Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:קיץ המזבח. קרבן עולה הקרב לצורך המזבח שלא יהיה בטל. לשם אנציקלופדיה תלמודית:קיץ המזבח

2020-01-30T07:09:15Z

Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:קיץ המזבח. קרבן עולה הקרב לצורך המזבח שלא יהיה בטל. לשם אנציקלופדיה תלמודית:קיץ המזבח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:09, 30 בינואר 2020
(אין הבדלים)

Micropedia bot: Added new Talmudit entry

2019-08-25T10:11:39Z

Added new Talmudit entry

דף חדש

{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
'''הגדרת הערך - '''קיץ המזבח. קרבן עולה הקרב לצורך המזבח שלא יהיה בטל.

=== מהותה ===

"קיץ המזבח" הוא קרבן עולה*<ref>מנחות צ ב. ועי' להלן ציון 33 ואילך.</ref> שמקריבים ביום שאחר הקרבת התמיד* לא היו נדרים-ונדבות* להקריבם<ref>עי' להלן, ועי' רש"י מנחות קז ב ד"ה כדי שמשמע שבימים שהיו הרבה נדרים ונדבות לא היו מקריבים עולת קיץ-המזבח, ועי' רבינו גרשום שם קח א ד"ה יומיה שבכל יום שהיה מעות בשופר של מותרות היו מקריבים ממנו, ועי' רמב"ם שקלים פ"ד ה"ט ופיה"מ שקלים פ"ד ה"ד שלא הזכיר שקרבנות אלו הם לזמן שהמזבח בטל, ועי' ציון 29. ועי' ב"י קז בדעת הרי"ף ברכות יב ב והרמב"ם והראב"ד הל' תפילה פ"א ה"י שעולת קיץ המזבח לא היתה מצויה.</ref>, כדי שלא יהיה המזבח* בטל<ref>רש"י כתובות קו ב ד"ה לקיץ, מנחות צ א ד"ה לקיץ; רבינו יונה על הרי"ף ברכות יב ב (בדפי הרי"ף); ריטב"א שבועות יב א; רע"ב סוכה פ"ה מ"ז; תפארת ישראל סוכה פ"ה יכין סו. ועי' ב"ח או"ח קז שכ' שהוא אף מצירוף טעם שלא ילכו מותר תרומת הלשכה לאיבוד.</ref>, וימצא שולחן הרב ריקם<ref>שיטה מקובצת כתובות שם ד"ה מזבח העולה. ועי' שו"ת יכין ובועז ח"א סי' צא שכתב מטעם שהתורה אמרה אש תמיד תוקד על המזבח, ועי' העמק דבר ויקרא ו ב שכ' כעי"ז.</ref>. עולה זו נקראת עולת קיץ המזבח, שקרבנות אלו הם כבנות שוח לאדם<ref>שבועות יב ב. ועי' תוס' ע"ז יד א ורשב"א ברכות מ ב וריטב"א שבועות יב ב שגרסו כבנות שבע.</ref>, כפירות הבאים לקינוח סעודה הנקראים קיץ<ref>רש"י שבועות שם, ועי' רש"י כת"י מנחות צ א; רבינו יונה שם; הערוך ערך קץ.</ref>, ואף קרבנות אלו באים בגמר הקרבנות<ref>פי' רע"ב לרש"י עה"ת (עמר נקא) ויקרא א ב. ועי' חידושים וביאורים (גרינמן) שבועות יב א ששמא מחמת כן שנחשב כקינוח סעודה, אם לא היה קרב התמיד לא היה קרב ג"כ קיץ המזבח ואף במקום שאין מניעה מההלכה שלא יהיה דבר קודם לתמיד.</ref> ואינם עיקר קרבן שעיקר קרבן הוא חובה ולא נדבה<ref>עי' ר"ח שבועות יב א; כסף משנה מעשה הקרבנות ב י; גור אריה שם.</ref>, או מפני שקרבנות אלו נוספים על החובה, והרי הם כפירות הקיץ שדרך לאכול מהם נוסף על הסעודה<ref>פיה"מ לרמב"ם שקלים פ"ד מ"ד; עי' פני משה לירושלמי שקלים פ"ד ה"ד.</ref>. ויש שפרשו שקרבנות אלו שקרבים כאשר אין שם קרבנות ציבור או יחיד, הרי הם כאדם שאין לו דבר אחר ומעביר עתו בבנות שוח – פירות גרועים<ref>ריטב"א ר"ה טו בשם הרמב"ן.</ref>.

=== קרבן ציבור ===

עולה זו אף כאשר היא באה ממותר קרבן יחיד<ref>עי' ציון 70.</ref> הרי היא קרבן ציבור<ref>משנה תמורה כ ב לענין מותר אשם וחטאת, ועי' רש"י זבחים קג א ד"ה לנדבת ציבור וד"ה לנדבת יחיד שלמ"ד לנדבת יחיד אינו קרב לקיץ המזבח; רש"י שבועות יב א ד"ה מקיצין; עי' תוס' יומא מא ב ד"ה והאי; עי' תורי"ד קדושין נה ב. ועי' ריטב"א שבועות שם ד"ה ר' אלעזר לגירסתו בגמ' תמורה כ ב, שלדעת ר"א אם א"א היה להביא מהמותר נדבת ציבור, היו מביאים נדבת יחיד לקיץ המזבח, וגירסא זו אינה לפנינו, וכן במה שנראה בדבריו שגם לר"א לכתחילה המותר הוא לנדבת ציבור, צ"ע מדברי הגמ' בזבחים קג א שמשמע שלר"א הוא דוקא לנדבת יחיד.</ref>, ומטעם זה אין סומכים עליה ונסכיה קרבים משל ציבור ואם היה כהן עבודתה של אנשי משמר<ref>משנה שם; רמב"ם מעשה הקרבנות פ"ג ה"ז.</ref>, וכן אין ממירין בה<ref>עי' תמורה יג ב; שם כ א.</ref>. יש מהראשונים שכתב שמחמת כן באשמות הרועים<ref>עי' ערך אשם הניתק לרעיה.</ref> צריך שירעה עד שיסתאב ויביא בדמיו עולה לקיץ המזבח, ואין הוא עצמו קרב, כיון שצריך שיסתלק שמו מעליו.<ref>תורי"ד פסחים עג ב. ועי' תוספות שם עג א ד"ה אשם שנחלק.</ref>

=== נדבה ===

עולה זו נחשבת קרבן נדבת ציבור<ref>עי' תו"כ להלן.</ref> ומטעם זה יכולה לבא – היא ונסכיה<ref>אבן האזל מעשה"ק טו ה ד"ה ובמה שהקשה.</ref> - מתרומה ישנה<ref>עי' ריטב"א שבועות יב א ד"ה אמר ר"י; מאירי שם; אבן האזל שם.</ref> שלא כחובות ציבור שאינם באים אלא מתרומה חדשה<ref>ראש השנה ז א; רמב"ם שקלים פ"ד הי"א.</ref>. ויש מהראשונים סוברים בדעת תנאים שזה הוא שנתרבה בתורה "קרבנכם"<ref>ויקרא א ב.</ref> – מלמד שהיא באה נדבת ציבור<ref>תו"כ דיבורא דנדבה פרק ג ה"ד.</ref>. ואף שאין ציבור מביאים נדבה, לסוברים כן<ref>עי' רמב"ן ויקרא בדעת רש"י שם, ובמלחמות ברכות יב ב; תוספות הרא"ש ברכות כא א; עי' ב"י או"ח קז בדעת הרי"ף ברכות שם והרמב"ם שם שאין ציבור מקריבים נדבה. ועי' רמב"ן ויקרא שם ופי' ר"ש לתו"כ שם שפי' שציבור יכולים להתנדב עולה, וכן הוא ברבינו גרשום ערכין יא ב, ועי' ריטב"א שבועות יב ב ד"ה והא דאמרינן, ועי' ערך נדרים ונדבות. ועי' ציון 79.</ref>, עולת קיץ המזבח יכולה להיות נדבת ציבור כיון שהיא נעשית מן המותרות<ref>תוס' הרא"ש שם; עי' רמב"ן מלחמות שם, ועי' חידושי הגרמ"ז סי' לח אות ד ובכנסת הראשונים זבחים קג א אות עב בדעת הרמב"ן, ועי' שיעורי הגרמ"ד זבחים קג א, ועי' מנחת אברהם לתו"כ שבציון 13 שמטעם זה בעולת קיץ המזבח אין נחשב שהציבור מביאים את הקרבן. ועי' קר"א מנחות צא א שהגמ' בזבחים היא דוקא לגבי עולה הבאה ממותר חטאת ואשם, ועי' שיעורי הגרמ"ד זבחים שם, ועי' ציון 41. ועי' ציון 27.</ref> ומשום לב-בית-דין-מתנה*<ref>רמב"ן ויקרא שם.</ref>, ויש מהאחרונים שכתבו שכיון שנעשית מן המותרות* יד כל ישראל שוה בהם<ref>קרבן אהרן לתו"כ שם; מזרחי ויקרא שם.</ref>. ומ"מ כתבו אחרונים שאין היא כנדבת יחיד שהקרבן הוא לצורך המביאו ונחשב כדורון, שקרבן זה עיקרו הוא לצורך המזבח שלא יהיה ריקם ואין נחשב שהציבור מביאים דורון<ref>רידב"ז לירושלמי נדרים פ"א ה"ג ד"ה מהו; זיו משנה על הרמב"ם שם, ועי' מהר"י אבוהב הובא בב"י שם. ועי' ר"ח שבועות יב א ד"ה והני מילי: כמו דורון. ועי' באחרונים שבציון 24 שאף אין נחשב שנעשה הקרבן מחמת נדבת הציבור, ועי' בד קודש זבחים מט שבקיץ המזבח שבא ממותר חטאת ואשם יתכן שיש קצת שם בעליו עליו.</ref>.

=== בזמן שהמזבח אינו בטל ===

אף שעיקר הקרבת קיץ המזבח הייתה כדי שלא יהיה המזבח בטל<ref>עיין ציון 3.</ref>, מ"מ ניתן להקריב עולה זו אף כשיש להקריב קרבנות אחרים<ref>עי' פסקי הרי"ד ביצה ה א שיכלו להקריב מוספין בתנאי שאם לא יבאו עדים יהיה לקיץ המזבח, ועי' תו"י יומא לג. ועי' בשאלת הכהנים תורה זבחים קיא א ומעילה מ א ובבית אהרן על התורה במדבר ז שעולות קרבנות הנשיאים היו לקיץ המזבח. ועי' ירושלמי הוריות פ"ג ה"ד נדבת ציבור ונדבת נשיא מי קודמת ובפני משה שנדבת ציבור היינו קיץ המזבח. ועי' ציון 44.</ref>.

=== מהיכן היתה באה ===

עולת קיץ המזבח באה ממותר קרבנות שאינם ראויים לדבר שלשמו הופרשו<ref>לגבי מותרות הראויים לקרבן שהופרשו אליו עי' ערך מותרות.</ref>. בפרטי הדינים אלו מותרות קרבים לקיץ המזבח, ואם הם עצמם קרבים או דמיהם, עי' ערך מותרות. וכן היתה באה ממותר חטאת שאינה מתה<ref>עי' ערך חטאות המתות.</ref>, ומותר אשם, שכן הוא מדרש יהוידע הכהן<ref>עי' ערך מותרות.</ref>. לצורך כן היו במקדש קופות – הנקראות שופרות* – ששם היו נותנים דמי מותר חטאות ואשמות<ref>שקלים פ"ו מ"ו :ששה לנדבה. ועי' מנחות קד א וקז ב שהקופות היו למותר חטאת ואשם, ועי' עול"ש מנחות קד א וישר וטוב שם מפני מה בשאר מותרות לא היה צריך לתקן להם שופר.</ref>. על מנין הקופות והטעם לכך, עי' ערך שופרות.

המועל בקרבנות ציבור, לדעת ראשונים דמי המעילה הם לקיץ המזבח<ref>רש"י מעילה ט ב, ועי' קר"א שם ועול"ש שם שביארו כן בדעת רש"י, ועי' זבח תודה ששמא לשופרות היינו לתקלין חדתין וכ' שאין משמע כן לשון נדבה; רבינו גרשום שם. ועי' תוס' שם ורמב"ם מעילה פ"ג ה"י שפי' באופן אחר.</ref>. המועל בקדשי קדשים ובאימורי קדשים קלים, לסוברים שהדמים לנדבה<ref>דעת רב במעילה שם.</ref>, פירשו ראשונים ואחרונים בדעת ראשונים שהיינו לקיץ המזבח<ref>תוס' שם; קרן אורה, עול"ש וזבח תודה בדעת רש"י שם. ועי' כס"מ שם שפי' בדעת רש"י באופ"א.</ref>.

וכן גזרו חכמים על המוכר עולתו ושלמיו, שאף שלא עשה כלום<ref>פסחים פט ב.</ref> ודין תורה המעות חולין<ref>מאירי שם.</ref>, קנסו חכמים שהדמים הולכים לנדבה<ref>פסחים שם.</ref> – לקיץ המזבח<ref>רש"י שם; תוספות שם; מאירי שם. ועי' מרומי שדה בדעת הר"מ מעילה פ"ד ה"ח שפי' באופ"א.</ref>.

=== נדבה לקיץ המזבח ===

יש מהראשונים שכתב שכאשר לא היה מעות מותר, היו מביאים נדבה מהציבור כדי שלא יהיה המזבח בטל<ref>רבינו יונה ברכות כא א [יב ב].</ref>, ויש שנראה מדבריהם שלא היה בא אלא מן המותרות, שאין הציבור מתנדבים<ref>רמב"ן במלחמות שם; שיטת ריב"ב שם; חידושי אנשי שם שם יג א; עי' ב"ח או"ח קז שקיץ המזבח דוקא מתרומה ישנה.</ref>. וכתבו ראשונים ואחרונים שהיחיד יכול להתנדב מעות לצורך קיץ המזבח<ref>עי' תוספות תמורה כג ב ד"ה וששה; עול"ש מנחות קז ב בדעת רש"י; חזון יחזקאל קרבנות פי"א ה"ד. ועי' בדברי דוד עה"ת שמות ל טז שממחצית השקל של הלוים הביאו קרבנות לקיץ המזבח, ואע"ג שלא היה מכל ישראל, ועי' בשאלת הכהנים תורה שבציון 29.</ref>. ובירושלמי אמרו שהשור שהיה הולך לפני מביאי הביכורים*, היה קרב לקיץ המזבח<ref>ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג, ולא מבואר אם היה קרב מיד.</ref>.

=== שלמים ומנחה ===

קיץ המזבח אינו בא שלמים* ומנחה, שכן מיעטה התורה בפרשת שלמים "אם כשב הוא מקריב"<ref>ויקרא ג ז.</ref>, ודרשו חכמים שיחיד מביא שלמים נדבה ואין ציבור מביאים שלמים נדבה<ref>תו"כ דיבורא דנדבה פרק יח ה"ה; רמב"ם מעשה הקרבנות פ"א ה"ד. ועי' תוס' זבחים ה א שמטעם זה אינו בא לקיץ המזבח, ועי' פנים יפות ויקרא א ב והעמק דבר שם שלדעת הראשונים שבציון 14 אף כאן אין המיעוט לקיץ המזבח.</ref>. וכן ממדרש יהוידע הכהן הנאמר לגבי מותר חטאת ואשם<ref>שקלים פ"ו מ"ו; עי' ע' אשם ציון 117 ואילך וע' מותרות ציון ואילך.</ref>, למדו שמביאים בדמיהם עולה* - שהבשר לה' והעורות לכהנים<ref>תורת כהנים דיבורא דחובה פרק כא הל' ה-ז; שקלים פ"ו מ"ו; זבחים קג א; תמורה כג ב.</ref>. ובמנחה מיעטה התורה "נפש"<ref>ויקרא ב א.</ref> - היחיד מביא מנחה נדבה ואין הצבור מביא מנחה נדבה<ref>תו"כ דיבורא דנדבה פרשתא ח ה"ב, ועי' בפי' הראב"ד וקרבן אהרן שהמיעוט הוא כלפי קיץ המזבח.</ref>. יש מהאחרונים שכתב שבאופן שהביא חמשה לוגים לנסכים*, שדינם שמושך ארבעה והלוג הנוסף מצטרף עם לוגים אחרים לנדבה – לסוברים כן<ref>עי' מנחות קד א.</ref> - אותם הנסכים קרבים לקיץ המזבח<ref>עול"ש שם בפי' השני, ושם בפי' ראשון ובמקד"ד סי' יט שקרב לנסכי נדבה ולא לקיץ המזבח.</ref>.

=== עולת העוף ===

עולת קיץ המזבח אינה באה מן העוף<ref>שבועות יב ב; רמב"ם שקלים פ"ד ה"ט וכלי המקדש פ"ז הי"ג.</ref>, שאין עוף בציבור<ref>שבועות שם; רמב"ם מעשה הקרבנות א ד. ועי' ציון 41.</ref>, שמיעטה התורה במה שכתבה גבי עוף "קרבנו" היחיד מביא עוף ואין ציבור מביאים עוף<ref>תו"כ דיבורא דנדבה פרק ז ה"ו.</ref>. מותר חטאת ואשם ממועט גם ממדרש יהוידע הכהן, שצריך שיהיה עור לכהנים, ובעוף אין העור לכהנים<ref>עי' תוספות שבועות יב ב, ושם שהוא דוקא במותר המעות; תורא"ש שם; מהרש"א שם על רש"י ד"ה לנדבת. ועי' ראב"ד שבציון 71 ולשיטתו שמא ממדרש יהוידע אין למעט עולת העוף, שאין חובה שיהיה עור לכהנים, שהמדרש הוא שנחשב כשאר עולות שבבהמה העור לכהנים.</ref>. ונחלקו ראשונים, יש הסוברים שאף שאין מביאים עוף, היינו שאין לקנות עוף מן המעות, אך אם העוף עצמו נשתייר, אף הוא קרב לקיץ המזבח<ref>תוס' יומא מא ב ד"ה והאי, נזיר כז א סד"ה וכי, שבועות יב ד"ה ואין; רא"ש נזיר כו ב. ועי' יריעות שלמה כלי המקדש ז יג שהסתפק בדעת התוס' שמא אף היכי שקנו בדיעבד עוף בדמים, מקיצים בו.</ref>, שהמיעוט שאין עוף בציבור הוא רק כלפי זה שאינו להביאו מהמעות לצורך נדבת ציבור, אך אינו ממועט שעוף לא יכול להיות בקרבן ציבור<ref>חי' הגרי"ז נזיר שם, ועי' ריטב"א שבציון 41 שנראה ג"כ בשיטתו שמהמיעוט יש ללמוד הלכה לגבי קיץ המזבח שאין לעשותו מעוף.</ref>. ויש שסוברים שלעולם אין נדבת ציבור מהעוף<ref>רמב"ם מעשה הקרבנות א ד; עי' תוס' יומא שם בתי' שני.</ref>. ויש מהראשונים שכתב בדעת אמוראים שנחלקו תנאים אם מקיצים בעולת העוף*<ref>ריטב"א שם ויב ב ד"ה דרש וד"ה והא דאמרינן, ושם שנראה מדבריו שלרבא שסבר שמביא עולת העוף הוא אף למ"ד שמותרות לנדבת ציבור, מ"מ לקיץ המזבח בא אף מן העוף, ולרב נחמן בר רב חסדא אף למ"ד שלנדבת יחיד מ"מ אין מביא עוף כיון שעיקר מותרות הם לנדבת ציבור. ועי' ציון 29.</ref>.

=== המינים הראויים ===

כל מיני הבהמות הכשרים לעולה*, כשרים לעולת קיץ המזבח<ref>עי' מנחות קז ב: כנגד פר ועגל איל וכבש גדי ושעיר, ועי' תוספות זבחים עד ב ד"ה והא שהעמידו בנדבה לקיץ המזבח, ועי' בעול"ש מנחות שם שפי' כן גם בדעת רש"י שם ובטהרת הקדש שם פי' דברי רש"י באופן אחר, ועי' ראשונים שבציון 51, ועי' ר"ש סירילאו ירושלמי שקלים פ"ו ה" שפי' שאין זה נדבה לקיץ המזבח; רש"ש מנחות ד א.</ref>. ויש מן הראשונים שסוברים בדעת אמוראים שקיץ המזבח הבא ממותר קרבנות<ref>עי' ע' מותרות.</ref>, מצוה מן המובחר להביא מאותו המין שבא המותר ממנו<ref>תוס' תמורה כג ב ד"ה וששה בדעת זעירי במנחות קז ב; מיוחס לר"ש משאנץ לתו"כ דיבורא דנדבה פרשתא ה ה"ה. ועי' עול"ש מנחות קז ב.</ref>.

=== בבמה ===

במה* קטנה אין בה קרבן קיץ המזבח<ref>חי' הגרי"ז זבחים קיב ב.</ref> שאין ציבור מקריבים בבמה קטנה<ref>עי' ע' במה ציון 148. ועי' עמק הנצי"ב לספרי פרשת ראה פיסקא ו שכתב טעם כיון שקיץ המזבח מתחילתו הוקדש לבמה גדולה.</ref>. ובבמה גדולה, לדעת ר"ש הסובר שבבמה גדולה ציבור לא הקריבו אלא חובות הקבוע להם זמן<ref>זבחים קיז א.</ref>, אף לא היה קרב עולה לקיץ המזבח<ref>ירושלמי מגילה פ"א הי"א שלא היה קרב נדבת ציבור, עי' קרבן העדה וקרן אורה זבחים קיז א שפי' לענין קיץ המזבח, ועי' פני משה שם שפי' באופן אחר ולדבריו יתכן שקיץ המזבח היה קרב.</ref>. ולדעת רבנן שכל קרבנות ציבור קרבו בבמה גדולה, אף עולת קיץ המזבח קרבה<ref>ירושלמי שם.</ref>.

=== העור ===

עולת קיץ המזבח עורה לכהנים<ref>עי' זבחים קג א; מנחות צ ב; עי' תמורה כג ב; רמב"ם מעשה הקרבנות פ"ב הי"א.</ref>, שאף ר' יהודה שסבר מתחילה<ref>זבחים שם; תמורה שם.</ref> שאין העור לכהנים<ref>עי' זבחים קג א שס"ד למעט מ"עולת איש" פרט לעולת הקדש, ועי' תוספות זבחים שם ד"ה הניחא בביאור המיעוט ועי' באחרונים שבציון 24 שפי' באופן אחר, ועי' בפי' הראב"ד לתו"כ דיבורא דחובה פרק כא ה"ו שעיקר מדרש יהוידע נצרך ללמוד שהעור לכהנים שלא שמענו עור לכהנים אלא בנדבה, ועי' בתקלין חדתין לירושלמי שקלים פ"ו ה"ד שבלא מדרש יהוידע היינו אומרים שגבי מותר הלכה היא שיהיה כולו נדבה לגבוה וכהקדש בד"ה, ועי' רש"י מנחות צ ב.</ref> אלא מוכרין אותו ולוקחים בו בהמות לקיץ המזבח<ref>רש"י תמורה שם.</ref>, חזר בו, מחמת מדרש יהוידע הכהן שמותר חטאת ואשם, מביאים בהם עולות – הבשר לשם ועורות לכהנים<ref>זבחים שם; תמורה שם.</ref>. המועל בקדשים שצריך ליתן דמי המעילה לנדבת ציבור – לסוברים כן<ref>תוספות מעילה ט ב בדעת רב.</ref> – עור העולה הוא לכהנים<ref>תוספות מעילה ט ב, ועי' תקנת עזרא על הר"מ מעילה פ"ג ה"י שהק' מנא להו לתוספות שהעור לכהנים, שמדרש יהוידע הוא לעולה הבאה מן המותרות.</ref>.

=== נסכים ושירה ===

עולת קיץ המזבח מביאים עמה נסכים*<ref>מתניתין תמורה כ ב: ונסכיה משל ציבור.</ref>, שמכלל ופרט וכלל אנו לומדים שאף עולות שאינם חובה, טעונים נסכים<ref>מנחות צא א: ועולה הבאה מן המותרות. ועי' רש"י שהריבוי נצרך אף לעולה הבאה ממותר נסכים, ועי' קר"א שלגבי הבאה מן הנסכים לא צריך ריבוי, והריבוי דוקא לבאה ממותר חטאת ואשם.</ref>. ואין אומרים שירה* על נסכים אלו, כיון שעולה זו אין זמנה קבוע, ודרשו חכמים ממה שכתבה התורה "על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם"<ref>במדבר י י.</ref> - מה שלמים קבוע להם זמן, אף עולה קבוע לה זמן<ref>ערכין יא ב. ועי' פו"ח תמורה כ ב שהעולה הבאה ממותר אשם וחטאת, אין צריך ללימוד שאין בה שירה.</ref>.

==הערות שוליים==

אנציקלופדיה תלמודית:קיץ המזבח - היסטוריית גרסאות

Rakovsky ב־08:01, 13 בפברואר 2020

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:קיץ המזבח. קרבן עולה הקרב לצורך המזבח שלא יהיה בטל. לשם אנציקלופדיה תלמודית:קיץ המזבח

Micropedia bot: Added new Talmudit entry

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:01, 13 בפברואר 2020
שורה 1:		שורה 1:

	{{אנציקלופדיה_תלמודית}}		{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
	'''הגדרת הערך - '''~~קיץ המזבח.~~ קרבן עולה הקרב לצורך המזבח שלא יהיה בטל.		'''הגדרת הערך - '''קרבן עולה הקרב לצורך המזבח שלא יהיה בטל.

	=== מהותה ===		=== מהותה ===