Wikiboss: Added new Talmudit entry

2020-01-28T12:35:17Z

Added new Talmudit entry

דף חדש

{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
'''הגדרת הערך - '''היום הראשון של החודש לענין דינים הנוהגים בו

=== מהותו וסדרו ===

מהותו וזמנו

ראש חודש – או: חודש<ref>ע"ע חודש ציון 18 מפסוקים, שראש חודש נקרא גם חודש סתם.</ref> – הוא אחד מן המועדים<ref>שבועות י א.</ref>, וזמנו הוא ביום השלושים של החודש שעבר, אם היה החודש חסר הרי עושים ראש חודש יום אחד, ואם היה החודש מלא היום עושים שני ימים, את היום השלושים והיום השלושים ואחת<ref>רמב"ם קידוש החודש פ"ח ה"ד, וע"ע חודש ציון 68 ואילך.</ref>.

על קביעת ראשי החודשים, וקידוש החודש, ע"ע.

על דיני ברכת החודש, ע"ע.

על דיני ערב ראש חודש ותפילת יום-כפור-קטן*, ע"ע.

על קרבנות היום, ע"ע קרבן מוסף וע' שעירי ראש חודש.

פרשת ובראשי חדשיכם

נוהגין באשכנז לומר פרשת ובראשי חדשיכם אחר פרשת התמיד<ref>טוש"ע או"ח תכא.</ref> - כדי לפרסם שהוא ראש חודש<ref>מ"ב שם ס"ק א בשם המג"א.</ref> - ובספרד אין נוהגים לאומרה<ref>טוש"ע שם.</ref>, כיון שקוראים פרשה זו בקריאת-התורה<ref>שו"ע שם.</ref>.

על סדר קריאת התורה בראש חודש, ובראש חודש שחל בשבת, ע"ע קריאת התורה.

יעלה ויבוא

בראש חודש מזכירים תפילת יעלה ויבוא בתפילות ובברכת המזון<ref>ע"ע יעלה ויבא: הזכרתו בתפילה; הזכרתו בברכת המזון.</ref>. על דיני ההזכרה, ודין הזכרה כשחל בשבת, ודין השוכח ושאר פרטי דינים, ע"ע יעלה ויבוא.

הלל

לאחר תפילת שחרית בראש חודש נהגו לומר הלל<ref>ע"ע הלל ציון 201.</ref>. על דיני אמירת הלל, ושאין גומרים בראש חודש את ההלל, ועל כך שאמירת הלל בראש חודש אינה חובה, ע"ע הלל<ref>ושם: ימים שאין גומרים.</ref>. על הברכה לפני הלל בראש חודש, ע"ע הנ"ל<ref>ציון 426 ואילך, וע"ש שנחלקו בדבר, וע"ע ברכת המצוות ציון 140.</ref>.

יענך ה' ביום צרה

אין אומרים בראש חודש למנצח כו' יענך ה' ביום צרה<ref>שו"ע או"ח תכג ג.</ref>.

מוסף

לאחר תפילת שחרית מתפללים תפילת מוסף<ref>שו"ע או"ח תכג ג.</ref>. על פרטי דיני תפילת מוסף, ע"ע מוסף. על הקרבת קרבן-מוסף*, ע"ע.

חליצת תפילין

נוהגים לחלוץ תפילין בראש חודש קודם תפילת מוסף<ref>שו"ע או"ח כה יג ותכג ד.</ref>, וטעם הדבר, שכשם שאין מניחים תפילין ביום טוב<ref>ע"ע הנחת תפילין ציון 140 ואילך מח' תנאים, וע"ש ציון 144 שהלכה שיום טוב אינו זמן תפילין.</ref>, כך יש לנהוג בראש חודש כשמזכירים את מוספי היום<ref>מ"ב שם ס"ק י.</ref>.

זמן חליצת התפילין הוא בעת אמירת ובא לציון, קודם שיאמר יהי רצון שנשמור חוקיך<ref>מ"ב תכג ס"ק י בשם פמ"ג.</ref>, ויש שנוהגים אז לחלוץ רק הרצועות מהאצבע<ref>מ"ב שם.</ref>, ויש סוברים שיש לחולצם מיד לאחר החזרת הספר תורה להיכל<ref>מ"ב סי' כה ס"ק נט.</ref>.

לאחר החליצה נהגו שאין מקפלים התפילין עד אחר התפילה<ref>כף החיים סי' כה ס"ק צד. ועי' מ"ב סי' כה ס"ק נו, שיש להזהר שלא לקפלם בשעת הקדיש כדי שיכוון בענייתו.</ref>.

תפילין של רבינו תם

המניחים תפילין של רבינו תם<ref>ע"ע הנחת תפילין: תפילין של ר"ת.</ref>, יש שכתבו שבראש חודש יניחום לפני קריאת התורה, ולא יניחום לאחר מוסף<ref>שו"ת יביע אומר יג סי' ה.</ref>.

נפילת אפים

אין נופלים על פניהם בראש חודש, ולא במנחה של ערב ראש חודש<ref>ב"י או"ח קלא, וע"ע נפילת אפים.</ref>.

שיר של יום

בראש חודש נוהגים – בספרד<ref>טור או"ח תכג. וכן הוא המנהג כיום בשאר מקומות.</ref> - לומר שיר של יום מזמור ברכי נפשי את ה'<ref>תהלים קד. שו"ע או"ח תכד ג.</ref>, לפי שנאמר בו עשה ירח למועדים<ref>שם יט. טור שם.</ref>. וע"ע שיר של יום.

ברכת הזמן

אף שמברכים ברכת הזמן על המועדים<ref>ע"ע ברכת הזמן: על המועדים.</ref>, אין מברכים על ראש חודש, לפי אינו חג גמור<ref>מחז"ו עמ' 361.</ref>. ויש סוברים שמברכים ברכת הזמן אף על ראש חודש<ref>רש"ס לירו' ברכות פ"ט ה"ב, וע"ע ברכת הזמן ציון 10 ואילך.</ref>.

בגדי ראש חודש

יש שכתבו שראוי להחליף בגדיו לכבוד ראש חודש, כשם שמחליפים לשבת ויום טוב<ref>ע"ע כבוד שבת; כבוד יום טוב, ציון 58 ואילך. תורת שבת סי' רסב ס"ק ד; מחזיק ברכה סי' תיט; יסוד ושורש העבודה שער ט; כף החיים סי' תיט ס"ק ו. ועי' סדר היום סדר קריאת ס"ת.</ref>. ויש שכתבו שנהגו הנשים ללבוש בגדי שבת בראש חודש, לפי שהוא יום טוב שלהן, אבל האנשים לא<ref>מהר"ז בינגא הל' ראש חודש ס"ק ב.</ref>.

הדלקת נרות

יש שנהגו להדליק נרות בראש חודש כשם שמדליקים בשבת ויום טוב<ref>ע"ע נר שבת. בן איש חי ויקרא שנה ב' אות יא; כף החיים סי' תיט ס"ק ז. ועי' פר"ח סי' תיט, ופמ"ג שם.</ref>, ויש שכתבו שמכל מקום לעשות מעט שינוי בהדלקה מההדלקה שבשבת ויום טוב<ref>מחזיק ברכה סי' תיט אות ג.</ref>.

צדקה

יש שנהגו לתת צדקה לעניים בראש חודש כשם שראוי לתת בערב שבת וערב יום טוב<ref>ע"ע צדקה. כף החיים סי' תיט ס"ק ז.</ref>.

מצות עונה

דין מצות עונה בראש חודש כדין עונה בשבת<ref>שער הציון סי' רמ.</ref>, על פרטי הדינים ע"ע עונה.

הקבלת פני רבו

חייב אדם להקביל פני רבו בראש חודש כשם שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל<ref>ע"ע כבוד רבו: הקבלת פני רבו.</ref>, שנאמר לא חודש היום ולא שבת<ref>מלכים ב ד כג.</ref>, ומשמע שבחודש ובשבת צריך להקביל<ref>עי' ר"ה טז ב וסוכה כז ב, וע"ע כבוד רבו ציון 749 ואילך.</ref>, ויש סוברים שרק הנשים – שאינן עושות מלאכה<ref>עי' ציון 44 ואילך.</ref> - חייבות להקביל פני הרב ברגל<ref>ע"ע הנ"ל ציון 756, וע"ש ציון 808.</ref>.

תשלום למלמדי תינוקות

נהגו התינוקות להוליך מעות לבית רבם בראש חודש<ref>ב"ח או"ח תיט. ועי' מג"א שם ס"ק א.</ref>.

תינוקות של בית רבן

יש מקומות שנהגו שתינוקות של בית רבן ילמדו בתלמוד תורה מחצית היום, כדי שיזכרו שהוא כעין יום טוב<ref>מנהגי וורמיזא ר"י שמש ע' קעג; ערוך השלחן יו"ד סי' רמה סי"ב; ספר עולת החודש פי"ג אות י, שכן היה המנהג בירושלים בזמן ר"ש סלנט.</ref>.

על אבילות בראש חודש ע"ע<ref>ושם: אבילות בשבת וברגל.</ref>, על צדוק-הדין בראש חודש, ע"ע.

=== עשיית מלאכה ===

מותר לעשות מלאכה בראש חודש<ref>טוש"ע או"ח תיז א.</ref>, אבל הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה<ref>טוש"ע שם.</ref>, והוא מנהג טוב<ref>שו"ע שם.</ref>, ואין להקל בזה<ref>מ"ב שם ס"ק ד.</ref>. ובטעם הדבר כתבו ראשונים לפי שראשי חודשים היו כנגד שנים עשר השבטים, וכשחטאו בעגל ניטלו מהם וניתנו לנשותיהם לזכר שלא היו באותו החטא<ref>טור שם, ועי' מ"ב שם ס"ק ג שהיינו מה שלא פרקו נזמיהם לעגל, וע"ש שבאליה רבה טעמים נוספים.</ref>. ויש שכתבו שהאשה מתחדש וטובלת וחוזרת לבעלה כל חודש כשם שהלבנה מתחדשת כל חודש, ולכך קבעו ראש חודש ליום טוב שלהן<ref>דרכי משה שם אות א בשם האו"ז.</ref>.

אנשים

נהגו האנשים שלא לעשות מלאכה בראש חודש, אין זה מנהג כלל<ref>מ"ב תיז ס"ק ב.</ref>, והנוהגים כן הרי זה מנהג בורות<ref>שע"ת תיז אות ג.</ref>, והנמנע ממלאכה הרי הוא ככל הפטור מדבר ועושהו שנקרא הדיוט<ref>ע"ע כל הפטור מדבר ועושהו. ברכ"י תיז אות ד. וע"ע הנ"ל ציון 323.</ref>. ויש שכתבו שאף שאין להמנע ממלאכה, הנמנע אינו בכלל כל הפטור מדבר ועושהו וכו'<ref>בן איש חי ויקרא אות ב.</ref>.

ראש חודש שחל שני ימים

ראש חודש שהוא שני ימים, יש סוברים שלא יעשו הנשים מלאכה בשניהם<ref>מ"ב שם בדעה הא', ועי' ב"י.</ref>, ויש סוברים שהכל לפי מנהג המקום<ref>מ"ב שם בדיעה הב' מהפמ"ג.</ref>, ואף לשיטתם אין להקל אלא ביום הראשון שאינו עיקרו של ראש חודש, אלא השלמת חודש שעבר, אבל ביום השני שהוא עיקר ראש חודש אין להקל<ref>מ"ב שם.</ref>.

המלאכות האסורות

מנהג ירושלים שנשים לא יתפרו ויסרגו ויכבסו ויגהצו בראש חודש<ref>נתיבי עם סי' תיז.</ref>. ויש שכתבו שלגהץ מותרות<ref>אשל אברהם (בוטשאטש) סי' תיז.</ref>. מלאכה שהנשים עוסקות בה לצורך פרנסתן, יש שכתבו שמותרות בכך<ref>ערוה"ש סי' תיז ס"י.</ref>.

נהגו הנשים לעשות מקצת מלאכות ומקצתם לא, הולכים אחר המנהג<ref>רמ"א שם בשם הב"י.</ref>.

בליל ראש חודש

בליל ראש חודש מותרים במלאכה<ref>ביאור הלכה סי' תיז בשם מו"ק.</ref>.

גזיזת צפרניים

נוהגים להמנע מלגלח ומלגזוז צפרניים בראש חודש, משום צוואת רבי יהודה החסיד<ref>מ"ב סי' רס ס"ק ז.</ref>. ואפילו אם חל ראש חודש בערב שבת נמנעים<ref>מ"ב שם. ועי' מנחת שבת סי' עב אות סו, שאפשר שאין לחוש זה בע"ש, לפי שהוא בכלל שומר מצוה לא ידע דבר רע.</ref>. ויש נוהגים שאם חל בערב שבת מותר<ref>רבבות אפרים ח"ד סי' צז אות לה-לז בשם כמה פוסקים.</ref>.

=== סעודה ותענית ===

סעודה

מצוה להרבות בסעודת ראש חודש<ref>טוש"ע או"ח תיט. ועי' שו"ת תורה לשמה סי' תפס, שסעודה זו חשובה סעודת מצוה.</ref>, לפי שהוקש למועד, שנאמר וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם<ref>במדבר י י.</ref>, ונאמר אצל דוד כי זבח משפחה לנו<ref>שמואל א כ כט.</ref>, והיה זה בראש חודש, שנאמר ויהי ממחרת החודש<ref>שם כז. טור שם.</ref>. ועוד טעם אמרו, שהוא זכר לעדי קידוש החודש שהיו עושים להם סעודות כדי שיהיו רגילים לבוא<ref>משנה ר"ה כג ב. כלבו דף מג.</ref>. ועוד טעם אמרו, שאוכלים סעודה לכבוד היום שהוא יום כפרת עוונות לישראל<ref>כלבו שם.</ref>.

בסעודת ראש חודש, יש שנהגו לזמר ולשורר כפי שנוהגים בשבת<ref>מנהגי א"י הל' שבת ==סעיף נז==, שכ"ה המנהג בצפת.</ref>.

אחד האנשים ואחד הנשים חייבים בסעודת ראש חודש<ref>כף החיים תיט ס"ק ד, בשם סידור יעבץ.</ref>.

האכילה בסעודה זו

סעודה זו, אינו חייב לאכול בה פת<ref>מ"ב תיט ס"ק א.</ref>, ומכל מקום האוכל פת ואוכל ושותה בה בטוב הרי זה משובח<ref>עי' מ"ב שם.</ref>. ונוהגים להוסיף מאכל אחד יותר מבשאר ימים<ref>מ"ב שם ס"ק ב.</ref>, וכן אם חל בשבת מוסיפים מאכל אחד יותר משאר השבתות<ref>מ"ב שם. ועי' ציון 83.</ref>, ואם לא הוסיף מאכל בשבת לכבוד ראש חודש, יכול להוסיף בסעודת מלוה מלכה<ref>שער הציון סי' תיט בשם סדור יעבץ.</ref>.

יש שכתבו שיבצע בראש חודש על שני כיכרות כמו בשבת<ref>כף החיים סי' תיט ס"ק ב.</ref>, ויש שכתבו שלא נהגו כן<ref>נתיבי עם סי' תיט.</ref>.

זמן הסעודה

זמן סעודת ראש חודש הוא ביום, ואין צריך להרבות בסעודה בלילה<ref>מ"ב תיט ס"ק ב.</ref>, ויש שאף כתבו שאם אכל סעודה בלילה לא יצא ידי חובתו<ref>שו"ת ישכיל עבדי ח"ז סי' יא בהשמטות; שו"ת פעולת צדיק ח"ב סי' לח.</ref>. ויש סוברים שאפשר לאכול סעודת ראש חודש גם בלילה<ref>אשל אברהם (בוטשאטש) סי' תיט.</ref>.

ראש חודש שחל בשבת

חל ראש חודש בשבת, אמרו בירושלמי שיש לאכול סעודת ראש חודש ביום ראשון<ref>ירושלמי מגילה פ"א ה"ד.</ref>, ולא נהגו כך<ref>ב"ח סי' תיט, ועי' ציון 76 שנהגו להוסיף מאכל לכבוד ראש חודש.</ref>.

כל מזונותיו של אדם קצובים לו חוץ מסעודות שבת וימים טובים וסעודת ראש חודש<ref>טור או"ח תיט.</ref>.

כשאוכל סעודות אחרות

מי שנזדמן לו בראש חודש סעודת מצוה – כגון סעודת ברית מילה – יוצא בה ידי חובת סעודת ראש חודש.

בראש השנה

בראש השנה אין צריך להרבות משהו בסעודה עבור ראש חודש<ref>פמ"ג או"ח סי' תיט.</ref>.

תענית

אסור להתענות בראש חודש<ref>טוש"ע או"ח תיח א. על ר"ח אב שיש נוהגים להתענות בו, ע"ע אב (ד) ציון 24.</ref>. ונחלקו: יש סוברים שאיסור תענית בראש חודש הוא מן התורה<ref>פרישה יו"ד רטו בדעת הרמב"ם.</ref>, ויש סוברים שאינו אלא אסמכתא*<ref>כס"מ נדרים פ"ג ה"ט, וע"ע חכמים עשו חיזוק לדבריהם ציון 196 ואילך.</ref>. על דין שאין גוזרים תענית-ציבור* בראש חודש, ע"ע תענית צבור. על יחיד שקיבל על עצמו תענית כך וכך ימים ופגע בו ראש חודש, ע"ע תענית יחיד. על החולם חלום רע בראש חודש, ע"ע תענית חלום. על חתן ביום חופתו שחל בראש חודש, ע"ע חתן וכלה<ref>ציון 83.</ref>.

ערב ראש חודש

יש נוהגים להתענות ערב ראש חודש<ref>מ"ב סי' תיז ס"ק ד.</ref>, על פרטי המנהג ודיניו ע"ע יום כפור קטן<ref>ושם: מנהג התענית וזמנה.</ref>. ומכל מקום המתענה בערב ראש חודש צריך למהר בסעודת הלילה כדי שלא יכנס לראש חודש כשהוא מעונה<ref>שו"ת רמ"ע מפאנו סי' עט, הובא במ"ב תיז ס"ק ד.</ref>, והיינו שלא יחכה עד אחר צאת הכוכבים<ref>מ"ב שם.</ref>.

=== בשטרות ===

חל ראש חודש שני ימים, ביום הראשון של ראש חודש כותבים בשטרות יום ראש חודש שהוא יום שלושים של החודש שעבר<ref>טור תכז: יש מדקדקים; שו"ע שם א.</ref>, ויש סוברים שכותבים "ראש חודש" בסתם<ref>עי' טור שם.</ref>, ויש סוברים שכתובים להיפך: יום שלושים של חודש פלוני שהוא ראש חודש<ref>מ"ב שם ס"ק א בדעת הב"ח והפמ"ג.</ref>. וביום השני כותבים א' לחודש החדש<ref>הגהה בשו"ע שם.</ref>.

==הערות שוליים==

אנציקלופדיה תלמודית:ראש חודש - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Added new Talmudit entry