https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%94 2026-04-25T00:53:19Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%94&diff=157206&oldid=prev 2022-06-15T14:34:15Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - רציעת עבד עברי שאינו רוצה לצאת בשש.&lt;/span&gt; ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פתיחה&lt;/span&gt; ====...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - רציעת עבד עברי שאינו רוצה לצאת בשש.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פתיחה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עבד-עברי* יוצא בשש, ואם אינו רוצה לצאת רבו רוצע את אזנו ועובד אותו עד היובל*, ועל כך ע&amp;quot;ע עבד עברי. על עבד המוכר את עצמו אם נרצע, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל, וע&#039; מוכר עצמו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 179 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שאר תנאים ואיזה עבדים שאינם נרצעים, ע&amp;quot;ע עבד עברי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&amp;quot;ע אמה העבריה ציון 121 ואילך, וע&#039; ה (דרשה) ציון 70, וע&#039; כהן ציון 547.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. הערך שלפנינו דן בדיני הרציעה.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבאה לבית דין&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש לאדון להביא את העבד אל בית דין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מכילתא ומכילתא דרשב&amp;quot;י שמות כא ו, וספרי פרשת ראה פיסקא קכב; רמב&amp;quot;ם עבדים פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ט; רש&amp;quot;י שמות שם; רלב&amp;quot;ג שמות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, של שלשה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מכילתא דרשב&amp;quot;י שם; רמב&amp;quot;ם שם; רלב&amp;quot;ג שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שנאמר: והגישו אדניו אל האלהים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות שם. מכילתא ומכילתא דרשב&amp;quot;י וספרי שם; רלב&amp;quot;ג שם; כס&amp;quot;מ שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כדי להימלך בבית דין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מכילתא שם; תיב&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שמכרו לו את העבד בתחילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מכילתא שם. ועי&#039; קנין פירות למסכת עבדים פ&amp;quot;ג אות עח, שא&amp;quot;צ לילך דוקא לדיינים שמכרו אותו, דכל בי&amp;quot;ד נקראים מוכריו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- שהם כבעליו וצריכים רשותם לרציעה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אהא&amp;quot;ז משפטים א בהשמטות דף צא ב. ועי&amp;quot;ש שהוא דוקא לדעה שמוכר עצמו א&amp;quot;צ להגישו לבי&amp;quot;ד, ע&amp;quot;ע מוכר עצמו ציון 252. ועי&#039; בית אהרן (כהן) לרמב&amp;quot;ם שם ד&amp;quot;ה והנה במה, שפי&#039; שכמו שהמכירה ע&amp;quot;פ ב&amp;quot;ד ה&amp;quot;ה הרציעה שהוא כקנין חדש.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או לפי שצריכים בית דין לברר אם אינו צריך עוד להימכר על גניבה אחרת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קרבן חגיגה סי&#039; מט ד&amp;quot;ה ובזה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- ואומר – העבד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רדב&amp;quot;ז לרמב&amp;quot;ם דלהלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- דבריו – היינו &amp;quot;אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות שם ה. רדב&amp;quot;ז לרמב&amp;quot;ם שם. וע&amp;quot;ע עבד עברי.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- בפניהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מכילתא דרשב&amp;quot;י שם; רמב&amp;quot;ם שם; רדב&amp;quot;ז שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. בטעם הדבר שצריך שלשה יש מן הראשונים שכתבו לפי ש&amp;quot;אלוקים&amp;quot; הוא לשון רבים ראוי שיהיו הדיינים שנים, ולפי שאם יחלקו בדבר לא יהיה מכריע יחוייב שיהיו שלשה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רלב&amp;quot;ג שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על מוכר עצמו לסוברים שנרצע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע מוכר עצמו ציון 179 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אם אין צריך לילך לבית דין קודם רציעתו, ע&amp;quot;ע מוכר עצמו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 252 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הגשה לדלת או למזוזה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש - לאדון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רמב&amp;quot;ם עבדים פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ט; לח&amp;quot;מ שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש אומרים לבית הדין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; מדרש החפץ וראה&amp;quot;ע שמות כא ו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- להגיש את העבד אל הדלת או אל המזוזה, שנאמר: והגישו אל הדלת או אל המזוזה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות כא ו. מסכת עבדים פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;א ומכילתא מסכתא דנזיקין פרשה ב וקדושין כב ב וירושלמי קדושין פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ב; רמב&amp;quot;ם עבדים פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ר&#039; שמעון בן רבי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר: מה נשתנה דלת ומזוזה מכל כלים שבבית, אמר הקב&amp;quot;ה דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; שמות יב כג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואמרתי: כי לי בני ישראל עבדים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויקרא כה נה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולא עבדים לעבדים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע מוכר את עצמו ציון 28, וע&#039; עבד עברי.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והוצאתים מעבדות לחירות והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע בפניהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קדושין שם. וכעי&amp;quot;ז דרש ראב&amp;quot;י בירושלמי קדושין פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ודוקא בדלת שאינה עקורה ועומדת בבנין, שנאמר: אל הדלת או אל המזוזה, הוקש דלת למזוזה מה מזוזה מעומד - שבאינו עומד בבנין אינו נקרא מזוזה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רש&amp;quot;י קדושין כב ב ד&amp;quot;ה מה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- אף דלת מעומד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מסכת עבדים שם ומכילתא שם ומכילתא דרשב&amp;quot;י שמות שם וקדושין כב ב וירושלמי שם; רמב&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ובין דלת ומזוזה של אדון ובין של כל אדם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש מפרשים דלת ומזוזה של שער בית דין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חזקוני שמות שם. וכעי&amp;quot;ז בראה&amp;quot;ע שם&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כדי לפרסם הדבר לעיני כל העוברים שמשעבד עצמו בשביל שפחה כנענית, ושעליו לעבוד עבודתו עד היובל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חזקוני שם. וכן תרגם בתיב&amp;quot;ע דברים טו יז את הדלת שרוצעים בו, עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;29. ועי&#039; ירושלמי שם: גנאי לו גנאי למשפחתו, וקה&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרציעה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;האדון נוקב את אזנו של העבד במרצע עד שמגיע לדלת שנאמר: ורצע אדניו את אזנו במרצע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות כא ו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן כתוב: ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים טו יז. מסכת עבדים פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;א; רמב&amp;quot;ם עבדים פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. דרש רבן יוחנן בן זכאי: מה נשתנה אוזן מכל אברים שבגוף, אמר הקדוש ברוך הוא אוזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי כי לי בני ישראל עבדים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויקרא כה נה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ולא עבדים לעבדים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע מוכר את עצמו ציון 28, וע&#039; עבד עברי.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והלך זה וקנה אדון לעצמו, ירצע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קדושין כב ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. עוד שנינו: היה רבן יוחנן בן זכאי אומרה כמין חומר: אזן ששמעה לא תגנוב, והלך וגנב, היא תרצע מכל אבריו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מכילתא מסכתא דנזיקין פרשה ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הימנית&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;האזן שרוצע, היא אזן הימנית&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מסכת עבדים פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;א ומכילתא שמות כא ו וספרי דברים פיס&#039; קכב ור&#039; אלעזר בברייתא קדושין טו א ויבמות קד א וירושלמי יבמות פי&amp;quot;ב ה&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולמדו כן בגזרה שוה ממה שנאמר בטהרת מצורע: על תנוך אזן המטהר הימנית&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויקרא יד יד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מה להלן ימין אף כאן ימין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מכילתא שם וספרי שם ור&#039; אלעזר בברייתא קדושין שם ויבמות שם וירושלמי יבמות שם. ועי&#039; זבחים כד ב ומנחות י א: אזן אזן לרציעה; רמב&amp;quot;ם עבדים פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;המקום באוזן&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מקום הרציעה באוזן, נחלקו בו תנאים: ר&#039; מאיר וחכמים אומרים שהוא בגובה של אוזן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&amp;quot;מ במס&#039; עבדים פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;א וספרי ראה פיסקא סט וחכמים בברייתא קדושין כא ב ובכורות לז ב. ועי&#039; ספרי שם בדעת חכמים, ועי&#039; עמק הנצי&amp;quot;ב וספד&amp;quot;ר שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, היינו הסחוס&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ריטב&amp;quot;א קדושין שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהרי עבד כהן לדעתם אינו נרצע, לפי שנעשה בעל מום ברציעה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע עבד עברי&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואם אין רוצעים בגובה של אוזן אין מום ברציעה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חכמים בברייתא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ור&#039; יהודה ור&#039; אלעזר יודן בריבי אומרים שאינו אלא במילתא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&amp;quot;י במס&#039; עבדים שם, ור&amp;quot;א יודן ברבי קדושין שם. ועי&#039; מס&#039; עבדים שם &amp;quot;אף במילתא&amp;quot; ובמגיה שם שמוחק &amp;quot;אף&amp;quot;, וועי&#039; קנין פירות שלדעתם מה&amp;quot;ת יכול אף בגובה של אוזן, ומדרבנן אינו אלא במילתא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, היינו אליה של אוזן בבשר ולא בתנוך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רש&amp;quot;י קדושין שם ד&amp;quot;ה אלא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שאם היו רוצעים בגובה של אוזן היו עושים עבד כהן בעל מום – לדעתם שעבד כהן נרצע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע עבד עברי, ושם שי&amp;quot;ס בדעתם שמטעם אחר אינו נרצע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- לפיכך לא התיר הכתוב לרצוע אלא במילתא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ן וריטב&amp;quot;א קדושין שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. להלכה רוצעים בגובה של אוזן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם עבדים פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שיעור הרציעה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בשיעור הרציעה נחלקו בדבר: א) יש סוברים שצריך נקב גדול כדי כרשינה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ריטב&amp;quot;א קדושין כא ב בד&#039; ברייתא דלהלן; מל&amp;quot;מ עבדים פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ט בד&#039; הרמב&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן שנינו: המרצע, מרצע הגדול&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא קדושין כא ב לגי&#039; הריטב&amp;quot;א שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והיינו שהוא עב וגס ועושה נקב גדול כמלא כרשינה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ריטב&amp;quot;א שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. מהם יש סוברים שהוא לעיכובא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מל&amp;quot;מ שם בד&#039; הרמב&amp;quot;ם והריטב&amp;quot;א, וכ&amp;quot;מ בחזו&amp;quot;א בכורות סי&#039; כה ס&amp;quot;ק ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ומהם יש סוברים שאינו לעיכובא אלא למצוה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהרי&amp;quot;ט אלגאזי פ&amp;quot;ו אות נב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) ויש סוברים שדי בנקב כל שהוא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ירושלמי קדושין פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ב: ויירצע הסחוס פחות מן הכרשינה; מל&amp;quot;מ שם בד&#039; תנאים המכשירים רציעה במחט, עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;/span&gt;60&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; מהרי&amp;quot;ט אלגאזי שם בד&#039; תוס&#039; חיצוניות בשטמ&amp;quot;ק בכורות לז ב, ומ&#039; שם שכ&amp;quot;כ אף בד&#039; תנא שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;47.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;המרצע&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;המרצע שאמר הכתוב שרוצעים בו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות כא ו ודברים טו יז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הוא של מתכת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רבי בברייתא קדושין כא ב ושבועות ד ב ובכורות לז ב ונא א, ובספרי ראה פיסקא קכב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שסתם מרצע של מתכת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רבינו הלל לספרי שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ובשאר כלים נחלקו תנאים: רבי סובר שבכל מיני מתכות יכולים לרצוע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא קדושין כא ב ושבועות ד ב ובכורות לז ב ונא א; רמב&amp;quot;ם עבדים פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ט ומל&amp;quot;מ שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שלמדים מהכתוב: ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים טו יז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כלל-ופרט-וכלל*, ולקחת כלל, מרצע פרט, באזנו ובדלת חזר וכלל, מה הפרט של מתכת אף כל של מתכת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גמ&#039; קדושין ושבועות שם ובכורות נא א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ר&#039; יוסי בר יהודה סובר שיכולים לרצוע בכל דבר שניקח ביד, כגון: הסול – כעין קוץ מעץ שנעשה בידי אדם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מאירי קדושין שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- והסירא – קוץ מעץ&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מאירי שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- והמחט והמקדח והמכתב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא קדושין ושבועות שם, ובכורות שם ושם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אך אין רוצעים בסם, שלמדים מהכתוב: ולקחת מרצע באזנו ובדלת, ריבוי-מיעוט-וריבוי*, ולקחת ריבה, מרצע מיעט, באזנו ובדלת חזר וריבה, ריבה הכל, ומיעט סם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גמ&#039; קדושין ושבועות שם ובכורות נא א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שאינו דומה למרצע, שאינו עושה את הנקב מכח אדם אלא מאליו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רש&amp;quot;י קדושין שם ד&amp;quot;ה מיעט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן שנינו: במרצע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אין לי אלא במרצע, מנין אפילו בסול אפילו בקוץ אפילו בזכוכית, תלמוד לומר: ורצע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות שם. ירושלמי קדושין פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולא כתב ונתן את המרצע באזנו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קה&amp;quot;ע שם. ועי&#039; ירושלמי שם שהדרשא לשיטת ר&amp;quot;ע שדורש לשונות כפולים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ור&#039; ישמעאל אמר שמהלכה-למשה מסיני* כשר בסול ובקוץ ובזכוכית, והוא אחד מג&#039; מקומות שהלכה עוקפת את את המקרא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הלכה למשה מסיני: הלכה עוקרת מקרא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהתורה אמרה: במרצע, והלכה ריבתה אף סול וקוץ וזכוכית&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ירושלמי שם, והובא ברש&amp;quot;י סוטה טז א ד&amp;quot;ה והלכה (הב&#039;).&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרוצע&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;האדון רוצע, שנאמר: ורצע אדניו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות כא ו. ברייתא ירושלמי קדושין פ&amp;quot;ב ה&amp;quot;א; מכילתא משפטים פר&#039; ב; מכילתא דרשב&amp;quot;י שמות שם; רמב&amp;quot;ם עבדים פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שליח האדון אם יכול לרצוע, נחלקו בדבר: יש סוברים שאינו רוצע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא ירושלמי שם; מכילתא ומכילתא דרשב&amp;quot;י שם; רמב&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהכתוב: אדניו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ממעט שלוחו של האדון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא ירושלמי שם; מכילתא שם; עי&#039; מכילתא דרשב&amp;quot;י שם; רמב&amp;quot;ם עבדים פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ט. ועי&#039; מכילתא דרשב&amp;quot;י ש&amp;quot;אדניו&amp;quot; הוא משום ריבוי אחר ריבוי שממעט, ועי&amp;quot;ש שממעט אף ע&amp;quot;י עבדו, ועי&#039; תורה שלמה שמות שם אות קכז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ובנו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ירושלמי שם; עי&#039; מכילתא דרשב&amp;quot;י שם; רמב&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ושליח בית דין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם שם. ועי&#039; בית אהרן (כהן) לרמב&amp;quot;ם שם ד&amp;quot;ה והנה במה, שהו&amp;quot;א שמועיל שליח בי&amp;quot;ד מאחר שהרציעה על פיהם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש סוברים ששליח האדון רוצע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא בירושלמי שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואף על פי שלדעתם בכל התורה אין שליחות מועיל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ירושלמי שם, וע&amp;quot;ע שליחות.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ריבה כאן הכתוב: ורצע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לרבות את השליח&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא ירושלמי שם, וירושלמי שם שהוא דעת ר&amp;quot;ע, וקה&amp;quot;ע ופ&amp;quot;מ שם. ועי&#039; שדה יהושע שם שפי&#039; בע&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או שריבה הכתוב: אדניו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כל שבא מחמת אדניו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ירושלמי שם לדעת ר&#039; ישמעאל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רציעה בבית דין&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרציעה אם צריכה להיות בפני בית דין, נחלקו בדבר: יש סוברים שצריך בית דין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ספרי פרשת ראה פיסקא קכב; מסכת עבדים פ&amp;quot;ג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש מן האחרונים שפירשו הטעם לפי שלא הותרה חבלת הרציעה אלא בבית דין, ולפיכך אף מוכר-עצמו אין רציעתו אלא בבית דין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פנים יפות שמות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש שפירשו הכתוב: ונתת באזנו ובדלת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים טו יז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, דהיינו בדלת של בית דין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תיב&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שנחלקו תנאים בדבר, שתנא קמא סובר שצריך בית דין ורבי סובר שאין צריך בית דין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברכת הנצי&amp;quot;ב למכילתא משפטים פרשה ב ד&amp;quot;ה רבי, ובית אהרן (כהן) לרמב&amp;quot;ם שם ד&amp;quot;ה והנה במה, בד&#039; המכילתא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מחלקים, שמכרוהו בית דין רציעתו בפני בית דין, שכן אמר הכתוב: והגישו אדניו אל האלוהים, ואילו מוכר עצמו - לדעתם שנרצע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע מוכר עצמו ציון 179.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- אין צריך בפני בית דין, שכן אמר הכתוב: והגישו אל הדלת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ירושלמי קדושין פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ב, ופנ&amp;quot;מ שם. וכן פי&#039; ר&#039; אלעזר נחום למכילתא שם בד&#039; רבי שם. וכ&amp;quot;כ הרא&amp;quot;ם שמות כא ו: שמא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;זמן הרציעה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בזמן הרציעה, יש שכתבו שהוא דוקא בתוך שש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שיטה לא נודע למי קדושין כא ב; המקנה קדושין כב א; עי&#039; חזו&amp;quot;א אהע&amp;quot;ז סי&#039; קמח לקדושין דף כב א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שנאמר: ורצע אדניו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות כא ו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, צריך שיהיה אדניו בשעת רציעה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שיטה לא נודע למי שם; המקנה שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או מהכתוב: אמר יאמר העבד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות שם ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שיאמר כשהוא עבד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שיטה לא נודע למי שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שהוא אף לאחר שש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;או&amp;quot;ש עבדים פ&amp;quot;ג הי&amp;quot;א; קנין פירות למסכת עבדים פ&amp;quot;א אות כג. ועי&#039; משפטי שמואל לרמב&amp;quot;ם עבדים פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בלילה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בלילה אין רוצעים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ספרי ראה פי&#039; קכ, ומשך חכמה דברים טו טו בדעתם. והרמב&amp;quot;ם השמיט, ועי&#039; משך חכמה שם, ושיעורי ר&amp;quot;ש רוזובסקי קדושין כב א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שנאמר בפרשת עבד עברי: על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים טו טו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שלסוברים שאין רציעה אלא בבית דין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;80 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אין רציעה בלילה מטעם שאין דין אלא ביום&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע יום ציון 113 ואילך. משך חכמה שם; עי&#039; ר&amp;quot;ש רוזובסקי שם ד&amp;quot;ה יש רוצים, שי&amp;quot;מ כן בד&#039; הספרי שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש סוברים שרוצעים בלילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מלבי&amp;quot;ם דברים שם, ועי&amp;quot;ש שביאר הספרי שם בע&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על הסוברים שאין להעמיד שני עבדים לרציעה ביחד, ע&amp;quot;ע אין עושין מצוות חבילות חבילות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 13 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky