אנציקלופדיה תלמודית:עולת מצורע - היסטוריית גרסאות

Rakovsky ב־17:43, 6 בפברואר 2020

2020-02-06T17:43:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:43, 6 בפברואר 2020
שורה 3:		שורה 3:
	'''הגדרת הערך - '''קרבן עולה* שהמצורע* שנטהר חייב להביאו.		'''הגדרת הערך - '''קרבן עולה* שהמצורע* שנטהר חייב להביאו.

	=== חיובה ===		== '''חיובה''' ==

	המצורע אחר שנרפא מצרעתו ונטהר<ref>ע"ע טהרת מצורע על סדר טהרתו.</ref>, חייב להביא - ביום השמיני לטהרתו<ref>נגעים פי"ד מ"ז; רמב"ם מחוסרי כפרה פ"א ה"ד.</ref>, מלבד כבש לאשם וכבשה לחטאת<ref>ע"ע אשם מצורע וע' חטאת מצורע וע' טהרת מצורע ציון 388 ואילך.</ref> - כבש לעולה<ref>משנה שם; רמב"ם שגגות פ"י ה"ג ומחוסרי כפרה שם ה"ג.</ref>, שנאמר: וביום השמיני יקח שני כבשים תמימִם וגו' ואחר ישחט את העולה<ref>ויקרא יד י ויט. פיהמ"ש להרמב"ם נגעים שם, ובסהמ"צ להרמב"ם מ"ע עז; סמ"ג עשין רכא; החינוך מ' קעו; קר"ס מחוסרי כפרה שם.</ref>. ואם אין יד המצורע משגת<ref>ע"ע השג יד: גדרו.</ref>, מביא - מלבד כבש לאשם וחטאת-העוף<ref>ע"ע אשם מצורע ציון 5 ואילך וע' חטאת מצורע ציון 3ב ואילך וע' טהרת מצורע ציון 395 ואילך.</ref> - עולת-העוף<ref>משנה שם; רמב"ם שם ושם.</ref>, שכן המצורע מביא קרבן-עולה-ויורד*<ref>משנה כריתות י ב; רמב"ם שגגות שם ה"א.</ref>, שנאמר: ואם דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם וגו' ושתי תֹרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עֹלה<ref>ויקרא שם כא-כב. פיהמ"ש להרמב"ם שם; החינוך שם; קר"ס שם.</ref>, ועל דיני עולת העוף, ע"ע עולת העוף וע' קרבן עולה ויורד.		המצורע אחר שנרפא מצרעתו ונטהר<ref>ע"ע טהרת מצורע על סדר טהרתו.</ref>, חייב להביא - ביום השמיני לטהרתו<ref>נגעים פי"ד מ"ז; רמב"ם מחוסרי כפרה פ"א ה"ד.</ref>, מלבד כבש לאשם וכבשה לחטאת<ref>ע"ע אשם מצורע וע' חטאת מצורע וע' טהרת מצורע ציון 388 ואילך.</ref> - כבש לעולה<ref>משנה שם; רמב"ם שגגות פ"י ה"ג ומחוסרי כפרה שם ה"ג.</ref>, שנאמר: וביום השמיני יקח שני כבשים תמימִם וגו' ואחר ישחט את העולה<ref>ויקרא יד י ויט. פיהמ"ש להרמב"ם נגעים שם, ובסהמ"צ להרמב"ם מ"ע עז; סמ"ג עשין רכא; החינוך מ' קעו; קר"ס מחוסרי כפרה שם.</ref>. ואם אין יד המצורע משגת<ref>ע"ע השג יד: גדרו.</ref>, מביא - מלבד כבש לאשם וחטאת-העוף<ref>ע"ע אשם מצורע ציון 5 ואילך וע' חטאת מצורע ציון 3ב ואילך וע' טהרת מצורע ציון 395 ואילך.</ref> - עולת-העוף<ref>משנה שם; רמב"ם שם ושם.</ref>, שכן המצורע מביא קרבן-עולה-ויורד*<ref>משנה כריתות י ב; רמב"ם שגגות שם ה"א.</ref>, שנאמר: ואם דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם וגו' ושתי תֹרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עֹלה<ref>ויקרא שם כא-כב. פיהמ"ש להרמב"ם שם; החינוך שם; קר"ס שם.</ref>, ועל דיני עולת העוף, ע"ע עולת העוף וע' קרבן עולה ויורד.
שורה 23:		שורה 23:
	על מצורע שנתנגע ונתרפא וחזר ונתנגע, שנחלקו תנאים אם מביא קרבן אחד על הכל או קרבן על כל נגע ונגע, ע"ע הנ"ל<ref>ציון 557 ואילך.</ref>.		על מצורע שנתנגע ונתרפא וחזר ונתנגע, שנחלקו תנאים אם מביא קרבן אחד על הכל או קרבן על כל נגע ונגע, ע"ע הנ"ל<ref>ציון 557 ואילך.</ref>.

	=== כפרתה ===		== '''כפרתה''' ==

	הקרבת עולת מצורע, נחלקו תנאים אם היא מעכבת את כפרתו - להתירו בקדשים ולהיכנס למקדש<ref>ע"ע מחסרי כפרה.</ref> - ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר: כשם שחטאתו ואשמו מעכבים אותו – שכל עוד לא הקריב את חטאתו הוא אסור עדיין מלאכול בקדשים ולהיכנס למקדש<ref>ע"ע חטאת מצורע ציון 33 ואילך וע' טהרת מצורע ציון 502.</ref>, והוא הדין כשלא הקריב את אשמו, לסוברים כן<ref>ע"ע אשם מצורע ציונים 22, 24 ואילך, וע' טהרת מצורע 508 ואילך, 511, 513 ואילך.</ref> – כך עולתו מעכבתו<ref>ברייתא בפסחים נט א.</ref>. ובתורת כהנים אמרו שאין העולה מעכבת את כפרתו, ואף על פי שנאמר: והעלה הכֹהן את העֹלה וגו' וכִפר עליו הכֹהן<ref>ויקרא יד כ.</ref>, נאמר: ועשה הכֹהן את החטאת וכִפר וגו'<ref>שם יט.</ref>, מלמד שהכפרה תלויה בחטאת<ref>עי' תו"כ מצורע פ"ג אות יג, וק"א שם.</ref>, שכיון שאין העולה אלא דורון בלבד<ref>ע"ע עולה, ועי' להלן ציון 53.</ref>, אין היא מעכבת את כפרתו<ref>ר"י קורקוס מחוסרי כפרה פ"א ה"ה; כס"מ מחוסרי כפרה שם. ועי' ציון 58 ואילך, בטעם שנאמר אף לאחר העולה: וכפר.</ref>. להלכה, אין הבאת העולה מעכבתו מלאכול בקדשים<ref>רמב"ם מחוסרי כפרה שם.</ref>.		הקרבת עולת מצורע, נחלקו תנאים אם היא מעכבת את כפרתו - להתירו בקדשים ולהיכנס למקדש<ref>ע"ע מחסרי כפרה.</ref> - ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר: כשם שחטאתו ואשמו מעכבים אותו – שכל עוד לא הקריב את חטאתו הוא אסור עדיין מלאכול בקדשים ולהיכנס למקדש<ref>ע"ע חטאת מצורע ציון 33 ואילך וע' טהרת מצורע ציון 502.</ref>, והוא הדין כשלא הקריב את אשמו, לסוברים כן<ref>ע"ע אשם מצורע ציונים 22, 24 ואילך, וע' טהרת מצורע 508 ואילך, 511, 513 ואילך.</ref> – כך עולתו מעכבתו<ref>ברייתא בפסחים נט א.</ref>. ובתורת כהנים אמרו שאין העולה מעכבת את כפרתו, ואף על פי שנאמר: והעלה הכֹהן את העֹלה וגו' וכִפר עליו הכֹהן<ref>ויקרא יד כ.</ref>, נאמר: ועשה הכֹהן את החטאת וכִפר וגו'<ref>שם יט.</ref>, מלמד שהכפרה תלויה בחטאת<ref>עי' תו"כ מצורע פ"ג אות יג, וק"א שם.</ref>, שכיון שאין העולה אלא דורון בלבד<ref>ע"ע עולה, ועי' להלן ציון 53.</ref>, אין היא מעכבת את כפרתו<ref>ר"י קורקוס מחוסרי כפרה פ"א ה"ה; כס"מ מחוסרי כפרה שם. ועי' ציון 58 ואילך, בטעם שנאמר אף לאחר העולה: וכפר.</ref>. להלכה, אין הבאת העולה מעכבתו מלאכול בקדשים<ref>רמב"ם מחוסרי כפרה שם.</ref>.

	=== הקדמתה ===		== '''הקדמתה''' ==

	עולת מצורע מאוחרת להקרבת שאר קרבנותיו והיא באה אחרי החטאת – כפי שבשאר הזבחים חטאת קודמת לעולה<ref>ע"ע חטאת ציון 547 ואילך וע' עולה. ק"א לתו"כ מצורע פ"ג אות יד. וצ"ב מאיזה טעם הוצרכו ללימוד מיוחד למצורע.</ref> - שנאמר לאחר עשיית החטאת: ואחר ישחט את העֹלה<ref>ויקרא יד כ.</ref>, אחר המעשה הזה<ref>תו"כ שם אות יג.</ref>, ואמר ר' שמעון: משל למה הדבר דומה? לפרקליט – מליץ טוב<ref>רש"י זבחים ז ב ד"ה פרקליט.</ref> - שנכנס, ריצה הפרקליט ונכנס הדורון<ref>עי' תו"כ שם אות יד, וק"א שם, ועי' ציון 56.; עי' ברייתא בזבחים שם, ותוס' שם ד"ה ריצה.</ref>. במה דברים אמורים? בשחיטתה ובזריקת דמה<ref>עי' ק"א לתו"כ שם.</ref>, אבל העלאת אברי עולת מצורע על גבי המזבח קודמת להעלאת אמורי חטאת מצורע – כפי שבשאר הזבחים העלאת אברי עולה קודמת להעלאת אמורי חטאת<ref>ע"ע חטאת ציון 575 וע' עולה. ק"א שם. וצ"ב מאיזה טעם הוצרכו ללימוד מיוחד למצורע.</ref> - שנאמר: והעלה הכֹהן את העֹלה<ref>ויקרא יד כ. תו"כ מצורע פ"ג אות יד. ועי' ראב"ד לתו"כ שם, שדברי ר"ש שבציון 53 הם טעם להקדמת העלאת אברי העולה, שמיד אחרי הריצוי שהוא בזריקת דם החטאת יש לתת את הדורון שהוא העלאת אברי העולה, וצ"ב, שבברייתא שבציון 53, מפורש שהוא טעם להקדמת החטאת, ועי' ציון 62.</ref>, שכיון שהמשיך הכתוב: וכִפר, יש ללמוד שמעשה החטאת שהוא כפרה<ref>ע"ע חטאת מצורע ציון 30.</ref>, אינו נגמר קודם שיעלה את העולה<ref>ראב"ד שם, בפי' ראשון.</ref>, או שכיון שהכפרה היא בחטאת ולא בעולה<ref>עי' ציון 45 ואילך.</ref>, ממילא יש לומר שרק אחרי העלאת העולה נגמרת הכפרה שהיא בהעלאת החטאת<ref>ראב"ד שם, בפי' שני.</ref>, או שכיון שנאמר בלשון עבר "והעלה", יש ללמוד שהעולה קודמת בהעלאתה<ref>ק"א שם.</ref>. ויש מן האחרונים סוברים בדעת ר' שמעון שהוא חולק וסובר שאף הקרבת אמורי החטאת קודמת להקרבת אברי העולה<ref>ק"א שם, בד' ר"ש שבציון 53. ונ' שהוצרך לפרש כן בדעתו, כיון שדברי ר"ש הובאו רק לאחר הלימוד להקדמת אברי העולה, ועי' ציון 56.</ref>.		עולת מצורע מאוחרת להקרבת שאר קרבנותיו והיא באה אחרי החטאת – כפי שבשאר הזבחים חטאת קודמת לעולה<ref>ע"ע חטאת ציון 547 ואילך וע' עולה. ק"א לתו"כ מצורע פ"ג אות יד. וצ"ב מאיזה טעם הוצרכו ללימוד מיוחד למצורע.</ref> - שנאמר לאחר עשיית החטאת: ואחר ישחט את העֹלה<ref>ויקרא יד כ.</ref>, אחר המעשה הזה<ref>תו"כ שם אות יג.</ref>, ואמר ר' שמעון: משל למה הדבר דומה? לפרקליט – מליץ טוב<ref>רש"י זבחים ז ב ד"ה פרקליט.</ref> - שנכנס, ריצה הפרקליט ונכנס הדורון<ref>עי' תו"כ שם אות יד, וק"א שם, ועי' ציון 56.; עי' ברייתא בזבחים שם, ותוס' שם ד"ה ריצה.</ref>. במה דברים אמורים? בשחיטתה ובזריקת דמה<ref>עי' ק"א לתו"כ שם.</ref>, אבל העלאת אברי עולת מצורע על גבי המזבח קודמת להעלאת אמורי חטאת מצורע – כפי שבשאר הזבחים העלאת אברי עולה קודמת להעלאת אמורי חטאת<ref>ע"ע חטאת ציון 575 וע' עולה. ק"א שם. וצ"ב מאיזה טעם הוצרכו ללימוד מיוחד למצורע.</ref> - שנאמר: והעלה הכֹהן את העֹלה<ref>ויקרא יד כ. תו"כ מצורע פ"ג אות יד. ועי' ראב"ד לתו"כ שם, שדברי ר"ש שבציון 53 הם טעם להקדמת העלאת אברי העולה, שמיד אחרי הריצוי שהוא בזריקת דם החטאת יש לתת את הדורון שהוא העלאת אברי העולה, וצ"ב, שבברייתא שבציון 53, מפורש שהוא טעם להקדמת החטאת, ועי' ציון 62.</ref>, שכיון שהמשיך הכתוב: וכִפר, יש ללמוד שמעשה החטאת שהוא כפרה<ref>ע"ע חטאת מצורע ציון 30.</ref>, אינו נגמר קודם שיעלה את העולה<ref>ראב"ד שם, בפי' ראשון.</ref>, או שכיון שהכפרה היא בחטאת ולא בעולה<ref>עי' ציון 45 ואילך.</ref>, ממילא יש לומר שרק אחרי העלאת העולה נגמרת הכפרה שהיא בהעלאת החטאת<ref>ראב"ד שם, בפי' שני.</ref>, או שכיון שנאמר בלשון עבר "והעלה", יש ללמוד שהעולה קודמת בהעלאתה<ref>ק"א שם.</ref>. ויש מן האחרונים סוברים בדעת ר' שמעון שהוא חולק וסובר שאף הקרבת אמורי החטאת קודמת להקרבת אברי העולה<ref>ק"א שם, בד' ר"ש שבציון 53. ונ' שהוצרך לפרש כן בדעתו, כיון שדברי ר"ש הובאו רק לאחר הלימוד להקדמת אברי העולה, ועי' ציון 56.</ref>.
שורה 41:		שורה 41:
	על לוג-שמן-של-מצורע* שקודם להקרבת עולת המצורע, ע"ע לוג שמן של מצורע<ref>ציון 586 ואילך.</ref>.		על לוג-שמן-של-מצורע* שקודם להקרבת עולת המצורע, ע"ע לוג שמן של מצורע<ref>ציון 586 ואילך.</ref>.

			== '''הקרבתה''' ==
	==== העמדה ====		==== העמדה ====

	~~=== הקרבתה ===~~

	עולת מצורע טעונה העמדה קודם הקרבתה, שנאמר: והעמיד הכהן המְטהר את האיש המִּטהר ואֹתם<ref>ויקרא יד יא.</ref>, למדנו שהם - המצורע וקרבנותיו<ref>ק"א לתו"כ דלהלן.</ref> - טעונים כולם עמידה<ref>תו"כ מצורע פרשתא ג אות ג.</ref>. על מקום ואופן ההעמדה, ע"ע טהרת מצורע<ref>ציון 423 ואילך.</ref>.		עולת מצורע טעונה העמדה קודם הקרבתה, שנאמר: והעמיד הכהן המְטהר את האיש המִּטהר ואֹתם<ref>ויקרא יד יא.</ref>, למדנו שהם - המצורע וקרבנותיו<ref>ק"א לתו"כ דלהלן.</ref> - טעונים כולם עמידה<ref>תו"כ מצורע פרשתא ג אות ג.</ref>. על מקום ואופן ההעמדה, ע"ע טהרת מצורע<ref>ציון 423 ואילך.</ref>.

שורה 64:		שורה 62:


	==הערות שוליים==		=='''הערות שוליים'''==

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:עוֹלַת מְצוֹרַע לשם אנציקלופדיה תלמודית:עולת מצורע

2020-01-28T13:32:32Z

Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:עוֹלַת מְצוֹרַע לשם אנציקלופדיה תלמודית:עולת מצורע

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:32, 28 בינואר 2020
(אין הבדלים)

Wikiboss: Added new Talmudit entry

2020-01-28T12:27:27Z

Added new Talmudit entry

דף חדש

{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
'''הגדרת הערך - '''קרבן עולה* שהמצורע* שנטהר חייב להביאו.

=== חיובה ===

המצורע אחר שנרפא מצרעתו ונטהר<ref>ע"ע טהרת מצורע על סדר טהרתו.</ref>, חייב להביא - ביום השמיני לטהרתו<ref>נגעים פי"ד מ"ז; רמב"ם מחוסרי כפרה פ"א ה"ד.</ref>, מלבד כבש לאשם וכבשה לחטאת<ref>ע"ע אשם מצורע וע' חטאת מצורע וע' טהרת מצורע ציון 388 ואילך.</ref> - כבש לעולה<ref>משנה שם; רמב"ם שגגות פ"י ה"ג ומחוסרי כפרה שם ה"ג.</ref>, שנאמר: וביום השמיני יקח שני כבשים תמימִם וגו' ואחר ישחט את העולה<ref>ויקרא יד י ויט. פיהמ"ש להרמב"ם נגעים שם, ובסהמ"צ להרמב"ם מ"ע עז; סמ"ג עשין רכא; החינוך מ' קעו; קר"ס מחוסרי כפרה שם.</ref>. ואם אין יד המצורע משגת<ref>ע"ע השג יד: גדרו.</ref>, מביא - מלבד כבש לאשם וחטאת-העוף*<ref>ע"ע אשם מצורע ציון 5 ואילך וע' חטאת מצורע ציון 3ב ואילך וע' טהרת מצורע ציון 395 ואילך.</ref> - עולת-העוף*<ref>משנה שם; רמב"ם שם ושם.</ref>, שכן המצורע מביא קרבן-עולה-ויורד*<ref>משנה כריתות י ב; רמב"ם שגגות שם ה"א.</ref>, שנאמר: ואם דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם וגו' ושתי תֹרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עֹלה<ref>ויקרא שם כא-כב. פיהמ"ש להרמב"ם שם; החינוך שם; קר"ס שם.</ref>, ועל דיני עולת העוף, ע"ע עולת העוף וע' קרבן עולה ויורד.

==== במניין המצוות ====

חיוב עולת מצורע לא נמנה במנין-המצות* כמצוה מיוחדת<ref>עי' להלן.</ref>, לפי שהוא בכלל מצות הבאת קרבנות המצורע<ref>עי' סהמ"צ להרמב"ם מ"ע עז; עי' סמ"ג עשין רכא; עי' החינוך מ' קעו.</ref>, או כשאין ידו משגת בכלל מצות הבאת קרבן עולה ויורד<ref>עי' סמ"ג עשין רטז.</ref>.

==== ביחס לאשם ====

כבש העולה וכבש האשם של המצורע צריכים להיות שוים - במראה ובקומה ובדמים<ref>מאירי יומא סב ב; ק"א לתו"כ דלהלן.</ref> - שנאמר: יקח שני כבשים<ref>ויקרא יד י.</ref>, מה תלמוד לומר "שני", והרי מיעוט כבשים שנים? אלא שיהיו שניהם שוים, ומניין שאף על פי שאין שוים כשרים? תלמוד לומר: כבש, כבש, ריבה<ref>תו"כ מצורע פ"ב אות ח; ברייתא ביומא שם.</ref>, היינו שנאמר: ולקח הכֹהן את הכבש האחד<ref>ויקרא שם יב.</ref>, והיה יכול הכתוב לומר: ולקח את האחד, ובא "הכבש" לרבות שהם כשרים אף על פי שאינם שוים<ref>מאירי שם.</ref>, או שנאמר פעם נוספת: ושחט את הכבש<ref>ויקרא שם יג.</ref>, לרבות שלא נאמר הצורך בשוים אלא למצוה ולא לעכב<ref>ק"א שם.</ref>. ויש מן האחרונים סוברים בדעת ראשונים שהם חולקים, ולדעתם אין כבש העולה צריך להיות שוה לכבש האשם<ref>מער"ק מחוסרי כפרה פ"א ה"ג ומרה"פ יומא פ"ו ה"א ומרכה"מ תמידין ומוספין פ"ד ה"ט, בד' הרמב"ם שגגות פ"י ה"ג ומחוסרי כפרה שם, שהשמיט דין זה. ועי' מל"מ שגגות שם ומחוסרי כפרה שם ורע"א יומא שם ותפא"י נגעים פי"ד מ"ז יכין אות נא, שתמהו על השמטת הרמב"ם, ועי' מרה"פ שם, שי"ל שהרמב"ם לא גרס דין זה ביומא (וצ"ב, שמקורו הוא בתו"כ וכדלעיל), ועי' מרכה"מ שם שי"ל שהתנא שסובר שצריכים להיות שוים הוא התנא שסובר שעולץ מצורע מעכבת כמו אשמו, עי' ציון 42, ואין הלכה כן, עי' ציון 48, ועי' הר המוריה שגגות שם והערות הגרי"ש אלישיב יומא שם, שי"ל שהתנא של המשנה שזכר דין זה בציפורי מצורע (ע"ע) ולא זכר דין זה בנגעים שם בכבשי מצורע, חולק, וכעי"ז במער"ק שם, ועי' מרה"פ שם והערות הגרי"ש אלישיב שם, טעמים מדוע לשיטה זו אין לדרוש את המילה "שני" להשוות בין הכבשים.</ref>.

==== חיוב מנחה ונסכים ====

עולת מצורע טעונה נסכים*<ref>תו"כ מצורע פ"ב אות י; ר' נתן בספרי במדבר פסקא קז; ברייתא במנחות צא א; רמב"ם מעה"ק פ"ב ה"ו.</ref>, שנאמר בפרשת נסכים: ויין לנסך וגו' תעשה על העֹלה<ref>במדבר טו ה.</ref>, זו עולת מצורע<ref>תו"כ שם; ספרי שם; ברייתא שם.</ref>. ואף על פי שכל עולה טעונה נסכים<ref>ע"ע נסכים וע' עולה.</ref>, הוצרך הכתוב לרבות בפירוש עולת מצורע לנסכים, לפי שאינה כשאר קרבנות עולה – שהם נדר או נדבה<ref>ע"ע נדרים ונדבות וע' עולה. רבנו הלל דלהלן; ספרי דבי רב דלהלן; קר"א דלהלן.</ref> – אלא היא באה חובה<ref>רבנו הלל לספרי שם; ספרי דבי רב לספרי שם; קר"א מנחות שם.</ref>, והיא עולת יחיד<ref>מיוחס לראב"ד לספרי שם; ספרי דבי רב שם. ועי"ש, שעולת חובה של הציבור מפורשים בה נסכים, ע"ע עולה וע' קרבן מוסף וע' תמיד.</ref>, שאין קבוע לה זמן<ref>ספרי דבי רב שם. ועי"ש, שאילו עולה שקבוע לה זמן, אע"פ שהיא עולת יחיד, מצינו שטעונה נסכים, ע"ע עולת ראיה.</ref>. וכן טעונה מנחת-נסכים*<ref>עי' תו"כ שם אות ט; ברייתא שם; רמב"ם שם.</ref>, שנאמר בקרבנות המצורע: והעלה הכֹהן את העֹלה ואת המנחה<ref>ויקרא יד כ.</ref>, במנחה הבאה עם הזבח הכתוב מדבר<ref>עי' תו"כ שם; ברייתא שם.</ref>, שמשמעות הכתוב היא מנחה הבאה בגלל עולה<ref>רש"י כת"י מנחות שם; עי' רבנו הלל לתו"כ שם. ועי' ק"א לתו"כ שם, שפי' בע"א, ולפירושו אין הכתוב מלמד רק על עולה אלא על כל קרבנות המצורע.</ref>, שאילו בעולת העוף של מצורע עני – שאינה טעונה נסכים, כשאר עולת העוף שאינה טעונה נסכים<ref>ע"ע נסכים וע' עולת העוף. עי' רמב"ם שם ה"ב.</ref> – נאמר: ואת האחד עֹלה על המנחה<ref>ויקרא שם לא.</ref>, שבה המנחה באה בפני עצמה<ref>עי' רגמ"ה מנחות שם.</ref>.

על מצורע עני שהביא מקצת קרבנותיו והעשיר או עשיר והעני, שנחלקו תנאים איזו עולה יביא, ע"ע טהרת מצורע<ref>ציון 537 ואילך. וע"ע חטאת מצורע ציון 18 ואילך.</ref>.

על מצורע שנתנגע ונתרפא וחזר ונתנגע, שנחלקו תנאים אם מביא קרבן אחד על הכל או קרבן על כל נגע ונגע, ע"ע הנ"ל<ref>ציון 557 ואילך.</ref>.

=== כפרתה ===

הקרבת עולת מצורע, נחלקו תנאים אם היא מעכבת את כפרתו - להתירו בקדשים ולהיכנס למקדש<ref>ע"ע מחסרי כפרה.</ref> - ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר: כשם שחטאתו ואשמו מעכבים אותו – שכל עוד לא הקריב את חטאתו הוא אסור עדיין מלאכול בקדשים ולהיכנס למקדש<ref>ע"ע חטאת מצורע ציון 33 ואילך וע' טהרת מצורע ציון 502.</ref>, והוא הדין כשלא הקריב את אשמו, לסוברים כן<ref>ע"ע אשם מצורע ציונים 22, 24 ואילך, וע' טהרת מצורע 508 ואילך, 511, 513 ואילך.</ref> – כך עולתו מעכבתו<ref>ברייתא בפסחים נט א.</ref>. ובתורת כהנים אמרו שאין העולה מעכבת את כפרתו, ואף על פי שנאמר: והעלה הכֹהן את העֹלה וגו' וכִפר עליו הכֹהן<ref>ויקרא יד כ.</ref>, נאמר: ועשה הכֹהן את החטאת וכִפר וגו'<ref>שם יט.</ref>, מלמד שהכפרה תלויה בחטאת<ref>עי' תו"כ מצורע פ"ג אות יג, וק"א שם.</ref>, שכיון שאין העולה אלא דורון בלבד<ref>ע"ע עולה, ועי' להלן ציון 53.</ref>, אין היא מעכבת את כפרתו<ref>ר"י קורקוס מחוסרי כפרה פ"א ה"ה; כס"מ מחוסרי כפרה שם. ועי' ציון 58 ואילך, בטעם שנאמר אף לאחר העולה: וכפר.</ref>. להלכה, אין הבאת העולה מעכבתו מלאכול בקדשים<ref>רמב"ם מחוסרי כפרה שם.</ref>.

=== הקדמתה ===

עולת מצורע מאוחרת להקרבת שאר קרבנותיו והיא באה אחרי החטאת – כפי שבשאר הזבחים חטאת קודמת לעולה<ref>ע"ע חטאת ציון 547 ואילך וע' עולה. ק"א לתו"כ מצורע פ"ג אות יד. וצ"ב מאיזה טעם הוצרכו ללימוד מיוחד למצורע.</ref> - שנאמר לאחר עשיית החטאת: ואחר ישחט את העֹלה<ref>ויקרא יד כ.</ref>, אחר המעשה הזה<ref>תו"כ שם אות יג.</ref>, ואמר ר' שמעון: משל למה הדבר דומה? לפרקליט – מליץ טוב<ref>רש"י זבחים ז ב ד"ה פרקליט.</ref> - שנכנס, ריצה הפרקליט ונכנס הדורון<ref>עי' תו"כ שם אות יד, וק"א שם, ועי' ציון 56.; עי' ברייתא בזבחים שם, ותוס' שם ד"ה ריצה.</ref>. במה דברים אמורים? בשחיטתה ובזריקת דמה<ref>עי' ק"א לתו"כ שם.</ref>, אבל העלאת אברי עולת מצורע על גבי המזבח קודמת להעלאת אמורי חטאת מצורע – כפי שבשאר הזבחים העלאת אברי עולה קודמת להעלאת אמורי חטאת<ref>ע"ע חטאת ציון 575 וע' עולה. ק"א שם. וצ"ב מאיזה טעם הוצרכו ללימוד מיוחד למצורע.</ref> - שנאמר: והעלה הכֹהן את העֹלה<ref>ויקרא יד כ. תו"כ מצורע פ"ג אות יד. ועי' ראב"ד לתו"כ שם, שדברי ר"ש שבציון 53 הם טעם להקדמת העלאת אברי העולה, שמיד אחרי הריצוי שהוא בזריקת דם החטאת יש לתת את הדורון שהוא העלאת אברי העולה, וצ"ב, שבברייתא שבציון 53, מפורש שהוא טעם להקדמת החטאת, ועי' ציון 62.</ref>, שכיון שהמשיך הכתוב: וכִפר, יש ללמוד שמעשה החטאת שהוא כפרה<ref>ע"ע חטאת מצורע ציון 30.</ref>, אינו נגמר קודם שיעלה את העולה<ref>ראב"ד שם, בפי' ראשון.</ref>, או שכיון שהכפרה היא בחטאת ולא בעולה<ref>עי' ציון 45 ואילך.</ref>, ממילא יש לומר שרק אחרי העלאת העולה נגמרת הכפרה שהיא בהעלאת החטאת<ref>ראב"ד שם, בפי' שני.</ref>, או שכיון שנאמר בלשון עבר "והעלה", יש ללמוד שהעולה קודמת בהעלאתה<ref>ק"א שם.</ref>. ויש מן האחרונים סוברים בדעת ר' שמעון שהוא חולק וסובר שאף הקרבת אמורי החטאת קודמת להקרבת אברי העולה<ref>ק"א שם, בד' ר"ש שבציון 53. ונ' שהוצרך לפרש כן בדעתו, כיון שדברי ר"ש הובאו רק לאחר הלימוד להקדמת אברי העולה, ועי' ציון 56.</ref>.

==== כשהקדים את העולה לחטאת ====

עולת מצורע שהקדימה לחטאתו, מה שעשה עשוי<ref>תו"כ מצורע פ"ג אות יד; תוספתא נגעים סופ"ח; עי' פסחים נט א-ב, ורש"י שם ב ד"ה והעלה.</ref>, ואינו מעכב<ref>בהגר"א לתוספתא שם.</ref>, שנאמר: והעלה הכֹהן את העֹלה<ref>ויקרא יד כ. תו"כ שם; גמ' שם ב.</ref>, שכיון שאמר הכתוב בלשון עבר "והעלה" ולא בלשון עתיד "יעלה", יש ללמוד שאף על פי שהעלה כבר את העולה, יעלה את החטאת לאחר מכן<ref>רש"י שם; עי' ראב"ד לתו"כ שם; עי' רבנו הלל לתו"כ שם; ק"א לתו"כ שם. ועי' תוס' פסחים שם א ד"ה דכתיב, שמ"מ אין הלימוד אלא בדיעבד ולא לכתחילה, שאין הדיוק מלשון הכתוב עוקר את הכתוב המפורש שבציון 50.</ref>.

==== כשהקדים את העולה לאשם ====

עולת מצורע שהקדימה לאשמו, תעלה על גבי המזבח וטעונה נסכים – כשאר עולות<ref>ע"ע עולה, ועי' לעיל ציון 22, שה"ה בעולת מצורע. בהגר"א לתוספתא דלהלן.</ref> – אלא שלא עלתה לבעלים לשם חובה<ref>תוספתא נגעים סופ"ח.</ref>, וצריך להביא עולה אחרת<ref>חס"ד לתוספתא שם; בהגר"א שם. ועי' מק"ד קדשים סי' יב אות ב, שהסתפק בדין עולת מצורע שקדמה לאשמו, וצ"ב מדברי התוספתא.</ref>.

על לוג-שמן-של-מצורע* שקודם להקרבת עולת המצורע, ע"ע לוג שמן של מצורע<ref>ציון 586 ואילך.</ref>.

==== העמדה ====

=== הקרבתה ===

עולת מצורע טעונה העמדה קודם הקרבתה, שנאמר: והעמיד הכהן המְטהר את האיש המִּטהר ואֹתם<ref>ויקרא יד יא.</ref>, למדנו שהם - המצורע וקרבנותיו<ref>ק"א לתו"כ דלהלן.</ref> - טעונים כולם עמידה<ref>תו"כ מצורע פרשתא ג אות ג.</ref>. על מקום ואופן ההעמדה, ע"ע טהרת מצורע<ref>ציון 423 ואילך.</ref>.

==== תנופה ====

עולת מצורע, אף על פי שהיא טעונה עמידה<ref>עי' ציון 73.</ref>, אינה טעונה תנופה, שנאמר: האיש<ref>ויקרא יד יא.</ref>, לא חטאת ולא עולה<ref>תו"כ מצורע פרשתא ג אות ג.</ref>, שמשמעות הכתוב היא "האיש" ולא דבר אחר, וכיון שאינו יכול למעט עמידה – שמפורשת בכתוב<ref>עי' ציון 71.</ref> – תנהו למעט תנופה<ref>רבנו הלל לתו"כ שם; ק"א לתו"כ שם.</ref>, ואין ללמוד תנופה לעולת מצורע מאשם מצורע, שתנופתו מפורשת בכתוב<ref>ע"ע אשם מצורע ציון 55. ק"א שם.</ref>.

==== מקום שחיטתו ====

עולת מצורע נשחטת בכל הרוח הצפונית של העזרה – כפי ששאר עולות נשחטות בצפון<ref>ע"ע עולה.</ref> – שנאמר: אשר ישחט את החטאת ואת העֹלה במקום הקֹדש<ref>ויקרא יד יג. עי' תו"כ מצורע פרשתא ג אות י, וק"א שם. ועי' דרך הקודש לתו"כ שם וק"א שם, שעיקר הלימוד נצרך להכשיר את כל הרוח, אבל לא הוצרכו ללמוד לשחיטה בצפון אלא לאשם. ועי' ח"ח לתו"כ שם, שיש ללמוד אף לצורך בשחיטה, שכיון שעמידתה בפתח העזרה, ע"ע טהרת מצורע ציון 427 ואילך, הו"א שיישחטו שם.</ref>.

==== כששחטה שלא לשמה ====

עולת מצורע ששחטה שלא לשמה* כשרה, שנאמר: והעלה הכֹהן את העֹלה<ref>ויקרא יד כ.</ref>, אף על פי ששחטה שלא לשמה<ref>תו"כ מצורע פ"ג אות יד. ועי' הג' הגר"א לתו"כ שם, שמחק דין זה, ועי' בהערות להג' הגר"א מהד' רבנו הלל, שהוא לפי שאינו שונה משאר עולות שכשרות כששחטן שלא לשמה (ע"ע עולה), ואע"פ שלא עלו לבעלים לשם חובה (ע"ע הנ"ל), י"ל שה"ה בעולת מצורע, ולומר שגילה הכתוב שאינו צריך להביא קרבן אחר, זהו חידוש שלא מצינו בשום מקום.</ref>, שלא הקפיד הכתוב אלא על ההעלאה<ref>ק"א לתו"כ שם.</ref>.

על שאר פרטי הקרבת עולת מצורע, ע"ע עולה.

==הערות שוליים==