https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%90%D7%94 2026-04-24T11:01:48Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%90%D7%94&diff=160609&oldid=prev 2023-12-14T08:51:55Z

<p></p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%90%D7%94&amp;diff=160609&amp;oldid=160608">הצגת שינויים</a>

Rakovsky https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%90%D7%94&diff=160608&oldid=prev 2023-12-14T08:49:33Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;= &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - מדת נפח&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכלי למדידת סאה נקרא גם הוא, על שם המדה, ס...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>= &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - מדת נפח&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכלי למדידת סאה נקרא גם הוא, על שם המדה, סאה, עי&#039; שבת נט א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ליבש והלח&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון 7 על השימוש בסאה ללח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt; =<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהותה&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הסאה משמשת במידת היבש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ברייתא ב&amp;quot;ב פט ב; פהמ&amp;quot;ש לרמב&amp;quot;ם כלים פי&amp;quot;ז מי&amp;quot;א; עי&#039; מאמר על המדות ומשקלות לר&amp;quot;י עקנין (בתוך גנזי נסתרות קובץ ג). ועי&#039; ציון 10 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכך היא נזכרת בתורה, כמו שנאמר: שלש סאים קמח סלת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; בראשית יח ו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ובשאר מקומות במקרא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמואל א כה יח כמידת קלי, ומלכים ב ז א וטז ויח, כמדת סולת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, במשנה ובתלמוד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה פאה פ&amp;quot;ו מ&amp;quot;ט ובמקומות רבים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. חכמים שיערו בה שיעורי הלכה אף במידות הלח, כגון שיעור מי מקוה* ושיעור מינים מעשיית הקטורת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציונים 32, 36.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. הוזכר גם בית-סאה* כמדת שטח קרקע, ששיעורו, מקום שאפשר לזרוע בו כמות של סאה תבואה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע בית סאה ציון 5 ואילך, ועי&amp;quot;ש אם משערים בחיטים או בשעורים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמותיה&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הסאה נקראת לפעמים בשם מודיא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ערובין פג א: מודיא דקונדיס, עי&#039; פי&#039; ר&amp;quot;ח שם ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה מודיא וערך מלין. ועי&#039; גיטין נז א; ירושלמי ב&amp;quot;ק פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;ה: מודי; אסתר רבה פ&amp;quot;ב. עי&#039; ירושלמי שם שמידה זו שימשה למדידת חיטים, ועי&#039; הגהמ&amp;quot;י מאכ&amp;quot;א פי&amp;quot;א אות פ, שהמודיא משמשת למידת הלח. עי&#039; ערך מלין ע&#039; מודיא, שברר השוואת שיעור המודיא לסאה ע&amp;quot;פ המידות הרומיות. עי&#039; ברורי המדות והשיעורין מערכת משורה אות מא, שכתב שהיא מידה קטנה ואינו יודע שיעורה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן נקרא בשם גרב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; כתובות קיא ב ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה גרבי; עי&#039; רש&amp;quot;י סנהדרין צה א ד&amp;quot;ה בארבע, אך ברש&amp;quot;י שם הגירסא: גריבי, ועי&#039; דק&amp;quot;ס שם שיש גורסים שם גריוי, עי&#039; להלן; מאמר על המדות ומשקלות לר&amp;quot;י עקנין (בתוך גנזי נסתרות קובץ ג). ועי&#039; תרומות פ&amp;quot;י מ&amp;quot;ח, שגרב היה כינוי אף לכלי במידה אחרת, ועי&#039; ר&amp;quot;ש ורא&amp;quot;ש שם, שפי&#039; שגרב הוא כינוי לכד או חבית, ועי&#039; רמב&amp;quot;ם שם שפי&#039; בע&amp;quot;א, ואפשר שהיה מצוי חבית במידת סאה, ועל שמה נקראה מידת הלח גרב, ועי&#039; חגי ב טז: חמישים פורה, ובתרגום שם: גרבין, ואפשר שהכוונה, כלי. ועי&#039; רש&amp;quot;י פסחים לו ב ד&amp;quot;ה גרבא, שפירש איפה, ועי&#039; ערך מלין ע&#039; אשישה שהתקשה בזה. ועי&#039; ערובין כט ב [וכיו&amp;quot;ב פסחים לב א] יבמות פט א ונדרים נ ב ונא א וסו ב וב&amp;quot;ק צו א [וכיו&amp;quot;ב ב&amp;quot;מ קי ב] וב&amp;quot;מ קח א וסנהדרין צו א וע&amp;quot;ז מג א: גריוא, ובערובין יד ב וב&amp;quot;מ סה א וב&amp;quot;ב עג א וב&amp;quot;ב קו ב: גריוי, ובגיטין סט ב: גריבי, ועי&#039; ערובין יד ב ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה ששת שהכוונה לסאה, וכן פירש רש&amp;quot;י גיטין שם ד&amp;quot;ה גריבי וב&amp;quot;ב קח א ד&amp;quot;ה ואי ורשב&amp;quot;ם ב&amp;quot;ב קו א ד&amp;quot;ה אמר ליה, ועי&#039; הערוך ערך גריוא ורבינו גרשום ב&amp;quot;ב עג א ור&amp;quot;י מלוניל על הרי&amp;quot;ף ב&amp;quot;מ לו א, שפירשו &#039;מדה&#039;, ועי&#039; נדרים נ ב: כל גריוא דבעינא, וב&amp;quot;ק צו ב וקי א: הב לי גריוא דארעא שיעור שבחאי, שמשמע כדבריהם, ועי&#039; ע&amp;quot;ז מג א, שפירושו כלי שמודדים בו, ועי&#039; רשב&amp;quot;ם ב&amp;quot;ב עג א ד&amp;quot;ה ביזרא, שפירש כור, וכן ברש&amp;quot;י סנהדרין צה א שם בלשון אחד, עי&#039; דק&amp;quot;ס שם אות ת, ואפשר שגם רש&amp;quot;י ורשב&amp;quot;ם הנ&amp;quot;ל שפירשו סאה, אין כוונתם לתרגם לשון גריוא, אלא שזהו מידה סתם, עי&#039; מהרש&amp;quot;א ציון 12, ועי&#039; ר&amp;quot;ח פסחים לב א ונמוקי יוסף ב&amp;quot;מ לו א שפירשו קב, אמנם אפשר שגרב וגריוא אינו שוה, ועי&#039; דק&amp;quot;ס השלם גיטין שם ודק&amp;quot;ס ב&amp;quot;מ סה א אות ו וב&amp;quot;ב עג א שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;במידת הלח&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מאמר על המדות ומשקלות לר&amp;quot;י עקנין. ועי&#039; פסחים נז א: ושותה שלוש מאות גרבי יין ואוכל ארבעים סאה גוזלות. עי&#039; שבת יג ב וכג ב וביצה כט א ומגילה כז ב וחגיגה יג א וכתובות קיא ב וב&amp;quot;ב עג ב וסנהדרין צה א וע&amp;quot;ז מ ב ומנחות מה א, שהזכירוהו לגבי יין, שמן ומים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. יש שכתבו ששיעור הנאמר סתם ללא הזכרת המדה, מתייחס לסאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מהרש&amp;quot;א סנהדרין צג א ד&amp;quot;ה אילימא בביאור הגמ&#039; שם, שפירוש הכתוב רות ג יז, שש השעורים האלה נתן לי, הכוונה לשש סאין, ועי&#039; תרגום שם ורות רבה פ&amp;quot;ז, שתרגמו בסאין, ועי&#039; רש&amp;quot;י שם ע&amp;quot;ב ד&amp;quot;ה אלא, ועי&#039; יפה תואר פרשת תולדות פס&amp;quot;ז, שסתם מדה הנמכרת בשער היא כור.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יחסה למדות אחרות&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מדות היבש הקטנות, כגון הקב*, האיפה*, והעשרון, הן חלק ממידת הסאה ומתייחסות אליה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פיהמ&amp;quot;ש לרמב&amp;quot;ם כלים יז א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ואף מידות הלח, כגון ההין, הלוג והרביעית, הן חלקים ממידות הסאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שיעור היחס למדות היבש הינו, סאה: ששה קבין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פרה פ&amp;quot;א מ&amp;quot;א; תרומות פ&amp;quot;ד מ&amp;quot;ז. וע&amp;quot;ע קב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מאה ארבעים וארבע ביצים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ערובין פג, א. וע&amp;quot;ע ביצה (שיעור).&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שיעורה ביחס למדות הגדולות ממנה הינו, סאה: שליש איפה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה מנחות עו ב; אונקלוס שמות טז לו וויקרא ה יא וו יג ובמדבר ה טו וכח ה; תיוב&amp;quot;ע ישעיהו ה י ויחזקאל מה יא; רמב&amp;quot;ם ערכין פ&amp;quot;ד ה&amp;quot;ד. וע&amp;quot;ע איפה ציון 6.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אחד משלושים בכור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; מנחות עז א, שלמדו שהאיפה והבת שהן ל&#039; סאין הן עשירית מן הכור, ועי&#039; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה אלא, שהכור הייתה מדה ידוע בזמן חכמים, וידעו שהיא שלושים סאין, וע&amp;quot;ע כור ציון 8; רמב&amp;quot;ם ערכין פ&amp;quot;ד ה&amp;quot;ד; ספר השרשים לרד&amp;quot;ק ע&#039; כור וע&#039; חמר.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. שיעורה בייחס למדות הלח הינו, סאה: שליש הבת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מנחות שם, ועי&#039; יחזקאל מה יא שהאיפה והבת שיעור אחד, ועי&#039; ציון 17 היחס לאיפה, וע&amp;quot;ע מדות ומשקלות ציון 132.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שני הין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; מנחות פט א ובכמ&amp;quot;ק, שההין שנים עשר לוג, ועי&#039; ציון 21, שהסאה עשרים וארבע לוג; פהמ&amp;quot;ש לרמב&amp;quot;ם עדיות פ&amp;quot;א מ&amp;quot;ג. וע&amp;quot;ע הין ציון 30 וע&#039; מדות ומשקלות ציון 128.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, עשרים וארבעה לוגין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ירושלמי תרומות פ&amp;quot;י ה&amp;quot;ה. ועי&amp;quot;ש פ&amp;quot;ה ה&amp;quot;א, וע&amp;quot;ע לוג ציון 29.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, תשעים ושש רביעיות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע רביעית, שהוא רביעית הלוג&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הייסוף&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שיעור הסאה הנזכר הוא שיעור הסאה המדברית. בירושלים הוסיפו על סאה זו - ועל שאר מדות הנפח&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע מדות ומשקלות ציון 217 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- חמישית מלגיו שהיא שישית מלבר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה מנחות עו ב וגמ&#039; שם עז א בפירושה; ברייתא ערובין פג א וגמ&#039; ורש&amp;quot;י שם בפירושה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, נמצא שיעור הסאה הירושלמית, מאה שבעים ושלוש ביצים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ערובין שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פחות חומש ביצה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה ואי דירושלמית.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. בציפורי הוסיפו על הסאה הירושלמית עוד חמישית מלגיו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ברייתא ערובין שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, נמצא שיעור הסאה הציפורית, מאתיים ושבע ביצים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; גמ&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ומעט פחות מחצי ביצה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה מאתן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על ייסוף זה ומשמעותו לעניין שיעורי תורה, ע&amp;quot;ע שעורים.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמושיה בהלכה&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שיעורי הלכה מסוימים נמסרו בסאין: לדעת רבי יוסי, תכולת המחתה שבה היה חותה הכהן בכל יום גחלים מעל המזבח ומערה ממנה למחתה שאתה היה מקטיר, הייתה סאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה יומא מג ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. תרומת-הלשכה* הייתה נעשית בשלש קופות של שלש סאין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שקלים פ&amp;quot;ג מ&amp;quot;ב; רמב&amp;quot;ם שקלים פ&amp;quot;ב ה&amp;quot;ה. וע&amp;quot;ע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. יין קפריסין הנצרך לצורך עשיית הקטורת*, שיעורו שלש סאין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ברייתא כריתות ו א. וע&amp;quot;ע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. עשירית האיפה סולת של קרבן העומר*, הייתה מנופה משלש סאין שעורים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה מנחות עו ב; רמב&amp;quot;ם תמידין ומוספין פ&amp;quot;ז הי&amp;quot;ב. וע&amp;quot;ע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן שני עשרוני האיפה של שתי-הלחם* היו מנופים משלש סאין חיטים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה שם; רמב&amp;quot;ם שם פ&amp;quot;ח ה&amp;quot;ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. עשרים וארבעה העשרונים של לחם-הפנים*, היו מנופים מעשרים וארבעה סאין חיטים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משנה שם; רמב&amp;quot;ם שם פ&amp;quot;ה ה&amp;quot;ו. וע&amp;quot;ע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. מי המקוה* הכשרים לטבול בהם, שיעורם ארבעים סאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מקואות פ&amp;quot;א מ&amp;quot;ז ופ&amp;quot;ה מ&amp;quot;ו ועוד מקומות; ברייתא ערובין ד ב וש&amp;quot;נ. וע&amp;quot;ע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. כלי העשוי לנחת שאינו מקבל טומאה, הוא כלי שיש בחללו ארבעים סאה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; כלים פט&amp;quot;ו מ&amp;quot;א; עי&#039; רמב&amp;quot;ם כלים פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;א והשגות הראב&amp;quot;ד שם. וע&amp;quot;ע טמאת כלים ציון 703 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על שיעור הגודש שיש לתת במידת היבש, ע&amp;quot;ע מדות ומשקלות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ציון 204 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על שיעור הסאה לפי מדות הנהוגות בזמננו, עי&#039; בנספח לע&#039; מדות ומשקלות וע&#039; שיעורים.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky