https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A7%D7%91 2026-05-11T04:35:01Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A7%D7%91&diff=152778&oldid=prev 2021-06-06T08:01:50Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - מדת יבש ידועה המשמשת בהלכה.&lt;/span&gt; == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהותו ושיעורו&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; =...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - מדת יבש ידועה המשמשת בהלכה.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהותו ושיעורו&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הקב הוא מידה של נפח יבש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ברייתא ב&amp;quot;ב פט ב; רמב&amp;quot;ם בפיה&amp;quot;מ כלים פי&amp;quot;ז מי&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ומשמש אף למדת הלח&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ציונים&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;18,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;21.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ונזכר בנביא: ורבע הקב חרייונים בחמשה כסף&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מ&amp;quot;ב ו כה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חז&amp;quot;ל השתמשו בלשון קב לשם כללי למדה שאינה מסויימת, כגון אותה שאמרו: עשרה קבים חכמה ירדו לעולם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קדושין מט ב, ושם עוד דברים שהשתמשו במדת קבים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן השתמשו בו לשם של מדה קטנה, כגון משנתו של ר&#039; אליעזר בן יעקב קב ונקי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ערובין סב ב, וש&amp;quot;נ. וע&amp;quot;ע הלכה ציון 570 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הקב שוה לשישית הסאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; משנה מנחות עז א, שחמש סאין הם שלשים קב, ועי&#039; משנה ערלה פ&amp;quot;ב מ&amp;quot;ב; רמב&amp;quot;ם ערובין פ&amp;quot;א הי&amp;quot;ג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולשליש ההין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הין ציון 29.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולארבעה לוגין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רגמ&amp;quot;ה ב&amp;quot;ב פט ב; רש&amp;quot;י שמות טז לו; רשב&amp;quot;ם ב&amp;quot;ב שם ד&amp;quot;ה תומן; ריבמ&amp;quot;ץ פאה פ&amp;quot;ו מ&amp;quot;א; רמב&amp;quot;ם שם, ובפיה&amp;quot;מ פאה פ&amp;quot;ח מ&amp;quot;ה, וע&amp;quot;ע לוג ציון 28.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולעשרים וארבעה ביצים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&#039; אבהו בירושלמי תרומות פ&amp;quot;ה ה&amp;quot;א; רש&amp;quot;י שמות שם; רמב&amp;quot;ם בפיה&amp;quot;מ עדיות פ&amp;quot;א מ&amp;quot;ב וכלים פי&amp;quot;ז מי&amp;quot;א, וע&amp;quot;ע ביצה ציון 11.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על שיעור מידת הקב במידות זמנינו לשיטות השונות, ע&amp;quot;ע מדות ומשקלות (שיעוריהם), ובנספח שם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;טבלה ז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על בית רובע הקב, מידתו ודיניו, ע&amp;quot;ע בית סאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 26 ואילך. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;83.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וע&#039; מדות ומשקלות (שיעוריהם)&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 89 ואילך, ובנספח שם טבלה ג - ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דינים ששיעורם במדת הקב&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרבה דינים שיעורם במדת הקב ובחלקיו: בשיעור עיסה החייבת בחלה*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע חלה: שיעורה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, נחלקו תנאים: שמאי סובר שהיא קב, והלל סובר שהיא שני קבים, וחכמים סוברים שהיא קב ומחצה, משהגדילו המידות – בציפורי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע מדות ומשקלות ציון 222 ואילך. עי&#039; ראב&amp;quot;ד ותוס&#039; שאנץ ורע&amp;quot;ב למשנה דלהלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- תנא קמא סובר שהיא קב ורבע, ור&#039; יוסי סובר שהיא קב ורבע ועוד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה עדיות פ&amp;quot;א מ&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, בטעמי השיטות, ע&amp;quot;ע חלה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציונים 824 ואילך, 831 ואילך, 844 ואילך. ועי&amp;quot;ש ציון 883 שי&amp;quot;ס בד&#039; תנאים שיעורים אחרים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. בעל-קרי* שתיקן עזרא שלא יעסוק בתורה עד שיטהר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע בעל קרי: תקנת עזרא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, באופנים מסויימים נטהר בנתינת תשעה קבים מים עליו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ברייתא ברכות כב א, וגמ&#039; שם א וב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, על אופנים המסויימים, ועל אופן נתינת המים, ע&amp;quot;ע בעל קרי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציונים 246 ואילך, 255 ואילך, 259 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. מים שאובים* שגזרו חכמים שפוסלים את המקוה לסוברים כן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע מקוה וע&#039; שאובים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לדעת שמאי שיעורו בתשעה קבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה עדיות פ&amp;quot;א מ&amp;quot;ג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שהוא שיעור המטהר בעל קרי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;18.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ושיעור טבילה פוסל טבילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ראב&amp;quot;ד עדיות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. המוכרים במדה גסה שמותר להם למכור פירות דמאי*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע דמאי ציון 216, ושם ציון 217 ואילך בטעם הדבר.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שיעור מדה גסה ביבש הוא שלשה קבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה דמאי פ&amp;quot;ב מ&amp;quot;ה; רמב&amp;quot;ם מעשר פי&amp;quot;א ה&amp;quot;ג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. תבואה שנשארה מפוזרת במקום הגורן אחר שעקרוהו משם, שאם יש טרחה מרובה בלקיטתה אומדים שבעל התבואה הפקירה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע אבידה מדעת ציון 6.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הוא במפוזרת בשיעור קב תבואה בארבע אמות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&#039; יצחק ור&#039; עוקבא בר חמא ב&amp;quot;מ כא א; רמב&amp;quot;ם גו&amp;quot;א פט&amp;quot;ו הי&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, נתפזרה חצי קב בשתי אמות, או שני קבים בשמונה אמות, נסתפקו בגמרא אם אף בזה הפקירה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גמ&#039; שם; רמב&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. השוכר את הפרה או החמור ועבר באיסור חסימה* שצריך לשלם למשכיר מה שהיתה ראויה לאכול&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע חסימה: חיוב תשלומין.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שיעורו - ליום אחד ולדישה מרובה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע חסימה ציון 266.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- ארבעה קבים לפרה ושלשה קבים לחמור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא ב&amp;quot;מ צא א; רמב&amp;quot;ם שכירות פי&amp;quot;ג ה&amp;quot;ב; טוש&amp;quot;ע חו&amp;quot;מ שלד ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכך שיעורו חכמים שיעור אכילתם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רש&amp;quot;י ב&amp;quot;מ שם ד&amp;quot;ה ג&#039; קבין. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 264 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שיעור עיסה שמותר ללוש בפסח ואין חוששים שהעיסה תחמיץ&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע פסח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, יש מן הראשונים מפרשים שנחלקו בה תנאים: ר&#039; ישמעאל בנו של ר&#039; יוחנן בן ברוקא סובר שבחטים השיעור קביים ובשעורים שלשה קבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ברייתא פסחים מח א, ור&amp;quot;ח ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה שיעור. וע&amp;quot;ע חלה ציון 883 ואילך, שי&amp;quot;מ הברייתא בע&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שקביים חטים עושים יותר פת משלשה קבים שעורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&amp;quot;ח שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והיינו בחטים ושעורים טובות, אבל ברעות השיעור הוא בחטים שלשה קבים ובשעורים ארבעה קבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שבחטים ההבדל בין טובות לרעות הוא גדול יותר מבשעורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גמ&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ור&#039; נתן משום ר&#039; אליעזר סובר להיפך, שבחטים השיעור הוא שלשה קבים ובשעורים קביים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ברייתא שם ור&amp;quot;ח ורש&amp;quot;י שם. וע&amp;quot;ע חלה שם שי&amp;quot;מ בע&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהשעורים קרובים להחמיץ יותר מן החטים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רש&amp;quot;י שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהחטים חזקות ויש בהן שמנונית ואין עיסתן מחמצת מהר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&amp;quot;ח שם. וע&amp;quot;ע חטה ציון 63 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. בחילוק מעשר-עני* בגורן, שיש ליתן לעני כדי שבעו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע מעשר עני.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אם נותן מן החיטים השיעור חצי קב, ואם מן הגרוגרות השיעור קב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה פאה פ&amp;quot;ח מ&amp;quot;ה; רמב&amp;quot;ם מתנו&amp;quot;ע פ&amp;quot;ו ה&amp;quot;ח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואם מן הכוסמין השיעור הוא קב ומחצה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה שם לגי&#039; שלפנינו, וכ&amp;quot;ה בגמ&#039; ערובין כט א וברש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה מחצי; מער&amp;quot;ק בד&#039; הרמב&amp;quot;ם שם, ועי&#039; ציון הבא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש סוברים שהוא קב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רמב&amp;quot;ם שם, ועי&#039; רדב&amp;quot;ז שם שצ&amp;quot;ל שכך גרס במשנה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואם נותן מן השעורים, לדעת חכמים השיעור הוא קב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן הלכה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולר&#039; מאיר השיעור הוא חצי קב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. המשרה אשתו על ידי שליש, שצריך לתת לה מזונותיה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע מזונות.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לא יפחות לה לשבוע משני קבים חטים, או מארבעה קבים שעורים - לדעת רבי ישמעאל שהיה דר בסמוך לאדום שהיו השעורים רעות ביותר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ר&#039; יוסי במשנה דלהלן וגמ&#039; שם. וע&amp;quot;ע חטה ציון 72.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- וחצי קב קטנית וקב גרוגרת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה כתובות סד ב; טור אהע&amp;quot;ז ע. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. טומאה בעצמות* המת, שנינו ששיעורם ברובע הקב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; משנה עדיות פ&amp;quot;א מ&amp;quot;ז ואהלות פ&amp;quot;ב מ&amp;quot;א ומ&amp;quot;ו; רמב&amp;quot;ם טומ&amp;quot;מ פ&amp;quot;ב ה&amp;quot;ט. וע&amp;quot;ע טמאת כהנים ציון 147.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, באיזה עצמות אמרו ע&amp;quot;ע עצמות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ועי&#039; משנה שם ושם ורמב&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. טומאה בעצמות המת שהנזיר מגלח עליו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע נזיר וע&#039; תגלחת נזיר.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שנינו ששיעורו בחצי קב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה נזיר מט ב; רמב&amp;quot;ם נזירות פ&amp;quot;ז ה&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אם הוא בעצמות של רוב בנין או מנין האדם, ע&amp;quot;ע נזיר ותגלחת נזיר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ועי&#039; תוס&#039; נזיר שם ד&amp;quot;ה ועל חצי, ונ א ד&amp;quot;ה רבא, ורמב&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. בסממני הקטורת*, היו נותנים רבע קב של מלח סדומית&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא כריתות ו א וירושלמי יומא פ&amp;quot;ד ה&amp;quot;ה; רמב&amp;quot;ם כלי המקדש פ&amp;quot;ב ה&amp;quot;ג. וע&amp;quot;ע קטורת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ציפורן מסממני הקטורת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, היו שפין בתשעה קבין של בורית כרשינה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ברייתא שם; רמב&amp;quot;ם שם ה&amp;quot;ה. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ושורין בעשרים ואחת קבין של יין קפריסין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא שם: סאין תלתא וקבין תלתא; רמב&amp;quot;ם שם. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. לחמי-תודה* שיעורם שלשים קב, חמש עשרה לעשרה חלות חמץ&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע לחמי תודה: הלחם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכל חלה קב ומחצה, וחמש עשרה לשלשים חלות של שלש מינים של מצה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכל חלה של חצי קב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה מנחות עז א. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 178 ואילך בשיעור לחמי תודה בעישרונות. ועי&#039; מנחות שם עח א בשיעור לחמי נזיר.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. הנושא משא על כתיפו והגיע זמן תפילה, אם המשא פחות מארבעה קבין מפשילו לאחוריו ומתפלל, ארבעה קבין, מניחם על גבי קרקע ומתפלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא ב&amp;quot;מ קה ב; רמב&amp;quot;ם תפילה פ&amp;quot;ה ה&amp;quot;ה; טוש&amp;quot;ע או&amp;quot;ח צז ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שכובדו מניעו מלכוין בתפילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה מפשילן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. הנושא משא בראשו שאסור להניח תפילין אם נדחקת מפני המשא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הנחת תפילין, ועי&#039; ב&amp;quot;מ קה ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, יש סוברים שהוא דוקא במשא של ארבעה קבין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ב&amp;quot;מ שם; טור או&amp;quot;ח מא. ועי&#039; ב&amp;quot;י שם שי&amp;quot;ח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. הרוח שפזרה את העומרים וכיסו את הלקט*, ואינו ידוע כמה לקט היה, שלדעת רבי שמעון בן גמליאל נותן בעל הבית לעניים כדי נפילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה פאה פ&amp;quot;ה מ&amp;quot;א. וע&amp;quot;ע לקט ציון 228.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שיעורו ארבעה קבין לכור זרע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ר&#039; דימי ורבין בשם ר&#039; אבהו, בשם ר&#039; אלעזר וי&amp;quot;א ר&#039; יוחנן, ב&amp;quot;מ קה ב; עי&#039; ר&#039; זעירא בשם ר&#039; אבהו בשם ר&#039; יוחנן בירו&#039; פאה פ&amp;quot;ה ה&amp;quot;א. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 229 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. כלים מסויימים טמאים טומאת מדרס* אם יש בהם שיעור הראוי למדרס&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רמב&amp;quot;ם דלהלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;: הקלוסטר – כמין סל שתולים בפי הבהמה ומניחים שם מאכלה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רע&amp;quot;ב למשנה דלהלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- שיעורו ארבעה קבים, והתורמל – כיס של עור שהרועה נותן בו חפציו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רע&amp;quot;ב שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- שיעורו חמשה קבים, חמת – של עור שמנחים בו בשמים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רע&amp;quot;ב שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש מפרשים שהוא העשוי לתת בתוכו משקים ליוצא לדרך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תפא&amp;quot;י שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- שיעורו שבעה קבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה כלים פ&amp;quot;כ מ&amp;quot;א; רמב&amp;quot;ם כלים פכ&amp;quot;ד הי&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. עריבה שנסדקה שטמאה מדרס&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; משנה כלים פ&amp;quot;כ מ&amp;quot;ב ופכ&amp;quot;ד מ&amp;quot;ג וידים פ&amp;quot;ד מ&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שיעורה משתי לוגים ועד תשעה קבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה שם ושם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. זיתים שהם לעולם בוסר שמוציאים בבית הבד שמן בשיעור מועט שיש סוברים שאינם מטמאים טומאת אוכלים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רש&amp;quot;י ב&amp;quot;מ קה א ד&amp;quot;ה פריצי, בד&#039; ב&amp;quot;ה במשנה עוקצין פ&amp;quot;ג מ&amp;quot;ו הובא בב&amp;quot;מ שם. ועי&#039; רמב&amp;quot;ם טומאת אוכלין פ&amp;quot;א הי&amp;quot;ב שמפרש בע&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, היינו בשמכניסים מהם בבית הבד כדי שיעור טעינת הקורה ואין מוציאים אלא ארבעה קבים שמן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ר&#039; אלעזר ב&amp;quot;מ שם, ורש&amp;quot;י שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שותפים בשדה, לדעת חכמים אין האחד יכול לכוף את חבירו לחלוק אלא אם יגיע לאחר חלוקה לכל אחד כדי זריעת תשעה קבים, ולדעת ר&#039; יהודה כל שיש בו כדי זריעת תשעה חצאי קבים יכול לכוף&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה ב&amp;quot;ב יא א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, בטעם שיעורם ואם לא נחלקו אלא דיברו על מקומות שונים, ע&amp;quot;ע חלוקת שותפות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 314 ואילך, 322 ואילך. ועי&#039; רמב&amp;quot;ם שכנים פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שותפים בגנה, לדעת חכמים אין האחד יכול לכוף את חבירו לחלוק אלא אם יגיע לאחר חלוקה לכל אחד כדי זריעת חצי קב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה ב&amp;quot;ב שם; רמב&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שבפחות משיעור זה אינו קרוי גנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולדעת רבי עקיבא כל שיש בו כדי זריעת רובע הקב, יכול לכוף&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה ב&amp;quot;ב שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. מקום מעמד שהיה סמוך לבית הקברות שעומדים ויושבים שם בשובם מן הקבר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע בית הקברות ציון 83, וע&#039; מעמדות ומשבות.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שיעורו למוכר מקום מעמד סתם, בית ארבעה קבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דייני ציפורי במשנה ב&amp;quot;ב צט ב; רמב&amp;quot;ם מכירה פכ&amp;quot;א הי&amp;quot;א; טוש&amp;quot;ע חו&amp;quot;מ ריז ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בכלי המקדש&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;במקדש היו כלים שהיו במידות הקב: כלי שהיו עושים בו דישון-מזבח-הפנימי* שנקרא &amp;quot;טני&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע דשון מזבח הפנימי ציון 37, וע&#039; כלי המקדש ציון 39 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, היה מחזיק קביים וחצי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה תמיד ל ב; רמב&amp;quot;ם תמידין ומוספין פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. כף שהיו נותנים בתוכו הבזך עם הקטורת*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הקטרה (קטורת) ציון 125, וע&#039; כלי המקדש ציון 46.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, היה מחזיק שלשה קבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה תמיד לב ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. מחתה של כסף שהיו חותים בו בכל יום את הגחלים מהמזבח להקטרת הקטורת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הקטרה ציון 144 ואילך, וע&#039; כלי המקדש שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לדעת חכמים היתה מחזקת ארבעה קבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה יומא מג ב; רמב&amp;quot;ם עבודת יוה&amp;quot;כ פ&amp;quot;ב ה&amp;quot;ה. ועי&#039; יומא שם שי&amp;quot;ח, וע&amp;quot;ע הקטרה ציון 148.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וביום הכיפורים שהיו היו חותים במחתה של זהב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע כלי המקדש ציון 47, וע&#039; עבודת יום הכפורים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, היתה מחזקת שלשה לוגים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה שם; רמב&amp;quot;ם שם. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. מחתה של זהב שבכל יום היו מערים לתוכה הגחלים מהמחתה של כסף&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; לעיל, וע&amp;quot;ע הקטרה ציון 160 ואילך, וע&#039; כלי המקדש שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לדעת חכמים ור&#039; יוסי היתה מחזקת שלשה קבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה יומא שם. וע&amp;quot;ע הקטרה ציון 163 ואילך, ושם ציון 173 ואילך על הקב הנותר מהמחתה של כסף.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולדעת ר&#039; ישמעאל בנו של ר&#039; יוחנן בן ברוקה היתה מחזקת קביים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא שם מד ב. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל שם על הקביים הנותרים מהמחתה של כסף.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;הערות שוליים&#039;&#039;&#039; ==</div>

Rakovsky