהרג את הנפש===

עוף שהרג את הנפש, אין מצוה לשלחו<ref>חולין קלח ב.</ref>, לפי שנאמר שלח תשלח<ref>דברים כב ז.</ref>, ועוף זה אי אתה מצווה לשלחו אלא להביאו לבית דין ולקיים בו ובערת הרע מקרבך<ref>דברים יג ו. חולין קלט א. ועי' ציון 37.</ref>.

==הקן==

===עופות טהורים===

שילוח הקן אינו נוהג אלא בעוף טהור, שנאמר "כי יקרא קן ציפור"<ref>דברים כב ו.</ref>, וכל מקום שנאמר "ציפור" אינו אלא טהורה<ref>חולין קלט ב. </ref>.

===אפרוח אחד או ביצה אחת===

אפילו אם לא היו בקן אלא רק אפרוח אחד או ביצה אחת, חייב לשלח<ref>שו"ע יו"ד רצב א.</ref>.

===מקום הקן===

בכל מקום שימצאנו, בין באילן בין בארץ או בבורות שיחין ומערות או בים או בראשו של אדם או בראש שאר בעלי חיים, בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד, חייב לשלח<ref>שו"ע יו"ד רצב ב.</ref>. על קן מזומנת, עי' להלן<ref>ציון 99 ואילך.</ref>.

===האפרוחים והביצים===

המצוה לשלח את האם היא באופן שהאם רובצת על האפרוחים, אבל אם היו שם אפרוחים מפריחים - גדולים שיכולים לפרוח מעצמם<ref>עי' רש"י חולין קמ ב; נ"י שם.</ref> - או ביצים מוזרות - שאין אפרוח יכול לצאת מהם<ref>רש"י שם ד"ה ביצים.</ref> - פטור מלשלח<ref>משנה חולין שם.</ref>, שנאמר והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים<ref>דברים כב ו.</ref>, מה אפרוחים בני קיימא אף ביצים בני קיימא, יצאו מוזרות<ref>משנה שם.</ref>, ומה הביצים צריכין לאימן, אף האפרוחים צריכין לאימן, יצאו מפריחין<ref>משנה שם.</ref>.

===אפרוחים טריפה===

היו האפרוחים טריפה פטור מלשלח<ref>גמ' דלהלן. ועי' מנ"ח מ' תקמה, שכ"ש שאם האפרוחים מתים אין מצוה לשלח את האם.</ref>, דכתיב "תיקח לך"<ref>דברים כב ז.</ref>, שראויות לך, ולא לכלביך<ref>חולין קמ א.</ref>. שחט מקצת הסימנים של האפרוחים בתוך הקן, שאם יעזוב כעת יטרפו האפרוחים, נסתפקו בתלמוד אם מאחר שבידו לגמור השחיטה, חשובים כראויים לך<ref>שם ב.</ref>. להלכה, חייב לשלח ואם לא שלח אינו לוקה<ref>רמב"ם שחיטה פי"ג הי"ב; שו"ע יו"ד רצב י.</ref>. ביצים שכבר החל לגדול בהם אפרוח – שאסורים באכילה – כתבו אחרונים שאין חייב לשלח את האם<ref>ברכ"י יו"ד סי' רצב ס"ז.</ref>, אבל אם יכול לשים אותם תחת עוף אחר, חייב לשלח<ref>ברכי יוסף שם.</ref>.

===האם טריפה===

אפילו אם היתה האם טריפה, חייב לשלח<ref>שו"ע יו"ד רצב א.</ref>. ויש מהאחרונים שכתב שיש לחלק בזה בין קן שיש בו רק ביצים שאמם טריפה לבין קן שיש בו אפרוחים שאמם טריפה, שביצי טריפה – שאסורים באכילה – אין מצוה לשלח את אמם, לפי שנתמעטו ממה שנאמר תיקח לך, ולא לכלביך<ref>עי' ציון 57.</ref>, אבל אפרוח שאמו טריפה – שמותר באכילה – חייב לשלח את אמו<ref>חידושי ר' מאיר שמחה חולין קמ א ד"ה אפרוח. ועי' ר"ן חולין שם ד"ה ביצים, ורי"ט אלגזי פ"א סוף אות ג, באופן שבשעת השילוח לא היו ראויים ולאחר מכן יהיו ראויים.</ref>, ויש שכתבו שאין לחלק בדבר, אלא בכל אופן שהאם טריפה חייב לשלחה, כיון שאף על פי שהביצים אסורות באכילה, אבל האפרוח היוצא מהם מותר באכילה, ואם כן הם בכלל "תיקח לך"<ref>חזון יחזקאל חולין פ"י ה"י.</ref>.

===זכר רובץ על הקן===

היה זכר רובץ על הקן פטור מלשלח, כיון שנאמר והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים<ref>דברים כב ו.</ref>, ולא שהאב רובץ עליהם<ref>רש"י חולין קמ ב.</ref>.

===עוף טמא על ביצי עוף טהור===

עוף טמא הרובץ על ביצי עוף טהור, פטור מלשלח<ref>חולין קלח ב.</ref>, כיון שנאמר "קן ציפור"<ref>דברים כב ו.</ref>, שתהא האם שהיא המקננת ציפור – דהיינו טהורה - וכן עוף טהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח משום דכתיב "תקח לך"<ref>שם ז. </ref> ולא לכלביך<ref>חולין קמ א. ועי' ציון 57.</ref>.

===עוף טהור על ביצי עוף טהור אחר===

היתה האם רובצת על אפרוחים או ביצים שאינן מינה, והיא והם טהורים, נסתפקו בתלמוד ולא הכריעו<ref>חולין קמ ב.</ref>, ופירשו ראשונים, שנסתפקו אם ללמוד ממה שנאמר "אפרוחים או ביצים" ולא נאמר "אפרוחיה או ביציה", שאף בשאינם מינה חייב לשלח<ref>נ"י שם.</ref>. להלכה חייב לשלח, ואם לא שילח אינו לוקה<ref>רמב"ם שחיטה פי"ג הי"א; שו"ע יו"ד רצב ח. ועי' באר הגולה שם אות יט, בביאור הטעם שמשלח ואם לא שילח אינו לוקה.</ref>. היתה האם רובצת על אפרוחים או ביצים טהורים ממינה, אבל לא היא הולידה אותם, יש שכתב שודאי חייב בשילוח ואם לא שילח לוקה<ref>מנ"ח מ' תקמה, וע"ש שאפשר שיש לחלק בזה בין אפרוחים לביצים, ע"ש טעמו. ועי' נ"י שם, ולכאו' לדבריו אין לחלק בין אפרוחים לביצים.</ref>.

===קורא זכר===

קורא זכר – עוף טמא שדרכו לרבוץ על ביצי אחרים<ref>רש"י חולין קלח ב.</ref> - שרבץ על אפרוחים או ביצים של מין טהור, נחלקו בדינו תנאים, רבי אליעזר מחייב בשילוח הקן, וחכמים פוטרים<ref>משנה שם.</ref>. והלכה כחכמים<ref>ש"ך יו"ד רצב יב.</ref>.

===קורא נקבה===

קורא נקבה הרובצת על ביצי אחרים, יש שכתבו שאף שאין הביצים שלה חייב לשלח<ref>חולין קמ ב.</ref>, לפי מנהגה בכך ולכך היא בכלל "האם"<ref>רש"י שם.</ref>. אבל יש שכתבו שמכל מקום אם לא שילח אינו לוקה<ref>ש"ך יו"ד רצב יג.</ref>.

===דבר חוצץ בין האם לקן===

היה דבר חוצץ בין האם לקן, כגון אם היתה מטלית מפסיקים בין האם לקן, או כנפי יונה מעוף אחר, או ביצים מוזרות או שהיו שני סדרי ביצים זה על זה – והעליונות אינם חייבות בשילוח, וכגון שהם טמאות או מזומנות<ref>רמב"ן רשב"א וריטב"א שם.</ref>, ויש שכתבו שאף אם הם כשרות וראויות לשילוח אלא שרוצה את הביצים התחתונות ולא את העליונות<ref>ש"ך יו"ד רצב יד, בביאור דעת רש"י חולין שם שכתב שמדובר בביצים טהורות.</ref> - וכנפיה נוגעות בסדר העליון, או שהיתה אם על גבי אם או שהיה הזכר על הקן והאם על הזכר, בכל אלו נסתפקו בתלמוד ולא הכריעו<ref>חולין קמ ב.</ref>. להלכה משלח, ואם לא שלח אינו לוקה<ref>רמב"ם שחיטה פי"ג הי"ד; שו"ע יו"ד רצז ט.</ref>.

===מעופפת===

היתה – האם – מעופפת, בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח, אין כנפיה נוגעות בקן פטור מלשלח<ref>משנה חולין קמ ב.</ref>, שנאמר "רובצת"<ref>דברים כב ו.</ref>, מלמד שאין צריך שתהיה יושבת, אלא אפילו מעופפת, אבל מכל מקום שיהיו כנפיה נוגעות בקן<ref>חולין קמ ב.</ref>, היתה מעופפת וכנפיה נוגעות בקן מן הצד, אינו משלח<ref>ר' ירמיה בגמ' שם.</ref>. היתה מעופפת על גבי הקן ונוגע בו מן הצד, יש שכתבו שהיא ככל נוגעת מן הצד שאינו משלח<ref>טור יו"ד רצב.</ref>, ויש סוברים שלא אמרו שהנוגעת מן הצד אינו משלח, אלא כשמעופפת ליד הקן, אבל אם מעופפת על גבי הקן ונוגעת מן הצד חייב לשלח<ref>ב"ח שם בדעת הרמב"ם.</ref>.

===יושבת ביניהם===

היתה האם יושבת בין הביצים או בין האפרוחים, אפילו נוגעת בהן, אינו משלח<ref>שו"ע יו"ד רצב יב.</ref>, שנאמר "על האפרוחים או על הביצים"<ref>דברים כב ו.</ref>, ואם יושבת ביניהם אין זה "על"<ref>ש"ך שם ס"ק ט"ז.</ref>.

===יושבת על האילן והקן תחתיה===

היתה האם יושבת על ענפי האילן, והקן תחתיה, רואים אילו תישמט, אם תיפול עליהם חייב לשלח<ref>שו"ע יו"ד רצב יג.</ref>, ואף על פי שאינה נוגעת בהם, חשובה כעליהם לפי שיש לה מושב על גביהן<ref>ש"ך שם ס"ק ט"ז.</ref>, ואם אף אם תיפול לא תיפול עליהם, פטור<ref>שו"ע שם.</ref>.

===מזומן===

שילוח הקן נוהג רק בשאינו מזומן, שנאמר "כי יקרא"<ref>דברים כב ו.</ref>, פרט למזומן<ref>חולין קלט ב.</ref>, והיינו שלא יהיה קן שהוא שייך לו<ref>תוס' חולין קלט א ד"ה כיון.</ref>. ויש שכתב שאם העוף שייך לו אלא שאינו מזומן לו, וכגון שהוא אבוד ממנו לגמרי, חייב לשלחו<ref>קה"י שם סי' מא.</ref>. לפיכך, יונים שדרכן לגדל עם בני אדם בבתים, ואוזים ותרנגולים שקיננו בבית, פטור מלשלחם<ref>שו"ע יו"ד רצב ב.</ref>, אבל יוני שובך ועליה – דהיינו יונים מדבריות שקיננו בשובך או בעליה<ref>ב"ח שם.</ref> - אפילו בשובך שלו חייב לשלח<ref>שו"ע שם.</ref>.

היתה הקן בחצרו, אינה קונה לו, ואין זה מזומן - ואף על פי שחצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו<ref>ע"ע חצר (קנין): שלא מדעתו.</ref> - כיון שאסור לו לזכות בקן בלי לשלח את האם, לכך החצר אינה קונה<ref>חולין קמא ב. ועי' מנ"ח מ' תקמה, שאפשר שכל זה כשאינו רוצה לזכות, אבל אם רצה לעבור על האיסור ולזכות, קנה, והרי זה מזומן ופטור משילוח. ועי' מאירי חולין קמא ב, שאף אם קנה בעל החצר בידים קודם שילוח, אינם שלו, ויש בהם גזל מפני דרכי שלום, ולא גזל גמור.</ref>. אמנם לא אמרו שאין החצר קונה אלא כשלא הוגבהה האם מעל הביצים – עד שתצא מתחת ידו<ref>ש"ך יו"ד רצב ס"ק ה, וע"ש שעוד אפשר שהוגבהה מעצמה, ואז אף אם לא יצאה מתחת ידו.</ref> - משעה שהטילה אותם, אבל אם הוגבהה מהם – שמותר לו ליטלם – חצרו קונה לו, והרי זה מזומן, ופטור משילוח הקן<ref>שו"ע שם ב.</ref>.

פטור מזומן, יש שכתבו שנאמר על הבנים, אבל האם אף אם היא מזומנת חייב בשילוח<ref>נ"י חולין קמ ב.</ref>, ויש שכתבו שפטור מזומן נאמר בין על האם ובין על הבנים<ref>מנ"ח מ' תקמה.</ref>.

===היו מזומנים וברחו===

אווזים ותרנגולים שהיו שלו, ומרדו ופרחו לפרדס שאינו משתמר, הרי הם הפקר<ref>תוס' חולין קלט א.</ref>, וחייבין בשילוח<ref>שו"ע יו"ד רצב ב.</ref>, שנאמר "לפניך"<ref>דברים כב ו.</ref>, לרבות את שהיו שלו ומרדו<ref>ב"ח שם.</ref>, אבל אם פרחו לפרדס המשתמר עדיין מזומנים הם, ופטור<ref>ש"ך שם ס"ק ג.</ref>. היו שלו והפקירם, יש שכתבו שמאחר שכבר נפטרו שוב אינם מתחייבים<ref>מלאכ"ש חולין פי"ב מ"א.</ref>.

==השילוח==

===אופן השילוח===

באופן השילוח, יש מהראשונים שסוברים שנחלקו בזה אמוראים, שרב הונא אמר שמשלחה ברגליה, ורב יהודה אמר שמשלחה באגפיה<ref>חולין קמא ב.</ref>, והיינו שנחלקו כשמשלחה אם יאחזנה ברגליה וישלחה או בכנפיה<ref>רש"י חולין שם ורמב"ם שחיטה פי"ג ה"ה, בביאור המח' בגמ' שם, ועי' ציון 121 שיש שפי' המח' בע"א.</ref>. ולדעת הראשונים הללו, אין המצוה מתקיימת אלא כשאוחז באם ומשלחה, אבל לא על ידי טירוף והקשה על הקן<ref>חת"ס חולין קמא ב ובשו"ת או"ח סי' ק, וע"ש שלשיטות שפי' המח' בע"א, הרי השילוח מתקיים גם בטירוף והקשה על הקן, ועי' חזו"א יו"ד סי' קעה.</ref>.

===תלש כנפיה===

תלש כנפיה ואינה יכולה לעוף, יש מהראשונים שסוברים שנחלקו בזה אמוראים, שרב הונא אמר שמשלחה ברגליה, ורב יהודה אמר שמשלחה באגפיה<ref>חולין קמא ב.</ref>, והיינו שרב הונא סובר שאף אם תלש כנפיה באופן שלא תוכל לעוף ושלחה, הרי זה שילוח, כיון שהלכה ברגליה שתים או שלש פסיעות, ורב יהודה סבר שצריך לשלחה באופן שתוכל לעוף בכנפיה, אבל אם קצץ כנפיה ושילחה לא קיים מצות שילוח<ref>רש"י שם בפי' הב', ועי' ציון 118 שיש שפי' המח' בע"א.</ref>. להלכה, לא יחתוך כנפיה קודם שישלחנה כדי שלא תוכל לפרוח ויקחנה, אלא ישלחנה עם כנפיה כדי שתוכל לפרוח<ref>שו"ע יו"ד רצב ד.</ref>.

===עד להיכן משלחה===

עד כמה משלחה, אמר רב יהודה כדי שתצא מתחת ידו<ref>חולין קמא ב.</ref>, ואף אם יכול לחזור ולתופסה<ref>רש"י שם ד"ה שתצא. ועי' חזו"א יו"ד סי' קעה, שאם יכול לחזור ולתופסה אין זה שילוח, וצ"ב.</ref>. ולאחר ששלחה מותר לו לחזור ולצוד אותה, שלא אסרה תורה אלא לצוד אותה והיא אינה יכולה לפרוח מחמת הבנים שהיא מרחפת עליהן, כדי שלא ילקחו, שנאמר והאם רובצת על האפרוחים<ref>דברים כב ו. רמב"ם שחיטה פי"ג ה"ז; שו"ע יו"ד רצב ד.</ref>.

===כשאינו רוצה את האפרוחים או הביצים===

הפוגע בקן ציפור ואינו רוצה את האפרוחים או את הביצים, נחלקו אחרונים אם יש עליו מצווה לשלח את האם<ref>עי' להלן.</ref>, יש שכתבו שמצוה זו היא "מצוה חיובית", והיינו שאף אם אינו רוצה לקחת, מצוה עליו לשלח את האם<ref>חוות יאיר סי' סז.</ref>, ויש שכתבו שהיא "מצוה קיומית", כלומר שרק אם רוצה לקחת את האפרוחים או הביצים, מצוה עליו לשלח קודם לכן את האם<ref>עי' כס"מ שבציון 9; שו"ת חת"ס סי' ק.</ref>, ויש שכתבו שאף על פי שמי שאינו רוצה את האפרוחים או ביצים ואינו משלח את האם אינו מבטל עשה, מכל מקום ב"עידנא דריתחא" – בזמן שיש חרון אף בעולם - מענישים גם על עשה זו<ref>פתחי תשובה סי' רצב, וע"ע ציצית שגם בה אמרו שמי אינו רוצה ללבוש בגד עם ארבע כנפות אינו מבטל עשה של ציצית, אבל בעידנא דריתחא מענישים על כך.</ref>.

===נטילת הבנים===

לאחר ששילח את האם, יש שהסתפקו אם מצוה ליטול את הבנים<ref>חכם צבי סי' פג.</ref>, ויש שכתבו על פי הסוד שמצוה ליטול את הבנים<ref>בית לחם יהודה יו"ד סי' רצב.</ref>.

===שילחה וחזרה===

שלחה וחזרה, אפילו ארבעה וחמישה פעמים חייב לשלחה<ref>משנה חולין קמא א.</ref>, שנאמר שלח תשלח את האם<ref>דברים כב ז.</ref>. וכתבו אחרונים שדין זה נאמר באופן שהקן אינה ברשותו, אבל אם היא ברשותו, מאחר שזכה פעם אחת הרי זה מזומן, שפטור משילוח<ref>עי' ציון 99. ש"ך יו"ד סי' רצב שם ס"ק י; ט"ז שם ס"ק ז. </ref>. ויש שכתבו, שהחיוב לשלח כמה פעמים נאמר באופן שלא יצאה מתחת ידו, אבל אם שלחה ויצאה מתחת ידו, אף אם חזרה אינו מחוייב לשלחה שוב<ref>ב"ח שם בדעת הטור.</ref>, ויש שכתבו שאף אם לא יצאה מתחת ידו וחזרה מצוה עליו לשלח, אלא שאם לא יצאה מתחת ידו הרי שעדיין לא קיים את השילוח כדינו, ומשום כך חייב לשלחה, אבל אם כבר יצאה מתחת ידו וחזרה, קיים מצוות שילוח, ועתה חייב לשלח מחמת המצוה החדשה שהזדמנה לפניו<ref>תפא"י יו"ד שם.</ref>.

===לקיחת האם לבדה===

באיסור ליטול האם על הבנים, כתבו אחרונים שנחלקו ראשונים אם הלאו של לא תיקח האם על הבנים נאמר רק בלוקח האם והבנים, או אף בלוקח האם לבדה<ref>עיין מנ"ח מ' תקמה בדעת רש"י, ועי' רמב"ם בסהמ"צ ל"ת ש"ו ובפיהמ"ש מכות פ"ג מ"א.</ref>, והיינו שנחלקו כיצד לפרש מה שנאמר לא תקח האם על הבנים<ref>דברים כב ז.</ref>, אם הכוונה לא לקחת האם מעל הבנים, ואם כן אסור לקחת אף את האם לבדה, או שהכוונה עם הבנים, ואם כן אין איסור לקחתה לבדה<ref>מנ"ח מ' תקמה.</ref>. אבל ודאי שהלוקח את האם בלא הבנים עובר בעשה של שלח תשלח את האם<ref>מנ"ח שם.</ref>.

===לקיחת הבנים לבדם ===

האיסור לקחת האם על הבנים הוא אף כשלוקח את הבנים לבדם<ref>מנ"ח מ' תקמה בשם הראב"ד, וכן מ' מהגמ' חולין קמא ב, שאסור לזכות בביצים כשהאם עליהם.</ref>, ויש שכתבו שמן התורה אין איסור בכך, אלא מדרבנן אסור שמא יבוא ויטול האם עם הבנים<ref>כס"מ מכירה פכ"ג ה"י. ועי' מנ"ח שם.</ref>.

==הערות שוליים==

<references/>

אנציקלופדיה תלמודית:שילוח הקן - היסטוריית גרסאות

Rakovsky ב־08:34, 16 בפברואר 2020

Micropedia bot: Added new Talmudit entry