https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A2%D7%93_%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C 2026-05-11T03:41:58Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A2%D7%93_%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C&diff=157196&oldid=prev 2022-06-15T13:44:03Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - באמירת לשון &quot;עד&quot; דבר המסויים, אם הדבר המסויים בכלל האמור.&lt;/span...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - באמירת לשון &amp;quot;עד&amp;quot; דבר המסויים, אם הדבר המסויים בכלל האמור.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פתיחה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&amp;quot;עד&amp;quot; דבר המסויים, כגון עד יום פלוני, האמור בתורה ובחז&amp;quot;ל ובלשון בני אדם, דנו אם עד ועד בכלל דהיינו שיום פלוני בכלל האמור, או עד ולא עד בכלל היינו שיום פלוני אינו בכלל האמור.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בתורה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&amp;quot;עד&amp;quot; האמור בתורה, נחלקו תנאים ואמוראים אם עד ועד בכלל: א) יש סוברים שעד ועד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&#039; יהודה ר&amp;quot;ה ל ב, ורבי ברייתא ערכין יח ב, ור&#039; לוי יומא פו א, ור&#039; יונתן נזיר שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפיכך אמר רבי שהכתוב לענין איסור חמץ: מיום הראשֹׁן עד יום השבעי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות יב טו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אף יום השביעי בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ערכין יח ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לענין איסור אכילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רש&amp;quot;י שם א ד&amp;quot;ה יכול.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או לענין עונש כרת על אכילת חמץ&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; שם ד&amp;quot;ה יכול.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן הכתוב לענין איסור חדש* בזמן שאין בית המקדש קיים: עד עצם היום הזה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויקרא כג יד. ועי&#039; מנחות סח א וע&amp;quot;ע האיר המזרח ציון 47, וע&#039; חדש ציון 120 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, דהיינו עד יום ששה עשר בניסן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; משנה מנחות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמר ר&#039; יהודה שיום ששה עשר בכלל האיסור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה שם. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שעד ועד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גמ&#039; מנחות שם ב ור&amp;quot;ה ל ב וסוכה מא ב. וכ&amp;quot;ד רנב&amp;quot;י שם ושם בד&#039; ריב&amp;quot;ז במשנה שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן הכתוב בנזיר: עד מלאת הימים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;במדבר ו ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהיינו יום שלשים של נזירות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע חודש ציון 126, וע&#039; נזירות.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמר ר&#039; יונתן שעד ועד בכלל, לפיכך סתם נזירות שלשים יום&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נזיר ו ב. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) ויש סוברים שעד ולא עד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ת&amp;quot;ק בברייתא ערכין שם, ור&#039; יוחנן יומא פו ב לגי&#039; ס&amp;quot;א בהגהות הב&amp;quot;ח שם (ועי&#039; שד&amp;quot;ח כללים מערכת ע כלל ט), ור&#039; יאשיה נזיר שם, ורב ושמואל ור&#039; יוחנן ור&amp;quot;ל מנחות סח א, ועי&#039; קהלת יעקב מענה לשון לשון תורה אות ע סימן תשכד, בד&#039; עוד אמוראים, ועי&#039; להלן. ועי&#039; שטמ&amp;quot;ק מנחות שם אות ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפיכך הוצרך הכתוב ללמד באיסור חמץ&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;4 ואילך, אם היינו לענין האיסור אכילה או לענין העונש.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שאף יום שביעי של פסח בכלל האיסור, שנאמר: עד יום האחד ועשרים לחדש בערב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות יב יח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שמהכתוב: עד יום השבעי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;2.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אין למדים איסור ליום השביעי, שעד ולא עד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ת&amp;quot;ק בברייתא ערכין שם, וקהלת יעקב שם וטו&amp;quot;א ר&amp;quot;ה ל ב. ועי&#039; מוצל מאש ערכין שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן הכתוב לענין איסור חדש* בזמן שאין בית המקדש קיים: עד עצם היום הזה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויקרא כג יד. ועי&#039; מנחות סח א וע&amp;quot;ע האיר המזרח ציון 47, וע&#039; חדש ציון 120 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, דהיינו עד יום ששה עשר בניסן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; משנה מנחות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמרו רב ושמואל ור&#039; יוחנן וריש לקיש שיום ששה עשר מותר, שעד ולא עד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מנחות שם א ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה עד, בד&#039; רב ושמואל, ושטמ&amp;quot;ק שם ב אות ב בד&#039; ר&amp;quot;י ור&amp;quot;ל. ועי&#039; טו&amp;quot;א ר&amp;quot;ה שם, ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;27.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן הכתוב בנזיר: עד מלאת הימים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;במדבר ו ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהיינו יום שלשים של נזירות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;11.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמר ר&#039; יאשיה שעד ולא עד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נזיר שם. ועי&amp;quot;ש שלמדים ממקום אחר שסתם נזירות שלשים יום, וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בשמוכח&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;במקום שיש הוכחה שעד ולא עד בכלל, אף לסוברים שעד ועד בכלל, עד ולא עד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;טו&amp;quot;א דלהלן. וכן מבואר ברא&amp;quot;ש פסחים פ&amp;quot;י סי&#039; מ, לענין הכתוב (ויקרא כג טז): עד ממחרת השבת השביעת, ועי&#039; קהלת יעקב מענה לשון לשון תורה אות ע סימן תשכד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולפיכך הכתוב לענין סימן טהרה של נגעים: מראשו ועד רגליו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויקרא יג יב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שמוכח שאין רגליו בכלל לפי שצריך שיהיה הכל למראה הכהן, ואינו יכול לראות ברגל בין אצבע לאצבע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ערכין יח ב ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה לכל, וע&amp;quot;ע נגעי אדם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אומרים עד ולא עד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;טו&amp;quot;א ר&amp;quot;ה ל ב ע&amp;quot;פ ערכין שם. ועי&#039; טו&amp;quot;א בד&#039; רב שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;20.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בדברי תנאים&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&amp;quot;עד&amp;quot; האמור בדברי תנאים, נחלקו בדבר: יש סוברים שעד ועד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&#039; חסדא פסחים קיז ב בד&#039; המשנה דלהלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואותה שאמרו בית שמאי במשנה לענין אמירת הלל בליל הסדר שאומרים עד &amp;quot;אם הבנים שמחה&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה פסחים קטז ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שסוברים עד ועד בכלל, ולפיכך לא אמרו שאומרים עד &amp;quot;בצאת ישראל&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ר&#039; חסדא שם קיז ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש סוברים שעד ולא עד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רבה בר ר&#039; הונא שם בד&#039; הברייתא דלהלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואותה שאמרו בית שמאי בברייתא שאומרים הלל בליל הסדר עד &amp;quot;בצאת ישראל&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא שם קיז א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שסוברים עד ולא עד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רבה בר ר&#039; הונא שם ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש סוברים שהולכים בכל מקום לחומרא, שאם עד ועד בכלל הוא לחומרא אומרים בו עד ועד בכלל, ואם הוא לקולא, אומרים בו עד ולא עד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; גמ&#039; חולין נה א: התם לחומרא, ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה התם, ועי&#039; להלן. ועי&#039; שד&amp;quot;ח כללים מע&#039; ע כלל יא, שהביא כמה מקומות שהולכים בו לחומרא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהתנאים נתכוונו ב&amp;quot;עד&amp;quot; שאמרו לחומרא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שו&amp;quot;ת אבנ&amp;quot;ז יו&amp;quot;ד סי&#039; מט אות טו, ע&amp;quot;פ נדה יד א ושכ&amp;quot;מ בתוס&#039; חולין מו א ד&amp;quot;ה עד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. לפיכך בשיעור שברי כלי חרס שמקבלים טומאה ששנה ר&#039; ישמעאל בשיעורם: מכדי סיכת קטן ועד לוג, מלוג ועד סאה ברביעית, מסאה ועד סאתיים בחצי לוג&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה כלים פ&amp;quot;ב מ&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמרו בברייתא שלוג דינו כפחות מלוג וסאה דינו כפחות מסאה וסאתיים דינו כפחות מסאתיים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא חולין נה א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שהולכים לחומרא ועד ועד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גמ&#039; חולין שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן בגרגרת* שניקבה ששנינו בה שאם ניקבה עד שיעור איסר כשרה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משנה חולין נד א, וע&amp;quot;ע גרגרת ציון 95.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמר ר&#039; נחמן שאם ניקבה שיעור כאיסר דינו כיתר מאיסר שטריפה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חולין נד ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שהולכים לחומרא ועד ולא עד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; גמ&#039; שם ונה א ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה התם. ועי&#039; גמ&#039; שם נד ב ורש&amp;quot;י הנ&amp;quot;ל ותוס&#039; שם ד&amp;quot;ה כסלע ורשב&amp;quot;א שם, לענין שיעור סלע שאמר ר&amp;quot;נ, ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;67.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן הראשונים שכתבו בדעת אמוראים שחולקים וסוברים שאין הולכים בו לחומרא, ו&amp;quot;עד&amp;quot; שאמרו חכמים בשיעורים הולכים בהם לקולא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; ר&#039; יהודה שירלאון ברכות כו ב בשם רבינו, בדעת אמוראים בנדה נח ב (וצ&amp;quot;ב בדעת מי כוונתו), ור&#039; אסי דלהלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפיכך אותה ששנינו שקטן יוצא בעירוב אמו עד בן שש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ברייתא ערובין פב ב, וע&amp;quot;ע ערובי תחומים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמר ר&#039; אסי שבן שש בכלל, לפי שעד ועד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גמ&#039; עירובין שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואף על פי שקולא הוא שבן שש יוצא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; ר&amp;quot;י שירלאון שם. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;50 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;האופנים שהולכים בהם לחומרא&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בדעת הסוברים שהולכים לחומרא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; לעיל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, יש מן הראשונים שכתבו שהוא דוקא בעניני שיעורים, אבל בעניני זמנים, אין הולכים בהם לקולא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;או&amp;quot;ז הל&#039; תפילה סי&#039; פה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולפיכך נסתפקו בדברי ר&#039; יהודה שאמר שזמן תפילת שחרית עד ד&#039; שעות, אם עד ועד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברכות כו ב. או&amp;quot;ז שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש ראשונים סוברים שאף בזמנים הולכים בהם לחומרא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; תוס&#039; ברכות שם ד&amp;quot;ה איבעיא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן הראשונים שכתבו שהוא דוקא בשיעורים, אבל ב&amp;quot;גבול&amp;quot; שנתנו חכמים, כגון אותה שאמרו שקטן שצריך לאמו יוצא בעירוב אמו עד בן שש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; ערובין פב ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אין אומרים בו לחומרא, ולפיכך בן שש בכלל ואף שהוא לקולא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; ר&#039; יהודה שירלאון ברכות כז א בשם ר&#039; אלחנן, והובא באו&amp;quot;ז הל&#039; תפילה סי&#039; פה. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;43 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;באיסורי דרבנן&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בדינים שהם מדרבנן, נחלקו אמוראים וראשונים בדעתם: א) ר&#039; הונא סובר שאף &amp;quot;עד&amp;quot; האמור בו הולכים בו לחומרא, לפיכך בכתמים* שאמר ר&#039; חנינא בן אנטיגנוס שכתם שנמצא עד גריס אינו טמאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; משנה נדה נח ב, וע&amp;quot;ע כתמים ציון 803.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, בגריס עצמו טמאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לשון ראשון בגמ&#039; נדה שם. ועי&#039; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה והכא ורשב&amp;quot;א שם בפי&#039; א, שפי&#039; כן אף לל&amp;quot;ב בגמ&#039; שם, ועי&#039; רשב&amp;quot;א שם בשם מורו, שביאר ל&amp;quot;ב שבכתמים עד ולא עד בכלל אף לקולא, וע&amp;quot;ע כתמים ציון 885 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש סוברים כן אף בד&#039; ר&#039; אבהו שסובר שגריס עצמו אינו טמאה, שדוקא בכתמים הקילו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רש&amp;quot;ש חולין נה א וערול&amp;quot;נ נדה נח ב ד&amp;quot;ה והנה מה, בד&#039; תוס&#039; חולין שם ד&amp;quot;ה כל, שכ&#039; לענין זמן תפילה שהוא מדרבנן (ע&amp;quot;ע תפילה), שהולכים בו לחומרא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) ויש מן הראשונים שכתבו בדעת ר&#039; אבהו ש&amp;quot;עד&amp;quot; האמור בו הולכים בו לקולא, ולפיכך בכתמים בשיעור גריס טהורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רשב&amp;quot;א חולין נה א, וכ&amp;quot;כ בד&#039; רש&amp;quot;י חולין שם ד&amp;quot;ה חוץ.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בדיני ממונות&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בדיני ממונות שאמרו בו &amp;quot;עד&amp;quot;, נחלקו אחרונים: יש שכתבו שכיון שלא שייך בו קולא וחומרא, שקולא לנתבע הוא חומרא לתובע, לפיכך אין בו כלל, ולפעמים אומרים בו עד ועד בכלל ולפעמים אומרים בו עד ולא עד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהר&amp;quot;ם חולין נד ב לתוד&amp;quot;ה סלע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שבממונות הדין המוציא-מחבירו-עליו-הראיה*, ולפיכך יתפרש &amp;quot;עד&amp;quot; קולא לנתבע&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהר&amp;quot;ם שיק חולין שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בדברי אמוראים&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&amp;quot;עד&amp;quot; האמור בדברי אמוראים, יש מן הראשונים שכתבו שאין הולכים בו לחומרא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; חולין מו א ד&amp;quot;ה עד; ב&amp;quot;ח יו&amp;quot;ד סי&#039; מד בד&#039; הבה&amp;quot;ג סי&#039; קא, וע&amp;quot;ע כליות ציון 219.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולפיכך אותה שאמר שמואל בחוט השדרה שנפסק עד פרשה ראשונה שהיא טריפה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חולין מה ב. וע&amp;quot;ע חוט השדרה ציון 144.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, נסתפק ר&#039; הונא בריה דר&#039; יהושע אם עד ועד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חולין שם. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 147 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שבדברי אמוראים יש להסתפק אם עד ועד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; שם; או&amp;quot;ז הל&#039; תפילה סי&#039; פה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שאף &amp;quot;עד&amp;quot; שבדברי אמוראים הולכים בו לחומרא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; חולין נה ב, מאמוראים בשיעור טריפה בקטנות הכליות: בדקה עד כפול בגסה עד כענבה, ורמב&amp;quot;ן ורשב&amp;quot;א ור&amp;quot;ן שם, וע&amp;quot;ע כליות ציון 221; ב&amp;quot;ח יו&amp;quot;ד סי&#039; לב בד&#039; הרמב&amp;quot;ם שחיטה פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;ד. ועי&#039; פר&amp;quot;ח יו&amp;quot;ד סי מד ס&amp;quot;ק י, שמספק יש להחמיר.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בלשון בני אדם&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בלשון-בני-אדם*, עד ולא עד בכלל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שו&amp;quot;ת הרשב&amp;quot;א ח&amp;quot;ד סי&#039; קסא ושו&amp;quot;ת הרא&amp;quot;ש כלל עו סי&#039; ד ור&amp;quot;ן נדרים סא א, בפי&#039; המשנה שם ס א וסא ב; שו&amp;quot;ע חו&amp;quot;מ מג כז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ולפיכך נדר ושבועה שנעשו עד לזמן פלוני, כגון אדם שאסר על עצמו דבר מסוים עד הפסח או עד הקציר, כתבו ראשונים שאין האיסור אלא עד שיגיע אותו זמן, ולא בתוך אותו הזמן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רשב&amp;quot;א ורא&amp;quot;ש ור&amp;quot;ן שם. ועי&#039; שי&amp;quot;ק נדרים פ&amp;quot;ח ה&amp;quot;ב, שאף לסוברים שבנדרים הולכים אחר לשון תורה להחמיר, ע&amp;quot;ע לשון בני אדם ציון 28, ובלשון תנאים עד ועד בכלל לחומרא, כיון שבלשון תנאים אינו אלא מספק, ובלשון בני אדם הוא ודאי, בזה לכו&amp;quot;ע הולכים אחר לשון בני אדם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן בעניני ממון, כגון המתחייב לפרוע עד יום פלוני, כתבו ראשונים שהוא חייב לפרוע לפני אותו יום&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רשב&amp;quot;א שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן המוחל לחברו כל תביעות שהיו לו עליו עד יום פלוני, כתבו ראשונים שהוא גובה בשטר שזמנו באותו יום&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רא&amp;quot;ש ושו&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בשיעור שלא הוזכר עד&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בשיעור שלא הוזכר &amp;quot;עד&amp;quot;, כתבו ראשונים שיש מקומות שחשובים כמו שכתוב בהם &amp;quot;עד&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; חולין נד ב ד&amp;quot;ה כסלע. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;41.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky