https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%91אנציקלופדיה תלמודית:סרוב - היסטוריית גרסאות2026-04-24T13:04:46Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%91&diff=139774&oldid=prevRakovsky: יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - נתבע שמסרב לבוא לבית-דין*, למרות שהוזמן לכך. בעל-דין* שהוא נתבע<ref> ע"ע בע..."2020-07-14T19:39:41Z<p>יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - נתבע שמסרב לבוא לבית-דין*, למרות שהוזמן לכך. בעל-דין* שהוא נתבע<ref> ע"ע בע..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''הגדרת הערך''' - נתבע שמסרב לבוא לבית-דין*, למרות שהוזמן לכך.<br />
<br />
בעל-דין* שהוא נתבע<ref> ע&quot;ע בעל דין ציון 3 ואילך. </ref> המסרב לבוא לבית-דין*, למרות שהוזמן לכך<ref> ע&quot;ע הזמנה (ב): כשהמוזמן מסרב.</ref>, נאמרו בו דינים מיוחדים.<br />
<br />
על נדוי* שמנדים את המסרב לבוא לבית-דין*, ועל שטר שמתא* שכותבים עליו, ע&quot;ע הזמנה (ב): כשהמזומן מסרב. היה מסרב לבוא לבית דין והוצרך התובע להוציא הוצאות לכופו לירד עמו לדין, שחייב הנתבע לפרוע כל יציאותיו, ע&quot;ע הנ&quot;ל<ref> ציון 160 ואילך.</ref>. על היתר הפנייה לערכאות*, כשהנתבע מסרב לבוא לבית דין, ע&quot;ע ערכאות<ref> ועי' להלן ציון 32 ואילך.</ref>. על סירוב שצריך האדם לסרב בתחילה כשמבקשים ממנו להיות שליח-צבור*, ע&quot;ע.<br />
<br />
== '''עיכוב הקריאה והתפילה בבית הכנסת''' ==<br />
<br />
מנהג קדמוני קדמונים שבבית-הכנסת* עומד אדם במקום שהשליח-צבור* עומד ואינו מניחו להתפלל ומבטל התמיד, או ביום קריאת התורה מעכב להוציא ספר-תורה* מההיכל ואין שום אדם רשאי להעבירו משם בחזקה עד שיבא הפרנס ויפייסו שמעותד לעמוד על ימינו<ref> שו&quot;ת חת&quot;ס או&quot;ח סי' פא: יום הכניסה, וע&quot;ע יום הכניסה, דהיינו שני וחמישי.</ref>. והחרימו הקדמונים שכשאדם מזמין חבירו לדין וחבירו מסרב, אינו יכול לבטל תפילת יוצר - שחרית* - ולא מנחה* אלא אם כן ביטל - תפילת ערבית*<ref> כ&quot;י א&quot;ח ח&quot;ג שבנספח לע' חדר&quot;ג אות ב, בשם תקנות רגמ&quot;ה, בציון, שכ&quot;ה בחלק מכ&quot;י.</ref> - שלוש פעמים רצופים<ref> כלבו סי' קטז, בשם תקנת רבינו גרשום וגזרת קדמונים; כ&quot;י א&quot;ח שם בגוף הערך; עי' שו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנבורג ד&quot;פ סי' אלף כב, בשם תקנות שתקן ר&quot;ת באגודת בני צרפת.</ref>. ויש הסובר: אלא אם כן לא בא - הסרבן - לדין, שלוש פעמים רצופים<ref> עי' ד&quot;מ חו&quot;מ סי' יא סק&quot;ג, בשם כלבו בשם חרם רבינו גרשום (דהיינו שכן פי' &quot;ביטל&quot; שבציון 7, ובניגוד לכ&quot;י שבציון 6).</ref>. ואין יכול לבטל תפילה אלא בבית כנסת שהוא - הסרבן - הולך שם להתפלל, אבל אם ביטל שם שלוש תפילות רצופות יכול לבטל בכל בתי כנסיות<ref> עי' כלבו שם, בשם תקנת רבינו גרשום וגזרת קדמונים; עי' כ&quot;י א&quot;ח שם בשם תקנות רגמ&quot;ה; ד&quot;מ וסמ&quot;ע שם, בשם כלבו בשם חרם רבינו גרשום; באה&quot;ט שם סק&quot;ט, בשם סמ&quot;ע בשם כלבו שכן חרם ר&quot;ג. ועי' שו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנבורג שם, וע&quot;ע שם, בשם תקנות מעג&quot;נץ ווירמ&quot;שא שפי&quot;רא.</ref>. ואינו יכול לבטל תפילה משבת* ויום-טוב*<ref> כלבו שם, בשם תקנת רבינו גרשום וגזרת קדמונים; כ&quot;י א&quot;ח שם אות טז, בשם תקנות רגמ&quot;ה; שו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנבורג ד&quot;פ סי' קנג וסי' אלף כב, בשם חרם קדמונים; שלט&quot;ג סנהדרין ט ב בדפי הרי&quot;ף, שכן תיקן ר&quot;ג; ד&quot;מ וסמ&quot;ע שם, בשם כלבו בשם חרם רבינו גרשום; עי' באה&quot;ג יו&quot;ד ס&quot;ס שלג, שכן החרים ר&quot;ג; מג&quot;א סי' שלט סק&quot;ג, שכן תיקן ר&quot;ג: התמיד; באה&quot;ט חו&quot;מ שם, בשם סמ&quot;ע בשם כלבו שכן חרם ר&quot;ג; שו&quot;ת חת&quot;ס שם, שכן גזר ר&quot;ג חרם.</ref>, בשביל תביעה שיש לאדם על חבירו<ref> עי' ראשונים שבציון הנ&quot;ל; שו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנבורג ד&quot;פ סי' אלף כב.</ref>, אם לא ביטל כבר שלושה תפילות<ref> כלבו שם, בשם תקנת רבינו גרשום וגזרת קדמונים; כ&quot;י א&quot;ח שם, בשם תקנות רגמ&quot;ה; שו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנבורג שם ושם, בשם חרם קדמונים; עי' ד&quot;מ וסמ&quot;ע חו&quot;מ שם, בשם כלבו בשם חרם רבינו גרשום; באה&quot;ג יו&quot;ד שם, שכן החרים ר&quot;ג; באה&quot;ט חו&quot;מ שם, בשם סמ&quot;ע בשם כלבו שכן חרם ר&quot;ג.</ref>. יש סוברים דהיינו שלוש תפילות רצופות<ref> כלבו שם, בשם תקנת רבינו גרשום וגזרת קדמונים; כ&quot;י א&quot;ח שם, בשם תקנות רגמ&quot;ה;</ref>. ויש סוברים דהיינו שלוש תפילות קודם<ref> שו&quot;ת מהר&quot;ם שם ושם, בשם חרם קדמונים; עי' באה&quot;ג שם, שכן החרים ר&quot;ג; עי' שלט&quot;ג שם; </ref>, שביטלו מלפני השבת<ref> שלט&quot;ג שם.</ref>, בחול, שלוש פעמים, ולא הועיל<ref> מחה&quot;ש סי' שלט סק&quot;ג, בשם שלט&quot;ג; שו&quot;ת חת&quot;ס שם, שכן גזר ר&quot;ג חרם: ודחאו בקש.</ref>.<br />
<br />
ההיתר לדון בערכאות* של גוים<ref> עי' להלן ציון 32 ואילך, וע&quot;ע ערכאות.</ref>, כתבו גאונים שמתירים אותו בית דין, רק אם עיכב קודם לכן שלוש פעמים בבית הכנסת<ref> תשו' רב שרירא גאון בבעה&quot;ת שס&quot;ב סי' ג (והובא בסמ&quot;ע סי' כו סק&quot;ח) ושו&quot;ת תשב&quot;ץ חלק ב סימן רצ וח&quot;ד סי' ו ושו&quot;ת יכין ובועז ח&quot;ב סי' ט.</ref>.<br />
<br />
על היתר הפנייה לערכאות*, כשהנתבע מסרב לבוא לבית דין, ע&quot;ע ערכאות<ref> ועי' להלן ציון 32 ואילך.</ref>. על שאר דיני עיכוב קריאת-התורה*, ואם עיכבו מלקרוא הקריאה בכל השבת, אם משלימים הקריאה בשבת הבאה, ע&quot;ע קריאת התורה. על שאר דיני עיכוב תפלה*, ע&quot;ע. ושם, על עיכוב מפאת טענה בענייני הקהל.<br />
<br />
== '''כתב סרבנות''' ==<br />
<br />
המסרב לבוא לבית-דין*, אף לאחר שהתרו בו, רשאים בית דין - או רב המקום<ref> מנהגים דק&quot;ק וורמיישא סי' רצד. </ref> - לכתוב עליו שהוא סרבן<ref> עי' ראשונים ואחרונים שבציון הבא ואילך.</ref>, ונקרא: סרבנות<ref> עי' מחז&quot;ו סי' תקעה, שכן מצא; עי' מרדכי כתובות רמז רסח; תשב&quot;ץ קטן סי' תקי, בשם הר&quot;ם; עי' כלבו סי' קטז, בשם תקנת רבינו גרשום וגזרת קדמונים, וסי' קכד סמ&quot;ב, בשם התשב&quot;ץ; כ&quot;י א&quot;ח ח&quot;ג שבנספח לע' חדר&quot;ג אות ב, בשם תקנות רגמ&quot;ה; עי' שו&quot;ת מהרי&quot;ק שורש יא; לקט יושר ח&quot;ב עמ' עו ופב.</ref>, או: כתב סרבנות<ref> כ&quot;מ ממכתב חרם שנד' בתוך חמשה קונטרסים דף קט ע&quot;א; עי' מנהגים דק&quot;ק וורמיישא שם; כ&quot;מ משו&quot;ת חו&quot;י סי' קנג; כ&quot;מ מנובי&quot;ת אה&quot;ע סי' קב; כ&quot;מ משו&quot;מ מהדו&quot;ת ח&quot;ד סי' קנב; כ&quot;מ מערה&quot;ש חו&quot;מ סי' יא ס&quot;ז.</ref>. סרבנות הוא כ&quot;פתיחא&quot; שרשאים בית דין לכתוב כדי לנדותו<ref> ע&quot;ע הזמנה (ב) ציון 137 ואילך. עי' שו&quot;ת מהרי&quot;ק שם.</ref>, ואין כותבים אותו אלא בעדים<ref> מחז&quot;ו שם, שכן מצא; כלבו סי' קטז, בשם תקנת רבינו גרשום וגזרת קדמונים; כ&quot;י א&quot;ח שם.</ref>. והרואה כתב הסרבנות, ויש כח בידו, חייב להכריז על המסרב ולכופו עד שיבואו לפני דייני ישראל<ref> עי' מנהגים דק&quot;ק וורמיישא שם.</ref>, ומועיל אף - לסוברים כן<ref> עי' ציון 44 ואילך.</ref>, וכן הלכה<ref> עי' ציון 48 ואילך.</ref> - לחייב הנתבע בהוצאות התובע<ref> עי' תשב&quot;ץ שם, בשם הר&quot;ם; עי' כלבו סי' קכד סמ&quot;ב, בשם התשב&quot;ץ.</ref>, וכן לתבוע בדיני גוים להציל מיד בעל דינו<ref> עי' שו&quot;ת חו&quot;י שם.</ref>.<br />
<br />
על היתר הפנייה לערכאות*, כשהנתבע מסרב לבוא לבית דין, ע&quot;ע ערכאות<ref> ועי' להלן ציון 32 ואילך.</ref>.<br />
<br />
== '''זמן הסירוב''' ==<br />
<br />
יש שתיקנו שכל מי שיזמין חבירו לדין שלא יסרב יותר משלושה ימים<ref> שו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנבורג ד&quot;פ סי' אלף כב (ונ' שהוא מתקנות מעג&quot;נץ ווירמ&quot;שא שפי&quot;רא הנזכרות שם); שו&quot;ת מהר&quot;ם מינץ סי' קב אות ו, בשם תקנות ר&quot;ג מאור הגולה (ועי' ציון הבא).</ref>.<br />
<br />
== '''לשון שלא בפניו''' ==<br />
<br />
יש שתיקנו שהמסרב לבוא לדין, יכול הקהל לדונו על ידי שליח-בית-דין* ההולך להזמינו לדין<ref> שו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנבורג ד&quot;פ סי' אלף כב, בשם תקנות מעג&quot;נץ ווירמ&quot;שא שפי&quot;רא; שו&quot;ת מהר&quot;ם מינץ סי' קב אות פב, בשם תקנות ר&quot;ג מאור הגולה (ועיי&quot;ש סוף אות פא, שמוכח לכאו' שאינו מתקנת ר&quot;ג, וצ&quot;ב).</ref>.<br />
<br />
== '''פנייה לערכאות''' ==<br />
<br />
היתה יד הגוים תקיפה, ובעל דינו אַלם ואינו יכול להוציא ממנו בדיני ישראל, יתבענו לדיני ישראל תחילה, אם לא רצה לבוא נוטל רשות מבית-דין*, ומציל בדיני גוים מיד בעל דינו<ref> רמב&quot;ם סנהדרין פכ&quot;ו ה&quot;ז; טוש&quot;ע חו&quot;מ כו ב.</ref>, נטילת רשות זו, נחלקו בה אחרונים: יש סוברים שהיא תקנה בבתי דינים שבישראל, שלא לדון בפני ערכאות* של גוים אלא על ידי רשות<ref> יש&quot;ש ב&quot;ק פ&quot;ח סי' סה: בפניהם.</ref>. ויש סוברים שכשדנים בערכאות ברשות בית דין אין נקרא הפלילים על שמו, אלא על שם בית דין שנתנו לו רשות<ref> שו&quot;ת חת&quot;ס חו&quot;מ סי' ג. </ref>.<br />
<br />
על דיני היתר בית דין לפנות לערכאות* של גוים, ע&quot;ע ערכאות.<br />
<br />
== '''תשלום הוצאות כפייה בערכאות''' ==<br />
<br />
סירב הנתבע לבוא לבית-דין* ומתוך סירובו הוצרך להעמידו בערכאות* של גוים ולהוציא הוצאות בדיינים וטוענים, נחלקו בו ראשונים:<br />
<br />
א) יש סוברים שאינו חייב לשלם ההוצאות<ref> שו&quot;ת הרשב&quot;א ח&quot;א סי' תתקמ, והובא בב&quot;י חו&quot;מ סי' יד; שו&quot;ע שם ה, בשם יש מי שאומר.</ref>, שאינו אלא גרמא-בנזקין*, ואינו דומה לדינא דגרמי<ref> ע&quot;ע גרמא בנזקין; גרמי: גרמי. שו&quot;ת הרשב&quot;א שם; בהגר&quot;א שם ס&quot;ק כט, לד' זו.</ref>, שעושה מעשה בגוף הדבר שהוא מזיקו<ref> שו&quot;ת הרשב&quot;א שם; בהגר&quot;א שם סק&quot;ל, שהוא כתוס' ב&quot;ב כב ב ד&quot;ה זאת, בשם ר&quot;י.</ref>, ובשעת מעשה בא ההיזק<ref> תוס' שם, בשם ר&quot;י; בהגר&quot;א שם, לד' זו.</ref> כשורף שטרותיו של חבירו<ref> ע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 76 ואילך. שו&quot;ת הרשב&quot;א שם.</ref>. שלדעתם עיקר החילוק שבין גרמי לגרמא הוא משום שגרמי עושה בעצמו ההיזק וגם הוא נעשה בשעת מעשה מיד<ref> ע&quot;ע הנ&quot;ל ציונים 9, 11 ואילך. באר אליהו לבהגר&quot;א שם סק&quot;ל.</ref>, ואין מקום לחייב את הנתבע את הוצאות הכפיה והסרבנות<ref> באר אליהו שם.</ref>. וכן אינו דומה להוצאות של פתיחא<ref> ע&quot;ע הזמנה (ב) ציון 160 ואילך.</ref>, משום ששם בית דין מחייבים אותו על שסירב לבוא לפניהם ליום שקובעים<ref> שו&quot;ת הרשב&quot;א שם: דבי&quot;ד.</ref>.<br />
<br />
ב) ויש סוברים שאם הוצרך להוציא עליו הוצאות לכופו על ידי ערכאות של גוים, חייב לשלם לו<ref> שו&quot;ת הרא&quot;ש כלל עג סי' ג, לפי ב&quot;י חו&quot;מ סי' יד; רמ&quot;א בשו&quot;ע שם ה, בשם י&quot;ח.</ref>. שלדעתם עיקר החילוק בין גרמא לגרמי, שגרמי הוא קנס*<ref> ע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 62.</ref>, שקנסו בדבר ששכיח<ref> ע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 406. עי' בהגר&quot;א שם סק&quot;ל.</ref>, וכל דבר המצוי ורגיל ראוי לקנוס, שלא תהיה רגילות לעשות כן ולגרום היזק לחבירו, ולכן ראוי לחייב את המסרב על כל הוצאות שגרם לתובע, שהוא גם כן דבר רגיל, ובכל דבר המצוים קונסים<ref> באר אליהו לבהגר&quot;א שם.</ref>.<br />
<br />
להלכה הכריעו אחרונים שמי שמתוך סירובו הוצרך להוליכו בערכאות, חייב לשלם הוצאותיו<ref> ב&quot;י חו&quot;מ סי' יד; רמ&quot;א בשו&quot;ע שם ה; לבוש שם ס&quot;ד; ערה&quot;ש שם סי&quot;ב. ועי' רמ&quot;א שבע' גרמא בנזקין; גרמי ציון 406, שפסק להלכה שהחיוב בגרמי הוא משום קנס.</ref>, ובלבד שהלך לערכאות ברשות בית דין<ref> רמ&quot;א שם: שעשאו ברשות; ערה&quot;ש שם.</ref>. וכן אם יש לו פסק דין והנתבע אינו רוצה לקיים, ונתנו לו בית דין רשות שילך בערכאות ויגבה ממנו, והוציא על זה הוצאות, חייב לשלם לו<ref> ערה&quot;ש שם.</ref>.<br />
<br />
=='''הערות שוליים'''==<br />
<references /></div>Rakovsky