Rakovsky: יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - מצב עמידתו של אדם, בעיקר בניגוד לישיבה*. מצוות מסימות טעונות עמידה, היינו..."

2021-01-17T15:23:57Z

יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - מצב עמידתו של אדם, בעיקר בניגוד לישיבה*. מצוות מסימות טעונות עמידה, היינו..."

דף חדש

'''הגדרת הערך''' - מצב עמידתו של אדם, בעיקר בניגוד לישיבה*.

מצוות מסימות טעונות עמידה, היינו שיש לעמוד בשעת קיומן, מן התורה או מדברי סופרים, ובהם דן הערך שלפנינו. על הרבה דברים שאין לעשותם בעמידה, לא משום שיש חיסרון בעמידה מצד עצמה, אלא משום שהם טעונים ישיבה*, ע"ע ישיבה.

== '''הטעון עמידה''' ==

==== הטעונות עמידה מן התורה ====

מצוות מסוימות טעונות עמידה מן התורה, ואלו הן: עבודות הנעשות בבית המקדש<ref> זבחים יט ב; רמב"ם ביאת מקדש פ"ה הט"ז.</ref>, שנאמר: לעמוד לשרת<ref> רמב"ם שם.</ref>; קדוש-ידים-ורגלים*, שנצטוו בהם הכהנים בבואם אל העזרה לעבוד<ref> ע"ע קדוש ידים ורגלים.</ref>, שנאמר בענין קידוש: או בגשתם אל המזבח לשרת<ref> שמות ל כ.</ref> - והוקש השירות לקידוש<ref> רש"י.</ref> - מה שירות מעומד<ref> עי' ציון 1 ואילך.</ref>, אף קידוש מעומד<ref> זבחים יט א.</ref>. על מחלוקת התנאים כיצד מקיימים קידוש ידיים ורגלים בעמידה, ע"ע; נשיאות-כפים* וברכת כהנים לישראל<ref> סוטה לח א.</ref>. על מחלוקת התנאים על מקור דין זה, ע"ע נשיאת כפים.

==== בבעלי דין ====

מצוה לבעלי דינים שיעמדו, שנאמר: ועמדו שני האנשים<ref> דברים יט יז.</ref>, והכתוב מדבר אף בבעלי דינים, שהרי נאמר שם: אשר להם הריב<ref> רש"י. ברייתא שבועות ל א.</ref>, וכן העדים צריכים לעמוד, שנאמר: ועמדו שני האנשים<ref> עי' לעיל.</ref>, ובעדים הכתוב מדבר<ref> שבועות שם.</ref>. על מחלוקת התנאים לענין בעלי דינים אם חיוב העמידה הוא דוקא בשעת גמר דין או אף בשעת משא ומתן, ע"ע דיני ממונות<ref> ציון 200 ואילך.</ref>. על מחלוקת הראשונים אם חיוב העמידה הן של בעלי הדין והן של העדים, הוא מן התורה או מדרבנן, ע"ע הנ"ל<ref> ציון 207 ואילך.</ref>.

==== במצוות שנאמר בהן "לכם" ====

מצוות שנאמר בהן: "לכם", צריך לעמוד בהן בשעת קיומן<ref> עי' להלן.</ref>, שבמצות ספירת העומר נאמר: לכם<ref> ויקרא כג טו.</ref>, ונאמר בה: מהחל חרמש בקמה<ref> דברים טז ט.</ref>, ודרשו: אל תקרי בקמה אלא בקומה, שיש לקיימה בעמידה<ref> עי' פס"ז דלהלן.</ref>, ולמדו בגזירה שווה: לכם לכם, שאף בשאר מצוות שנאמר בהם לכם יש לעמוד בהם בשעת קיומן<ref> פס"ז פ' אמור (ד' כט ע"ג).</ref>. ואלו המצוות שיש בהם חיוב עמידה מחמת שנאמר בהן "לכם": ספירת-העומר*<ref> עי' לעיל; העיטור הל' ציצית שער ג ח"ב ; מהרי"ל הל' לולב אות ה.</ref>, שנאמר בה: וספרתם לכם<ref> ויקרא כג טו.</ref>; ציצית<ref> פס"ז שם; אבודרהם ברכות השחר ד"ה כשמתעטף בציצית; [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6038&pageid=P01500073.LST&rect=626,1730,626,1730&pagewidth=1777 האשכול הל' ברכות הודאה סי' כג].</ref>, שנאמר בה: והיה לכם לציצית<ref> במדבר טו לט.</ref>; תקיעת שופר<ref> מהרי"ל שם; אבודרהם שם; [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6038&pageid=P01500073.LST&rect=626,1730,626,1730&pagewidth=1777 האשכול שם].</ref>, שנאמר בה: יום תרועה יהיה לכם<ref> במדבר כט א.</ref>; מילה<ref> פס"ז שם; אבודרהם שם; [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6038&pageid=P01500073.LST&rect=626,1730,626,1730&pagewidth=1777 האשכול שם].</ref>, שנאמר בה: המול לכם<ref> בראשית יז י.</ref>; לולב<ref> מהרי"ל שם; אבודרהם שם; [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6038&pageid=P01500073.LST&rect=626,1730,626,1730&pagewidth=1777 האשכול שם].</ref>, שנאמר בה: ולקחתם לכם<ref> ויקרא כג מ.</ref>; קידוש לבנה<ref> אבודרהם ברכות השחר ד"ה כשמתעטף בציצית.</ref>, שנאמר בה: החודש הזה לכם<ref> שמות יב ב.</ref>; הלל<ref> [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6038&pageid=P01500073.LST&rect=626,1730,626,1730&pagewidth=1777 האשכול שם].</ref>, שנאמר: השיר הזה יהיה לכם כליל התקדש החג<ref> ישעיה ל כט.</ref>. ויש שהוסיפו, בכלל זה הבדלה, שלענין הבדלה, נאמר: אשר הבדלתי לכם<ref> ויקרא כ כה. בהגר"א או"ח סי' כה סעי' יא.</ref>, ויש שהוסיפו תפילין<ref> שו"ת מהר"י וייל סי' קצא; א"ר סי' כה ס"ק יח, בשם מהר"ם.</ref>, שנאמר בה: אשר ה' נותן לכם<ref> דברים יא יח.</ref>, ויש שהוסיפו קידוש<ref> שו"ת שם משמעון ח"ב או"ח סי' ד (מהדו' מכון ירושלים עמ' נו).</ref>.

==== במצוות שלא נאמר בהן "לכם" ====

שאר מצוות שלא נאמר בהן לכם, מעיקר הדין אין צריך לעמוד בהם<ref> עי' ראשונים דלעיל, ושל"ה דלהלן.</ref>, ומכל מקום יש מן האחרונים שכתבו שיש הידור לעמוד בכל המצוות<ref> עי' של"ה יומא פרק דרך חיים אות קצה.</ref>. ויש הסוברים בדעת אמוראים, שאף בשאר מצוות שלא נאמר בהן לכם, יש חיוב לעמוד מעיקר הדין<ref> שו"ת חקל יצחק או"ח סי' ג אות א, בד' הירו', ושכ"מ מכמה ראשונים.</ref>, שגילתה התורה בגזירה שוה של "לכם לכם"<ref> עי' ציון 19.</ref>, שלא רק במצות ספירת העומר שהיא מעבודות המקדש יש מצוה לעמוד אלא אף בשאר מצוות – שהן דוגמת העבודה במקדש – יש לעמוד<ref> שו"ת חלק יצחק שם.</ref>.

על כך שיש סוברים שכל ברכות המצוות מברכים אותן מעומד, ועל כך שיש סוברים שאין מברכים ברכת המצוות מעומד אלא במצוות שקיומן הוא בעמידה, ע"ע ברכת המצות<ref> ציון 31 ואילך.</ref>.

==== טעם חיוב העמידה ====

עניין העמידה בקיום מצוות – לסוברים שיש לעמוד בקיום כל מצוה<ref> עי' ציון 38 ואילך.</ref> – יש מן הראשונים שכתבו שהוא משום שבעשותינו המצוות נחשב לפני הקב"ה כאילו אנו משרתים ועושים העבודה בבית המקדש, והעמידה היא דוגמת העבודה בבית המקדש שהיה בה חיוב עמידה<ref> עי' א"ח ציצית אות כז; עי' ב"ח או"ח סי' ח; עי' של"ה יומא פרק דרך חיים אות מב.</ref>.

==== בנשים ====

נשים המקיימות מצוות – שהגברים צריכים לעמוד בהן – יש מן האחרונים שכתבו שאינן צריכות לעמוד, שחיוב העמידה נלמד בגזרה שוה מספירת העומר<ref> עי' ציון 16 ואילך.</ref>, ועל כן אין נכללים בחיוב זה אלא הגברים שנצטוו על ספירת העומר, אבל נשים שלא נצטוו כלל בספירת העומר אינן צריכות לעמוד<ref> שו"ת שם משמעון ח"ב עמ' נו.</ref>.

==== במצוה המסורה לנשים ====

מצוה המסורה לנשים ולאנשים – כגון הפרשת-חלה*<ref> ע"ע.</ref> – יש מן האחרונים שכתבו, שאף כאשר היא מתקיימת על ידי אנשים, אין צריך לקיימה בעמידה<ref> אחרונים דלהלן.</ref>, לפי שדין עמידה בקיום המצוות, נלמד מספירת העומר<ref> עי' ציון 16 ואילך.</ref>, ומצות ספירת העומר אין מצווים בה אלא אנשים<ref> ע"ע ספירת העומר. ערך ש"י או"ח סי' ח; זכרון סופרים ח"ב עמ' תסג-תסד.</ref>.

==== מצוות שאפשר לקיימן במחשבה ====

מצוות שאפשר לקיימן במחשבה, יש מן האחרונים שכתבו שאין צריך לקיימן בעמידה, ואפילו במצוות שנאמר בהן: לכם, שדין העמידה נלמד מספירת העומר<ref> עי' ציון 16 ואילך.</ref>, שהיא מצוה שאי אפשר לקיימה במחשבה בלבד<ref> ע"ע ספירת העומר.</ref>, ולדעתם מטעם זה בשעת הפרשת-תרומות-ומעשרות* – שאפשר לקיימה במחשבה<ref> ע"ע הפרשת תרומות ומעשרות: במחשבה.</ref> - וכן בשעת שמירת שבת ויום טוב – שמתקיימת במחשבה בלבד – אף על פי שכתוב בהם: לכם, אין צריך לעמוד<ref> שו"ת שם משמעון ח"ב או"ח סי' ד (מהדו' מ"י עמ' נו).</ref>.

==== בקריעה על מת ====

מצות הקריעה על המת, צריכה להתקיים בעמידה<ref> מו"ק כ ב- כא א.</ref>, שנאמר: ויקם המלך ויקרע את בגדיו<ref> שמואל ב יג לא.</ref>. ונחלקו ראשונים ואחרונים אם בדיעבד יוצאים ידי חובה בקריעה בישיבה: יש סוברים, שאף לסוברים שבכל המצוות שיש בהם חיוב עמידה, המקיימם בישיבה, בדיעבד יצא ידי חובה<ref> עי' ציון 83.</ref>, מכל מקום במצות הקריעה אין יוצאים ידי חובה בדיעבד, ששאר המצוות חיוב העמידה בהם נלמד מדרשה שלא נזכרה בתלמוד, אבל מצות קריעה דרשה מפורשת היא בתלמוד<ref> פמ"ג או"ח סי' תלב מ"ז ס"ק ג; מגן גבורים או"ח סי' שלה"ג ס"ק ב; שמן המאור או"ח שם.</ref>. ויש מן הראשונים שכתבו, שאף במצות הקריעה על המת, המקיימה בישיבה יצא בדיעבד ידי חובה<ref> רא"ש שם הראב"ד, ושכ"מ ברי"ף מו"ק יד א.</ref>.

==== כבוד הציבור ====

מצוות מסוימות הנעשות בציבור מצינו שהן טעונות עמידה: הקורא בתורה שצריך לעמוד<ref> ע"ע קריאת התורה.</ref>, נסתפקו בירושלמי אם הוא מפני כבוד התורה או מפני כבוד הרבים<ref> ירו' מגילה פ"ד ה"א.</ref>, ואף בקריאת המגילה – שאין צריך לעמוד מפני כבודה, שאין לה קדושה כל כך כספר תורה<ref> ר' אברהם מן ההר מגילה כא א.</ref> – יש מן הראשונים סוברים שלא יקראנה בציבור מיושב לכתחילה, מפני כבוד הציבור<ref> רמב"ם מגילה פ"ב ה"ז; ר"א מן ההר ושיטה למס' מגילה שם.</ref>, וכן בברכת הגומל שכתבו ראשונים שמברך מעומד<ref> רמב"ם ברכות פ"י ה"ח, וע"ע ברכות הודאה: ברכת הגומל ציון 30 ואילך.</ref>, יש שכתבו בטעמם, מפני שצריך לברכה בפני עשרה אנשים<ref> ע"ע הנ"ל ציון 18.</ref>, וכל דבר שצריך צבור צריך עמידה לכתחילה מפני כבוד הציבור<ref> חת"ס או"ח סי' נא. ועי' חת"ס שם בטעם הדבר שזימון בעשרה אינו צריך עמידה.</ref>. ואף מה שנהגו בברית מילה שהאב והמוהל מברכים במעומד<ref> ע"ע ברית מילה.</ref>, יש שכתבו הטעם משום כבוד הצבור<ref> שבה"ל מילה סי' ד טעם ב, וע"ע הנ"ל עוד טעמים.</ref>.

==== כבוד השכינה ====

מצוות מסוימות טעונות עמידה מפני כבוד השכינה<ref> עי' להלן.</ref>, וכן מצינו שאמר אביי שברכת הלבנה טעונה עמידה, לפי שחשובה היא כקבלת פני שכינה<ref> סנהדרין מב א.</ref>, וכן יש מן הראשונים שביארו הטעם שצריך לעמוד בקריאת התורה<ref> ע"ע קריאת התורה.</ref>, מפני כבוד השכינה<ref> פסקי רי"ד מגילה כא א: אי נמי.</ref>.

==== בהכשר מצוה ====

הכשר מצוה, אין צריך לעמוד בשעת עשייתו<ref> עי' מג"א או"ח סי' ח סק"ב.</ref>.

על המטיל מים מעומד, וההבדל שבינו לבין המטיל מים מיושב, לענין הכנסת תפילין לבית הכסא, ע"ע בית הכסא<ref> ציון 63 ואילך.</ref>.

על תפלין* של יד, אם יש לעמוד או לשבת בשעת הנחתן, ובשעת ברכת "להניח תפלין", ע"ע הנחת תפלין<ref> ציון 544 ואילך.</ref>.

על היוצא בברכה הטעונה עמידה בשומע-כעונה*, אם צריך לעמוד, ע"ע.

על מחלוקת הראשונים על קריאת היבם בשעת חליצה: לא חפצתי לקחתה<ref> דברים כה ח.</ref>, אם צריכה להיות בעמידה, ועל טעמי הדין, ע"ע חליצה<ref> ציון 500 ואילך.</ref>.

==== מקרא מגילה ====

על מחלוקת אמוראים במקרא-מגילה* אם צריכה להיות בעמידה, ועל טעמי המחלוקת, וכן על מחלוקת הראשונים אם לסוברים שאין היחיד צריך לקרוא את המגילה בעמידה, מכל מקום שליח ציבור צריך לקוראה בעמידה, ע"ע מקרא מגילה.

==== תפילה ====

תפילה צריכה להיות בעמידה<ref> ברכות ל א; שוע או"ח צח א.</ref>, שהתפילה היא כנגד העבודה במקדש<ref> ע"ע תפילה.</ref>, והעבודה במקדש טעונה עמידה<ref> עי' ציון 1. שו"ע שם.</ref>.

על ודוי* שצריך להיות מעומד, ע"ע<ref> ציון 310 ואילך.</ref>.

על מצות קימה מפני כבוד-אב-ואם*, כבוד-רבו*, שיבה, כבוד-חכמים* כבוד-תלמיד-חכם*, ראה ערכיהם, וע' קימה והידור.

על מקומות מסוימים בתפילה שנהגו לעמוד בהם, בשחרית*, מנחה* וערבית*, עי' ערכיהם, וע' תפילה.

==== בדיעבד ====

המקיים בישיבה מצוה שצריך לקיימה בעמידה, יוצא בדיעבד ואין צריך לחזור ולקיימה שנית<ref> עי' רמב"ם תמידין ומוספין פ"ז הכ"ג, לענין ספה"ע; מג"א סי' תקפה סק"א לענין תקיעת שופר; א"ר סי' ח ס"ק ב; מו"ק סי' ח; עי' אחרונים דלהלן.</ref>, שחיוב העמידה בקיום המצוות אינו חיוב גמור<ref> ערוה"ש סי' ח ס"ג; שו"ת מנח"א ח"א סי' מח; אות חיים בהשמטות עמ' רא-רה.</ref>. ויש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים, שבכל המצוות שחיוב העמידה בהם הוא מחמת שנאמר בהם: לכם, אם קיימה בישיבה לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולקיימה<ref> פמ"ג או"ח סי' ח א"א סק"ב, בד' הסמ"ק; שו"ת רדב"ז ח"ג סי' נג; שו"ת ויחי יעקב או"ח סי' א.</ref>.

==== בשעת לימוד תורה ====

מימות משה רבינו עד שמת רבן גמליאל לא היו לומדים תורה אלא בעמידה – מפני כבוד התורה<ref> עי' משנה דלהלן.</ref> – ומשמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם, ולמדים תורה אף בישיבה<ref> ברייתא מגילה כא א.</ref>, וזו היא ששנינו: משמת רבן גמליאל בטל כבוד התורה<ref> סוטה מט א. גמ' מגילה שם.</ref>. על הנידון אם חיוב העמידה בזמן לימוד תורה היא מעיקר הדין, ואם אף בזמנינו באופנים מסוימים יש חיוב ללמוד בעמידה, ע"ע תלמוד תורה.

לא יהיה אדם יושב בין העומדים, ולא עומד בין היושבים<ref> ע"ע דרך ארץ ציון 563.</ref>.

אין לו לאדם להרבות בעמידה, שהעמידה קשה ללב, אלא שליש בעמידה, שליש בישיבה, ושליש בהליכה<ref> כתובות קיא א וב.</ref>.

עמידה שאין בה סמיכה טובה היא מישיבה שאין בה סמיכה<ref> כתובות קיא א וב.</ref>.

שלשה דברים מתיזים גופו של אדם – היינו מסירים כוחו<ref> פי' היעב"ץ.</ref> - האוכל מעומד, השותה מעומד, והמשמש מיטתו מעומד<ref> גיטין ע א. ועי' ד"א זוטא פ"ה, שמ' שרק ת"ח לא יאכל מעומד.</ref>.

חמישה דברים קרובים למיתה יותר מן החיים: אכל ועמד, שתה ועמד, הקיז דם ועמד , ישן ועמד או שימש מיטתו ועמד<ref> גיטין ע א.</ref>.

המשמש מיטתו מעומד, אוחזתו עוית<ref> גיטין ע א.</ref>, היינו חולי המביאו לידי רתת וחלחלה<ref> לעזי רש"י על רש"י בקהלת יב יג.</ref>. וע"ע צניעות.

== '''החשוב עמידה''' ==

==== בסמיכה על דבר אחר ====

העומד כשהוא נסמך – על החשוב סמיכה עי' להלן<ref> ציון 114 ואילך.</ref> - על דבר אחר – בדברים שחיוב העמידה בהם הוא מן התורה<ref> עי' לעיל.</ref> - נחלקו בו תנאים אם חשוב כעמידה או לא: לדעת ר' יוסי בר' יהודה אף עמידה כשהוא נסמך על ידי דבר אחר חשובה כעמידה<ref> עי' בריי' זבחים יט ב וגמ' שם בביאורה.</ref>. לדעת חכמים אין עמידה חשובה כעמידה אלא כשאינו נסמך על ידי דבר אחר<ref> עי' בריי' שם, וגמ' שם בביאורה.</ref>, ויש מן האחרונים שכתבו, שאף לדעתם אין הדברים אלא במצוות שחיוב העמידה בהם נאמר בלשון ציווי, כגון בעבודת בית המקדש שנאמר בה: לעמוד לשרת<ref> דברים יח ה.</ref>, אבל בדברים שלא נאמרו בלשון ציווי אף הסמיכה חשובה כעמידה<ref> מגן גבורים שלטה"ג סי' קמא ס"ק ב.</ref>.

==== הלכה ====

להלכה, נחלקו: א) יש המחלקים, שלענין דברים שחיוב העמידה בהם הוא מן התורה<ref> עי' לעיל.</ref>, יש לחשוש לדעת חכמים שסמיכה אינה חשובה כעמידה<ref> עי' לעיל.</ref>, אבל לענין דברים שחיוב העמידה בהם אינו אלא מדרבנן<ref> עי' לעיל.</ref>, יש להקל כדעת ר' יוסי בר' יהודה שסמיכה חשובה כעמידה<ref> ב"ח חו"מ סי' יז ס"ק ג; ברכ"י שם ס"ק ג.</ref>, ומהם שכתבו בטעם הדבר שיש להקל לענין דברים שחיוב העמידה בהם הוא מדרבנן, לפי שכל חיוב העמידה אינו אלא דין לכתחילה ואינו מעכב<ref> שו"ת הריב"ש סי' רסו.</ref>. ב). ויש סוברים שאף לענין דברים שחיוב העמידה בהם אינו אלא מדרבנן יש להחמיר כדעת חכמים שסמיכה אינה חשובה כעמידה<ref> ט"ז חו"מ סי' יז סעי' א.</ref>.

==== ראוי לעמוד ====

אף לסוברים שסמיכה חשובה כעמידה<ref> עי' לעיל.</ref>, יש מן האחרונים שכתבו, שנכון להדר ולעמוד עמידה גמורה בלא סמיכה, שהעמידה בסמיכה נראית כחציפות כלפי שמים ואין כבוד התורה והמצוה רק לעמוד באימה וביראה<ref> עי' פתח הדביר הל' שבת סי' רסח אות ז ופנים במשפט הל' עדות חו"מ סי' כח אות מה, לענין עמידה על רגל אחת, ושדי חמד בדעתם; [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8419&pageid=S0018.LST ישועות ישראל חו"מ סי' יז].</ref>.

==== בתרתי דסתרי ====

סמיכה לענין מצוות שחיוב העמידה בהם הוא מדרבנן, לסוברים שבמצוות דרבנן הסמיכה יכולה להיחשב הן כעמידה והן כישיבה, כאשר חל על האדם באותו רגע שתי מצוות דרבנן, שבאחת יש חיוב עמידה ובאחת יש חיוב ישיבה, נחלקו בה אחרונים: יש סוברים שאי אפשר שסמיכתו תיחשב באותו רגע הן כישיבה והן כעמידה, משום תרתי דסתרי<ref> סמ"ע חו"מ יז ס"ק ו.</ref>. ויש סוברים שאף באותו הזמן יכולה סמיכתו שתיחשב כעמידה לענין מצוה אחת וכישיבה לענין מצוה אחרת<ref> ב"ח חו"מ שם.</ref>.

==== החשוב סמיכה ====

החשובה סמיכה – שנחלקו בה תנאים אם חשובה כעמידה<ref> עי' ציון 99 ואילך.</ref> – נחלקו בה ראשונים ואחרונים: יש סוברים שאין חשובה סמיכה אלא באופן שאם יטלו את הדבר שעליו סומך האדם יפול חשובה סמיכה, אבל אם כשיטלו את הדבר שעליו סומך האדם לא יפול, לדברי הכל הרי הוא כעמידה<ref> עי' שיטמ"ק זבחים יט ב: מורי; ריטב"א יומא כח ב,</ref>. ויש סוברים שאפילו אם כשיטלו את הדבר שעליו סומך האדם לא יפול, הרי היא סמיכה, שלדעת חכמים אינה חשובה כעמידה<ref> עי' שיטמ"ק שם.</ref>.

==== כשיכול בלא סמיכה ====

הנסמך על דבר, והוא יכול לעמוד בלא סמיכה, יש מן הראשונים שכתבו שאף לסוברים שהסמיכה אינה חשובה בעמידה<ref> עי' ציון 100.</ref>, אין הדברים אמורים אלא כשאינו יכול לעמוד בלא סמיכה – כגון חיגר – אבל אם יכול לעמוד בלא סמיכה אף כשהוא נסמך חשובה סמיכתו כעמידה<ref> עי' שיטת ר' יחיאל המובאת בשיטמ"ק זבחים יט ב וריטב"א יומא כח ב.</ref>. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם, שאין חילוק בדבר, והסמיכה – לסוברים שאינה חשובה כעמידה – אף כשיכול לעמוד בלא הסמיכה, אינה חשובה כעמידה<ref> עי' ריטב"א ושיטמ"ק שם.</ref>.

==== בכריעה על הברכיים ====

העומד כשהוא כורע על ברכיו, יש סוברים שחשובה היא עמידה, לפי שרוב גופו בעמידה<ref> שו"ת הרשב"א ח"ו סי' שצט, בשם סדר חליצה לרבינו פרץ או תיח; ס' ארעא דרבנן אות ר בהשמטות סי' רה; ס' קהלת יעקב לשון חכמים סי' תעח, לענין חליצה; שו"ת הלכות קטנות ח"א י' צד.</ref>, ויש סוברים שאינה חשובה עמידה<ref> ב"י אה"ע סי' קסט, בשם סדר חליצה לרבינו פרץ בהגהותיו על הסמ"ק, לענין חליצה; שו"ת מהר"ם בן חביב סי' טז.</ref>. על כך שאף לסוברים שחשובה היא עמידה, מכל מקום אין לעמוד כך בשעה שמתפלל, ע"ע תפלה.

==== בשחייה ====

עמידה בשחייה – היינו בכפיפה ובהשתחויה – כתבו ראשונים ואחרונים שחשובה היא כעמידה<ref> שו"ת הריב"ש סי' רסו, ע"פ מגילה כא; אורח משפט חו"מ סי' יז סעי' א; עי' אחרונים דלהלן. וכ"מ מהמג"א או"ח סי' תרז ס"ק ד, שבוידוי יש לעמוד כפוף בשחייה, אע"פ שהוידוי צריך להיות בעמידה.</ref>, ומהם שכתבו, שאף לסוברים שהסמיכה אינה חשובה כעמידה<ref> עי' ציון 100.</ref>, מכל מקום השחייה דינה כעמידה<ref> שו"ת די השב חו"מ סי' א; שו"ת אורים גדולים סוף הספר דרשות פ' וירא.</ref>.

==== בסמיכה ושחייה ====

שחייה וסמיכה יחד, יש מן האחרונים שכתבו, שאף לסוברים שהסמיכה לחוד חשובה כעמידה<ref> עי' ציון 99.</ref>, וכן השחייה לחוד חשובה כעמידה<ref> עי' ציון 121.</ref>, מכל מקום בהיותם יחד חשובה כישיבה ולא כעמידה<ref> עי' לשון לימודים חו"מ סי' כג.</ref>.

==== בעמידה על רגל אחת ====

עמידה על רגל אחת כשהרגל השניה מונחת באויר, חשובה עמידה<ref> שו"ת אב"נ או"ח סי' רמ אות לא, ע"פ זבחים כד א.</ref>.

==== כשרגל אחת מונחת על ספסל ====

עמידה על רגל אחת כשהרגל השניה מונחת בישיבה על גבי דבר אחר, יש מן האחרונים שכתבו שחשובה היא כסמיכה, שנחלקו בה תנאים אם חשובה כעמידה<ref> עי' ציון 99 ואילך. [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?13040&pageid=P0062R.LST&rect=1751,2779,1755,2779&pagewidth=2182 קצה המטה או"ח סי' תקפה, בשם אמרי דוד דיני שופר].</ref>.

==== איטר רגל ====

איטר רגל, יש מן האחרונים שכתב, שעמידתו חשובה כסמיכה – שנחלקו בה תנאים אם חשובה כעמידה<ref> עי' ציון 99 ואילך.</ref> - שעמידתו אינה כשאר בני אדם – שדרכם לעמוד על רגלם הימנית – והוא עומד על רגלו השמאלית, ורגלו הימנית אינה אלא מסייעת לרגלו השמאלית<ref> עי' שו"ת גינת ורדים סי' לו.</ref>. ויש מן האחרונים שכתבו, שלדברי הכל עמידת איטר רגל חשובה כעמידה<ref> שו"ת בית אפרים אה"ע מהדו"ת ח"ב סי' ה; שו"ת חת"ס אה"ע ח"ב סי' עא.</ref>. על כך שאף לדעתם לענין עבודות המקדש אין עמידתו חשובה כעמידה, ע"ע עבודה.

==== כשהעמידה היא מפני כבוד השכינה ====

מצוות שחיוב העמידה בהן הוא מפני אימת ויראת השכינה, יש מן האחרונים שכתבו, שאף לסוברים שסמיכה חשובה עמידה<ref> עי' ציון 99.</ref>, אין הסמיכה בהן חשובה כעמידה, שהעמידה בסמיכה יש בה חיסרון אימה וזלזול<ref> עי' מג"א סי' צד ס"ק י; פמ"ג א"א סי' צד ס"ק י; מגן גבורים אלף המטה ס"ק ט.</ref>, ומטעם זה הקורא בתורה צריך לעמוד עמידה גמורה ולא לסמוך על שום דבר<ref> עי' אחרונים הנ"ל.</ref>. ויש סוברים שאין חילוק בדבר<ref> הגהות חכם צבי לט"ז חו"מ סי' טז.</ref>.

==== כשהעמידה היא מפני כבוד הציבור ====

דברים שחיוב העמידה בהם הוא מפני כבוד הציבור, יש מן האחרונים שכתבו, שאף לסוברים שסמיכה אינה כעמידה<ref> עי' ציון 100.</ref>, הסמיכה בהם – ואפילו סמיכה גמורה – חשובה כעמידה, שכל עוד אין האדם יושב ממש אין בזה חיסרון בכבוד הציבור<ref> מטה יהודה הל' מגילה סי' תרצ ס"ק א.</ref>. ויש סוברים, שרק בסמיכה מועטת אין הסמיכה חשובה כזלזול בציבור, לדבר הכל, אבל בסמיכה גמורה – דהיינו שהנסמך יפול אם ינטל הדבר שעליו נסמך – יש חיסרון בכבוד הציבור<ref> ראש יוסף מגילה כא א; ביאוה"ל סי' רצא.</ref>. ויש מן האחרונים שכתבו שיש להימנע אפילו מסמיכה מועטת, שאף בה לדעתם יש חיסרון בכבוד הציבור<ref> שו"ת פני מבין סי' רלח; שו"ת משנה שכיר יו"ד סי' קסה.</ref>.

== '''הערות שוליים''' ==

אנציקלופדיה תלמודית:עמידה - היסטוריית גרסאות

Rakovsky: יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - מצב עמידתו של אדם, בעיקר בניגוד לישיבה*. מצוות מסימות טעונות עמידה, היינו..."