Rakovsky ב־22:54, 13 בפברואר 2020

2020-02-13T22:54:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:54, 13 בפברואר 2020
שורה 1:		שורה 1:

	{{אנציקלופדיה_תלמודית}}		{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
	'''הגדרת הערך - '''~~רמצוה~~ על כל זכר מישראל להיראות בעזרה בשלוש-רגלים*.		'''הגדרת הערך - '''מצוה על כל זכר מישראל להיראות בעזרה בשלוש-רגלים*.

	== '''המצוה וגדרה''' ==		== '''המצוה וגדרה''' ==

Rakovsky ב־22:53, 13 בפברואר 2020

2020-02-13T22:53:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:53, 13 בפברואר 2020
שורה 1:		שורה 1:

	{{אנציקלופדיה_תלמודית}}		{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
	'''הגדרת הערך - '''~~ראיה. מצוה~~ על כל זכר מישראל להיראות בעזרה בשלוש-רגלים*.		'''הגדרת הערך - '''רמצוה על כל זכר מישראל להיראות בעזרה בשלוש-רגלים*.

	== א. המצוה וגדרה. ==		== '''המצוה וגדרה''' ==

	אחת משלוש מצוות העשה<ref>'''ע"ע מצות עשה.'''</ref> שנצטוו ישראל בכל רגל משלש-רגלים, היא הראִיה<ref>'''כ"מ מספרי ראה פיס' קלח; עי' ברייתא בחגיגה ו ב, לגי' סמ"ג עשין רכז וקרי"ס חגיגה פ"א; עי' רמב"ם שם ה"א ופהמ"ש לרמב"ם חגיגה פ"א מ"ב.'''</ref>, שנצטווינו להיראות כל זכר בירושלים בבית הבחירה<ref>'''חינוך מ' תפט.'''</ref>. מצוה זו כפולה ומשולשת בתורה<ref>'''רי"פ פרלא לספה"מ לרס"ג מ"ע מו.'''</ref>, שנאמר: שלש פעמים בשנה יֵרָאֶה כל זכורך את פני ה' אלהיך במקום אשר יבחר, בחג המצות<ref>'''ע"ע פסח.'''</ref> ובחג השבֻעות ובחג הסכות*<ref>'''דברים טז טז. סמ"ג עשין רכז; חינוך שם.'''</ref>, ונאמר: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדֹן ה' אלהי ישראל<ref>'''שמות לד כג. ספה"מ לרמב"ם מ"ע נג.'''</ref>. ונאמר: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדֹן ה'<ref>'''שמות כג יז.'''</ref>.		אחת משלוש מצוות העשה<ref>'''ע"ע מצות עשה.'''</ref> שנצטוו ישראל בכל רגל משלש-רגלים, היא הראִיה<ref>'''כ"מ מספרי ראה פיס' קלח; עי' ברייתא בחגיגה ו ב, לגי' סמ"ג עשין רכז וקרי"ס חגיגה פ"א; עי' רמב"ם שם ה"א ופהמ"ש לרמב"ם חגיגה פ"א מ"ב.'''</ref>, שנצטווינו להיראות כל זכר בירושלים בבית הבחירה<ref>'''חינוך מ' תפט.'''</ref>. מצוה זו כפולה ומשולשת בתורה<ref>'''רי"פ פרלא לספה"מ לרס"ג מ"ע מו.'''</ref>, שנאמר: שלש פעמים בשנה יֵרָאֶה כל זכורך את פני ה' אלהיך במקום אשר יבחר, בחג המצות<ref>'''ע"ע פסח.'''</ref> ובחג השבֻעות ובחג הסכות*<ref>'''דברים טז טז. סמ"ג עשין רכז; חינוך שם.'''</ref>, ונאמר: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדֹן ה' אלהי ישראל<ref>'''שמות לד כג. ספה"מ לרמב"ם מ"ע נג.'''</ref>. ונאמר: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדֹן ה'<ref>'''שמות כג יז.'''</ref>.
שורה 43:		שורה 43:
	העולה לרגל, כתבו ראשונים שהרי הוא עוסק במצוה ממש, שהמצוה היא בהליכה עצמה<ref>'''עי' ריטב"א סוכה כה א (ועי' בהק' מהד' מוסה"ק שנד' לראשונה תחת שם הרשב"א); מלא הרועים ע' עוסק במצוה פטור ממצוה סי' ב, בשם הרשב"א, ותמה; שו"ת דבר יהושע סי' ז אות ט, בד' ספה"מ לרמב"ם מ"ע כ.'''</ref>, ואינה רק הכשר למצוה להיראות בעזרה<ref>'''עי' דבר יהושע שם.'''</ref>. וצידדו אחרונים שהדבר נלמד ממה שכתבה התורה מצוה זו בלשון: שלש רְגָלִים<ref>'''שמות כג יד.'''</ref>, היינו הליכה ברַגְלַיִם<ref>'''עי' דבר יהושע שם: אפשר, ע"פ חגיגה ג א (עי' ברייתא שם, ורש"י ד"ה אלא רגלים). '''</ref>. ויש מהאחרונים שכתבו שאין ההליכה גוף המצוה, רק שעיקר המצוה הוא ראיית פנים בעזרה, והדרך הוא הפעולה המביאו לה<ref>'''מלא הרועים שם. '''</ref>. וצידדו בדעת ראשונים שההליכה שהיא גוף המצוה היא העלייה מירושלים לעזרה, אבל ההליכה מביתו לירושלים היא הפעולה המביאה למצוה<ref>'''עי' מלא הרועים שם, בד' הרשב"א: אפשר. ועי' שו"ת אג"מ קדשים ח"א סי' כא וקבא דקשייתא (החדש) עמ' צד מהגרב"מ אזרחי.'''</ref>.		העולה לרגל, כתבו ראשונים שהרי הוא עוסק במצוה ממש, שהמצוה היא בהליכה עצמה<ref>'''עי' ריטב"א סוכה כה א (ועי' בהק' מהד' מוסה"ק שנד' לראשונה תחת שם הרשב"א); מלא הרועים ע' עוסק במצוה פטור ממצוה סי' ב, בשם הרשב"א, ותמה; שו"ת דבר יהושע סי' ז אות ט, בד' ספה"מ לרמב"ם מ"ע כ.'''</ref>, ואינה רק הכשר למצוה להיראות בעזרה<ref>'''עי' דבר יהושע שם.'''</ref>. וצידדו אחרונים שהדבר נלמד ממה שכתבה התורה מצוה זו בלשון: שלש רְגָלִים<ref>'''שמות כג יד.'''</ref>, היינו הליכה ברַגְלַיִם<ref>'''עי' דבר יהושע שם: אפשר, ע"פ חגיגה ג א (עי' ברייתא שם, ורש"י ד"ה אלא רגלים). '''</ref>. ויש מהאחרונים שכתבו שאין ההליכה גוף המצוה, רק שעיקר המצוה הוא ראיית פנים בעזרה, והדרך הוא הפעולה המביאו לה<ref>'''מלא הרועים שם. '''</ref>. וצידדו בדעת ראשונים שההליכה שהיא גוף המצוה היא העלייה מירושלים לעזרה, אבל ההליכה מביתו לירושלים היא הפעולה המביאה למצוה<ref>'''עי' מלא הרועים שם, בד' הרשב"א: אפשר. ועי' שו"ת אג"מ קדשים ח"א סי' כא וקבא דקשייתא (החדש) עמ' צד מהגרב"מ אזרחי.'''</ref>.

	== ב. זמנה. ==		== '''זמנה''' ==

	שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך<ref>'''דברים טז טז.'''</ref>. שומע אני, בכל זמן שירצה - ובלבד שיהיה<ref>'''פס"ז שמות כג יד.'''</ref> שלוש<ref>'''פס"ז שם; רבינו בחיי שם.'''</ref> פעמים בשנה<ref>'''רבינו בחיי שם.'''</ref> - תלמוד לומר: בחג המצות<ref>'''ע"ע פסח.'''</ref> ובחג השבֻעות* ובחג הסֻּכות*<ref>'''דברים שם. עי' מכילתא משפטים כספא פ"כ; ילק"ש משפטים רמז שנה; פס"ז שם; עי' מדרש אגדה שם; מדרש תנאים דברים טז טז.'''</ref>. ויש למדים זאת מהכתוב: פעמים<ref>'''דברים שם. '''</ref>, אין פעמים אלא זמנים<ref>'''מכדרשב"י כג יז. עיי"ש שהביא כראיה הכתוב בישעיהו כו ו: תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים, וצ"ב. ועי' ספרי ראה פיס' קמג ורבנו הלל ותולדות אדם והג' הגר"א שם וברייתא חגיגה ג א.'''</ref>. אתה אומר בחג המצות פעם אחת ובחג השבועות פעם אחת ובחג הסוכות פעם אחת<ref>'''מדרש תנאים שם. '''</ref>, או בחג המצות שלוש פעמים, ובחג השבועות שלוש פעמים, ובחג הסוכות שלוש פעמים - שהכתוב: שלש פעמים, משמעו שאם נתראה שלוש פעמים ברגל אחד דיו, או בחג המצות או בחג הסוכות או בחג השבועות<ref>'''עי' ז"ר לילק"ש שם.'''</ref> - תלמוד לומר: שלש רגלים תחֹג לי בשנה<ref>'''שמות כג יד. מכילתא שם; עי' מכדרשב"י שם; עי' ילק"ש שם; מדרש תנאים שם.'''</ref>, שבכל רגל צריך להלך ברגליו<ref>'''ז"ר לילק"ש שם.'''</ref>.		שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך<ref>'''דברים טז טז.'''</ref>. שומע אני, בכל זמן שירצה - ובלבד שיהיה<ref>'''פס"ז שמות כג יד.'''</ref> שלוש<ref>'''פס"ז שם; רבינו בחיי שם.'''</ref> פעמים בשנה<ref>'''רבינו בחיי שם.'''</ref> - תלמוד לומר: בחג המצות<ref>'''ע"ע פסח.'''</ref> ובחג השבֻעות* ובחג הסֻּכות*<ref>'''דברים שם. עי' מכילתא משפטים כספא פ"כ; ילק"ש משפטים רמז שנה; פס"ז שם; עי' מדרש אגדה שם; מדרש תנאים דברים טז טז.'''</ref>. ויש למדים זאת מהכתוב: פעמים<ref>'''דברים שם. '''</ref>, אין פעמים אלא זמנים<ref>'''מכדרשב"י כג יז. עיי"ש שהביא כראיה הכתוב בישעיהו כו ו: תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים, וצ"ב. ועי' ספרי ראה פיס' קמג ורבנו הלל ותולדות אדם והג' הגר"א שם וברייתא חגיגה ג א.'''</ref>. אתה אומר בחג המצות פעם אחת ובחג השבועות פעם אחת ובחג הסוכות פעם אחת<ref>'''מדרש תנאים שם. '''</ref>, או בחג המצות שלוש פעמים, ובחג השבועות שלוש פעמים, ובחג הסוכות שלוש פעמים - שהכתוב: שלש פעמים, משמעו שאם נתראה שלוש פעמים ברגל אחד דיו, או בחג המצות או בחג הסוכות או בחג השבועות<ref>'''עי' ז"ר לילק"ש שם.'''</ref> - תלמוד לומר: שלש רגלים תחֹג לי בשנה<ref>'''שמות כג יד. מכילתא שם; עי' מכדרשב"י שם; עי' ילק"ש שם; מדרש תנאים שם.'''</ref>, שבכל רגל צריך להלך ברגליו<ref>'''ז"ר לילק"ש שם.'''</ref>.
שורה 63:		שורה 63:
	על זמני התשלומים, שהן כל שבעת ימי החג, ואף שמיני-עצרת* עימהם, ועל כך שיש תשלומים כל שבעה לאחר שבועות, ע"ע חגיגה: זמנה. על גר, החייב בראִיה - לסוברים כן<ref>'''עי' ציון''' '''173 ואילך. '''</ref> - שנתגייר באחד מימי התשלומים, שדינו תלוי במחלוקת האמוראים הנ"ל, עי' להלן: הפטורים<ref>'''ציון''' '''189 ואילך.'''</ref>. על חִגר, הפטור מהראִיה<ref>'''ע"ע חגר: במצות הראייה. '''</ref>, שנתפשט באחד מימי התשלומים, שדינו תלוי במחלוקת האמוראים הנ"ל, עי' להלן: שם<ref>'''ציון''' '''299 ואילך.'''</ref>. על טומטום, הפטור מהראִיה<ref>'''ע"ע טומטום ציון 166 ואילך.'''</ref>, שנקרע ונמצא זכר באחד מימי התשלומים, שדינו תלוי במחלוקת האמוראים הנ"ל, עי' להלן: שם<ref>'''ציון''' '''153 ואילך.'''</ref>. על טמא, הפטור מהראִיה<ref>'''ע"ע טמא (א) ציון 237 ואילך.'''</ref>, שנטהר באחד מימי התשלומים, שדינו תלוי במחלוקת האמוראים הנ"ל, עי' להלן: שם<ref>'''ציון''' '''264 ואילך.'''</ref>.		על זמני התשלומים, שהן כל שבעת ימי החג, ואף שמיני-עצרת* עימהם, ועל כך שיש תשלומים כל שבעה לאחר שבועות, ע"ע חגיגה: זמנה. על גר, החייב בראִיה - לסוברים כן<ref>'''עי' ציון''' '''173 ואילך. '''</ref> - שנתגייר באחד מימי התשלומים, שדינו תלוי במחלוקת האמוראים הנ"ל, עי' להלן: הפטורים<ref>'''ציון''' '''189 ואילך.'''</ref>. על חִגר, הפטור מהראִיה<ref>'''ע"ע חגר: במצות הראייה. '''</ref>, שנתפשט באחד מימי התשלומים, שדינו תלוי במחלוקת האמוראים הנ"ל, עי' להלן: שם<ref>'''ציון''' '''299 ואילך.'''</ref>. על טומטום, הפטור מהראִיה<ref>'''ע"ע טומטום ציון 166 ואילך.'''</ref>, שנקרע ונמצא זכר באחד מימי התשלומים, שדינו תלוי במחלוקת האמוראים הנ"ל, עי' להלן: שם<ref>'''ציון''' '''153 ואילך.'''</ref>. על טמא, הפטור מהראִיה<ref>'''ע"ע טמא (א) ציון 237 ואילך.'''</ref>, שנטהר באחד מימי התשלומים, שדינו תלוי במחלוקת האמוראים הנ"ל, עי' להלן: שם<ref>'''ציון''' '''264 ואילך.'''</ref>.

	== ג. הפטורים. ==		== '''הפטורים''' ==

	כל הפטורים מהראִיה<ref>'''עי' להלן בכל הפרק מיהם הפטורים מהראיה. '''</ref>, היינו שפטורים מראיית פנים בעזרה ומראיית פנים בקרבן<ref>'''תוס' חגיגה ב א ד"ה הכל, בשם ר"ת, בפי' משנה שם, ובד' רש"י שם ד"ה הכל חייבין בראיה; שדה יהושע לירו' חגיגה פ"א ה"א, בד' הירושלמי, רש"י והרמב"ם; נועם ירושלמי שם, בד' הירושלמי שם, ע"פ ירו' ערובין פ"י ה"א. '''</ref> - עולת-ראִיה* - ויש מהראשונים שכתבו שכן דעת הבבלי, אבל בשם הירושלמי כתבו שאין הפטורים אמורים אלא בראיית קרבן, אבל בראיית פנים בעזרה הכל חייבים, כמו בהקהל*: האנשים והנשים והטף<ref>'''תוס' שם. '''</ref>. וביארו אחרונים, שכן בירושלמי שנינו שהפטור האמור במשנה הוא בראיית קרבן, אבל בראיית פנים אפילו קטן חייב, שנאמר: הקהל את העם האנשים והנשים והטף<ref>'''דברים לא יב. '''</ref>, והרי קטן גדול מטף<ref>'''עי' ירו' חגיגה פ"א ה"א.'''</ref>. ולדעתם הירושלמי מתפרש שאפילו קטן חייב בראִיה, כל שכן שאר הפטורים הנמנים במשנה<ref>'''עי' שדה יהושע שם, בד' התוס' שם. '''</ref>.		כל הפטורים מהראִיה<ref>'''עי' להלן בכל הפרק מיהם הפטורים מהראיה. '''</ref>, היינו שפטורים מראיית פנים בעזרה ומראיית פנים בקרבן<ref>'''תוס' חגיגה ב א ד"ה הכל, בשם ר"ת, בפי' משנה שם, ובד' רש"י שם ד"ה הכל חייבין בראיה; שדה יהושע לירו' חגיגה פ"א ה"א, בד' הירושלמי, רש"י והרמב"ם; נועם ירושלמי שם, בד' הירושלמי שם, ע"פ ירו' ערובין פ"י ה"א. '''</ref> - עולת-ראִיה* - ויש מהראשונים שכתבו שכן דעת הבבלי, אבל בשם הירושלמי כתבו שאין הפטורים אמורים אלא בראיית קרבן, אבל בראיית פנים בעזרה הכל חייבים, כמו בהקהל*: האנשים והנשים והטף<ref>'''תוס' שם. '''</ref>. וביארו אחרונים, שכן בירושלמי שנינו שהפטור האמור במשנה הוא בראיית קרבן, אבל בראיית פנים אפילו קטן חייב, שנאמר: הקהל את העם האנשים והנשים והטף<ref>'''דברים לא יב. '''</ref>, והרי קטן גדול מטף<ref>'''עי' ירו' חגיגה פ"א ה"א.'''</ref>. ולדעתם הירושלמי מתפרש שאפילו קטן חייב בראִיה, כל שכן שאר הפטורים הנמנים במשנה<ref>'''עי' שדה יהושע שם, בד' התוס' שם. '''</ref>.
שורה 194:		שורה 194:


	==הערות שוליים==		=='''הערות שוליים'''==

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:ראיה. מצוה על כל זכר מישראל להיראות בעזרה בשלוש-רגלים . לשם אנציקלופדיה תלמודית:ראיה

2020-01-30T07:10:19Z

Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:ראיה. מצוה על כל זכר מישראל להיראות בעזרה בשלוש-רגלים . לשם אנציקלופדיה תלמודית:ראיה

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־07:10, 30 בינואר 2020
(אין הבדלים)

Micropedia bot: Added new Talmudit entry

2019-08-25T10:11:47Z

Added new Talmudit entry

הצגת שינויים

אנציקלופדיה תלמודית:ראיה - היסטוריית גרסאות

Rakovsky ב־22:54, 13 בפברואר 2020

Rakovsky ב־22:53, 13 בפברואר 2020

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:ראיה. מצוה על כל זכר מישראל להיראות בעזרה בשלוש-רגלים . לשם אנציקלופדיה תלמודית:ראיה

Micropedia bot: Added new Talmudit entry