אנציקלופדיה תלמודית:סמיכה - היסטוריית גרסאות

https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94 אנציקלופדיה תלמודית:סמיכה - היסטוריית גרסאות 2026-04-24T13:13:03Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94&diff=139776&oldid=prev Rakovsky ב־19:41, 14 ביולי 2020 2020-07-14T19:41:41Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:41, 14 ביולי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l211">שורה 211:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 211:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מצינו בדברי האמוראים שהמחלוקת היא בדין שבות, שאמר רב שמן בר אבא בשם רבי יוחנן, לעולם אל תהא שבות קלה בעיניך, שהרי סמיכה אינה אלא משום שבות ונחלקו בה גדולי הדור<ref> חגיגה טז ב.</ref>. ולדעה זו, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שדעת רבי יוחנן כרבי יוסי שנחלקו בתיכף לסמיכה שחיטה<ref> עי' רש&quot;י שם ד&quot;ה לאפוקי, שר' יוחנן בא לאפוקי מד' ר&quot;י ב&quot;ר יהודה הנ&quot;ל שנחלקו בעיקר דין סמיכה, ומ' שלא בא לאפוקי מד' ר' יוסי, וכ&quot;נ מרש&quot;י שם יז א ד&quot;ה אין, ע&quot;ש, ועי' שעה&quot;מ מעה&quot;ק פ&quot;ג הי&quot;ג ואחרונים דלהלן בדעתו; עי' מאירי שבציון 486. וכ&quot;נ מרשב&quot;א ביצה יט א.</ref>, וזה שאמר שנחלקו בשבות, מפני שלסוברים שסמכו מערב יום טוב היינו מפני שסמיכה ביום טוב היא שבות<ref> עי' מרומי שדה שם טז ב, והערות רי&quot;ש אלישיב שם, ותהלה ליונה שם.</ref>, ויש סוברים שהם לא נחלקו בדין תיכף לסמיכה שחיטה, אלא נחלקו בדין שבות עצמו, אלו אוסרים ביום טוב ואלו מתירים<ref> ר&quot;ח חגיגה שם. וכ&quot;נ מתוס' ביצה כ א ד&quot;ה דלא, ועי' פנ&quot;י שם יט א ובית מאיר שם כ א ושרשי הי&quot;ם מעה&quot;ק פ&quot;ג ה&quot;ו והערות רי&quot;ש אלישיב שם. ועי' שפ&quot;א שם שע&quot;כ ר' יוחנן מצא ברייתא כדבריו, שאל&quot;כ לא היה חולק על התנאים דלעיל.</ref>. והטעם שסמיכה שבות היא, לפי שצריך לסמוך בכל כוחו<ref> עי' ציון 217 ואילך. חגיגה טז ב.</ref>, ואסור להשתמש בבעלי חיים<ref> ע&quot;ע בעלי חיים ציון 54 ואילך, וע' שבות. עי' גמ' דלהלן, ורש&quot;י שם ד&quot;ה שמע, ופהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שם פ&quot;ב מ&quot;ב, בפי' א.</ref>, ולפי שאסור להשתמש אף בצדדי הבהמה<ref> ע&quot;ע הנ&quot;ל. חגיגה שם.</ref>, ואפילו אם האיסור להשתמש הוא דוקא בגב הבהמה, ולא בצדדים, הראש שנמצא בגובה הגב, חשוב כמו הגב<ref> חגיגה שם.</ref>. ויש מהראשונים שהוסיפו, שסמיכה היא שבות מפני שמייגע עצמו לסמוך<ref> פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שם, בפי' ב, ולכאו' והיינו שאסור משום טירחה ביו&quot;ט, ע&quot;ע יום טוב ציון 652 ואילך. וכ&quot;ה בבית מאיר ביצה שם בד' רש&quot;י שם, ע&quot;ש, ועי' גליוני הש&quot;ס שם. ולכאו' מ' שהסמיכה היא ע&quot;י שסומך את ידיו בכח ולא באופן שסומך את גופו על ידיו, ואם תינטל הבהמה יפול, שהלא כשגופו נסמך על הבהמה אין כאן טורח, ועי' ציון 222, שמהטעם הנ&quot;ל שחשוב משתמש בבע&quot;ח, מ' להיפך שההשתמשות היא כשגופו נסמך על הבהמה, ואפשר ששניהם חשובים בכל כוחו, והרמב&quot;ם כ' לצדדים, שאם נסמך על הבהמה הוא משתמש בבע&quot;ח, ואם אינו נסמך ה&quot;ז טירחה.</ref>. ובטעם הסוברים שסמיכה אסורה משום שבות, זה שמצות סמיכה אינה דוחה את האיסור, מצות עשה אינה דוחה שבות הבא מגזירת איסור לאו<ref> ע&quot;ע שבות.</ref>, והאיסור להשתמש בבעלי חיים הוא שמא יחתוך זמורה<ref> ע&quot;ע בעלי חיים ציון 55.</ref>, ועוד, לסוברים שאין צריך תכף לסמיכה שחיטה, היה אפשר לסמוך מערב יום טוב<ref> מאירי ביצה יט א וחגיגה טז א ובפתיחה לאבות.</ref>. ואף על פי שחכמים לא אסרו שבות במקדש<ref> ע&quot;ע אין שבות במקדש.</ref>, כתבו ראשונים, דהיינו לפי שבקרבן יחיד וקודם שחיטה גזרו אף במקדש<ref> הגה&quot;מ עירובין סי' תקכח, ועי' שפ&quot;א ביצה כ א, כעי&quot;ז. ועי' עירובין קג א ופסחים סט א, וע' שבות.</ref>, ויש מהאחרונים שכתבו, שלדעת הסוברים שאין צריך תכף לסמיכה שחיטה, היה אפשר לסמוך אף חוץ לעזרה, ואינו חשוב שבות במקדש אלא במדינה<ref> טו&quot;א חגיגה שם. ועי' מרומי שדה ביצה שם שחולק, שא&quot;צ תכף לסמיכה שחיטה דוקא מצד הזמן, אבל צריך שיהיה במקום החיטה, ועי' ציון 304 ואילך על גדרי התכיפה. ועי' פנ&quot;י ביצה שם.</ref>, ועוד שלא כל שבות הותרה במקדש<ref> ע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 69 ואילך. טו&quot;א שם.</ref>. ואלו שאמרו לסמוך, סומך עליהם בכל כחו כדרך שעושה בשאר הימים, ואף על פי שסמיכה אינה מעכבת<ref> עי' ציון 12 ואילך.</ref>, לא גזרו עליה משום שבות<ref> עי' חגיגה שם; רמב&quot;ם חגיגה פ&quot;א ה&quot;ט. ועי' מאירי דלהלן.</ref>, וטעם הדבר שלא גזרו עליה, שמאחר שההקרבה הותרה ביום טוב הותרה אף הסמיכה, ועוד שסוברים תכף לסמיכה שחיטה, ואי אפשר לעשותה מבערב<ref> מאירי ביצה יט א וחגיגה טז א ובפתיחה לאבות.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מצינו בדברי האמוראים שהמחלוקת היא בדין שבות, שאמר רב שמן בר אבא בשם רבי יוחנן, לעולם אל תהא שבות קלה בעיניך, שהרי סמיכה אינה אלא משום שבות ונחלקו בה גדולי הדור<ref> חגיגה טז ב.</ref>. ולדעה זו, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שדעת רבי יוחנן כרבי יוסי שנחלקו בתיכף לסמיכה שחיטה<ref> עי' רש&quot;י שם ד&quot;ה לאפוקי, שר' יוחנן בא לאפוקי מד' ר&quot;י ב&quot;ר יהודה הנ&quot;ל שנחלקו בעיקר דין סמיכה, ומ' שלא בא לאפוקי מד' ר' יוסי, וכ&quot;נ מרש&quot;י שם יז א ד&quot;ה אין, ע&quot;ש, ועי' שעה&quot;מ מעה&quot;ק פ&quot;ג הי&quot;ג ואחרונים דלהלן בדעתו; עי' מאירי שבציון 486. וכ&quot;נ מרשב&quot;א ביצה יט א.</ref>, וזה שאמר שנחלקו בשבות, מפני שלסוברים שסמכו מערב יום טוב היינו מפני שסמיכה ביום טוב היא שבות<ref> עי' מרומי שדה שם טז ב, והערות רי&quot;ש אלישיב שם, ותהלה ליונה שם.</ref>, ויש סוברים שהם לא נחלקו בדין תיכף לסמיכה שחיטה, אלא נחלקו בדין שבות עצמו, אלו אוסרים ביום טוב ואלו מתירים<ref> ר&quot;ח חגיגה שם. וכ&quot;נ מתוס' ביצה כ א ד&quot;ה דלא, ועי' פנ&quot;י שם יט א ובית מאיר שם כ א ושרשי הי&quot;ם מעה&quot;ק פ&quot;ג ה&quot;ו והערות רי&quot;ש אלישיב שם. ועי' שפ&quot;א שם שע&quot;כ ר' יוחנן מצא ברייתא כדבריו, שאל&quot;כ לא היה חולק על התנאים דלעיל.</ref>. והטעם שסמיכה שבות היא, לפי שצריך לסמוך בכל כוחו<ref> עי' ציון 217 ואילך. חגיגה טז ב.</ref>, ואסור להשתמש בבעלי חיים<ref> ע&quot;ע בעלי חיים ציון 54 ואילך, וע' שבות. עי' גמ' דלהלן, ורש&quot;י שם ד&quot;ה שמע, ופהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שם פ&quot;ב מ&quot;ב, בפי' א.</ref>, ולפי שאסור להשתמש אף בצדדי הבהמה<ref> ע&quot;ע הנ&quot;ל. חגיגה שם.</ref>, ואפילו אם האיסור להשתמש הוא דוקא בגב הבהמה, ולא בצדדים, הראש שנמצא בגובה הגב, חשוב כמו הגב<ref> חגיגה שם.</ref>. ויש מהראשונים שהוסיפו, שסמיכה היא שבות מפני שמייגע עצמו לסמוך<ref> פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שם, בפי' ב, ולכאו' והיינו שאסור משום טירחה ביו&quot;ט, ע&quot;ע יום טוב ציון 652 ואילך. וכ&quot;ה בבית מאיר ביצה שם בד' רש&quot;י שם, ע&quot;ש, ועי' גליוני הש&quot;ס שם. ולכאו' מ' שהסמיכה היא ע&quot;י שסומך את ידיו בכח ולא באופן שסומך את גופו על ידיו, ואם תינטל הבהמה יפול, שהלא כשגופו נסמך על הבהמה אין כאן טורח, ועי' ציון 222, שמהטעם הנ&quot;ל שחשוב משתמש בבע&quot;ח, מ' להיפך שההשתמשות היא כשגופו נסמך על הבהמה, ואפשר ששניהם חשובים בכל כוחו, והרמב&quot;ם כ' לצדדים, שאם נסמך על הבהמה הוא משתמש בבע&quot;ח, ואם אינו נסמך ה&quot;ז טירחה.</ref>. ובטעם הסוברים שסמיכה אסורה משום שבות, זה שמצות סמיכה אינה דוחה את האיסור, מצות עשה אינה דוחה שבות הבא מגזירת איסור לאו<ref> ע&quot;ע שבות.</ref>, והאיסור להשתמש בבעלי חיים הוא שמא יחתוך זמורה<ref> ע&quot;ע בעלי חיים ציון 55.</ref>, ועוד, לסוברים שאין צריך תכף לסמיכה שחיטה, היה אפשר לסמוך מערב יום טוב<ref> מאירי ביצה יט א וחגיגה טז א ובפתיחה לאבות.</ref>. ואף על פי שחכמים לא אסרו שבות במקדש<ref> ע&quot;ע אין שבות במקדש.</ref>, כתבו ראשונים, דהיינו לפי שבקרבן יחיד וקודם שחיטה גזרו אף במקדש<ref> הגה&quot;מ עירובין סי' תקכח, ועי' שפ&quot;א ביצה כ א, כעי&quot;ז. ועי' עירובין קג א ופסחים סט א, וע' שבות.</ref>, ויש מהאחרונים שכתבו, שלדעת הסוברים שאין צריך תכף לסמיכה שחיטה, היה אפשר לסמוך אף חוץ לעזרה, ואינו חשוב שבות במקדש אלא במדינה<ref> טו&quot;א חגיגה שם. ועי' מרומי שדה ביצה שם שחולק, שא&quot;צ תכף לסמיכה שחיטה דוקא מצד הזמן, אבל צריך שיהיה במקום החיטה, ועי' ציון 304 ואילך על גדרי התכיפה. ועי' פנ&quot;י ביצה שם.</ref>, ועוד שלא כל שבות הותרה במקדש<ref> ע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 69 ואילך. טו&quot;א שם.</ref>. ואלו שאמרו לסמוך, סומך עליהם בכל כחו כדרך שעושה בשאר הימים, ואף על פי שסמיכה אינה מעכבת<ref> עי' ציון 12 ואילך.</ref>, לא גזרו עליה משום שבות<ref> עי' חגיגה שם; רמב&quot;ם חגיגה פ&quot;א ה&quot;ט. ועי' מאירי דלהלן.</ref>, וטעם הדבר שלא גזרו עליה, שמאחר שההקרבה הותרה ביום טוב הותרה אף הסמיכה, ועוד שסוברים תכף לסמיכה שחיטה, ואי אפשר לעשותה מבערב<ref> מאירי ביצה יט א וחגיגה טז א ובפתיחה לאבות.</ref>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''הערות שוליים''' ==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references /></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references /></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== '''הערות שוליים''' ==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

Rakovsky https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94&diff=139771&oldid=prev Rakovsky: יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - סמיכת ידים על ראש הקרבן מצות סמיכה על ראש הקרבן, נוהגת בחלק מהקרבנות, יש מ..." 2020-07-14T18:38:06Z

<p>יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - סמיכת ידים על ראש הקרבן מצות סמיכה על ראש הקרבן, נוהגת בחלק מהקרבנות, יש מ..."</p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94&diff=139771">הצגת שינויים</a>

Rakovsky