Rakovsky: יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - מדרון. ==== שמו ומהותו ==== קטפרסיש המנקדים: קְטַפְרֵס (משנה כ"י פרמה 3173..."

2021-01-18T08:41:15Z

יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - מדרון. ==== שמו ומהותו ==== קטפרס<ref>יש המנקדים: קְטַפְרֵס (משנה כ"י פרמה 3173..."

דף חדש

'''הגדרת הערך''' - מדרון.

==== שמו ומהותו ====

קטפרס<ref>יש המנקדים: קְטַפְרֵס (משנה כ"י פרמה 3173 אהלות פ"ג מ"ד; משנה כ"י פרמה 2596 שם וטהרות פ"ח מ"ח, וסותר קצת למשנה כ"י פרמה 2596 דלהלן, וצ"ב; משנה כ"י קופמן טהרות שם מ"י, וסותר קצת למשנה כ"י קופמן דלהלן, וצ"ב), ויש המנקדים: קְטַפְרֶס (משנה כ"י קופמן אהלות שם, בתחי' המשנה, וטהרות שם, וסותר קצת למשנה כ"י קופמן דלעיל דלהלן, וצ"ב; משנה כ"י פרמה 2596 שם מ"ט, וסותר קצת למשנה כ"י פרמה 2596 דלעיל, וצ"ב), ויש המנקדים: קֶטַפְרֵס (עי' משנה כ"י קופמן אהלות שם, בסוף המשנה, וסותר קצת למשנה כ"י קופמן דלעיל, וצ"ב), ויש המנקדים: קָטַפְרַס (צמח דוד לר"ד בן יצחק מלות נכריות ע' קטפרס).</ref> פירושו - בלשון יווני<ref> מוסף הערוך ע' קטפרס א'.</ref> - מקום משופע<ref> עי' רש"י גיטין טז א ד"ה והקטפרס; פהמ"ש לרמב"ם אהלות פ"ג מ"ג; עי' פהמ"ש לרמב"ם טהרות פ"ח מ"ח; מוסף הערוך שם; צמח דוד לר"ד בן יצחק מלות נכריות ע' קטפרס.</ref>, נטוי מלמעלה למטה<ref> מוסף הערוך שם.</ref> וקצהו האחד עולה<ref> פהמ"ש לרמב"ם טהרות שם.</ref> והשני יורד<ref> עי' פהמ"ש לרמב"ם שם; עי' ר"ש ורא"ש ורע"ב שם.</ref>, כעין<ref> ר"ש ורע"ב שם; רא"ש שם: כמו; מוסף הערוך שם: כמין. </ref> מדרון<ref> עי' רש"י שם ועח ב ד"ה כקטפרס; ר"ש ורא"ש ורע"ב אהלות שם; מוסף הערוך שם.</ref> מחודד הרבה<ref> רש"י עח ב שם.</ref> ודומה לשיפוע חלק<ref> פהמ"ש לרמב"ם טהרות שם.</ref>, אשר לא ינוח בו הדבר אבל יתגלגל וירד<ref> פהמ"ש לרמב"ם אהלות שם.</ref>.

יש מהראשונים הסוברים שלעיתים בדברי חז"ל קטפרס בא ככינוי אף למקום ישר, כשהוא חלק והנוזל הנשפך לתוכו מתפשט<ref> כ"מ מרש"י מעילה יז א ד"ה נשפך על הרצפה. ועי' תוס' שם ד"ה אמר, שפי' בע"א.</ref>.

==== חיבור לטומאה ולטהרה ====

אם קטפרס הוא חיבור לטומאה ולטהרה, נחלקו תנאים:

א) לדעת ר' יהושע קטפרס הוא חיבור<ref> ר"ש ורע"ב טהרות פ"ח מ"ט, בד' ר' יהושע שבציון הבא.</ref>, ולפיכך מקל שהוא מלא מים טמאים, שהשיקו למקוה טהור<ref> עי' ר"י במשנה שם.</ref>, שאף על פי שלא הטבילו כולו, טהרו כל המשקים טמאים שבראשו האחר<ref> עי' פהמ"ש לרמב"ם שם; עי' פי' הרא"ש שם; רע"ב שם.</ref> בהיות קצה המטה לבד מתדבק במי המקוה<ref> פהמ"ש לרמב"ם שם.</ref>, וכיון שהשיק המקל מצד אחד למקוה טהרו המים, ואינו צריך להטביל כל המקל במים<ref> רא"ש שם; עי' רע"ב שם.</ref>, שמיד שנגעו המים שבמקל מצד אחד למים שבמקוה, הרי הם בטלים לגביהם, וחשובים זרועים וטהורים<ref> פי' הרא"ש שם.</ref>.

ב) ולדעת חכמים וסתם משנה קטפרס אינו חיבור לטומאה ולטהרה<ref> עי' פהמ"ש לרמב"ם שם ור"ש טהרות פ"ח מ"ט, בד' חכמים שבציון הבא; רע"ב שם, בד' חכמים שבציון הבא; ר"ש ורא"ש ורע"ב אהלות פ"ג מ"ג, בד' סתם משנה שבציון 22 ואילך; ראשונים שבציון 46, בד' סתם משנה שבציון 43, והוא "חזרו לומר" שבתוספ' שבציון 42.</ref>. אינו חיבור לטהרה, ולפיכך מקל שהוא מלא מים טמאים, שהשיקו למקוה, אין המים טהורים עד שיטביל את כל המקל<ref> עי' חכמים במשנה שם.</ref>. ואינו חיבור לטומאה, ולפיכך אם היה קטפרס בין מים תחתונים המחוברים לטומאה ועליונים, אין העליונים טמאים<ref> עי' רש"י גיטין טז א ד"ה אינו חיבור.</ref>. וכן אם נשפך רביעית* דם-המת* באויר<ref> משנה אהלות פ"ג מ"ג, ופי' הרא"ש שם. ועי' פהמ"ש לרמב"ם ורע"ב ותוי"ט שם.</ref>, שאין אוהל עליו<ref> רא"ש שם.</ref>, אם היה מקומו קטפרס והאהיל על מקצתו - אדם<ref> רע"ב שם.</ref>, או בית<ref> תוי"ט שם. ועי' מלא"ש שם.</ref> - טהור<ref> עי' סתם משנה שם.</ref>, שקטפרס אינו חיבור<ref> רא"ש שם.</ref>. אף על פי שבכל טמאת-אהל* די בשיאהל על מקצת הטומאה ועל מקצת הטהרה<ref> ע"ע טמאת אהל ציון 25 ואילך.</ref>, על כל פנים קטפרס אינו חיבור וכמפורד זה מזה דומה, ואם כן לא האהיל רק על מקצת שיעור<ref> תפא"י שם יכין ס"ק כג.</ref>. היה במקום אשבורן - ביקוע ארץ מליחה, שנתבקעה ונקוו שם מים<ref> רש"י ע"ז עב א ד"ה האשבורן.</ref>. ויש מפרשים: גומא<ref> עי' פהמ"ש לרמב"ם אהלות שם; ר"ש ורא"ש שם.</ref>. ויש מפרשים: מקום מכונס, כמו בתוך גומא<ref> רע"ב שם.</ref> - אפילו לא האהיל אלא על מקצתו, טמא<ref> משנה שם.</ref>. קרש הדם, ואפילו קטפרס, הרי הוא חיבור וטמא<ref> משנה שם, ור"ש ורא"ש ורע"ב שם ותפא"י שם ס"ק כה</ref>, ואפילו האהיל על קצתו<ref> ר"ש ורע"ב שם; עי' רא"ש שם.</ref>, שכיון שנקרש נעשה כחתיכה<ref> רא"ש שם.</ref>.

נשפך דם המת על האסקופה - כמין אצטבא שלפני פתח הבית<ref> עי' פהמ"ש לרמב"ם אהלות פ"ג מ"ג; רע"ב שם.</ref> - והיא קטפרס, בין מבפנים בין מבחוץ<ref> משנה שם.</ref>, שבין מה שיש מן האסקופה מבפנים תחת תקרת הבית בין מה שיש ממנה מבחוץ כולה מקום מדרון והדם נשפך על כולה, נמצא מקצתו תחת האוהל ומקצתו חוץ לאוהל<ref> עי' ר"ש שם; פי' הרא"ש שם; עי' רע"ב שם.</ref>, זקנים הראשונים אומרים מקטפרס ולפנים הבית טמא, מקטפרס ולחוץ הבית טהור<ref> ר' יוסי בתוספ' אהלות פ"ד.</ref>, שלדעתם כל הבית דומה כאשבורן, וזה הוא כשהמדרון כלפי פנים אבל כלפי חוץ לא<ref> ראב"ד בהשגות טו"מ פ"ד הי"ג: ואולי. ועי' שו"ת בצל החכמה ח"ג סי' נז, שפי' בע"א. </ref>. חזרו לומר<ref> ר' יוסי בתוספ' שם.</ref>: קטפרס בין מבפנים בין מבחוץ והבית מאהיל עליו, טהור<ref> סתם משנה שם; עי' ר' יוסי בתוספ' שם.</ref> כל מה שבבית מטומאת אוהל<ref> רע"ב שם.</ref>, אף על פי שסופו של דם לירד לפנים<ref> עי' ר"ש שם; רע"ב שם.</ref>, שאין קטפרס חיבור<ref> עי' ר"ש שם; רא"ש שם; עי' רע"ב שם.</ref>.

להלכה פסקו ראשונים שקטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה<ref> עי' רמב"ם טו"א פ"ז ה"ה.</ref>, ולפיכך הקטפרס שיש עליו משקה טופח אינו מחברם לשאר המשקים שבמדרון לא לטומאה ולא לטהרה<ref> עי' רמב"ם שם.</ref>, וכן רביעית דם שנשפך באויר ולא קרש ולא היה במקום אשבורן, המאהיל על מקצתו טהור, וכן אם נשפך על האסקופה במורד, בין לפנים בין לחוץ הבית טהור, שהרי לא נח הדם על האסקופה<ref> עי' רמב"ם טו"מ פ"ד הי"ג.</ref>. ויש מהראשונים סוברים שרביעית דם שחלוקתו מטהרתו, אף על פי שמאהיל על כולו טהור, מפני שרביעית דם נקרא נפש שהוא שיעור נפשו של קטן<ref> ע"ע דם המת ציון 23 ואילך.</ref>, ואינו נפש אלא אם כן הוא מחובר, אבל שאר טומאות של מת אף על פי שנחלקו טמאים<ref> עי' ראב"ד בהשגות שם.</ref>.

על קטפרס שאינו חיבור לטהרה, לסוברים כן<ref> עי' ציון 19 ואילך.</ref>, וכן הלכה<ref> עי' ציון 47.</ref>, שנחלקו ראשונים אם הוא אף בנוגע למקוואות, עי' להלן<ref> ציון 85 ואילך.</ref>. על עריבה שהיא קטפרס והבצק מלמעלה ומשקה טופח מלמטה, אימתי מחבר המשקה את הבצק לטמאת-אוכלים*, ע"ע טופח<ref> ציון 118 ואילך.</ref>.

==== דרך צינור ====

היה הקטפרס דרך צינור, נחלקו ראשונים: א) יש סוברים שלא נאמר דין קטפרס אלא כשמחבר בלא נקב, אלא מידי עוברו עליהם<ref> מאירי חגיגה כא ב וגיטין טז א.</ref>, אבל נקב כשפופרת, אף בגבוה מחבירו מכשיר שתי מקואות המחוברים זה לזה, שבכל אחת עשרים סאה*, להצטרף למקוה ששיעורו ארבעים סאה<ref> ע"ע מקוה. עי' מאירי חגיגה שם.</ref>, שאף על פי שלענין נצוק* הגרוע מקטפרס<ref> ע"ע נצוק.</ref>, גם אם הקילוח היורד מוקף על ידי צנור מכל צד לא יצא מתורת ניצוק ודינו כדין ניצוק היורד באויר העולם<ref> ע"ע הנ"ל.</ref>, מה שאנו אומרים שקטפרס אינו חיבור, היינו דוקא כשהקטפרס גלוי לאויר העולם, אבל שתי גוממיות בשיפוע ההר זו למעלה מזו וקדח נקב במעבי ההר מזו שלמעלה לזו שלמטה הימנה, אף על פי שהמים שבנקב המחברם קטפרס הם, כיון שאינם גלוים לאויר העולם שהרי הם מוקפים אדמה מכל צד, חשובים חיבור<ref> שו"ת בצל החכמה ח"ג סי' נט, בד' המאירי.</ref>. ב) ויש סוברים שגם קטפרס המוקף מכל צד אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה<ref> מאירי חגיגה שם, בשם קצת חכמי נרבונא"ה, לפי שו"ת בצל החכמה שם, ועי' ציון 70, שי"מ בע"א; עי' מאירי גיטין שם, בשם חכמי צרפת.</ref>.

להלכה נראה מדברי אחרונים שקטפרס שהוא דרך צינור שמו קטפרס<ref> עי' אחרונים שבציון 99 ואילך, שלא הזכירו סברא שמשום שהמקוה העליון מחובר לתחתון בצינור אינו קטפרס.</ref>.

==== מים עומדים ====

היו המים עומדים, ואינם נשפכים ממקום למקום, נחלקו בהם אחרונים: יש סוברים שהוא קטפרס<ref> שו"ת עמק שאלה יו"ד סי' נט; עי' אחרונים שבציונים 99, 102.</ref>. ויש סוברים שאין פסול קטפרס רק היכן שהמים זוחלים מלמעלה למטה ואינם עומדים במקומם<ref> שו"ת נפש חיה יו"ד סי' סה ס"ד; שו"ת עמק שאלה שם, בשמו, ודחה; עי' אחרונים שבציון 101.</ref>.

==== שיפוע מעט ====

היה הקטפרס בשיפוע מעט, כתבו אחרונים שנחלקו ראשונים בדבר: יש סוברים ששיפוע מעט אינו קטפרס, שאין קטפרס אלא כשהוא מחודד הרבה<ref> עי' ב"י יו"ד סי' רא, ליישב קו' ראבי"ה כיצד טובלים בנהר; שו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' קצ ומגיה בגידולי טהרה נחל ס"ק מה (ודרכ"ת יו"ד סי' רא ס"ק שז, בשם גידולי טהרה) ושו"ת באר צבי סי' פג ותשו' הרב משה שטערן בטהרת יו"ט מקואות ח"ב עמ' רעו אות ז, בד' ר"ש טהרות פ"ח מ"ט; גידולי טהרה שם (ודרכי תשובה שם, בשמו), בד' ר"ש מקואות פ"ג מ"א; שו"ת באר צבי שם ותשו' הרב משה שטערן שם, בד' רש"י גיטין טז א ד"ה והקטפרס; תשו' הרב משה שטערן שם, בד' רש"י שבת סה ב ד"ה וסבר וחגיגה יט א ד"ה חרדלית וחולין לא ב ד"ה חרדלית, ומאירי חגיגה יט א.</ref>. ויש סוברים שאף שיפוע מעט הוא קטפרס<ref> שו"ת מהר"ם שיק שם ושו"ת באר צבי שם, בד' פהמ"ש לרמב"ם טהרות שם ושו"ת ריב"ש סי' רצב; שו"ת מהר"ם שיק שם וגידולי טהרה שם, בד' מרדכי שבועות רמז תשמו בשם ראבי"ה (תשו' וביאורי סוגיות סי' תתקפח, שיישב באופ"א מהב"י).</ref>. ויש סוברים שאפילו לא יבואו המים במדרון הוא קטפרס<ref> גידולי טהרה שם (ודרכ"ת שם, בשמו), בד' תר"י ברכות מא א בדפי הרי"ף. ועי' גידולי טהרה שם, בד' הריב"ש, ועי' דרכ"ת שם, בשמו. </ref>.

להלכה יש מהאחרונים שכתבו להחמיר שאף שיפוע מעט הוא קטפרס<ref> שו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' קצ.</ref>. ויש שכתבו שלא נתברר השיעור כראוי<ref> גידולי טהרה נחל ס"ק מה.</ref>.

==== נקב כשפורפרת הנוד ====

היה נקב כשפופרת הנוד לחבר שתי גומות שיש בכל אחת עשרים סאה, יש מהאחרונים הסובר שמחלוקת ראשונים בדבר: יש סוברים שכל שהוא זה למעלה מזה קצת בצידו אינו מועיל משום קטפרס, שאינו חיבור לטהרה<ref> מאירי חגיגה כא ב, בשם קצת חכמי נרבונא"ה, לפי תשו' הרב משה שטערן בטהרת יו"ט מקואות ח"ב עמ' רעו אות ח (ועי' שו"ת בצל החכמה ח"ג סי' נט, שמוכח לא כן ממאירי גיטין טז א, המפנה למח' זו), ועי' ציון 61, שי"מ בע"א.</ref>. ויש סוברים שנקב כשפורפרת מועיל לחבר הגומות<ref> עי' מאירי שם, לפי טהרת יו"ט שם.</ref>.

==== כשאין כלים מימיו ====

יש מהראשונים סוברים שאין קרוי קטפרס, אלא קטפרס הכלים מימיו<ref> ראבי"ה תשו' וביאורי סוגיות סי' תתקפח, בשם ר"ת.</ref>, דהיינו דוקא מי גשמים שעתידים לפסוק<ref> מרדכי שבועות רמז תשמו, בשם ר"ת. </ref>, שכיון שסופו אינו חיבור אף תחילתו אינו חיבור<ref> ראבי"ה שם, בשם ר"ת.</ref>, ולכן - אף להלכה שקטפרס אינו חיבור<ref> עי' ציון 47.</ref> - נהרות אינם קטפרס, ומותר לטבול בהם<ref> עי' תוס' בכורות נו א ד"ה (נה ב) שמא וראבי"ה שם, בשם ר"ת.</ref>, שהם שבים ללכת ואינם פוסקים לעולם<ref> ראבי"ה שם, בשם ר"ת; עי' מרדכי שם, בשם ר"ת.</ref>, ולא קטפרס מחברם, אלא חיותם מחברם<ref> תוס' שם, בשם ר"ת.</ref>.

==== למטה מן הקטפרס ====

יש מהראשונים סוברים שמה שקטפרס אינו חיבור לטהרה - לסוברים כן<ref> עי' ציון 19 ואילך.</ref>, וכן הלכה<ref> עי' ציון 47.</ref> - היינו לענין לטבול למעלה מן הקטפרס, אבל למטה הוא חיבור<ref> כ"מ מתוס' גיטין טז א ד"ה הנצוק ותוס' רא"ש שם, בשם ר"ת; ראבי"ה תשו' וביאורי סוגיות סי' תתקפח, בשם רבותיו, ע"פ מח' ר"מ ור"י ב(תוספ' מקואות פ"ג ו)ברייתא חגיגה יט א: שלש גממיות וכו', שנח' אם מטבילים בעליונה, אבל הכל מודים שמטבילים בתחתונה; מרדכי שבועות רמז תשמו, בשם ראבי"ה.</ref>, כיון שהמים סופם ליפול ולירד לשם<ref> עי' תוס' גיטין שם ותוס' רא"ש שם, בשם ר"ת.</ref>, הילכך נהרות כשרים לטבילה, שבכל מקום שאנו טובלים הוא למטה, ששם יורדים המים<ref> ראבי"ה שם, בשם רבותיו; עי' מרדכי שם, בשם ראבי"ה.</ref>. ויש מהראשונים סוברים שאף למטה מן הקטפרס אינו חיבור לטהרה<ref> ב"י יו"ד סי' רא, בד' רמב"ם מקואות פ"ח ה"ח, הפוסק כחכמים בתוספ' שם (שאינם בברייתא שם), שאין מטבילים בתחתונה ולא בעליונה אלא באמצעית בלבד.</ref>.

==== חיבור מקוואות ====

לסוברים - וכן הלכה<ref> עי' ציון 47.</ref> - שאין הקטפרס חיבור לטהרה<ref> עי' ציון 19 ואילך.</ref>, נחלקו ראשונים ואחרונים אם הקטפרס חיבור למקוואות: א) יש מהראשונים ואחרונים סוברים שאם היו שני מקוואות שאין באחד מהם ארבעים סאה וקטפרס מחברם, אינו חיבור<ref> רש"י גיטין טז א ד"ה אינו חיבור; תוס' שם ד"ה הנצוק ורשב"א שם, בשמו; תוס' שם, בשם ר"ת.</ref>, אבל כל שיש בו ארבעים סאה, הקטפרס מחבר גממיות אחרים אליו שתעלה בהם טבילה<ref> עי' רשב"א שם, בד' רש"י שבציון הקודם (והעיר שסותר לרש"י שבציון 89, וצ"ב, ועי' ציון הבא, שי"מ בע"א), והסכים לו; עי' פסקי תוס' שם סי' נב, ועי' הגהה בד' וילנא, דהיינו לד' ר"ת שבציון הקודם; עי' ב"י שבציון 95.</ref>. ב) ויש מהראשונים סוברים שאם היה מקוה שיש בו ארבעים סאה וגממית שאין בה ארבעים סאה וקטפרס מחברם, אינו חיבור והטובל בגממית לא עלתה לו טבילה<ref> רש"י ע"ז עב א ד"ה ולא לטהרה (ועי' רשב"א גיטין שם, שהעיר שסותר לרש"י שבציון 87, לפי רשב"א שבציון הקודם, וצ"ב); רש"י שבציון 82, לפי תוס' רא"ש שם, ולפי מהרש"ל שם, בד' תוס' שם, ועי' ציון הקודם, שי"מ בע"א; רשב"א שם, בשמו, ודחה, ע"פ (תוספ' מקואות פ"ג ו)ברייתא חגיגה יט א: שלש גממיות וכו'.</ref>, שאפילו חיבור למקוה שלם אינו חיבור כלל<ref> רשב"א גיטין שם, בד' רש"י שבציון הקודם. </ref>. ג) ויש מהראשונים סוברים שלא נחלקו תנאים בקטפרס אם הוא חיבור לטהרה, אלא לענין השקה*, אבל לענין חיבור מקוואות הכל מודים שהוא חיבור<ref> עי' תוס' שם וחגיגה יט א ד"ה נגזור ויבמות טו א ד"ה הנוד, בשם ר"י; תוס' רא"ש יבמות שם וגיטין שם, בתי' הב'. ועי' תוס' חגיגה שם ותוס' רא"ש גיטין שם, ראיה לזה, שהרי מח' חכמים ור' יהושע שבציונים 13 ואילך, 20, אינה אלא לענין השקה, ועי' תוס' רא"ש יבמות שם, ראיות נוספות לזה.</ref>, ואפילו אין באחד מהם ארבעים סאה, כשר<ref> פסקי תוס' גיטין שם, בהגהה, בד' ר"י. </ref>. ויש מהאחרונים הסוברים בדעתם, שלא נאמרה להלכה, אלא לדעת ר' יהודה הסובר שמקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות, וירדו שנים וטבלו בזה אחר זה, והיו רגליו של ראשון נוגעות במים, אף השני טהור<ref> עי' מקואות פ"ז מ"ו. שו"ת דברי חיים יו"ד ח"ב סי' פח, בד' ר"י. </ref>.

בדעת הסוברים שכל שיש בו ארבעים סאה, הקטפרס מחבר גממיות אחרים אליו<ref> עי' ציון 88.</ref>, יש מהאחרונים שכתבו שאין טובלים אלא בנהר שיש למטה מהקטפרס ארבעים סאה וכן למעלה מן הקטפרס, אבל היכן שבאחד מהם אין ארבעים סאה בלא צירוף, אין טובלים בו<ref> ב"י יו"ד סי' רא, בתי' קו' ראבי"ה כיצד טובלים בנהר. ועי' ר"ת שבציונים 72 ואילך, 87, והגהה בפסקי תוס' שבציון 88.</ref>.

על יין-של-גוים*, אם קטפרס הוא חיבור בו, ע"ע<ref> ציון 1408 ואילך.</ref>.

==== מקוה מעל מקוה ====

לסוברים שקטפרס אינו חיבור למקוואות<ref> עי' ציון 87 ואילך.</ref>, ולסוברים שקטפרס דרך צינור, שמו קטפרס<ref> עי' ציון 61.</ref>, שתי מקוואות זו על גבי זו, והתחתונה ממשיכה ממעין וכשרה, והמים שממקוה העליון מחוברים למקוה התחתון דרך עץ החלל ויעמדו תמיד מחוברים המים העליונים לתחתונים, נחלקו אחרונים בדין המים שבמקוה העליון: א) יש סוברים שאם העליון מובדל לגמרי מן התחתון רק שהוא מושק לתחתון על ידי נקב כשפורפרת הנוד, פסול העליון לטבול בו משום קטפרס<ref> עי' שו"ת דברי חיים יו"ד ח"ב סי' פח; עי' שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' עג אות ד, בשמו; עי' שו"ת עמק שאלה יו"ד סי' נט, בשם דברי חיים, והסכים לו; עי' שו"ת פרי השדה ח"ד סי' קלח (ובסו"ד הביא הדברי חיים); עי' דרכ"ת יו"ד סי' רא ס"ק שח, בשם דברי חיים ועמק שאלה; עי' שו"ת בצל החכמה ח"ג סי' נז אות ז, בשם דברי חיים והעמק שאלה ופרי השדה. </ref>. ב) ויש סוברים שהמקוה העליון כשר<ref> שו"ת נפש חיה יו"ד סי' סה ס"ד; עי' שו"ת עמק שאלה שם, בשמו, ודחה; שו"ת שו"מ מהדו"ת ח"א סי' כה (ועיי"ש ח"ד סי' קעח); שו"ת כוכב מיעקב סי' קצה, לפי שו"ת בצל החכמה ח"ג סי' נז אות ח; שו"ת דברי מלכיאל ח"ה סי' קי; שו"ת אמרי יושר ח"א סי' קא וסי' קנא אות א; דרכי תשובה שם, בשם נפש חיה ושו"מ ואמרי יושר; שו"ת בצל החכמה שם, בשם נפש חיה, ואות ט, בשם דברי מלכיאל, ואות י, בשם אמרי יושר.</ref>, שפסול קטפרס הוא רק היכן שהמים זוחלים מלמעלה למטה ואינם עומדים במקומם, אבל מים העומדים מלמעלה למטה נד אחד באשבורן, זה בודאי חיבור אף מלמעלה למטה<ref> שו"ת נפש חיה שם; שו"ת בצל החכמה שם אות ח, בשמו; עי' שו"ת שו"מ מהדו"ג ח"ב סי' כז; כ"מ משו"ת דברי מלכיאל שם, בטעם הא'; עי' שו"ת אמרי יושר שם סי' קא.</ref>. ועוד, שהיכן שכבר יש שם פסול על המים שבעליונה ואחר כך מחברם לתחתונה הכשרה הרי זה משיק על ידי קטפרס, אבל כשהמקוה העליון ריק וכשמורידים שאובים לתוכה תיכף מתחברים עם התחתונה הרי עדיין לא נקרא שם פסול, והוא ממש כאילו נותן שאובים לתוך מקוה כשר<ref> שו"ת דברי מלכיאל שם, בטעם הב'. </ref>.

בדעת הסוברים שמקוה מעל מקוה ומחוברים תמיד, העליון פסול משום קטפרס<ref> עי' ציון 99.</ref>, יש שכתבו שאם המים שבעליונה שאובים, שהמשיכה כולה, כשר<ref> עי' שו"ת דברי חיים יו"ד ח"ב סי' פח; שו"ת בצל החכמה ח"ג סי' נז אות ז, בשמו. </ref>. ויש שכתבו שאינו כשר אלא בשעת הדחק<ref> שו"ת פרי השדה ח"ד סי' קלח, בד' שו"ת דברי חיים שבציון הקודם (וצ"ב מל' הדברי חיים שם); שו"ת בצל החכמה שם, בשם פרי השדה.</ref>.

==== גרושין ====

היתה ידה של האשה* עשויה כקטפרס - שהעמידה ידה משופעת<ref> ס' הערוך ע' קטפרס א'; עי' תוס' רי"ד גיטין עח ב; הג"ה בשו"ע אה"ע קלט טו.</ref>, ראשי אצבעותיה מטים לקרקע<ref> רש"י שם ד"ה כקטפרס.</ref>, ולא זקופה כמחיצה<ref> ס' הערוך שם; הג"ה בשו"ע שם.</ref>, ולא פשוטה לקבל<ref> עי' רש"י שם; ס' הערוך שם; הג"ה בשו"ע שם.</ref> - וזרקו לידה, אינה מגורשת, ועל כך, ע"ע גרושין<ref> ציון 399 ואילך.</ref> וע' יד (ג)<ref> ציון 58. </ref>.

==== ענישה ====

במובן אחר יש שבא קטפרס בדברי חז"ל<ref>עי' ס' הערוך ע' קטפרס ב', ע"פ ויק"ר פי"ח סי' ה ופדר"כ פי' יא.</ref>, מלשון יווני: מכות גדולות ועצומות<ref> מוסף הערוך שם; פי' מהרז"ו לויק"ר שם, בשמו.</ref>. ויש מפרשים: עונש ותוכחה<ref> מתנות כהונה שם.</ref>.

==== הערות שוליים ====

אנציקלופדיה תלמודית:קטפרס - היסטוריית גרסאות

Rakovsky: יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - מדרון. ==== שמו ומהותו ==== קטפרסיש המנקדים: קְטַפְרֵס (משנה כ"י פרמה 3173..."