Rakovsky ב־08:15, 13 בפברואר 2020

2020-02-13T08:15:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:15, 13 בפברואר 2020
שורה 1:		שורה 1:

	{{אנציקלופדיה_תלמודית}}		{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
	'''הגדרת הערך - '''~~קנאים פוגעים בו.~~ עונש על מיני עבירות, שהעובר עליהם דינו שהקנאים הורגים אותו		'''הגדרת הערך - '''עונש על מיני עבירות, שהעובר עליהם דינו שהקנאים הורגים אותו

	מצינו כמה מיני עבירות, שהעובר עליהם דינו הוא "קנאים פוגעים בו", והם: הגונב את הקסוה – כלי-שרת<ref>סנהדרין פא ב.</ref> – והמקלל בקוסם, והבועל-ארמית – עובדת כוכבים<ref>רש"י שם.</ref> - קנאים פוגעים בו<ref>משנה שם.</ref>, כלומר בני אדם כשרים המקנאים קנאתו של מקום ורואים את המעשה, ממיתים אותו<ref>רש"י שם. ועי' ערוך ע' קן (הג'), שפי' שמי שמקנא לשם שמים הורג אותו.</ref>. וכן מה שאמרו בדין כהן ששימש בטומאה, שאמרו שפרחי כהונה מוציאים אותו חוץ לעזרה ומפציעים את מוחו בגזירים<ref>משנה שם.</ref>, פירשו ראשונים שהוא מדין קנאים פוגעים בו<ref>ר"י מלוניל שם; תורת חיים שם פב ד"ה כהן; ובצפנת פענח שם.</ref>.		מצינו כמה מיני עבירות, שהעובר עליהם דינו הוא "קנאים פוגעים בו", והם: הגונב את הקסוה – כלי-שרת<ref>סנהדרין פא ב.</ref> – והמקלל בקוסם, והבועל-ארמית – עובדת כוכבים<ref>רש"י שם.</ref> - קנאים פוגעים בו<ref>משנה שם.</ref>, כלומר בני אדם כשרים המקנאים קנאתו של מקום ורואים את המעשה, ממיתים אותו<ref>רש"י שם. ועי' ערוך ע' קן (הג'), שפי' שמי שמקנא לשם שמים הורג אותו.</ref>. וכן מה שאמרו בדין כהן ששימש בטומאה, שאמרו שפרחי כהונה מוציאים אותו חוץ לעזרה ומפציעים את מוחו בגזירים<ref>משנה שם.</ref>, פירשו ראשונים שהוא מדין קנאים פוגעים בו<ref>ר"י מלוניל שם; תורת חיים שם פב ד"ה כהן; ובצפנת פענח שם.</ref>.

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:קנאים פוגעים בו. עונש על מיני עבירות, שהעובר עליהם דינו שהקנאים הורגים אותו לשם אנציקלופדיה תלמודית:קנאים פוגעים בו

2020-01-30T07:09:42Z

Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:קנאים פוגעים בו. עונש על מיני עבירות, שהעובר עליהם דינו שהקנאים הורגים אותו לשם אנציקלופדיה תלמודית:קנאים פוגעים בו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:09, 30 בינואר 2020
(אין הבדלים)

Micropedia bot: Added new Talmudit entry

2019-08-25T10:11:42Z

Added new Talmudit entry

דף חדש

{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
'''הגדרת הערך - '''קנאים פוגעים בו. עונש על מיני עבירות, שהעובר עליהם דינו שהקנאים הורגים אותו

מצינו כמה מיני עבירות, שהעובר עליהם דינו הוא "קנאים פוגעים בו", והם: הגונב את הקסוה – כלי-שרת*<ref>סנהדרין פא ב.</ref> – והמקלל בקוסם, והבועל-ארמית* – עובדת כוכבים<ref>רש"י שם.</ref> - קנאים פוגעים בו<ref>משנה שם.</ref>, כלומר בני אדם כשרים המקנאים קנאתו של מקום ורואים את המעשה, ממיתים אותו<ref>רש"י שם. ועי' ערוך ע' קן (הג'), שפי' שמי שמקנא לשם שמים הורג אותו.</ref>. וכן מה שאמרו בדין כהן ששימש בטומאה, שאמרו שפרחי כהונה מוציאים אותו חוץ לעזרה ומפציעים את מוחו בגזירים<ref>משנה שם.</ref>, פירשו ראשונים שהוא מדין קנאים פוגעים בו<ref>ר"י מלוניל שם; תורת חיים שם פב ד"ה כהן; ובצפנת פענח שם.</ref>.

על פרטי העבירות והאופנים שהעובר עליהם דינו שקנאים פוגעים בהם, עי' בערכים השייכים להם.

=== בעבירות החמורות מהן ===

גואל הדם שהרג את הרוצח, כתבו ראשונים שכדין עשה ואין לו דמים שהרי מצינו בפינחס שהרג לזמרי על שבעל ארמית והכתוב שבחו, וכל שכן זה ואין להוציא לעז עליהם<ref>נימוקי מהר"ם מירזבורג, בסוף שו"ת מהר"י ווייל, ירושלם תשי"ט, עמ' קעח.</ref>. והוכיחו מכך אחרונים, שנוהג דין קנאים פוגעים אף בשאר עבירות החמורות מבועל ארמית<ref>גליוני הש"ס להר"י ענגיל סנהדרין פא ב.</ref>.

=== גדר קנאים פוגעים בו ===

בביאור "קנאים פוגעים בו", יש מהראשונים שכתבו, לומר שאין בית דין נזקקים באלה אלא "בחורים נכבדים" המקנאים קנאתו של הקב"ה פוגעים בהם, ופגיעתם זכות היא להם ואין צריכים להתרות בעובר העבירה<ref>מאירי סנהדרין פא ב.</ref>, והעושים כן הרי אלו משובחים וזריזים<ref>רמב"ם פי"ב מאיסורי ביאה ה"ד וכ"כ סמ"ג לאוין קיב. ועי' ראב"ד שם שבלא התראה אינו מהמשובחים.</ref>, ומוסרי נפש<ref>העמק שאלה ע"פ השאילתות סי' קלד, ומאן דבעיל כותית מאן דמסר נפשיה לאיפרועי פורענותא למרי עלמא קטיל ליה בשעת מעשה.</ref>, שהרי מסכנים עצמם שמא יהרגם עובר העבירה<ref>העמק שאלה שם אות ה.</ref>.

=== מי שאינו קנאי ===

לא הותר לפגוע בבועל אלא לקנאי שמקנא בשביל כבוד ה' בלא כל פניה אישית<ref>עי' רש"י סנהדרין פא ב.</ref>, וכתבו אחרונים שמי שאין כוונתו טהורה אינו קנאי, ואינו רשאי להרוג את הבועל, ואם הרגו הרי הוא רוצח גמור וחייב מיתה לשמים, ומכל מקום אי אפשר להרגו בדיני אדם, שהרי אפשר שהוא קנאי באמת, ואין לסמוך בזה על אומדן דעתנו שאין האיש ראוי למדרגת קנאי, שאולי טעינו באומד זה וספק נפשות להקל, ולפי זה אם אחד שמחזיקו לאינו קנאי הרגו קודם שהספיק להרוג את הבועל אינו חייב מיתה, שמא צדק באומדן דעתו שאינו קנאי<ref>שו"ת אגרות משה אהע"ז סי' לח, ועיי"ש שהאריך בזה ע"פ מחלוקת ראשונים באלו שמצילים אותם בנפשו, סנהדרין עג א, אם הפי' הוא שמצילים את הרודף מעבירה או שמצילים את הנרדף מידו של רודף.</ref>.

=== מצוה או רשות ===

אם מצוה על הקנאי להרוג, יש שכתבו שמצווה על הקנאי להרוג את עובר העבירה<ref>חידושי ר"ד בונפיל וחידושי הר"ן סנהדרין פא ב.</ref>. אבל הרבה מהראשונים סוברים שאין דין קנאים פוגעים מצוה אלא רשות<ref>רמ"ה ורא"ש שם; מל"מ פ"א מרוצח הט"ו.</ref>, ויש שהוכיחו ממה שדינו של הקנאי כרודף, ויכול לההרג<ref>עי' ציון 56.</ref>, שאין זו חובה אלא רשות<ref>יד רמה שם; רא"ש שם פ"ט סי' יד; רב' ירוחם נתיב לא ח"ב, ועי' משנה למלך פ"א מרוצח הט"ו, ועי' רי"פ פערלא ח"ג פתיחה סי' יח.</ref>, ויש למדין כן מדברי הירושלמי שאמרו פינחס שהרג את זמרי עשה שלא ברצון חכמים<ref>הר"ש יפה ביפה מראה ירושלמי סופ"ט, ומובא מריה"פ שם.</ref>.

=== הוראה לפגוע ===

פגיעת הקנאים היא מגדרי "הלכה ואין מורין כן"*<ref>ע"ע הלכה ואין מורים כן.</ref>, וכן אמרו, הבא לימלך אין מורין לו<ref>סנהדרין פב א.</ref>, שאם בא הקנאי ליטול רשות מבית דין להרגו אין מורים לו כן ואף על פי שהוא בשעת מעשה<ref>רמב"ם איסו"ב פי"ב ה"ה.</ref>, שלא נאמר דין זה אלא למקנא מעצמו ואינו נמלך<ref>רש"י שם.</ref>. ויש מפרשים שלא ניתנה הרשות אלא למקנא לעשות מעשה פגיעה בעצמו ולא על ידי שליח, וזה שבא לישאל, אם בית דין אומרים לו להרוג את הבועל הרי הוא כשליח<ref>יד רמה סנהדרין שם.</ref>.

=== מקור הדין ===

במקור דין קנאים פוגעים בו, כתבו ראשונים שהוא הלכה למשה מסיני<ref>רש"י סנהדרין צה א, ובדף פב א ד"ה ונתעלמה; רמ"ה שם ד"ה איבעיא וד"ה מתני'; חידושי ר"ד בונפיל ד"ה והמחוור; חי' הר"ן ד"ה מתניתין, ובד"ה בי"ד של חשמונאי.</ref>, ונאמרה הלכה זו על כל אלו שדינם שקנאים פוגעים בהם<ref>ר"ן ד"ה מתניתין.</ref>, ובדין בועל ארמית נאמרה למשה הההלכה<ref>גמ' שם פב א.</ref>, ולמדים מדין בועל אמרית לשאר אלו שקנאים פוגעים בהם<ref>ר"ן שם. וכ"כ הרדב"ז שם ע"פ הר"ן.</ref>. ויש חולקים וסוברים שתקנות חכמים הם ולא הלכה למשה מסיני, שהניחו חכמים הדבר שאם ירצו קנאים לפגוע בו אין מחייבים אותם מיתה בשביל כך, אלא הרי זה כאילו הרג אדם מת ("גברא קטילא"), וכדין ההורג את הטריפה שפטור<ref>שו"ת הרדב"ז סי' תרלא. ועי' אריכות בזה בתפארת ישראל סנהדרין סופ"ט.</ref>.

=== חומרת הדין ===

בחומרת דין קנאים פוגעים בו, יש שכתבו שדין זה חמור ממיתה בידי שמים, והרי הוא כמיתה בידי אדם<ref>לב שמח לסהמ"צ שורש ג ד"ה ומה שהרמב"ן, שכן הוא לפי הרמב"ן.</ref>, וחולקים על זה, שודאי מיתה בידי שמים חמורה יותר, שהוא עונש ודאי אבל דין קנאים פוגעים בו היא מיתה מסופקת, שהרי אפשר שלא יפגעו בו קנאים בשעת מעשה<ref>לב שמח שם. ועי' רמב"ם בפיהמ"ש סנהדרין פ"ט מ"ו.</ref>. ועוד כתבו ראשונים שדין קנאים פוגעים בו חמור מכל חייב מיתות בית דין, שהם לא ימותו אלא בעדים והתראה ועל פי סנהדרין, מה שאין כן זה שאינו צריך לכל אלה<ref>שערי תשובה לרבינו יונה סי' קלא.</ref>.

=== במנין המצוות ===

הגאונים מנו במנין המצוות חלק מהעבירות שדינן שקנאים פוגעים בעובר עליהן, והיינו הגונב את הקסוה והבועל ארמית<ref>רס"ג במנין המצוות, עי' בספרו של הר"י פערלא, ח"ג עונשים סח-סט, עמ' 181-180 ועיי"ש בפתיחת המהדיר סי' יח וסי' כ, שכ"ה גם באזהרות ר"ש אבן גבירול (עמ' 45, 51).</ref>, בטעם שלא מנו את המקלל בקוסם וכהן ששימש בטומאה, יש מהאחרונים שפירשו שבאלו הקאנים אינם חייבים להורגן אלא רשות היא בידם, ולכך לא נמנו במנין המצוות<ref>ר"י פערלא שם.</ref>.

=== החובה להורגן ===

בחיוב הריגתם, דעת הגאונים שכשם שיש מצוה על בית דין בשאר חייבי מיתות להרוג את החייב, כל מצוה על הקנאים להרוג את החייב, והקנאים הם כבית דין<ref>פרקי דר"א פמ"ז ועי' ביאור רד"ל שם.</ref>.

=== באשה ===

באשה, דנו אחרונים אם יכולה להרוג מדין קנאים פוגעים בו<ref>צפנת פענח סנהדרין על המשנה פא ב, וע"ש אם דין קנאים הוא מדין גאולת הדם ששייך באשה, או מגדר דין בפ"ע ואינו שייך באשה.</ref>.

=== שלא בשעת מעשה ===

הבועל אמרית, אין הקנאי פוגע בו אלא בשעת מעשה<ref>סנהדרין פב א; רמב"ם איסו"ב פי"ד ה"ה ועי' מ"מ שם; סמ"ג לאוין קיד; רא"ש שם פ"ט סי' ד; טור אהע"ז סי' טז, ועי' ב"י וב"ח, בשו"ע שם השמיט, ועי' ע"ז בפ' בבועל נכרית; רמ"א חו"מ סי' תכה ס"ד; שערי תשובה לרבי' יונה סי' קלא, וכ"כ כל הראשונים מפרשי הש"ס סנהדרין שם, וכמש"כ רש"י במשנה פא ב ובגמ' פב א. וע"ע בועל ארמית ציון 51 ואילך.</ref>. ובשאר עוברי עבירה שדינם שקנאים פוגעים בהם, נראה מדברי חלק מהראשונים שגם בהם אין פוגעים אלא בשעת מעשה<ref>ערוך לנר שם בדעת רש"י.</ref>, וכן כתבו ראשונים לגבי כהן ששימש בטומאה, שאין הקנאים רשאים לפגוע בו אלא בשעה שעוסק בעבירה, ואף בטמא ששימש אין פוגעים בו אלא בעוד שמצאוהו משמש, ונוטלים עבודה מידו<ref>ר"י מלוניל סנהדרין שם.</ref>, וכיוצא בזה כתבו ראשונים גם בגונב את הקסוה ומקלל בקוסם, שאין קנאים פוגעים בהם אלא בשעת חימום<ref>מאירי שם.</ref>, וכעין זה יש שכתבו בגונב את הקסוה שמיתתו היא ביד הרואים אותו גונב כלי ההקדש<ref>הר"ד בונפיל שם, רע"מ 30.</ref>. אבל כתבו אחרונים שמדברי ראשונים אחרים נראה שהקנאים פוגעים בשאר העבריינים אף שלא בשעת מעשה<ref>ערוך לנר שם בדעת הרמב"ם איסו"ב שם.</ref>, וכתבו שמסתבר כדיעה זו, שהרי לא שייך באחרים שעת מעשה, שהרי קודם שהגביה את הקסוה כדי לגונבה, לא עבר כלל, ולאחר שהגביהה כבר הוא לאחר מעשה, וכן במקלל בקוסם, אי אפשר לכוון את אותו רגע שמקלל<ref>ערל"נ שם. ועי' שו"ת רדב"ז סי' תרלא.</ref>.

=== בטעם שאין פוגעים בו שלא בשעת מעשה ===

בטעם שפגיעת הקנאים היא רק בשעת מעשה, יש מהאחרונים שכתב שמיתת העובר בידי קנאים אינו גדר של מיתת בית דין, ואין הקנאי נעשה כדיין ואינו עומד במקום בית דין, אלא פגיעתם היא בגדר של מיתה בידי שמים, והקנאי כמו שלוחו של מקום, הלכך לא התירו אלא בשעת מעשה, שהרי במיתה בידי שמים תשובה מועילה, ולכך אם יהרגנו לאחר המעשה שמא עשה תשובה והרגו חינם<ref>חכמת שלמה למהרש"ק לשו"ע אהע"ז סי' טז ס"ב, ועי' אוצר הפוסקים אהע"ז שם אות יג שלפ"ד הח"ש אם ייחד לו נכרית לאישה מותר לקנאי להורגו שה"ז הוחזק.</ref>, וכתבו לפי זה, שאם הוחזק לעבור על איסור זה, שודאי אל עשה תשובה, קנאים פוגעים בו גם לאחר מעשה<ref>חכמת שלמה שם, ועי' בהערה הקודמת.</ref>.

=== הרגו שלא בשעת מעשה ===

קנאי שהרג שלא בשעת מעשה הרי זה רוצח ונהרג עליו<ref>רמב"ם איסו"ב פי"ב ה"ה.</ref>. וזהו שאמרו במעשה זמרי, שאם פירש זמרי מן האשה והרגו פינחס, נהרג עליו<ref>סנהדרין פב א.</ref>, שלא נאמרה ההלכה אלא בשעת מעשה<ref>רש"י שם.</ref>.

=== דין הקנאי כרודף ===

קנאי הבא להרוג בועל ארמית, ונהפך הבועל והרג את הקנאי כדי להציל עצמו מידו, אין הבועל נהרג עליו, לפי שהוא רודף*<ref>סנהדרין פב א; רמב"ם איסו"ב שם.</ref>. יש שכתבו שדוקא אם נשמט מהעבירה והרג את הקנאי אינו נהרג עליו, אבל אם הרגו בשעת העבירה נהרג עליו<ref>מבי"ט בקרית ספר שם. וכ"כ צפנת פענח שם אבל מטעם אחר שאם לא נשמט והרגו הוה דיכול להצילו באחד מאבריו דיכול לפרוש ושוב לא יהרגנו הקנאי, וכ"כ החזון איש חו"מ סי' יז סק"ד.</ref>. ויש מהראשונים שכתב שאפילו שלא בשעת מעשה אינו נהרג עליו, שהקנאי הוא כרודף כיון שאין עליו מצוה אלא עושה ברשות<ref>רי"ו נתיב לב ח"ב. ועי' גליא מסכתא סנהדרין צג ב שתמה עליו.</ref>.

אף שאמרנו שלקנאי יש דין של רודף<ref>עי' לעיל.</ref>, מכל מקום אינו חשוב כרודף גמור, ולכך אם בא אחר והרג את הקנאי נהרג עליו<ref>מאירי סנהדרין פב א; יד רמה שם.</ref>, שכיון שעל כל פנים עושה ברשות אינו רודף גמור<ref>יד רמה שם.</ref>.

=== לאחר שפגעו בו ===

לאחר שפגעו קנאים בעובר העבירה, הרי הוא נפטר משאר עונשים, כשם שמיתה מכפרת על חייבי מיתות בית דין<ref>כלי חמדה סנהדרין שם, שכן משמע מהגמ' שם שאמרו לא פגעו בו קנאים מהו, משמע שבפגעו בו אין כרת ולא שאר עונשין, וכן משמע מל' הרמב"ם איסו"ב פי"ב ה"ו.</ref>. וכתבו אחרונים שאף על חילול השם שגרם בעבירתו מתכפר לו, כיון שנעשה מחמתו מעשה של קנאת השם ונתקדש שם שמים ברבים, לכך יש בזה כפרה על חילול השם שגרם<ref>כלי חמדה שם.</ref>.

=== קם ליה בדרבה מיניה ===

הבועל ארמית ושבר כלים בשעת מעשה, דנו אחרונים אם חייב לשלם בעד הנזק, או שנפטר – כשאר העבורים על איסור שיש בו מיתה שאם שברו כלים פטורים<ref>ע"ע קם ליה בדרבה מיניה.</ref> - כיון שמתחייב בנפשו שהרי קנאים יכולים להורגו<ref>עי' דרוש וחידוש רעק"א פ' אלו נערות והפלאה שם, ושירי קרבן לירושלמי כתובות פ"ג ה"א; אור שמח רוצח פ"א הי"ב; חמדת ישראל קונטרס נר מצוה אות יג, ובהוספות שם דף קמא ב - קמג ב; שושנת העמקים לבעל פמ"ג כלל כא; בית זבול ח"ב סי' צ, ועוד. ועי' בית זבול שם שחילק בזה בין בועל ארמית בפרהסיא לבועל בצנעא.</ref>.

=== בזמן הזה ===

בזמן הזה – שאין בית דין ממיתים חיבי מיתות - יש מהראשונים שמשמע מדבריהם שדין קנאים פוגעים בו נוהג<ref>עי' נימוקי מהר"ם מירזבורג שנד' בסוף שו"ת מהר"י ווייל, עמ' קעח; עי' טור אהע"ז סי' טז שכתב דין זה אע"פ שלא כתב בספרו אלא דינים הנוהגים בזה"ז; שו"ת רמ"א חו"מ סי' תכה; עי' שו"ת רדב"ז סי' ב' אלפים קלב.</ref>. ויש מהאחרונים שנסתפקו אם דין קנאים פוגעים בו הוא גדר של דיני נפשות, ואם כן אינו נוהג בזמן הזה, או שהוא כדין ההורג רודף, שדין זה נוהג אף בזמן הזה<ref>צפנת פענח סנהדרין פב ב, וע"ש שצידד לומר שכיון שנקבעה הלכה מחמת פינחס לדורות א"א שתתבטל ולכך נוהגת אף בזמן הזה.</ref>.

==הערות שוליים==

אנציקלופדיה תלמודית:קנאים פוגעים בו - היסטוריית גרסאות

Rakovsky ב־08:15, 13 בפברואר 2020

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:קנאים פוגעים בו. עונש על מיני עבירות, שהעובר עליהם דינו שהקנאים הורגים אותו לשם אנציקלופדיה תלמודית:קנאים פוגעים בו

Micropedia bot: Added new Talmudit entry