https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%99%D7%92_%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 אנציקלופדיה תלמודית:סיג לתורה - היסטוריית גרסאות 2026-05-11T05:31:11Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%99%D7%92_%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=151936&oldid=prev Rakovsky: יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - תקנות חכמים הנעשות כדי לגדור את איסורי התורה, כדי שלא ייכשלו בהם. ==== שמו ו..." 2021-05-30T07:31:10Z <p>יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - תקנות חכמים הנעשות כדי לגדור את איסורי התורה, כדי שלא ייכשלו בהם. ==== שמו ו...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - תקנות חכמים הנעשות כדי לגדור את איסורי התורה, כדי שלא ייכשלו בהם.<br /> <br /> ==== שמו ומהותו ====<br /> <br /> סייג&lt;ref&gt;יש המנקדים: סִיַג (משנה כ&amp;quot;י קאופמן אבות פ&amp;quot;א מ&amp;quot;א, ונ&#039; שצ&amp;quot;ל: סִיַּג (ע&amp;quot;ע נקוד; נקודות),וסותר למשנה כ&amp;quot;י קאופמן דלהלן, וצ&amp;quot;ב), ויש המנקדים: סְיַג (משנה כ&amp;quot;י קאופמן שם פ&amp;quot;ג מט&amp;quot;ז, וסותר למשנה כ&amp;quot;י קאופמן דלעיל, וצ&amp;quot;ב), ויש המנקדים כעי&amp;quot;ז: סְיָג (ס&#039; התשבי ע&#039; סייג), ויש המנקדים: סִיג (צמח דוד לר&amp;quot;ד בן יצחק מלות עבריות ע&#039; סוגה, ועי&#039; תוספ&#039; שביעית פ&amp;quot;ג וקדושין פ&amp;quot;א ואדר&amp;quot;נ פ&amp;quot;א וגמ&#039; יבמות מ ב, ועוד: סייג, ומוכח שלא כניקוד זה, וצ&amp;quot;ב).&lt;/ref&gt; הוא גדר&lt;ref&gt; עי&#039; ס&#039; הערוך ע&#039; סג א&#039;; עי&#039; רבינו יונה אבות פ&amp;quot;א מ&amp;quot;א; מגן אבות לרשב&amp;quot;ץ שם; ס&#039; התשבי ע&#039; סייג; צמח דוד לר&amp;quot;ד בן יצחק מלות עבריות ע&#039; סוגה.&lt;/ref&gt; וגבול&lt;ref&gt;ס&#039; התשבי שם.&lt;/ref&gt;, בלשון רבותינו&lt;ref&gt;צמח דוד שם.&lt;/ref&gt;, כמו: סוגה בשושנים&lt;ref&gt;שה&amp;quot;ש ז ג. מגן אבות שם; ס&#039; התשבי שם.&lt;/ref&gt;, שפירושו: גדורה ומסוייגת בגדר שושנים&lt;ref&gt;רש&amp;quot;י שה&amp;quot;ש שם.&lt;/ref&gt;, ותרגומו: &amp;quot;דסייגו&amp;quot; לכם עזרא הכהן וזרובבל וישוע וכו&#039;&lt;ref&gt;עי&#039; תרגום שה&amp;quot;ש שם. עי&#039; ס&#039; התשבי שם.&lt;/ref&gt;. ותרגום ירושלמי: גדר מזה וגדר מזה&lt;ref&gt;במדבר כב כד.&lt;/ref&gt;, &amp;quot;סייגא&amp;quot;&lt;ref&gt;ת&amp;quot;י שם: סגיא. ס&#039; התשבי שם. וע&#039; תרגום ניאופיטי שם: סיג.&lt;/ref&gt;. וסייג לתורה הוא כשעושים סייג וגדר למצוות לבל יוכל להיכשל בהם הירא את דבר ה&#039;&lt;ref&gt; עי&#039; רבינו יונה שם; עי&#039; מגן אבות שבציון 18.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> על הלימוד מהכתוב: ושמרתם את משמרתי&lt;ref&gt;ויקרא יח ל.&lt;/ref&gt;, עשו משמרת למשמרתי&lt;ref&gt;רב כהנא ביבמות כא א.&lt;/ref&gt;, שיש לעשות סייג לתורה, ועל מחלוקת הראשונים אם הוא ציווי לעשות גזרות כדי לעשות סייג לתורה, או שהכתוב אינו אלא אסמכתא*, ושיש שמפי הקבלה הורשו החכמים מאת ה&#039; לעשות גזרות, ע&amp;quot;ע גזרה&lt;ref&gt;ציון 19 ואילך.&lt;/ref&gt;. ושם&lt;ref&gt;ציון 33 ואילך.&lt;/ref&gt;, שיש הסוברים שהדבר נלמד מכתוב אחר.<br /> <br /> ==== איסורים דרבנן ====<br /> <br /> כל איסורים דרבנן נתקנו משום עשיית סייג לתורה&lt;ref&gt;עי&#039; מגן אבות לרשב&amp;quot;ץ פ&amp;quot;א מ&amp;quot;א.&lt;/ref&gt;, והוא פתח גדול לקיום התורה, וכל דור ודור רשאי לתקן תקנות במה שהעם נכשלים בהם לעבור על דברי תורה, ולולי התקנות האלה התורה נופלת מעט מעט&lt;ref&gt;מגן אבות שם.&lt;/ref&gt;, וכמו שאמרו: אינו דומה כרם המוקף גדר לכרם שאינו מוקף גדר&lt;ref&gt;אדר&amp;quot;נ נוסחא ב פ&amp;quot;א: לא דומה. מגן אבות שם.&lt;/ref&gt;. ויותר נראית יראת ה&#039; במקיים דברי חכמים ובסייגים שעשו ולא במקיים המצוות עצמן, כי המקיים המצוות עצמן ונזהר מעבירות ולא עשה להם סייג אינו חושש שמא יפשע בהם, והעושה גדרים וסייג לעצמו זה הוא הירא את דבר ה&#039; שהוא נזכר שלא יבוא לידי פשיעה, והוא פתח ליכנס בו לידי חסידות&lt;ref&gt;מגן אבות שם.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==== יחס לעיקר הדין ====<br /> <br /> לא יעשה אדם גדר יותר מן העיקר, ויפול הגדר ויקצץ את הנטיעות, שכך מצינו שעשה אדם הראשון גדר יותר מן העיקר, ונפל הגדר וקצץ את הנטיעות&lt;ref&gt;אדר&amp;quot;נ נוסחא ב פ&amp;quot;א.&lt;/ref&gt;. איזהו סייג שעשה אדם הראשון לדבריו, הרי הוא אומר: ויצו ה&#039; אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכֹל תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות&lt;ref&gt;בראשית ב טז-יז.&lt;/ref&gt;, לא רצה אדם הראשון לומר לחוה כדרך שאמר לו הקדוש ברוך הוא, אלא כך אמר לה: ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמֻתון&lt;ref&gt;שם ג ג. אדר&amp;quot;נ פ&amp;quot;א.&lt;/ref&gt;, הרי מתוך דבריה של חוה אנו לומדים שסייג עליה אדם הראשון&lt;ref&gt;אדר&amp;quot;נ נוסחא ב שם.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==== ענישה ====<br /> <br /> אף בזמן הזה שאין דנים דיני-נפשות* ודיני מכות וקנסות&lt;ref&gt;ע&amp;quot;ע בית דין ציון 360א ואילך. עי&#039; שו&amp;quot;ת הרשב&amp;quot;א ח&amp;quot;ג סי&#039; שצג וח&amp;quot;ד סי&#039; רסד; עי&#039; מאירי סנהדרין מו א; עי&#039; טור חו&amp;quot;מ סי&#039; ב ס&amp;quot;א; עי&#039; שו&amp;quot;ע שם.&lt;/ref&gt;, יש לבית-דין* להלקות מי שאינו מחוייב מלקות, ולהרוג מי שאינו מחוייב מיתה, ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה&lt;ref&gt;עי&#039; ראב&amp;quot;י בברייתא יבמות צ ב וסנהדרין מו א; רמב&amp;quot;ם סנהדרין פכ&amp;quot;ד ה&amp;quot;ד; עי&#039; טור שם ס&amp;quot;א וס&amp;quot;ב; עי&#039; שו&amp;quot;ע שם.&lt;/ref&gt;, ועל כך ע&amp;quot;ע בית דין&lt;ref&gt;ציון 722 ואילך.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div> Rakovsky