אנציקלופדיה תלמודית:סעודה מפסקת (ערב תשעה באב) - היסטוריית גרסאות

Rakovsky ב־17:25, 6 בפברואר 2020

2020-02-06T17:25:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:25, 6 בפברואר 2020
שורה 1:		שורה 1:

	{{אנציקלופדיה_תלמודית}}		{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
	'''הגדרת הערך - '''~~סְעֻדָּה מַפְסֶקֶת (ערב תשעה באב).~~ סעודה אחרונה שאוכלים בערב תשעה באב.		'''הגדרת הערך - '''סעודה אחרונה שאוכלים בערב תשעה באב.

	== '''גדרה ומהותה''' ==		== '''גדרה ומהותה''' ==
שורה 257:		שורה 257:
	אכילת דגים, מותרת<ref>'''מאירי תענית ל א בשם רוב מפרשים; כף החיים סי' תקנב ס"ק טז, ע"פ הרא"ש שבציון''' '''186, שדן על אכילת דגים לענין ב' תבשילים. ועי' ראשונים שבציון''' '''167, שדנו על אכילת דגים לענין ב' תבשילים. וצ"ב בלשון המאירי שם, שכן הוא דעת מפרשים, האם משמע מזה שיש חולקים.'''</ref>. ואף על פי שלענין נדרים, הנודר בבשר אסור בדגים - באופנים מסויימים<ref>'''ע"ע נדרים.'''</ref> - לענין סעודה מפסקת, אין דינם כבשר<ref>'''מאירי שם.'''</ref>. על המנהג באכילת דגים, עי' להלן<ref>'''ציונים''' '''316 ואילך.'''</ref>.		אכילת דגים, מותרת<ref>'''מאירי תענית ל א בשם רוב מפרשים; כף החיים סי' תקנב ס"ק טז, ע"פ הרא"ש שבציון''' '''186, שדן על אכילת דגים לענין ב' תבשילים. ועי' ראשונים שבציון''' '''167, שדנו על אכילת דגים לענין ב' תבשילים. וצ"ב בלשון המאירי שם, שכן הוא דעת מפרשים, האם משמע מזה שיש חולקים.'''</ref>. ואף על פי שלענין נדרים, הנודר בבשר אסור בדגים - באופנים מסויימים<ref>'''ע"ע נדרים.'''</ref> - לענין סעודה מפסקת, אין דינם כבשר<ref>'''מאירי שם.'''</ref>. על המנהג באכילת דגים, עי' להלן<ref>'''ציונים''' '''316 ואילך.'''</ref>.

	== ז. יין ומשקאות ==		== '''יין ומשקאות''' ==

	=== שתיית יין ===		=== שתיית יין ===
שורה 297:		שורה 297:
	על שיעור שתית משקים - כגון שתיית שיכר<ref>'''תוס' דלהלן.'''</ref>, לנוהגים לשתותו בסעודה זו<ref>'''עי' ציון''' '''349. '''</ref>, או שתיית שאר משקים<ref>'''תוס' דלהלן; רמ"א דלהלן.'''</ref> - נחלקו ראשונים: יש סוברים שצריך למעט בשתייתו<ref>'''תוס' תענית ל א ד"ה ואע"ג; הרוקח סי' שי; עי' טור או"ח סי' תקנב שמביא את דברי רשב"ג דלהלן, והמציין על הרמ"א דלהלן ושיירי כנה"ג הגהות טור שם אות א בדעתו, שסובר שכן הוא אף בשאר משקים ולכו"ע; רמ"א שם ס"א. '''</ref>, ולדעתם זו היא שאמר רבן שמעון בן גמליאל במשנה לענין יין, שצריך למעט בשתייתו<ref>'''עי' ציון''' '''255.'''</ref>, ופירש בברייתא רבי יהודה - ויש גורסים רב יהודה בשם רב<ref>'''רמב"ן תורת האדם שער האבל ענין אבילות ישנה.'''</ref>, או רב יהודה<ref>'''ריטב"א תענית שם. ועי' רי"ף שגרס א"ר יהודה, ועי' רמב"ן שם שהיינו רבי יהודה.'''</ref> - שאם היה רגיל לשתות עשרה כוסות, לא ישתה כי אם חמשה<ref>'''ברייתא תענית ל א. על הרגיל בשיעור פחות מזה, עי' ציון''' '''259. '''</ref>, וכן הוא אף בשאר משקים<ref>'''ביהגר"א שם בשם הפוסקים, בדעת הראשונים הנ"ל.'''</ref>, ואף חכמים לא נחלקו עליו בדבר זה<ref>'''עי' ב"י שם, וביהגר"א שם, בשם הפוסקים, בדעת הראשונים הנ"ל.'''</ref>. ויש סוברים שאין צריך למעט משיעור השתיה<ref>'''עי' ב"י שם בדעת הרמב"ם שהשמיט דברי רשב"ג, ושיירי כנה"ג שם בדעת הראבי"ה שבציון''' '''71, שלא הביא את דברי רשב"ג לענין מיעוט משתיה, שסוברים שהיינו דוקא ביין ולרשב"ג. '''</ref>, ואותה שאמר רבן שמעון בן גמליאל, שימעט<ref>'''עי' ציון''' '''300.'''</ref>, היינו דוקא ביין, שלדעתו מותר לשתות יין, אלא שצריך למעט בשתייתו<ref>'''עי' ציון''' '''255 ואילך.'''</ref>, ואין זה נוהג בשאר משקים<ref>'''ב"י ושכנה"ג שם.'''</ref>. על מיעוט משתיית מים, עיין לעיל<ref>'''עי' ציון''' '''58.'''</ref>.		על שיעור שתית משקים - כגון שתיית שיכר<ref>'''תוס' דלהלן.'''</ref>, לנוהגים לשתותו בסעודה זו<ref>'''עי' ציון''' '''349. '''</ref>, או שתיית שאר משקים<ref>'''תוס' דלהלן; רמ"א דלהלן.'''</ref> - נחלקו ראשונים: יש סוברים שצריך למעט בשתייתו<ref>'''תוס' תענית ל א ד"ה ואע"ג; הרוקח סי' שי; עי' טור או"ח סי' תקנב שמביא את דברי רשב"ג דלהלן, והמציין על הרמ"א דלהלן ושיירי כנה"ג הגהות טור שם אות א בדעתו, שסובר שכן הוא אף בשאר משקים ולכו"ע; רמ"א שם ס"א. '''</ref>, ולדעתם זו היא שאמר רבן שמעון בן גמליאל במשנה לענין יין, שצריך למעט בשתייתו<ref>'''עי' ציון''' '''255.'''</ref>, ופירש בברייתא רבי יהודה - ויש גורסים רב יהודה בשם רב<ref>'''רמב"ן תורת האדם שער האבל ענין אבילות ישנה.'''</ref>, או רב יהודה<ref>'''ריטב"א תענית שם. ועי' רי"ף שגרס א"ר יהודה, ועי' רמב"ן שם שהיינו רבי יהודה.'''</ref> - שאם היה רגיל לשתות עשרה כוסות, לא ישתה כי אם חמשה<ref>'''ברייתא תענית ל א. על הרגיל בשיעור פחות מזה, עי' ציון''' '''259. '''</ref>, וכן הוא אף בשאר משקים<ref>'''ביהגר"א שם בשם הפוסקים, בדעת הראשונים הנ"ל.'''</ref>, ואף חכמים לא נחלקו עליו בדבר זה<ref>'''עי' ב"י שם, וביהגר"א שם, בשם הפוסקים, בדעת הראשונים הנ"ל.'''</ref>. ויש סוברים שאין צריך למעט משיעור השתיה<ref>'''עי' ב"י שם בדעת הרמב"ם שהשמיט דברי רשב"ג, ושיירי כנה"ג שם בדעת הראבי"ה שבציון''' '''71, שלא הביא את דברי רשב"ג לענין מיעוט משתיה, שסוברים שהיינו דוקא ביין ולרשב"ג. '''</ref>, ואותה שאמר רבן שמעון בן גמליאל, שימעט<ref>'''עי' ציון''' '''300.'''</ref>, היינו דוקא ביין, שלדעתו מותר לשתות יין, אלא שצריך למעט בשתייתו<ref>'''עי' ציון''' '''255 ואילך.'''</ref>, ואין זה נוהג בשאר משקים<ref>'''ב"י ושכנה"ג שם.'''</ref>. על מיעוט משתיית מים, עיין לעיל<ref>'''עי' ציון''' '''58.'''</ref>.

	== ח. דברים האסורים משום מנהג ==		== '''דברים האסורים משום מנהג''' ==

	=== בשר ויין ===		=== בשר ויין ===
שורה 329:		שורה 329:
	על מנהג איסור בשר ויין, עוד קודם סעודה מפסקת, ע"ע בין המצרים<ref>'''ציונים 9 ואילך, 99 ואילך.'''</ref>.		על מנהג איסור בשר ויין, עוד קודם סעודה מפסקת, ע"ע בין המצרים<ref>'''ציונים 9 ואילך, 99 ואילך.'''</ref>.

	== ט. מנהגי הסעודה ==		== '''מנהגי הסעודה''' ==

	=== ישיבה על הארץ ===		=== ישיבה על הארץ ===
שורה 383:		שורה 383:
	יש נוהגים להפסיק על מיני פירות<ref>'''נוהג כצאן יוסף ערב תשעה באב אות ב. '''</ref>, לפי שאמרו בתלמוד, שכשחרב הבית בקשו פרושים שלא לאכול אלא שאר פירות - שאין מביאים מהם ביכורים*<ref>'''ע"ע בכורים: הפירות.'''</ref> - לפי שבשר ולחם ופירות, היו מביאים לבית המקדש<ref>'''נוהג כצאן יוסף שם.'''</ref>. על מנהג חסידות שלא לאכול אפילו פירות, עי' לעיל<ref>'''עי' ציון''' '''48.'''</ref>. על אכילת פירות ודברים המקררים לפני התענית, ע"ע ערב יום הכפורים.		יש נוהגים להפסיק על מיני פירות<ref>'''נוהג כצאן יוסף ערב תשעה באב אות ב. '''</ref>, לפי שאמרו בתלמוד, שכשחרב הבית בקשו פרושים שלא לאכול אלא שאר פירות - שאין מביאים מהם ביכורים*<ref>'''ע"ע בכורים: הפירות.'''</ref> - לפי שבשר ולחם ופירות, היו מביאים לבית המקדש<ref>'''נוהג כצאן יוסף שם.'''</ref>. על מנהג חסידות שלא לאכול אפילו פירות, עי' לעיל<ref>'''עי' ציון''' '''48.'''</ref>. על אכילת פירות ודברים המקררים לפני התענית, ע"ע ערב יום הכפורים.

	== י. בשבת ==		== '''בשבת''' ==

	=== מעיקר הדין ===		=== מעיקר הדין ===
שורה 438:		שורה 438:


	==הערות שוליים==		=='''הערות שוליים'''==

Rakovsky ב־10:07, 6 בפברואר 2020

2020-02-06T10:07:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:07, 6 בפברואר 2020
שורה 3:		שורה 3:
	'''הגדרת הערך - '''סְעֻדָּה מַפְסֶקֶת (ערב תשעה באב). סעודה אחרונה שאוכלים בערב תשעה באב.		'''הגדרת הערך - '''סְעֻדָּה מַפְסֶקֶת (ערב תשעה באב). סעודה אחרונה שאוכלים בערב תשעה באב.

	== א. גדרה ומהותה ==		== '''גדרה ומהותה''' ==

	=== גדרה ===		=== גדרה ===
שורה 69:		שורה 69:
	על רחיצה וסיכה, שיש סוברים שאסורים מסעודה מפסקת ואילך, ע"ע ערב תשעה באב.		על רחיצה וסיכה, שיש סוברים שאסורים מסעודה מפסקת ואילך, ע"ע ערב תשעה באב.

	== ב. גדר שני תבשילים ==		== '''גדר שני תבשילים''' ==

	=== שני תבשילים ===		=== שני תבשילים ===
שורה 79:		שורה 79:
	בטעם איסור שני תבשילים, כתבו ראשונים שבריבוי תבשילים יש כבוד<ref>'''רא"ש תענית פ"ד סי' לג בשם ר"י גאות; רא"ש שם בשם הראב"ד.'''</ref>, ותענוג<ref>'''רא"ש שם בשם הראב"ד; שו"ת הרא"ש מכון י-ם תשובות נוספות תשובה נו. '''</ref>, ורוב שמחה<ref>'''שו"ת הרא"ש שם.'''</ref>, וניהוג שררה<ref>'''ארחות חיים הל ת"ב אות ו.'''</ref>, ומן האחרונים יש שכתב שהטעם הוא לזכרון אבילות המקדש, שהיו אוכלים במקדש קדשים מבושלים, והיו אוכלים אותם בדרך גדולה, כדרך שהמלכים אוכלים<ref>'''ע"ע אכילת קדשים ציון 165 ואילך.'''</ref>, כמו שנאמר "ובשלת ואכלת"<ref>'''דברים טז ז. א"א (בוטשאטש) סימן תקנב ס"א.'''</ref>.		בטעם איסור שני תבשילים, כתבו ראשונים שבריבוי תבשילים יש כבוד<ref>'''רא"ש תענית פ"ד סי' לג בשם ר"י גאות; רא"ש שם בשם הראב"ד.'''</ref>, ותענוג<ref>'''רא"ש שם בשם הראב"ד; שו"ת הרא"ש מכון י-ם תשובות נוספות תשובה נו. '''</ref>, ורוב שמחה<ref>'''שו"ת הרא"ש שם.'''</ref>, וניהוג שררה<ref>'''ארחות חיים הל ת"ב אות ו.'''</ref>, ומן האחרונים יש שכתב שהטעם הוא לזכרון אבילות המקדש, שהיו אוכלים במקדש קדשים מבושלים, והיו אוכלים אותם בדרך גדולה, כדרך שהמלכים אוכלים<ref>'''ע"ע אכילת קדשים ציון 165 ואילך.'''</ref>, כמו שנאמר "ובשלת ואכלת"<ref>'''דברים טז ז. א"א (בוטשאטש) סימן תקנב ס"א.'''</ref>.

	== ג. הבישול ==		== '''הבישול''' ==

	=== גדר בישול ===		=== גדר בישול ===
שורה 117:		שורה 117:
	בישול שאינו משנה את מהות המאכל - כגון פיסטור<ref>'''אור לציון דלהלן.'''</ref>, או חלב שמרתיחים אותו, בשביל שלא יזיק למעיים<ref>'''ספר החיים דלהלן.'''</ref> - כתבו אחרונים, שאינו חשוב בישול, לענין שני תבשילים<ref>'''ספר החיים סי' תקנב; בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים סעיף יט. ועי' ספר החיים שם, האם אפשר להוכיח כן מדברי הראב"ד שבציון''' '''132, שלא אסר דבר הנאכל חי, אלא כגון גבינה, והשמיט חלב. ועי' תוס' ורא"ש וטור שבציונים''' '''128,''' '''132, שדנו על דבר הנאכל חי, כגון חלב, ומשמע בדברי ספר החיים שנקטו כן שלא בדוקא, וצ"ב. ועי' בא"ח שם שכ"כ לענין חלב חמוץ (שקורין בערבי לבן או יגורטי) שמחממים החלב קודם שנקפה, וצ"ב שבכה"ג החלב משתנה, ואפשר שאין החימום גורם את השינוי. '''</ref>, שחימום שאינו משנה את טעם ושם ומראה המאכל, אינו חשוב בישול לענין זה<ref>'''בן איש חי שם. וצ"ב האם בשביל שיהיה חשוב בישול די בשינוי באחד מהם, בטעם, במראה או בשם, ועי' ציון''' '''117.'''</ref>, וכל שאין ניכר בו שינוי בין חי למבושל אינו בכלל תבשיל<ref>'''ספר החיים שם.'''</ref>, ועוד, שטעם איסור שני תבשילים הוא משום תענוג<ref>'''עי' ציון''' '''87.'''</ref>, והיינו דוקא בדבר המשתבח על ידי הבישול, והסרת הנזק אינה חשובה הנאה ותועלת<ref>'''ספר החיים שם.'''</ref>. ויש מצדדים לומר שאף בישול שאינו משנה את מהות המאכל, חשוב בישול, לענין איסור שני תבשילים<ref>'''אור לציון ח"ג פכ"ח תשובה ב ובהערה. ועי"ש בהערה, שהיה אפשר לומר, שאינו בכלל שני תבשילים, ומכל מקום למעשה נראה שאסור, כיון שעכ"פ נתבשל. '''</ref>.		בישול שאינו משנה את מהות המאכל - כגון פיסטור<ref>'''אור לציון דלהלן.'''</ref>, או חלב שמרתיחים אותו, בשביל שלא יזיק למעיים<ref>'''ספר החיים דלהלן.'''</ref> - כתבו אחרונים, שאינו חשוב בישול, לענין שני תבשילים<ref>'''ספר החיים סי' תקנב; בן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים סעיף יט. ועי' ספר החיים שם, האם אפשר להוכיח כן מדברי הראב"ד שבציון''' '''132, שלא אסר דבר הנאכל חי, אלא כגון גבינה, והשמיט חלב. ועי' תוס' ורא"ש וטור שבציונים''' '''128,''' '''132, שדנו על דבר הנאכל חי, כגון חלב, ומשמע בדברי ספר החיים שנקטו כן שלא בדוקא, וצ"ב. ועי' בא"ח שם שכ"כ לענין חלב חמוץ (שקורין בערבי לבן או יגורטי) שמחממים החלב קודם שנקפה, וצ"ב שבכה"ג החלב משתנה, ואפשר שאין החימום גורם את השינוי. '''</ref>, שחימום שאינו משנה את טעם ושם ומראה המאכל, אינו חשוב בישול לענין זה<ref>'''בן איש חי שם. וצ"ב האם בשביל שיהיה חשוב בישול די בשינוי באחד מהם, בטעם, במראה או בשם, ועי' ציון''' '''117.'''</ref>, וכל שאין ניכר בו שינוי בין חי למבושל אינו בכלל תבשיל<ref>'''ספר החיים שם.'''</ref>, ועוד, שטעם איסור שני תבשילים הוא משום תענוג<ref>'''עי' ציון''' '''87.'''</ref>, והיינו דוקא בדבר המשתבח על ידי הבישול, והסרת הנזק אינה חשובה הנאה ותועלת<ref>'''ספר החיים שם.'''</ref>. ויש מצדדים לומר שאף בישול שאינו משנה את מהות המאכל, חשוב בישול, לענין איסור שני תבשילים<ref>'''אור לציון ח"ג פכ"ח תשובה ב ובהערה. ועי"ש בהערה, שהיה אפשר לומר, שאינו בכלל שני תבשילים, ומכל מקום למעשה נראה שאסור, כיון שעכ"פ נתבשל. '''</ref>.

	== ד. התבשיל ==		== '''התבשיל''' ==

	=== דבר הנאכל חי ===		=== דבר הנאכל חי ===
שורה 189:		שורה 189:
	מאכל שמעורב בו דבר שחשוב תבשיל לענין שני תבשילים, יחד עם דבר שאינו חשוב תבשיל, ועיקרו דבר שאינו חשוב תבשיל - כגון שתיית קפה, לסוברים שאף משקה בכלל איסור שני תבשילים<ref>'''עי' ציון''' '''195.'''</ref>, שעיקרו מים, שאינן בכלל שני תבשילים, לפי שראויים בלא בישול, לסוברים כן<ref>'''עי' ציון''' '''128.'''</ref> - כתבו אחרונים שהולכים אחר העיקר, ואינו חשוב תבשיל<ref>'''זרע אמת ח"א סי' עח. עי"ש שלמד כן מבשולי גויים, עי' ערכו ציון 117.'''</ref>.		מאכל שמעורב בו דבר שחשוב תבשיל לענין שני תבשילים, יחד עם דבר שאינו חשוב תבשיל, ועיקרו דבר שאינו חשוב תבשיל - כגון שתיית קפה, לסוברים שאף משקה בכלל איסור שני תבשילים<ref>'''עי' ציון''' '''195.'''</ref>, שעיקרו מים, שאינן בכלל שני תבשילים, לפי שראויים בלא בישול, לסוברים כן<ref>'''עי' ציון''' '''128.'''</ref> - כתבו אחרונים שהולכים אחר העיקר, ואינו חשוב תבשיל<ref>'''זרע אמת ח"א סי' עח. עי"ש שלמד כן מבשולי גויים, עי' ערכו ציון 117.'''</ref>.

	== ה. האכילה ==		== '''האכילה''' ==

	=== אכילתם עם פת ===		=== אכילתם עם פת ===
שורה 219:		שורה 219:
	מאכלי אבלים, כגון עדשים וביצים שנוהגים לאכלם בסעודה זו<ref>'''עי' ציונים''' '''411 ואילך.'''</ref>, כתבו אחרונים שהם בכלל איסור שני תבשילים<ref>'''עי' רא"ש תענית פ"ד סי' ד, שכיון שאוכלים ביצים, אין אוכלים תבשיל אחר, ועי' ציון''' '''236; מג"א סי' תקנב ס"ק ה, שמש"כ בשו"ע שם שאוכלים עדשים עם ביצים היינו כשדרכו בכך כל השנה; פר"ח או"ח סי' תקנב ליקוטים אות ה. ועי' ציון''' '''235 שי"מ דברי השו"ע בע"א. '''</ref>. ויש שכתבו שמותר לאכול ביצים ועדשים בתבשיל אחד, אף שאין דרך לאכלם יחד בשאר הימים - ואף לסוברים שבמאכל שאינו של אבלים, אסור אף בתבשיל אחד<ref>'''עי' ציון''' '''167.'''</ref> - לפי ששניהם סימן לאבלות<ref>'''בארות המים או"ח סי' כד, ע"פ לשון השו"ע תקנב ה, שנוהגים לאכול עדשים עם בצלים, ועי' מג"א שבציון''' '''233, שפי' דברי השו"ע שם בע"א. '''</ref>. ויש שכתבו שמותר לאכלם, אפילו כאשר כל אחד נתבשל בפני עצמו<ref>'''בארות המים שם ע"פ הרמ"א שם, שעל מש"כ השו"ע שם שיש נוהגים לאכול עדשים, הוסיף שיש נוהגים לאכול ביצים קשות, ומבאר שהיינו מלבד העדשים. ועי' פר"ח שם שרבים מהתלמידים טועים בדבר, ע"פ מש"כ בשו"ע תקנב ה, שנוהגים לאכול עדשים, והוסיף הרמ"א ויש נוהגים לאכול ביצים, אבל הכונה היא שהיינו במקום עדשים. ועי' לב מבין הל' תעניות פ"ה, שראה שיש נוהגים לאכול עדשים, ואח"כ אוכלים ביצים, ומסתפק האם הדבר מותר, כיון שאין אוכלים אותה אלא משום אבלות, והראיה שטובלים אותה באפר. ועי' בארות המים שם שכן משמע מדברי הטור שבציון''' '''411, שנוהגים לאכול עדשים או ביצים, ולכך אין לאכול תבשיל אחר, שמשמע מלבד שניהם, ושכן משמע ברא"ש שבציון הנ"ל, שיש נוהגים לאכול ביצים, ולכן אין אוכלים תבשיל אחר, שמשמע מזה שמאכל אבלים, אינו בכלל שני תבשילים, וצ"ב בדבריו, שבטור וברא"ש משמע להיפך.'''</ref>.		מאכלי אבלים, כגון עדשים וביצים שנוהגים לאכלם בסעודה זו<ref>'''עי' ציונים''' '''411 ואילך.'''</ref>, כתבו אחרונים שהם בכלל איסור שני תבשילים<ref>'''עי' רא"ש תענית פ"ד סי' ד, שכיון שאוכלים ביצים, אין אוכלים תבשיל אחר, ועי' ציון''' '''236; מג"א סי' תקנב ס"ק ה, שמש"כ בשו"ע שם שאוכלים עדשים עם ביצים היינו כשדרכו בכך כל השנה; פר"ח או"ח סי' תקנב ליקוטים אות ה. ועי' ציון''' '''235 שי"מ דברי השו"ע בע"א. '''</ref>. ויש שכתבו שמותר לאכול ביצים ועדשים בתבשיל אחד, אף שאין דרך לאכלם יחד בשאר הימים - ואף לסוברים שבמאכל שאינו של אבלים, אסור אף בתבשיל אחד<ref>'''עי' ציון''' '''167.'''</ref> - לפי ששניהם סימן לאבלות<ref>'''בארות המים או"ח סי' כד, ע"פ לשון השו"ע תקנב ה, שנוהגים לאכול עדשים עם בצלים, ועי' מג"א שבציון''' '''233, שפי' דברי השו"ע שם בע"א. '''</ref>. ויש שכתבו שמותר לאכלם, אפילו כאשר כל אחד נתבשל בפני עצמו<ref>'''בארות המים שם ע"פ הרמ"א שם, שעל מש"כ השו"ע שם שיש נוהגים לאכול עדשים, הוסיף שיש נוהגים לאכול ביצים קשות, ומבאר שהיינו מלבד העדשים. ועי' פר"ח שם שרבים מהתלמידים טועים בדבר, ע"פ מש"כ בשו"ע תקנב ה, שנוהגים לאכול עדשים, והוסיף הרמ"א ויש נוהגים לאכול ביצים, אבל הכונה היא שהיינו במקום עדשים. ועי' לב מבין הל' תעניות פ"ה, שראה שיש נוהגים לאכול עדשים, ואח"כ אוכלים ביצים, ומסתפק האם הדבר מותר, כיון שאין אוכלים אותה אלא משום אבלות, והראיה שטובלים אותה באפר. ועי' בארות המים שם שכן משמע מדברי הטור שבציון''' '''411, שנוהגים לאכול עדשים או ביצים, ולכך אין לאכול תבשיל אחר, שמשמע מלבד שניהם, ושכן משמע ברא"ש שבציון הנ"ל, שיש נוהגים לאכול ביצים, ולכן אין אוכלים תבשיל אחר, שמשמע מזה שמאכל אבלים, אינו בכלל שני תבשילים, וצ"ב בדבריו, שבטור וברא"ש משמע להיפך.'''</ref>.

	== ו. בשר ==		== '''בשר''' ==

	=== אכילת בשר ===		=== אכילת בשר ===

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:סעדה מפסקת (ערב תשעה באב) לשם אנציקלופדיה תלמודית:סעודה מפסקת (ערב תשעה באב)

2020-02-06T09:54:26Z

Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:סעדה מפסקת (ערב תשעה באב) לשם אנציקלופדיה תלמודית:סעודה מפסקת (ערב תשעה באב)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:54, 6 בפברואר 2020
(אין הבדלים)

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:סעדה מפסקת (ערב תשעה באב). סעודה אחרונה שאוכלים בערב תשעה באב. לשם אנציקלופדיה תלמודית:סעדה מפסקת (ערב תשעה באב)

2020-01-30T06:59:46Z

Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:סעדה מפסקת (ערב תשעה באב). סעודה אחרונה שאוכלים בערב תשעה באב. לשם אנציקלופדיה תלמודית:סעדה מפסקת (ערב תשעה באב)

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־06:59, 30 בינואר 2020
(אין הבדלים)

Micropedia bot: Added new Talmudit entry

2019-08-25T10:05:18Z

Added new Talmudit entry

הצגת שינויים