https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D 2026-04-24T19:13:55Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D&diff=157275&oldid=prev 2022-06-19T09:23:48Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - הזמן בתחילת הלילה שרואים בו את הכוכבים.&lt;/span&gt; == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהותו&lt;/spa...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - הזמן בתחילת הלילה שרואים בו את הכוכבים.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהותו&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בתחילת הלילה כשהעולם מחשיך, ניתן לראות את הכוכבים ברקיע, והוא נקרא &amp;quot;צאת הכוכבים&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ועי&#039; יראה&amp;quot;ש סי&#039; רעד, לדעת חכמי ישראל בפסחים צד ב שהחמה מהלכת בלילה מעל הרקיע והכוכבים מהלכים ביום מעל הרקיע, שבתחילת הלילה יוצאים הכוכבים מעל הרקיע ובאים לארץ.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. צאת הכוכבים מוזכר בנביא לענין בנין בית המקדש: ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נחמיה ד טו. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;7 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ערך זה עוסק בזמנו של צאת הכוכבים ובמהותו. על בין-השמשות* שקודם לצאת הכוכבים, ע&amp;quot;ע בין השמשות.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לילה&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שעת צאת הכוכבים, אם הוא הזמן שנעשה לילה, לענין מצוות שזמנם בלילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע לילה: דברים שזמנם בלילה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן שאין נוהגים בו מצוות שזמנם ביום&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע יום: בדברים שמצוותם ביום.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, נחלקו בדבר: א) יש סוברים שהוא תחילת הלילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ברכות ב ב ושבת לה ב ופסחים ב א ומגילה כ ב וירושלמי ברכות פ&amp;quot;א ה&amp;quot;א; עי&#039; רמב&amp;quot;ם ק&amp;quot;ש פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ט ושבת פ&amp;quot;ד ה&amp;quot;ד ותרומות פ&amp;quot;ז ה&amp;quot;ב וביה&amp;quot;ב פ&amp;quot;א הי&amp;quot;ב; עי&#039; טוש&amp;quot;ע או&amp;quot;ח רלה א ורמט ד ורצג ב ותקסב א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכן נאמר בנביא לענין בנין בית המקדש שמלאכתו ביום ולא בלילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע בית המקדש ציון 123 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;: ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים וגו&#039;, והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נחמיה ד טו - טז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הרי שבצאת הכוכבים מסתיים היום ומתחיל הלילה, ולפיכך סיימו בהם מלאכתם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ירושלמי ברכות פ&amp;quot;א ה&amp;quot;א: והכתיב עד צאת הכוכבים; תוס&#039; שבת לה א ד&amp;quot;ה תרי ופסחים ב א ד&amp;quot;ה והא ומגילה כ ב ד&amp;quot;ה והיה וזבחים נו א ד&amp;quot;ה מנין ותוס&#039; הרשב&amp;quot;א פסחים שם ורשב&amp;quot;א שבת לד ב ותוס&#039; הרא&amp;quot;ש ברכות ב ב ויראה&amp;quot;ש סי&#039; רעד, ע&amp;quot;פ ר&#039; זירא מגילה שם. ועי&#039; תוס&#039; מגילה שם ותוס&#039; הרשב&amp;quot;א שם ותוס&#039; רא&amp;quot;ש שם, שאע&amp;quot;פ שאמרו בברייתא ברכות ב ב (ותוספתא ברכות פ&amp;quot;א וירושלמי ברכות פ&amp;quot;א ה&amp;quot;א), שא&amp;quot;א להוכיח מהכתוב שם ואינו אלא זכר לדבר, היינו לענין ק&amp;quot;ש, אבל לשאר דברים התלויים בלילה ראיה גמורה היא, ועי&#039; מנחת כהן מבוא השמש פ&amp;quot;ב, שמוכיח שהוא לימוד גמור. ועי&#039; רש&amp;quot;י ברכות שם ד&amp;quot;ה שאין, שמפרש שא&amp;quot;א להוכיח מהכתוב שלילה היא מצאת הכוכבים, ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;10.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן האחרונים שכתבו שזמן זה הוא הלכה-למשה-מסיני*, ובא הנביא והסמיכו בכתוב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ביה&amp;quot;ל ח&amp;quot;א סי&#039; לג אות ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שהוא נלמד מהכתוב: לממשלת הלילה ואת הכוכבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בראשית א טז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהלילה תלוי בכוכבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קר&amp;quot;א ברכות ג א ד&amp;quot;ה ועוד קשה; שו&amp;quot;ת דברי יציב או&amp;quot;ח סי&#039; קט אות ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. לדעה זו שתחילת הלילה הוא בצאת הכוכבים, ואף על פי כן נסתפקו בזמן בין-השמשות* אם הוא לילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע בין השמשות: מהותו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואף על פי שהוא קודם לזמן צאת הכוכבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל: זמנו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, פירשו ראשונים שלפי שמשערים את צאת הכוכבים בכוכבים בינונים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;39.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואין בקיאים מה הם כוכבים בינונים, לפיכך נסתפקו בכוכבים הנראים בזמן בין השמשות עד זמן &amp;quot;צאת הכוכבים&amp;quot;, אם הם כוכבים בינונים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; שבת שם ופסחים שם; תוס&#039; רשב&amp;quot;א פסחים שם; רשב&amp;quot;א שבת שם; ריטבא פסחים שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן האחרונים שכתבו שאף נסתפקו אם הלילה הוא ביציאת ב&#039; כוכבים או ג&#039; כוכבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;30 ואילך. מנחת כהן מבוא השמש מאמר א פ&amp;quot;ג ד&amp;quot;ה ולכן נ&amp;quot;ל, ועי&amp;quot;ש פ&amp;quot;ח; קר&amp;quot;א שם. וכ&amp;quot;מ בריטב&amp;quot;א שם. ועי&#039; קו&#039; איזהו בין השמשות לרי&amp;quot;מ שלזינגר בס&#039; הזכרון אש תמיד עמ&#039; תשפ, ביאור אחר שביציאת שני כוכבים הוא סוף היום, וביציאת שלשה הוא תחילת הלילה, והזמן שביניהם שבין סוף היום לתחילת הלילה הוא ספק.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או אפילו בכוכב אחד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; מרכה&amp;quot;מ שבת פ&amp;quot;ה ה&amp;quot;ד, בד&#039; ר&#039; יהודה שבת לד ב. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;/span&gt;36&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על כך שמלבד סימן של צאת הכוכבים ללילה נתנו אף סימן של הכסיף העליון והתחתון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ר&#039; יהודה בברייתא שבת לד ב, וע&amp;quot;ע בין השמשות ציון 15.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וטעם הדבר שהוצרכו לשניהם, ע&amp;quot;ע בין השמשות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 26 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על זמן התחלפות הימים שיש סוברים שאינו בצאת הכוכבים, ע&amp;quot;ע לילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 52 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) ויש סוברים שבצאת הכוכבים הוא ודאי לילה, לפי שהוא חושך גמור - והחושך הוא סיבת הלילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ר&amp;quot;א מן ההר דלהלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- וקודם צאת הכוכבים הוא ספק לילה – לפי שעדיין אינו חושך גמור, ומכל מקום פועל האור נשקע תחת הארץ&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ר&amp;quot;א מן ההר דלהלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- ואין למדים מהכתוב: ואנחנו עשים במלאכה וגו&#039;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;7 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהלילה מצאת הכוכבים, שאין בכתוב אלא סיפור בעלמא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&amp;quot;א מן ההר מגילה שם. ועי&#039; רש&amp;quot;י שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;8. ועי&#039; מנחת כהן שם פ&amp;quot;ח. וע&amp;quot;ע לילה ציון 48.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ג) ויש סוברים שנחלקו תנאים אם בצאת הכוכבים נעשה לילה או קודם לכן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תוה&amp;quot;א לרמב&amp;quot;ן ענין אבלות ישנה וראב&amp;quot;ן סי&#039; ב, שר&#039; יהודה בברייתא שבת לד ב, סובר שלילה הוא קודם צאת הכוכבים (ע&amp;quot;ע לילה ציון 47 ואילך), והגמ&#039; שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;5 סוברת שמצאת הכוכבים לילה, ועי&#039; פסקי מהרי&amp;quot;ח שבת לד ב, וכ&amp;quot;כ התוה&amp;quot;א שם בד&#039; ר&#039; יוסי שבת שם, שמצאת הכוכבים לילה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;סימן או סיבה&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שעת צאת הכוכבים שנעשה לילה לסוברים כן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; לעיל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, יש מן האחרונים שמצדדים שהיא סימן ללילה ואינה סיבה ללילה, שהרי הכוכבים לא נבראו עד יום רביעי למעשה בראשית&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; בראשית א טז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ובימים שקדמו להם נאמר: ויהי ערב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בראשית שם ה וח ויג. קו&amp;quot;ש פסחים אות ב. ועי&#039; אחרונים שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;11, שנראה שבבריאת הכוכבים תלה הכתוב הלילה בהם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מנין הכוכבים&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מנין הכוכבים שביציאתם חשוב לילה ודאי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;5 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, נחלקו בדבר: א) יש סוברים שהוא בשלשה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא ושמואל שבת לה ב; ר&#039; פנחס בירושלמי ברכות פ&amp;quot;א ה&amp;quot;א. ועי&#039; שבת שם וירושלמי שם, שבשניים הוי ספק (ביה&amp;quot;ש), ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;/span&gt;15 &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואילך, ועי&#039; מרכה&amp;quot;מ שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;17 בד&#039; ר&#039; יהודה שאף בכוכב אחד הוי ספק.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכן אמר הכתוב: עד צאת הכוכבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נחמיה ד טו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- ומכתוב זה למדים שהלילה בצאת הכוכבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;/span&gt;8&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- ומיעוט כוכבים שניים, וכוכב הראשון אינו מן המנין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ירושלמי שם. ועי&#039; זהר חדש בראשית יז ב, שמ&#039; שבשני כוכבים הוא לילה (ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;36), ועי&amp;quot;ש ז ב, וע&amp;quot;ע בין השמשות ציון 25.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שהוא ודאי יום&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פנ&amp;quot;מ שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש סוברים שמלבד הראשון שהוא של יום צריך שלשה אחרים, שאין משערים בכוכב של יום&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;38. ר&#039; יוסי בר בון בירושלמי שם, והובא בר&amp;quot;ח שבת שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) ויש סוברים שצאת הכוכבים הוא ביציאת שני כוכבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ר&#039; יעקב דרומנה בשם ר&#039; יהודה בן פזי בירושלמי ברכות שם (ועי&amp;quot;ש שבין כוכב ראשון לשני הוא ביה&amp;quot;ש, ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;17); עי&#039; אהל מועד שער ק&amp;quot;ש דרך ג סוף נתיב א, לענין ק&amp;quot;ש, ועי&amp;quot;ש בד&#039; הדעה המצריכה ג&#039;, שאינו אלא לענין תוספת שבת במוצ&amp;quot;ש. ועי&#039; ב&amp;quot;י או&amp;quot;ח סי&#039; רלה, שהק&#039; על האהל מועד מנין לו זה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. הלכה ביציאת שלשה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם שבת פ&amp;quot;ה ה&amp;quot;ד ותרומות פ&amp;quot;ז ה&amp;quot;ב; טוש&amp;quot;ע או&amp;quot;ח רלה א, ועוד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;סוג הכוכבים&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכוכבים שביציאתם נעשה לילה, אינם כוכבים גדולים הנראים ביום&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ר&#039; יוסי בברייתא שבת לה ב; ירושלמי ברכות פ&amp;quot;א ה&amp;quot;א: באילין דאורחהון מתחמיא ביממא לא משערין בהון, ור&#039; יוסי בר בון שם, עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;35.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולא קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא בכוכבים בינונים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&#039; יוסי שבת שם; רמב&amp;quot;ם שבת פ&amp;quot;ה ה&amp;quot;ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכתבו ראשונים שכיון שאין הכל בקיאים להבחין מהו כוכבים בינונים, צריך להיזהר לא להחשיב לילה לענין קריאת-שמע* של ערבית, ולענין צאת השבת, עד שייראו כוכבים קטנים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תר&amp;quot;י ברכות (א ב); עי&#039; שו&amp;quot;ע או&amp;quot;ח רלה א, ורצג ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על כך שביציאת השבת החמירו שיהיו הכוכבים רצופים ולא מפוזרים ע&amp;quot;ע תוספת שבת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ועי&#039; שו&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שאר דינים אם די בהם בכוכבים בינונים, או שהחמירו בהם בכוכבים קטנים, ע&amp;quot;ע לילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 71 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;זמנו&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;איזהו זמן יציאת הכוכבים שנעשה בו לילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; לעיל. על זמן ראיית ג&#039; כוכבים במציאות דנו בזה הרבה האחרונים ואחרוני זמנינו, ועי&#039; מקורות בס&#039; הזמנים בהלכה לר&amp;quot;ח בניש פרקים שער י.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, נחלקו בדבר גאונים וראשונים: א) יש מן הראשונים סוברים שהוא בשיעור הילוך של ארבעה מילים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בשיעור הילוך מיל ע&amp;quot;ע מיל: שיעור זמן הילוכו. ועי&#039; ביאה&amp;quot;ל סי&#039; רסא ס&amp;quot;ב ד&amp;quot;ה שהוא, מח&#039; אחרונים אם נמדד בשעות שוות וכל השנה שוה, או בשעות זמניות ובימי הקיץ מאריך יותר.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- ועוד זמן מועט&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שעה&amp;quot;צ סי&#039; רסא אות יח, לשיטת ר&#039; יוסי בברייתא שבת לד ב (ע&amp;quot;ע בין השמשות ציון 65 ואילך), ושם שלא הוזכר בפוסקים כיון שהוא שיעור מועט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- אחר השקיעה*, דהיינו מאחר שנכנסת החמה בעובי הרקיע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ראשונים דלהלן, וע&amp;quot;ע שקיעה, בד&#039; ראשונים הנ&amp;quot;ל דהיינו משקיעת החמה מהאופק, ושם שי&amp;quot;מ בד&#039; ראשונים הנ&amp;quot;ל, דהיינו קודם שקיעת החמה מהאופק כדי הילוך שלשה ורבע מיל, וזמן צאת הכוכבים לדעתם הוא כדעה שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;50, ועי&#039; מאירי ונמוק&amp;quot;י שבציון הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולדעתם זו שאמר ר&#039; יהודה שמשקיעת החמה עד צאת הכוכבים מהלך אדם ארבעה מילין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא פסחים צד א. ועי&amp;quot;ש ד&#039; רבה בר בר חנה אמר ר&#039; יוחנן, שמהלך ה&#039; מילים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהיינו הזמן שמשקיעת עיגול השמש עד צאת הכוכבים שנעשה בו לילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&amp;quot;ת בסה&amp;quot;י סי&#039; רכא ובתוס&#039; שבת לה א ד&amp;quot;ה תרי ופסחים צד א ד&amp;quot;ה רבי וזבחים נו א ד&amp;quot;ה מנין ומנחות כ ב ד&amp;quot;ה נפסל; רמב&amp;quot;ן בתוה&amp;quot;א ענין אבילות ישנה; תוס&#039; רי&amp;quot;ד שבת לד ב; עי&#039; רא&amp;quot;ש תענית פ&amp;quot;א סי&#039; יב וב&amp;quot;י או&amp;quot;ח סי&#039; רסא וק&amp;quot;נ תענית שם בדעתו; רשב&amp;quot;א ברכות ב סוף א, ועי&#039; שבת לד ב; ריטב&amp;quot;א שבת לה א; ר&amp;quot;ן שם (טו א) וחי&#039; הר&amp;quot;ן שם לד ב; העיטור מילה ח&amp;quot;ג; עי&#039; סה&amp;quot;ת סי&#039; ריג; רוקח סי&#039; נא; מ&amp;quot;מ שבת פ&amp;quot;ה ה&amp;quot;ד; שו&amp;quot;ת הרדב&amp;quot;ז ח&amp;quot;ד סי&#039; רפב, ועי&amp;quot;ש שכ&amp;quot;כ בד&#039; הרי&amp;quot;ף והרמב&amp;quot;ם והרא&amp;quot;ש; עי&#039; מהר&amp;quot;י אבוהב או&amp;quot;ח סי&#039; רסא (הובא בב&amp;quot;י שם) בד&#039; הטור שם סי&#039; תרח; עי&#039; שו&amp;quot;ע או&amp;quot;ח רסא ב. ועי&#039; גאונים שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;54, ועי&#039; פסקי מהרי&amp;quot;ח שבת שם. ועי&#039; מנחת כהן מבוא השמש מ&amp;quot;ב פ&amp;quot;ה ד&amp;quot;ה ונ&amp;quot;ל שאם, והובא בביאוה&amp;quot;ל ר&amp;quot;ס רצג, שאם נראו הכוכבים קודם זמן זה, הוי לילה, וי&amp;quot;ח בזה, עי&#039; מקורות בס&#039; הזמנים בהלכה לר&amp;quot;ח בניש פמ&amp;quot;ב אות טז-יז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) ויש מן הגאונים והראשונים סוברים שהוא בשיעור של הילוך שלשת רבעי מיל – ועוד משהו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע בין השמשות ציון 66 ואילך בד&#039; ר&#039; יוסי שבת שם ששיעור בין השמשות כהרף עין, שי&amp;quot;ס שהוא אחר שיעור הילוך ג&#039; רבעי מיל, והוא זמן צאת הכוכבים, ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;25, וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 70 ואילך בשיעור זמן &amp;quot;כהרף עין&amp;quot;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- אחר שקיעת עיגול השמש מהאופק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ר&#039; שרירא גאון ורה&amp;quot;ג ור&#039; נסים גאון ור&amp;quot;א בן הרמב&amp;quot;ם, בשו&amp;quot;ת מהר&amp;quot;ם אלשקר סי&#039; צו, ושם שכ&amp;quot;ד הרי&amp;quot;ף והרא&amp;quot;ש והרמב&amp;quot;ם; פי&#039; ר&amp;quot;ל חביב קדוה&amp;quot;ח פ&amp;quot;ב ה&amp;quot;ט ושו&amp;quot;ת מהרלב&amp;quot;ח סי&#039; קמד, בד&#039; הרי&amp;quot;ף והרא&amp;quot;ש והרמב&amp;quot;ם שם; עי&#039; מאירי ונמוק&amp;quot;י שבת לד ב, ואבהא&amp;quot;ז ק&amp;quot;ש פ&amp;quot;א ה&amp;quot;א אות ד בדעתם (ועי&#039; מאירי ונמוק&amp;quot;י שם שכ&amp;quot;כ בד&#039; ר&amp;quot;ת שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;48, וע&amp;quot;ע שקיעה); בהגר&amp;quot;א או&amp;quot;ח סי&#039; רסא ס&amp;quot;ק יא ושנות אליהו ברכות פ&amp;quot;א מ&amp;quot;א. ועי&#039; רמב&amp;quot;ן בתוה&amp;quot;א ענין אבילות ישנה וחי&#039; הר&amp;quot;ן שבת לד ב ומהר&amp;quot;ם אלשקר שם בד&#039; רש&amp;quot;י שבת לה א ד&amp;quot;ה כרמל, וס&#039; הבתים המלאכות האסורות בשבת שער ו אות ג בשם ר&amp;quot;ש (רש&amp;quot;י). וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 50 ואילך, ששיעור זה אינו אלא בא&amp;quot;י ובבבל ובימי ניסן ותשרי, ועי&amp;quot;ש ציון 53.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואותה שאמר ר&#039; יהודה שמהלך אדם משקיעת החמה עד צאת הכוכבים ארבעה מילין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;47.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, היינו עד יציאת כל הכוכבים הנראים בלילה שאין נראים כל הכוכבים אלא משנעלם האור לגמרי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ביאור הגר&amp;quot;א ושנות אליהו שם. ועי&#039; ביאור הגר&amp;quot;א שם, שמחלק עוד שהשיעור של ד&#039; מילים הוא דוקא באופק א&amp;quot;י ובבבל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או ששיטת ר&#039; יהודה הוא כהסוברים שחמה מהלכת בלילה מעל הרקיע ממערב למזרח&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; פסחים צד ב שכ&amp;quot;ד חכמי ישראל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואין הלכה כן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהר&amp;quot;ם אלשקר שם בשם ר&#039; שרירא גאון ורה&amp;quot;ג ע&amp;quot;פ פסחים שם שכ&amp;quot;ד חכמי האומות, ושם: ונראין דבריהן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ג) ויש מן הראשונים סוברים שהוא בזמן שקיעת השמש מהאופק, שבשעה זו יוצאים הכוכבים להיכנס וללכת בעובי הרקיע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יראה&amp;quot;ש סי&#039; רעד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכן הכתוב: מעלות השחר עד צאת הכוכבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נחמיה ד טו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שלמדים מממנו שהיום מתחיל בעלות השחר ומסתיים בצאת הכוכבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;8, וע&#039; יום ציון 15 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכשם שעלות השחר היינו כשהחמה מתחילה לצאת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע עמוד השחר.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אף צאת הכוכבים היינו שהכוכבים מתחילים לצאת,&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יראה&amp;quot;ש שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואותה שאמר ר&#039; יהודה שמהלך אדם משקיעת החמה עד צאת הכוכבים ארבעה מילים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;/span&gt;47&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, היינו עד זמן שהכוכבים גומרים להלך כל עובי הרקיע ויוצאים לארץ&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יראה&amp;quot;ש שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על המצוות שזמנם בלילה ע&amp;quot;ע לילה: דברים שזמנם בלילה. על תחילת זמן ערבית וקריאת שמע של ערבית, ע&amp;quot;ע ערבית וע&#039; קריאת שמע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ועי&#039; אבהא&amp;quot;ז ק&amp;quot;ש פ&amp;quot;א ה&amp;quot;א, וע&amp;quot;ע טרחא דצבורא ציון 103 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על זמן היתר אכילת תרומה וקודשים לטבול-יום*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ע&amp;quot;ע הערב שמש: זמנו. על השבת משכון כסות לילה שהוא בצאת הכוכבים, ע&amp;quot;ע השבת העבוט&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 28.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על זמן בדיקת חמץ אם הוא בצאת הכוכבים או לפניו, ע&amp;quot;ע בדיקת חמץ&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 40 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על זמן הדלקת נר חנוכה, ע&amp;quot;ע חנוכה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 952 ואילך, ולהלן שם ציון 78 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על תפילת נעילה שיש סוברים שזמנה בצאת הכוכבים, ע&amp;quot;ע יום הכיפורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 2056.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וע&#039; נעילה. על קדשים הנאכלים לשני ימים ולילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע אכילת קדשים: זמן אכילתם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ששנינו שסוף זמן אכילתם משתשקע החמה של יום השני&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ברייתא זבחים נו ב: ובבשרן משתשקע החמה של שני ימים; רמב&amp;quot;ם מעה&amp;quot;ק פ&amp;quot;י ה&amp;quot;ו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכתבו ראשונים שהיינו צאת הכוכבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; שם א סוד&amp;quot;ה מנין; סה&amp;quot;י סי&#039; רכא; מהר&amp;quot;פ בשיטמ&amp;quot;ק שם ב בשם ר&amp;quot;ת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ע&amp;quot;ע שקיעת החמה.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &#039;&#039;&#039;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt;&#039;&#039;&#039; ==<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky