אנציקלופדיה תלמודית:עני המהפך בחררה - היסטוריית גרסאות

Rakovsky ב־22:23, 6 בפברואר 2020

2020-02-06T22:23:54Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:23, 6 בפברואר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	{{אנציקלופדיה_תלמודית}}		{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
	~~עני המהפך בחררה~~

	'''הגדרת הערך''' - המחזר אחר דבר לקנותו, אם מותר להקדימו ולקנותו		'''הגדרת הערך''' - המחזר אחר דבר לקנותו, אם מותר להקדימו ולקנותו

	==~~= א.~~ במכירה ושכירות ===		== '''במכירה ושכירות''' ==

	המחזר אחר דבר לקנותו, בין אם הוא קרקע בין אם הוא מטלטלין, אסור לאחר להקדים ולקנותו, ואם עשה כן נקרא רשע<ref>עי' קידושין נט א; טוש"ע חו"מ רלז א. ועי' רמב"ם אישות פ"ט הי"ז.</ref>, וכן המחזר אחר דבר לשוכרו, או שמחזר להשכיר עצמו לעבודה אצל חבירו, אסור לאחר להקדימו, ואם עשה כן נקרא רשע<ref>ר"ת בתוס' שם ד"ה עני; טוש"ע שם.</ref>, והוא הנקרא בתלמוד עני המהפך בחררה – המחזר אחר החררה - ובא אחר ונטלה הימנו, נקרא רשע<ref>קידושין שם.</ref>.		המחזר אחר דבר לקנותו, בין אם הוא קרקע בין אם הוא מטלטלין, אסור לאחר להקדים ולקנותו, ואם עשה כן נקרא רשע<ref>עי' קידושין נט א; טוש"ע חו"מ רלז א. ועי' רמב"ם אישות פ"ט הי"ז.</ref>, וכן המחזר אחר דבר לשוכרו, או שמחזר להשכיר עצמו לעבודה אצל חבירו, אסור לאחר להקדימו, ואם עשה כן נקרא רשע<ref>ר"ת בתוס' שם ד"ה עני; טוש"ע שם.</ref>, והוא הנקרא בתלמוד עני המהפך בחררה – המחזר אחר החררה - ובא אחר ונטלה הימנו, נקרא רשע<ref>קידושין שם.</ref>.
שורה 46:		שורה 44:
	באורנדא – חכירה – יש סוברים שאין דין מהפך בחררה, מאחר שעל פי רוב יש בזה רווח גדול, ואי אפשר למצוא רווח כזה במקום אחר<ref>שו"ת הב"ח ישנות סי' סא; עי' שו"ת מהרש"ל סי' לו; דברי חיים חו"מ ח"ב סי' מד. ועי' שו"ת משאת בנימין סי' כז ושו"מ מהד"ק ח"א סי' ל' שאם הראשון טרח בדבר השני נקרא גזלן מדרבנן.</ref>, והדבר דומה להפקר ומציאה שאין השני נקרא רשע<ref>ב"ח שם.</ref>, אלא שמכל מקום יש תקנת-הקהל* שלא להקדים ולחכור ולהקדים את הראשון הרוצה לחכור<ref>ב"ח סי' ס ס"א. ועי' שו"ת מהרש"ל שם ושו"ת מהר"מ מלובלין סי' סב ובית יצחק חו"מ סי' לב, וע"ע תקנת הקהל.</ref>.		באורנדא – חכירה – יש סוברים שאין דין מהפך בחררה, מאחר שעל פי רוב יש בזה רווח גדול, ואי אפשר למצוא רווח כזה במקום אחר<ref>שו"ת הב"ח ישנות סי' סא; עי' שו"ת מהרש"ל סי' לו; דברי חיים חו"מ ח"ב סי' מד. ועי' שו"ת משאת בנימין סי' כז ושו"מ מהד"ק ח"א סי' ל' שאם הראשון טרח בדבר השני נקרא גזלן מדרבנן.</ref>, והדבר דומה להפקר ומציאה שאין השני נקרא רשע<ref>ב"ח שם.</ref>, אלא שמכל מקום יש תקנת-הקהל* שלא להקדים ולחכור ולהקדים את הראשון הרוצה לחכור<ref>ב"ח סי' ס ס"א. ועי' שו"ת מהרש"ל שם ושו"ת מהר"מ מלובלין סי' סב ובית יצחק חו"מ סי' לב, וע"ע תקנת הקהל.</ref>.

	==~~= ב.~~ בהפקר ומתנה ===		== '''בהפקר ומתנה''' ==

	המחזר אחר דבר של הפקר כדי לזכות בו – באופן שלא עשה מעשה - או אחר מתנה שיתננה לו הבעל הבית, ובא אחר ונטלו – באופן שהיה הראשון עני<ref>ועי' להלן באופן שהראשון עשיר.</ref> - נחלקו ראשונים: יש סוברים אף בזה נאמר דין עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה, והשני נקרא רשע, מפני שהוא יורד לחיי הראשון<ref>רש"י קידושין צט א ד"ה עני; תוס' רי"ד שם; רמב"ן ב"ב נד ב, הובא בר"ן קידושין שם. וכ"מ מהמאירי קידושין שם.</ref>, שמאחר וזה כבר בא ליקח, נמצא שהשני הוא כמי נוטל דבר שכבר זכה בו הראשון<ref>סמ"ע חו"מ סי' רלז סק"ב.</ref>. ויש חולקים וסוברים שאין השני נקרא רשע אלא במכר ובשכירות, לפי שיכול לחפש מקח אחר או שכירות אחרת, ולמה יחזר אחר דבר שטרח בו חבירו, אבל בהפקר ומתנה שאינם מצויים במקום אחר, מותר לו להקדים ולקחת<ref>ר"ת בתוס' קידושין שם ד"ה עני וב"ב כ"א ב ד"ה מרחקין, ותוס' ב"מ י א ד"ה מעבירין; ר"י הזקן קידושין שם; עליות דרבינו יונה ב"ב שם, בד"ה עלה בידינו; מרדכי ב"מ סי' רלה ורלו; רשב"א קידושין שם; ריטב"א קידושין שם; רא"ש ב"ב פ"ג אות ס"ה, ובטור חו"מ סי' קצד בשמו; מהרי"ק שורש קיח; טור חו"מ רלז; שו"ע שם בדיעה הא'; רמ"א שם; שו"ת מהרש"ל סי' לו; משאת בנימין סי' כז.</ref>, לפישחייו קודמים לכל אדם<ref>ריטב"א קידושין שם.</ref>.		המחזר אחר דבר של הפקר כדי לזכות בו – באופן שלא עשה מעשה - או אחר מתנה שיתננה לו הבעל הבית, ובא אחר ונטלו – באופן שהיה הראשון עני<ref>ועי' להלן באופן שהראשון עשיר.</ref> - נחלקו ראשונים: יש סוברים אף בזה נאמר דין עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה, והשני נקרא רשע, מפני שהוא יורד לחיי הראשון<ref>רש"י קידושין צט א ד"ה עני; תוס' רי"ד שם; רמב"ן ב"ב נד ב, הובא בר"ן קידושין שם. וכ"מ מהמאירי קידושין שם.</ref>, שמאחר וזה כבר בא ליקח, נמצא שהשני הוא כמי נוטל דבר שכבר זכה בו הראשון<ref>סמ"ע חו"מ סי' רלז סק"ב.</ref>. ויש חולקים וסוברים שאין השני נקרא רשע אלא במכר ובשכירות, לפי שיכול לחפש מקח אחר או שכירות אחרת, ולמה יחזר אחר דבר שטרח בו חבירו, אבל בהפקר ומתנה שאינם מצויים במקום אחר, מותר לו להקדים ולקחת<ref>ר"ת בתוס' קידושין שם ד"ה עני וב"ב כ"א ב ד"ה מרחקין, ותוס' ב"מ י א ד"ה מעבירין; ר"י הזקן קידושין שם; עליות דרבינו יונה ב"ב שם, בד"ה עלה בידינו; מרדכי ב"מ סי' רלה ורלו; רשב"א קידושין שם; ריטב"א קידושין שם; רא"ש ב"ב פ"ג אות ס"ה, ובטור חו"מ סי' קצד בשמו; מהרי"ק שורש קיח; טור חו"מ רלז; שו"ע שם בדיעה הא'; רמ"א שם; שו"ת מהרש"ל סי' לו; משאת בנימין סי' כז.</ref>, לפישחייו קודמים לכל אדם<ref>ריטב"א קידושין שם.</ref>.
שורה 66:		שורה 64:
	המעשה שעל ידו נאסר השני להקדים וליטול את ההפקר, נחלקו אחרונים: יש שכתבו שהוא דוקא כשהראשון טרח בגופו דבר הניכר, וכגון עני המנקף בראש הזית שאין טירחא גדולה מזו, שסיכן את עצמו ומסר נפשו למות כשעלה על האילן<ref>שו"ת מהרש"ל סי' לו.</ref>, או שפרס מצודה לתפוס בה דגים, שטירחה רבה היא<ref>שם.</ref>, אבל השתדלות מועטת, אפילו אם השתדל כמה ימים, אינה אוסרת על השני להקדימו<ref>שם.</ref>. ויש שכתבו שכל שטרח טירחה מרובה בדבר, אף אם לא סיכן נפשו ולא טרח בגופו, הרי זה אוסר על השני להקדימו<ref>שו"ת משאת בנימין סי' כז. ועי' מהרי"ט בחי' על הרי"ף קידושין נט, ובנחלת צבי ופת"ש חו"מ רלז.</ref>. ויש סוברים שאין זה תלוי בשיעור טורח הראשון, אלא כל שהשני אוכל את פרי טרחתו של הראשון, והיא שהועילה לו לזכות בדבר, הרי זה אסור לו להקדימו<ref>נחלת צבי שם בד' המהרי"ט קידושין נט א. ועי' שו"ת חת"ס חו"מ סי' עט שכ' שאין טעם זה מספיק אלא רק כשאומנותו של הראשון בכך.</ref>, והרי זה כגזל מדרבנן<ref>עיין מהרי"ט בחי' על הרי"ף שם.</ref>.		המעשה שעל ידו נאסר השני להקדים וליטול את ההפקר, נחלקו אחרונים: יש שכתבו שהוא דוקא כשהראשון טרח בגופו דבר הניכר, וכגון עני המנקף בראש הזית שאין טירחא גדולה מזו, שסיכן את עצמו ומסר נפשו למות כשעלה על האילן<ref>שו"ת מהרש"ל סי' לו.</ref>, או שפרס מצודה לתפוס בה דגים, שטירחה רבה היא<ref>שם.</ref>, אבל השתדלות מועטת, אפילו אם השתדל כמה ימים, אינה אוסרת על השני להקדימו<ref>שם.</ref>. ויש שכתבו שכל שטרח טירחה מרובה בדבר, אף אם לא סיכן נפשו ולא טרח בגופו, הרי זה אוסר על השני להקדימו<ref>שו"ת משאת בנימין סי' כז. ועי' מהרי"ט בחי' על הרי"ף קידושין נט, ובנחלת צבי ופת"ש חו"מ רלז.</ref>. ויש סוברים שאין זה תלוי בשיעור טורח הראשון, אלא כל שהשני אוכל את פרי טרחתו של הראשון, והיא שהועילה לו לזכות בדבר, הרי זה אסור לו להקדימו<ref>נחלת צבי שם בד' המהרי"ט קידושין נט א. ועי' שו"ת חת"ס חו"מ סי' עט שכ' שאין טעם זה מספיק אלא רק כשאומנותו של הראשון בכך.</ref>, והרי זה כגזל מדרבנן<ref>עיין מהרי"ט בחי' על הרי"ף שם.</ref>.

	~~<references />~~		=='''הערות שוליים'''==

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:עני.המהפך.בחררה לשם אנציקלופדיה תלמודית:עני המהפך בחררה

2020-01-30T07:14:27Z

Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:עני.המהפך.בחררה לשם אנציקלופדיה תלמודית:עני המהפך בחררה

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־07:14, 30 בינואר 2020
(אין הבדלים)

Wikiboss ב־09:16, 17 בפברואר 2019

2019-02-17T09:16:54Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:16, 17 בפברואר 2019
שורה 2:		שורה 2:
	עני המהפך בחררה		עני המהפך בחררה

	== המחזר אחר דבר לקנותו, אם מותר להקדימו ולקנותו ==		'''הגדרת הערך''' - המחזר אחר דבר לקנותו, אם מותר להקדימו ולקנותו

	=== א. במכירה ושכירות ===		=== א. במכירה ושכירות ===

Micropedia bot: Added new Talmudit entry

2019-02-12T09:09:32Z

Added new Talmudit entry

דף חדש

{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
עני המהפך בחררה

== המחזר אחר דבר לקנותו, אם מותר להקדימו ולקנותו ==

=== א. במכירה ושכירות ===

המחזר אחר דבר לקנותו, בין אם הוא קרקע בין אם הוא מטלטלין, אסור לאחר להקדים ולקנותו, ואם עשה כן נקרא רשע<ref>עי' קידושין נט א; טוש"ע חו"מ רלז א. ועי' רמב"ם אישות פ"ט הי"ז.</ref>, וכן המחזר אחר דבר לשוכרו, או שמחזר להשכיר עצמו לעבודה אצל חבירו, אסור לאחר להקדימו, ואם עשה כן נקרא רשע<ref>ר"ת בתוס' שם ד"ה עני; טוש"ע שם.</ref>, והוא הנקרא בתלמוד עני המהפך בחררה – המחזר אחר החררה - ובא אחר ונטלה הימנו, נקרא רשע<ref>קידושין שם.</ref>.

על דין יורד-לאומנות-חבירו*, ע"ע. על שליח שנשלח לדבר מה והקדים את המשלח, ע"ע שליח.

==== מקור וטעם ====

דין עני המהפך בחררה מתקנת חכמים הוא<ref>ב"ח חו"מ רלז. ועי' פת"ש שם ס"ק ב בשם ס' ארעא דרבנן, שנסתפק אם דין עני המהפך החררה הוא מן התורה או מדרבנן.</ref>, ומן הראשונים יש שכתב שדין עני המהפך החררה דומה קצת לדין בר-מצרא*, שמקורו במה שנאמר ועשית הישר והטוב<ref>דברים ו יח. וע"ע בר מצרא.</ref>, שמאחר שהשני יכול למצוא לקנות במקום אחר, אין לו לקנות את מה שהראשון מחזר אחריו<ref>מרדכי קידושין סי' תקכד.</ref>. ומן האחרונים יש שכתב, שמדברי קבלה העושה כן נקרא רשע, שנאמר את אשת רעהו לא טמא<ref>יחזקאל יח טו.</ref>, ונאמר צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת רשע עליו תהיה<ref>שם כ.</ref>, ודרשו חכמים שכתוב זה נאמר על מי שלא ירד לאומנות חבירו<ref>סנהדרין פא א. וע"ע יורד לאומנות חבירו.</ref>, ואם כן משמע שהיורד לאומנות חבירו נקרא רשע, ומאותו הטעם המהפך בחררה לקנותה ובא אחר והקדימו, המקדים נקרא רשע<ref>מהרי"ט קידושין נט א, בפת"ש חו"מ רלז ס"ק ב. ועי' שו"ת חת"ס חו"מ סי' עט.</ref>.

==== דינו ====

המהפך בחררה שנקרא רשע<ref>עי' ציון 1 ואילך.</ref>, מכריזים עליו בבית הכנסת שעשה מעשה רשע כזה<ref>הגהמ"י חובל ומזיק פ"ה ה"א בשם רא"ם; סמ"ע חו"מ רלז ס"ק א.</ref>, כדי להכלימו שלא יעשו מעשה כזה<ref>שו"ת חמדת שלמה חו"מ סי' ד.</ref>. ואם לא הספיק לקנות, מונעים אותו ומעכבים בידו שלא יקנה<ref>שו"ת מהרשד"ם חו"מ סי' רנט.</ref>. ונחלקו ראשונים אם מחייבים אותו לשוב ולמכור לראשון: יש סוברים שכיון שנקרא רשע, מחייבים אותו לתקן את המעוות ולמכור לראשון<ref>חי' הר"ן ב"ב נד ב. בשם ר"ת; רמב"ן שם; בריטב"א קידושין נט א, בשם ר"ת "כל מקום שנקרא רשע חייב להחזיר דמים".</ref>, ויש סוברים שאף מנדים אותו עד שיתקן המעוות<ref>עי' תשובת רוקח הובא בשו"ת מהרש"ל סי' לה.</ref>. אבל דעת רוב הראשונים שאין על השני חיוב למכור לראשון<ref>רמב"ן; ר"ן ב"ב שם; ריטב"א קידושין שם, ע"פ הגמ' שם, שר' אבא לא רצה למכור הקרקע בחזרה לרב גידל מפני שהיה מקחו הראשון, ומשמע שאינו חייב בזה מן הדין; נמוק"י ב"ב שם שכן העלו האחרונים; מהרי"ק שורש קלב בסופו; שו"ת רדב"ז ח"א סי' ק; שו"ת מהרש"ל סי' לו; מהרש"ק ח"א סי' נא; ראנ"ח סי' קכה; רמ"ע מפאנו סי' סז; משאת בנימין סי' כז.</ref>, ומכל מקום אם רוצה לצאת ידי שמים צריך למכור לראשון<ref>שו"ת ראנ"ח סי' קכה.</ref>. וכתבו אחרונים, שאף שמן הדין אין חייב למכור לראשון, מכל מקום יש כח ביד בית דין להחמיר עליו לפי הנראה בעיניהם, שיש כח ביד חכמים להחמיר יותר מדין הגמרא<ref>שו"ת מהרש"ל סי' לו.</ref>.

==== השבה כשלקח בשוגג ====

הקונה בשוגג דבר שהיפך בו אחר, יש שכתבו שנקרא רשע אם אינו מוכר לראשון, שמאחר שלדעתם חייב למכור לו כדי לצאת ידי שמים, אם אינו עושה כן נקרא רשע<ref>שו"ת ראנ"ח סי' קכה, ע"פ שיטתו בציון 18.</ref>, ויש חולקים וסוברים שאף שמאחר שקנה בשוגג, אף אם אינו מוכר לראשון אינו נקרא רשע<ref>שו"ת חמדת שלמה חו"מ סי' ד, הובא בפת"ש סי' רלז; דברי גאונים כלל כז אות ח בשם גור אריה.</ref>. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שחילקו בדבר, שאם הראשון עשיר, ממידת חסידות אם לא מכר לו אינו נקרא רשע, ואם הוא עני אם אינו מוכר לו נקרא רשע<ref>מאירי קידושין שם.</ref>.

==== בעשיר ====

עשיר שמהפך בחררה ובא אחר ונטלה ממנו, מן הראשונים יש שסוברים שאין השני נקרא רשע, מפני שלעשיר מצוי לחם בביתו, וכן יכול לקחת משכניו<ref>עליות דרבינו יונה ב"ב כא ב ד"ה עלה בידינו; ר"ן קידושין נ"ט א. ועי' שו"ת רדב"ז ח"א סי' ק, שנ' שאינו מחלק בין עני לעשיר.</ref>, אמנם מודים, שאם היה העשיר מהפך בבית או שדה לקנותו, ובא אחר והקדים ולקחו, הרי זה נקרא רשע, שאף לעשיר אין הקרקעות מצויות בכל שעה<ref>שם.</ref>. וכעין זה יש שכתבו, שלא נאמר דין עני המהפך בחחרה אלא כשמהפך כדי לפרנס את עצמו, אבל המהפך כדי להרוויח אין השני נקרא רשע<ref>רי"ו נתיב לא ח"ב.</ref>.

==== ההיפוך ====

אין חשוב "מהפך" אלא לאחר שסיכם עם המוכר את פיסוק הדמים ונתרצו זה לזה, ולא היה חסר אלא הקנין, אבל לפני שפסקו דמים, וכגון שהמוכר רוצה למכור ביוקר והקונה רוצה לקנות בזול, מותר לאחר לקנותו<ref>מרדכי ב"ב סי' תקנא בשם ר' מאיר; רמ"א חו"מ רלז א.</ref>, שאם לא נאמר כן יפסיד המוכר, שהרי יבוא אדם לקנות דבר מה ולא ירצה לתת אלא דבר מועט, ושוב לא יוכל שום אדם לקנות<ref>מרדכי שם.</ref>. ומהאחרונים יש שכתב, שאף קודם שסיכם הראשון עם המוכר על פיסוק הדמים, כל זמן שהמוכר והלוקח הראשון עדיין דנים ביניהם על המחיר, הרי זה מהפך בחררה, ורק לאחר שהלך הלוקח מהמוכר ואמר איני נותן עוד, מותר לכל אחד לקנות<ref>פרישה חו"מ רלז.</ref>. ויש סוברים שכל דבר שאחד מהפך בו ובא אחר ומקדימו, הרי זה רשע<ref>שו"ת חת"ס חו"מ סי' קי"ח, בדעת הסוברים שאף המהפך בדבר של הפקר ובא אחר והקדימו הרי זה רשע, עי' ציון 45, וע"ש שכ"מ מהרמב"ם אישות פ"ט הי"ז, שאף בלא פסוק דמים הרי זה רשע.</ref>.

==== כשאדם שלישי עומד לקנות ====

הרוצה לקנות מקח, אין איסור על השני לקחת לפניו אלא באופן שהראשון יוכל לקנותו, אבל אם יש אדם שלישי שעומד להקדים את הראשון ולקנות, מותר לשני להקדים את השלישי ולקנות<ref>רי"ו נתיב לא ח"ב.</ref>.

==== כששמע מהמוכר שאינו רוצה למכור לראשון ====

אין המהפך בחררה נקרא רשע אלא כשהוא שגרם לבטל ולקלקל מקחו של הראשון, אבל אם שמע מהמוכר שאינו רוצה למכור לראשון, אינו נקרא רשע<ref>שו"ת מהרש"ל סי' לו ד"ה מכל הלין.</ref>, וכל שכן אם המוכר הקדים ופנה לשני שיקנה ממנו, שאינו נקרא רשע, ואפילו אם ידע שהראשון היה מהפך בדבר, מאחר והמוכר אינו רוצה למכור לראשון<ref>שם.</ref>, שלא אמרו שהמהפך בחררה ובא אחר ונטלה נקרא רשע, אלא במקום שאם לא היה בא אחר ונוטלה, היה הראשון נוטלה<ref>שו"ת מהר"מ אלשיך סי' סז.</ref>. ונאמן השני לומר ששמע מהמוכר שאינו רוצה למכור לראשון, ואין לקרותו רשע<ref>שו"ת מהרש"ל שם.</ref>, ואפילו אם המוכר מכחישו ואומר מעולם לא אמרתי כדברים האלה, נאמן השני ואין לקרותו רשע<ref>שם.</ref>.

==== בר מצרא ====

הבא לקנות קרקע על מיצר חבירו – דהיינו שהקרקע סמוכה לקרקע של חבירו – יכול בעל המיצר להקדים ולקנותה, ואינו נקרא רשע, ואפילו באופן שאין בו משום דין בר מצרא*<ref>מרדכי ב"מ פ"א סי' רלו בשם מהר"מ; רמ"א חו"מ רלז א.</ref>, וכגון שהמוכר גוי*<ref>ע"ע בר מצרא: בעכו"ם. מרדכי שם; סמ"ע שם ס"ק ג.</ref>, מפני שהדבר חשוב כהפקר ומציאה, שלא בכל שעה מזדמן לו לקנות קרקע על המיצר שלו<ref>מרדכי שם בשם מהר"מ; רמ"א שם.</ref>, ונוח לו לאדם שיהיו שדותיו זו אצל זו<ref>סמ"ע שם ס"ק ה.</ref>.

==== חכירה ====

באורנדא – חכירה – יש סוברים שאין דין מהפך בחררה, מאחר שעל פי רוב יש בזה רווח גדול, ואי אפשר למצוא רווח כזה במקום אחר<ref>שו"ת הב"ח ישנות סי' סא; עי' שו"ת מהרש"ל סי' לו; דברי חיים חו"מ ח"ב סי' מד. ועי' שו"ת משאת בנימין סי' כז ושו"מ מהד"ק ח"א סי' ל' שאם הראשון טרח בדבר השני נקרא גזלן מדרבנן.</ref>, והדבר דומה להפקר ומציאה שאין השני נקרא רשע<ref>ב"ח שם.</ref>, אלא שמכל מקום יש תקנת-הקהל* שלא להקדים ולחכור ולהקדים את הראשון הרוצה לחכור<ref>ב"ח סי' ס ס"א. ועי' שו"ת מהרש"ל שם ושו"ת מהר"מ מלובלין סי' סב ובית יצחק חו"מ סי' לב, וע"ע תקנת הקהל.</ref>.

=== ב. בהפקר ומתנה ===

המחזר אחר דבר של הפקר כדי לזכות בו – באופן שלא עשה מעשה - או אחר מתנה שיתננה לו הבעל הבית, ובא אחר ונטלו – באופן שהיה הראשון עני<ref>ועי' להלן באופן שהראשון עשיר.</ref> - נחלקו ראשונים: יש סוברים אף בזה נאמר דין עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה, והשני נקרא רשע, מפני שהוא יורד לחיי הראשון<ref>רש"י קידושין צט א ד"ה עני; תוס' רי"ד שם; רמב"ן ב"ב נד ב, הובא בר"ן קידושין שם. וכ"מ מהמאירי קידושין שם.</ref>, שמאחר וזה כבר בא ליקח, נמצא שהשני הוא כמי נוטל דבר שכבר זכה בו הראשון<ref>סמ"ע חו"מ סי' רלז סק"ב.</ref>. ויש חולקים וסוברים שאין השני נקרא רשע אלא במכר ובשכירות, לפי שיכול לחפש מקח אחר או שכירות אחרת, ולמה יחזר אחר דבר שטרח בו חבירו, אבל בהפקר ומתנה שאינם מצויים במקום אחר, מותר לו להקדים ולקחת<ref>ר"ת בתוס' קידושין שם ד"ה עני וב"ב כ"א ב ד"ה מרחקין, ותוס' ב"מ י א ד"ה מעבירין; ר"י הזקן קידושין שם; עליות דרבינו יונה ב"ב שם, בד"ה עלה בידינו; מרדכי ב"מ סי' רלה ורלו; רשב"א קידושין שם; ריטב"א קידושין שם; רא"ש ב"ב פ"ג אות ס"ה, ובטור חו"מ סי' קצד בשמו; מהרי"ק שורש קיח; טור חו"מ רלז; שו"ע שם בדיעה הא'; רמ"א שם; שו"ת מהרש"ל סי' לו; משאת בנימין סי' כז.</ref>, לפישחייו קודמים לכל אדם<ref>ריטב"א קידושין שם.</ref>.

היה הראשון עשיר, הכל מודים שאין השני נקרא רשע<ref>עיין רמ"א שם בשם ר"ן קידושין, ובסמ"ע ס"ק ו; עי' בהגר"א שם ס"ק ח; עי' שו"ת בית אפרים חו"מ סי' כז.</ref>, כיון שהראשון עדיין לא זכה בדבר, ויכול להשתדל להשיג את אותו דבר במקום אחר, ואף על פי שבמקום אחר צריך להוציא עליו דמים, מכל מקום אין בכך כלום, כיון שהוא עשיר<ref>סמ"ע שם.</ref>. אמנם בדבר שאינו מצוי במקום אחר אף לעשירים, אין לו להקדימו ואם הקדים נקרא רשע<ref>רמ"א שם בשם הר"ן, ע"פ הגמ' קידושין שם; עי' ב"ח חו"מ סי' רלז.</ref>. דבר שאי אפשר להשיג אותו במקום אחר אלא על ידי טורח, אסור להקדים בו אף עשיר, ואם הקדימו נקרא רשע<ref>שו"ת מהרי"ק שורש קלב.</ref>.

==== קניית חפץ בפחות משוויו ====

חפץ שהמכור רוצה למוכרו בפחות משוויו, נחלקו ראשונים אם דינו כדין מקח או כדין הפקר: יש סוברים שחשוב כהפקר, ולכך המקדים וקונה אינו נקרא רשע<ref>מרדכי קידושין פ"ג סי' תקכד, הובא בשו"ת מהרי"ק שורש קלב; רמ"א חו"מ רלז א בשם מהרד"ק.</ref>, לפי שלא רק במציאה והפקר אמרו כן אלא בכל דבר שדומה למציאה שאין השני יכול למוצאו במקום אחר<ref>שו"ת מהרש"ל סי' לו ד"ה והנה כמה.</ref>. ויש סוברים שמקח בזול הוא ככל מקח, והמקדים וקונה נקרא רשע<ref>רמב"ן ב"ב נד ב, הובא בש"ק ס"ק ג.</ref>. ויש סוברים שיש לחלק בין מוכר המוכר מעט פחות מהשווי, שדינו ככל מקח, לבין מקח בזול מאד שנויכר לעיניים שאי אפשר למצוא מחיר זול כזה במקום אחר<ref>שו"ת מהרי"ק שם.</ref>.

==== בקידושין ====

המקדש אישה ואמר לה הרי את מקודשת לאחר שלושים יום, ובא אחר וקידשה בתוך שלושים הרי זו מקודשת לשני<ref>משנה קידושין נח ב; רמב"ם אישות פ"ז ה"א; טוש"ע אעה"ז מ ב. וע"ע קידושין.</ref>, אלא שהוא נקרא רשע ורמאי<ref>חכמת שלמה קידושין שם.</ref>. והיינו דוקא באופן שהראשון כבר קידשה ועשה מעשה, אבל אם עדיין לא קידשה, אף אם חיזר אחריה וטרח לקדשה, מותר לשני לקדשה, לפי שאישה היא כדבר של הפקר, ויכול השני יכול לומר שלא נוח לו באישה אחרת<ref>שם.</ref>, ואפילו לדעת הסוברים שאף בדבר של הפקר נקרא רשע<ref>עי' ציון 45.</ref>, מכל מקום בקידושי אשה אינו נקרא רשע, לפי שמותר לו למהר ולקחתה מפני מצות פריה ורביה<ref>שם. ועי' שו"ת שו"מ מהד"ק ח"א ס"ס ל, באופן שנשתדכו כבר.</ref>.

==== כשעשה מעשה ====

באופן שעשה הראשון מעשה בחפץ של הפקר כדי לזכות בו, הכל מודים שאסור להקדימו ולזכות מההפקר<ref>עי' להלן.</ref>, וכגון בעני המנקף – חותך – בראש הזית זיתים של שכחה*, אסור לאחר לבוא וליטול אותם מהארץ - ואף על פי ששכחה היא הפקר<ref>ע"ע שכחה.</ref> - משום שהמנקף טרח בדבר, שחבטם ונקפם כדרך שעושים בזיתים, וסמך דעתו עליהם<ref>מרדכי קידושין פ"ג סי' תרכד; רשב"א קידושין נט א; ריטב"א שם; רא"ש שם; שו"ת מהרי"ק שורש קלד בשם תוס' קידושין.</ref>.

המעשה שעל ידו נאסר השני להקדים וליטול את ההפקר, נחלקו אחרונים: יש שכתבו שהוא דוקא כשהראשון טרח בגופו דבר הניכר, וכגון עני המנקף בראש הזית שאין טירחא גדולה מזו, שסיכן את עצמו ומסר נפשו למות כשעלה על האילן<ref>שו"ת מהרש"ל סי' לו.</ref>, או שפרס מצודה לתפוס בה דגים, שטירחה רבה היא<ref>שם.</ref>, אבל השתדלות מועטת, אפילו אם השתדל כמה ימים, אינה אוסרת על השני להקדימו<ref>שם.</ref>. ויש שכתבו שכל שטרח טירחה מרובה בדבר, אף אם לא סיכן נפשו ולא טרח בגופו, הרי זה אוסר על השני להקדימו<ref>שו"ת משאת בנימין סי' כז. ועי' מהרי"ט בחי' על הרי"ף קידושין נט, ובנחלת צבי ופת"ש חו"מ רלז.</ref>. ויש סוברים שאין זה תלוי בשיעור טורח הראשון, אלא כל שהשני אוכל את פרי טרחתו של הראשון, והיא שהועילה לו לזכות בדבר, הרי זה אסור לו להקדימו<ref>נחלת צבי שם בד' המהרי"ט קידושין נט א. ועי' שו"ת חת"ס חו"מ סי' עט שכ' שאין טעם זה מספיק אלא רק כשאומנותו של הראשון בכך.</ref>, והרי זה כגזל מדרבנן<ref>עיין מהרי"ט בחי' על הרי"ף שם.</ref>.

<references />