https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%A8 2026-04-24T13:03:21Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%A8&diff=157210&oldid=prev 2022-06-15T14:54:20Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - דברים שדינם שונה כששיירו בהם דבר.&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חלויות שונות יש ש...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - דברים שדינם שונה כששיירו בהם דבר.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חלויות שונות יש שאי אפשר לשייר בעשייתם, ועל כך עי&#039; להלן: בחלויות. בנתינת נכסים יש אופנים שיש הבדלים הנותן כל נכסיו לנותן רק חלקם, ועל כך עי&#039; להלן: בנתינת נכסים.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בחלויות&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גיטין&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גט אשה ששיירו בו, כגון, הנותן גט ואמר הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&amp;quot;ע חישינן למיתה ציון 144 ואילך הדין באומר חוץ מבעל אחותה, שממילא אסורה לו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, נחלקו תנאים ואמוראים בדעתם אם מגורשת: א) חכמים סוברים, וכן יש סוברים בדעת ר&#039; אליעזר, שאינה מגורשת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חכמים במשנה גיטין פב א וגמ&#039; שם בדעתם, ור&#039; יוסי ב&amp;quot;ר יהודה בברייתא שם, בד&#039; חכמים ור&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכיון שגט שמשייר בה אינו גט לפי שצריך כריתות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גמ&#039; שם ב: דבעינן כריתות וליכא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. או לפי שהוקשו גיטין לקדושין בכתוב: ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים כד ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מה שכשנתקדשה לאחד אין לה שום הויה אצל כל אדם, אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ירושלמי גיטין פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;א וקה&amp;quot;ע ופ&amp;quot;מ שם. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;18 ועי&#039; בבלי שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;16 שלמדו להיפך שיור בקדושין משיור בגיטין, ועי&#039; שי&amp;quot;ק שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על פרטי הדינים של שיור בגט, ע&amp;quot;ע גרושין: כריתותם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 677 ואילך, וע&amp;quot;ע ירושת הבעל ציון 89 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) ויש סוברים בדעת ר&#039; אליעזר שמגורשת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&amp;quot;א במשנה שם וגמ&#039; שם א בדעתו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שלדעתו גט שמשייר בו מגורשת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; גמ&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שנאמר: ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים כד ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אפילו לא התירה אלא לאיש אחר הרי זו מגורשת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&#039; ינאי בשם זקן אחד גיטין שם ב, ור&#039; אילי ירושלמי שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או לפי שנאמר בכהנים: ואשה גרושה מאישה לא יקחו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויקרא כא ז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, היינו שאפילו לא נתגרשה אלא מאישה, הרי זה גט ולפיכך אסר אותה הכתוב לכהונה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&#039; יוחנן גיטין שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או לפי שלמדים ממיתת הבעל, מה מיתה מתירה אף שאינה מתירה לכל אדם שהרי אסורה לקרובי המת, אף גט מתיר אף כשאינו מתיר לכל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ירושלמי שם וקה&amp;quot;ע ופ&amp;quot;מ שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קדושין&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קדושי אשה ששיירו בו, כגון המקדש ואומר לה שאסורה לכל העולם חוץ מפלוני, נחלקו אמוראים בדעת תנאים וראשונים בדעתם אם מקודשת: יש סוברים שלדעת הסוברים ששיור בגט אינה מגורשת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;2.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהוא הדין שיור בקדושין אינם קדושין, ולדעת הסוברים ששיור בגט מגורשת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;7.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הוא הדין שיור בקדושין מקודשת, שהרי הוקשו קדושין לגיטין בכתוב: ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים כד ב. ר&#039; אבא גיטין פב ב. וכ&amp;quot;כ תוס&#039; קדושין ס א ד&amp;quot;ה כל ורמב&amp;quot;ן קדושין שם וריטב&amp;quot;א גיטין שם בד&#039; ר&#039; יוחנן שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש סוברים שבקידושין מועיל שיור, שכיון שאינו אלא קנין מועיל קנין כל שהוא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ראב&amp;quot;ד, הובא ברמב&amp;quot;ן ורשב&amp;quot;א קדושין שם ור&amp;quot;ן שם (כד ב) וברשב&amp;quot;א וריטב&amp;quot;א גיטין שם, בד&#039; ר&#039; יוחנן קדושין שם, ורשב&amp;quot;א שם בד&#039; אביי גיטין שם שחשש לזה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שבקדושין אינו מועיל שיור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ירושלמי גיטין פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;א: מה הוייתה אין לה הויה אצל אחר וקה&amp;quot;ע ופנ&amp;quot;מ שם. ועי&#039; שי&amp;quot;ק שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על המקדש ומגרש מהיום-ולאחר-זמן*, שיש סוברים שמשמעותו שמשייר בחלות כלפי אחרים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע מהיום ולאחר זמן ציון 588 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אם חשובים כקידושין וגירושין שיש בהם שיור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; לעיל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ע&amp;quot;ע מהיום ולאחר זמן: בתורת שיור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&amp;quot;ע גט שכיב מרע ציון 35 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על המגרש מהיום ולאחר מיתה שיש סוברים שהוא שיור, ומכל מקום אם מת אינה מתייבמת, ובטעם הדבר, ע&amp;quot;ע יבם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 229 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על המוכר דבר ומשייר ממנו דבר שלא בא לעולם, כגון המוכר שדה ומשייר פירות שיגדלו, ע&amp;quot;ע דבר שלא בא לעולם: בשיור ובתנאי.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על העושה מעשה ואומר שיחול לאחר זמן, באופן שניתן לפרש שאין כוונתו אלא לשייר לעצמו זכות מסויימת עד אותו הזמן, כגון המקנה חפץ לחבירו, ואמר לו שיחול הקנין לאחר זמן, שניתן לפרש כוונתו שהוא רוצה להקנות את החפץ מיד, אלא שהוא משייר לעצמו את זכות אכילת הפירות עד סוף הזמן, ע&amp;quot;ע מהיום ולאחר זמן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 52 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בנתינת נכסים&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברי שכיב מרע&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שכיב-מרע* שציוה ליתן נכסיו לאחר שזכה בהם ללא קנין שדברי-שכיב-מרע-ככתובים-וכמסורים*, לסוברים כן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים: הדין וטעמו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמר רבא בשם ר&#039; נחמן שהוא דוקא במחלק כל נכסיו, אבל אם שייר ולא נתן כל נכסיו, אינו אלא כמתנת בריא וצריך קנין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ב&amp;quot;ב קנא ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן הלכה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גמ&#039; שם: והלכתא; רמב&amp;quot;ם זכיה ומתנה פ&amp;quot;ח הט&amp;quot;ו; טוש&amp;quot;ע חו&amp;quot;מ רנ ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שמוכח שלא הקנה אם ימות בלבד שהרי שייר נכסים כדי שישארו לו אם יעמוד מחוליו, ולפיכך הוא כמתנת בריא שצריך קנין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רשב&amp;quot;א שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שיעור הנכסים שמשייר שחשיב שיור, ועל מחלק כל נכסיו לכמה בני אדם, ושאר דיניו, ע&amp;quot;ע דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים: במקצת נכסים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 86 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. מר זוטרא בריה דר&#039; נחמן בשם ר&#039; נחמן, חולק וסובר שאף שכיב מרע הנותן מקצת נכסיו אין צריך קנין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ב&amp;quot;ב שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שחששו בו כבנותן כל נכסיו, שאם לא יקיימו דבריו תיטרף דעתו עליו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רשב&amp;quot;א שם. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 21 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מתנת שכיב מרע&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שכיב-מרע* שציוה ליתן כל נכסיו לאחר שאם עמד מחוליו לא קנה המקבל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע אומדנא ציון 4, וע&#039; מתנת שכיב מרע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אם שייר מנכסיו ולא נתן את כולם, הרי זה כמתנת בריא – אם עשה קנין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם וטוש&amp;quot;ע דלהלן, וע&amp;quot;ע מתנת שכיב מרע, ועי&#039; לעיל ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;25.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש סוברים אף בלא קנין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; עליות דר&amp;quot;י ב&amp;quot;ב קמו ב, וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל, ועי&#039; לעיל ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;29.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- ואף אם עמד מחוליו קנה המקבל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה ב&amp;quot;ב שם וקנ ב; רמב&amp;quot;ם זכיה ומתנה פ&amp;quot;ח הט&amp;quot;ו; טוש&amp;quot;ע חו&amp;quot;מ רנ ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שלא נתן אלא מחמת מיתה, שהרי שייר לעצמו אם יעמוד מחוליו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עליות דר&amp;quot;י שם; ריטב&amp;quot;א שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שיעור השיור ע&amp;quot;ע מתנת שכיב מרע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ועי&#039; טוש&amp;quot;ע שם, וע&amp;quot;ע דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים ציון 86 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גט שחרור&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הנותן כל נכסיו לעבדו שיצא לחירות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע גט שחרור ציון 118.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אם שייר קרקע כל שהוא – או מטלטלים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ר&#039; דימי בר יוסף בשם ר&#039; אלעזר ב&amp;quot;ב קנ א, ורמב&amp;quot;ם וטוש&amp;quot;ע שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;44.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- נחלקו תנאים: חכמים אומרים שלא יצא לחירות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה פאה פ&amp;quot;ג מ&amp;quot;ח, הובא בגיטין ח ב וב&amp;quot;ב קמט ב וקנ ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שאינו כריתות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גיטין ט א וב&amp;quot;ב קנ ב: לאו כרות גיטא. ועי&#039; תויו&amp;quot;ט גיטין פ&amp;quot;ט מ&amp;quot;ג בד&#039; הירושלמי.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולמדים גט שחרור מגט אשה שצריך בו כריתות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;3. רש&amp;quot;י גיטין שם ד&amp;quot;ה התם; רשב&amp;quot;ם ב&amp;quot;ב קנ ב ד&amp;quot;ה דאנן. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 117, ושם ציון 122 ואילך מח&#039; ראשונים בביאור טעם הדבר שאינו כריתות.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ור&#039; שמעון אומר שיצא לחירות עד שיאמר שמשייר אחד מריבוא בנכסיו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה פאה שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, בטעם הדבר ע&amp;quot;ע גט שחרור: כריתותו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 132 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. הלכה כחכמים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&#039; יוסף בר מניומי בשם ר&#039; נחמן גיטין שם; רמב&amp;quot;ם עבדים פ&amp;quot;ז ה&amp;quot;א; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד רסז נז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נכסיו לאשתו&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכותב כל נכסיו לאשתו, שלא עשאה אלא אפוטרופוס*, שאין אדם מניח את בניו ונותן הכל לאשתו ולא נתכוין אלא לעשותה אפוטרופוס על בניו, כדי שיכבדוה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע אומדנא ציון 5.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הוא דוקא בנותן כל נכסיו, אבל אם שייר נכסים, קנתה מה שכתב לה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רבא בשם ר&#039; נחמן ב&amp;quot;ב קנ ב; רמב&amp;quot;ם זכיה ומתנה פ&amp;quot;ו ה&amp;quot;ד; טוש&amp;quot;ע אבהע&amp;quot;ז קז א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;כתובה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכותב כל נכסיו לאשתו ויצא עליו שטר חוב שקדם למתנה, שדעת חכמים שהפסידה כתובתה, לפי שהאשה מוחלת הכתובה מחמת קבלת המתנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ב&amp;quot;ב קלב א; רמב&amp;quot;ם זכיה ומתנה פ&amp;quot;ו ה&amp;quot;ח; טוש&amp;quot;ע אהע&amp;quot;ז קז ג. וע&amp;quot;ע כתובה ציון 1631 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אם שייר נכסים שלא נתן לה, נחלקו בדבר: א) יש סוברים שלא מחלה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; תוס&#039; ב&amp;quot;ב קנ ב ד&amp;quot;ה ואלו הן בתי&#039; ב; עי&#039; רמב&amp;quot;ן שם בתי&#039; א; ח&amp;quot;מ שם ס&amp;quot;ק ז וט בד&#039; הרמב&amp;quot;ם שם, שהזכיר רק כל נכסיו. ועי&#039; שו&amp;quot;ת מהר&amp;quot;י באסן סי&#039; נד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) ויש סוברים שכל שכתב לה בלשון &amp;quot;כל נכסי&amp;quot;, אף אם משייר ומפרט השיור, מוחלת הכתובה, מחמת כבוד שעשה לה במה שכתב לה כל נכסיו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שו&amp;quot;ת הרא&amp;quot;ש כלל מא סי&#039; א, והובא בטור שם, וכ&#039; שלכן לא מנו בגמ&#039; שם קנ ב מחילת כתובה בכלל הדינים שצריך דוקא כל נכסיו, שגם בשייר מוחלת; שו&amp;quot;ע שם ד בשם יש מי שאומר. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 1669.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ג) ויש סוברים שאף במשייר מוחלת כל שכתב לה שיעור יותר מכתובתה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; ב&amp;quot;ב קנ ב ד&amp;quot;ה ואלו הן בתי&#039; א, שלכן לא מנו שם מחילת כתובה בדינים שצריך כל נכסיו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נכסיו לבניו&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכותב נכסיו לבניו במתנת שכיב-מרע*, וכתב לאשתו קרקע כל שהוא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&amp;quot;ע כתובה ציון 1607 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שאיבדה כתובתה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 1510 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הוא דוקא בשכתב כל נכסיו, אבל אם שייר הבעל לעצמו קרקע כל שהוא, לא איבדה כתובתה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רב יימר ב&amp;quot;ב קלג א, ורבא בשם ר&#039; נחמן קנ ב; רמב&amp;quot;ם זכיה ומתנה פ&amp;quot;ו ה&amp;quot;י; טוש&amp;quot;ע אה&amp;quot;ע קו ב&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואפילו לא שייר אלא דקל אחד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ב&amp;quot;ב קלג א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהרי היא אומרת: ממה ששייר אני גובה, ומתוך שתרד למה ששייר תרד לשאר נכסים ותטרוף&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם שם; עי&#039; רשב&amp;quot;ם שם ד&amp;quot;ה א&amp;quot;ל רב יימר; שו&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ודוקא כששייר קרקע, אבל שיור מטלטלין אינו שיור, שאין כתובה נגבית ממטלטלין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל. גמ&#039; שם קנ א לפי&#039; רגמ&amp;quot;ה ורמ&amp;quot;ה וי&amp;quot;א במאירי שם וגמ&#039; שם ב לפי&#039; רשב&amp;quot;ם ד&amp;quot;ה אמר רבא ור&amp;quot;י בן חכמון ורמ&amp;quot;ה ור&amp;quot;י קרקושא ומאירי וריטב&amp;quot;א שם. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 1611.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שייר מטלטלין שייחדם לכתובתה וישנם בעין, שכתובה נגבית מהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 860 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הרי זה שיור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אמימר שם קנ ב לפי&#039; ראשונים הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. לאחר תקנת הגאונים שכתובה נגבית אף ממטלטלין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 1043 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אפילו שייר מטלטלין כל שהוא כתובתה קיימת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רי&amp;quot;ף שם ב לפי&#039; ר&amp;quot;י קרקושא שם; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שם ומ&amp;quot;מ שם בדעתו; ר&amp;quot;י בן חכמון ורמ&amp;quot;ה ומאירי וריטב&amp;quot;א שם; טוש&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מברחת&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אשה העומדת להינשא וכתבה כל נכסיה לאחר, שמברחת* היא ואינו מתנה, שלא כתבה אלא כדי להבריח את הנכסים מבעלה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע מברחת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אם שיירה מקצת נכסיה אמר ר&#039; זירא שנחלקו בה תנאים, לדעת חכמים אינה מברחת והמתנה חלה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&amp;quot;ז כתובות עט א בדעת חכמים בברייתא שם, וכ&amp;quot;ד ר&#039; נחמן ב&amp;quot;ב קנ ב, וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 172 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שאם לא נתכוונה למתנה גמורה לא היתה משיירת דבר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יד רמה ב&amp;quot;ב מ ב אות קי; ר&amp;quot;י מלוניל כתובות שם (לז ב); מאירי ב&amp;quot;ב קנ ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולדעת ר&#039; אליעזר אף היא מברחת, ואינה מתנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;כתובות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכיון ששנשאת מיד לאחר המתנה, אומדים דעתה שלא נתנה אלא נתכוונה להבריח הנכסים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&#039; קרשקש כתובות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על הנותנת מקצת נכסיה קודם נישואיה וגילתה דעתה שלהברחה נתכוונה, שנחלקו ראשונים בדעת חכמים, אם יש לה דין מברחת, ע&amp;quot;ע מברחת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 190 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על הנותנת מקצת נכסיה ואמרה שהמתנה תחול מהיום אם ארצה, אם יש לה דין מברחת, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 196.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכותב את נכסיו לאחרים, והניח את בניו, שמה שעשה עשוי, אלא שאין-רוח-חכמים-נוחה-הימנו*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע ירושה ציון 1951.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אם שייר מקצת נכסיו ולא כתב לאחרים את כל נכסיו, נחלקו ראשונים ואחרונים אם אין רוח חכמים נוחה הימנו, ועל כך ע&amp;quot;ע ירושה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 2029 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky