https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A7%D7%A8%D7%97%D7%94אנציקלופדיה תלמודית:קרחה - היסטוריית גרסאות2026-04-24T13:05:08Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A7%D7%A8%D7%97%D7%94&diff=148946&oldid=prevRakovsky: יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - איסור תלישת שער מחמת אבילת על מת. == '''מהותו ודינו''' == התולש שער ראשו על מת..."2021-01-17T11:47:26Z<p>יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - איסור תלישת שער מחמת אבילת על מת. == '''מהותו ודינו''' == התולש שער ראשו על מת..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''הגדרת הערך''' - איסור תלישת שער מחמת אבילת על מת.<br />
<br />
== '''מהותו ודינו''' ==<br />
<br />
התולש שער ראשו על מת – אף שלא בפני המת<ref>תרוה&quot;ד סי' רפו.</ref> - עובר בלא תעשה, שנאמר: ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת<ref> דברים יד א. עי' משנה מכות כ א; רמב&quot;ם ע&quot;ז פי&quot;ב הט&quot;ו; עי' טוש&quot;ע יו&quot;ד קפ ט – יב. ועי' שו&quot;ת הרי&quot;ף סי' שיח ותשוה&quot;ג שע&quot;ת סי' קל, שהכתוב האמור בירמיה (טז ו) ולא יתגדר ולא יקרח להם, היינו שלא תוכלו לעשות מה שהייתם עושים למתים בעבירה. ועי' רש&quot;י ורד&quot;ק שם.</ref>. האיסור נמנה במנין-המצות*<ref> רס&quot;ג לאוין כו; בה&quot;ג במנין הלאוין שלוקים קפה; רמב&quot;ם בסהמ&quot;צ ל&quot;ת קעא; סמ&quot;ג לאוין סג; סמ&quot;ק סי' עג; החינוך מצ' תסח.</ref>.<br />
<br />
==== בכהנים ====<br />
<br />
בכהנים נכפל האיסור: לא יקרחה קרחה בראשם<ref> ויקרא כא ה.</ref>, והיינו על מת, שלמדים בגזירה-שוה* קרחה קרחה מהכתוב בישראל: ולא תשימו קרחה<ref> עי' לעיל.</ref>, מה להלן על מת אף כאן על מת<ref> ברייתא קדושין לו א ומכות כ א.</ref>. ממוני המצות יש שמנו האיסור בכהנים במנין-המצות* מלבד מה שמונים האיסור בישראל<ref> בה&quot;ג במנין הלאוין שלוקים עה. ועי' רי&quot;פ פרלא לרס&quot;ג ל&quot;ת כו.</ref>, ויש מן האחרונים שכתבו שכהנים אינם מוזהרים אלא על לאו זה ולא על האמור בישראל<ref> ערול&quot;נ מכות כ א ד&quot;ה ואין. ועי&quot;ש שנסתפק בהתרו בכהן משום הלאו של ישראל אם לוקה. ועי' רי&quot;פ פרלא לרס&quot;ג ל&quot;ת כו בד' הרס&quot;ג שם, שכהנים עוברים על שניהם.</ref>. ויש מן הראשונים שפירשו שאינו לאו נוסף ומיוחד לכהנים, אלא שבא להשלים האיסור האמור בישראל<ref> רמב&quot;ם בסהמ&quot;צ ל&quot;ת קע; זהר הרקיע ל&quot;ת קמד, וכעי&quot;ז בהחינוך מצ' תסח.</ref>, ולפיכך לדעתם הלאו שבכהנים אינו נמנה בנפרד במנין המצות מהלאו שבישראל<ref> סהמ&quot;צ שם; זוהר הרקיע שם.</ref>. ויש מן הראשונים מצדדים שהוא איסור מיוחד בכהנים, להזהיר שאם יקרחו אינם ראוים לעבודה במקדש<ref> רמב&quot;ן דברים יד א. ועי' ס' הבתים ס' המצוה ל&quot;ת קעא. ועי' ציון 57.</ref>.<br />
<br />
==== הטעם ====<br />
<br />
בטעם האיסור אמר הכתוב: בנים אתם לד' אלקיכם<ref> דברים שם.</ref>, וביארו ראשונים לפי שאתם בניו של מקום אתם ראוים להיות נאים ולא מקורחים<ref> רש&quot;י דברים שם.</ref>, ויש שפירשו שכיון ששאר אומות שאינם בנים של מקום עושים כן, לפיכך אסר אותו הכתוב לבניו שלא ילכו בחוקות הגויים<ref> טור יו&quot;ד קפ וב&quot;י שם. ועי' לבוש שם ה.</ref>. ויש שפירשו שאינו ראוי לישראל להצטער ולקלקל עצמנו כשוטים, בדבר ממעשה הקל<ref> החינוך מצ' תסז.</ref>, שאין להצטער על המת יותר מדאי אלא לקבל את הדין באהבה<ref> יראה&quot;ש סי' שכג.</ref>.<br />
<br />
==== מלקות ====<br />
<br />
התולש שער ראשו על מת, לוקה<ref> משנה מכות כ א; בה&quot;ג במנין הלאוין שלוקים קפה; רמב&quot;ם סנהדרין פי&quot;ט ה&quot;ד וע&quot;ז פי&quot;ב הט&quot;ו; טוש&quot;ע יו&quot;ד קפ י ויא.</ref>, ואחד ישראל ואחד כהן לוקים אחד<ref> רמב&quot;ם ע&quot;ז שם.</ref>, שהלאו הנוסף בכהן לא בא להוסיף מלקות<ref> עי' ציון 8. רמב&quot;ם בסהמ&quot;צ ל&quot;ת קע; כס&quot;מ ע&quot;ז שם.</ref>, או לפי שאין כהן מוזהר בלאו האמור בישראל, לסוברים כן<ref> ערול&quot;נ מכות שם ד&quot;ה ואין.</ref>.<br />
<br />
==== נשים ====<br />
<br />
נשים, נחלקו אמוראים אם מצוות בקרחה: ר' לעזר אמר שמצוות<ref> עי' משנה קדושין כט א, וגמ' שם לה ב ושיטה לא נודע למי שם; ר' לעזר ירושלמי קדושין פ&quot;א ה&quot;ז.</ref>, שנאמר כי עם קדוש אתה<ref> דברים ז ו.</ref>, ואף הנשים בכלל<ref> ירושלמי קדושין פ&quot;א ה&quot;ז.</ref>. ואיסי אמר שאינם בכלל<ref> קדושין לה ב: איסי תני; ירושלמי שם.</ref>, שנאמר: בנים אתם וגו'<ref> דברים יד א.</ref>, בנים ולא בנות<ref> קדושין שם; ירושלמי שם.</ref>. או לפי שדורש גזרה-שוה* &quot;קרחה, קרחה&quot; מכהנים, שנאמר בהם: לא יקרחה<ref> עי' ציון 4.</ref>, מה בכהנים נשים פטורות, שנאמר בהם: בני אהרן<ref> ויקרא כא א. ועי' קדושין שם.</ref>, אף כאן נשים פטורות<ref> אביי קדושין לו א. ועי' גמ' שם בטעם שלא פי' הטעם כבציונים 26, 33.</ref>. או שדורש גזרה שוה מתפילין, שנאמר כאן: בין עיניכם<ref> עי' ציון 2.</ref>, ונאמר בתפילין: בין עיניכם<ref> דברים יא יח.</ref>, מה תפילין נשים פטורות<ref> ע&quot;ע אשה ציון 132, וע' תפילין.</ref> אף כאן נשים פטורות<ref> רבא קדושין שם. ועי' גמ' שם בטעם שלא פי' הטעם כבציונים 26, 29.</ref>. או לפי שנאמר: לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו<ref> ויקרא כא ה.</ref>, את שישנו בפאת זקן ישנו בקרחה, ונשים שאין להם זקן פטורות<ref> ירושלמי שם.</ref>. להלכה נשים מצוות באיסור קרחה<ref> רי&quot;ף ורא&quot;ש ופסקי הרי&quot;ד קדושין שם; טוש&quot;ע יו&quot;ד קפ יב.</ref>, ויש להזהירם שלא יתלשו בשערותיהם על מת שלא יבואו לאסור קרחה<ref> ריטב&quot;א מכות כ ב ורמ&quot;א שם ע&quot;פ ירושלמי שם שכן הזהירו רב ור' המנונא, והובא בטור שם.</ref>, ואף יש להזהירם שלא יאחזו בשערותיהם שמא יבואו לתלוש<ref> ריטב&quot;א שם.</ref>.<br />
<br />
==== קורח לחבירו ====<br />
<br />
הקורח בראשו של חבירו – מדעת הנקרח<ref> עי' ראב&quot;ד ע&quot;ז פי&quot;ב ה&quot;א, לענין בל תקיף.</ref> - עוברים שניהם<ref> תוספתא מכות פ&quot;ג; רמב&quot;ם ע&quot;ז פי&quot;ב הט&quot;ז; טוש&quot;ע יו&quot;ד קפ יא.</ref>, ולוקה הקורח<ref> תוספתא שם; רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם.</ref>, ואם סייע הנקרח, לוקה אף הנקרח<ref> עי' תוספתא שם; רמב&quot;ם שם; טוש&quot;ע שם.</ref>. וביארו אחרונים שבאיסור קרחה יש שני איסורים, האחד מעשה הקריחה ועוברים עליו העושה לעצמו והעושה לחבירו, והשני שלא להיות נקרח, ועובר רק מי שנקרח, ואף עם נקרח על ידי אחר<ref> צ&quot;פ איסו&quot;ב פט&quot;ז ה&quot;ט ד&quot;ה ועי'.</ref>. הקורח ראש חבירו בסם יש שכתבו שאינו חייב הקורח, לפי שבסם אין עשייה בידים<ref> צ&quot;פ שם.</ref>.<br />
<br />
==== כמה קרחות בבת אחת ====<br />
<br />
הטביל חמש אצבעותיו בסם והניחם בחמש מקומות בראשו בבת אחת, הואיל וקרח חמש קרחות לוקה חמש, שנאמר: לא יקרחה קרחה<ref> ויקרא כא ה.</ref>, לחייב על כל אחת ואחת, ואף על פי שהתרו בו התראה אחת, שהתראה הולכת על כל אחת<ref> ברייתא מכות כ א וגמ' שם ב בביאורה; רמב&quot;ם ע&quot;ז פי&quot;ב הט&quot;ו. ועי' ר&quot;י מלוניל שם שחידוש הכתוב שחשוב התראה על כל אחת, ועי' תוס' להלן שמבאר באופ&quot;א. ועי' רי&quot;ו נכ&quot;ח ח&quot;א בשם י&quot;מ דלא כברייתא כאן, ואולי טס&quot;ה.</ref>. ואינו דומה לאוכל כמה זיתים של איסור, שאינו חייב על כל זית, שלימד הכתוב &quot;קרחה&quot;, שקרחות מחלקות כמו גופים מחולקים<ref> ע&quot;ע גופין מחלקין. תוס' מכות כ ב ד&quot;ה לא צריכא. וע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 50 ואילך, וע' התראה.</ref>.<br />
<br />
==== בכמה קרחות בזה אחר זה ====<br />
<br />
הקורח כמה קרחות זה אחר זה שנחלקו ראשונים אם לוקה על כל אחד ואחד בהתראה אחת, או שצריך התראה לכל אחד ואחד, ע&quot;ע גופין מחולקין<ref> ציונים 36, 49 ואילך.</ref>, וע' התראה<ref> ציון 198 ואילך. ועי' רמב&quot;ם ע&quot;ז פי&quot;ב הט&quot;ו והחינוך מצ' תסח, שצריך התראה לכל אחד.</ref>.<br />
<br />
==== על כמה מתים ====<br />
<br />
הקורח קרחה אחת על כמה מתים, נחלקו בדבר: יש סוברים שאינו חייב אלא אחת<ref> ר' יוסי תוספתא מכות פ&quot;ג הובא בבהגר&quot;א יו&quot;ד סי' קפ אות יג; רא&quot;ש מכות פ&quot;ג סי' ב; טוש&quot;ע שם י; מער&quot;ק ע&quot;ז פי&quot;ב הט&quot;ו ומנ&quot;ח מצ' תסח אות ב, בד' הרמב&quot;ם שם.</ref>, שלא ריבה הכתוב ריבוי חיובים על כל מת<ref> רא&quot;ש שם; ב&quot;י יו&quot;ד שם.</ref>. ויש סוברים שחייב על כל מת<ref> ת&quot;ק בתוספתא שם, הובא בבהגר&quot;א שם; החינוך מצ' תסח. ועי' תועפות ראם על היראים סי' שכג.</ref>, שריבה הכתוב: למת<ref> דברים יד א.</ref>, לחייב על כל מת<ref> חס&quot;ד לתוספתא שם.</ref>.<br />
<br />
==== עבודת כהן שעבר בלאו ====<br />
<br />
כהן שעבר על איסור קרחה, אין עבודתו במקדש מחוללת<ref> זבחים יז א.</ref>. ויש מן הראשונים שכתבו שלפיכך הזהיר הכתוב איסור קרחה בכהן<ref> עי' ציון 4.</ref>, לומר שכהן מקורח אינו ראוי לעבודה ועבודתו מחוללת<ref> רמב&quot;ן דברים יד א. ועי' ר&quot;ב אשכנזי הובא בקובץ מוריה שפה עמ' כח ומנ&quot;ח מצ' תסז אות א בקומץ המנחה, שתמהו. ועי' חי' האדר&quot;ת גפן אדרת סי' י אות טז, שאפשר שהרמב&quot;ן פי' ע&quot;פ הפשט ולא כתבה להלכה.</ref>, ויש מפרשים שהוא דוקא בשלא קיבל עליו שלא לעבור שוב על איסור קרחה, אבל במקבל עליו, אין עבודתו מחוללת<ref> משך חכמה ויקרא כא ה. וע&quot;ע עבודה.</ref>.<br />
<br />
==== על שאר צער ====<br />
<br />
הקורח על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים, אינו לוקה<ref> רמב&quot;ם ע&quot;ז פי&quot;ב הט&quot;ז. ועי' ר&quot;ב אשכנזי בקובץ מוריה שפה עמ' כט, בקורח לע&quot;ז שאינו לוקה, ועי' כל בו ע&quot;ז סוס&quot;י צז.</ref>. ויש סוברים שאף מותר לעשות כן, והכתוב: קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך<ref> מיכה א טז.</ref>, בקורח על צער<ref> שו&quot;ת הרי&quot;ף סי' שיח ותשוה&quot;ג שע&quot;ת סי' קל.</ref>. ויש חולקים וסוברים שאסור<ref>שו&quot;ת רדב&quot;ז מכת&quot;י סי' קלד; ב&quot;ח יו&quot;ד סי' קפ ח. ועי' מנ&quot;ח מצ' תסז אות ג.</ref>, מדרבנן<ref> רדב&quot;ז שם צד א.</ref>, ויש שנסתפקו אם אסור משום חקות-הגוים*<ref> עי' רדב&quot;ז שם צד ב.</ref>. ויש שכתבו שהוא שנוי אצל ד', אלא כיון שאינו מצוי לא אסרו<ref> ס' הבתים ס' המצוה ל&quot;ת קעא.</ref>.<br />
<br />
== '''הקרחה ומקומה''' ==<br />
<br />
==== אם צריך שלא יחזור לצמוח ====<br />
<br />
הקרחה, יש שכתבו שהוא דוקא באופן שאין השער חוזר וצומח באותו מקום<ref> מנ&quot;ח תסח ד ע&quot;פ ר&quot;ש וכע&quot;ב ותיו&quot;ט נגעים פ&quot;י מ&quot;י. ועי' ריב&quot;ן מכות כ ב ד&quot;ה נשא, שכ' לענין סם שבציון 68, שאינו חוזר וצומח.</ref>. ויש שכתבו שאסור אפילו בשחוזר וצומח<ref> שו&quot;ת שאול שאל סי' פב, עי&quot;ש שהוכיח מירושלמי שבציון 37 שאף בתלישה אסור, ובתלישה חוזר וצומח; נתן פריו מכות כ ב, שכ&quot;מ מסתימת הפוסקים.</ref>.<br />
<br />
==== ביד ובסם ====<br />
<br />
איסור קרחה הוא בין ביד ובין בסם<ref> מכות כ ב: נשא; רמב&quot;ם ע&quot;ז פי&quot;ב הט&quot;ו; טוש&quot;ע יו&quot;ד קפ ט. ועי' ערול&quot;נ מכות שם, שמה שבסם חשוב קרחה למדים ממצורע, ע&quot;ע מצורע.</ref>. ופירשו אחרונים שבסם אין עוברים על איסור עשיית קרחה שהקרחה לא נעשה בידים, ועוברים רק על האיסור להיות נקרח, ולפיכך התולש לחבירו שאינו מצווה אלא באיסור עשיית קרחה<ref> עי' ציון 43.</ref>, אינו עובר אם תולש בסם<ref> צ&quot;פ איסו&quot;ב פט&quot;ז ה&quot;ט ד&quot;ה ועי'.</ref>.<br />
<br />
==== בכלי ====<br />
<br />
בכלי יש שכתבו שלא נאסר<ref> זוהר הרקיע ל&quot;ת קמד.</ref>. ויש שכתבו שנאסר<ref> סמ&quot;ק סי' עג; לבוש יו&quot;ד קפ ט; ביאור הרי&quot;פ פרלא לרס&quot;ג ל&quot;ת כו, שכ&quot;נ מסתימת הפוסקים. ועי' עמודי שלמה על הסמ&quot;ג סי' סג וברית משה שם.</ref>, שהקפידה התורה על הקריחה ולא הקפידה כיצד נעשית<ref> לבוש שם.</ref>.<br />
<br />
==== המקום ====<br />
<br />
איסור קרחה הוא במקום שער<ref> קדושין לה ב.</ref>, בכל הראש<ref> ברייתא קדושין לו א ומכות כ א; רמב&quot;ם ע&quot;ז פי&quot;ב הט&quot;ו; טוש&quot;ע יו&quot;ד קפ ט.</ref>, ואף על פי שבישראל כתוב: קרחה בין עיניכם<ref> עי' ציון 2.</ref>, למדים מכהנים שכתוב בהם: קרחה בראשם<ref> עי' ציון 4.</ref>, בגזירה-שוה*, שהחיוב על כל הראש<ref> ברייתא שם ושם. ועי' רא&quot;מ ויקרא כא, שתמה מדוע לא למדים להיפך כהנים מישראל שאינו אלא בין העינים, ועי' ישוב לזה מר&quot;ב אשכנזי הובא בקובץ מוריה שפה עמ' כט.</ref>. ונחלקו במקום האיסור: יש סוברים שאינו אלא בשער הראש דוקא, ו&quot;בין עיניכם&quot;, האמור בכתוב, היינו בראש סמוך לפדחת<ref> תוי&quot;ט נגעים פ&quot;י מ&quot;י ומלבי&quot;ם שמות יג ט אות קיג, בד' רש&quot;י קדושין לו א ד&quot;ה בראשם ומכות כ א ד&quot;ה בין.</ref>. ויש סוברים שאף אם צומח לו שער בפדחת בין העינים, שהרי אמר הכתוב: בין עיניכם<ref> כס&quot;מ ע&quot;ז פי&quot;ב הט&quot;ו, ועי' תוי&quot;ט נגעים פ&quot;י מ&quot;י בדעתו, ועי' שושנים לדוד נגעים שם שפי' בע&quot;א. וכ&quot;מ בסמ&quot;ק סי' עג: בין העינים.</ref>. ויש סוברים אף בגבות העינים<ref> תועפות ראם על היראים סי' שכג. ועי' קיצור פסקי הרא&quot;ש מו&quot;ק פ&quot;ג סי' צג: על העינים, ועי' ר&quot;ב אשכנזי בקובץ מוריה שפה עמ' כט: עד בין העינים.</ref>. ויש סוברים אף בזקן<ref> ר&quot;י מלוניל ונמוק&quot;י מכות ג ב בדפי הרי&quot;ף. ועי' רש&quot;ש קדושין לה ב ומכות כ א.</ref>. ויש סוברים בכל מקום בגוף שיש לו שער, שהכתוב &quot;בראשם&quot; לא דיבר אלא בהוה<ref> דברי דוד לט&quot;ז ויקרא כא ה, ועי&quot;ש שכ&quot;מ בקדושין לה ב: אלא במקום שער.</ref>.<br />
<br />
== '''שיעורו''' ==<br />
<br />
שיעור הקרחה - שחייבים עליו מלקות<ref> עי' אחרונים שבציון 103.</ref>, או אף של עיקר האיסור<ref> עי' אחרונים שבציון 101.</ref> - נחלקו בו תנאים ואמוראים: א) אחרים ור' הונא סוברים ששיעורו כדי שיראה מראשו<ref> מכות כ ב. ועי' ריב&quot;ן שם ד&quot;ה איכא, שאי&quot;ז שיעור קצוב, ועי' ריטב&quot;א דלהלן.</ref>, בשר ערום<ref> ריב&quot;ן שם ד&quot;ה שיראה.</ref>, ואפילו אינו רואהו אלא מקרוב ובעיון דק<ref> ריטב&quot;א שם בשם יש שפירשו.</ref>, ויש סוברים שאינו חייב אם רואהו אף מרחוק בעיון גס<ref> ריטב&quot;א שם בשם יש שפירשו.</ref>. ב) ר' שמעון בן אלעזר ור' יוחנן בשם ר' אלעזר בר' שמעון סוברים ששיעורו כגריס*<ref> ע&quot;ע גריס. מכות שם; ירושלמי קדושין פ&quot;א ה&quot;ז בשם אית תניי.</ref>, שלמדים מצרעת ששיעורו בכגריס<ref> ע&quot;ע צרעת.</ref>, בגזרה-שוה* קרחה קרחה<ref> ירושלמי שם.</ref>, וכן יש סוברים להלכה<ref> רמב&quot;ם ע&quot;ז פי&quot;ב הט&quot;ו; רא&quot;ש מכות פ&quot;ג סי' ב בד' הרי&quot;ף שם; שו&quot;ע יו&quot;ד קפ ט דעה ראשונה.</ref>. ג) ויש מן התנאים סוברים ששיעורו כעדשה*<ref> עי' מכות שם: איכא דמפיק שתי שערות ומעייל בכעדשה.</ref>. ד) ויש מן התנאים סוברים ששיעורו שתי שערות<ref> ברייתא מכות שם: לקרחה שתיים ור&quot;י בר חביבא מכות שם בשם אחד מן התנאים. ועי' ציון 94.</ref>, וכן יש שכתבו להלכה<ref> רא&quot;ש שם; ריטב&quot;א שם בשם הרמ&quot;ה; שו&quot;ע שם דעה שניה.</ref>. ה) ויש סוברים כל שהו, שכן משמעות &quot;קרחה&quot;<ref> ירושלמי שם בשם אית תניי.</ref>, שהרי המקום שנעקר השער קרח<ref> קה&quot;ע שם.</ref>.<br />
<br />
==== שיעור לאיסור ====<br />
<br />
שיעור הקרחה שאסור לתלוש כתבו ראשונים שהוא אפילו בשערה אחת<ref> רא&quot;ש מו&quot;ק פ&quot;ג סי' צג; ריטב&quot;א מכות כ ב; טור יו&quot;ד קפ; שו&quot;ע שם ט בשם יש מי שאומר.</ref>. ונחלקו בדעתם: יש שכתבו שאף על פי ששיעור האיסור הוא לדעתם בשיעור יותר גדול<ref> עי' לעיל.</ref>, מכל מקום אסור אפילו בשערה אחת משום איסור חצי-שיעור*<ref> שו&quot;ת חכ&quot;צ ח&quot;ב סי' נא; בהגר&quot;א יו&quot;ד שם אות יב; שי&quot;ק לירושלמי קדושין פ&quot;א ה&quot;ז; מנ&quot;ח מצ' תסח א. וע&quot;ע חצי שיעור ציון 323 ואילך.</ref>, שאף תלישת שערה אחת חשוב מעשה קרחה<ref> שי&quot;ק שם. ועי&quot;ש שהוכיח כן מהירושלמי שם, ושם שאם אינו מעשה קרחה, אינו אסור משום חצי שיעור.</ref>. ויש שכתבו שלדעתם עיקר האיסור בשערה אחת<ref> עי' חקרי לב או&quot;ח סי' נח דף קד ד&quot;ה וראיתי להריטב&quot;א; שי&quot;ק בד' הב&quot;י יו&quot;ד שם; הלכה למשה לר&quot;מ ניימן ח&quot;ב עמ' סו.</ref>.<br />
<br />
== '''הערות שוליים''' ==<br />
<br />
<references /></div>Rakovsky