https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%93_%D7%9C%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 2026-04-24T22:54:19Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%93_%D7%9C%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=160595&oldid=prev 2023-12-13T07:58:23Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - מי שפרק מעליו עול מצוות.&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ערך זה עוסק בגדרים ובדינים...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&#039;&#039;&#039;הגדרת הערך&#039;&#039;&#039; - מי שפרק מעליו עול מצוות.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ערך זה עוסק בגדרים ובדינים המיוחדים למשומד לכל התורה. על גדרים ודינים כלליים במשומד ע&amp;quot;ע משומד.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גדרו&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;גדרו&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משומד לכל התורה כולה, שנאמרו בו דינים מיוחדים – עי&#039; להלן: דיניו - כתבו ראשונים ואחרונים שאינו דוקא מי שעובר על כל התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; תוס&#039; חולין ה ב ד&amp;quot;ה מעם; עי&#039; רבינו ירוחם שבציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;45; עי&#039; ראשונים ואחרונים דלהלן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מהם יש שכתבו שהוא מי שעובר על רוב עבירות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רשב&amp;quot;א חולין ה ב: רוב עבירות&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש שכתבו שעובר על הרבה עבירות, אפילו לא רוב התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ערוה&amp;quot;ש יו&amp;quot;ד סי&#039; ב סי&amp;quot;א. וע&amp;quot;ש שהיינו בין שעבר על הרבה לאוים ובין שעבר על הרבה עשים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש שכתבו שכל שעבר על שלש מצוות נפרדות מפורסמות, הוחזק לעבור על כל עבירות שיבואו לידו, ונחשב משומד לכל התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תבואות שור סי&#039; ב ס&amp;quot;ק כג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;החוזר לדת העובדי כוכבים ונדבק בה, ואומר מה בצע לי להדבק בישראל, שהם שפלים ונרדפים, טוב לי שאדבק באלו שידם תקיפה, אפילו לא עשה כן אלא מחמת גזרה, הרי זה משומד לכל התורה כולה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רמב&amp;quot;ם תשובה פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ט, וכ&amp;quot;מ שם בבאור דבריו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לסוברים שהחשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לסוברים שהחשוד* לדבר אחד הוא חשוד לכל התורה - ע&amp;quot;ע חשוד – בגמרא נראה, וכן יש ראשונים שכתבו שכל משומד, אפילו אינו אלא לדבר אחד, הרי הוא משומד לכל התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; עירובין סט א וב, ורש&amp;quot;י שם ב ד&amp;quot;ה רב אשי; עי&#039; תוס&#039; חולין יד א ד&amp;quot;ה השוחט; עי&#039; חי&#039; רע&amp;quot;א חולין יד א על תוס&#039; ד&amp;quot;ה השוחט, בדעת כמה ראשונים בבאור הגמ&#039; עירובין שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש חולקים וסוברים שאף לסוברים שהחשוד לדבר אחד הוא חשוד לכל התורה, המשומד לדבר אחד אינו משומד לכל התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; שו&amp;quot;ת מהרי&amp;quot;ק סי&#039; קס, וחי&#039; רע&amp;quot;א חולין יד א בדעתו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משומד לעבודה זרה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משומד לעבודה-זרה*, רב ענן בשם שמואל סובר שאינו משומד לכל התורה, אלא הוא כשאר משומד לעברה אחת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע משומד וע&#039; שחיטה. חולין ד ב. וע&amp;quot;ש ושם ה א, שלדעתו יש לפרש כן את הברייתא שהובאה שם ושם, שמשומד כשר לשחיטה, שהכוונה משומד לע&amp;quot;ז, וע&amp;quot;ע משומד, שי&amp;quot;מ את הברייתא בע&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שתולים שלא פקר אלא בעבודת כוכבים, שיצרה היה תקיף עליו, ולא בשאר עברות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;עי&#039; רש&amp;quot;י חולין ד ב ד&amp;quot;ה אחאב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וראיה לדבר, שכן מצינו ביהושפט מלך יהודה, שהיה צדיק גמור, ואכל מסעודת אחאב, שהיה בה בשר שנשחט על ידי עובד עבודה זרה, והבשר לא נאסר כדין בשר שנשחט על ידי משומד לכל התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;43. חולין ד ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ודברי רב ענן נדחו, שכן מוכח מדברי תנאים שהמשומד לעבודה זרה נעשה משומד לכל התורה כולה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; עירובין סט ב: עד דהוי משומד לעבודת כוכבים; עי&#039; ברייתא עירובין סט ב וחולין ה סוע&amp;quot;א, ומסקנת הגמ&#039; שם ושם בבאורה, ועי&#039; חולין שם: תיובתא דרב ענן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, לפי שהמודה בעבודת כוכבים הרי הוא ככופר בכל התורה כולה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רש&amp;quot;י עירובין סט ב ד&amp;quot;ה עד דהוי.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן הלכה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמב&amp;quot;ם ע&amp;quot;ז פ&amp;quot;ב ה&amp;quot;ה, וע&amp;quot;ש שבת פ&amp;quot;ל הט&amp;quot;ו ושחיטה פ&amp;quot;ד הי&amp;quot;ד ועירובין פ&amp;quot;ב הט&amp;quot;ז וגזלה פי&amp;quot;א ה&amp;quot;ב ומעה&amp;quot;ק פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ד ושגגות פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ז; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד ב ה, וע&amp;quot;ש קיט ז, ושם או&amp;quot;ח שפה ג וחו&amp;quot;מ תכה ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על מנין הפעמים שיחטא עד שיחשב משומד ע&amp;quot;ע משומד.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בצנעה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משומד לעבודה זרה, יש ראשונים שכתבו שאינו נעשה משומד לכל התורה כולה אלא כשהוא עובד בפרהסיא, אבל כשעובד בצנעא דינו כשאר משומד לדבר אחד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; מרדכי חולין רמז תקעג. ועי&#039; דרכ&amp;quot;מ יו&amp;quot;ד סי&#039; ב אות ג בדעת ראשונים נוספים.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש חולקים וסוברים שמשומד לעבודה זרה אפילו בצנעה הוא נעשה משומד לכל התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; דרכ&amp;quot;מ שם בדעת הגהות אשרי חולין פ&amp;quot;א סי&#039; ז ויח. ועי&#039; כנה&amp;quot;ג יו&amp;quot;ד ב הגה&amp;quot;ט אות יח.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן פסקו אחרונים להלכה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ש&amp;quot;ך שם ס&amp;quot;ק יז, שכן עיקר; מ&amp;quot;ב סי&#039; שפה ס&amp;quot;ק ג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על פרטי הדין ע&amp;quot;ע פרהסיא.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משומד לחלל שבת בפרהסיא&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משומד המחלל שבת בפרהסיא, יש אמוראים שסוברים שדינו כשאר משומד לדבר אחד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ד&#039; רב נחמן בעירובין סט א: כמאן וגו&#039;, וד&#039; רב נחמן בר יצחק שם ב: ליתן רשות וגו&#039;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ותנאים ואמוראים אחרים סוברים שדינו כמשומד לעבודה זרה, שהוא נעשה משומד לכל התורה כולה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;12 ואילך. עי&#039; ברייתא חולין ה א ועירובין סט ב: חוץ מן המשומד והמנסך יין והמחלל שבתות בפרהסיא, וגמ&#039; שם ושם בבאורה, שהמשומד לחלל שבת דינו כמשומד לע&amp;quot;ז, שהוא נעשה משומד לכל התורה; עי&#039; ד&#039; רב הונא בעירובין סט א: איזהו ישראל משומד זה המחלל שבתות בפרהסיא, וד&#039; רב אשי שם ב בבאור דבריו, וע&amp;quot;ע משומד, שי&amp;quot;מ דבריו בע&amp;quot;א. ועי&#039; רש&amp;quot;י ותוס&#039; שבציון הבא, שנ&#039; שלסוברים שמחלל שבת הוא כעובד ע&amp;quot;ז, דין זה הוא מן התורה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן הלכה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רש&amp;quot;י יבמות ו א ד&amp;quot;ה וכי תימא, ושם מח ב ד&amp;quot;ה גר תושב; עי&#039; תוס&#039; ב&amp;quot;ב קיט א ד&amp;quot;ה שנאמר, וסנהדרין עח ב ד&amp;quot;ה לא היה; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שבת פ&amp;quot;ל הט&amp;quot;ו ושחיטה פ&amp;quot;ד הי&amp;quot;ד ועירובין פ&amp;quot;ב הט&amp;quot;ז וגזלה פי&amp;quot;א ה&amp;quot;ב ומעה&amp;quot;ק פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ד ושגגות פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ז; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד ב ה, וע&amp;quot;ש קיט ז ושם או&amp;quot;ח שפה ג. ועי&#039; שו&amp;quot;ת תשבץ ח&amp;quot;ג סי&#039; מג ומז שחילול שבת בפרהסיא המחשיבו משומד לכה&amp;quot;ת אינו אלא בעבודת קרקע, ועי&#039; רע&amp;quot;א יו&amp;quot;ד סי&#039; ב ס&amp;quot;ה שתמה, ועי&#039; הרחב דבר שמות לא יז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. בטעם הדבר יש ראשונים שכתבו שהמחלל שבת שבת כופר במעשי ה&#039;, ומעיד שקר שה&#039; לא שבת במעשה בראשית&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י חולין ה א ד&amp;quot;ה אלא לאו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש שכתבו בטעם, שהמחלל שבתות בפרהסיא אינו כישראל, שנאמר: ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שמות לא יז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כל המשמר שבת נקרא ישראל&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שו&amp;quot;ת תשב&amp;quot;ץ ח&amp;quot;ג סי&#039; מג בשם תשובת הגאונים, ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;62. ועי&#039; הרחב דבר שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בגדר פרהסיא אמר רבי יהודה נשיאה שמי שנמנע מלחלל שבת לפני אדם גדול, נחשב שמחלל בצנעה ולא בפרהסיא&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עירובין סט א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וע&amp;quot;ע פרהסיא.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על המחלל שבת באיסור דרבנן, אם הוא נעשה משומד לכל התורה, ע&amp;quot;ע משומד.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משומד לחלל יום טוב ויום הכפורים&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;המשומד לחלל יום-טוב*, כתבו ראשונים שדינו כמשומד לחלל שבת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; או&amp;quot;ז סוף סי&#039; שסז. ועי&#039; בית שמואל סי&#039; קכג ס&amp;quot;ק ח, שאע&amp;quot;פ שהמחלל יוה&amp;quot;כ דינו כמחלל שבת, עי&#039; ציון הבא, המחלל יו&amp;quot;ט אין דינו כמחלל שבת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכן המחלל את יום-הכפורים*, כתבו אחרונים שדינו כמחלל שבת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; תבואות שור סי&#039; ב סט&amp;quot;ז; בית שמואל קכג ס&amp;quot;ק ח, ועי&#039; ציון הקודם. ועי&#039; פמ&amp;quot;ג או&amp;quot;ח פתיחה להל&#039; שבת אות יב ד&amp;quot;ה עוד זאת אדרוש ורע&amp;quot;א שבת קו א אות א ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שאינו מאמין בדברי חז&amp;quot;ל&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מי שאינו מאמין בדברי רבותינו ז&amp;quot;ל, כתבו ראשונים שדינו כעובד עבודה זרה וכמחלל שבת בפרהסיא, שהוא נעשה משומד לכל התורה כולה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; שו&amp;quot;ת רשב&amp;quot;א ח&amp;quot;ז סי&#039; קעט; ושו&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד קיט ז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;דיניו&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בכמה הלכות נאמרו בגמרא חילוקים בין משומד לדבר אחד למשומד לכל התורה:&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבאת קרבנות&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משומד לכל התורה, וכן משומד לחלל שבת בפרהסיא או לעבודה זרה - לסוברים שהוא נעשה משומד לכל התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; לעיל.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;- אין מקבלים ממנו שום קרבן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ברייתא עירובין סט ב וחולין ה א, וגמ&#039; שם ושם בבאורה; עי&#039; רמב&amp;quot;ם מעה&amp;quot;ק פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ד ושגגות פ&amp;quot;ג ה&amp;quot;ז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שלא כמשומד לדבר אחד, שמקבלים ממנו קרבנות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע משומד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וכמה מקורות נאמרו לכך: א) תנא קמא אמר שנאמר בקרבן חטאת*: מעם הארץ&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא ד כז.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולא כל העם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רש&amp;quot;י חולין ה ב ד&amp;quot;ה מעם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ודרשו: פרט למשומד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ברייתא חולין ה ב והוריות יא א, ועי&#039; חולין שם: וצריכי, שמשמע שמדובר במשומד לכל התורה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ב) ורבי שמעון בר יוסי אמר משום רבי שמעון שנאמר בשעיר-נשיא*: אשר לא תעשינה בשגגה ואשם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא שם כב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ובסמוך נאמר: או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא אשמו וגו&#039;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא שם כג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ודרשו: השב בידיעתו מביא קרבן על שגגתו, לא שב בידיעתו אינו מביא קרבן על שגגתו&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ברייתא חולין שם והוריות שם; עי&#039; ספרא ויקרא דבורא דחובה פרשה ז סוף פ&amp;quot;ט אות ז. ועי&#039; חולין שם: וצריכי, שמשמע שמדובר במשומד לכל התורה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ג) נאמר בקרבן עולה*: אדם כי יקריב מכם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ויקרא א ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ודרשו: מכם ולא כולכם, להוציא את המשומד&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ברייתא עירובין סט ב וחולין ה א, וגמ&#039; שם ושם בבאורה. ועי&#039; ברייתא שם ושם, שמגוים מקבלים קרבן אפ&#039; כשהם רשעים, שדרשו: מכם, בכם חילקתי ולא באומות.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ואמרו בגמרא שצריך את המקורות שבעולה ושבחטאת, ואי אפשר ללמוד זה מזה, לפי שחטאת היא לכפרה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע חטאת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ועולה היא דורון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע עולה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, והיה מקום לומר שדורון מקבלים יותר מכפרה, ומאידך היה שהיה מקום לומר שקרבן שהוא חיוב, מקבלים יותר&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; חולין ה ב. ועי&#039; ר&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה דלכפרה וד&amp;quot;ה דלאו חיובא וד&amp;quot;ה אימא, בבאור הסברות.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על דינים נוספים בקרבן משומד ע&amp;quot;ע זבח רשעים וע&#039; משומד.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;שחיטה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;אף על פי שמשומד לדבר אחד, שחיטתו כשרה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע משומד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, משומד לכל התורה כולה שחיטתו פסולה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; חולין ד ב, ה א, שמי שנחשב משומד לכה&amp;quot;ת כולה שחיטתו פסולה; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד ב ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אפילו אינו משומד אלא לתאבון&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תבואות שור סי&#039; ב ס&amp;quot;ק כב. על החילוקים בין משומד להכעיס למשומד לתאבון ע&amp;quot;ע משומד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אפילו הוא משמר שבתות ואינו עובד עבודה זרה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רבינו ירוחם תאו&amp;quot;ח נט&amp;quot;ו אות ה (קטז א), הובא בב&amp;quot;י שם; שו&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. במקור הדין נחלקו אחרונים: יש שכתבו שהוא מן התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ש&amp;quot;ך שם ס&amp;quot;ק ב.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש שכתבו שהוא מדרבנן&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רע&amp;quot;א שם ס&amp;quot;א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משומד לעבודה זרה, לסוברים שהוא משומד לכל התורה כולה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;/span&gt;9 &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואילך, מחלוקת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שחיטתו פסולה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; חולין ה סוע&amp;quot;א, שמשוים דין הבאת קרבנות לדין שחיטה, וכשם שהמשומד לע&amp;quot;ז אין מקבלים ממנו קרבן, עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;29, כך אינו יכול לשחוט, וע&amp;quot;ש: תיובתא דרב ענן. ועי&#039; רמב&amp;quot;ן וחי&#039; הר&amp;quot;ן חולין יד א, שמצדדים לומר שאע&amp;quot;פ ששחיטת משומד לע&amp;quot;ז פסולה, אי&amp;quot;ז אלא לענין שאינה מתירה באכילה, אבל היא מוציאה מידי נבלה, וע&amp;quot;ע שחיטה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ולסוברים שאינו משומד לכל התורה כולה, שחיטתו כשרה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רב ענן בשם שמואל בחולין ד ב. ועי&#039; תוס&#039; שם ד&amp;quot;ה מומר, שאף רב ענן לא התיר אלא במי שאינו עובד לכוכבים תמיד, אבל מי שעובד תמיד שחיטתו פסולה משום שחזקתו ששחט לשם עבודת כוכבים, וע&amp;quot;ע עבודה זרה וע&#039; שחיטה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. להלכה שחיטתו פסולה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רמב&amp;quot;ם שחיטה פ&amp;quot;ד הי&amp;quot;ד; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד ב ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וכן משומד לחלל שבת בפרהסיא, מאחר ולהלכה הוא משומד לכל התורה כולה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;/span&gt;20&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שחיטתו פסולה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; רמב&amp;quot;ם שחיטה פ&amp;quot;ד הי&amp;quot;ד; טוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד ב ה.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;בגדר פסול משומד לכל התורה – וכן משומד לחלל שבת בפרהסיא ומשומד לעבודה זרה – בשחיטה, יש ראשונים שכתבו שהוא נחשב כגוי, ולפיכך אינו כשר כלל לשחיטה, ולדעתם שחיטתו פסולה אפילו כשישראל עומד על גביו ורואה ששוחט כדין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שחיטה פ&amp;quot;ד הי&amp;quot;ד, שהוא כעכו&amp;quot;ם (וכ&amp;quot;כ בטוש&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד ב ה) ופסקי ריא&amp;quot;ז חולין ד א בדעתו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש שכתבו שבעיקרו הוא כשר לשחיטה, אלא שחוששים שיקלקל, ולדעתם כשישראל עומד על גביו וראה ששחט כדין, שחיטתו כשרה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; פסקי רי&amp;quot;ד חולין ה א ומא א; פסקי ריא&amp;quot;ז שם ד א.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;ביטול רשות&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משומד לחלל שבת בפרהסיא ומשומד לעבודה זרה, לסוברים שהם נעשים משומדים לכל התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; ציונים&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;9 ואילך,&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;18 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, אינם יכולים לבטל רשות בשבת&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע בטול רשות. עי&#039; עירובין סט ב, שמשוים דין ביטול רשות לדין הבאת קרבן, וכשם שהמשומד לחלל שבת בפרהסיא או לע&amp;quot;ז, אין מקבלים ממנו קרבן, כך אינו יכול לבטל רשות; רמב&amp;quot;ם עירובין פ&amp;quot;ב הט&amp;quot;ז וטוש&amp;quot;ע או&amp;quot;ח שפה ג.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, שלא כמשומד לדבר אחד, שהוא מבטל רשות&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע בטול רשות וע&#039; משומד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על פרטי הדין ע&amp;quot;ע בטול רשות.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;קידושין וגירושין&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משומד לכל התורה, וכן משומד לחלל שבת בפרהסיא או לעבודה זרה, בגמרא נראה, וכן כתבו גאונים וראשונים ואחרונים להלכה שקידושיו קידושין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; יבמות מז ב: ישראל מומר קרינא ביה וקידושיו קידושין; רב נטרונאי בתשוה&amp;quot;ג שערי צדק ח&amp;quot;ג ש&amp;quot;ב סי&#039; כט; רמב&amp;quot;ם אישות פ&amp;quot;ד הט&amp;quot;ו; עי&#039; שו&amp;quot;ע אה&amp;quot;ע מד ט. ועי&#039; רשב&amp;quot;א יבמות כב א, שמה שאמרו ביבמות יז א: לא זזו משם עד שעשאום עכו&amp;quot;ם גמורים, אי&amp;quot;ז בכל משומד אלא בבני עשרת השבטים, שבהם מדובר בגמ&#039; שם, ע&amp;quot;ש, ועי&#039; מאירי שם טז ב בשם קצת רבותיו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, וכתבו שאף גיטו גט&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תשוה&amp;quot;ג שערי צדק שם; העיטור אות ק קידושין (עח א); עי&#039; רמב&amp;quot;ם שם; עי&#039; שו&amp;quot;ע שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מן התורה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; העיטור שם; עי&#039; רמב&amp;quot;ם שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. ויש גאונים שסוברים שהמשומד לחלל שבת בפרהסיא קידושיו אינם קידושין וגירושיו אינם גירושין&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; העיטור שם בשם תשובות דקמאי, וע&amp;quot;ש שמקורו מהכתוב לענין שבת בשמות לא יז: ביני ובין בני ישראל, כל המשמר שבת נקרא ישראל, ועי&#039; ציון&lt;/span&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;23; טור אה&amp;quot;ע מד בשם י&amp;quot;א. ועי&#039; מאירי יבמות טז ב בשם קצת רבותיו. וע&#039; שו&amp;quot;ת מהרשד&amp;quot;ם אה&amp;quot;ע סי&#039; י בבאור שיטה זו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, ויש שכתבו כן אף לענין משומד לעבודה זרה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; טור שם בשם י&amp;quot;א; הגהות מרדכי יבמות רמז קז בשם הר&amp;quot;מ. ועי&#039; הגהמ&amp;quot;ר שם, שלשיטה זו מה שאמרו ביבמות שם שגר שחזר לסורו קידושיו קידושין, אי&amp;quot;ז אלא לחומרא בעלמא, שמא הרהר תשובה בלבו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;יינו&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על יינו של משומד לכל התורה, שנעשה יין נסך, ע&amp;quot;ע יין של גוים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ציון 694.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;לשמה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על משומד לכל התורה כולה, אם הוא כשר למעשים שצריך לעשותם לשמה*, ע&amp;quot;ע לשמה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ציון 400 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;מורידים ולא מעלים&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;על משומד לכל התורה, אם נאמר בו דין מורידים ולא מעלים, ע&amp;quot;ע מורידים ולא מעלים&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ציונים 112 ואילך, 219 ואילך, 235 ואילך.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;וע&#039; משומד.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הצלה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משומד לכל התורה כולה לתאבון, לסוברים שלא נאמר בו דין &amp;quot;מורידם ולא מעלים&amp;quot;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; ע&amp;quot;ע מורידים ולא מעלים ציון 219 ואילך, מחלוקת.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כתבו ראשונים ואחרונים שאף על פי שלענין כמה דברים דינו כגוי&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; לעיל על הבאת קרבנות ועל שחיטה ועל ביטול רשות.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, מצילים אותו כשהוא נמצא בסכנה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; תוס&#039; ע&amp;quot;ז כו ב ד&amp;quot;ה אני שונה, שמשומד שנטמע בין העכו&amp;quot;ם, כשהוא עושה להכעיס אין מצילים אותו, ומשמע שבעושה לתאבון מצילים; תבואות שור סי&#039; ב ס&amp;quot;ק כב, ושם בד&#039; רמב&amp;quot;ם רוצח פ&amp;quot;ד הי&amp;quot;ב ושו&amp;quot;ע יו&amp;quot;ד קנח א; עי&#039; מ&amp;quot;ב סי&#039; שכט ס&amp;quot;ק ט, שמ&#039; כן.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;, כל שהוא מאמין בה&#039;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; תבו&amp;quot;ש שם.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;. וע&amp;quot;ע משומד לכל התורה.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;השבת אבדה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;משומד לעבודה זרה, וכן משומד לחילול שבת בפרהסיא, לסוברים שהם משומדים לכל התורה כולה, כתבו ראשונים ואחרונים שהם כגוים, ואסור להחזיר להם אבדה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt; עי&#039; רמב&amp;quot;ם גזלה פי&amp;quot;א ה&amp;quot;ב, וב&amp;quot;י יו&amp;quot;ד רסח בדעתו; שו&amp;quot;ע חו&amp;quot;מ רסו ב. ועי&#039; רמב&amp;quot;ם איסו&amp;quot;ב פי&amp;quot;ג הי&amp;quot;ז, שמ&#039; שהעובד ע&amp;quot;ז לתאבון מחזירים אבדתו, ועי&#039; ב&amp;quot;י שם שתמה שבעובד ע&amp;quot;ז אין חילוק בין לתאבון ללהכעיס. ועי&#039; תבואות שור סי&#039; ב ס&amp;quot;ק כב, שמשמע שמשומד לכל התורה כולה לתאבון משיבים את אבדתו.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;&lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == &lt;span dir=&quot;rtl&quot;&gt;הערות שוליים&lt;/span&gt; ==<br /> <br /> &lt;references /&gt;</div>

Rakovsky