אנציקלופדיה תלמודית:משוח מלחמה - היסטוריית גרסאות

Rakovsky: יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - כהן הממונה לדבר אל העם לפני המלחמה == המשוח ומינויו
2023-04-13T15:32:51Z

יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - כהן הממונה לדבר אל העם לפני המלחמה</span> == <span dir="rtl">המשוח ומינויו</..."

דף חדש
<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - כהן הממונה לדבר אל העם לפני המלחמה</span>

== <span dir="rtl">המשוח ומינויו</span> ==

<span dir="rtl">לפני יציאה למלחמה* - בין מלחמת מצוה ובין מלחמת רשות</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם מלכים פ"ז ה"א. ועי' ראב"ד שם, ועי' מים חיים שדחק בדעתו שבמלחמת מצוה לא היה הכהן מדבר אל העם, עי' להלן. ועי' לח"מ שם שבמלחמת מצוה לא היה אומר אל ירך לבבכם וכו'.</span></ref> <span dir="rtl">- כהן "משוח מלחמה" מדבר אל העם, שנאמר והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם</span><ref><span dir="rtl"> דברים כ ב.</span></ref><span dir="rtl">, ומצות עשה למנות כהן ל"משוח מלחמה"</span><ref><span dir="rtl"> סהמ"צ דלהלן; החינוך דלהלן.</span></ref><span dir="rtl">, ולמשחו לכך בשמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> החינוך מ' תקכו.</span></ref><span dir="rtl">, כדי שיוכיח את העם תוכחת המלחמה ויחזיר את מי שאינו ראוי להלחם</span><ref><span dir="rtl"> סהמ"צ להרמב"ם מ' קצא.</span></ref><span dir="rtl">, ויחזק את העם בדבריו, ויזרזם לחזור בתשובה</span><ref><span dir="rtl"> מאירי סוטה מג א. ועי' הר אפרים הוריות סי' יח, שנטה לומר שיש ב' תפקידים למשוח מלחמה, לדבר אל העם ולפקד על הצבא, וכתב שכשיש כהן הראוי לשני התפקידים ממנים אותו לשניהם.</span></ref><span dir="rtl">. מצוה זו נמנית במנין המצוות</span><ref><span dir="rtl"> סהמ"צ שם; סמ"ג עשין קכ; החינוך שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">אין המצוה נוהגת אלא בזמן שרץ ישראל בישובה</span><ref><span dir="rtl"> החינוך תקכו. ועי' שלטי הגיבורים לר"א הרופא פרק מג: בזמן שביהמ"ק קיים.</span></ref><span dir="rtl">. בזמן שאין שמן המשחה – כדי למושחו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>11 <span dir="rtl">ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- יש שכתבו שאי אפשר למנות משוח מלחמה</span><ref><span dir="rtl"> עי' מרכבת המשנה כלי המקדש פ"ד הי"ט; מנ"ח מ' קז; ערוה"ש העתיד קדשים סי' יח ס"ט. ועי' מנ"ח שם, שאף שכתב ביוסיפון שיהודה המכבי היה משוח מלחמה, אין זה כדין משוח מלחמה אלא לכבוד כינוהו כך.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שאף בזמן שאין שמן המשחה אפשר למנותו בפה</span><ref><span dir="rtl"> מנחה חדשה מ' קז אות ג; דבר שאול סי' סד סק"א.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">על שאר דיני המלחמה, ע"ע מלחמה.</span>

=== <span dir="rtl">משיחתו</span> ===

<span dir="rtl">הכהן הממונה לדבר אל העם מושחים אותו בשמן-המשחה</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם מלכים פ"ז ה"א וכלי המקדש פ"א ה"ז. ועי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>4<span dir="rtl">. לענין אם שמן המשחה מעכב, עי' דבר אברהם ח"ב סי' כב שמשיחה אינה מעכבת, ועי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>9 <span dir="rtl">ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, כדי לחנכו בעבודה</span><ref><span dir="rtl"> מנ"ח מ' קז.</span></ref><span dir="rtl">. ולמדו משיחתו ממה שנאמר והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא כא י.</span></ref><span dir="rtl">, זה משוח מלחמה</span><ref><span dir="rtl"> עי' הוריות יב א. ועי' חקרי לב או"ח סי' קיט (רמו ב), שקים להו לחז"ל לדרוש פסוק זה למשוח מלחמה, וע"ש עוד שיש סברא בזה. ועי' מנחה חדשה מ' קז אות ג, ע"פ התו"כ שעיקר הפסוק נאמר לענין כהן גדול.</span></ref><span dir="rtl">, או שלמדו משיחתו ממה שנאמר והכהן המשיח תחתיו</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא ו טו. חקרי לב שם, וע"ש שאף שפסוק זה נאמר על כהן גדול, מ"מ אפשר ללמוד מזה גם למשוח מלחמה.</span></ref><span dir="rtl">, או שלמדו משיחתו ממה שנאמר אם הכהן המשיח יחטא</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא ד ג. חקרי לב שם, וכנ"ל.</span></ref><span dir="rtl">. ומאחר שמושחים אותו נקרא "משוח מלחמה"</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב"ם שם; מאירי סוטה מב א.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">בגדר המשיחה, יש מהאחרונים שנסתפק אם מינויו הוא על ידי המשיחה, או שלאחר שנתמנה יש דין למושחו</span><ref><span dir="rtl"> הר אפרים הוריות סי' יח.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">משיחת כהן גדול ומשוח מלחמה ביום אחד</span> ===

<span dir="rtl">כשם שאין מושחים שני כהנים גדולים ביום אחד</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע כהן גדול ציון 1204.</span></ref><span dir="rtl">, כך כתבו אחרונים שאין מושחים כהן גדול ומשוח מלחמה ביום אחד</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש העתיד קדשים סי' כג סי"א. ועי' מנחה חדשה מ' קז אות ג.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">זמן משיחתו</span> ===

<span dir="rtl">בזמן משיחת משוח מלחמה, יש שכתבו שכשם שכהן גדול אינו נמשח אלא ביום</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע כהן גדול ציון 344 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, כך משוח מלחמה אינו נמשח אלא ביום</span><ref><span dir="rtl"> מנחה חדשה מ' קח אות ג.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שמשוח מלחמה נמשח בין ביום ובין בלילה</span><ref><span dir="rtl"> מנ"ח מ' קח.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">אופן משיחתו</span> ===

<span dir="rtl">זמן משיחתו של משוח מלחמה, כתבו אחרונים שאינה כשל כהן גדול, ולכך אף שמשיחת כהן גדול היא שבעה ימים</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע כהן גדול ציון 298 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, מכל מקום משיחתו של משוח מלחמה אינה אלא פעם אחת</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש העתיד קדשים סי' יח ס"ב. ועי' ספר חלקת שמחה פי"א ס"ט ואילך, שהאריך לדון ולהשוות משיחת כהן גדול למשיחת משוח מלחמה.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">ייחוסו</span> ===

<span dir="rtl">משוח מלחמה צריך להיות כהן ולא זר, שנאמר ונגש הכהן</span><ref><span dir="rtl"> דברים כ ב. ועי' דעת זקנים מבעלי התוס' במדבר כה יג, ותוספת קדושה זבחים קב א, שהיה אופנים שהיה זר ממונה למשוח מלחמה. ועי' הר אפרים סי' יח.</span></ref><span dir="rtl">, אבל לא כהן גדול, שנאמר בתחילת פרשת המלחמה "ודברו השוטרים"</span><ref><span dir="rtl"> דברים כ ה.</span></ref><span dir="rtl">, ולמדו, מה שוטרים יש ממונה על גבם – דהיינו השופט, שמורה לשוטר את מי לכוף</span><ref><span dir="rtl"> רש"י שם. ועי' באר שבע שם שפי' שהשוטרים הם השרים הממונים על הארץ, והממונה עליהם הוא המלך.</span></ref> <span dir="rtl"> – אף משוח מלחמה שיש ממונה על גביו</span><ref><span dir="rtl"> סוטה מב א, וע"ש שאף שהמלך על גביו, מ"מ לענין עבודתו אין ממונה מעליו. ועי' חי' הגרי"ז שם, שהובא שם מגר"מ סולוביצ'יק, שדן אם כהן גדול יכול לקרוא הפרשה.</span></ref><span dir="rtl">. אמנם אחרי שהיה משוח מלחמה יכול להיות כהן גדול</span><ref><span dir="rtl"> ירו' יומא פ"א ה"א מגילה פ"א ה"י והוריות פ"ג ה"ב.</span></ref><span dir="rtl">. על משוח מלחמה שנתמנה לכהן גדול, אם צריך משיחה בשנית, ע"ע כהן גדול</span><ref><span dir="rtl"> ציון 292 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">ביחס לכהן גדול</span> ===

<span dir="rtl">משוח מלחמה שוה בכמה דינים לכהן-גדול</span><ref><span dir="rtl"> עי' להלן.</span></ref><span dir="rtl">, שאינו פורע ואינו פורם ולא מטמא לקרוביו ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יב ב.</span></ref><span dir="rtl">, שבכל אלו נאמר: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא כא י.</span></ref><span dir="rtl">, ולמדו, הגדול מאחיו זה כהן גדול, אשר יוצק על ראשו שמן המשחה זה משוח מלחמה</span><ref><span dir="rtl"> הוריות שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">לענין החזרת רוצח בשוגג מעיר מקלט נחלקו תנאים, ר' יהודה סובר שמשוח מלחמה שמת מחזיר את הרוצה, וחכמים סוברים שאינו מחזיר</span><ref><span dir="rtl"> הוריות שם ומכות יא א.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">בתלמוד נחלקו אמוראים אם משוח מלחמה משמש בשמונה בגדים ככהן גדול או בארבעה בגדים ככהן הדיוט</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע בגדי כהונה. יומא עג א.</span></ref><span dir="rtl">, ולהלכה בארבעה בגדים</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם כלי המקדש פ"ד הכ"א.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">לענין פר הבא על כל המצוות</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע פר העלם דבר.</span></ref> <span dir="rtl">ופר יום הכיפורים</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע עבודת יום הכיפורים.</span></ref> <span dir="rtl">ועשירית-האיפה, וכן שאר כל דיני כהן גדול, אינו ככהן גדול</span><ref><span dir="rtl"> הוריות שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">ביחס לסגן<br />
משוח מלחמה קדושתו פחותה מקדושת סגן, ולכן אם משוח מלחמה וסגן היו מהלכים בדרך וראו מת, יטמא משוח מלחמה ולא סגן</span><ref><span dir="rtl"> נזיר מז ב. ונשנה בסוף הוריות.</span></ref><span dir="rtl">. אבל חשיבותו רבה משל סגן ולכן לענין להחיותו הוא קודם לסגן</span><ref><span dir="rtl"> שם ושם. ועי' לאור ההלכה לרש"י זווין, עמ' לט-מ.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהוא ראש ערכי המלחמה וחיי ישראל תלויים בו</span><ref><span dir="rtl"> תוס' רא"ש שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> ===

=== <span dir="rtl">ירושת השררה</span> ===

<span dir="rtl">משוח מלחמה אין בנו מתמנה תחתיו אלא אם נמחש למלחמה נמשח ואם לא נמשח לא נמשח</span><ref><span dir="rtl"> יומא עב ב; רמב"ם כלי המקדש פ"ד הל' כ-כא.</span></ref><span dir="rtl">. ואינו כשאר מינויי שררה שהבן יורש, לפי שמינוי זה הוא מינוי של קדושה ולא של שררה</span><ref><span dir="rtl"> חת"ס או"ח סי' יב. ועי' שו"ת שם אריה או"ח סי' ז; שו"ת יד אליהו סי' ו, תשובה מהאדר"ת.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

== <span dir="rtl">תפקידו</span> ==

=== <span dir="rtl">אמירתו</span> ===

<span dir="rtl">כהן משוח מלחמה בתחילת המלחמה אומר לעם תוכחה והכרזה</span><ref><span dir="rtl"> עי' סהמ"צ דלהלן.</span></ref><span dir="rtl">, תוכחה: שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה וגו', אל ירך לבבכם וגו'</span><ref><span dir="rtl"> דברים כ ג.</span></ref><span dir="rtl">. ויוסיף על זה מאמרים כדי לעורר את העם למלחמה, שיסכנו את עצמם למען שמירת הדת, ולהנקם מן הסכלים המפסידים יושר המדינות</span><ref><span dir="rtl"> סהמ"צ להרמב"ם מ' קצא.</span></ref><span dir="rtl">. והכרזה: לאחר מכן אומר משוח המלחמה מי האיש אשר בנה בית וגו' ומי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו</span><ref><span dir="rtl"> דברים שם ה-ח, ושם "ויספו השוטרים", ועי' גמ' דלהלן שהיינו שמשוח מלחמה אומר והשוטר משמיע לעם, ועי' להלן.</span></ref><span dir="rtl">, והשוטרים משמיעים את דבריו</span><ref><span dir="rtl"> סוטה מג א, ועי' להלן.</span></ref><span dir="rtl">. ועוד אומר להם, אתם קרבים למלחמה על אחיכם</span><ref><span dir="rtl"> דברים כ ג.</span></ref><span dir="rtl">, ולא על אחיכם שאם תפלו בידם ירחמו עליכם</span><ref><span dir="rtl"> משנה סוטה מב א. ועי' באר שבע שבציון</span> <span dir="rtl"></span>59 <span dir="rtl">שפי' שאין זה מדברי משוח מלחמה, אלא התנא ביאר הפסוקים, ומשוח מלחמה לא היה אומר אלא הפסוקים.</span></ref><span dir="rtl">, אל ירך לבבם מצהלת סוסים וציחצוח חרבות ודומיהם, כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם</span><ref><span dir="rtl"> משנה שם ע"פ דברים שם.</span></ref><span dir="rtl">. ועוד יוסיף להם מאמרים שיעוררו הלבבות למלחמה</span><ref><span dir="rtl"> סהמ"צ עשין קצא; חינוך תקכו.</span></ref><span dir="rtl">. ולא לשון הפסוק לבד היה אומר אלא גם היה מבאר להם הדרשות</span><ref><span dir="rtl"> תנא תוספאה על התוספתא סוטה פ"ז.</span></ref><span dir="rtl">, ומבאר להם את כל כללי המלחמה</span><ref><span dir="rtl"> עי' שלטי הגיבורים לר"א הרופא ח"א סוף פרק מא, וע"ש בהרחבה בפרקים מא -מג.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שלא היה אומר להם אלא הפסוקים בלי כל תוספת</span><ref><span dir="rtl"> באר שבע שם; מנחת סוטה שם; מנ"ח שם. ובמנ"ח שם שאסור לו להוסיף על הפסוקים משום בל תוסיף. וראה מהר"ם שיק על תרי"ג מצות, ומנחת ירושלים מב א שהשיג עליו.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">שתי פעמים משוח המלחמה מדבר אל העם, אחת בספר – כשיצאו מארצם</span><ref><span dir="rtl"> רש"י סוטה מב א, ומ' שספר נקרא בסמ"ך שוואי"ת, וכ"כ המאירי שם. וע"ש בפי' הא' שר"ל שאחת בספר, בסמ"ך צרוי"ה, וכ"כ בצ"פ מהדו"ת עמ' 120.</span></ref> <span dir="rtl">- ואחת במלחמה</span><ref><span dir="rtl"> סוטה שם; רמב"ם מלכים פ"ז ה"ב. ומ' שלדעת הרמב"ם בספר היה אומר את התוכחה ובמלחמה את ההכרזה.</span></ref><span dir="rtl">. בספר אומר להם שמעו דברי מערכי המלחמה וחזרו, ובמלחמה אומר להם אל ירך לבבכם</span><ref><span dir="rtl"> סוטה מב א.</span></ref><span dir="rtl">. ונחלקו ראשונים, יש סוברים שחוזרי המלחמה אינם חוזרים בספר, אלא בספר אומר להם שלכשישמעו במלחמה שהוא קורא להם יחזרו</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם מלכים פ"ז ה"ב, וע"ש ובכס"מ ושאר נו"כ שם, שלא היה אומר להם לחזור מיד אלא היה אומר שכשישמעו במלחמה מי האיש אשר בנה בית וכו', יהיו מוכנים לחזור, ועי' לח"מ שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שכבר בספר חוזרי המלחמה שבים לביתם</span><ref><span dir="rtl"> כס"מ ושאר נו"כ שם בדעת רש"י.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">שלושה חלקים יש באמירה שלפני המלחמה, החלק הראשון – שנאמר עליו ונגש הכהן ודיבר אל העם</span><ref><span dir="rtl"> דברים כ ב.</span></ref> <span dir="rtl"> – כהן – משוח מלחמה</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם דלהלן.</span></ref> <span dir="rtl">- מדבר וכהן – אחר</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם מלכים פ"ז ה"ג; באר שבע שם.</span></ref> <span dir="rtl">- משמיע</span><ref><span dir="rtl"> סוטה מג א; רמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, החלק השני – שנאמר עליו ודברו השוטרים אל העם</span><ref><span dir="rtl"> שם ה.</span></ref> <span dir="rtl"> – כהן מדבר ושוטר משמיע</span><ref><span dir="rtl"> סוטה שם; רמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, והחלק השלישי – שנאמר עליו ויספו השוטרים לדבר אל העם</span><ref><span dir="rtl"> שם ח.</span></ref> <span dir="rtl"> – שוטר מדבר ושוטר משמיע</span><ref><span dir="rtl"> סוטה שם רמב"ם שם. ועי' מאירי שם בטעם שצריך ב' שוטרים. ועי' מאירי שם מב א, שבאמירה שבספר, עי' ציון</span> <span dir="rtl">61, הכל נאמר ע"י משוח מלחמה לבדו.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">במה דברים אמורים, במלחמת רשות, אבל במלחמת מצוה אין לא תוכחה ולא הכרזה</span><ref><span dir="rtl"> סהמ"צ שם ע"פ סוטה מד ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">על הראויים לצאת למלחמה, ע"ע מלחמה.</span>

=== <span dir="rtl">בלשון הקודש</span> ===

<span dir="rtl">כשמשוח מלחמה היה המדבר אל העם, בלשון הקודש היה מדבר</span><ref><span dir="rtl"> משנה סוטה מב א.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר והיה כקרבכם אל המלחמה וגו' ודבר אל העם</span><ref><span dir="rtl"> דברים כ ב. משנה סוטה ריש פ"ח, ובגמ' שם שלמדו ג"ש ממשה ידבר. ובירו' שם שהשוטר אומרה בכל לשון.</span></ref><span dir="rtl">, ולמדו ממה שנאמר "ודיבר אל העם"</span><ref><span dir="rtl"> דברים כ ב.</span></ref><span dir="rtl">, ולשון דיבור הוא בלשון הקודש שכן מצינו אצל משה שנאמר "משה ידבר"</span><ref><span dir="rtl"> שמות יט יט.</span></ref><span dir="rtl">, מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש</span><ref><span dir="rtl"> גמ' שם. ועי' תוס' ד"ה הכי קאמר בדעת הירו' שלמדו באופן אחר. ועי' מאירי שם, ומ' שאין זה גזירה שוה, ע"ע, אלא למדו שכל לשון דיבור הוא בלשון הקודש, ועי' מרומי שדה שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">לאחר הקריאה, כתבו ראשונים שאפשר שהיה חוזר לביתו, ולא היה נכנס למלחמה</span><ref><span dir="rtl"> מרדכי גיטין סוף פ"ז רמז תלב.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">נשאל באורים ותומים</span> ===

<span dir="rtl">משוח מלחמה נשאל באורים ותומים כשיוצא למלחמה</span><ref><span dir="rtl"> עי' יומא עג א וברש"י שם. ועי' תפא"י למשניות אם משוח מלחמה היה השואל או הנשאל. ועי' רמב"ם כלי המקדש פ"י הי"ב. ועי' הר אפרים להוריות סי' יט.</span></ref><span dir="rtl">. ובבגדים שכהן גדול משמש בהם משוח מלחמה נשאל בהם</span><ref><span dir="rtl"> יומא שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

== <span dir="rtl">הערות שוליים</span> ==

<references />