https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94 2026-04-24T14:47:24Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94&diff=159771&oldid=prev 2023-04-16T07:37:51Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - קובץ הלכות שסידר - ויש מוסיפים אף: כתב - רבי יהודה הנשיא, בהסכמת כל...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - קובץ הלכות שסידר - ויש מוסיפים אף: כתב - רבי יהודה הנשיא, בהסכמת כל חכמי ישראל בדורו.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהותה&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חיבורה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;החכמים הקדמונים היו שונים דבריהם בעל פה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אגרת רש&amp;quot;ג הוצ&#039; לוין עמ&#039; 18.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, משום שדברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע תורה שבעל פה. אגרת רש&amp;quot;ג שם עמ&#039; 22.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולא כתבו דבר עד סוף ימי רבי יהודה הנשיא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אגרת רש&amp;quot;ג שם עמ&#039; 18.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ששנה שלושה עשר פנים בהלכה שהיו בין התנאים*&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אגרת רש&amp;quot;ג שם עמ&#039; 19, ע&amp;quot;פ נדרים מא א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. לא שנשתנו ביניהם הטעמים והשמועות, אלא שזה שונה לשון קצרה וזה לשון ארוכה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אגרת רש&amp;quot;ג שם עמ&#039; 18.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכל אחד מרבותינו שנה כמו ששנה לו רבו, כיון שחייב אדם לומר בלשון רבו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע לשון (ב) ציון 71 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש שונה מה שמסתבר לו, כתנא זה או אחר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אגרת רש&amp;quot;ג שם עמ&#039; 19.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. כיון שראה רבי שיש שינויים במשנת החכמים, חשש שלא יבוא הפסד מאותו דבר, והואיל וראה שמתמעט הלב ונסתם מעין החכמה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אגרת רש&amp;quot;ג שם עמ&#039; 20.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ושקטו החכמים בימיו מכל שמד, משום האהבה שהיתה בינו לבין אנטונינוס&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אגרת רש&amp;quot;ג שם עמ&#039; 21; רש&amp;quot;י ב&amp;quot;מ לג ב ד&amp;quot;ה בימי רבי.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הסכים ליישב ההלכה שיגרסו החכמים כולם פה אחד ולשון אחד, ולא יגרוס כל אחד ואחד לשון לעצמו, ובימיו עלה הדבר וסדרם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אגרת רש&amp;quot;ג שם עמ&#039; 21-22.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, בקיבוץ כל תלמידי ארץ ישראל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש מקומות שהוסיף בהם פירושים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אגרת רש&amp;quot;ג שם עמ&#039; 25, ע&amp;quot;פ משנה שבת סו ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולא שנה רבי דבר במשנה, אלא אם כן היה הדבר מוסכם לחכמים שהיו עמו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תחלת חכמה (חאגיז) ש&amp;quot;ב כלל נח. עיי&amp;quot;ש שלכן נסתם לעיתים במשנה שלא כמותו, ולכן מצינו ברייתות שנשנו בשמו ואינן במשנה. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכאשר ראו כל צורת הדברים ואמתתם, עזבו כל הפנים שהיו שונים, ושנו כולם את משנת רבי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אגרת רש&amp;quot;ג שם עמ&#039; 30. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם רבי כתב המשנה או שרק סידר אותה, נחלקו גאונים וראשונים: א) יש סוברים שרבי כתב המשנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אגרת רש&amp;quot;ג שם עמ&#039; 23, בנוסח ספרדי (עיי&amp;quot;ש בנוסח צרפתי, שהשמיט); מבוא התלמוד המיוחס לרבי שמואל הנגיד; הקדמת פהמ&amp;quot;ש להרמב&amp;quot;ם; ישרש יעקב (אבולעפיא) ב&amp;quot;מ פ&amp;quot;ב סי&#039; ד, בד&#039; רש&amp;quot;י, שבתחילה בימי רבי היו שונים המשניות בע&amp;quot;פ, ולאחר מכן כתבוה; פתח עינים ב&amp;quot;מ לג א ע&amp;quot;פ ישרש יעקב שם, שהכתיבה נעשתה בסוף ימי רבי. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) ויש סוברים שרבי סידר אותה כצורתה והיתה נשנית בעל פה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י שבת יג ב ד&amp;quot;ה מגילת תענית וב&amp;quot;מ לג ב ד&amp;quot;ה בימי רבי וד&amp;quot;ה הדר דרש, לפי עץ חיים למשניות לר&amp;quot;י חאגיז, בהקדמה, והסכים לו; רש&amp;quot;י ערובין סב ב ד&amp;quot;ה כגון, לפי ביאור רבי אייזיק שטיין להקדמת הסמ&amp;quot;ג, והקדמת הסמ&amp;quot;ג, לפי ביאור רבי אייזיק שטיין שם, והסכים להם; עי&#039; ריטב&amp;quot;א ערובין שם; קונ&#039; כונן לחקר, בסוף חקרי לב יו&amp;quot;ד ח&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש מהאחרונים שכתבו שלדעה זו לא נכתבה המשנה אלא בימי הגאונים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; קונ&#039; כונן לחקר שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שלדעתם אף התלמוד לא נכתב עד ימי הגאונים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; קונ&#039; כונן לחקר שם. עי&#039; בפתח עינים ב&amp;quot;מ לג א, שדחה. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ג) ויש חולקים על כל האמור לעיל וסוברים שארבעים שנה לאחר שנחרב הבית החלו כותבים המשנה, וכתבוה אחד עשר דורות, ובימי רבי יהודה הנשיא סיימו לכותבה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; דברי רס&amp;quot;ג בתוך השריד והפליט מספר האגרון וספר הגלוי עמ&#039; קצד (ועיי&amp;quot;ש שהוא מובאה מספר קראי הכותב כן בשם &amp;quot;ראש הישיבה&amp;quot; בס&#039; הגלוי); יושב אהלים לאגרת רש&amp;quot;ג עמ&#039; י, בד&#039; רשב&amp;quot;ם ב&amp;quot;ב קלד א ד&amp;quot;ה גמרא. ועי&#039; בהקדמת הרב&amp;quot;מ לוין לאגרת רש&amp;quot;ג עמ&#039; ו, שצידד שלא אמר רס&amp;quot;ג כן אלא להוציא מדעת הקראים, ועי&#039; במבואות למשנה עמ&#039; 17, שדחה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ד) ויש חולקים על כל האמור לעיל וסוברים שמימות משה רבנו עד הלל ושמאי שנו שש מאות סדרי משנה, ומימות הלל ושמאי נחלשה התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ס&#039; הקנה, דף פא ע&amp;quot;ב במהדורת קארץ תרמ&amp;quot;ד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכשנחרב הבית נתחברו זקני בית הלל וזקני בית שמאי וחברו שישה סדרי משנה, והניחו שאר הסדרים, והם הנקראים משנה חיצונית, והיו קורין בכל דור ודור במשנה שסידרו, עד שבא רבי יהודה הנשיא וקיצר המשנה, וסידר את המשנה שהיא בידינו לשון קצרה, ושאר המשנה שסדרו זקני בית הלל וזקני בית שמאי, השיב את שמה תוספתא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ס&#039; הקנה, דף פא ע&amp;quot;ג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אף לאחר ימי רבי נוספו הוספות במשנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; משנה ע&amp;quot;ז לה ב, וגמ&#039; שם לו א וירו&#039; שם פ&amp;quot;ב ה&amp;quot;ח; עי&#039; משנה סוטה מט א, ומהרש&amp;quot;א שם; עי&#039; אבות פ&amp;quot;ה מכ&amp;quot;א ופי&#039; מחז&amp;quot;ו שם; עי&#039; משנה בכורים פ&amp;quot;ד מ&amp;quot;א, והגהת הגרי&amp;quot;ב (בדפוס וילנא של הבבלי) שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בטעם שנקראת המשנה בשם זה, נחלקו ראשונים: א) יש מפרשים משום שהיא שנייה לתורה, שהתורה ששמעו כל ישראל בהר סיני היא תורה שבכתב, ומשה רבנו שמע המשנה מפי הגבורה פעם שנייה, והיא תורה שבעל פה, ונתברר הדבר שהיא שנייה לראשונה, ופירוש משנה, כמו: ויאמר שנו וישנו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מל&amp;quot;א יח לד. ערוך ע&#039; משנה, בפי&#039; הא&#039;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) ויש מפרשים שהיא לשון שינון, שהיא קריאה, כמו: שְׁנֵה פרק אחד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; תוספתא חגיגה פ&amp;quot;ב (הובא בגמ&#039; חגיגה יד ב), וגמ&#039; ברכות כב א. ערוך שם, בפי&#039; הב&#039;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ומלשון הכתוב: ושננתם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברים ו ז. ערוך שם, בפי&#039; הב&#039;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הסדרים&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;המשנה מחולקת לשישה סדרים: זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; הקדמת הרמב&amp;quot;ם לפהמ&amp;quot;ש. ועי&#039; בתשוה&amp;quot;ג שערי תשובה סי&#039; קמג: ובא אלינו איש חכם וכו&#039; וסדר משנה תוספת על סדרי שלנו ראינו בידו שהיה מביא וכו&#039;, ועי&#039; בחי&#039; הרד&amp;quot;ל לויק&amp;quot;ר פכ&amp;quot;ב סק&amp;quot;ז, מש&amp;quot;כ בשם ר&#039; אברהם בן הגר&amp;quot;א ששמע מאביו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. חלוקה זו נסמכת לכתוב: והיה אמונת עתיך חֹסן ישועות חכמת וָדעת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ישעיהו לג ו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אמונת, זה סדר זרעים, עתיך, זה סדר מועד, חסן, זה סדר נשים, ישועות, זה סדר נזיקין, חכמת, זה סדר קדשים, ודעת, זה סדר טהרות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שבת לא א. ועי&#039; במדרש שוחר טוב יט שהסמיכוהו לכתובים אחרים, וסדר הסדרים שם שונה (עי&#039; בהערות המהדיר שם אות צד ועי&#039; ביסוד המשנה ועריכתה פ&amp;quot;ג), ועי&#039; בבעה&amp;quot;ט דברים כו יז. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ונחלקו ראשונים: יש סוברים שרבי יהודה הנשיא הוא שחילק הסדרים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; הקדמת הרמב&amp;quot;ם לפהמ&amp;quot;ש.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש סוברים שזקני בית הלל וזקני בית שמאי סידרו הסדרים לפי מה שקיצרו משש מאות הסדרים שהיה בידם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; לעיל ציון 20. ס&#039; הקנה שם. ועי&#039; בתשוה&amp;quot;ג חמדה גנוזה, בהקדמה, תשו&#039; רש&amp;quot;ג: כדאשכחן לחד מן הגאונים וכו&#039; ושית סדרי משנה דאתגניזו מיומי הלל ושמאי.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;המסכתות&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;כל סדר מחולק למסכתות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; על סדר המסכתות עי&#039; בהקדמת הרמב&amp;quot;ם לפהמ&amp;quot;ש, וביסוד המשנה ועריכתה פ&amp;quot;ג. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. מסכת עדויות נשתנה כולה ביום שהועמד רבי אלעזר בן עזריה לנשיא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ברכות כח א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואינה בנויה על ענין ידוע, אלא דברים מפוזרים נודעו להם דרך עדות מפי גדוליהם בענינים שונים משתתפים לעניני כל ששה הסדרים שהוזכרו בבית המדרש באותו היום&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מאירי, פתיחה למס&#039; עדיות.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ומכל מקום שנה רבי יהודה הנשיא בתוכה, אחר כן, דברים שנשנו בימי אביו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אגרת רש&amp;quot;ג שם עמ&#039; 26, ע&amp;quot;פ עדיות פ&amp;quot;ה מ&amp;quot;ו ומי&amp;quot;ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. בשאר המסכתות נחלקו גאונים וראשונים: יש סוברים שהיו מופסקות לפני ימי רבי יהודה הנשיא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אגרת רש&amp;quot;ג שם עמ&#039; 25, ע&amp;quot;פ הוריות יג ב; ס&#039; הכריתות לשון לימודים שער ב אות נח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אלא שהיו שנויות בין התנאים בלשונות שונים, בדרך קצרה וארוכה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; לעיל ציון 5. אגרת רש&amp;quot;ג שם עמ&#039; 26.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, עד שבא רבי יהודה הנשיא וסידרם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אגרת רש&amp;quot;ג שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ומהם מצדדים שאף המשניות עצמם היו סדורות לפניו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ס&#039; הכריתות שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש סוברים שעד ימיו לא היו מסכתות סדורות, ובימיו סידרו המסכתות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י ב&amp;quot;מ שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;סדר המסכתות&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רבי יהודה הנשיא סידר המסכתות על פי סדר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אגרת רש&amp;quot;ג שם עמ&#039; 34, ע&amp;quot;פ סוטה ב א; תוס&#039; ב&amp;quot;ק קב א ד&amp;quot;ה אין, ע&amp;quot;פ שבועות ב ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אך כשהיה שונה - בבית המדרש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י ע&amp;quot;ז ז א ד&amp;quot;ה אין.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- פעמים שלא היה שונה על הסדר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אגרת רש&amp;quot;ג שם עמ&#039; 32. תוס&#039; ב&amp;quot;ק שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולכן אין סדר למשנה בשתי מסכתות לענין מחלוקת ואחר כך סתם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע הלכה כסתם משנה פ&amp;quot;ג: מחלוקת ואח&amp;quot;כ סתם. ב&amp;quot;ק קב א וע&amp;quot;ז ז א, במסקנת הגמ&#039;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לומר שראה רבי טעמה של משנה אחרונה וסתמה, וחזר בו מהראשונה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; שבועות ד ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; - ולענין סתם ואחר כך מחלוקת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע הלכה כסתם משנה פ&amp;quot;ד: סתם ואח&amp;quot;כ מחלוקת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לומר שרבי שסתם תחילה כאחד מהם, חזר בו, ונראים לו דברי האחר, וחזר ושנה המחלוקת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רשב&amp;quot;ם ב&amp;quot;ב קכב ב ד&amp;quot;ה ופרכינן. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- ששמא משנה אחרונה היא נשנית ראשונה בבית המדרש&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י ע&amp;quot;ז שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שאין אנו יודעים איזו משנה שנה בראשונה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; אגרת רש&amp;quot;ג שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. אכן, במסכת אחת אנו אומרים שיש סדר למשנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; גמ&#039; שם ושם, במסקנת הגמ&#039;; אגרת רש&amp;quot;ג שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן נקטו ראשונים להלכה שבשתי מסכתות אין סדר למשנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רא&amp;quot;ש חולין פ&amp;quot;ח סי&#039; א; ר&amp;quot;ן נדרים נד א ד&amp;quot;ה ולענין הלכה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מהראשונים סוברים שמחלוקת אמוראים היא לענין סתם ואחר כך מחלוקת, שלדעת ר&#039; יוחנן בשתי מסכתות ההלכה כסתם, שמן הסתם יש לומר שמחלוקת ואחר כך סתם הוא - והמסכתות אינן סדורות כסדר - שאין לומר שחזר בו רבי מפסקו עד שנראה בפירוש, ולדעת שאר האמוראים בשתי מסכתות אין סדר למשנה ואין הלכה כסתם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תוס&#039; שבת פא ב ד&amp;quot;ה והאמר, בשם רבינו שמואל מוורדון, ויבמות מב ב ד&amp;quot;ה סתם; תוס&#039; רא&amp;quot;ש שבת שם ויבמות שם. ועי&#039; תוס&#039; ע&amp;quot;ז כב א ד&amp;quot;ה מעמידין ותוס&#039; רא&amp;quot;ש שם, שהביאו בסתם שלכולי עלמא אין סדר למשנה בשתי מסכתות. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מהאחרונים סוברים בדעת ראשונים, שלא אמרו שאין סדר למשנה, אלא דוקא במקום שנאמר בתלמוד כן, אבל בשאר המסכתות אנו אומרים לענין מחלוקת ואחר כך סתם שיש סדר למשנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; נחפה לכסף ח&amp;quot;א בפירושו לרא&amp;quot;ם על הסמ&amp;quot;ג (קנז ע&amp;quot;ג במהדורת קושטא תק&amp;quot;ח), בדעת הסמ&amp;quot;ג; יד מלאכי כלל כח, בשמו. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;סדר הסדרים&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אף הסדרים לא סודרו כפי ששנה רבי בבית המדרש, ואין בהם סדר למשנה, ולכן אין אומרים מחלוקת ואחר כך סתם בשני סדרים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תוס&#039; יו&amp;quot;ט קדושין פ&amp;quot;א מ&amp;quot;ט, בד&#039; הרי&amp;quot;ף קדושין לז א (טו א בדפי הרי&amp;quot;ף) והרא&amp;quot;ש שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש מהאחרונים סוברים שבשני סדרים אומרים מחלוקת ואחר כך סתם, ויש בהם סדר למשנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; כס&amp;quot;מ רוצח פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכיון שסדרם נסמך על הכתוב&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; לעיל ציון 27.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, יש לומר שכסדר האסמכתא למדם רבי יהודה הנשיא לתלמידיו, מה שאין כן סדר המסכתות שבכל סדר וסדר, אף על פי שמפני טעם ונימוק סדרן, מכל מקום הואיל ולא נסדרו על פי אסמכתא מהכתוב, לא היה מלמדם לתלמידיו כסדר, אלא במקום שליבם חפץ&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; על הלימוד לתלמידים במקום שלבם חפץ, ע&amp;quot;ע תלמוד תורה. תוס&#039; יו&amp;quot;ט סוטה פ&amp;quot;ט מ&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;תוקפה&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ידיעת האמוראים אותה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;האמוראים ידעו כל המשניות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רש&amp;quot;י שבת פא א ד&amp;quot;ה התם וחולין יג ב ד&amp;quot;ה ולא; תוס&#039; ב&amp;quot;מ קיד ב ד&amp;quot;ה ה&amp;quot;ג וחולין קי ב ד&amp;quot;ה דתנן; תוס&#039; רא&amp;quot;ש שם ושם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ואפילו משניות של זרעים וטהרות היו שגורות על פיהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תוס&#039; ב&amp;quot;מ שם; תוס&#039; חולין שם ותוס&#039; רא&amp;quot;ש שם וב&amp;quot;מ שם, ע&amp;quot;פ שבת קלח ב. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ומה שנמצאות סתירות לדברי אמוראים ממשניות, ומחמתן נדחו דברי האמורא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; שבת נ ב- נא א, וקידושין נט ב, ומנחות ט א. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, הרי זה מפני שלאמורא היה איזה חילוק שלא נראה בעיני מסדרי התלמוד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תוס&#039; רא&amp;quot;ש קידושין שם, ועי&#039; תוס&#039; מנחות ט א ד&amp;quot;ה חסר, שהקשו כן ולא יישבו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא נשנו אלא לאותו הדור&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש משניות שלא נשנו אלא לאותו הדור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תחלת חכמה (חאגיז) ש&amp;quot;ב כלל לט, ע&amp;quot;פ שבת קכג ב: בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו, וב&amp;quot;מ לג ע&amp;quot;ב: בימי רבי נשנית משנה זו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לא לפניו ולא לאחריו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תחלת חכמה שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;חיוב החזרה עליה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;המשנה שהיא הלכה פסוקה בטעמיה, צריך לחזור עליה בכפלי כפליים יותר מהמקרא, כי תורה-שבעל-פה* חייב אדם מהתורה לחזור עליה עד שתהא משנתו סדורה ושגורה בפיו כל כך, שאם ישאלנו אדם איזה דבר ממה שלמד יוכל להשיב לו מיד, בלי גמגום&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שו&amp;quot;ע הרב הל&#039; ת&amp;quot;ת פ&amp;quot;ב ס&amp;quot;ג, ע&amp;quot;פ ספרי ואתחנן לד וקידושין ל א-ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על טעות הדיינים בדבר המפורש במשנה, ע&amp;quot;ע טעות הדיינים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ציון 1 ואילך. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על הגיל שבו ראוי להתחיל בלימוד המשנה, ע&amp;quot;ע תלמוד תורה. כמה זמן ראוי להקדיש ללימוד משנה, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;פסיקת הלכה על פיה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין למדים הלכה מפי משנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ב&amp;quot;ב קל ב, לגי&#039; כת&amp;quot;י רומא (הובא בדק&amp;quot;ס שם אות ט) ויד רמ&amp;quot;ה שם, ועי&#039; תוי&amp;quot;ט פאה פ&amp;quot;ג מ&amp;quot;ו; רי&amp;quot;ף ערובין מג א (יא ב) ויבמות מט א (יז א): קיי&amp;quot;ל; רש&amp;quot;י סנהדרין ק ב ד&amp;quot;ה רבא וכריתות יג ב ד&amp;quot;ה תלמוד לומר ונדה ז ב ד&amp;quot;ה הא קמ&amp;quot;ל; רשב&amp;quot;ם ב&amp;quot;ב קל ב ד&amp;quot;ה עד שיאמרו: במקום אחר אמרי&#039;, וקמה ב ד&amp;quot;ה גמרא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ואמרו, המורים הלכה מתוך משנתם מבלי עולם הם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; סוטה כב א. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שכיון שאין יודעים טעמי המשנה פעמים גורמים שמדמים לה דבר שאינו דומה, ועוד שיש משניות הרבה שאמרו שלדעת יחיד הן ואין הלכה כמותן, ועוד שאינם יודעים במחלוקת תנאים הראשונים הלכה כדברי מי ומורים הוראות טעות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה שמורין. ועי&#039; רש&amp;quot;י ב&amp;quot;מ לג א ד&amp;quot;ה משנה ושם ד&amp;quot;ה גמרא ושם ב ד&amp;quot;ה לעמי.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכמה משניות יש שאין דבריהן מכוונים ותירצו בתלמוד &amp;quot;הכא במאי עסקינן&amp;quot; או &amp;quot;חסורי מחסרא&amp;quot; וכיוצא ולכן אין הוראה נכונה בדבר משנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רש&amp;quot;י חגיגה י א ד&amp;quot;ה מתלמוד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ואפילו במקום שנאמר במשנה: הלכה כפלוני, או הלכה כדבריו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; פאה פ&amp;quot;ג מ&amp;quot;ו ושביעית פ&amp;quot;ט מ&amp;quot;ה ועוד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אין לסמוך על פסק המשנה לעשות כן מעשה, אם לא שפוסקים כך בתלמוד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י נדה ז ב ד&amp;quot;ה הא קמ&amp;quot;ל; רשב&amp;quot;ם ב&amp;quot;ב קל ב ד&amp;quot;ה עד שיאמרו. ועי&#039; תוס&#039; יבמות ד&amp;quot;ה והלכה וגיטין נב ב ד&amp;quot;ה הלכה ונדה סח ב ד&amp;quot;ה אבל. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שהראשונים לא דקדקו איש בדברי חברו וכל אחד מה ששמע מרבו מלמד לתלמידו שמועה כמו שהיא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; לעיל ציון 6. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והיא היתה נקראת משנה וברייתא, והיה נותן לבו לתת טעם לשמועתו, זה נותן טעם לדבריו וזה נותן בה טעם אחר, ואותה סברא היתה נקראת תלמוד בימי התנאים, ומשנה ששנוי בה פסק הלכה מסברת תלמוד שלהם נשנית ואין למדים ממנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י נדה שם. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. יש מהראשונים ואחרונים שכתבו שאין הדברים אמורים אלא כשההלכה שנאמרה במשנה היא נגד רבים או נגד אחד מכללי ההלכה, אבל במקום שאינה סותרת כללים המסורים בידינו למה יגרע כשנפסק במשנה הלכה כפלוני&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שו&amp;quot;ת הרשב&amp;quot;א ח&amp;quot;א סי&#039; שלה: וקרוב אני לומר, ע&amp;quot;פ ירושלמי פאה פ&amp;quot;ב ה&amp;quot;ד; יש סדר למשנה ברכות פ&amp;quot;ה מ&amp;quot;ד. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על כללי ההלכה במחלוקת בין התנאים השנויים במשנה, ע&amp;quot;ע הלכה פי&amp;quot;ג ואילך. על מחלוקת האמוראים האם ההלכה כסתם משנה, ועל כך שההלכה כסתם משנה, ע&amp;quot;ע הלכה כסתם משנה פ&amp;quot;א: הכלל וגדרו. על מקום שנשנתה מחלוקת במשנה, ולאחר מכן נשנה הדבר סתם, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל פ&amp;quot;ג: מחלוקת ואח&amp;quot;כ סתם. על מקום שנשנה הדבר סתם במשנה, ולאחר מכן נשנה הדבר כתלוי במחלוקת, ע&amp;quot;ע הנ&amp;quot;ל פ&amp;quot;ד: סתם ואח&amp;quot;כ מחלוקת.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קבלתה להלכה בידי האמוראים&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין כח לאמורא לחלוק על תנא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; תוס&#039; יומא ג ב ד&amp;quot;ה דרביה ותוס&#039; שבועות טז ב ד&amp;quot;ה או; הליכות עולם שער ב פ&amp;quot;א אות א; פנ&amp;quot;י שבת ע ב; רש&amp;quot;ש קידושין לא ב. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בדבר שנכתב במשנה או ברייתא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עליות דר&amp;quot;י ב&amp;quot;ב קלא א; שטמ&amp;quot;ק שם, בשמו. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שמיום חתימת המשנה קיימו וקבלו עליהם שדורות האחרונים לא יחלקו על הראשונים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; כס&amp;quot;מ ממרים פ&amp;quot;ב ה&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שחתימת המשנה היתה בקיבוץ כל חכמי ישראל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; לעיל ציונים 11, 13. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;או רובם, אשר להם הכח של בית-דין-הגדול*, ואסור לשום אדם לחלוק עליהם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; קובץ שיעורים, קונ&#039; דברי סופרים סי&#039; ב אות ו. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן הברייתות נסדרו בהסכמת כל חכמי הדור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; קובץ שיעורים ב&amp;quot;ב אות תרלג. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. אפילו רבי יהודה הנשיא עצמו, כשאמר ההיפך ממה שסתם במשנה, לא שמעו לו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שו&amp;quot;ת הלכות קטנות ח&amp;quot;ב סי&#039; עג, ע&amp;quot;פ ירו&#039; ב&amp;quot;מ פ&amp;quot;ד ה&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שאחר חתימת המשנה נעשה רבי אמורא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שו&amp;quot;ת הלכות קטנות שם סי&#039; עד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. על אמוראים בדור הראשון יש שאמרו: שתנאים הם ויכולים לחלוק על ברייתות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ערובין נ ב וכתובות ח א וגיטין לח ב וסנהדרין פג ב על רב, ועי&#039; ב&amp;quot;ב מב א; אגרת רש&amp;quot;ג הוצ&#039; לוין עמ&#039; 59, שיש חכמים שהיו תנאים ואמוראים יחד, כגון ר&#039; חנינא ור&#039; ינאי ורב, שלמדו מפי רבי, אבל שמואל היה אמורא בלבד; תר&amp;quot;י ברכות כג ב (טו א בדפי הרי&amp;quot;ף) ורשב&amp;quot;א שבת לז ב, ששמואל יכול לחלוק על תנאים (ויד מלאכי, כללי התלמוד כלל תקנב, בשם הרשב&amp;quot;א, ודחה); ר&amp;quot;י קורקוס מתנו&amp;quot;ע פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ב ומהר&amp;quot;י בירב קידושין צו ב ושדה יהושע כתובות פ&amp;quot;א ה&amp;quot;ט, שר&#039; יוחנן יכול לחלוק על תנאים (ויד מלאכי שם, בשמם, ודחה). &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ומכל מקום כתבו אחרונים שאנו אין לנו כח לפסוק כמותם נגד ברייתא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; דברי חמודות ברכות פ&amp;quot;ד סי&#039; טז אות נ.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. במה דברים אמורים, בדינים ומשפטים, אבל בפירוש הכתוב, או הנהגת האדם בדעות ובמידות, יכול אמורא לחלוק על תנא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; צל&amp;quot;ח ברכות ז ב, עיי&amp;quot;ש בהגהות מהרש&amp;quot;א שהביא ראיה לזה מנדרים לב א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והוא הדין בהחמרה משום דקדוק המצוות, ואף יכולים לפסוק אז כאמורא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תר&amp;quot;י ברכות כג ב, בברייתא, וצ&amp;quot;ב אם הוא הדין במשנה, ועיי&amp;quot;ש בהגהות ד&amp;quot;ת מה שהשיג עליו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן יכול אמורא לחלוק על אימרה של תנא שלא נכתבה במשנה או ברייתא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ן ב&amp;quot;ב קלא א; עי&#039; עליות דר&amp;quot;י שם, ושטמ&amp;quot;ק שם, בשמו; קובץ שיעורים שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שיש לומר שנאמרה על דעת עצמו של התנא שאמרה, ללא הסכמת כל חכמי הדור&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; קובץ שיעורים שם. &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ומכל מקום אנו משתדלים ליישב הענין שלא יחלקו על תנא אף בזה, כשאנו יכולים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; קובץ שיעורים שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכן יש כח לאמורא לפסוק כתנא אחד נגד תנא אחר, ולהכריע בין התנאים: לפסוק כאחד מהם בדין זה וכשני בדין אחר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; גופי הלכות סי&#039; לח; הליכות אלי סי&#039; תקיט; יד מלאכי סי&#039; מ.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש מהאחרונים החולקים על כל זה וסוברים שיש כח בידי אמורא לחלוק על תנא, ומה שמקשים מתנאים על אמוראים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; לעיל ציון 59.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הוא משום שהאמוראים אינם נוהגים לחלוק על תנאים, ואילו ידעו דברי התנאים לא היו חולקים עליהם, אבל במקום שמוכח שחלוקים, ייתכן שתהיה אף הלכה כאמורא נגד התנא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; קובץ שיעורים ב&amp;quot;ב אות תרלג, בשם הגר&amp;quot;ח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בשעת חתימת התלמוד&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לסוברים שאין כח לאמורא לחלוק על תנא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; לעיל ציון 74 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מכל מקום בשעת חתימת התלמוד היה להם כח לחלוק גם על המשניות, כמו כל בית דין גדול שיכול לחלוק על בית הדין הגדול שקדם לו, אבל בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד לא היה קיבוץ כל חכמי ישראל יחד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; לעיל ציונים 11, 13.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולא היה אפשר להם לחלוק על המשנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; קובץ שיעורים, קונ&#039; דברי סופרים סי&#039; ב אות ו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky