Rakovsky ב־17:18, 6 בפברואר 2020

2020-02-06T17:18:30Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:18, 6 בפברואר 2020
שורה 1:		שורה 1:

	{{אנציקלופדיה_תלמודית}}		{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
	'''הגדרת הערך - '''~~סְעֻדָּה מַפְסֶקֶת (ערב יום הכפורים).~~ סעודה אחרונה שאוכלים בערב יום הכפורים.		'''הגדרת הערך - '''סעודה אחרונה שאוכלים בערב יום הכפורים.

	=== גדרה ===		=== גדרה ===

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:סעדה מפסקת (ערב יום הכפורים) לשם אנציקלופדיה תלמודית:סעודה מפסקת (ערב יום הכפורים)

2020-02-06T09:53:50Z

Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:סעדה מפסקת (ערב יום הכפורים) לשם אנציקלופדיה תלמודית:סעודה מפסקת (ערב יום הכפורים)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:53, 6 בפברואר 2020
(אין הבדלים)

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:סעדה מפסקת (ערב יום הכפורים). סעודה אחרונה שאוכלים בערב יום הכפורים. לשם אנציקלופדיה תלמודית:סעדה מפסקת (ערב יום הכפורים)

2020-01-30T06:58:51Z

Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:סעדה מפסקת (ערב יום הכפורים). סעודה אחרונה שאוכלים בערב יום הכפורים. לשם אנציקלופדיה תלמודית:סעדה מפסקת (ערב יום הכפורים)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:58, 30 בינואר 2020
(אין הבדלים)

Micropedia bot: Added new Talmudit entry

2019-08-25T10:05:06Z

Added new Talmudit entry

דף חדש

{{אנציקלופדיה_תלמודית}}
'''הגדרת הערך - '''סְעֻדָּה מַפְסֶקֶת (ערב יום הכפורים). סעודה אחרונה שאוכלים בערב יום הכפורים.

=== גדרה ===

סעודה אחרונה שאוכלים בערב יום הכפורים קרויה סעודה המפסקת, על שם שמפסיקים בה אכילה להתענות<ref>רש"י כתובות סג א ד"ה לא. ועי' רש"י שם שהיינו בין בערב יוהכ"פ ובין בערב ת"ב. ועי' ספר המנהגים (קלויזנר) סי' לה, שקרויה סעודה מפסקת משום שצריך להפסיק לאכול מבע"י.</ref>. ומצינו בראשונים שיש שמכנים אותה "סעודת יום הכפורים"<ref>רש"י כתובות סג א ד"ה לא; עי' תוס' נדרים סג ב ד"ה עד: סעודה של לילי יום הכפורים (והיינו סעודה מפסקת, עי' ציון 21); עי' ריטב"א כתובות ה ב בשם רש"י. ועי' אמת ליעקב לרש"י כתובות שם, שהיינו משום שלדעתו, התענית מתחלת בהפסקת הסעודה, ע"ע תענית. ועי' ציון 5, שי"א שסעודה זו היא עיקר מצות אכילת עיוכ"פ, וע"ע עיוכ"פ, שי"א בטעם חיוב הסעודה בעיוכ"פ, שהיא במקום הסעודה שהיה ראוי לעשות ביוכ"פ.</ref>. וכתבו ראשונים שהיא סעודת שמחה<ref>ספר ליקוטי הפרדס מרש"י דף ל עמוד א.</ref>. ויש שכתבו שסעודה זו שאוכלה בערב סמוך ללילה, היא הסעודה העיקרית שמקיימים בה את מצות אכילה של ערב-יום-כפור*<ref>ע"ע ערב יום כפור. של"ה מסכת יומא נר מצוה; עי' מענה אליהו סימן עד. ועי' בלשון מענה אליהו שם, שעיקר סעודה מפסקת לעת ערב, אך מתוך דבריו נראה שכוונתו לומר שעיקר מצות סעודת עיוכ"פ, היא לעת ערב. '''ועי' מנהגים דבי מהר"ם סדר יום כפור ד"ה נהגו להתפלל: אוכלין סעודת מפסקת וכו' כדאמר כל האוכל תשיעי וכו', ועי' ציון''' '''24.''' ועי' מחזור ויטרי סימן שמג: ילכו ויסבו בסעודה המפסיק בה כדי לקיים ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב.</ref>, שעיקר מצוה היא משום הפסקת התענית<ref>ע"ע ערב יוכ"פ.</ref>, וסעודת הפסקה עיקרה בערב<ref>מענה אליהו שם.</ref>. ויש שכתבו שכן הוא לפי הטעם שכתבו ראשונים במצות אכילה ביום זה, שהוא כדי שיהיה חזק למחר, ויוכל לסבול את עינוי התענית<ref>ע"ע הנ"ל.</ref>, והיינו בעיקר סמוך ללילה<ref>של"ה שם. ועי"ש שכן הוא אף לפי הסוד.</ref>, וכתבו שכן משמע במה ששנינו במשנה, שהאומר קונם בשר שאיני טועם עד שיהא הצום, אינו אסור עד לילי צום, שלא נתכוין זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול בשר<ref>נדרים סג ב.</ref>, ופירוש 'לילי הצום' היינו ליל צום כפורים, שמצוה להרבות באכילה בערב יום הכפורים, ועיקר הסעודה בערב סמוך ללילה<ref>של"ה שם; מענה אליהו שם. ועי' תוס' שבציון 26 בביאור המשנה שם, שבסעודה זו נוהגים לאכול בשר, ועי' ציון הנ"ל שי"מ את דברי המשנה בע"א.</ref>.

=== כסעודת יום טוב ===

בגדר הסעודה, האם היא כסעודת יום טוב, נחלקו אחרונים: יש סוברים שבשעת אכילת סעודה מפסקת, אין האבלים נוהגים מנהג אבלים, ואינם יושבים לארץ<ref>זרע אמת לקוטי או"ח עמוד צב סימן תרו סעי' ה, בשם נמוקי אי"ש ג"ר לשו"ע יו"ד סי' שצד סעי' ו (הוא כת"י "הגהות וחידושים על שולחן ערוך" לרבי אברהם גראציאנו, כת"י קופמן 106) שכך נהג בעל מעבר יבוק, ושכן היא סברת מהר"ר יצחק לוי ואלי; עי' זרע אמת שם, שכן יש להקל, ושכן המנהג; עי' פדה את אברהם מערכת פ' אות ד', שעשו מעשה להקים את האבל מאבלותו לאחר מנחה, בשביל סעודה מפסקת. וע"ע ערב יום כפור, וע' ערב יו"ט, שי"ס שמהבוקר, או מלאחר חצות, אין מנהגי אבלות. ועי' דברי יוסף (אירגאס) סי' סא, שהמיקל לישב על כסא בסעודה מפסקת לא הפסיד, וצ"ב, שבטעם שכתב שם משמע, שאינו דוקא בסעודה מפסקת, אלא שלאחר מנחה של עיוכ"פ אין נוהגים אבלות, ועי' שערי תשובה שם וברכ"י סי' תרו אות ד, שהביאו את דבריו לענין סעוד"מ, ועי' שדי חמד מערכת יום הכפורים אות ח, שלדעת הדברי יוסף אינו תלוי בסעודה מפסקת אלא מותר מן המנחה ולמעלה, ומש"כ שער"ת וברכ"י לענין סעוד"מ, דברו בהוה. ועי' מט"א סי' תרו סעי' טז, בשם יש מקילים, ועי' ציון 14, שסתם להחמיר, ועי' שדי חמד שם, שאף בדעתו כתב שאי"ז משום הסעודה, אלא משום לאחר מנחה.</ref>, לפי שסעודה זו יש לה דין של סעודת יום טוב<ref>זרע אמת שם בשם אחרונים שבציון שם. ועי' שיטמ"ק נדרים שם, שעיוכ"פ לאחר חצות יו"ט הוא, ודרך לאכול בשר.</ref>, וכן כתבו אחרונים שהנודר שלא לאכול בשר חוץ מיום טוב, מותר לאכול בשר בסעודה מפסקת<ref>חיי אדם חלק ב-ג כלל קמד סעי' א. ועי"ש שמציין למג"א שבציון 21.</ref>. ויש סוברים שאבלים נוהגים מנהג אבלות בסעודה זו, ויושבים לארץ<ref>עי' מג"א סי' תרו ס"ק י, שנוהג אבלות עד הלילה, ושערי תשובה שם ס"ק י' בדעתו שאף בסעודה מפסקת; ר"א גראציאנו שם, שלא נמצא מנהג זה אפילו דרך רמז בדברי הפוסקים הראשונים והאחרונים; מטה אפרים סי' תרו סעי' טז, ועי' ציון 10, שהביא את דעת המקילים.</ref>, לפי שאין לה דין של סעודת יום טוב<ref>עי' מג"א שם; ר"א גראציאנו בכת"י שם. ועי' ר"א גראציאנו, שכן נראה, שהרי אדרבה יו"ט של יוה"כ אסור באכילה.</ref>.

=== זמנה ===

זמן הסעודה לאחר תפילת מנחה<ref>עי' מחזור ויטרי סי' שמג; מהרי"ל הל' עיוכ"פ אות ו. וע"ע ודוי ציונים 238 ואילך, שמתוודים במנחה קודם הסעודה.</ref>, שעה או שעתיים סמוך לחשיכה<ref>חי"א חלק ב-ג כלל קמד סעי' יב. ועי' ציון 8, שי"א ששעה קודם הלילה כבר נהגו לסיימה.</ref>, ותיכף לאחר שבאים מבית הכנסת, אין לשהות כלל, אלא יש להזדרז ולערוך את השולחן ולאכול<ref>. מטה אפרים סי' תרח סעי' א.</ref>, ומתחילים בה מבעוד יום, כדי שיוכלו לנוח מעט מן האכילה, קודם שהולכים לבית הכנסת, ולא תטריד האכילה את התפילה<ref>סדר היום הנהגת עיוכ"פ.</ref>. ויש שכתבו שהמנהג להפסיק כשיעור שעה קודם הלילה, בכדי שיהא שהות לשאר העניינים שנהגו לעשותם קודם הלילה<ref>ע"ע ערב יוהכ"פ. מטה אפרים סי' תרח סעי' ג. ועי' קשו"ע סי' קלא סעי' יב שכן נהגו הזריזים. ועי' ציון 4 שי"א שמתחילים שעה (או שתים) קודם חשיכה.</ref>, וכתבו שיש מחמירים להפסיק שתי שעות קודם הלילה, ולא נהגו כמותם אף המדקדקים על עצמם<ref>מטה אפרים שם.</ref>. על סיום הסעודה קודם שקיעת החמה, משום שצריך להוסיף מחול על הקודש, ע"ע ערב יוכ"פ, וע' תוספת שבת ויום טוב.

=== יעלה ויבוא ===

יש שכתבו להזהיר את ההמון, שאומרים בברכת המזון של סעודה מפסקת יעלה-ויבוא" ומזכירים בה יום הכפורים, שהוא טעות והפסק בברכה<ref>אלף המגן על המטה אפרים סי' תרח אות ה.</ref>. ויש שכתבו שכיון שבסיום סעודה מפסקת מקבל על עצמו תוספת יום הכפורים - לסוברים כן <ref>ע"ע תענית.</ref>- ועל ידי תוספת חשוב כאילו נכנס היום שלמחרת - לסוברים כן <ref>ע"ע תוספת.</ref>- והזכרה בברכת המזון דנים לפי זמן הברכה, ולא לפי זמן האכילה - לסוברים כן <ref>ע"ע ברכת המזון, ציונים 308 ואילך.</ref>- אם כן שייך להזכיר יום הכפורים בברכת המזון, ועל כל פנים המזכיר אינו חשוב טועה כל כך, שיהא צריך לחזור מחמת כן על ברכת המזון<ref>דברי יציב או"ח סי' רכו.</ref>.

=== מנהג המאכלים ===

כתבו ראשונים שאפילו עני שבישראל מיסב על שולחן מלא, ואוכל כמה תבשילים, ושותה יין, לפי שסעודת שמחה היא<ref>ספר ליקוטי הפרדס מרש"י דף ל עמוד א.</ref>. ומרבים באכילה ותענוגים<ref>מנהגים דבי מהר"ם סדר יום כפור ד"ה נהגו להתפלל. ועי"ש שהוא משום מצות אכילה בעיוכ"פ, עי' ציון 5.</ref>. ויש שכתבו שנהגו לאכול בשר - עוף<ref>ע"ע ערב יוכ"פ, שיש להמנע מבשר בהמה.</ref> - בסעודה זו, שזהו עיקר הסעודה<ref>מג"א סי' תרח ס"ק ז, ע"פ משנה נדרים סג ב, שהנודר מבשר עד הצום, מותר בלילי הצום, וא"א שם בדעתו, שהיינו בסעודה המפסקת. ועי' תוס' נדרים שם, ד"ה עד לילי, שבסעודה של יוכ"פ נוהגים לאכול בשר, ועי' מפרש לנדרים שם, שפי' דברי המשנה שם בע"א.</ref>. יש נוהגים לאכול בסעודה זו עוגות, שנעשו מעיסה שנטלו מהן הנשים חלה בערב יום הכפורים - על מנהג הפרשת חלה בערב יוכ"פ, ראה ערכו - כדרך שנוהגים כן ביום טוב<ref>נוהג כצאן יוסף, עיוכ"פ אות יא.</ref>. ויש נוהגים לטבול פרוסת המוציא בדבש<ref>קשו"ע סי' קלא סעי' יב. וכ"כ מטה אפרים סי' תרח סעי' א, ועי' מטה אפרים סי' תרד סעי' יח, שכן הוא אף בסעודת שחרית.</ref> - או בסוכר<ref>בן איש חי פרשת וילך אות ד, שכן נוהגים בביתו מזמן קדמון. ועי"ש שכ"כ במט"א שבציון 15.</ref> - כמו בראש השנה<ref>קשו"ע שם. וע"ע ראש השנה הטעמים לכך.</ref>, ויש שהוסיפו שיש לטבול את הפת גם במלח<ref>בן איש חי שם. ע"ע בציעת הפת ציונים 44 ואילך, שבשאר ימות השנה מטבל במלח.</ref>. ויזהר שלא ישתכר<ref>שו"ת מהר"י ווייל סי' קצא, מובא במשנ"ב סי' תרח ס"ק יח. ועי' משנ"ב שם שאף שצריך להזהר בזה בכל עיוכ"פ (ע"ע) כל שכן שיש להזהר בכך בסעודה זו.</ref>, כדי שיוכל להתוודות<ref>מהר"י וייל שם.</ref>. וכן יזהר שלא יאכל אכילה גסה בסעודה<ref>אליה רבה סי' תרח סעי' ט בשם השל"ה. וצ"ב היכן נמצא דבר זה בשל"ה.</ref>.

=== הנהגות הסעודה ===

יש שכתבו שעורכים את השולחן כבשאר יום-טוב<ref>נוהג כצאן יוסף, עיוכ"פ אות יג. עי' מטה אפרים שבציון 2. ועי' נוהג כצאן יוסף שם, שהביא כן בשם מהרי"ל, ובמהרי"ל שלפנינו (הל' עיוכ"פ אות יא) משמע שהוא לאחר הסעודה ומשום כבוד יוכ"פ. ועי' מהרי"ל (מנהגים) הלכות ימים הנוראים ד"ה שאלו קמי, בשם מהר"י סגל, שמשמע שאוכלים סעודה זו עם בני הבית.</ref>. ויש שכתבו שמדליקים נרות בסעודה בלא ברכה<ref>נוהג כצאן יוסף, עיוכ"פ אות יג. ועי"ש שהביא כן בשם מהרי"ל, ובמהרי"ל שלפנינו (הל' עיוכ"פ אות יא) משמע שהוא לאחר הסעודה ומשום כבוד יוכ"פ. ועי"ש שהיינו מלבד הנרות שהאשה מדליקה לכבוד יוהכ"פ בברכה. ועי"ש שכאשר חל בע"ש, ידליק בברכה, וצ"ב.</ref>. ויש שכתבו שיאמר דברי תורה על השולחן<ref>תכלאל עץ חיים (מהרי"ץ) ערב כפורים.</ref>. ויש שכתבו שנכון ללבוש בגדים נאים ולבנים - של יום הכפורים <ref>ע"ע יום הכפורים ציונים 1523 ואילך.</ref>- קודם סעודה מפסקת<ref>תכלאל עץ חיים (מהרי"ץ) ערב כפורים.</ref>. על הזמנת עניים לסעודות ערב יום הכפורים, משום סגולה שיהא שולחנו לכפרה, ע"ע ערב-יוכ"פ, וכתבו אחרונים שכל שכן שיזמין על שלחנו עניים הגונים, בסעודה זו<ref>מטה אפרים סי' תרד סעי' יח.</ref>. וכתבו אחרונים שאף מי שאינו נזהר כל השנה בנטילת מים-אחרונים*<ref>ע' ערכו.</ref>, יזהר בכך בסעודה זו, לתוספת נקיה וטהרה<ref>מטה אפרים סי' תריט סעי' א.</ref>. והזהירו באמירת ברכת המזון - ושיר המעלות שלפניה <ref>ע"ע סעודה.</ref>- שתהא בכוונת הלב בהתעוררות רבה, לפני בא יום הגדול והנרא, שחותם כל אדם בו, והכל הולך אחר החיתום<ref>מטה אפרים סימן תרח סעי' ב.</ref>.

על גמר הסעודה, האם חשובה קבלת תענית, ע"ע תענית. על מה שנהגו לאכול בשר בלילה שקודם התעניות - באותן תעניות שאין מתענים בהם מבערב - ושמשום כך הנודר שלא לאכול בשר עד התענית, מותר בבשר בליל התענית, ע"ע נדרים. על מצות אכילה בערב יום כפור, ועל דיני ומנהגי אכילה ושתיה, הנוגעים לכלל היום, ועל מיני מאכלים שאין אוכלים ביום זה, ע"ע ערב יום הכפורים. על אמירת ודוי* קודם הסעודה, שמא יארע דבר קלקלה בסעודה זו ע"ע ודוי<ref>ציונים 238 ואילך.</ref>.

==הערות שוליים==

אנציקלופדיה תלמודית:סעודה מפסקת (ערב יום הכפורים) - היסטוריית גרסאות

Rakovsky ב־17:18, 6 בפברואר 2020

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:סעדה מפסקת (ערב יום הכפורים) לשם אנציקלופדיה תלמודית:סעודה מפסקת (ערב יום הכפורים)

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף אנציקלופדיה תלמודית:סעדה מפסקת (ערב יום הכפורים). סעודה אחרונה שאוכלים בערב יום הכפורים. לשם אנציקלופדיה תלמודית:סעדה מפסקת (ערב יום הכפורים)

Micropedia bot: Added new Talmudit entry