Rakovsky: יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - אדם האוכל מאכל טמא שנפסל מאכילת או ממגע תרומה. == '''מהותו ודינו''' == האוכל א..."

2021-01-17T16:00:27Z

יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - אדם האוכל מאכל טמא שנפסל מאכילת או ממגע תרומה. == '''מהותו ודינו''' == האוכל א..."

דף חדש

'''הגדרת הערך''' - אדם האוכל מאכל טמא שנפסל מאכילת או ממגע תרומה.

== '''מהותו ודינו''' ==

האוכל אוכלים טמאים או שותה משקים טמאים, נפסל גופו מלאכול תרומה<ref> עי' ראשונים שבציון 25. ועי' תו"כ שמיני ריש פ"ה: שומע אני טומאת הגויות, ורי"פ פרלא ל"ת עו דף ע א בביאורו ע"פ התוס' כריתות יב ב ד"ה אוכלין ורמב"ם שאבה"ט פ"ד הי"ד, שהוא פסול גויה מה"ת באוכל שקצים שאינם טמאים.</ref>, וטהרות<ref> תוס' חולין לד ב ד"ה והשלישי. ועי' ריטב"א שבת יג ב ד"ה ואלו, שלא גזרו אלא בתרומה החמורה ולא במעשר שני הקל.</ref>, וקדשים<ref> ר"ח ערובין פב ב .</ref>, או אף פוסלם במגעו<ref> עי' גאונים וראשונים שבציון 17</ref>. ואינו מטמא אותם<ref> עי' שבת יג ב: מפסל פסלי טמויי לא מטמו, ושם שכ"ד ר' יהושע, ועי"ש שר"א חולק וע"ע טמאה ציון 538 ואילך.</ref>, ולפיכך נקרא "פסול גויה"<ref> משנה ערובין פב ב ומעילה יז ב וטהרות פ"א מ"ג ומקוואות פ"י מ"ז.</ref>, לפי שנפסל ואינו מטמא<ref> רמב"ם בפיה"מ הקדמה לטהרות סי' כב; תפא"י יבקש דעת אות סו. ועי' יומא פ ב שנקרא אף טומאת גויה.</ref>. יש שפירשו שנקרא "גויה" לפי שלדעתם אינו פוסל במגע<ref> עי' ציון 25.</ref>, אלא פוסל את הגוף מאכילה<ref> ר"ת בסה"י חידושים סי' שיג ושטו ובתוס' ערובין פב ב ד"ה וחצי ויומא פ ב ד"ה וחצי וסוטה ל א ד"ה הא.</ref>.

==== אם הוא דין תורה ====

פסול גויה, יש סוברים שהוא מן התורה<ref> עי' רש"י חולין לה א ד"ה דליכא ומיוחס לר"ן שבת יג: בביאור דעה ראשונה בגמ' יומא דלהלן, ועי' חקרי לב או"ח סי' מד ורי"פ פרלא לרס"ג ל"ת עו דף צ בדעתם שכ"ד רבא שם; רי"פ פרלא שם בד' ר' אילעי בכורות ל א, וע"ע חשוד ציון 310; כתר ישועה כריתות יג ב בד' תו"י כריתות שם, באוכל אב הטומאה; רי"פ פרלא שם בד' תוס' כריתות יב ב ד"ה אוכלין ורמב"ם שאבה"ט פ"ד הי"ד, בד' התו"כ שמיני ריש פר' ה: שומע אני טומאת הגויות. ועי' ציון 1.</ref>, שנאמר: ולא תטמאו בהם ונטמתם בם<ref> ויקרא יא מג.</ref>, הזהיר על אכילת דבר טמא שנטמא בו<ref> עי' ר"פ יומא פ ב ורש"י שם ד"ה ולא.</ref>. ויש סוברים שהוא גזירה מדרבנן<ref> עי' מסקנת הגמ' שם: מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא</ref>.

==== מהות הגזירה ====

פסול גויה לסוברים שגזירה מדרבנן היא<ref> עי' לעיל.</ref>, נחלקו ראשונים במהות הגזירה: א) יש סוברים שהיא אחת מגזרת שמונה-עשר-דבר*<ref> ע"ע שמונה עשר דבר.</ref>, שגזרו על אדם שאכל אוכל טמא - בין שהוא ראשון לטומאה ובין שהוא שני לטומאה<ref> ע"ע ציון 43 ואילך.</ref> - או ששתה משקים טמאים, שהוא פוסל את התרומה במגעו<ref> עי' משנה זבים פ"ה מי"ב ושבת יג ב. ר"ח שבת שם; ר"נ גאון ערובין פב ב (נדפס פג ב); הערוך ע' טמא, וע"ע גויה פי' ב'; רש"י שבת שם ד"ה האוכל, ועוד; ריב"א בתוס' יומא פ ב ד"ה וחצי; ר"ש טהרות פ"ב מ"ב פי' א; מיוחס לר"ן שבת שם; עי' רמב"ם אבה"ט פ"ח ה"י ויא וכס"מ שם הי"א בדעתו. וע"ע טומאה ציונים 513 ואילך, 533 ואילך, וע' שמונה עשר דבר.</ref>, ואף על פי שאין אדם נטמא מאכילת דבר טמא, מלבד אכילת נבלת עוף טהור<ref> עי' רש"י שבת שם ד"ה האוכל.</ref>, חששו חכמים שכשיאכל אוכל טמא ישתה עמו משקה של תרומה ויפסלנו, וכן כשישתה משקה טמא יאכל עמו אוכל של תרומה ויפסלנו<ref> שבת יד א. ועי"ש שגזרו בשתיית משקים טמאים אע"פ שלא שכיח כ"כ לאכול אחר שתייה, ועי' שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' רסג, שהוא משום גזירת אוכלים טמאים לא פלוג לפסול אף משקים טמאים. ועי' מיוחס לר"ן שם, בטעם הדבר שחששו דוקא לשתיה תרומה עם האכילה ולא לאכילת תרומה עם האכילה, שכן הדרך לשתות עם האכילה.</ref>, ואסור לאכול תרומה טמאה<ref> ע"ע תרומה. רמב"ם שם ה"י; מהרש"א שבת שם.</ref>, או לפי שאסור לטמא תרומה, שנאמר: משמרת תרומתי<ref> במדבר יח ח, וע"ע טהרה ציון 143 ואילך. רש"י שם ד"ה ופסיל.</ref>. ב) ויש סוברים שפסול גויה היא גזירה קדומה לשמונה עשר דבר<ref> ר"ת בסה"י חידושים סי' שיג ושטו ובתוס' שבת יד א ד"ה זמנין וערובין פב ב ד"ה וחצי ויומא פ ב ד"ה וחצי וסוטה ל א ד"ה הא; ר"ש טהרות שם פי' ב. ועי' רש"ש שבת שם בנ"מ שיש בפסול גויה אחר תקנת י"ח דבר.</ref>, וגזרו שהאוכל אוכל טמא שנפסל גופו מלאכול - או מלשתות<ref> עי' סה"י סי' שיג ותוס' סוטה שם. ועי' שם ושם לגי' שלפנינו, שאסור לאכול תרומה ואח"כ לשתות משקים טמאים, ועי' גי' אחרת ברש"ש סוטה שם.</ref>, ובמגע מותר<ref> הערוך ור"ת ור"ש דלהלן.</ref> - תרומה<ref> ר"ח ערובין פב ב (נדפס פג א) ויומא פ ב, הובא בסה"י חידושים סי' שטו; הערוך ע' גויה פי' א; ר"ת שם ושם; ועי' רש"י ערובין פב ב ד"ה לפסול, ויומא פ ב ד"ה חצי, ותוספת יוה"כ שם בדעתו.</ref>, לפי שאם יאכל תרומה לאחר אכילת דבר טמא, יאמרו שכשם שמותר לאכול תרומה אף על פי שנוגע התרומה באוכלים הטמאים שבמעיו כך מותר ליגע תרומה באוכל טמא<ref> ר"ת שם; ר"ש טהרות פ"ב מ"ב פי' ב.</ref>.

==== אם אסור ליפסל בפסול גויה ====

אכילת אוכל טמא –לכהן<ref> עי' ראש יוסף חולין לה א ומקדש דוד טהרות סי' מא בד' ראשונים דלהלן, וע"ע חלין ציון 10.</ref> - הפוסל בפסול גויה, נחלקו ראשונים בדבר: יש סוברים שאסור, שנאמר: ולא תטמאו בהם<ref> ויקרא יא מג.</ref>, היינו אל תטמאו באכילה<ref> רש"י חולין שם ד"ה דליכא ומאירי יומא פ ב, בביאור ר"פ יומא שם. ועי' ראשונים שבציון 33 בד' רש"י שם, ועי' דברות משה שבת הערה פו. וע"ע הנ"ל ציון 31 שי"ס שלוקים עליו. ועי' ציון 34.</ref>. האיסור מן התורה, לסוברים שפסול גויה מן התורה<ref> עי' ציון 10. רש"י ומאירי שם. ועי' רש"י גיטין סא א ד"ה רבא, וע"ע הנ"ל ציון 7 ואילך.</ref>. ולסוברים שפסול גויה מדרבנן<ref> עי' ציון 13.</ref>, אסורו מדרבנן, ואותו שדרשו מן הכתוב אסמכתא* הוא<ref> רש"י ומאירי שם.</ref>. ויש חולקים וסוברים שמותר ליפסל בפסול גויה<ref> תוס' חולין לד ב ד"ה והשלישי; רמב"ן שם ד"ה הא; רשב"א שם ד"ה ומ"מ; תוס' רא"ש שם; ר"ש טהרות פ"ב מ"ג; רמב"ם טומאת אוכלין פט"ז ה"ח. וע"ע הנ"ל ציון 11 ואילך.</ref>, והכתוב "ולא תטמאו בהם" לא בא אלא לפסול בפסול גויה לאחר אכילת אוכל טמא<ref> תוס' ורמב"ן ורשב"א ותוס' רא"ש שם. ועי' רש"י יומא פ ב ד"ה ולא תטמאו ומל"מ טומאת אוכלין פט"ז ה"י ורי"פ פרלא לרס"ג ל"ת עו דף סו ב, בדעתו.</ref>.

==== טהרה ====

הפסול בפסול גויה שטבל, אוכל מיד בתרומה<ref> תו"כ שמיני פ"ז; רמב"ם אבה"ט פ"ט ה"א</ref>, ואינו צריך להמתין עד הערב<ref> תו"כ שם; רמב"ם שם.</ref>, ואף על פי שהטמא טומאה דאורייתא אין אוכל עד שיעריב שמשו<ref> ע"ע אכילת תרומה ציון 175.</ref>, פוסל גויה שאינו אלא מדרבנן<ref> עי' ציון 13</ref>, אוכל מיד<ref> ראב"ד לתו"כ שם; הערוך ע' גויה הובא ברש"י שבת יג ב ד"ה האוכל; רמב"ם שם ובפיה"מ בהקדמה לכלים.</ref>.

==== כניסה למקדש ====

פסול גויה אסור ליכנס למקדש<ref> תוס' יומא מח ב ד"ה מדפסיל וזבחים קד ב ד"ה לא ותו"י יומא שם, בביאור המשנה כריתות יב ב. וע"ע טמאת מקדש וקדשיו ציון 465 ואילך,</ref>, ואם נכנס למקדש פטור<ref> עי' משנה פרה פי"א מ"ה ופיה"מ שם. ועי' חי' הרי"ז פסולי המוקדשין פי"ח הט"ו.</ref>.

על מי שיש לו ספק אם נטהר מטומאת פסול גויה, ע"ע חזקה (ב): בדרבנן<ref> ציון 309 ואילך.</ref>.

== '''האוכל''' ==

טומאת אוכל הטמא שהאוכלו נפסל בפסול גויה, הוא בין בראשון לטומאה<ref> ע"ע ולד הטומאה. שבת</ref>, ובין בשני לטומאה<ref> ע"ע הנ"ל עי' שבת יג ב ויד א; רמב"ם אבה"ט פ"ח ה"י. ועי' שבת שם מח</ref>.

==== מאכלות אסורות ====

מאכלות אסורות שנטמאו - אף על פי שאנשים בדלים מהם<ref> עי' מי נפתוח ורש"ש דלהלן.</ref> - האוכלם נפסל בפסול גויה<ref> משנה טהרות פ"א מ"ג, בנבלת עוף טמא. ועי' מי נפתוח פרפר ד אות ב, שמצדד שלא נפסל, ועי' רש"ש שבת יד א, שתמה עליו. ועי' ציון 1.</ref>.

==== המטמא במגע ====

אוכל המטמא אדם הנוגע בהם, כגון נבלת בהמה<ref> ע"ע ע"ע טמאה ציון 130 ואילך, וע' נבלה.</ref>, נחלקו אחרונים אם האוכלם נפסל בפסול גויה: יש סוברים שהאוכלם נפסל בפסול גויה<ref> או"ש אבה"ט פ"ג ה"א.</ref>. ויש חולקים וסוברים שאינו נפסל, שאין לחשוש שהאוכלם יאכל תרומה מאחר שנטמא בנגיעתם<ref> רש"ש שבת יד א.</ref>.

==== המטמא בבית הבליעה ====

נבלת-עוף-טהור* שמטמא את האוכל כזית ממנה מן התורה<ref> ע"ע נבלת עוף טהור.</ref>, אכל כזית ממנה לא נפסל בפסול גויה, שכיון שטמא טומאה חמורה לא גזרו בו טומאה קלה<ref> עי' תו"ח טהרות פ"א מ"א ומשנה אחרונה שם בד' התוס' יו"ט שם.</ref>. אכל שיעור של פסול גויה פחות פחות מכזית שלא נטמא טומאה מן התורה, נחלקו אחרונים: יש סוברים שנפסל בפסול גויה<ref> עי' תוס' יו"ט שם ומשנה אחרונה שם בדעתו.</ref>. ויש חולקים וסוברים שלא גזרו פסול גויה באוכל פחות פחות מכזית, כיון שלא שכיח<ref> משנה אחרונה שם.</ref>.

==== בעצים ולבונה ====

עצים ולבונה של קודש שנטמאו<ref> ע"ע חבת הקדש ציון 4 ואילך.</ref>, נסתפקו אחרונים באדם האוכלם אם נפסל בפסול גויה, שאין לחשוש שהאוכלם יצמא למשקה ויבוא לשתות תרומה<ref> מקדש דוד קדשים סי' לז ס"ק ב ד"ה יש לחקור.</ref>.

== '''שיעורו''' ==

==== שיעור אכילה ====

שיעור אכילת מאכל טמא שפוסל את האוכלה בפסול גויה היינו חצי פרס<ref> משנה ערובין פב ב ומעילה יז ב וטהרות פ"א מ"ג ומקוואות פ"י מ"ז; רמב"ם אבה"ט פ"ח הי"א וטומאת אוכלין פ"ד ה"ג. ועי' פנ"י שבת יד א שלדעות שבציון 22 ואילך, אחר גזירת י"ח דבר אף פסול גויה היא בכביצה, ותמה על זה.</ref>, שהוא רבע כיכר<ref> תוספתא נגעים פ"ז, וע"ע אכילת פרס ציון 1 ואילך.</ref>, ואכילת כמה סוגי מאכלים הטמאים מצטרפים לחצי פרס<ref> משנה מעילה ומקוואות שם; רמב"ם שם ושם.</ref>. ונחלקו תנאים בשיעור חצי פרס: ר' יהודה בדעת ר' שמעון סובר ששיעורו שני ביצים קטנות<ref> ברייתא עירובין פג א. וע"ע ביצה ציון 30 ואילך.</ref>. ר' יוסי בדעת ר' שמעון סובר ששיעורו שני בצים שוחקות<ref> ברייתא שם.</ref>. ור' יוחנן בן ברוקה וחכמים סוברים ששיעורו ביצה ומחצה שוחקת<ref> עי' משנה שם פב ב וגמ' שם פג א. וע"ע הנ"ל ציון 35.</ref>, וכן כתבו ראשונים להלכה<ref> רמב"ם אבה"ט פ"ח הי"א. וע"ע הנ"ל ציון 41.</ref>. בטעם שיעור חצי פרס, יש מן ראשונים שפירשו - לדעתם שסוברים שטעם פסול גויה הוא מטעם שמא ישתה משקה תרומה עם האוכל הטמא<ref> עי' ציון 19.</ref> - שאף על פי שאוכל טמא מטמא אף בשיעור כביצה<ref> ע"ע טמאת אוכלים: השיעור.</ref>, אין השיעור אלא בחצי פרס לפי שאין דרך אדם לשתות אלא אחר אכילת שיעור חצי פרס<ref> ריב"א בתוס' סוטה ל א ד"ה הא וסה"י חידושים סי' שיג.</ref>. ויש מן הראשונים שפירשו - לדעתם שסוברים שטעם פסול גויה הוא מטעם נגיעת האוכל הטמא עם משקה תרומה במעיו<ref> עי' ציון 26.</ref> - שהאוכל כביצה יפחת במעיו מכביצה לפי שנשאר מהמאכל בין שיניו, וכיון שצריך יותר מכביצה נתנו שיעור של חצי פרס שהוא שיעור ידוע<ref> ר"ת בסה"י שם ובתוס' סוטה שם, ועוד.</ref>. ויש מן הראשונים שפירשו שרצו חכמים שלא להחמיר בפסול גויה כשיעור טומאה של תורה, לפי שהוא מדרבנן - לסוברים כן<ref> עי' ציון 13.</ref> - ולפיכך הקילו ונתנו לו שיעור גדול יותר<ref> תוס' רי"ד שבת שם.</ref>.

==== בשוהה באכילה ====

אכל מאכל טמא פחות משיעור הפוסל בפסול גויה<ref> עי' לעיל.</ref>, ושהה, ושוב אכל, והשלים באכילה האחרונה השיעור הפוסל, מצטרפים האכילות לפוסלו בפסול גויה<ref> עי' להלן. ועי' משנה אחרונה שבציון 53, שאם אכל בפחות פחות מכזית דלא שכיח לא גזרו, וצ"ע אם כוונתו דוקא בנבלת עוף טהור, ועי' משנה אחרונה שם, שלדעות שבציון 26, אם אכל פחות מכביצה אינו פסול שהרי אינו יכול לטמא משקה של תרומה.</ref>, ואף אם טבל בין האכילה ראשונה לשנייה<ref> ברייתא כריתות יג א; רמב"ם אבה"ט פ"ח הי"א.</ref>. ונחלקו תנאים ואמוראים בשיעור הזמן: בברייתא אמרו שאם אין מתחילת אכילה הראשונה ועד סוף האכילה האחרונה יותר משיעור של אכילת-פרס*, מצטרפים לפוסלו<ref> כריתות שם. וע"ע אכילת פרס בשיעור זמן אכילת פרס, ועי' שו"ת מהר"ם שיק או"ח סוס"י רסג.</ref>. רבנאי בשם שמואל אמר שאפילו אכל בכל היום שיעור הפוסל, מצטרפים כל האכילות לפוסלו, והוא שאכל כל כזית וכזית בשיעור של כדי אכילת פרס<ref> עי' כריתות שם ובדברי ר"פ שם.</ref>. הלכה כדעה ראשונה<ref> רמב"ם שם.</ref>.

==== שיעור השתיה ====

שיעור שתיית משקה טמא שנפסל השותה אותה בפסול גויה היא רביעית*<ref> משנה מעילה יז ב ומקוואות פ"י מ"ז; רמב"ם אבה"ט פ"ח הי"א וטומאת אוכלין פ"ד ה"ג.</ref>, לפי שמן התורה משקה מטמא בשיעור רביעית, לסוברים כן<ref> ע"ע טמאת משקים ציון 227. תוס' יומא פ ב ד"ה וחצי; תוס' רא"ש שבת יד א; תו"י שבת שם.</ref>. ואף לסוברים שמן התורה משקה כל שהוא מטמא<ref> ע"ע הנ"ל ציון 226.</ref>, פירשו ראשונים שרצו חכמים שלא להחמיר בפסול גויה שהוא מדרבנן, לסוברים כן<ref> עי' ציון 13.</ref>, כשיעור טומאה של תורה, אלא הקילו ונתנו לו שיעור גדול יותר<ref> תוס' רי"ד שבת שם.</ref>. שתיית כמה סוגי משקים מצטרפת לפסול ברביעית<ref> משנה מעילה ומקוואות שם; רמב"ם שם ושם.</ref>.

==== בשוהה בשתייה ====

שתה משקה טמא פחות משיעור הפוסל בפסול גויה<ref> עי' לעיל.</ref>, ושהה, ושוב שתה והשלים בשתיה האחרונה השיעור, אמרו בברייתא שאם אין מתחילת שתיה ראשונה ועד סוף שתיה אחרונה יותר משיעור כדי אכילת-פרס*, מצטרפים לפוסלו<ref> כריתות יג א; רמב"ם אבה"ט פ"ח הי"א.</ref>. ואף על פי שבשאר דיני שתיה שיעור השתיה הוא בכדי רביעית<ref> ע"ע שתיה.</ref>, בפסול גויה שאינו אלא מדבריהם עשו חיזוק והחמירו בשיעור גדול יותר<ref> מ"מ שביתת עשות פ"ב ה"ד; מהר"י קורקוס תרומות פ"י ה"ג בפי' א.</ref>, או לפי שבפסול גויה אין ענין הצירוף תלוי בהנאת הגרון כבשאר שתיה<ref> מהר"י קורקוס שם בפי' ב; רדב"ז מאכ"א פי"ד ה"ט; שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' רסג ד"ה ואם כן; חכמת שלמה או"ח סי' תריב ס"י.</ref>, אלא הענין שיצטרף בעיכול<ref> רדב"ז שם. ועי' מהר"י קורקוס ומהר"ם שיק וחכמת שלמה שם.</ref>, או לפי שעיקר הגזירה בפסול גויה הוא באוכלים, ולא פלוג לאסור אף במשקים<ref> עי' ציון 19.</ref>, ממילא לא פלוג בשיעור השהייה בין האוכלים למשקים<ref> מהר"ם שיק שם ד"ה אמנם.</ref>.

על אכילת חצי-שיעור* של תרומה, שלא אסרו בפסול גויה, ע"ע חצי שיעור<ref> ציון 409 ואילך.</ref>.

== '''הערות שוליים''' ==

אנציקלופדיה תלמודית:פסול גויה - היסטוריית גרסאות

Rakovsky: יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - אדם האוכל מאכל טמא שנפסל מאכילת או ממגע תרומה. == '''מהותו ודינו''' == האוכל א..."