https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F 2026-04-24T17:10:08Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F&diff=159849&oldid=prev 2023-04-17T09:24:50Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - כתיבה קצרה שיש בה כדי לרמוז על ענין רחב יותר.&lt;/span&gt; == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהות...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - כתיבה קצרה שיש בה כדי לרמוז על ענין רחב יותר.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהותו&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נוטריקון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דעות רבות בניקוד המילה נוטריקון: נוֹטָרֵיקוֹן (משנה כת&amp;quot;י קופמן שבת פי&amp;quot;ב מ&amp;quot;ה), נוֹטַרְיֵקוֹן (מחזור הדרת קודש ונציה שנ&amp;quot;ט, בפיוטים לשבועות &amp;quot;אז בכתב אשורית&amp;quot; ו&amp;quot;אתה הנחלת&amp;quot;; מחזור אלטונא תקפ&amp;quot;ו; מחזורי רוו&amp;quot;ה), נוּטַרְיֵקוֹן (מחזור כת&amp;quot;י וורמייזא), נוּטָרִיֵקוֹן (מחזור כת&amp;quot;י נירנברג), נוּטָרֵיִקוֹן (עי&#039; משנה כת&amp;quot;י פארמה) נְטַרִיקוֹן (ס&#039; התשבי ע&#039; נטריקון).&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הוא כתיבה קצרה הרומזת לענין רחב יותר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; מכילתא יתרו מס&#039; דבחדש פרשה ח, הובאה ברש&amp;quot;י שמות כ יב, ועי&#039; רגלי מבשר לס&#039; התשבי (לר&amp;quot;א בחור) ע&#039; נטריקון, ותורה תמימה שמות שם ובראשית יז ה אות י בביאורה; עי&#039; בר&amp;quot;ר פמ&amp;quot;ו אות ז; עי&#039; ברייתא דל&amp;quot;ב מידות מדה ל; עי&#039; שבת קה א; עי&#039; ר&amp;quot;ח שבת שם; עי&#039; הערוך ע&#039; נוטריקון; עי&#039; רש&amp;quot;י ברכות נו ב ד&amp;quot;ה גם ושבת קד ב ד&amp;quot;ה כתב (הג&#039;); פהמ&amp;quot;ש לרמב&amp;quot;ם שבת פי&amp;quot;ב מ&amp;quot;ה, ועי&#039; רמב&amp;quot;ם שבת פי&amp;quot;א הכ&amp;quot;ג; פסקי רי&amp;quot;ד שבת קה א; ריבב&amp;quot;ן שם קד ב; מאירי שבת קד ב וקה א; המיוחס לר&amp;quot;ן שם קד ב; רע&amp;quot;ב שבת שם; עי&#039; ס&#039; התשבי (לר&amp;quot;א בחור) ע&#039; נטריקון, והובא בתוס&#039; יו&amp;quot;ט שבת פי&amp;quot;ב מ&amp;quot;ה; עי&#039; כללי הגמרא (לר&amp;quot;י קארו) על הליכות עולם שער ד פ&amp;quot;ג אות ב מידה ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כגון אותה שאמר הכתוב: והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; בראשית יז ה. בר&amp;quot;ר שם; ברייתא דל&amp;quot;ב מידות שם. ועי&#039; רש&amp;quot;י בראשית שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על אופני הקיצור השונים הכלולים בנוטריקון, עי&#039; להלן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ציון&lt;/span&gt; 13 &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. מלבד המשמעות של התיבה נוטריקון ככתיבה קצרה, יש שמשמשת תיבה זו במשמעות של כינוי לכתב עברי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ילקו&amp;quot;ש מלכים רמז רלד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. יש מן הראשונים שכינו את הנוטריקון אף בשם &amp;quot;גימטריא&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; פי&#039; המיוחס לרש&amp;quot;י לאבות פ&amp;quot;ג מי&amp;quot;ח ורשב&amp;quot;ם ב&amp;quot;ב קלד א ד&amp;quot;ה וגימטריאות ובכור שור במדבר כב לב, שקראו לנוטריקון &amp;quot;גימטריא&amp;quot;. וכ&amp;quot;מ בתוס&#039; חולין כח א ד&amp;quot;ה ועל, ועי&#039; פי&#039; ר&amp;quot;ע הילדסהיימר לנתיבות עולם (נד&#039; בשו&amp;quot;ת ר&amp;quot;ע הילדסהיימר סוף חיו&amp;quot;ד) אות קנח בדעתם, ועי&#039; בית נפתלי סי&#039; לט ד&amp;quot;ה ובאמת י&amp;quot;ל, שמצדד לבאר כוונתם בע&amp;quot;א. ועי&#039; הגמ&amp;quot;ר גיטין סי&#039; תנו, ודברי סופרים (סופר) אות נב בדעתו. וע&amp;quot;ע גימטריא ציון 5. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;השם &amp;quot;נוטריקון&amp;quot;&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בביאור השם &amp;quot;נוטריקון&amp;quot;, כתבו ראשונים שמילה יונית היא, שלסופרי המלכים והשרים של מלכות יון היה כתב מיוחד, שכשהיה המלך מסדר דברים לפני הסופר בפיו, היה הסופר כותב אותם מפיו בקיצור על ידי מילה שמשמשת כמה מילים, ובשיטה אחת כותב מגילה, ואותו הכתב קוראים אותו נוטריקון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ר&amp;quot;ח שבת קה א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מפרשים כעין זה, שבלשון יון ובלשון רומי קוראים לסופרים נוטארי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ס&#039; התשבי דלהלן. ועי&#039; כעי&amp;quot;ז בערוך ע&#039; נטרין: נוטרין, וברש&amp;quot;י סוטה לה ב ד&amp;quot;ה נוטירין: נוטירין.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ועל כן קוראים לכתיבה בדרך קצרה &amp;quot;נוטריקון&amp;quot;, שפירושו ספרות, שכן היא דרך הסופרים לקצר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ס&#039; התשבי שם, והובא בתוס&#039; יו&amp;quot;ט שבת פי&amp;quot;ב מ&amp;quot;ה ובאגרות הפמ&amp;quot;ג אגרת ו אות נ; עי&#039; מוסף הערוך שם. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש שהוסיפו, ש&amp;quot;קון&amp;quot; היינו קו קטן, שכן מנהג הסופרים המקצרים שכותבים ראשי תיבות עם קוים קטנים עליהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פמ&amp;quot;ג שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן האחרונים שביאר את התיבה נוטריקון עצמה על דרך נוטריקון: נוטר אות מקצר תיבה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; כללי הגמרא למהר&amp;quot;י קארו על הליכות עולם שער ד פ&amp;quot;ג אות ב מידה ל, ועי&#039; פי&#039; ר&amp;quot;ע הילדסהיימר לנתיבות עולם (נד&#039; בשו&amp;quot;ת ר&amp;quot;ע הילדסהיימר סוף יו&amp;quot;ד) אות קנד, שהוא חידוד הלצי.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או: נוטר אות קונה תיבה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; של&amp;quot;ה דרושים ואגדות אות שצח בשם מהר&amp;quot;י קארו שם, וכ&amp;quot;ה בס&#039; חזה ציון (לר&amp;quot;ע חי ריקי) בהקדמה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אופני הנוטריקון&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מספר אופנים של כתיבה מקוצרת מצינו שהם בכלל &amp;quot;נוטריקון&amp;quot;: א) אות אחת שיש בה כדי לרמוז על תיבה שלמה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י שבת קד ב ד&amp;quot;ה כתב (הג&#039;); פהמ&amp;quot;ש לרמב&amp;quot;ם שבת פי&amp;quot;ב מ&amp;quot;ה, ועי&#039; רמב&amp;quot;ם שבת פי&amp;quot;א הכ&amp;quot;ג; פסקי רי&amp;quot;ד שם קה א; ריבב&amp;quot;ן שם קד ב; מאירי שבת קד ב וקה א; המיוחס לר&amp;quot;ן שם קד ב; רע&amp;quot;ב שבת שם; תפא&amp;quot;י שבת שם אות נד. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כגון האות &amp;quot;מ&amp;quot; שיש בה כדי לרמוז על התיבה &amp;quot;מעשר&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פהמ&amp;quot;ש לרמב&amp;quot;ם שם, ועי&#039; רמב&amp;quot;ם שבת שם; מאירי שם ושם; רע&amp;quot;ב שם; תפא&amp;quot;י שם. ועי&#039; להלן ציון 155 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או האות &amp;quot;ק&amp;quot; שיש בה כדי לרמוז על התיבה &amp;quot;קרבן&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פהמ&amp;quot;ש לרמב&amp;quot;ם שם; מאירי שם קד ב; רע&amp;quot;ב שם; תפא&amp;quot;י שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) אות אחת שיש בה כדי לרמוז על מנין מסויים, כגון האות &amp;quot;מ&amp;quot; שיש בה כדי לרמוז על מנין ארבעים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שבת שם; מאירי שם קה א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ג) תיבה אחת הרומזת לתיבות רבות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ברייתא דל&amp;quot;ב מידות מדה ל; עי&#039; שבת קה א; עי&#039; ר&amp;quot;ח שבת שם; תשבי שם. ועי&#039; ציונים&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;54,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;64,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;67,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;70,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;72.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כגון אותה שאמר הכתוב: והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; בראשית יז ה. בר&amp;quot;ר פרשה מו אות ז; ברייתא דל&amp;quot;ב מידות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן אותה שדרשו חכמים את התיבות: אב המון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; בראשית שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, בלשון נוטריקון: אב, בחור, חביב, מלך, ותיק, נאמן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שבת שם. ועי&#039; רשב&amp;quot;א וריטב&amp;quot;א והמיוחס לר&amp;quot;ן שם, שהטעם שדורשים את האות &amp;quot;ה&amp;quot; כרומזת לתיבה &amp;quot;חביב&amp;quot;, הוא לפי שהאותיות &amp;quot;ה&amp;quot; ו&amp;quot;ח&amp;quot; הן אותיות מתחלפות.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן אותה שדרשו: אל גנת אגוז ירדתי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שה&amp;quot;ש ו יא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, גנ&amp;quot;ת ג&#039; גימטריאות, נ&#039; נוטריקון, ת&#039; תמורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תקו&amp;quot;ז תיקון כב (עא ב).&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן אותה שדרשו את התיבה: אנכי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות כ ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, בדרך נוטריקון למפרע: יהיבה כתיבה נאמנין אמריה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; &amp;quot;איכא דאמרי&amp;quot; בשבת קה א. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ה) תיבה אחת, שעל ידי חלוקתה נרמזות כמה תיבות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; להלן. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;64.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כגון התיבה: כרמל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא כג יד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שדרשוה חכמים במשמעות של &amp;quot;כר מלא&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תנא דבי ר&#039; ישמעאל שבת שם; ברייתא דל&amp;quot;ב מידות שם. ועי&#039; ס&#039; התשבי ע&#039; נטריקון.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או - בהיפוך אותיות - במשמעות של: רך מל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ברייתא דל&amp;quot;ב מידות שם; עי&#039; ברייתא מנחות סו ב, ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה וכן הוא אומר. ועי&#039; תו&amp;quot;כ ויקרא דבורא דנדבה פרשה יג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ו) צירוף כמה מילים יחד לתיבה שיש בה משמעות אחרת, כגון צירוף התיבות: גם עלה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; בראשית מו ד. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לתיבה &amp;quot;גמל&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רש&amp;quot;י ברכות נו ב ד&amp;quot;ה גם. ועי&#039; מהרש&amp;quot;א שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ז) ענין שממנו מתבאר אף הענין ההפכי במדת מכלל-לאו-אתה-שומע-הן*, כגון אותה שדרשו את הכתוב: כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות כ יב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אם כבדתם, למען יאריכון ימיך, ואם לאו, למען יקצרון ימיך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מכילתא יתרו מס&#039; דבחדש פרשה ח, הובאה ברש&amp;quot;י שמות שם. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שאף זה בכלל כתיבה קצרה שיש בה כדי לרמוז על ענין רחב יותר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ביאור רצ&amp;quot;ה ק&amp;quot;ב לנתיבות עולם שם מדה ל; רגלי מבשר לס&#039; התשבי (לר&amp;quot;א בחור) ע&#039; נטריקון; תורה תמימה שמות שם אות פז ובראשית יז ה אות י.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מספר תיבות שיש בהן רמז לתיבה אחת&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מספר תיבות שבצירוף כמה מאותיותיהן יש רמז לתיבה אחרת, כגון תיבות הכתוב: ישמחו השמים ותגל הארץ&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תהלים צו יא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שצירוף ראשיהן רומז לשם ה&#039; בן ד&#039; אותיות, יש מן הראשונים שכתב שאינן חשובות נוטריקון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מהרי&amp;quot;ל ליקוטים אות נז. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן האחרונים שנראה מדבריהם שאף מספר תיבות שיש באותיותיהן רמז לתיבה אחרת בכלל נוטריקון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; שו&amp;quot;ת תורה לשמה סי&#039; תנו ד&amp;quot;ה עוד יש קרוב; עי&#039; ביאור רצ&amp;quot;ה ק&amp;quot;ב לנתיבות עולם מדה ל, ועי&amp;quot;ש שאותה שדרשו בסנהדרין לח ב מן הכתוב (תהלים קלט יז): ולי מה יקרו רעיך אל, שאדם הראשון בלשון ארמי סיפר, ה&amp;quot;ז בדרך נוטריקון שהר&amp;quot;ת של הכתוב הנ&amp;quot;ל רומזים לתיבה &amp;quot;ארמי&amp;quot;, וכן כ&#039; לענין דברי ריב&amp;quot;ב בתענית ב ב, שבאותיות היתירות שיש בתיבות: &amp;quot;ונסכיהם&amp;quot; (במדבר כט יט), &amp;quot;ונסכיה&amp;quot; (שם לא), &amp;quot;כמשפטם&amp;quot; (שם לג), יש רמז לתיבה &amp;quot;מים&amp;quot;, שהוא בדרך נוטריקון, וצ&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פחיתותו&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמיזת ענין בדרך נוטריקון, מצינו שיש בה פחיתות ביחס לאמירת הענין בדרך מפורשת, וכן אמרו בדרש על הכתוב: עם שונים אל תתערב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; משלי כד כא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, עם אלו שאומרים יש אלוה שני אל תתערב וגו&#039;, אמר רבי אחא כעס הקב&amp;quot;ה על שלמה כשאמר הפסוק הזה, אמר לו דבר של קידוש שמי היית אומרו בלשון נוטריקון וגו&#039;, מיד חזר ופירש את הדבר: יש אחד ואין שני&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; קהלת ד ח. דבר&amp;quot;ר פרשה ב אות לג, לגי&#039; הרד&amp;quot;ל שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; &lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על הכותב נוטריקון של אות אחת - דהיינו שכותב אות ועושה עליה סימן נקודה להבין ממנה תיבה שלימה, והכוונה בזה מובנת לפי מנהג אנשי אותה עיר או אותה מדינה - בשבת ויום טוב, שנחלקו תנאים אם חייב משום כותב*, ועל הכותב נוטריקון של שתי אותיות, כגון &amp;quot;י&amp;quot;ב&amp;quot; במקום שנים עשר, או &amp;quot;מ&amp;quot;מ&amp;quot; במקום &amp;quot;מכל מקום&amp;quot;, שלדברי הכל חייב משום כותב, ע&amp;quot;ע כותב: השיעור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ציון 395 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;כדרשה&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הנוטריקון הוא אחד משלושים ושתים המדות-שהתורה-נדרשת-בהן* אותן מנה ר&#039; אלעזר בנו של ר&#039; יוסי הגלילי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע מדות שהתורה נדרשת בהן: המידות של ר&#039; אליעזר בנו של ר&#039; יוסי הגלילי. ברייתא דל&amp;quot;ב מדות מידה ל; משנת ר&#039; אליעזר פרשה ב אות לא. וע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 412 ואילך. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן שנינו: מנין שדורשים נוטריקון באגדה, תלמוד לומר: אברהם אב המון גוים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; בראשית יז ה, בשינוי לשון. ברייתא דל&amp;quot;ב מידות שם. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ומכך שהקב&amp;quot;ה דרש כביכול את השם &amp;quot;אברהם&amp;quot; במידה זו, יש ללמוד שהיא מן המידות שהתורה נדרשת בהן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מדרש תנאים לברייתא דל&amp;quot;ב מידות שם; דברי סופרים ע&#039; נוטריקון.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. בטעמו של ר&#039; ישמעאל, שלא מנה את מידת הנוטריקון בין המידות שהתורה נדרשת בהן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע מדות שהתורה נדרשת בהן: המידות של ר&#039; ישמעאל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, יש מן האחרונים שכתבו שדרשות שלמדים מהן עניני אגדה אינן נמנות לדעתו בין המידות שהתורה נדרשת בהן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע מדות שהתורה נדרשת בהן ציון 452.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואילו דרשות הנוטריקון שלמדים מהן עניני הלכה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; 51 &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מפורשות בכתובים, ולדעתו דרשות המפורשות בכתובים אינן נמנות בין המידות שהתורה נדרשת בהן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל ציון 434 ואילך. בית נפתלי סי&#039; לט, בשם הרי&amp;quot;צ מבארשא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו, שלדעת ר&#039; ישמעאל אין נמנות בין המידות שהתורה נדרשת בהן אלא מידות שנמסרו בקבלה, כגון גזרה-שוה*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע, ציון 47 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או מידות התלויות בהגיון וסברא, כגון קל-וחומר*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או בנין-אב*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע, ציון 4 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מה שאין כן בנוטריקון המתבאר בדרך של דרשה ואגדה&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בלבד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; פי&#039; ר&amp;quot;ע הילדסהיימר לנתיבות עולם שם, פי&#039; ב, בד&#039; הנתיבות עולם שם בהקדמה ובמדה ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;להלכה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נוטריקון, מצינו שלמדו על ידו חכמים כמה עניני הלכה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ברייתות וגמ&#039; וראשונים דלהלן. ועי&#039; ברייתא שבת קג ב: וכתבתם שתהא כתיבה תמה, וסוכה לד ב: ולקחתם שתהא לקיחה תמה, וגמ&#039; מנחות לה א: וקשרתם וכו&#039; שתהא קשירה תמה, ומנחות נ ב: תופיני תאפינה נאה, ועי&#039; פי&#039; ר&amp;quot;ע הילדסהיימר לנתיבות עולם אות קנח, שאף דרשות אלו הן בדרך נוטריקון ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;26 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כגון אותה שאמרו לענין איסור כלאי-בגדים*: אין אסור משום כלאים אלא טווי וארוג, שנאמר: לא תלבש שעטנז&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים כב יא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ודרשו - בדרך נוטריקון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רבנו מיוחס דברים שם; לבוש יו&amp;quot;ד ש א; פנ&amp;quot;מ לירושלמי כלאים פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;ו; כפו&amp;quot;ת סוכה לד ב; עי&#039; תפא&amp;quot;י כלאים שם אות מג; פי&#039; ר&amp;quot;ע הילדסהיימר לנתיבות עולם אות קנח. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- שהוא לשון שוע טווי ונוז&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; כלאים פ&amp;quot;ט מ&amp;quot;ח, וכעי&amp;quot;ז בספרי דברים פיסקא רלב. על ביאור &amp;quot;שוע טווי ונוז&amp;quot;, ע&amp;quot;ע כלאי בגדים ציון 922 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן דרשו חכמים בדרך נוטריקון את התיבה: כרמל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא כג יד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ופירשוה במשמעות של &amp;quot;כר מלא&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תנא דבי ר&#039; ישמעאל שבת שם; עי&#039; מנחות סו ב, ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה וכן; ברייתא דל&amp;quot;ב מידות מדה ל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שיש להביא את מנחת העומר כשהיא לחה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י שבת שם ד&amp;quot;ה כרמל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן דרשו חכמים בדרך נוטריקון את התיבה: כרמל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, במשמעות של &amp;quot;רך מל&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; מנחות שם, ורש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה וכן; ברייתא דל&amp;quot;ב מידות שם. ועי&#039; תו&amp;quot;כ ויקרא דבורא דנדבה פרשה יג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שתהא מנחת העומר באה מתבואה רכה הנמללת ביד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רש&amp;quot;י מנחות שם ד&amp;quot;ה רך ומל. ועי&#039; קרבן אהרן לתו&amp;quot;כ שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן ביארו אמוראים אותה שאמר ר&#039; יהודה, שמן התיבה &amp;quot;לאמר&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא כב יז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, האמורה בענין הקדש בעלי חיים תמימים לקרבן, יש ללמוד שהמתפיס תמימים לבדק-הבית* עובר בלאו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ברייתא פסחים מב א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שרמוזות בה - בדרך נוטריקון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה לא נאמר.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- התיבות &amp;quot;לא נאמר בדברים&amp;quot;, או &amp;quot;לאו אמור&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; דברי בר קפרא ובי רב בגמ&#039; שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן דרש רבי יוסי הגלילי את הכתוב: והדרת פני זקן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא יט לב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- בדרך נוטריקון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י קדושין לב ב ד&amp;quot;ה אין זקן, ונ&amp;quot;י שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- ואמר: אין זקן אלא מי שקנה חכמה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תו&amp;quot;כ קדושים פרשה ז; קדושין שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן דרשו חכמים - בדרך נוטריקון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; חרדים מצוות ל&amp;quot;ת פ&amp;quot;ד אות לז; קרבן אהרן לתו&amp;quot;כ שם; דברי סופרים אות קנח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- את הכתוב: לא תלך רכיל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא יט טז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואמרו: אזהרה לבית-דין*, שלא יהא רך לזה וקשה לזה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תו&amp;quot;כ קדושים פרשה ב; כתובות מו א. וע&amp;quot;ע דיני ממונות ציון 166.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן יש שדרשו בדרך נוטריקון את התיבה האמורה בענין שחיטה* של בהמות ועופות: כאשר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים יב כא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אחד בעוף, שנים בבהמה, רובו של אחד כמוהו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; תוס&#039; חולין כח ב בשם י&amp;quot;מ, ופי&#039; ר&amp;quot;ע הילדסהיימר לנתיבות עולם (נד&#039; בשו&amp;quot;ת ר&amp;quot;ע הילדסהיימר סוף חיו&amp;quot;ד) אות קנח בדעתם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. בדעת ר&#039; ישמעאל, שלא מנה את מידת הנוטריקון בין המידות שהתורה נדרשת בהן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע מדות שהתורה נדרשת בהן: המידות של ר&#039; ישמעאל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, יש שכתבו שמחלק בין נוטריקון שמתחדש ממנו ענין חדש שלא היה כתוב במפורש - כגון אותה שדרשו חכמים את התיבות: אב המון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; בראשית יז ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, בלשון נוטריקון: אב, בחור, חביב, מלך, ותיק, נאמן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;20.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- שאין דורשים אותו אלא לענין אגדה, לבין נוטריקון שאינו מחדש ענין חדש, אלא שעל ידו מתחלקות תיבות לשתיים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;27 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- כגון אותה שדרשו חכמים בלשון נוטריקון את התיבה: כרמל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא כג יד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ופירשוה במשמעות של &amp;quot;כר מלא&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;56.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- שלמדים ממנו אף עניני הלכה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פי&#039; ר&amp;quot;ע הילדסהיימר לנתיבות עולם שם, פי&#039; א, בד&#039; הנתיבות עולם שם בהקדמה ובמדה ל. ועי&amp;quot;ש שמטעם זה לד&#039; ר&#039; ישמעאל אין לדרוש את הנוטריקון שבציון&lt;/span&gt; 72&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ועי&amp;quot;ש מש&amp;quot;כ בענין הנוטריקון שבציון 59.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו, שאף לדעת ר&#039; ישמעאל יש ללמוד במידת הנוטריקון גם עניני הלכה, וביארו הטעם שלא מנה מידה זו בין המידות שהתורה נדרשת בהן, באופנים אחרים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; פי&#039; ר&amp;quot;ע הילדסהיימר לנתיבות עולם שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;50, בד&#039; הנתיבות עולם שם בהקדמה ובמדה ל; עי&#039; הגהות יעב&amp;quot;ץ לברייתא דל&amp;quot;ב מידות בסוף מס&#039; ברכות.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky