https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9F 2026-04-24T11:26:12Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9F&diff=157195&oldid=prev 2022-06-15T13:37:35Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - מקראות שנכתבו סמוכים לדרשה&lt;/span&gt; ==== גדרם ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שתי מקראות הס...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - מקראות שנכתבו סמוכים לדרשה&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== גדרם ====<br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שתי מקראות הסמוכין זה לזה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;87 על סמוכין במקרא אחד שהוא היקש.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, נחלקו תנאים ואמוראים אם למדים מהסמיכות: א) יש סוברים שדורשים סמוכים בכל התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; בן עזאי בברייתא ברכות כא ב ויבמות ד א וסנהדרין סז ב (עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;55), ריה&amp;quot;ג בברייתא פסחים כח ב וצו ב (עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;57), ר&#039; שמעון פסחים כח ב וסנהדרין נט ב ורש&amp;quot;י שם ס א ד&amp;quot;ה מכשפה. ועי&#039; יבין שמועה כלל קיט, שמוכיח מתוס&#039; יבמות שם ד&amp;quot;ה וכי: מי נימא דלא סבר כרבנן דדרשי סמוכים בכ&amp;quot;מ, שבסתם כ&amp;quot;ה דעת כל התנאים ואמוראים, ועי&#039; מלא הרועים ע&#039; סמוכין. ועי&#039; רע&amp;quot;ב (עמר נקא) במדבר יג ב וכז יב, שמכל מקום לא דרשו כל שני מקראות שבתורה הסמוכים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואף אם אין הוכחה מהסמיכות שבאה לדרשא, וכן אף אין&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תיבה מיותרת שבאה ללמד לדרוש סמוכין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ן יבמות ד א ורשב&amp;quot;א וריטב&amp;quot;א שם ב. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;4.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) יש סוברים שדורשים סמוכים דוקא במשנה תורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יבמות ד א בד&#039; ר&#039; יהודה&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שהסמוכין שנדרשים במשנה תורה מוכח שיש לדורשם, כגון שנכתב המקרא – הנלמד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; שם ד&amp;quot;ה דא&amp;quot;כ: א&amp;quot;נ.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- שלא במקומו, או שיש בסמוכין שבמשנה תורה יתור - בלמד או במלמד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- ללמד לדרשת סמוכין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גמ&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכתבו ראשונים בדעתם שאף בכל התורה אם הסמוכין מוכח או מופנה, דורשים אותו, אלא שבמשנה תורה ידוע שכל הסמוכין הם מוכחים או מופנים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; שם ד&amp;quot;ה וכי. ועי&#039; מאירי שם שלא בכל משנה תורה דורשים אלא כשמוכח או מופנה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שנראה שחולקים וסוברים שבשאר התורה אין דורשים סמוכים, לפי ששאר התורה מפי הגבורה נאמרה, ואין-מוקדם-ומאוחר-בתורה*, אבל משנה תורה סידרה משה, וסידרה מקרא אחר מקרא להידרש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ראב&amp;quot;ן סי&#039; לד, הובא בהגהות מהר&amp;quot;ב רנשבורג יבמות ד א, וכעי&amp;quot;ז בשטמ&amp;quot;ק ברכות שם ובמהר&amp;quot;ץ חיות יבמות שם. וע&amp;quot;ע אין מוקדם ומאוחר בתורה ציון 25 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שבשאר התורה אין דורשים אלא אם מופנה, אבל מוכח לא שייך בשאר התורה מדנכתב שלא במקומו, שאין מוקדם ומאוחר בשאר התורה וכל התורה כפרשה אחת היא, מלבד משנה תורה שנכתב על הסדר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רמב&amp;quot;ן ומאירי יבמות שם; ריטב&amp;quot;א שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ג) ויש סוברים שאין דורשים סמוכים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רש&amp;quot;י שבת כה ב ד&amp;quot;ה בית שמאי ומנחות מ א ד&amp;quot;ה ב&amp;quot;ש, בד&#039; ב&amp;quot;ש שם ושם. ועי&#039; תוס&#039; שם ושם ד&amp;quot;ה סדין, שפי&#039; ד&#039; ב&amp;quot;ש בע&amp;quot;א, ותמהו על פרש&amp;quot;י מיבמות ד א, שמ&#039; שאין חולק וסובר שאין דורשים אפילו במשנה תורה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מקור&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;המקור לדרשת סמוכין לסוברים כן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; לעיל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמר ר&#039; יוחנן ויש אומרים - ר&#039; אלעזר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; יבמות ד א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- שנאמר: כל פקודיו סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תהלים קיא ז וח. עי&#039; ברכות י א ויבמות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והיינו שסמיכת כל פקודיו עשויים באמת וישר ולצורך ואינו דבר ריק&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רש&amp;quot;י ברכות שם ד&amp;quot;ה סמוכים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. יש מן הראשונים שכתבו שדרשא זו אינה אלא אסמכתא*, ולמדים סמוכין בכל התורה – לסוברים שדורשים סמוכין בכל התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;2.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- מסמיכות פרשת ציצית: גדלים תעשה לך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים כב יב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפרשת כלאים: לא תלבש שעטנז&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים שם יא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שלמדים מהסמיכות שאין בציצית איסור כלאים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;25.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שמוכח מהכתוב שיש לדרוש סמוכין, מכך שלא נכתב הכתוב &amp;quot;גדלים תעשה לך&amp;quot; בפרשת ציצית, וכן מיתור הכתוב &amp;quot;שעטנז צמר ופשתים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&amp;quot; מוכח שיש ללמוד סמוכין בכל התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ן יבמות ד א בפי&#039; ב; רשב&amp;quot;א שם ב בפי&#039; ב; ריטב&amp;quot;א שם בשם ר&amp;quot;י.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לימודים מסמוכין&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בסמוכין הכתוב הראשון מלמד את הכתוב השני, וכן הכתוב השני מלמד את הכתוב הראשון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; להלן, ועי&#039; יבין שמועה כלל קיד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הראשון מלמד את השני&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכתוב הראשון מלמד את השני, כגון הכתוב בכלאי-בגדים*: לא תלבש שעטנז&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים כב יא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, סמוך לכתוב במצות ציצית*: גדלים תעשה לך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים שם יב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ללמד שבציצית לא נאסר כלאים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יבמות ד א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; הכתוב לא תחסם שור בדישו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים כה ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, סמוך לכתוב: כי ישבו אחים יחדו וגו&#039;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים שם ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמר רב ששת אמר ר&#039; אלעזר משום ר&#039; אלעזר בן עזריה שבא ללמד שיבמה שנפלה לפני יבם מוכה שחין, שאין חוסמים אותה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יבמות ד א ומכות כג א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, היינו שאין סותמים טענותיה כשאינה רוצה להתייבם לה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רש&amp;quot;י יבמות שם ד&amp;quot;ה שאין. וע&amp;quot;ע יבום ציון 220 ואילך דעות הראשונים בזה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; הכתוב באנוסה: ונתן האיש השוכב עמה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים כב כט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, סמוך לכתוב: ולא יגלה כנף אביו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים כג א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמר ר&#039; גידל אמר רב בדעת ר&#039; יהודה שבא ללמד שאף הכתוב &amp;quot;כנף אביו&amp;quot; מדבר באנוסה, ובא לאסור אנוסת-האב*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברכות כא ב ויבמות ד א וצז א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וחכמים חולקים וסוברים שאינה אסורה, שאין כאן סמוכין, שהכתוב: לא יקח איש את אשת אביו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מפסיק ביניהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; יבמות שם ושם ורש&amp;quot;י שם ד ד&amp;quot;ה ורבנן. וע&amp;quot;ע אנוסת האב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; הכתוב: אלהי מסכה לא תעשה לך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות לד יז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, סמוך לכתוב בחול-המועד*: את חג המצות תשמר וגו&#039;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות שם יח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמר ר&#039; ששת בשם ר&#039; אלעזר בן עזריה שבא ללמד שכל המבזה את המועדים כאילו עובד עבודה זרה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פסחים קיח א, ומכות כג א ורשב&amp;quot;ם פסחים שם והמפרש למכות שם. וע&amp;quot;ע חול המועד ציון 114.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; הכתוב: לכלב תשלכון אתו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות כב ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, סמוך לכתוב באיסור המספר והמקבל לשון-הרע* והמעיד עדות שקר: לא תשא שמע שוא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות כג א. וע&amp;quot;ע לא תשא שמע שוא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמר ר&#039; ששת בשם ר&#039; אלעזר בן עזריה שבא ללמד שהמספר והמקבל לשון הרע והמעיד עדות שקר ראוי להשליכו לכלבים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פסחים קיח א ומכות כג א. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 95 ואילך, אם הכוונה להשליכו לאחר מותו או בחייו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן דרשו בעוד מקומות.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;השני מלמד את הראשון&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכתוב השני מלמד את הראשון, כגון: הכתוב והודעתם לבניך ולבני בניך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים ד ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, סמוך לכתוב: יום אשר עמדת לפני ה&#039; אלוקיך בחרב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים שם י.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמר ר&#039; יהושע בן לוי ללמד שכל המלמד בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר חורב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברכות שם. ועי&#039; אמרי נועם שם, שאע&amp;quot;פ שריב&amp;quot;ל דורש הסמיכות לענין בעל קרי, עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;45, דורש אף הדרשה כאן לפי שלדעתו דורשים סמוכין אע&amp;quot;פ שאינו מופנה (עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;2 ואילך), ועי&#039; ציונים&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;47,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;49.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ועוד אמר ר&#039; יהושע בן לוי שבא ללמד שבעל-קרי* אסור בדברי תורה שכשם שבחורב בעלי קרי אסורים – שהרי הזהיר הכתוב: אל תגשו אל אשה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות יט ו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- אף בדברי תורה בעל קרי&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אסור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברכות שם. וע&amp;quot;ע בעל קרי ציון 181 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. יש שפירשו שאינו דרשא גמורה – ואין בעל קרי אסור בדברי תורה מן התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל וראשונים דלהלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- אלא אסמכתא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; ב&amp;quot;ק פב ב ד&amp;quot;ה אתא; עי&#039; ראבי&amp;quot;ה שם; שטמ&amp;quot;ק ברכות שם; ארעא דרבנן מהדו&amp;quot;ב אות ת סי&#039; רכח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שפירשו שהיא דרשה גמורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ראבי&amp;quot;ה ר&amp;quot;ס קנא מבעל הרוקח; אמרי נועם ברכות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. בדעת ר&#039; יהודה אמרו בג&lt;/span&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מרא שאין הסמיכות באה ללמד הדרשה לענין בעל קרי אלא לענין המלמד בנו תורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברכות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; וכן פרשת יפת תואר נסמכה לפרשת בן סורר ומורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים כא י וכא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ללמד שהנושא יפת-תואר* סופו להוליד ממנה בן-סורר-ומורה*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;סנהדרין קז א שכן אמר חושי הארכי לדוד. וע&amp;quot;ע יפת תואר ציון 115 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; וכן הכתוב במכשף*: מכשפה לא תחיה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות כב יז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, סמוך לכתוב: כל שכב עם בהמה מות יומת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות שם יח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמר בן עזאי שמלמד שכשם שעונשו של שוכב עם בהמה בסקילה*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע חיבי מיתות בית דין ציון 168.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אף מיתת מכשף בסקילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא בברכות כא ב ויבמות ד א וסנהדרין סז ב. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 176 שי&amp;quot;ח ולמדים מדרשות אחרות, וציון שי&amp;quot;ס שמיתתו בסייף.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; וכן הכתוב בפסח-מצרים* ולא יאכל חמץ&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמות יג ג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, סמך לו: היום אתם יצאים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שם ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמר ר&#039; יוסי הגלילי שבא ללמד על איסור אכילת חמץ בפסח מצרים שלא נהג אלא יום אחד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברייתא פסחים כח ב וצו ב. וע&amp;quot;ע פסח מצרים אם היינו יום י&amp;quot;ד וליל ט&amp;quot;ו, או ליל ויום ט&amp;quot;ו, ושם שי&amp;quot;ח וסוברים שאסור כל שבעה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והיינו לא יאכל חמץ היום&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה ת&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; וכן הכתוב לענין מלקות*: ארבעים יכנו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים כה ג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, סמוך לכתוב: לא תחסם שור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים שם ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמר ר&#039; ששת בשם ר&#039; אלעזר בן עזריה שבא ללמד שרצועה של מלקות היא של עגל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מכות כג א. וע&amp;quot;ע מלקות.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן דרשו בעוד מקומות.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בנ&amp;quot;ך&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אף בנביאים* וכתובים* דורשים סמוכין, כגון, הכתוב: מהר צעה להפתח&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ישעיהו נא יד. ועי&#039; רשב&amp;quot;ם פסחים קיח א ד&amp;quot;ה צועה, שהוא לשון עצור וחגור, ועי&#039; להלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כתב בסמוך לו: רגע הים ויהמו גליו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ישעיהו שם טו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמר ר&#039; אלעזר בן עזריה שבא ללמד שקשים נקביו של אדם – כשהוא עצור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רשב&amp;quot;ם פסחים שם ד&amp;quot;ה קשין.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- כיום המיתה וכקריעת ים סוף&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פסחים שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; וכן בתהילים פרשת אבשלום: מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תהילים ג א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, נסמכה לפרשת גוג ומגוג במזמור: למה רגשו גוים וגו&#039;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תהילים ב א. עי&#039; ר&amp;quot;נ גאון ברכות י א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ודרשו שבא ללמד שאם יאמר לך אדם כלום יש עבד שמורד ברבו – שתמה על גוג שכבר התנבאו על מעשיו ועל מפלתו, ומכל מקום יבוא לעתיד למרוד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פנ&amp;quot;י ברכות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- אף אתה אמור לו כלום יש בן שמורד באביו – שהרי אבשלום ודאי ידע נבואת נתן הנביא שאמר: הנני מקים עליך רעה מתוך ביתך, ואחר שראה שקראו רעה היאך חשב להתגדל בזה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גמ&#039; ברכות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;; וכן הכתוב: נתן לחם לכל בשר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תהלים קלו כה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, סמך לו – בכמה מקראות לפניו – הכתוב: לגזר ים סוף לגזרים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תהילים שם יג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמר ר&#039; שיזבי בשם ר&#039; אלעזר בן עזריה שבא ללמד שקשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פסחים קיח א. ועי&#039; מהרש&amp;quot;א שם שתמה שכמה מקראות מפסיקים ביניהם ועי&#039; בן יהוידע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, דהיינו שנס גדול עושה הקדוש ברוך הוא בנתינת המזונות כשאר עשה בקריעת ים סוף, ולפיכך יש להתפלל על המזונות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רשב&amp;quot;ם שם ד&amp;quot;ה כקריעת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דרשה למחצה&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דרשת סמוכין, יש שכתבו שאין דורשים אותה למחצה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מלא הרועים ע&#039; סמוכין אות י וערול&amp;quot;נ יבמות ד א, בד&#039; תוס&#039; שם ד&amp;quot;ה דכתיב; מלא הרועים שם ורש&amp;quot;ש ברכות כא ב, בד&#039; הסוברים שדורשים סמוכים אף בשאינו מוכח ומופנה (עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;3).&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש סוברים שאין דורשים ממנה אלא דבר אחד, שלדעתם אין דורשים סמוכין אלא כשמוכח או מופנה, ומאחר דלמדים דבר אחד שוב אין מוכח ללמוד ממנו דין נוסף וכן אינו מופנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מלא הרועים שם ורש&amp;quot;ש שם בד&#039; ר&amp;quot;י שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;7 ואילך, ושכ&amp;quot;מ בברכות כא ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אינו נמנה במדות&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;סמוכין לא נמנה בין המידות שהתורה נדרשת בהם, לא בין שבע המידות של הלל הזקן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע מדות שהתורה נדרשת בהן: המידות של הלל הזקן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולא בין שלש עשרה המידות של ר&#039; ישמעאל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל: המידות של ר&#039; ישמעאל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. בטעם הדבר יש שכתבו שהוא בכלל מדת דבר-הלמד-מענינו*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ערכי תנו&amp;quot;א ע&#039; ר&#039; ישמעאל עמ&#039; תשלה; יבין שמועה כלל קיט.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&amp;quot;ע דבר הלמד מענינו ציון 8.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שהוא בכלל מדת ההקש* שהוא כולל בין מידת הקש שהוא בפסוק אחד, ובין סמוכין שהם בשני פסוקים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חת&amp;quot;ס סוכה לא א ד&amp;quot;ה ור&#039; יהודה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שהוא בכלל מדת גזירה-שוה*, שכולל כל גזירה המשוה ב&#039; ענינים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מידות אהרן פרשה א פיס&#039; א סופ&amp;quot;ג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן הראשונים שכתבו שזה משום שהם סברו שאין דורשים סמוכין אלא במשנה תורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;/span&gt;9&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולא מנו אלא את המידות שדורשים אותן בכל התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ס&#039; כריתות בתי מדות בית ב חדר יד, ועי&#039; יבין שמועה להליכות עולם כלל קיט. ועי&#039; מדות אהרן שם, שתמה כמה תמיהות על טעם זה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ביחס ללימודים אחרים&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשיש סמוכין ומנגד יש דרשא אחרת הסותרת דרשת הסמוכין, בדרשת גזירה-שוה*, גזירה שוה עדיפא על סמוכין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תוס&#039; יבמות ד א ד&amp;quot;ה וכי, וסנהדרין סז א ד&amp;quot;ה וכי. ועי&#039; מלא הרועים ע&#039; ג&amp;quot;ש אות טו שמצדד שאף אין ג&amp;quot;ש למחצה (ע&amp;quot;ע גזירה שוה: אין ג&amp;quot;ש למחצה) עדיף מסמוכין.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ובדרשת הקש*, היקש עדיפא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוס&#039; שם ד&amp;quot;ה דכתיב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ובדרשת בנין-אב*, סמוכין עדיף&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהרש&amp;quot;א יבמות שם ומלא הרועים ע&#039; סמוכין אות ח, בד&#039; תוס&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ההבדל מהיקש&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דרשת סמוכין, שונה ממידת הקש* שמידת היקש היא במקרא אחד, וסמוכין היא בשני מקראות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ר&#039; יעקב דאורליינש בתוס&#039; יבמות ד א ד&amp;quot;ה דכתיב, ותוס&#039; סוכה לא א ד&amp;quot;ה ור&amp;quot;י. ועי&#039; רש&amp;quot;י יבמות קא א ד&amp;quot;ה איתקש, וישרש יעקב שם, וע&amp;quot;ע הקש ציון 70 ואילך. ועי&#039; חת&amp;quot;ס סוכה לא א ד&amp;quot;ה ור&#039; יהודה, שמ&amp;quot;מ סמוכין היא מענפי ההיקש, ולפיכך לר&#039; יהודה דבעי בסמוכין מוכח או מופנה (עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;7 ואילך), ה&amp;quot;ה בהיקש צריך מוכח או מופנה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן האחרונים שכתבו שהיקש היא בפרשה אחת ואפילו בשני פסוקים, וסמוכין היא בשתי פרשיות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יד אליהו כללים היקישא אות א. וע&amp;quot;ע הקש ציון 82.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מחומש לחומש&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מחומש לחומש אחר אין דורשים סמוכין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; חת&amp;quot;ס גיטין ס א ד&amp;quot;ה כתנאי.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==== &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt; ====<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky