https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A6%D7%A0%D7%A2%D7%94 2026-04-24T11:03:47Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%A0%D7%A2%D7%94&diff=160668&oldid=prev 2023-12-18T15:47:16Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - מעשה הנעשה שלא בפני רבים, שדינו חלוק לגבי כמה דינים ממעשה הנעשה ב...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - מעשה הנעשה שלא בפני רבים, שדינו חלוק לגבי כמה דינים ממעשה הנעשה בפרהסיא.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עניינו&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עניין צנעה נזכר לגבי כמה דינים, בהם יש חילוק אם המעשה נעשה בצנעה או בפרהסיא, כגון בדברים שאסרו חכמים מפני החשד* או מראית-העין*, שיש דעות ואופנים מסוימים שאסרום חכמים רק כאשר עושים אותם בפרהסיא ולא כאשר עושים אותם בצנעה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע חשד; מראית העין: בחדרי חדרים ציון 257 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן אבלות* בשבת ובמועד, שאינה נוהגת בפרהסיא ונחלקו בה אם נוהגת בצנעה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע אבלות: בשבת וברגל ציון 330 ואילך וע&#039; דברים שבצנעה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן איסור מלאכה בחול-המועד*, שפעמים שמותרת רק בצנעה ולא בפרהסיא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע חול המועד: בפרהסיא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן המשא ומתן בחול המועד, שיש סוברים שאף על פי שהוא אסור בפרהסיא הוא מותר בצנעה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע חול המועד: במשא ומתן ציון 432 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על ענין צנעה בעבירות, שדינם חלוק לגבי כמה דינים אם עוברים עליהם בצנעה או בפרהסיא, שגדרו בפחות מעשרה, ע&amp;quot;ע פרהסיא.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גדרו: באבלות בשבת ומועד&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;צנעה ופרהסיא האמורים לגבי אבלות בשבת ומועד, יש מן האחרונים שהוכיחו בדעת יש מן הראשונים, שכאשר ישנם שני אנשים נוספים שאינם אבלים, נחשב הדבר לפרהסיא ואין אבלות נוהגת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דעת תורה יו&amp;quot;ד סי&#039; שצט סעי&#039; א ד&amp;quot;ה ועבדיו, ע&amp;quot;פ טוש&amp;quot;ע שם שפט ד, ומקורו מתורת האדם לרמב&amp;quot;ן. ועי&#039; טהרת המים שיירי טהרה מערכת הס&#039; אות נב, שנראה קצת שמפרש כל צנעא שבש&amp;quot;ס, שיש רק עוד אדם אחד, אבל שניים נחשב כבפרהסיא, אם לא במקום שהכוונה בצנעה שלא יהיה פרהסיא שהיא עשרה, ע&amp;quot;ע פרהסיא, ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;26.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן האחרונים שהוסיפו שאפילו בפני אדם אחד, נידון כפרהסיא, וצנעה אינו אלא כשאין שם שום אדם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שו&amp;quot;ת&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בית דוד (יוסף דוד משאלוניקי) או&amp;quot;ח סי&#039; שטו, ועי&amp;quot;ש שמדייק כן מלשון השו&amp;quot;ע שם, שהוא לשון הרמב&amp;quot;ן שם, שכל הג&#039; צריכים להיות אבלים, ומה שכתבו אח&amp;quot;כ &#039;אחרים&#039;, כולל אפילו אחד. ועי&#039; הג&#039; חכמת שלמה או&amp;quot;ח סי&#039; תצו סעי&#039; א לענין איסור מלאכה ביו&amp;quot;ט שני לבן א&amp;quot;י, אבל שם לשון צנעא ופרהסיא אינו מוזכר בתלמוד. ועי&#039; דברי סופרים סי&#039; ת עמק דבר ס&amp;quot;ק סג שצדד להוכיח משו&amp;quot;ת מהר&amp;quot;ם לובלין סי&#039; עג, שבפני אחד נחשב פרהסיא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן האחרונים שכתבו שבפני שניים נחשב צנעה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דעת קדושים יו&amp;quot;ד סי&#039; שפ אות ג, ועי&#039; באשל אברהם שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;8, שצדד שאפי&#039; עשרה לא יחשב פרהסיא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו בדעת ראשונים, שאף פחות מעשרה נחשב צנעא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דעת תורה שם בד&#039; ראשונה שבה&amp;quot;ג (מהדו&#039; מ&amp;quot;י) סי&#039; כא, הובא בתוס&#039; מו&amp;quot;ק כ ב ד&amp;quot;ה קורע; דעת קדושים שם: אפשר, ועי&#039; כעי&amp;quot;ז באשל אברהם (בוטשאטש) או&amp;quot;ח סי&#039; תקנא במג&amp;quot;א ס&amp;quot;ק מא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בפני בני ביתו&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לנהוג אבלות בפני בני ביתו, יש מן האחרונים שכתבו שהוא נחשב בצנעה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שו&amp;quot;ת בית דוד (יוסף דוד משאלוניקי) או&amp;quot;ח סי&#039; שטו, ועי&amp;quot;ש שעבדיו שדרים בביתו בכלל בני ביתו, ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;27; רבי שלמה קלוגר בהגהות חכמת שלמה בשו&amp;quot;ע שם ובשו&amp;quot;ת טוב טעם ודעת מהדורא תליתאי ח&amp;quot;ב סי&#039; ריז, ע&amp;quot;פ מו&amp;quot;ק כד א. ועי&#039; רמב&amp;quot;ם מלכים פ&amp;quot;ב ה&amp;quot;ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שאפילו בני ביתו לא ינהגו עמו מנהגי אבלות, כגון להזכיר אבלות בברכת המזון, שזה הוא בכלל פרהסיא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רבי שלמה קלוגר שם ושם, ע&amp;quot;פ לשון הטוש&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;במלאכת חול המועד&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;במלאכת חול-המועד*, שמותרת לצורך המועד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע חול המועד: צורך המועד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ישנם אופנים שצריך לעשותה בצנעה, כגון אומנים שעושים מלאכתם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם יו&amp;quot;ט פ&amp;quot;ז ה&amp;quot;ט; טוש&amp;quot;ע או&amp;quot;ח תקלג ה. עי&amp;quot;ש שכ&amp;quot;כ ע&amp;quot;פ משנה מו&amp;quot;ק יג ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שאם עושים בפרהסיא נראה שלצורך חול עושים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ן שם; מאירי שם, בית יוסף שם; מ&amp;quot;א שם סק&amp;quot;ט. ועי&#039; ב&amp;quot;י ומ&amp;quot;א שם, שמשום שעושים הרבה אומנים יחד נראה לצורך חול, וע&amp;quot;ע חול המועד ציון 207 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן שאר מלאכות שאין ניכר שהן לצורך המועד, שצריך לעשותם בצנעה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אליהו רבה תקלה סק&amp;quot;א; מ&amp;quot;ב שם סק&amp;quot;ד. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 212.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן מי שאין לו מה יאכל, שהתירו לו לעשות כדי מלאכתו במועד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 174 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שצריך לעשותה בצנעה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תשו&#039; רב נטרונאי בשערי תשובה סי&#039; רטו וברי&amp;quot;ץ גיאת ח&amp;quot;ב עמ&#039; כה; מג&amp;quot;א תקלד סק&amp;quot;ז; מ&amp;quot;ב שם סק&amp;quot;ז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שאין הכל יודעים שאין לו מה שיאכל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מג&amp;quot;א שם; מ&amp;quot;ב שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן דבר-האבד* שהותר בחול המועד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע חול המועד: בדבר האבד וע&#039; דבר האבד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שלפעמים צריך לעשותו בצנעה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה מו&amp;quot;ק יב ב; רמב&amp;quot;ם יו&amp;quot;ט פ&amp;quot;ז ה&amp;quot;ג; טוש&amp;quot;ע תקלח ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כגון כשההפסד הוא ספק, לסוברים כן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מ&amp;quot;מ שם בשם הרמב&amp;quot;ן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או שכשאין הדבר נפסד מחמת עצמו אלא מחמת דבר אחר המפסידו, לסוברים כן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ריטב&amp;quot;א שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן הראשונים הסוברים שכל דבר האבד לא הותר אלא בצנעה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מרדכי מו&amp;quot;ק פ&amp;quot;ב סי&#039; תתנה, ועי&#039; ד&amp;quot;מ סי&#039; תקלח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על המוכרים בחול המועד דברים שהם צורך המועד, אבל אין ניכר בהם שהוא לצורך, שצריכים לשנות מהרגלם, שלא ימכרו בפרהסיא ממש, ע&amp;quot;ע חול המועד: במשא ומתן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ציון 443 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בלשון הרע&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לענין לשון הרע, שאמרו חכמים שכשהוא נאמר בפרהסיא, מכפרים עליו נגעים* והמעיל*, וכשנאמר בצנעה, מכפרת עליו הקטרת*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע לשון הרע ציון 76.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, יש מן האחרונים שפרשו, שבצנעה שאמרו היינו במספר בפני השומע לבדו ואין אחרים עמו, ובזה מכפרת הקטורת שנעשית בחשאי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ערכין טז א ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה שבחשאי.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אבל מספר בפני שנים, הרי זה פרהסיא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;טהרת המים שיירי טהרה מערכת הס&#039; אות נב ומערכת הצ&#039; אות יא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הנהגת המלך והנשיא בתלמידי חכמים&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בהנהגה הראויה של המלך והנשיא כלפי תלמידי חכמים, אמרו חכמים שיש חילוק בין צנעה לפרהסיא, שבצנעה – לבדם בביתם או הם ועבדיהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם שלהלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- ינהגו בהם כבוד, כשם שעשה יהושפט מלך יהודה, שהיה עומד מכסאו ומחבקם ומנשקם וקורא להם רבי ומורי, אבל בפרהסיא, יזרוק הנשיא מרה בתלמידיו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;כתובות קה ב; רמב&amp;quot;ם מלכים פ&amp;quot;ב ה&amp;quot;ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כדי להטיל עליהם אימה ולהודיע נשיאותו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה בפרהסיא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן המלך, לא יעמוד בפני אדם, ולא ידבר רכות, ולא יקרא לאדם אלא בשמו, כדי שתהיה יראתו בפני הכל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על גוי שעשה מלאכה בשבת בשביל ישראל, שבצנעה מותר לו להנות ממנה אחר השבת בכדי שיעשו, ובפרהסיא אסור לו להנות לעולם, ע&amp;quot;ע מעשה שבת. על ההולך ממקום שאין נוהג בו יום טוב שני, למקום שנוהג בו יום טוב שני, אם אסור במלאכה רק בפרהסיא או גם בצנעה, ע&amp;quot;ע יום טוב שני של גלויות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 1237 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על תלמיד חכם שביזוהו או חרפוהו, שאם עשו כן בצנעה ראוי לו שימחול על כבודו, ואם עשו כן בפרהסיא אסור לו למחול על כבודו, ע&amp;quot;ע כבוד חכמים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 849 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky