Rakovsky ב־08:24, 16 בפברואר 2020

2020-02-16T08:24:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:24, 16 בפברואר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	{{אנציקלופדיה_תלמודית}}		{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
	~~= שופר =~~		'''הגדרת הערך''' - דיני השופר שתוקעים בו בימים שיש בהם תקיעת-שופר*.

	'''הגדרת הערך''' - דיני השופר שתוקעים בו בימים שיש בהם תקיעת-שופר*

	==== בעל החיים ====		==== בעל החיים ====
שורה 92:		שורה 90:
	אין לנקות את השופר במי רגלים מפני הכבוד<ref>שו"ע או"ח תקפו כג.</ref>, שלא יהיו מצוות בזויות<ref>מ"ב שם ס"ק צ.</ref>.		אין לנקות את השופר במי רגלים מפני הכבוד<ref>שו"ע או"ח תקפו כג.</ref>, שלא יהיו מצוות בזויות<ref>מ"ב שם ס"ק צ.</ref>.

	~~<references />~~		====הערות שוליים====

Wikiboss ב־09:13, 17 בפברואר 2019

2019-02-17T09:13:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:13, 17 בפברואר 2019
שורה 2:		שורה 2:
	= שופר =		= שופר =

	== דיני השופר שתוקעים בו בימים שיש בהם תקיעת-שופר* ==		'''הגדרת הערך''' - דיני השופר שתוקעים בו בימים שיש בהם תקיעת-שופר*

	==== בעל החיים ====		==== בעל החיים ====

Micropedia bot: Added new Talmudit entry

2019-02-12T09:12:58Z

Added new Talmudit entry

דף חדש

{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
= שופר =

== דיני השופר שתוקעים בו בימים שיש בהם תקיעת-שופר* ==

==== בעל החיים ====

במין שעושים ממנו שופר נחלקו תנאים, לדעת חכמים כל השופרות – בין של איל ובין של יעל<ref>רש"י למשנה דלהלן.</ref> - כשרים, חוץ משל פרה<ref>משנה ר"ה כו א.</ref>, ולדעת ר' יוסי, כל השופרות כשרים, ואף משל פרה<ref>עי' משנה שם.</ref>. בטעמם של חכמים, אמרו במשנה, שהוא לפי ששל פרה הוא קרן<ref>משנה שם.</ref>, ואינו קרוי שופר<ref>רש"י שם.</ref>. עולא אמר טעם נוסף לדעת חכמים, שהוא לפי שאין קטיגור נעשה סניגור<ref>גמ' שם.</ref>, ושופר בא לכפר, ואילו העשוי מפרה מזכיר את חטא העגל<ref>עי' רש"י שם.</ref>. אביי אמר טעם נוסף לדעת חכמים, שכיון שנאמר שופר אין לקחת של פרה, שהוא דומה לשנים ושלושה שופרות גלד על גלד<ref>עי' גמ' שם.</ref>.

רב אבהו אמר, שתוקעים בשל איל, זכר לעקידת יצחק<ref>ר"ה טז א.</ref>. להלכה נחלקו, יש סוברים שהיינו למצוה מן המובחר, אבל בדיעבד כל השופרות כשרים<ref>דרשת הרמב"ן לר"ה; שבה"ל סי' רצב; או"ז סי' רעד; רשב"א שם; רא"ש ר"ה פ"ג א; טוש"ע או"ח תקפו א.</ref>, חוץ משל פרה<ref>טוש"ע שם.</ref>. ויש ראשונים שסוברים שלהלכה אין יוצאים אלא בשל איל<ref>עי' רמב"ם שופר פ"א ה"א; יראים מ' תלט; מרדכי סי' תשה. ועי' נו"כ להרמב"ם שם, שיש שפירשו שאף הרמב"ם סובר שבדיעבד הכל כשרים.</ref>.

==== שופר של בית המקדש ====

השופר שתוקעים בו בראש השנה, נחלקו בו תנאים, לדעת תנא קמא היה של יעל פשוט, ולדעת ר' יהודה היה של זכרים כפופים<ref>משנה ר"ה כו ב, וברש"י, ועי' גמ' שם, ושם תנא נוסף שסובר כן.</ref>, כדי שיכופפו ליבם למקום<ref>עי' גמ' שם.</ref>. ופיו מצופה זהב<ref>עי' משנה שם, ונ' שהיינו אף לדעת ר' יהודה.</ref>; השופר שתוקעים בו בתעניות של זכרים כפופים ופיהם מצופה כסף<ref>ר"ה כו ב וברש"י.</ref>; השופר שתוקעים בו בבית המקדש ביובלות, לדעת תנא קמא כשל ראש השנה, ולדעת ר' יהודה בשל יעלים<ref>משנה שם.</ref>. והלכה כר' יהודה<ref>תוס' שם ד"ה של.</ref>. וכתבו ראשונים, שהמחלוקת אינה אלא לכתחילה, אבל בדיעבד הכל מודים שכל השופרות כשרים, ובלבד שיהיו כפופים<ref>תוס' שם.</ref>.

להלכה, שבראש השנה תוקעים בשופר כפוף<ref>עי' ציון 13 וציון 18.</ref>, נחלקו ראשונים, יש סוברים שאף בדיעבד לא יצא בשופר שאינו כפוף<ref>עי' תוס' ר"ה כו ב ד"ה של יעל; יראים מ' תיט; מרדכי סי' תשה.</ref>, ויש סוברים שדין כפוף אינו אלא לכתחילה אבל בדיעבד יצא אף בשופר פשוט<ref>רמב"ן ר"ה שם; רשב"א שם; ריטב"א שם; רא"ש שם; ר"ן שם; טוש"ע או"ח תקפו א.</ref>, ולדעתם דין כפוף אינו חיוב מן התורה אלא תקנת חכמים לתקוע לכתחילה בכפוף<ref>רמב"ן שם.</ref>. ויש מהאחרונים שכתבו שלהלכה יצא בדיעבד, אך מכל מקום ראוי לחוש לשיטת הפוסלים, ולכך אם תקע בו ואחר כך נזדמן לו שופר כפוף, יתקע שנית בלא ברכה<ref>עי' אלף המגן סק"ה.</ref>.

==== של נבילות וטריפות ====

שופר של נבילות וטריפות כשר<ref>לבוש או"ח סי' תקפו; מג"א שם סק"ג; מ"ב שם סק"ח.</ref>, אבל של בהמה טמאה פסול<ref>רמ"א או"ח תקפו א.</ref>, לפי שצריך מן-המותר-בפיך*<ref>מג"א שם סק"ב.</ref>. ויש שכתבו שבדיעבד יתקע בשל בהמה טמאה בלא ברכה<ref>עולת שבת שם; מטה אפרים שם; מ"ב שם ס"ק ח.</ref>.

==== של עבודה זרה ====

שופר של עבודה זרה – בין של עבודה זרה ממש ובין של משמשי עבודה זרה<ref>עולת שבת לשו"ע דלהלן.</ref> - אם היא עבודה זרה של ישראל לא יצא<ref>טוש"ע או"ח תקפו ג.</ref>, לפי שעומד לשריפה, והרי זה כאילו נשרף ואין לו שיעור שופר<ref>עי' שו"ע שם.</ref>. ואם היא עבודה זרה של גוי לא יתקע – כיון שהוא מאוס<ref>מ"ב שם ס"ק יג, ושם שאפי' נתבטל לא יתקע בו.</ref> - ואם תקע יצא<ref>עי' רמב"ם שופר פ"א ה"ג; טוש"ע שם. ועי' שו"ע שם שלא יתכוון לזכות בו, כיון שאם מתכוון לזכות בו הרי זה שופר של ישראל ואינו יוצא בו.</ref>, ויש מחמירים שאפילו בשל גוי לא יצא<ref>רמ"א שם, ושם שרק אם נתבטל בערב יום טוב יצא.</ref>. ושל תקרובת עבודה זרה אין תוקעים בו, ואם תקע לא יצא<ref>שו"ע שם ד.</ref>. ושל עיר-הנידחת* אין תוקעים בו, ואם תקע בו לא יצא<ref>רמב"ם שם.</ref>.

==== שופר גזול ====

התוקע בשופר גזול יצא<ref>ירו' סוכה פ"ג ה"א; רמב"ם שופר פ"א ה"ג; טוש"ע או"ח תקפו ב.</ref>, ואפילו אם לא נתייאשו הבעלים<ref>רמ"א שם.</ref>, לפי שאין המצווה אלא בשמיעת הקול, ואין בקול משום גזל<ref>רמב"ם שם.</ref>. ויש שכתבו שאין צריך לטעם זה, אלא אפילו אם היה בקול משום גזל היה יוצא, לפי שנאמר יום תרועה יהיה לכם, לרבות אף של גזל<ref>עי' ראב"ד שם, ע"פ ירו' סוכה פ"ג ה"א.</ref>. אבל כתבו אחרונים, שאין לברך על שופר גזול<ref>מג"א שם ס"ק ד; אליה רבה שם; חיי אדם כלל קמ סי"ח; מ"ב שם סק"ט. ועי' ט"ז ובהגר"א וביה"ל שם, באופן שגזל איל ועשה מקרניו שופר.</ref>. ואף לענין התקיעה, כתבו אחרונים שלכתחילה אין לתקוע בו<ref>ב"ח שם; אליה רבה שם; מטה אפרים שם; מ"ב שם ס"ק ד.</ref>.

==== שיעורו ====

שיעור השופר הוא כדי שיאחזנו בידו, ויראה מכאן ומכאן<ref>ר"ה כז ב; רמב"ם שופר פ"א ה"ה.</ref>, והיינו שיעור טפח<ref>טור או"ח תקפו; שו"ע שם ס"ט. ועי' טור שם שהוא טפח מצומצם, ובשו"ע שם שהוא טפח בינוני, וברבינו מנוח והגמ"י שם שהוא טפח שוחק.</ref>. בטעם השיעור, יש סובריםש הוא מן התורה<ref>עי' תוס' סוכה ז ב.</ref>. ויש סוברים שהוא מדרבנן כדי שלא יאמרו לתוך ידו הוא תוקע<ref>פמ"ג שם א"א ס"ק יח.</ref>, ולכך כתבו אחרונים שאם אין לו אלא שופר שאין בו שיעור יתקע בו בדיעבד<ref>פמ"ג שם.</ref>, ויש סוברים שאף בדיעבד אין לתקוע בו ואם תקע לא יצא<ref>מטה יהודה שם.</ref>.

מי שידו גדולה, יש שכתבו שאינו מודד כשיעור כל אדם, אלא צריך שיראה השופר מכאן ומכאן ביד התוקע<ref>ריטב"א ר"ה כז ב, הובא בביה"ל תקפו ס"ד.</ref>.

==== הוסיף על השופר ====

הוסיף על השופר, בין במינו ובין שלא במינו – בין בצד הארוך ובין בצד הקצר<ref>מ"ב ס"ק נט.</ref> - פסול<ref>רמב"ם שופר פ"א ה"ו; טוש"ע או"ח תקפו יא.</ref>, ואפילו אם היה כשיעור גם בלא ההוספה<ref>שו"ע שם.</ref>. וכן אם נתן זהב בעובי השופר הרי זה כמו שהוסיף עליו<ref>שו"ע שם סי"ח.</ref>, ואפילו אם לא נשתנה קול השופר מחמת ההוספה<ref>מ"ב שם ס"ק עד.</ref>.

==== שופר שנסדק ====

שופר שנסדק לאורכו, פסול<ref>ר"ה כז ב; רמב"ם שופר פ"א ה"ה; טוש"ע או"ח תקפו ח.</ref>, לפי שאינו שופר שלם<ref>רשב"א שם.</ref>, ואפילו נסדק בכל שהוא<ref>שו"ע שם.</ref>. נסדק רובו, נחלקו ראשונים, יש סוברים שדינו כנסדק כולו ופסול<ref>עי' רמב"ן שם; טוש"ע או"ח תקפו ח.</ref>, ויש סוברים שכשר<ref>עי' רש"י שם; תוס' שם; עי' רשב"א שם; רוקח סי' רג.</ref>.

נסדק רובו – ואפילו אם לא נשתייר בו אלא כל שהוא<ref>מ"ב שם ס"ק מה.</ref> – ודיבקו במינו, דהיינו שחיממו באור וחיבר קצותיו זה עם זה, כשר<ref>שו"ע שם.</ref>. דיבקו בדבק, יש סוברים שכשר<ref>שו"ע שם בדיעה הא'.</ref>, ויש סוברים שפסול<ref>שו"ע שם בדיעה הב'.</ref>. נסדק כולו והדביקו פסול<ref>שו"ע שם.</ref>, ואפילו אם הדביקו במינו<ref>שו"ע שם.</ref>, לפי שנסדק כולו ושוב אין שם שופר עליו<ref>עטרת צבי שם; מ"ב שם ס"ק מז.</ref>.

נסדק לרוחבו, אם נשתייר בו כשיעור, כשר, לפי שמודדים אותו כאילו נכרת ממקום הסדק<ref>רמב"ם שם; טוש"ע שם ט. ועי' שו"ע שם בפי' הב', שיש סוברים שאף אם הסדק לצד פיו ונשאר כשיעור שלא לצד פיו כשר, ועי' מ"ב שם ס"ק נו, שבשעת הדחק אפשר לסמוך על שיטה זו.</ref>.

==== שופר שניקב ====

שופר שניקב – מיעוטו<ref>על ניקב רובו עי' להלן.</ref> - אם לא סתמו כשר<ref>תוס' ר"ה כז ב, ע"פ הירו'; ראב"ד שופר פ"א ה"ה; רמב"ן שם; רא"ש שם; טוש"ע או"ח תקפו ז.</ref>, ואפילו נשתנה קולו מחמת הנקב<ref>עי' תוס' שם. ועי' ב"י שם בשם הרא"ם, שמקום הנקב מצטרף לשיעור שופר, וכ"כ במ"ב שם ס"ק כז, אמנם עי' רמב"ן בשם הירו', שצריך שיהיה שיעור מלבד הנקב.</ref>. ויש מהראשונים שסוברים שנחלקו בזה התלמודים, שלדעת התלמוד ירושלמי כשר ולדעת הבבלי פסול<ref>ריטב"א שם.</ref>, ולכך יש שכתבו להלכה שאם יש שופר אחר אין לתקוע בשופר נקוב<ref>הגהה בשו"ע שם.</ref>. ניקב רובו, פסול<ref>ב"ח שם; פר"ח שם; מ"ב שם.</ref>.

ניקב וסתמו, אם סתמו שלא במינו, פסול<ref>משנה ר"ה כז ב; רמב"ם שופר פ"א ה"ה; טוש"ע או"ח תקפו ז.</ref>, ואפילו נשתייר בו רובו<ref>שו"ע שם.</ref>, ואף על פי שאינו מעכב את התקיעה לאחר הסתימה<ref>שו"ע שם.</ref>, ובשעת הדחק יש שכתבו שיש להכשיר כשסתמו במינו אם נשתייר רובו<ref>שו"ע שם.</ref>.

סתמו במינו, אם נשתייר רובו שלם, ולא עיכבו הנקבים שנסתמו את התקיעה, כשר<ref>עי' משנה שם; רמב"ם שם. ועי' רמב"ן ורשב"א שם ועוד ראשונים שפי' שאינו מעכב את התקיעה היינו שהסתימה אינה מעכבת. ועי' מג"א או"ח תקפו ס"ק ט ומט"א שם ומ"ב שם ס"ק לב, שאם אין לו שופר אלא שנסתם ומעכב את התקיעה, בדיעבד יטול את הסתימה בערב יום טוב, ומ' שנקטו להלכה שהעיכוב הוא בסתימה, ועי' ביאוה"ל שם.</ref>. בדעת ר' נתן ור' יוחנן שפירש דבריו, נאמרו שתי לשונות בתלמוד, ללשון הראשונה אמר שבמינו כשר אם נשתייר רובו, ושלא במינו פסול אפילו אם נשתייר רובו<ref>גמ' שם.</ref>. וללשון השניה אמר שבמינו כשר אפילו אם לא נשתייר רובו, ושלא במינו פסול רק אם לא נשתייר רובו<ref>גמ' שם.</ref>. להלכה כתבו ראשונים, שיש להחמיר ולכך צריך שיסתמהו במינו, וישתייר רובו<ref>רמב"ן שם; ר"ן שם; רשב"א שם; ריטב"א שם.</ref>, ויש שכתבו שבשעת הדחק יש להכשיר כשסתמוש לא במינו אם נשתייר רובו וחזר קולו לכמות שהיה בתחילה קודם שניקב<ref>שו"ע שם.</ref>.

==== שופר שקדחו בזכרותו ====

שופר שקדחו בזכרותו – שהוא העצם הבולט מהבהמה ונכנס לתוך השופר<ref>ט"ז או"ח תקפו ס"ק יז; מ"ב שם ס"ק סו.</ref> – וזה לא הוציא זכרותו אלא נקב בו<ref>שו"ע או"ח תקפו טו.</ref>, כשר<ref>רמב"ם שופר פ"א ה"ה; טוש"ע שם.</ref>, לפי שמין במינו אינו חוצץ<ref>רמב"ם שם; טוש"ע שם.</ref>, ואפילו לכתחילה מותר לעשות כן<ref>מ"ב שם ס"ק סז.</ref>. אבל אם הוציא את כל זכרותו ונקב בו, פסול<ref>טוש"ע שם.</ref>, לפי שזכרותו של השופר אינה חלולה וכל שאינו חלול אינו שופר<ref>ט"ז שם; מ"ב שם.</ref>, לפי ששופר הוא מלשון שפופרת, שהיא חלולה<ref>מ"ב שם ס"ק סח.</ref>. וכן אם הוציאו ונקבו והחזירו לשופר, פסול<ref>מ"ב שם ס"ק סז.</ref>.

==== דיבק שברי שופרות ====

דיבק שברי שופרות עד שהשלימם לשופר שלם, פסול<ref>משנה ר"ה כז א; רמב"ם שופר פ"א ה"ה; טוש"ע או"ח תקפו י. על אופן ההדבקה של השופר, עי' מהרי"ק סי' קכב.</ref>, ואפילו אם דיבקו במינו<ref>עי' מ"ב שם ס"ק נז.</ref>, ואפילו אם הוא שלם בכל היקפו<ref>מג"א שם ס"ק יט.</ref>, לפי שנאמר בתורה שופר אחד ולא שני שופרות<ref>ב"י שם; ב"ח שם; פרישה שם; לבוש שם ס"י; מ"ב שם ס"ק נח.</ref>, או לפי שאין זה קרוי "שופר"<ref>תוס' ר"ה כז א בפי' הא'.</ref>, או לפי שנאמר בתורה והעברת<ref>ויקרא כה ט.</ref>, וכשדיבק אין זה דרך העברה<ref>תוס' שם בפי' הב'.</ref>. אפילו אם יש בשופר שכנגד פיו כשיעור שופר – והוסיף עליו כדי שיהיה נאה וארוך או כדי שיהיה קולו גדול<ref>מ"ב שם.</ref> - פסול<ref>טוש"ע שם.</ref>, ואפילו אם אינו מעכב את התקיעה<ref>מ"ב שם ס"ק נז.</ref>.

==== שופר הפוך ====

הפכו ותקע בו פסול<ref>ר"ה כז ב; רמב"ם שופר פ"א ה"ו; טוש"ע או"ח תקפו יב.</ref>, בין אם הפכו כמו שהופכים חלוק, שהחזיר חיצון לפנימי, ובין אם הרחיב את הקצר וקיצר את הרחב<ref>עי' גמ' שם; שו"ע שם. ועי' רמב"ם שם שלא הזכיר הפכו כחלוק.</ref> על ידי רותחין<ref>מ"ב שם ס"ק סא.</ref>, הרי זה פסול, לפי שנאמר והעברת<ref>ויקרא כה ט.</ref>, ואין זו דרך העברה<ref>ר"ה שם.</ref>, שצריך שיהיה כדרך שהאיל מעביר את השופר בשעת גדילתו<ref>ט"ז שם ס"ק טז.</ref>, ושיהיה הפה הקצר בצד פיו של התוקע<ref>מ"ב שם.</ref>.

==== מצופה זהב ====

שופר מצופה זהב, אם מצופה במקום הנחת הפה, פסול<ref>ר"ה כז ב; רמב"ם שופר פ"א ה"ו; טוש"ע או"ח תקפו טז.</ref>. ונחלקו מהו מקום הנחת פיו, יש מפרשים מקום הנחת פה היינו עובי השופר לצד פנימי שמניח שם פיו, והצד החיצון מן העובי עצמו הוא שלא במקום הנחת פה<ref>שו"ע שם.</ref>, ולשיטתם הפסול הוא כיון שתוקע בזהב ולא בשופר<ref>עטרת צבי שם.</ref>, ויש מפרשים דעביו במקום הקצר הוא מקום הנחת פה, ושלא במקום הנחת פה היינו כל אורך השופר מצד הקצר עד צד הרחב<ref>שו"ע שם. ועי' מ"ב ס"ק ע.</ref>, ולשיטתם הפסול הוא משום שהוסיף על השופר<ref>עטרת צבי שם.</ref>. וכן אם מצופה תוכו של השופר פסול<ref>ר"ה שם; רמב"ם שם.</ref>. היה מצופה מבחוץ, אם נשתנה קולו מחמת הציפוי, פסול, ואם לא נשתנה כשר<ref>ר"ה שם; רמב"ם שם.</ref>.

==== ציורים על השופר ====

המציירים צורות על השופר כדי לנאותו, לא יפה הם עושים<ref>טוש"ע או"ח תקפו יז.</ref>, לפי שלפעמים משתנה קולו מחמת הציור<ref>טור שם; מ"ב שם ס"ק עב.</ref>. אבל מותר לחקוק צורות על השופר<ref>ב"י שם; הגהה בשו"ע שם.</ref>, שאפילו אם יתשנה קולו אין זה שינוי מחמת דבר אחר<ref>עטרת צבי שם; מ"ב שם ס"ק עג.</ref>.

==== שופר בתוך שופר ====

שופר בתוך שופר, אם קול פנימי שמע, יצא, ואם קול חיצון שמע לא יצא<ref>רמב"ם שופר פ"א ה"ו.</ref>.

==== שופר שקיצרו ====

שופר ארוך שקיצר את אורכו, כשר<ref>רמב"ם שופר פ"א ה"ז; טוש"ע או"ח תקפו יג.</ref>, בין מהצד הארוך ובין מהצד הקצר<ref>מ"ב שם ס"ק סג.</ref>, ואפילו אם נשתנה קולו על ידי זה<ref>מ"ב שם.</ref>, לפי שאין צריך לתקוע בכל השופר<ref>מ"ב שם.</ref>, ואף ששינה אותו מברייתו לא שינה אותו מדרך גידולו<ref>עטרת צבי שם.</ref>, ואפילו אם היה השופר פסול, וקיצרו כדי להכשירו, כשר<ref>מ"ב שם ס"ק סד.</ref>. וכן אם גירדו בין מבפנים ובין מבחוץ, כשר<ref>רמב"ם שם; טוש"ע שם יד.</ref>.

==== קול השופר ====

שופר שקולו דק או עבה או צרוד - או יבש<ref>מ"ב דלהלן ס"ק כה.</ref>, או איזה קול שיהיה<ref>לבוש שם ס"ו.</ref> - כשר<ref>ר"ה כז ב; רמב"ם שופר פ"א ה"ז; טוש"ע או"ח תקפו ו.</ref>, שכל הקולות כשרים בשופר<ref>ר"ה שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.</ref>.

על מספר הקולות וסוג הקולות שיוצא בהם ידי חובתו, ועל אופן התקיעה בשופר, ע"ע תקיעת שופר.

==== כבוד השופר ====

אין לנקות את השופר במי רגלים מפני הכבוד<ref>שו"ע או"ח תקפו כג.</ref>, שלא יהיו מצוות בזויות<ref>מ"ב שם ס"ק צ.</ref>.

<references />

אנציקלופדיה תלמודית:שופר - היסטוריית גרסאות

Rakovsky ב־08:24, 16 בפברואר 2020

Wikiboss ב־09:13, 17 בפברואר 2019

Micropedia bot: Added new Talmudit entry