https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 2026-04-24T14:59:04Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=159772&oldid=prev 2023-04-16T07:41:17Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - הספר החמישי מחמשה חומשי תורה.&lt;/span&gt; == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמו ומהותו&lt;/span&gt; == === &lt;...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - הספר החמישי מחמשה חומשי תורה.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמו ומהותו&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמו&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הספר החמישי מחמשה חומשי תורה נקרא משנה תורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ברכות כא ב ומגילה ז א ולא ב, ועוד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. בטעם השם &amp;quot;משנה תורה&amp;quot;, כתבו ראשונים, לפי שבספר זה חוזר משה רבינו ושונה לישראל מצוות שכבר נצטוו בהן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ן תחילת ספר דברים; לח&amp;quot;מ מלוה ולוה פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ה בשם &amp;quot;ראיתי מי שרצה לתרץ&amp;quot;; עי&#039; כלי יקר דברים כט יח: כי הוא כולל כל התורה; בית אלוקים שער היסודות פל&amp;quot;ג; דברי דוד לט&amp;quot;ז דברים א כג; העמק דבר פתיחה לספר דברים בד&#039; תוס&#039; גיטין ב א ד&amp;quot;ה המביא; עוד יוסף חי דברים א א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, להוסיף בהן ביאור, או כדי לחזור ולהזהירם עליהן לפני כניסתם לארץ-ישראל*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רמב&amp;quot;ן שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולדעתם &amp;quot;משנה&amp;quot; הוא מלשון שינון, וכלשון הכתוב: ויאמר שנו וישנו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מל&amp;quot;א יח לד. עוד יוסף חי שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש סוברים שנקרא כן משום שהוא פירוש לתורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שו&amp;quot;ת התשב&amp;quot;ץ ח&amp;quot;א סי&#039; ו; עי&#039; מדרש הביאור תחילת פרשת דברים; הכתב והקבלה דברים יז יח בשם רנ&amp;quot;ו. ועי&#039; נאות הדשא (בורנשטיין) דברים אות ב, שספר משנה תורה הוא הממוצע שבין תורה שבכתב לתורה שבע&amp;quot;פ, וכ&amp;quot;ה בשם משמואל פרשת דברים תר&amp;quot;ע משמו, ועי&#039; פרי צדיק פרשת כי תשא אות ג ופרשת בהעלותך אות יד, שספר משנה תורה הוא שורש לתורה שבעל פה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולדעתם &amp;quot;משנה&amp;quot; הוא מלשון פירוש וביאור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; הכתב והקבלה שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש סוברים שנקרא כן לפי שעיקרו בא להזהיר על עמל התורה, ולדעתם &amp;quot;משנה&amp;quot; הוא מלשון שינון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; העמק דבר פתיחה לספר דברים, פי&#039; א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש סוברים שנקרא כן לפי שיש בו מקראות רבים שאי אפשר לפרשם לפי הפשט אלא בשתי כוונות, ולדעתם &amp;quot;משנה&amp;quot; הוא מלשון כפילות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; העמק דבר שם, פי&#039; ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש סוברים שנקרא כן להיות דבריו יוצאים ממשה רבינו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;19 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ועל כן נחשב הוא כ&amp;quot;משנה&amp;quot; לגבי שאר החומשים, מלשון &amp;quot;משנה למלך&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אסתר י ג. עוד יוסף חי שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ספר הישר&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ספר משנה תורה, דעת רבי אלעזר שנקרא אף &amp;quot;ספר הישר&amp;quot;, כפי שנאמר: ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמ&amp;quot;ב א יח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ונקרא כן לפי שנאמר בו: ועשית הישר והטוב בעיני ה&#039;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים ו יח. ע&amp;quot;ז כה א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכיון שמכתוב זה למדים שיש לנהוג לפנים-משורת-הדין*, לסוברים כן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע לפנים משורת הדין ציון 25.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפיכך נקרא כל הספר &amp;quot;ספר הישר&amp;quot;, שיש בו תוספת על התורה בכמה מצוות שהן ישרות וטובות בעיני ה&#039;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מהרש&amp;quot;א בח&amp;quot;א ע&amp;quot;ז שם, והובא במראית עין לחיד&amp;quot;א שם. ועי&#039; תורה תמימה דברים ו יח, שהטעם שנקרא כל הספר על שם כתוב זה, הוא משום שהנוהג עם חברו בטוב וביושר, מקיים מצות &amp;quot;ואהבת לרעך כמוך&amp;quot;, שהיא יסוד כל התורה כולה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או משום שהתיבה &amp;quot;ישר&amp;quot; נאמרה בספר זה פעמים רבות, והזכיר רבי אלעזר את הכתוב: ועשית הישר והטוב, לפי שהוא המקום הראשון בספר משנה תורה בו נזכרה תיבה זו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עיון יעקב על העין יעקב ע&amp;quot;ז שם, והובא במראית עין לחיד&amp;quot;א שם, וכעי&amp;quot;ז בבן יהוידע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן האמוראים שנראה מדבריהם שספר משנה תורה אינו קרוי &amp;quot;ספר הישר&amp;quot;, וביארו את הכתוב: הנה כתובה על ספר הישר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמ&amp;quot;ב שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, באופנים אחרים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; דברי ר&#039; יוחנן ור&#039; שמואל בר נחמני ע&amp;quot;ז שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;נתינתו מפי הגבורה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ספר משנה תורה, ניתן מאת הקב&amp;quot;ה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; זוהר ואתחנן דף רסה א; עי&#039; תוס&#039; מגילה לא ב ד&amp;quot;ה משה; עי&#039; רמב&amp;quot;ן הקדמה לספר בראשית וויקרא כו טז; רבנו בחיי דברים כט ו; רלב&amp;quot;ג דברים א ג; אברבנאל הקדמה לספר דברים; תולדות יצחק (קארו) דברים א א; גו&amp;quot;א דברים כח כג, ועי&#039; תפארת ישראל פמ&amp;quot;ג. ועי&#039; רמב&amp;quot;ן דברים ה יב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ואותה שאמרו בתלמוד שקללות שבתורת כהנים משה מפי הגבורה אמרן, אבל קללות שבמשנה תורה משה מפי עצמו אמרן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מגילה שם. ועי&#039; דק&amp;quot;ס שי&amp;quot;ג: משה מאליו אמרן. ועי&#039; שו&amp;quot;ת הרשב&amp;quot;ש סוס&amp;quot;י כא ותפארת ישראל פמ&amp;quot;ג ומלבי&amp;quot;ם דברים א א-ג ושם משמואל פרשת וארא תרע&amp;quot;ב ופרשת דברים תר&amp;quot;ע ופרי צדיק פרשת בהר אות ב, שלא רק פרשת קללות נאמרה מפי משה רבינו עצמו, אלא אף שאר הספר נאמר מפי משה עצמו, ועי&#039; ראב&amp;quot;ן סי&#039; לד וריטב&amp;quot;א ברכות כא ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כתבו ראשונים שקללות אלו נאמרו על ידי משה רבינו ברוח הקודש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תוס&#039; שם ד&amp;quot;ה משה. ועי&#039; פרי צדיק שם אות א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או שכשאמרן משה רבינו לישראל, אמרן מעצמו, אבל כתיבתן בתורה היתה מפי הגבורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ר&amp;quot;ן מגילה שם (יא א); שו&amp;quot;ת הרשב&amp;quot;ש שם; אברבנאל שם; תולדות יצחק שם; מלבי&amp;quot;ם דברים א א-ג; שו&amp;quot;ת מהרש&amp;quot;ם ח&amp;quot;ג סי&#039; רצ. ועי&#039; כלי חמדה דברים אות ד, בד&#039; הרמב&amp;quot;ן דברים א א ובד&#039; האוה&amp;quot;ח שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או שאף על פי שמשה רבינו אמרן מפי עצמו, מכל מקום הסכימה דעתו לדעת הקב&amp;quot;ה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רבנו בחיי דברים כט ו; גו&amp;quot;א דברים כח כג, פי&#039; א. ועי&#039; שפתי חכמים דברים כח כג ומ&amp;quot;ב סי&#039; תכח ס&amp;quot;ק יח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או שמשה רבינו אמרן מפי הקב&amp;quot;ה, אלא שנצטוה לאומרן בלשון נסתר - כגון: ידבק ה&#039; בך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים כח כא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- כשליח של הקב&amp;quot;ה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; הקדמת האברבנאל לספר דברים, בד&#039; הרמב&amp;quot;ן ויקרא כו טז (ועי&#039; אברבנאל שם שמצדד לבאר את דברי הרמב&amp;quot;ן שם אף בע&amp;quot;א); עי&#039; תפארת ישראל שם, ועי&#039; גו&amp;quot;א דברים כח כג, פי&#039; ב; הכתב והקבלה דברים כח טו; שו&amp;quot;ת מנחת אלעזר ח&amp;quot;א סי&#039; סו; מלואים לתורה שלמה פרשת משפטים עמ&#039; 334, בד&#039; המאירי מגילה שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אופן אמירתו על ידי משה רבינו&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אמירת ספר משנה תורה, כתבו אחרונים שנשתנתה מאמירת שאר התורה, שבשאר התורה היו הדברים נשמעים מפי הקב&amp;quot;ה בעצמו דרך גרונו של משה, אבל במשנה תורה לא נאמרו הדברים באופן זה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; תפארת ישראל פמ&amp;quot;ג; עי&#039; אהל יעקב למגיד מדובנא פרשת דברים (מהד&#039; י-ם תשע&amp;quot;א) עמ&#039; כ, ועי&#039; יריעות האהל שם; עי&#039; שו&amp;quot;ת מנחת אלעזר ח&amp;quot;א סי&#039; סו, ועי&#039; קונ&#039; שיירי המנחה שם; עי&#039; שם משמואל פרשת וארא תרע&amp;quot;ב ודברים תר&amp;quot;ע. ועי&#039; מ&amp;quot;ב סי&#039; תכח ס&amp;quot;ק יח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אלא היו ישראל שומעים את הדברים כשאר דברי הנביאים, שבשעת אמירתם לישראל כבר נעתק מהם הדבור האלוקי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אהל יעקב שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן האחרונים סוברים שאף משנה תורה נאמר באופן ששכינה מדברת מתוך גרונו של משה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; נחלת יעקב (לורברבוים) דברים כח סח; עי&#039; הגהות יעב&amp;quot;ץ לסנהדרין צט א; עי&#039; בני יששכר מאמרי חודש סימן מאמר כב אות ט.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דיניו&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מוקדם ומאוחר&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אותה שאמרו שאין-מוקדם-ומאוחר-בתורה*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, יש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים שאין הדברים אמורים אלא בשאר התורה, שנאמרה מפי הגבורה, אבל ספר משנה תורה, שסידרו משה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;18.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הרי הוא מסודר פרשה אחר פרשה, ולפיכך יש בו מוקדם ומאוחר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שו&amp;quot;ת מהרש&amp;quot;ם ח&amp;quot;א סי&#039; ריג וח&amp;quot;ג סוס&amp;quot;י רצ ושו&amp;quot;ת חזון נחום ח&amp;quot;א סי&#039; ח אות ח, בד&#039; הראב&amp;quot;ן סי&#039; לד, הובא בהגהות מהר&amp;quot;ב רנשבורג ליבמות ד א. ועי&#039; שו&amp;quot;ת אפרקסתא דעניא ח&amp;quot;א סי&#039; פג וספר היובל הערות וביאורים (לרמ&amp;quot;מ שניאורסון) עמ&#039; קסד, שפי&#039; דברי הראב&amp;quot;ן בע&amp;quot;א. ועי&#039; מלבי&amp;quot;ם דברים א א, שסידורו של ספר דברים אינו כפי הסדר שאמרו משה, אלא בסדר שסידרו הקב&amp;quot;ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מן הראשונים סוברים שאף במשנה תורה אין מוקדם ומאוחר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; תוס&#039; ברכות יד ב ד&amp;quot;ה למה, ומהרש&amp;quot;ם וחזון נחום שם בדעתם; עי&#039; רא&amp;quot;ש ברכות פ&amp;quot;ב סי&#039; ט; מרכה&amp;quot;מ (אלפנדרי) ק&amp;quot;ש פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;סמוכים&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרשיות הסמוכות זו לזו, ומוכח שנכתבו כן כדי להידרש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע סמוכים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אף לסוברים שבכל התורה אין דורשים בהן סמוכים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע סמוכים, ועי&amp;quot;ש שי&amp;quot;ח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, במשנה תורה דורשים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ראב&amp;quot;ן סי&#039; לד, הובא בהגהות מהר&amp;quot;ב רנשבורג יבמות ד א; רמב&amp;quot;ן יבמות שם; רשב&amp;quot;א שם; ריטב&amp;quot;א שם; מאירי שם; מהר&amp;quot;ץ חיות שם וברכות כא ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שבכל התורה אין דורשים כן משום שכל התורה נאמרה מפי הגבורה - ואין בה מוקדם ומאוחר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע אין מוקדם ומאוחר בתורה. ראב&amp;quot;ן שם. ועי&#039; ספר היובל הערות וביאורים (לרמ&amp;quot;מ שניאורסון) עמ&#039; קסד, שכיון שניתנו פרשיות אלו מפי הגבורה, אין אנו יודעים מהו הטעם לסדרן, ולכן אין דורשים בהן סמוכים, ועי&#039; שו&amp;quot;ת מהרש&amp;quot;ם ושו&amp;quot;ת חזון נחום שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;29, שמ&#039; שפי&#039; בע&amp;quot;א. ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;30.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- אבל משה שסידר את פרשיותיו של ספר משנה תורה פרשה אחר פרשה - בסדר אחר ממה שנאמרו בתחילה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ריטב&amp;quot;א ברכות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- לא סידרן כן אלא כדי להידרש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ראב&amp;quot;ן שם; עי&#039; ריטב&amp;quot;א שם. ועי&#039; מלבי&amp;quot;ם שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;29, שסידורו של ספר דברים אינו כפי הסדר שאמרו משה, אלא בסדר אחר שסידר הקב&amp;quot;ה. ועי&#039; רמב&amp;quot;ן ורשב&amp;quot;א וריטב&amp;quot;א ומאירי יבמות שם, וצ&amp;quot;ב בכוונתם, ועי&#039; מש&amp;quot;כ בתורה שלמה במילואים לפרשת משפטים עמ&#039; 338 בביאור דבריהם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, או לפי שהטעם שאין דורשים סמוכים בכל התורה הוא משום שהתרה לא ניתנה בפעם אחת, אלא לפרקים, לסוברים כן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; גיטין ס א, ועי&amp;quot;ש שי&amp;quot;ח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מה שאין כן בספר משנה תורה, שניתן ביחד מאת ה&#039;, ולפיכך דורשים בו סמוכים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מהר&amp;quot;ץ חיות ברכות שם, וכעי&amp;quot;ז ביבמות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על דברי התורה שנצטוו ישראל בעברם את הירדן לכתוב על האבנים הגדולות שהקימו, שיש סוברים שלא נצטוו לכתוב אלא את ספר משנה תורה, ע&amp;quot;ע ארץ ישראל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; בהשמטה ציון 16. ועי&amp;quot;ש ציון 14 ואילך שי&amp;quot;ח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על חיוב קריאת ספר משנה תורה על ידי המלך*, במוצאי שנת השמיטה במעמד כל ישראל, ע&amp;quot;ע הקהל: הקריאה. על מצות המלך לכתוב לעצמו ספר תורה, שיש סוברים שאינו חייב לכתוב לו אלא את ספר משנה תורה, שנאמר: והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים יז יח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ע&amp;quot;ע כתיבת ספר תורה: במלך&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ציון 471 ואילך. ועי&amp;quot;ש ציון 468 ואילך שי&amp;quot;ס שחייב הוא לכתוב לעצמו ספר תורה שלם, ועי&amp;quot;ש ציון 474 שכן הלכה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על המנהג הנהוג בימינו לקרות את ספר משנה תורה בליל הושענא-רבה*, ע&amp;quot;ע הושענא רבה: שאר מנהגים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ציון 85, ושם שמנהג זה נתייסד ע&amp;quot;פ הקבלה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky