https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%A2 2026-04-24T11:03:08Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%A2&diff=160635&oldid=prev 2023-12-18T08:51:37Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - אב מלאכה, אחד מל&quot;ט אבות מלאכות האסורים בשבת.&lt;/span&gt; === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פת...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - אב מלאכה, אחד מל&amp;quot;ט אבות מלאכות האסורים בשבת.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פתיחה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מלאכת הפוצע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;כ&amp;quot;ה לפנינו במשנה שבת עג א, וכ&amp;quot;ה ברוב כתה&amp;quot;י ודפו&amp;quot;י של התלמוד ובראשונים, אולם בכ&amp;quot;י קאופמן של המשנה שבת פ&amp;quot;ז ה&amp;quot;ב: הבוצע, וכ&amp;quot;ה ברי&amp;quot;ף ד&#039; קושטא וברמב&amp;quot;ם שבת פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;כ ובראב&amp;quot;ד שם, ובמקצת מן הראשונים שבת שם, ועי&#039; מלאכת שלמה למשנה שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, היא אב מלאכה, אחת מל&amp;quot;ט אבות-מלאכות* האסורים בשבת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה שבת שם; רמב&amp;quot;ם שבת פ&amp;quot;ז ה&amp;quot;א: והבציעה, ושם פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;כ.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ובמלאכת המשכן – שממנה למדו את האבות מלאכות האסורות בשבת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע אבות מלאכות.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- היא היתה בהכנת היריעות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גדרה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בגדר המלאכה, נחלקו ראשונים ואחרונים:&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;סיום האריגה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש סוברים שפוצע היינו שבסיום מלאכת האריגה חותך את האריג מן החוטים שנשתיירו במסכת, ואפילו לא חתך ממנו אלא שני חוטים חייב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ראב&amp;quot;ד שבת פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;כ; שנות אליהו שבת פ&amp;quot;ז. ועי&#039; משנ&amp;quot;ב שמד ס&amp;quot;ק יא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ופוצע הוא מלשון חיתוך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ראב&amp;quot;ד שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. לדעה זו, הטעם שאינו בכלל מלאכת מכה-בפטיש* - שהיא מעשה של גמר מלאכה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע מכה בפטיש ציונים 7, 139 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- משום שעדיין אינו גמר מלאכה, שמחוסר נטילת ראשי החוטים שבאריג&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; טל אורות (בן ג&#039;ויא) מלאכת הפוצע (מהד&#039; אור ודרך עמ&#039; רלח) בפי&#039; הא&#039; בד&#039; הראב&amp;quot;ד שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או שעדיין נשארים חוטים מחוברים ולא סיים לחתוך אותם, ומשום מלאכת פוצע חייב על חיתוך שניים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; טל אורות שם, בפי&#039; הב; מגן אבות (ר&amp;quot;מ בנט). וצ&amp;quot;ב, באופן שמחוברים ה&#039; חוטים, וחותך שנים שנים, אם על ד&#039; החוטים הראשונים יהיה חייב משום פוצע, ובחיתוך האחרון יהיה חייב משום מכה בפטיש.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שאף על פי שהוא גמר מלאכת האריגה, כיון שהיתה מלאכה זו במשכן, חשובה אב נפרד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; נמוקי הגרי&amp;quot;ב לרמב&amp;quot;ם שם, שכל מלאכה שהיתה במשכן אף שענינה כמלאכה אחרת, חשובה אב מלאכה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ובהבדל שבין פוצע למחתך, יש שכתבו שמחתך היינו שחותך בשיעור ובמידה מסוימים, ואילו בפוצע כשחותך את האריג מהמסכת אין כוונתו על השיעור אלא רק להפרידו מן המסכת, ובדרך כלל אחר כך חותכים עוד ומוסיפים אימרא סביב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שו&amp;quot;ת שבט הלוי ח&amp;quot;א סי&#039; קד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש חולקים, שחיתוך האריג מן החוטים אינו בכלל מלאכת פוצע אלא מכה בפטיש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מ&amp;quot;מ שם הי&amp;quot;ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או שהוא תולדת מחתך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מרכבת המשנה שם ה&amp;quot;כ, שכ&amp;quot;מ מהירו&#039; שבת פ&amp;quot;ז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הפרדת השתי מהערב&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש סוברים שהפוצע היינו שמפריד את הארוג, בין שהוציא את חוט הערב מן השתי או שהעביר השתי מעל הערב, והוא שלא יקלקל אלא יתכוון לתקן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רמב&amp;quot;ם שבת פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;כ; רע&amp;quot;ב שבת פ&amp;quot;ז מ&amp;quot;ב. ועי&#039; מ&amp;quot;מ שם בד&#039; רש&amp;quot;י שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;31. ועי&#039; רמב&amp;quot;ם שם שכ&#039;: את הבגדים הקלים ביותר וכו&#039;, ועי&#039; מעשה אורג (גוקאוויצקי) עמ&#039; 31 הערה 76. ועי&#039; סמ&amp;quot;ג לאוין סי&#039; סה שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;31 ועמודי שלמה (למהרש&amp;quot;ל) שם, שהסמ&amp;quot;ג אינו כרמב&amp;quot;ם. ועי&#039; משנ&amp;quot;ב שמד ס&amp;quot;ק יא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ועושה זאת לצורך האריגה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רע&amp;quot;ב שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכעין זה יש שכתבו שפעמים שהיריעה רחבה יותר מדאי ומנתק ממנה חוטים להשוותה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מאירי שבת עג א בשם וי&amp;quot;מ.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכתבו אחרונים שלדעה זו אינו חייב אלא כשפוצע על מנת לחזור ולארוג&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; חי&#039; ר&amp;quot;מ קאזיס שבת פ&amp;quot;ז מ&amp;quot;ב, בד&#039; הרמב&amp;quot;ם שם. ועי&#039; מ&amp;quot;מ להלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ועוד כתבו אחרונים שצריכים הרופאים להיזהר שכאשר הם צריכים חוטים מפורדים כדי להניח על המכה שלא לקחת חתיכת בגד פשתן ולהפריד את החוטים, שזו מלאכה דאוריתא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; חיי&amp;quot;א שבת כלל כה ז, הו&amp;quot;ד במשנ&amp;quot;ב שמד ס&amp;quot;ק יא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לדעה זו, מלאכת פוצע אינה בכלל מלאכת קורע – שאינו חייב אלא בקורע על מנת לתפור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע קורע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- שבקורע הוא חותך את החוטים שבאריג, ואילו בפוצע הוא מפריד את החוטים זה מזה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מ&amp;quot;מ שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או שפוצע הוא ההיפך מאורג, והיינו הפרדת שני הדברים המתחברים בלא דבר שלישי נוסף, ואילו הקורע הוא ההיפך מתופר, שקורע הדבר השלישי שבא לחבר בין שני דברים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מי טל מ&#039; פוצע פ&amp;quot;ח. ועי&#039; מרכבת המשנה (חעלמא) שבת פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;כ שהפוצע הוא ההיעדר של אורג, ועי&#039; מעשה רקח שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;42.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שהפוצע דומה הוא לקורע על מנת לתפור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פי&#039; קדמון ממצרים שבת פ&amp;quot;ז ה&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש חולקים וסוברים שהפרדת חוטי השתי מן הערב אינה בכלל מלאכת פוצע אלא היא מלאכת קורע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ראב&amp;quot;ד שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פציעת ראשי חוטים לשם שזירתם לחוט אחד&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש סוברים שהפוצע היינו כשחוט אחד ניתק פוצע ראשיו ושוזרם ביד עד שנארג&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רא&amp;quot;ה, הו&amp;quot;ד בחי&#039; הר&amp;quot;ן שבת עג א; רבנו יהונתן, הו&amp;quot;ד בפי&#039; הקדמון ממצרים שבת פ&amp;quot;ז ה&amp;quot;א; ריטב&amp;quot;א שם; מאירי שם (על המשנה) בפי&#039; הא&#039;. ומלשון הראשונים הנ&amp;quot;ל מ&#039; שאינו חשוב פוצע אלא כשעושה גם את פציעת ראשי החוטים וגם את השזירה ביחד, וצ&amp;quot;ב לדעה זו אם מצא ב&#039; ראשי חוטים שהם כבר פצועים ושזרם יחד, אם חייב משום פוצע. ועי&#039; טל אורות (בן גו&#039;יא, מהד&#039; אור ודרך עמ&#039; רלט) ד&amp;quot;ה עוד ראיתי, שלדעה זו לשון &amp;quot;הפוצע&amp;quot; הוא חיבור שני ראשי החוטים ביד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואינו קושרם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רבנו יהונתן שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ולדעה זו יש שצידדו לומר שאינו בכלל מלאכת טווה*, ששזירה לחוד וחיבור חוט נפרד לחוד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שבט הלוי ח&amp;quot;א סי&#039; קד, ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;30.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ואותה שאמרו ששיעור מלאכת פוצע הוא שני חוטים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה שבת עג א. ועי&#039; להלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לדעה זו היינו שיעשה את הפציעה בשני חוטים והיינו בשני חוטים שניתקו והם כעת ד&#039; חוטים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ר&amp;quot;ן שם ואמת ליעקב (קמנצקי) שם, בדעתו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש שכתבו בדעת ראשונים שהיינו חוט אחד שנקרע לשניים, כשני חוטים, ופוצע את שני הראשים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אמת ליעקב שם, בד&#039; התוס&#039; שם ד&amp;quot;ה העושה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן אחרונים שכתבו בדעת ראשונים שחולקים על זה, ששזירת ב&#039; ראשי החוטים ביחד אינה משום פוצע אלא משום טווה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שבט הלוי ח&amp;quot;א סי&#039; קד, בד&#039; הראשונים לעיל ולהלן שלא פירשו כן את מהות מלאכת פוצע, ועי&amp;quot;ש מהרקח מלאכת טווה בשם הירו&#039; שהשוזר חייב משום טווה, ע&amp;quot;ע טווה ציון 24.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הקלשת עובי החוטים&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש סוברים שהפוצע היינו שאם רואה שיש בשני חוטים יותר מדאי, מנתק מהן ומקלישן לצורך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י שבת עג א. ועי&#039; מ&amp;quot;מ שבת פ&amp;quot;ט הי&amp;quot;ט בדעת רש&amp;quot;י שהוא כד&#039; הרמב&amp;quot;ם שם (עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;14), ועי&#039; סמ&amp;quot;ג לאוין סי&#039; סה אות כ, שמ&#039; מדבריו שפירושו של רש&amp;quot;י אינו כרמב&amp;quot;ם, ועי&#039; טל אורות (בן ג&#039;ויא) מהד&#039; אור ודרך עמ&#039; רלז ומעשה רקח שם וחי&#039; ר&amp;quot;א גוטמכר שבת פ&amp;quot;ז מ&amp;quot;ב שרש&amp;quot;י שאינו כרמב&amp;quot;ם, אולם עי&#039; מעשה רקח שמ&#039; מדבריו שיש גי&#039; ברש&amp;quot;י: שיש בשתי חוטים וכו&#039;, וא&amp;quot;כ משמע קצת כדעת הרמב&amp;quot;ם והיינו שיש יותר מדאי חוטי שתי, ובאמת הגי&#039; שלפנינו ברש&amp;quot;י: שיש בשני חוטים וכו&#039;, קצת צ&amp;quot;ע, מדוע רש&amp;quot;י מזכיר את שיעור המלאכה לפני שכותב מהי מלאכה, ועי&#039; ציון הבא. ועי&#039; סמ&amp;quot;ג לאוין סי&#039; סה ד&amp;quot;ה כ הפוצע, שכ&#039;: פי&#039; מנתק שני חוטין לשום צורך האריגה, ועי&#039; ברית משה שם שלמד בדעתו שהוא כרש&amp;quot;י. ועי&#039; שבט הלוי שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;35 בד&#039; רש&amp;quot;י.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שמפחית מעובי החוטים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מגן אבות (בנט) שבת שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכתבו בדעתם, שעצם הפציעה היא תיקון, ולכן אין צריך שיהיה פוצע על מנת לארוג&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; חי&#039; ר&amp;quot;א גוטמכר שבת פ&amp;quot;ז מ&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ובטעם שאינו בכלל מלאכת קורע, יש שכתבו שאין בו שיעור כדי לתפור ב&#039; תפירות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע קורע. תפארת יעקב שבת פ&amp;quot;ז מ&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קיצור החוטים&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש סוברים שהפוצע היינו שחוטי השתי במקומות מסוימים רפויים ולא מתוחים, ופוצעם ומקצרם כדי שיהיו מתוחים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תוס&#039; רי&amp;quot;ד שבת עג א (ושמא כוונתו לפי&#039; שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;24 ואילך, שאחרי שחותך החוט ומקצרו, שוב שוזר את ב&#039; ראשי החוט ביחד). ועי&#039; סמ&amp;quot;ג לאוין סי&#039; סה שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;31, ושמא כוונתו לדברי התוס&#039; רי&amp;quot;ד הנ&amp;quot;ל, ושם בסמ&amp;quot;ג: מנתק שני חוטין לצורך האריגה, ומ&#039; שצריך שיהיה על מנת לארוג. ועי&#039; שבט הלוי ח&amp;quot;א סי&#039; קד שלמד כן אף בד&#039; רש&amp;quot;י שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;31.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שיעור המלאכה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הפוצע אינו חייב אלא בשני חוטים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה שבת עג א; רמב&amp;quot;ם שבת פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;כ. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;27 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכתבו אחרונים שחוט אחד אינו אסור משום חצי שיעור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מנ&amp;quot;ח מוסך השבת הפוצע, ועי&amp;quot;ש מלאכת עושה בתי נירים בשם המגן אבות שבמלאכות ששיעורן מפורש במשנה, אין חצי שיעור אסור בהן מה&amp;quot;ת, שבמלאכות אלו אין שם מלאכה כלל בפחות מכשיעור, וע&amp;quot;ע חצי שעור ציון 600.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שיעור החוט, יש שכתבו שלא נתבאר אם הוא כמלא הסיט הוא כרוחב הסיט כפול&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מנ&amp;quot;ח שם הפוצע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש שכתבו שהוא שיעור ב&#039; אצבעות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תפא&amp;quot;י כלכלת השבת מלאכת הפוצע&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהפוצע הוא לצורך אריגה ושיעורו כאורג&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תולדות שמואל (קליין) ח&amp;quot;ג מצוה לב סי&#039; מו אות ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;סתירת קליעה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הסותר את הקליעה כדי לתקן, יש מן הראשונים שכתבו שהיא תולדת פוצע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רמב&amp;quot;ם שבת פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;כ. ועי&#039; תורת המלאכות (לייטנר) מלאכת הפוצע ס&amp;quot;ק ד שצ&amp;quot;ל שזהו דוקא בסתירת קליעה שמתקיימת, שאם אינה מתקיימת אינו אסור מה&amp;quot;ת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכיון שהקליעה אסורה משום אורג*, הסתירה היא כפוצע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מעשה רקח שם. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;21.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולדעה זו כתבו אחרונים שסתירת קליעה של שיער תלוש – כגון פאה נכרית – אסור משום שדומה לתולדת פוצע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שעה&amp;quot;צ סי&#039; שג ס&amp;quot;ק עחא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכעין זה, סתירת קליעת הפתילה, שכתבו אחרונים שהיא אסורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; מג&amp;quot;א סי&#039; תקיד ס&amp;quot;ק יח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, יש מן האחרונים שכתבו שאיסורה משום שהוא כפוצע כמוציא חוטי השתי מן הערב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;14 ואילך. נשמ&amp;quot;א שבת כלל כה ס&amp;quot;ק ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש מן האחרונים שכתבו שאיסורה אינו משום פוצע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שו&amp;quot;ע הרב או&amp;quot;ח תקיד כב, שהוא משום כסותר כלי. ועי&#039; טל נתן (געשטעטנר) מלאכת הפוצע (עמ&#039; קמב).&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קריעת צמר גפן&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קריעת צמר גפן, יש שכתבו שאסורה משום מלאכת פוצע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מנוחה נכונה אות כ עמ&#039; נב, הו&amp;quot;ד בשש&amp;quot;כ פל&amp;quot;ה הערה מח ובמנחת יצחק ח&amp;quot;ד סי&#039; מה. וראה רח&amp;quot;ק שבציון הבא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שפוצע הוא שמוציא חוטים מן האריג וגם תולש צמר גפן דומה לזה שמוציא קצת מסיבי הצמר גפן שישמשו בפני עצמם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תורת המלאכות (לייטנר) מלאכת הפוצע ס&amp;quot;ק ו, בשם ר&amp;quot;ח קנייבסקי. ועי&amp;quot;ש שכל דבר המסודר בתלוש שמוציא ממנו קצת לעשות כעין חוט י&amp;quot;ל שהוא בכלל פוצע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או שתלישת צמר גפן ממקום חיבורו דומה להסרת בד ארוג ממקום אריגתו, שאסורה משום פוצע, לסוברים כן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ראב&amp;quot;ד שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;5.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויש שצידדו לומר שאין בזה משום פוצע, שצמר גפן אין עליו תורת בד או יריעה או לֶבֶד כלל, אפילו הוא מסודר בשכבות, ולכן לא שייכת בו מלאכת פוצע שענינה פירוק האריג&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; הערת הרש&amp;quot;ז אויערבך שם, ועי&amp;quot;ש בטעם שאין בזה משום מלאכת קורע. ולכאו&#039; לכל הדעות דלעיל במהות מלאכת פוצע, מלאכת פוצע היא מלאכה לצורך האריגה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אך כתבו שלמעשה אין לקרוע צמר גפן בשבת, כיון שיש שחששו בזה לאיסור תורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שש&amp;quot;כ ח&amp;quot;ג בהערה לפרק לה הערה מח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שהתירו בשעת הצורך לקרוע צמר גפן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תפלה למשה ח&amp;quot;א סי&#039; נו, שלכתחי&#039; יש להכין מבעו&amp;quot;י אך בדיעבד כשלא הכין יש להתיר להפריד צמר גפן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שהתירו באופן שאינו מקפיד על המידה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שו&amp;quot;ת מהר&amp;quot;ם מבריסק ח&amp;quot;ג סי&#039; לה ס&amp;quot;ק ב; ישכיל עבדי ח&amp;quot;ח סי&#039; לג אות ב; צי&amp;quot;א ח&amp;quot;ח סי&#039; טו פי&amp;quot;ד סוף ס&amp;quot;ק יא וס&amp;quot;ק כד, וחי&amp;quot;ג סי&#039; מה אות ה. והיינו שאיסורו משום מחתך, והרי זה דוקא כשחותך לפי מידה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הסרת חוטי תפירה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חוטי תפירה ששימשו לחבר כפתור לבגד ונשר הכפתור ונשארו החוטים מחוברים לבגד, יש שכתבו שאסור להסירם משום פוצע או משום קורע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שש&amp;quot;כ פט&amp;quot;ו מהד&#039; חדשה סעיף עב והערה רלג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש שכתבו שאין בהוצאת החוטים משום פוצע, שהרי אין בתפירתם משום אורג, ופוצע הוא דוקא בהוצאת חוטי השתי מהערב ולהיפך, לסוברים כן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;14. תורת המלאכות (לייטנר) מלאכת הקורע סוף ס&amp;quot;ק ו. ועי&#039; ארחות שבת פי&amp;quot;א הע&#039; ז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בדבר שאינו חוט&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דבר שאינו חוט, כגון קנים, יש מן האחרונים שכתבו דעת ראשונים ששייכת בהם מלאכת פוצע, שלדעתם המלאכות ששייכות באריגה שייכות גם בקנים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; טל אורות (הקדמון) מלכת פוצע ומנ&amp;quot;ח מוסך השבת הפוצע, בד&#039; רש&amp;quot;י שבת עד ב ד&amp;quot;ה חייב אחת עשרה, שלענין העושה כוורת של קנים מנה את המלאכות ששייכות באריגה. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;61. ועי&#039; טל אורות שם בטעם שרש&amp;quot;י לא מנה לגבי כוורת את מלאכת פוצע. ועי&#039; טל אורות (בן גו&#039;יא) מלאכת הפוצע, שאף לדעת התוס&#039; ביצה כג ב ד&amp;quot;ה משום שאין שייך אריג אלא בצמר וכדו&#039; ולא במעשה עץ, אפשר שלא אמרו כן אלא לענין טומאה, אבל לא לענין מלאכות שבת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואף בדעת הסוברים שמלאכת פוצע היא הפרדת חוטי האריגה זה מזה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;14.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן בדעת הסוברים שפוצע היינו חיתוך האריג בסוף האריגה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ראב&amp;quot;ד שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;5.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, יש מן האחרונים שכתבו שמלאכת פוצע שייכת גם בקנים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; טל אורות (הקדמון) שם, בד&#039; הרמב&amp;quot;ם והראב&amp;quot;ד שם ושם, ועי&amp;quot;ש בטעם שלא מנתה הגמ&#039; גם את מלאכת פוצע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ובדעת הראשונים הסוברים שמלאכת פוצע היינו הקלשת החוטים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רש&amp;quot;י שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;31.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, יש שכתבו שאין מלאכת פוצע אלא בחוטים ולא בקנים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תורת המלאכות (לייטנר) מלאכת הפוצע ס&amp;quot;ק ה, בד&#039; רש&amp;quot;י. ועי&amp;quot;ש שלכן רש&amp;quot;י שבת עד ב שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;56 לא הזכיר את מלאכת פוצע לגבי קנים, ואע&amp;quot;פ שהזכיר את שאר המלאכות של אריגה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky