https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%A8 2026-04-24T16:36:44Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%A8&diff=157200&oldid=prev 2022-06-15T13:59:10Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - שחיטה בסימנים עקורים או עקירת הסימנים בשעת השחיטה.&lt;/span&gt; ==== &lt;span dir=&quot;...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - שחיטה בסימנים עקורים או עקירת הסימנים בשעת השחיטה.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גדרו&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עיקור היינו שאחד משני הסימנים הנשחטים, שהם הקנה והושט&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע שחיטה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, עקורים. במהותו כמה אופנים ושיטות בדבר, ועל כך עי&#039; להלן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציונים&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;17 ואילך,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;60 ואילך,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;67 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. עיקור היא אחת מחמשת הדברים הפוסלים את השחיטה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע שחיטה. חולין ט א; רמב&amp;quot;ם שחיטה פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;א; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד כג א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ושוחט צריך להיות בקי בהלכותיו, ואם אינו בקי בהם אסור לאכול משחיטתו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חולין שם; רמב&amp;quot;ם שם פ&amp;quot;ד ה&amp;quot;א; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד כג א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואף על פי שאין העיקור ממעשה השחיטה, לפי שענין העיקור יבא בשעת השחיטה, ואם לא ידע אותו השוחט, יאכיל נבלות לכל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;החינוך מ&#039; תנא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. יש סוברים שהלכות עיקור הם מהלכה למשה מסיני&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציונים&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;23,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;33,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;39.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על השוחט אם צריך לבדוק אחר השחיטה אם נעקרו הסימנים, ע&amp;quot;ע בדיקת סימנים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 3 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נעקרו הסימנים&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נעקר אחד מן הסימנים כולו ממקום חיבורו בלחי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; חולין מד א: דאיעקור איעקורי ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה הא דאיעקור.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- ששני הסימנים שהם הקנה והושט, מחוברים למעלה בבשר הלחי התחתון, והבשר מוטל ביניהם ללחי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רש&amp;quot;י חולין מד א ד&amp;quot;ה הא דאיגום ונד א ד&amp;quot;ה ניטל. ועי&#039; תשו&#039; הרמב&amp;quot;ם הוצ&#039; מקיצי נרדמים ירושלים תשי&amp;quot;ח סי&#039; קלב: השרירים המחברים הסימנים והלחיים. ועי&#039; יד יהודה יו&amp;quot;ד סי&#039; כד ס&amp;quot;ק כא: וזה ידוע שהסימנים אין להם שום דביקות להעצם זולת להבשר, ועי&amp;quot;ש בדעת אחרים שמבואר שמחובר אף ללחי עצמו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ותלויים בין עיקר החיך ללשון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תשו&#039; הרמב&amp;quot;ם הוצ&#039; מק&amp;quot;נ תרצ&amp;quot;ד סי&#039; פט, הובאה בכ&amp;quot;מ שחיטה פ&amp;quot;ח הכ&amp;quot;ג ובב&amp;quot;י יו&amp;quot;ד לג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הקנה נמצא ראשון ושורשו דבוק ללשון, ואחריו נמצא הושט והוא דבוק לבשר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יד יהודה יו&amp;quot;ד סי&#039; כד ס&amp;quot;ק כא. ועי&amp;quot;ש סי&#039; לג סוס&amp;quot;ק ג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- וכן אם נעקר רובו – בין בקנה ובין בושט&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ס&#039; התדיר הל&#039; טריפות סי&#039; סא דעה ראשונה; ב&amp;quot;ח יו&amp;quot;ד כד ד&amp;quot;ה והעיקור שאינו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש סוברים בושט שנקובתו במשהו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע ושט ציון 18.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אף עיקורו במשהו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; חוט המשולש הל&#039; שחיטה להרז&amp;quot;ה בשם ר&#039; אפרים, וס&#039; התדיר שם בשם י&amp;quot;א. ועי&#039; גמ&#039; דלהלן, וצ&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- ונשאר מיעוטו מחובר, אלא שאינו מחובר במקום אחד אלא מעט כאן ומעט כאן, שניכר הדבר שנעקר בכח ומה שנשאר מחובר חיבור מדולדל הוא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; גמ&#039; שם: דאפרוק אפרוקי, ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה דאיפרוק.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואחר כך נשחטה הבהמה, אסורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גמ&#039; שם; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שחיטה פ&amp;quot;ג הי&amp;quot;ד ופ&amp;quot;ט הכ&amp;quot;א; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד כד טו וטז. ועי&#039; ראשונים דלהלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ונחלקו ראשונים: יש סוברים שהיא פסול עיקור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ראשונים שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;23 ואילך; ריטב&amp;quot;א חולין כ א בד&#039; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה אילימא; רמב&amp;quot;ם הל&#039; שחיטה פ&amp;quot;ג הי&amp;quot;ד; סמ&amp;quot;ג סי&#039; קצז; ס&#039; התדיר סי&#039; סא (וע&amp;quot;ע לשון ציון 95); טוש&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש סוברים שאינו פסול עיקור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; חולין ט א ד&amp;quot;ה כולהו, בד&#039; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה שהייה; עי&#039; רמב&amp;quot;ן שם בנעקרו קודם השחיטה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולדעתם איסורו משום טריפה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; שם; עי&#039; רמב&amp;quot;ן שם בנעקר הרוב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או משום נבילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רמב&amp;quot;ן שם בנעקר כולו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכתבו ראשונים שאפשרות העקור בבהמות רחוקה מאד, ואולי אף מן הנמנע, מפני כח השרירים המחברים הסימנים והלחיים, אבל בעוף אפשרותו קרובה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שו&amp;quot;ת הרמב&amp;quot;ם סי&#039; קלב. ועי&#039; ש&amp;quot;ך יו&amp;quot;ד סי&#039; כה ס&amp;quot;ק ב, שבשעת שחיטה שכיח הוא שתיעשה שמוטה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על בהמה שניטל לחי התחתון שלה, שיש סוברים שבהכרח שנעקרו סימניה, ע&amp;quot;ע לחי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 34.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חידוש דין עיקור בנעקרו הסימנים&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עקירת הסימנים לסוברים שהיא פסול עיקור, כמה שיטות בדבר: א) יש סוברים שאין הבהמה טריפה, אלא הלכה למשה מסיני שאין שחיטה מועילה בסימן השמוט&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והיא פסול עיקור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; חולין ט א ד&amp;quot;ה כולהו ומד א ד&amp;quot;ה והאיכא, ותוה&amp;quot;ב הארוך ב&amp;quot;ב ש&amp;quot;א, בד&#039; הבה&amp;quot;ג סי&#039; ס הלכות שחיטת חולין; רמב&amp;quot;ן חולין בשם תוס&#039;; ריטב&amp;quot;א חולין כ א; החינוך מ&#039; תנא; כס&amp;quot;מ הל&#039; שחיטה פ&amp;quot;ג הי&amp;quot;ד בד&#039; הרמב&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואף בעוף – לסוברים שיש דין עיקור בעוף&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;34 ואילך מחלוקת בדבר.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- שהכשירו בסימן אחד, אין שחיטה מועילה בסימן אחד אם נשמט האחר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רא&amp;quot;ש חולין פ&amp;quot;א סי&#039; יג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שצריך שיהיו שני הסימנים ראוים לשחיטה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוה&amp;quot;ב שם. וע&amp;quot;ע כל שאינו ראוי לבלה בלה מעכבת בו ציון 544 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ועוד, לפי שלכתחילה צריך לשחוט את שניהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משמרת הבית שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על חָלָב של בהמה שנעקרו סימניה בחייה לדעה זו, ע&amp;quot;ע חלב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 72.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וע&#039; יוצא מן הטמא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 996 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) יש סוברים שבנעקרו כולם אסור משום נבילה, ובנעקרו רובם והמיעוט מדולדל אסור משום טריפה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ן שם בשם י&amp;quot;מ; בדה&amp;quot;ב ב&amp;quot;ב ש&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ומכל מקום נמנה בהלכות שחיטה, לפי שעיקור הסימנים, קורה בשעת השחיטה בשוחט שאינו מומחה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ן שם בשם י&amp;quot;מ.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או לפי שניתן לטעות ולהכשירו מאחר והסימן שלם לפיכך הזהירו על השוחט להיזהר בדבר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ן שם כ א פי&#039; ב; בדה&amp;quot;ב שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ג) ויש סוברים שבנעקרו בין כולם בין רובם קודם שחיטה היינו טריפה, ופסול עיקור היינו בנעקרו בשעת השחיטה שהלכה למשה מסיני שתהא נבלה, לפי שאי אפשר לשמוטה באותה זמן שתשחט בהכשר שמחמת העיקור מתנדנדים הסימנים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ן שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בעוף&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עוף שנעקרו סימניו ממקום חיבורם, כגון נשמטה הגרגרת ואחר כך שחט את הושט, שנינו ששחיטתו פסולה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוספתא חולין פ&amp;quot;ב, וחולין י א וכח א. ועי&#039; רש&amp;quot;י שם כ ב ד&amp;quot;ה ההוא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ורמי בר יחזקאל תני שאין בו דין עיקור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חולין כ א. ועי&#039; רש&amp;quot;י שם ב ד&amp;quot;ה ההוא, בד&#039; ר&#039; ירמיה אמר שמואל, שאין עיקור בעוף.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ונחלקו אמוראים בדעתו: ר&#039; אחא בריה דרבא אמר שהוא דוקא לסוברים שאין שחיטה לעוף מן התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע שחיטה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אבל לסוברים שיש שחיטה לעוף מן התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, יש בעוף דין עיקור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חולין שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ור&#039; אשי אמר להיפך, שהוא דוקא לסוברים שיש שחיטה לעוף מן התורה, שיש לומר שנאמרה הלכה למשה מסיני שמכל מקום אין לו דין עיקור, אבל לסוברים ששחיטה בעוף הוא מדרבנן, שתיקנו דינו כבהמה, אף לעיקור דינו כבהמה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חולין שם ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. רבינא אמר בשם רבין בר קיסי שאין עיקור דוקא במליקת העוף בקדשים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע מליקה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהרי אף דרסה* וחלדה* אינה פוסלת בהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע חלדה: במליקה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אבל בשחיטת העוף יש דין עיקור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חולין שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. הלכה שיש עיקור בשחיטת העוף&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה ההוא; רמב&amp;quot;ם שחיטה פ&amp;quot;ג הי&amp;quot;ד; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד כד טו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואם נעקר סימן אחד אחר ששחט רוב סימן השני כשר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם שם; טוש&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;זהירות בשחיטת עוף&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;השוחט תרנגול, אמר אביי שצריך השוחט לדחוק רגל התרנגול בקרקע – או בכותל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ט&amp;quot;ז יו&amp;quot;ד סי&#039; כד ס&amp;quot;ק יח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- או יגביהנה, שלא ינעוץ התרנגול רגלו בקרקע ויעקור הסימנים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שבת קכח ב; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד כד כ.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ספק אם היה עקור&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בספק אם היה עקור בשעת השחיטה, כגון ששחט בעוף את הוושט ונמצא הגרגרת שמוטה, ואין ידוע אם קודם שחיטה נעקר או לאחריו, אמרו חכמים שמספק פסולה השחיטה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוספתא חולין פ&amp;quot;ב וחולין י א; רמב&amp;quot;ם שחיטה פ&amp;quot;ג הט&amp;quot;ו; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד כד יז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;סימן שנשחט ונמצא עקור&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;סימן שנשחט ונמצא עקור, וספק אם נעקר קודם השחיטה, נחלקו אמוראים וראשונים בדעתם: א) יש סוברים שאם השוחט לא תפס את הסימן בידו בשעת השחיטה, ודאי שלא היה שמוט בשעת השחיטה, שאלו היה שמוט היה מתדלדל ולא נשחט&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ר&amp;quot;ל בשם רב, ור&#039; נחמן חולין נד א, ורשב&amp;quot;א שם בד&#039; הרמב&amp;quot;ם והרז&amp;quot;ה ושאר מחברי הלכות שחיטה, ור&amp;quot;ן שם (ו א) בשם אחרים, בדעתם; רמב&amp;quot;ם שחיטה פ&amp;quot;ג הי&amp;quot;ז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) ויש סוברים שכשרה בלא תפס השוחט בידו, דוקא אם יחתוך במקום אחר לבדוק אם החתיכות דומות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רשב&amp;quot;א שם בפי&#039; א ובשם הבה&amp;quot;ג, ורא&amp;quot;ש שם פ&amp;quot;ב סי&#039; י, ור&amp;quot;ן שם (ו א) בשם הבה&amp;quot;ג והרמב&amp;quot;ן, בד&#039; ר&amp;quot;נ שם; שו&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד כד יח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, על הבדיקה עי&#039; להלן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;53 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ג) ויש סוברים שאף בתפס השוחט את הסימן בידו כשרה על ידי בדיקה במקום אחר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רשב&amp;quot;א שם בפי&#039; א, וטור יו&amp;quot;ד כד בשם י&amp;quot;א, בד&#039; ר&#039; יוחנן שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבדיקה במקום אחר&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבדיקה במקום אחר שאמרו לבדוק על ידו אם השחיטה היתה בסימן שמוט&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;/span&gt;49&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, יש מפרשים שבודקים בבהמה אחרת, ששוחטים אותה ואחר כך יעקור סימנה, אם דומות שתי השחיטות זו לזו, כשרה, ואם השנית מאדמת יותר, פסולה הראשונה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רשב&amp;quot;א חולין נד א ורא&amp;quot;ש שם פ&amp;quot;ב סי&#039; י, בד&#039; ר&#039; יוחנן שם נד א: יביא בהמה אחרת, ושכ&amp;quot;ה גי&#039; הגאונים שם; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד כד יח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שיבדוק באותה בהמה את הסימן השחוט, שיחתוך בו עוד חתך, ואם מקום החתיכה דומה לחתיכת השחיטה ראשונה, מתברר שאף חתיכה הראשונה היתה כשהיתה שמוטה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רש&amp;quot;י חולין שם ד&amp;quot;ה ויקיף, ותוס&#039; שם ד&amp;quot;ה יביא, בד&#039; ר&#039; יוחנן שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכתבו ראשונים שעכשיו אין אנו בקיאים בבדיקת מקום אחר, ואין סומכים עליו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הגהות ר&amp;quot;פ לסמ&amp;quot;ק סי&#039; קצז, הובא בהגמ&amp;quot;י ד&#039; קושטא שחיטה פ&amp;quot;ג הט&amp;quot;ז; שו&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על מעקר את הסימנים שפטור מכסוי-הדם*, ע&amp;quot;ע כסוי הדם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ציון 407 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על הגונב שור או שה ומעקר אותם שפטור מארבעה-וחמשה*, ע&amp;quot;ע ארבעה וחמשה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ציון 73 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פסק את הקנה או את הושט&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שחט את הושט ופסק את הקנה בלא סכין, הבהמה אסורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; להלן, וע&amp;quot;ע גרגרת ציון 39 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן אם שחט את הקנה ופסק את הושט הבהמה אסורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יראה&amp;quot;ש סי&#039; תנו; יד יהודה יו&amp;quot;ד סי&#039; כד ס&amp;quot;ק כ.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש מן הראשונים שפירשו שפסק את הקנה היא פסול עיקור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רש&amp;quot;י חולין ט א ד&amp;quot;ה שהייה, ולב א ד&amp;quot;ה ופסק, ורמב&amp;quot;ן ורשב&amp;quot;א חולין ט א וסה&amp;quot;ת הל&#039; שחיטה סי&#039; ז ויד יהודה שם בדעתו (ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;67); יראה&amp;quot;ש שם; תשב&amp;quot;ץ סי&#039; שכד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן פסק את הושט היא פסול עיקור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יראה&amp;quot;ש שם; יד יהודה שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש חולקים וסוברים שאין זה פסול עיקור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; חולין ט א ד&amp;quot;ה כולהו בד&#039; הבה&amp;quot;ג; רמב&amp;quot;ן ורשב&amp;quot;א שם ובתוה&amp;quot;ב הארוך ב&amp;quot;ב ש&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שאין דיני טריפה ונבילה מכלל הלכות השחיטה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תוה&amp;quot;ב שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שחיטה בסכין פגומה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שחיטה בסכין פגומה או במגל, שקורעת את הסימנים, פסולה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ראשונים דלהלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שאינה שוחטה אלא חונקת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; חולין ט א ד&amp;quot;ה כולהו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואינה טריפה אלא שאין השחיטה מועיל לה ולפיכך היא נבילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ב&amp;quot;ח יו&amp;quot;ד כד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש מן הראשונים שכתבו שזו היא פסול עיקור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תוס&#039; שם ורא&amp;quot;ש שם פ&amp;quot;א סי&#039; יג וטור יו&amp;quot;ד כד, בד&#039; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה שהייה (ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;60); חוט המשולש הל&#039; שחיטה לר&amp;quot;י החסיד; פסקי ריא&amp;quot;ז חולין ב א; סמ&amp;quot;ג סי&#039; קצז. ועי&#039; ר&amp;quot;י החסיד שם: ועיקור דאסור משום שנאמר ושחט ולא ועקר.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולפיכך נקרא עיקור לפי שהפגימה עוקרו ממקומו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ערוה&amp;quot;ש יו&amp;quot;ד סי&#039; כד סכ&amp;quot;ח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש סוברים שאינה פסול עיקור, שאינה פסול שחיטה, אלא שאינו שחיטה אלא חניקה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; שם בד&#039; הבה&amp;quot;ג. ועי&#039; שו&amp;quot;ת צ&amp;quot;צ החדש יו&amp;quot;ד סי&#039; א אות ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky