https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A6%D7%99%D7%A8 2026-04-24T11:01:51Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%A8&diff=157204&oldid=prev 2022-06-15T14:19:18Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - דיני לחלוחית היוצא מבשר.&lt;/span&gt; ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהותו&lt;/span&gt; ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;צ...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - דיני לחלוחית היוצא מבשר.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהותו&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציר הוא לחלוחית היוצא מבשר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פיהמ&amp;quot;ש לרמב&amp;quot;ם תרומות פ&amp;quot;י מ&amp;quot;ח; ר&#039; הלל שמיני פ&amp;quot;ד הי&amp;quot;ב; סה&amp;quot;ת סי&#039; סו; עי&#039; ראשונים דלהלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ששורים אותו במלח&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מאירי יומא עח ב. ועי&#039; ערובין כז א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויוצא מדוחק המליחה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פי&#039; הראב&amp;quot;ד לתו&amp;quot;כ פר&#039; שמיני פר&#039; ג אות ח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן כשדוחקים את הבשר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ראב&amp;quot;ד שם; עי&#039; הערוך ע&#039; צר (ז).&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או שכובשים אותו במכבש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רש&amp;quot;י שבת מב ב ד&amp;quot;ה ציר. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;15.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והוא מלשון מקום צר שדוחקים את הבשר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ראב&amp;quot;ד שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. הערך עוסק במהותו וטבעו של הציר הנוגע להלכה. על ציר ירקות, ע&amp;quot;ע משקה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;31.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;זיעה בעלמא&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציר דגים אינו אלא זיעה בעלמא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חולין צט ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולפיכך אף לר&#039; יהודה הסובר שמין-במינו* אינו בטל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע בטול איסורים וע&#039; מין במינו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ציר דגים טמאים שנתערב בציר דגים טהורים בטל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חולין שם. על שיעור הביטול ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל. וע&amp;quot;ע חתיכה נעשית נבלה ציון 833 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש מפרשים בדעתם שציר דגים טמאים מותר מן התורה, ואסור מדרבנן, ועל כך ע&amp;quot;ע יוצא-מן-הטמא*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 667 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על הסוברים שאסור מן התורה, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 679. ועי&amp;quot;ש ציון 681 ואילך בטעם ר&amp;quot;י שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;/span&gt;10&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על ציר דגים היוצא על ידי שהיה כבוש*, אם חמור מציר היוצא על ידי מליחה, ע&amp;quot;ע כבוש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 411 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על ציר היוצא מדגים טמאים על ידי כבישה במכבש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;5.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אם חמור מציר היוצא על ידי מליחה, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 749 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על ציר של נבילה וטריפה אם אסור מן התורה או מדרבנן, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 653 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על ציר של שרצים ובהמה טמאה שאסור מן התורה ואם לוקים עליהם ושיש סוברים שאינו אסור אלא מדרבנן, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 645 ואילך, ושם: גדרו, מחלוקת אם לוקים עליו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על ציר חגבים טמאים, ע&amp;quot;ע חגבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 116 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וע&#039; יוצא מן הטמא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 684 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על ציר היוצא מאבר מן החי, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 226.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קבלת טומאה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הציר אינו מקבל טומאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בכורות כב א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שאינו אלא זיעה בעלמא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה ציר; ראב&amp;quot;ד לתו&amp;quot;כ שמיני פ&amp;quot;ה ה&amp;quot;י.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואינו משקה ולא אוכל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ראב&amp;quot;ד שם; ערכי תנאים ואמוראים (בלוי) ח&amp;quot;א ע&#039; יהודה בן גדיש.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על ציר שנתערב במים, והמים הם רוב, אם הציר מקבל טומאה, ע&amp;quot;ע בטול ברוב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 109 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על ציר שהוא בחזקת מוכשר לקבל טומאה, ע&amp;quot;ע הכשר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 698 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על הלוקח ציר מעם-הארץ* שהיו מערבבים בו מים ונטמאו המים מחמת מגעם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע עם הארץ.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ע&amp;quot;ע השקה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 95ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וע&#039; חוזר ונעור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 264 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שהציר אוכל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רש&amp;quot;י שבת קמה א ד&amp;quot;ה ודג; הגהות יעב&amp;quot;ץ בכורות שם בד&#039; רש&amp;quot;י בכורות שם ד&amp;quot;ה מצא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואם הוכשר במים מקבל טומאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הגהות יעב&amp;quot;ץ שם. ועי&amp;quot;ש שמה שאמרו שאינו אלא זיעה, היינו הליחה היוצאת קודם שנכבשו הדגים במלח ובמים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על ציר היוצא מן הירק, וציר שמטבילין בו את הירק שחשוב משקה, ע&amp;quot;ע משקה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&amp;quot;ע אוכל ציון 109 ואילך, וע&#039; יום הכפורים ציון 549 ואילך, ושם ושם לענין צירופו לשיעור אכילה ביוה&amp;quot;כ.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על סחיטת ציר הדג בשבת שנחלקו אם אסור משום דש*, ע&amp;quot;ע דש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 210 ואילך, ועי&#039; משנ&amp;quot;ב סי&#039; שח ס&amp;quot;ק לא, שמחלק בין ציר שנבלע בדג ממשקה לבין ציר היוצא מגופו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכשר לטומאה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציר דגים אינו מכשיר אוכל לקבל טומאה, לפי שאינו משבעת משקים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ראב&amp;quot;ד לתו&amp;quot;כ שמיני פ&amp;quot;ה ה&amp;quot;י.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אינו ראוי לשתיה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציר דגים אינו ראוי לשתיה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; משנה דלהלן; רמב&amp;quot;ם שביתת עשור פ&amp;quot;ב ה&amp;quot;ה; טור או&amp;quot;ח תריב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפיכך ביום הכיפורים - שהשותה בו משקה שאינו ראוי פטור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע יום הכיפורים ציון 570.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- השותה ציר דגים פטור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה יומא פא א ותוספתא יומא פ&amp;quot;ד; רמב&amp;quot;ם שם; טור שם; רמ&amp;quot;א שם ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על כך שמכל מקום אסור לשתותם ביום הכיפורים, ואם איסורו מן התורה או מדרבנן, ע&amp;quot;ע יום הכיפורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 573 ואילך, ושם שי&amp;quot;ס שיש איסור מה&amp;quot;ת ואינו פטור אלא מכרת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נחש אם שותהו&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נחש, נחלקו תנאים אם שותה ציר: ר&#039; שמעון אמר שראה נחש ששתה ציר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא חולין מט ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולפיכך יש בו משום גלוי*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא שם, וע&amp;quot;ע גלוי ציון 84 ואילך. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;/span&gt;44&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וב&amp;quot;ח יו&amp;quot;ד קטז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וחכמים אומרים שאין הנחשים שותים ציר, ואותו נחש שראה ר&#039; שמעון היה נחש שוטה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולפיכך אין בציר משום גלוי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא שם, וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 80 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. להלכה נחלקו ראשונים, יש שפסקו כר&#039; שמעון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; תוה&amp;quot;א להרשב&amp;quot;א בית ג שער ה וטור יו&amp;quot;ד קטז, שלא הזכירו ציר בכלל המשקים שיש בהם גילוי, וב&amp;quot;י שם בדעתם; מאירי חולין ט ב ומט ב; פר&amp;quot;ח שם ס&amp;quot;ק א, וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 91.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שפסקו כחכמים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רי&amp;quot;ף ורא&amp;quot;ש ע&amp;quot;ז ל ב; רמב&amp;quot;ם רוצח ושמירת הנפש פי&amp;quot;א ה&amp;quot;ז. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 88.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חריפותו&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חריפות הציר שורף ארס של נחש, לפיכך משקים שהיו בהם ארס היו חכמים מטילים אותם לציר, ואחר כך היו שותים אותם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&#039; פפא ור&#039; הונא בריה דר&#039; יהושע ורבנן בחולין מט ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן ציר שנותנים לכלי שבלוע בו יין, חריפות הציר שורף את היין ומכלה אותו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רש&amp;quot;י ע&amp;quot;ז לג א ד&amp;quot;ה עובד (הג&#039;) בביאור הברייתא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפיכך כלי-היין* שנאסרו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אפשר להכשירם על ידי נתינת ציר לתוכם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא שם; רמב&amp;quot;ם מאכ&amp;quot;א פי&amp;quot;א הט&amp;quot;ז. וע&amp;quot;ע כלי היין ציונים 604 ואילך, 1182 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, על סוגי הכלים שמועיל בהם ההכשר, ע&amp;quot;ע כלי היין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציונים 605 ואילך, 621 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על זמן שהיית הציר, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 614 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על זמן פליטת הציר במליחה*, ע&amp;quot;ע מליחה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&amp;quot;ע אידי דטריד למפלט לא בלע: במליחה, וע&#039; הדחה: קודם המליחה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, על ציר היוצא מהבשר אחר ששהה שיעור מליחה אם נחשב לדם, ע&amp;quot;ע מליחה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&amp;quot;ע הדחה ציון 149 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מבשל&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הציר לדעת ר&#039; יהודה מבשל את התבלין כשהוא רותח אף בחום שלא היה מתבשל ללא הציר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה שבת מב ב ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה חוץ.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, על אופן החום אם בכלי ראשון או בכלי שני ועל דיני בישולו בשבת ועל דעת חכמים החולקים, ע&amp;quot;ע כלי ראשון; כלי שני&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 83 ואילך, ועי&amp;quot;ש ציון 67 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;כבוש&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דבר הכבוש* במשקה בשיעור זמן מסויים שהוא כמבושל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע כבוש, ושם ציון 94 ואילך בשיעור הזמן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, יש סוברים שבכבוש בציר שיעור הזמן להיות כמבושל הוא מועט מהשיעור של שאר משקים, שמחמת שהוא מלוח – מחמת המלח והתבלינים שיש בו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שנות אליהו תרומות פ&amp;quot;י מ&amp;quot;ח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- ממהר בישולו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ראשונים ואחרונים שבע&#039; הנ&amp;quot;ל ציונים 100, 109, 119. וע&amp;quot;ע מליח כרותח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. בשיעור הזמן ע&amp;quot;ע כבוש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציונים הנ&amp;quot;ל. ועי&amp;quot;ש ציון 71. ועי&amp;quot;ש ציון 110 ואילך שיש סוברים שאין חילוק בין ציר לשאר משקים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על הכבוש בציר בפחות משיעור שנעשה כבוש, שנאסר בכדי קליפה*, לפי שהציר מלוח, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 277 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ידיעה אם טהור&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציר דגים טהורים, יש מן הראשונים שכתבו בדעת תנאים שהדרך שגדל בו מאיליו כלבית שהוא דג טמא, אבל אינו גדל בציר של דגים טמאים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רש&amp;quot;י ע&amp;quot;ז לה ב ד&amp;quot;ה וציר, ורמב&amp;quot;ן ורשב&amp;quot;א וריטב&amp;quot;א ע&amp;quot;ז לט ב בדעתו. ועי&#039; תפא&amp;quot;י ע&amp;quot;ז פ&amp;quot;ב מ&amp;quot;ו אות נו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולפיכך ציר של גויים שיש בו דג קטן טמא, סימן הוא שהוא של טהורים ומותר באכילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רש&amp;quot;י שם בביאור המשנה ע&amp;quot;ז לה ב ולט ב; עי&#039; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד פג ו דעה א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ודוקא בנמצא בחבית סתומה, אבל בחבית פתוחה יש לחשוש שמא נפל הכלבית מבחוץ, ואינו מותר אלא אם נמצאים בו שני כלביות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא שם לט ב וגמ&#039; שם מ א ורש&amp;quot;י שם; טוש&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן הראשונים שכתבו שאין מציאות הטבע כן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ריטב&amp;quot;א ע&amp;quot;ז לט ב, ועי&#039; ראשונים דלהלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכתבו בדעת תנאים שאינו מותר ציר של גויים אלא אם נמצא בו דג טהור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&amp;quot;ח ע&amp;quot;ז שם; רמב&amp;quot;ן ורשב&amp;quot;א וריטב&amp;quot;א שם; רמב&amp;quot;ם מאכ&amp;quot;א פ&amp;quot;ג הכ&amp;quot;ב; טוש&amp;quot;ע שם דעה ב. ועי&#039; ריטב&amp;quot;א שם וטוש&amp;quot;ע שם בביאור החילוק שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;61, בין חבית פתוחה לסתומה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכך היה הדרך לתת בציר דג אחד ממינו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ן ורשב&amp;quot;א וריטב&amp;quot;א שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על השולח ציר של דג טהור ביד כותי, שאין חושש שהחליפו הכותי בציר של דג טמא, ע&amp;quot;ע כותים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 730.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בכסף מעשר שני&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בכסף מעשר-שני*, שאין לוקחים אלא גידולי קרקע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע גדולי קרקע: במעשר שני.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש סוברים שאף דגים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 22 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, העיד ר&#039; יהודה בן גדיש שבית אבא היו לוקחים ציר דגים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוספתא מעשר שני פ&amp;quot;א, ברייתא ערובין כז א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שיש בו משומן הדגים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גמ&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ואמר לו ר&#039; אליעזר שמא היו לוקחים דוקא בשהיו קרבי דגים מעורבים בהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוספתא וברייתא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky